מבחנים Flashcards

(66 cards)

1
Q

באיזה מובן בדיוק אפשר לומר שהתועלתנות היא תורת מוסר שוויונית?

A

תועלתנות מייחסת אותו משקל בדיוק ליחידת תועלת של כל פרט - ללא הבדל של מעמד חברתי, מגדר, גזע וכדומה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מהי אסטרטגיה דומיננטית?

A

אסטרטגיה דומיננטית היא אסטרטגיה שרציונלי לצד במשחק לאמץ, לא משנה מה האסטרטגיה או הפעולה שיאמצו השחקנים האחרים במשחק (דוגמא: דילמת האסיר).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מהם טובים ראשוניים?

A

טובים ראשוניים הם אמצעים שמתאימים לכל מטרה - דברים שיש טעם לרצותם, ללא קשר למעמד או לשאר הדברים שתרצה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

אפיין את הכללים ואת ההבדלים בין תועלתנות ישירה, תועלתנות כללים ודאונטולוג (מגבלות דאונטולוגיות)

A
  1. לתועלתן הישיר יש כללי אצבע. אלה הם כללים שרלבנטיים רק כפרוצדורה לקבלת החלטות, לא כקריטריון למה שהופך פעולה לראויה (הקריטריון הזה נותר עקרון התועלת). הם מוצדקים באופן טיפוסי על ידי עלויות עריכת התחשיב. והם ניתנים להבסה - אם במקרה ספציפי את יודעת שהפרת כלל אצבע תמקסם תועלת, זה מה שהתועלתן הישיר יקרא לך לעשות.
  2. לתועלתן הכללים יש כללים במובן מעניין יותא. הם אמנם מוצדקים באמצעות הקשר שלהם למקסום תועלת (חברה שבה פועלים על פי הכללים האלה תיהיה חברה שממקסמת תועלת),
    אבל הם קובעים את הפעולה הראויה ולא רק משפיעים על הפרוצדורה לקבלת החלטות והם באופן טיפוסי לא ניתנים להבסה על ידי מידע שבמקרה קונקרטי הפרתם תמקסם תועלת.
  3. לדאונטולוג יש מגבלות דאונטולוגיות. מובן שאלה רלבנטיות כקריטריון לפועלה הראויה, ולא רק לעניין דרך לקבלת החלטות. מובן גם שהן לא ניתנות להבסה על ידי יותר תועלת (לפחות לא תמיד אצל הדאונטולוג המתון). ושלא כמו הכללים של תועלתן הכללים , המגבלות הללו לא מצודקות דווקא בזכות יחס כלשהו לעקרון התועלת. יש להן מקור חשיבה עצמי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

איזה מודל של כללים במוסר סביר יותר? של מגבלות דאונטולויות? תועלתן ישיר? או תועלתן כללים?

A
  1. אפשר לשאול האם כללי אצבע מספיקים לנו כשיש אינטואציות על פעולות ממקסמות תועלת שהן בכל זאת פסולות מוסרית.
  2. אפשר לדבר על הבעייתיות בדאונטולוגיה אבסולוטית ומתונה.
  3. אפשר לדבר על הפרדוקס של הדאונטולוגיה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

“על פי עקרון הנזק, כדי שהמדינה תקנה סמכות להגביל התנהגות, על ההתנהגות להיות מהסוג שגורם נזק לאחרים. אבל בחברה כשלנו, שיש בה קשרים הדוקים בין אנשים שונים, כל התנהגות של כל פרט היא מהסוג שעלול לגרום נזק לפרטים אחרים. לכן, עקרון הנזק לא מגביל את סמכותה של המדינה להביל התנהגויות ולכן הוא שקרי”. מה דעתך?

A

נסדר את הטיעון:

  1. על פי עקרון הנזק כדי שהמדינה תקנה סמכות להגביל התנהגות, על ההתנהגות להיות מהסוג שגורם נזק לאחרים.
  2. בחברה שלנו כל התנהגות היא מהסוג שגורם נזק לאחרים.
  3. לכן בחברה שלנו עקרון הנזק לא מגביל את סמכותה של המדינה להגביל התנהגויות.
  4. לכן עקרון הנזק שקרי

המעבר לטענה 3 הוא תקף אבל הטענה ל4 לא. הוא דורש הנחה סמויה: 3.5 שאומרת שסמכותה של המדינה להגביל התנהגויות מוגבלת. כעת הטיעון תקף.

