מבחנים Flashcards
(66 cards)
באיזה מובן בדיוק אפשר לומר שהתועלתנות היא תורת מוסר שוויונית?
תועלתנות מייחסת אותו משקל בדיוק ליחידת תועלת של כל פרט - ללא הבדל של מעמד חברתי, מגדר, גזע וכדומה.
מהי אסטרטגיה דומיננטית?
אסטרטגיה דומיננטית היא אסטרטגיה שרציונלי לצד במשחק לאמץ, לא משנה מה האסטרטגיה או הפעולה שיאמצו השחקנים האחרים במשחק (דוגמא: דילמת האסיר).
מהם טובים ראשוניים?
טובים ראשוניים הם אמצעים שמתאימים לכל מטרה - דברים שיש טעם לרצותם, ללא קשר למעמד או לשאר הדברים שתרצה.
אפיין את הכללים ואת ההבדלים בין תועלתנות ישירה, תועלתנות כללים ודאונטולוג (מגבלות דאונטולוגיות)
- לתועלתן הישיר יש כללי אצבע. אלה הם כללים שרלבנטיים רק כפרוצדורה לקבלת החלטות, לא כקריטריון למה שהופך פעולה לראויה (הקריטריון הזה נותר עקרון התועלת). הם מוצדקים באופן טיפוסי על ידי עלויות עריכת התחשיב. והם ניתנים להבסה - אם במקרה ספציפי את יודעת שהפרת כלל אצבע תמקסם תועלת, זה מה שהתועלתן הישיר יקרא לך לעשות.
- לתועלתן הכללים יש כללים במובן מעניין יותא. הם אמנם מוצדקים באמצעות הקשר שלהם למקסום תועלת (חברה שבה פועלים על פי הכללים האלה תיהיה חברה שממקסמת תועלת),
אבל הם קובעים את הפעולה הראויה ולא רק משפיעים על הפרוצדורה לקבלת החלטות והם באופן טיפוסי לא ניתנים להבסה על ידי מידע שבמקרה קונקרטי הפרתם תמקסם תועלת. - לדאונטולוג יש מגבלות דאונטולוגיות. מובן שאלה רלבנטיות כקריטריון לפועלה הראויה, ולא רק לעניין דרך לקבלת החלטות. מובן גם שהן לא ניתנות להבסה על ידי יותר תועלת (לפחות לא תמיד אצל הדאונטולוג המתון). ושלא כמו הכללים של תועלתן הכללים , המגבלות הללו לא מצודקות דווקא בזכות יחס כלשהו לעקרון התועלת. יש להן מקור חשיבה עצמי.
איזה מודל של כללים במוסר סביר יותר? של מגבלות דאונטולויות? תועלתן ישיר? או תועלתן כללים?
- אפשר לשאול האם כללי אצבע מספיקים לנו כשיש אינטואציות על פעולות ממקסמות תועלת שהן בכל זאת פסולות מוסרית.
- אפשר לדבר על הבעייתיות בדאונטולוגיה אבסולוטית ומתונה.
- אפשר לדבר על הפרדוקס של הדאונטולוגיה.
“על פי עקרון הנזק, כדי שהמדינה תקנה סמכות להגביל התנהגות, על ההתנהגות להיות מהסוג שגורם נזק לאחרים. אבל בחברה כשלנו, שיש בה קשרים הדוקים בין אנשים שונים, כל התנהגות של כל פרט היא מהסוג שעלול לגרום נזק לפרטים אחרים. לכן, עקרון הנזק לא מגביל את סמכותה של המדינה להביל התנהגויות ולכן הוא שקרי”. מה דעתך?
נסדר את הטיעון:
- על פי עקרון הנזק כדי שהמדינה תקנה סמכות להגביל התנהגות, על ההתנהגות להיות מהסוג שגורם נזק לאחרים.
- בחברה שלנו כל התנהגות היא מהסוג שגורם נזק לאחרים.
- לכן בחברה שלנו עקרון הנזק לא מגביל את סמכותה של המדינה להגביל התנהגויות.
- לכן עקרון הנזק שקרי
המעבר לטענה 3 הוא תקף אבל הטענה ל4 לא. הוא דורש הנחה סמויה: 3.5 שאומרת שסמכותה של המדינה להגביל התנהגויות מוגבלת. כעת הטיעון תקף.
הנחה 1 היא בטוחה.
הנחה 2 מעניינת. אפשר לשאול איך מחלקים נזקים לסוגים, אילו נזקים נחשבים לצורך עקרון הנזק? אם התשובה היא כל נזק שהו אז הנחה 2 אמיתיץ ואז המסקנה נכונה. אפשר גם לדבר על דרכים להצר את מושג הנזק הרלוונטי - אולי כמו מיל לא לכלול נזקים עקיפים או קטנים מידי. אם שוללים נזקים עקיפים נראה שהנחה 2 שקרית.