הנחה 1 היא בטוחה.
הנחה 2 מעניינת. אפשר לשאול איך מחלקים נזקים לסוגים, אילו נזקים נחשבים לצורך עקרון הנזק? אם התשובה היא כל נזק שהו אז הנחה 2 אמיתיץ ואז המסקנה נכונה. אפשר גם לדבר על דרכים להצר את מושג הנזק הרלוונטי - אולי כמו מיל לא לכלול נזקים עקיפים או קטנים מידי. אם שוללים נזקים עקיפים נראה שהנחה 2 שקרית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

באילו מקרים בדיוק יהיה הבדל בין הפעולות שנדרשות לפי תוצאתנות ממוצעת ולפי תוצאתנו של סכום?

A

במקרים בהם הפעולות הנשקלות (החלופות) משפיעות על מספר האנשים שיהיו קיימים. אם מספר האנשים נותר קבוע, כל פעולה שממקסמת את הסכום ממקסמת את הממוצע ולהיפך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה בדיוק ההבחנה בין דרישת נייטרליות (מהמדינה) בטעמים ובתוצאות?

A

דרישת ניטרליות בתוצאות היא הדרישה שמדיניות המדינה או פעולותיה לא ישפיעו באופן שונה על שגשוגן של תפיסות טוב שונות, או צורות חיים שונות. דרישת ניטרליות בטעמים היא הדרישה שפעולות המדינה לא יתבצעו מתוך המניע או הכוונה להעדיף תפיסות טוב אחת על פני רעותה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מהו בדיוק כוח במובן של הופלד? (כוח הופלדיאני)

A

כח הופלדיאני הוא היכולת לשנות את מצב העיניינים הנורמטיבי - כלומר, לשנות את מערך הזכויות (מהסוגים השונים), החובות וכולי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

אחת ההתנגדויות הנפוצות לתועלתנות היא שהיא תורת מוסר שדורשת יותר מידי. הסבר התנגדות זו

A

תועלתנות דורשת תמיד לפעול באופן אופטימלי מבחינת תועלת כללית של סך האוכלוסייה. הדרישה היא דרישה מאוד חזקה - לעיתים קרובות מאוד היא תדרוש מאיתנו להקריב את האינטרס העצמי שלנו, אולי באופן מוחלט. אינטואיטיבית, נראה שהדרישות האלה של התועלתנות מוגזמות. אינטואיטיבית נראה שפעולות רבות שאנחנו מבצעים למען עצמנו או למען אנשים או פרוייקטים שחשובים לנו יכולות להיות מותרות מוסרית גם אם אינן אופטימליות בקידום התועלת הכללית. זהו המובן שבו התועלתנות דורשת יותר מידי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

האם תועלתן יכול להתמודד עם ההתנגדות שאומרת שתועלתנות דורשת יותר מידי?

A

אפשר לטעון מנק’ המבט התועלתנית שהדרישות הקשות של התועלתנות בכל זאת מוצדקות, ושהאינטואיציות שלנו על כך שמותר לנו לצרוך מותרות כשאנשים במדינות העולם השלישי רעבים ללחם - הן אינטואיציות מוטעות. בנוסף כדי להגן על התועלתנות יש לטעון שתמיד דרישת המקסום מוצדקת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

לפי הובס, רק ריבון מוחלט יוכל למנוע את מלחמת הכל בכל. אבל מסביבנו אנו רואים שריבונים לא מוחלטים מצליחים לעשות זאת היטב. לכן, הובס טעה. מה דעתך?

A

אסדר את הטיעון:

  1. לפי הובס, רק ריבון מוחלט יוכל למנוע את מלחמת הכל בכל.
  2. ריבונים לא מוחלטים מצליחים למנוע את מלחמת הכל בכל.
  3. לכן, הובס טעה.

הטיעון תקף. ההנחה הראשונה היא טענה אמיתית על עמודתיו של הובס. אי אפשר לדחות אותה. ולכן בכדי לדחות את המסקנה יש לדחות את ההנחה השנייה. אפשר לטעון שבכל זאת יש מלחמת הכל בכל ורק לנו נראה שלא. אפשר גם לטעון שלאורך זמן אי אפשר למנוע מלחמה כזו ללא ריבון מוחלט, וכל הפתרונות האחרונים שאנו רואים מסביבנו הם זמניים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

אם המסקנה שהובס טעה בכך שרק ריבון מוחלט יוכל למנוע את מלחמת הכל בכל נכונה, למה דעתך טעה הובס?

A

אפשר לחשוב שהובס צודק שמדובר במצב של דילמת אסיר, אבל אנשים נוהגים לפעול במצבים כאלה באופנים אחרים, משתפי פעולה, בניגוד לאסטרטגיה הדומיננטית (כלומר שבני אדם נוטים לשיתוף פעולה גם כאשר זה לא רציונלי). אפשר לחשוב שאין מדובר בדילמת אסיר באמת, משום שהמוטיבציות של אנשים בעולם האמיתי הרבה פחות אגואיסטיות ממה שהובס חושב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מהי מגבלה דאונטולוגית?

A

מגבלה דאונטולוגית היא כלל על פיו, לפחות לפעמים אין זה מן הראוי לעשות דבר מה, אפילו אם עשייתו תמקסם את הטוב. (יש הבדל בין דאונטולוגים מתונים לאבסולוטים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

הסבר את הטענה שהניסיון לעודד דרישת סובלנות על יסודות רלטיביסטיים מביס את עצמו.

A

על פי רלטיביזם, אין אמיתות מוסריות מוחלטות. הטענה שמן הראוי להיות סובלני נשמעת כמו טענה מוסרית אוניברסלית. לכן לא רק שרלטיביזם לא מבסס אותה - אלא הוא מנביע את שקריותה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

הסבר והדגם את אסטרטגיית הבחירה maximin

A

על פי אסטרגיה זו, יש לבחור מבין אפשרויות שונות, את אותה האפשרות שהמצב הגרוע ביותר בה הוא טוב יותר מהמצב הגרוע ביותר בכל אפשרות אחרת. לדוגמא: אם אלך ימינה אקבל פרס של 20 או 4, ואם אלך ימינה אקבל פרס של 100 או 3. לפי מקסימין עלי ללכת ימינה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

אחת הביקורות המרכזיות על התועלתנות היא שאין היא מכבדת את נפרדותם של אנשים. הסבר ביקורת זו.

A

מכיוון שתועלתנות סוכמת את התועלות של כל בני האדם, אין בעייניה הבדל בין צמיחתה של תועלת אצל פלוני או אצל אלומני. בגלל הסכימה, תועלתנות כלל אינה רואה את הגבולות בין אנשים כגבולות משמעותיים מבחינה מוסרית. - לחזור על זה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

האם הביקורת שאומרת שתועלתנות לא מכבדת את נפרדותם של אנשים היא כלפי תועלתנות בלבד או תוצאתנות באופן כללי?

A

תפיסות תוצאתניות אחרות נבדלות מתועלתנות בתפיסות הטוב שלהן. כל עוד תפיסת הטוב שלהן סכימתית, הביקורת חלה עליהן בדיוק כמו שהיא חלה על תועלתנות. אולי תתיכן תפיסות טוב מורכבות יותר שהן יש מקום לגבול בין אנשים. אם יש כאלו הביקורת לא חלה עליהן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

האם הביקורת שאומרת שתועלתנות לא מכבדת את נפרדותם של אנשים מצליחה להפריך את התועלתנות?

A

מחד, אפשר להראות שתועלתנות בכל זאת יכולה להתחשב בנפרדות של אנשים. למשל אולי תועלתנות כללים יכולה לעשות זאת. מאידך, אפשר to bite the bullet - אפשר לטעון שאולי אנשים אינם נפרדים מבחינה מוסרית במובן הרלוונטי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

על פי תועלתנות קלאסית (של בנתאם) לאילו דברים יש ערך?

A

יש ערך אינטרינזי חיובי להנאות וערך שלילי לכאבים. ערך אינסטרומנטלי יש לכל דבר שגורם להנאות וכאבים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הסבר את ההבחנה בין doing and allowing harm

A

doing זה גרימה אקטיבית של נזק. allowing harm זה אפשור פסיבי של התרחשותו של נזק ללא גרימתו. אפשר גם לדבר על ההבחנה שבין מעשה למחדל. דוגמא - הריגה של מישהו לעומת הימנעות מהצלתו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מאחורי מסך הבערות של רולס אמורה בחירת הצדדים לכונן את עקרונות הצדק. אילו שיקולים אמורים הצדדים לשקול מאחורי המסך?