באילו מקרים בדיוק יהיה הבדל בין הפעולות שנדרשות לפי תוצאתנות ממוצעת ולפי תוצאתנו של סכום?
במקרים בהם הפעולות הנשקלות (החלופות) משפיעות על מספר האנשים שיהיו קיימים. אם מספר האנשים נותר קבוע, כל פעולה שממקסמת את הסכום ממקסמת את הממוצע ולהיפך.
מה בדיוק ההבחנה בין דרישת נייטרליות (מהמדינה) בטעמים ובתוצאות?
דרישת ניטרליות בתוצאות היא הדרישה שמדיניות המדינה או פעולותיה לא ישפיעו באופן שונה על שגשוגן של תפיסות טוב שונות, או צורות חיים שונות. דרישת ניטרליות בטעמים היא הדרישה שפעולות המדינה לא יתבצעו מתוך המניע או הכוונה להעדיף תפיסות טוב אחת על פני רעותה.
מהו בדיוק כוח במובן של הופלד? (כוח הופלדיאני)
כח הופלדיאני הוא היכולת לשנות את מצב העיניינים הנורמטיבי - כלומר, לשנות את מערך הזכויות (מהסוגים השונים), החובות וכולי.
אחת ההתנגדויות הנפוצות לתועלתנות היא שהיא תורת מוסר שדורשת יותר מידי. הסבר התנגדות זו
תועלתנות דורשת תמיד לפעול באופן אופטימלי מבחינת תועלת כללית של סך האוכלוסייה. הדרישה היא דרישה מאוד חזקה - לעיתים קרובות מאוד היא תדרוש מאיתנו להקריב את האינטרס העצמי שלנו, אולי באופן מוחלט. אינטואיטיבית, נראה שהדרישות האלה של התועלתנות מוגזמות. אינטואיטיבית נראה שפעולות רבות שאנחנו מבצעים למען עצמנו או למען אנשים או פרוייקטים שחשובים לנו יכולות להיות מותרות מוסרית גם אם אינן אופטימליות בקידום התועלת הכללית. זהו המובן שבו התועלתנות דורשת יותר מידי.
האם תועלתן יכול להתמודד עם ההתנגדות שאומרת שתועלתנות דורשת יותר מידי?
אפשר לטעון מנק’ המבט התועלתנית שהדרישות הקשות של התועלתנות בכל זאת מוצדקות, ושהאינטואיציות שלנו על כך שמותר לנו לצרוך מותרות כשאנשים במדינות העולם השלישי רעבים ללחם - הן אינטואיציות מוטעות. בנוסף כדי להגן על התועלתנות יש לטעון שתמיד דרישת המקסום מוצדקת.
לפי הובס, רק ריבון מוחלט יוכל למנוע את מלחמת הכל בכל. אבל מסביבנו אנו רואים שריבונים לא מוחלטים מצליחים לעשות זאת היטב. לכן, הובס טעה. מה דעתך?
אסדר את הטיעון:
- לפי הובס, רק ריבון מוחלט יוכל למנוע את מלחמת הכל בכל.
- ריבונים לא מוחלטים מצליחים למנוע את מלחמת הכל בכל.
- לכן, הובס טעה.
הטיעון תקף. ההנחה הראשונה היא טענה אמיתית על עמודתיו של הובס. אי אפשר לדחות אותה. ולכן בכדי לדחות את המסקנה יש לדחות את ההנחה השנייה. אפשר לטעון שבכל זאת יש מלחמת הכל בכל ורק לנו נראה שלא. אפשר גם לטעון שלאורך זמן אי אפשר למנוע מלחמה כזו ללא ריבון מוחלט, וכל הפתרונות האחרונים שאנו רואים מסביבנו הם זמניים.
אם המסקנה שהובס טעה בכך שרק ריבון מוחלט יוכל למנוע את מלחמת הכל בכל נכונה, למה דעתך טעה הובס?
אפשר לחשוב שהובס צודק שמדובר במצב של דילמת אסיר, אבל אנשים נוהגים לפעול במצבים כאלה באופנים אחרים, משתפי פעולה, בניגוד לאסטרטגיה הדומיננטית (כלומר שבני אדם נוטים לשיתוף פעולה גם כאשר זה לא רציונלי). אפשר לחשוב שאין מדובר בדילמת אסיר באמת, משום שהמוטיבציות של אנשים בעולם האמיתי הרבה פחות אגואיסטיות ממה שהובס חושב.
מהי מגבלה דאונטולוגית?
מגבלה דאונטולוגית היא כלל על פיו, לפחות לפעמים אין זה מן הראוי לעשות דבר מה, אפילו אם עשייתו תמקסם את הטוב. (יש הבדל בין דאונטולוגים מתונים לאבסולוטים).