A

שיקולים של אינטרס עצמי. כל אחד מהם מנסה לדאוג אך ורק לעצמו (בכפוף למגבלות הידע החמורות מאחורי המסך). בפרט, הם לא אמורים לשקול שיקולי צדק וכדומה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מהי זכות מסוג claim right על פי הופלנד?

A

claim right היא זכות שיש לה המבנה של זכות של א כלפי ב לעניין ג. וכשיש זכות כזו, ל-ב יש חובה כלפי א בעניין ג. למשל, הזכות החוזית שלי שתספק לי את מה שמכרת לי היא מהסוג הזה: יש לי זכות כלפיך לסיפוק הסחורה ולך יש חובה כלפי לספקה. צריך להדגיש את הקורלטיביות לחובה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

תאר את מקרה ההשתלה והסביר כיצד הוא אמור להיות דוגמא נגדית לתועלתנות?

A

רופא נדרש להחליט האם להרוג אחד כדי להציל באמצעות אבריו חמישה אחרים (כולם חפים מפשע). המקרה אמור להיות דוגמא נגדית לתועלתנות משום שלכאורה התועלתן מחויב להגיד שעל הרופא להרוג את האחד בשביל למקסם את הטוב בעולם. אבל תשובה זו נראת אינטואיטיבית בלתי קבילה - כיצד ניתן להתיר הריגתו של אדם רק בעבור איברים מגופו?