הסבר את הטענה שהניסיון לעודד דרישת סובלנות על יסודות רלטיביסטיים מביס את עצמו.
על פי רלטיביזם, אין אמיתות מוסריות מוחלטות. הטענה שמן הראוי להיות סובלני נשמעת כמו טענה מוסרית אוניברסלית. לכן לא רק שרלטיביזם לא מבסס אותה - אלא הוא מנביע את שקריותה.
הסבר והדגם את אסטרטגיית הבחירה maximin
על פי אסטרגיה זו, יש לבחור מבין אפשרויות שונות, את אותה האפשרות שהמצב הגרוע ביותר בה הוא טוב יותר מהמצב הגרוע ביותר בכל אפשרות אחרת. לדוגמא: אם אלך ימינה אקבל פרס של 20 או 4, ואם אלך ימינה אקבל פרס של 100 או 3. לפי מקסימין עלי ללכת ימינה.
אחת הביקורות המרכזיות על התועלתנות היא שאין היא מכבדת את נפרדותם של אנשים. הסבר ביקורת זו.
מכיוון שתועלתנות סוכמת את התועלות של כל בני האדם, אין בעייניה הבדל בין צמיחתה של תועלת אצל פלוני או אצל אלומני. בגלל הסכימה, תועלתנות כלל אינה רואה את הגבולות בין אנשים כגבולות משמעותיים מבחינה מוסרית. - לחזור על זה
האם הביקורת שאומרת שתועלתנות לא מכבדת את נפרדותם של אנשים היא כלפי תועלתנות בלבד או תוצאתנות באופן כללי?
תפיסות תוצאתניות אחרות נבדלות מתועלתנות בתפיסות הטוב שלהן. כל עוד תפיסת הטוב שלהן סכימתית, הביקורת חלה עליהן בדיוק כמו שהיא חלה על תועלתנות. אולי תתיכן תפיסות טוב מורכבות יותר שהן יש מקום לגבול בין אנשים. אם יש כאלו הביקורת לא חלה עליהן.
האם הביקורת שאומרת שתועלתנות לא מכבדת את נפרדותם של אנשים מצליחה להפריך את התועלתנות?
מחד, אפשר להראות שתועלתנות בכל זאת יכולה להתחשב בנפרדות של אנשים. למשל אולי תועלתנות כללים יכולה לעשות זאת. מאידך, אפשר to bite the bullet - אפשר לטעון שאולי אנשים אינם נפרדים מבחינה מוסרית במובן הרלוונטי.
על פי תועלתנות קלאסית (של בנתאם) לאילו דברים יש ערך?
יש ערך אינטרינזי חיובי להנאות וערך שלילי לכאבים. ערך אינסטרומנטלי יש לכל דבר שגורם להנאות וכאבים.
הסבר את ההבחנה בין doing and allowing harm
doing זה גרימה אקטיבית של נזק. allowing harm זה אפשור פסיבי של התרחשותו של נזק ללא גרימתו. אפשר גם לדבר על ההבחנה שבין מעשה למחדל. דוגמא - הריגה של מישהו לעומת הימנעות מהצלתו.
מאחורי מסך הבערות של רולס אמורה בחירת הצדדים לכונן את עקרונות הצדק. אילו שיקולים אמורים הצדדים לשקול מאחורי המסך?
שיקולים של אינטרס עצמי. כל אחד מהם מנסה לדאוג אך ורק לעצמו (בכפוף למגבלות הידע החמורות מאחורי המסך). בפרט, הם לא אמורים לשקול שיקולי צדק וכדומה.
מהי זכות מסוג claim right על פי הופלנד?
claim right היא זכות שיש לה המבנה של זכות של א כלפי ב לעניין ג. וכשיש זכות כזו, ל-ב יש חובה כלפי א בעניין ג. למשל, הזכות החוזית שלי שתספק לי את מה שמכרת לי היא מהסוג הזה: יש לי זכות כלפיך לסיפוק הסחורה ולך יש חובה כלפי לספקה. צריך להדגיש את הקורלטיביות לחובה).
תאר את מקרה ההשתלה והסביר כיצד הוא אמור להיות דוגמא נגדית לתועלתנות?
רופא נדרש להחליט האם להרוג אחד כדי להציל באמצעות אבריו חמישה אחרים (כולם חפים מפשע). המקרה אמור להיות דוגמא נגדית לתועלתנות משום שלכאורה התועלתן מחויב להגיד שעל הרופא להרוג את האחד בשביל למקסם את הטוב בעולם. אבל תשובה זו נראת אינטואיטיבית בלתי קבילה - כיצד ניתן להתיר הריגתו של אדם רק בעבור איברים מגופו?