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
האם דוגמת מקרה ההשתלה או דוגמאות דומות יכולות לשמש דוגמאות נגדיות (לכאורה) גם נגד תוצאתנות באופן כללי יותר?
עבור כל דוגמא אפשר לחשוב על תפיסה תוצאתנית שהדוגמא לה לא תהווה בעיה - אם למשל, תפיסת הטוב שלך היא כזו שמוות ממחלה רע בהרבה פחות מאשר מוות בהריגה (למשל על ידי רופא) אז התוצאתנות שלך יכולה לתת את התוצאה האינטואטיבית במקרה ההשתלה. מצד שני, לכל תפיסה תוצאתנית אפשר לבנות דוגמאות דומות שהן בעייתיות עבורן. למשל מקרה שבו הדרך היחידה להציל את החמישה ממות ממחלות הוא לגרום לאחר למות ממחלה.
26
האם התועלתנית יכולה להתמודד בהצלחה עם דוגמת ההשתלה?
התועלתנית יכולה לומר שצריך לקחת בחשבון את כל התוצאות כולל השלכות רחוקות ואז לא ברור שהתועלתנות אכן מעודדת את הרופא להרוג על מנת להציל. אפשר גם לומר to bite the bullet התועלתנית יכולה לומר שדוגמא כזו מראה לנו עד כמה האינטואיציות שלנו מבולבלות ושיש ללכת עם הציווי התועלתני אפילו אם הוא מנוגד לאינטואיציות.
27
מהו כשל equivocation?
כשל זה הוא כשל של טיעון שמשתמש באותה מילה או באותו ביטוי ביותר ממשמעות אחת, וכך הוא בטל למרות שהוא יוצר אשלייה של תקפות (דוגמא אח ביולוגי ואח בבית חולים).
28
רולס מתנגד לתועלתנות כיוון שהיא אינה לוקחת ברצינות את נפרדותם של אנשים. הסבר התנגדות זו.
תועלתנות לוקחת בחשבון רק את סכום הטוב, ולא את חלוקתו. מכיוון שכך, אין היא מבחינה בגבול שבין אנשים שונים כגבול רלוונטי מוסרית - תועלת שצומחת אצלי ותועלת שצומחת אצלך אחד הן. לכן למשל, אין לה כל בעיה עם הקרבה של תועלתו של אחד למען האחר. אבל לנו נראה שהגבול בין אנשים שונים הוא גבול חשוב מוסרית. לכן נראה שיש כאן בעיה לתועלתנות.
29
מה ההבדל בין דאונטולגיות מתונות לאבסולוטיות?
כל הדאונטולוגיות מקבלות את קיומן של מגבלות דאונטולוגיות, כלומר כללים שעל פיהם אין לבצע פעולות מסויימות, לפחות לעיתים גם כשהם ממקסמות את הטוב. דאונטולוגיות מוחלטות מאמינות במגבלות כאלה שאין להפר אף פעם. דאונטולוגיות מתונות מקבלות מגבלות אלו לצד סף מסויימת שכשמידת הטוב הרלוונטית מעבר לו, בכל זאת הפרה של המגבלה מותרת.
30
איזה סוג דאונטולוגיה (אבסולוטית או מתונה) מהווה חלופה רדיקלית יותר לעמדות תוצאתניות?
נראה ברור שדאונטולוגיה אבסולוטית היא החלופה הרדיקלית יותר. בדאונטולוגיה מתונה, בכל זאת תוצאות יכולות לגבור על כוחה של המגבלה ולהצדיק את הפרתה (מעבר לסף מסויים).
31
לדעתך, איזה עמדה יותר מתקבלת על הדעת?
אפשר להעלות טענות אינטואיטיביות נגד דאונטולוגיה אבסולוטית, ולהראות כיצד האינטואיציות שלנו לגבי מקרים קשים עולות בקנה אחד יותר עם דאונטולוגיה מתונה. אפשר לטעון כנגד דאונטולוגיה מתונה שהיא נראית אד-הוקית, ללא רציונאל עומק. יש גם להעלות את הטענה שהיא (אולי) נעדרת יכולת לומר, ולו בערך, היכן באופן בלתי שרירותי עובר הסף (אם כי יש להיזהר מהטענה כאילו עמימות מספיקה למוטט תיאוריה). ועוד.
32
באיזה מובן התועלתנות שוויונית ובאיזה לא?
היא שוויונית בכך שהיא מעניקה משקל זהה להנאות ולכאבים של כל אחד ואחד, בלי הבדלים למשל בין הנאתו של המלך והקבצן או היהודי והערבי וכדומה. היא לא שוויונית בכך שראשית, אין היא רואה בשוויון משהו בעל ערך אינטרינזי, ושנית היא יכולה להצדיק בהתאם לנסיבות ולמה שישיא את הטוב - תוצאות חלוקתיות מאוד לא שוויניות.
33
באיזה מובן עקרון ההבדל שוויוני ובאיזה לא?
עקרון ההבדל שוויוני בכך שהוא מעדיף את רווחתם של the worst off, ושאינו מתיר אי שוויון אלא כשאי השוויון פועל לטובתם. לכן עקרון ההבדל יעודד חלוקה שוויונית למדי. הוא לא שוויוני בכך שראשית, אין הוא רואה בשוויון משהו בעל ערך אינטרינזי; שנית, אין הוא מגביל את מידת אי השוויון שאפשר להצדיק כל עוד הוא לרווחת the worst off; ושלישית (אולי), אין הוא מקנה עדיפות כלשהי לאומללים שאינם האומללים ביותר (the second worst off) על פני כל העשירים שמעליהם.
34
איזה משני תורות המוסר (תועלתנות ועקרון ההבדל של רולס) מגלמת תפיסה ראויה יותר של שוויון?
כדאי לדון בהשלכות של כל תורה. למשל, אפשר לדון בקו התועלתני על פיו בהינתן נסיבות מסויימות (אלה שמתוארות, למשל, על ידי עקרון התועלת השולית הפוחתת) תועלתנות תצדיק חלוקות שוויוניות למדי. ואפשר לחשוב אילו חלוקות סביר שתנבענה מיישום של עקרון ההבדל. אפשר גם לערוך דיון מופשט יותר – איזו תפיסת שוויון, במובחן מתוצאותיה, ראויה יותר? אפשר לטעון כנגד Rawls, למשל, שהקדימות המוחלטת שהוא נותן לרווחתם של the worst off מוגזמת, ואולי אף "סופרת" עניים יותר מעשירים באופן פסול. כנגד התועלתנות ובעד עקרון ההבדל אפשר לטעון שהתועלתנות מתעלמת לגמרי משיקולים יחסיים (למי יש יותר ולמי פחות), ושאין להתעלם מהם.
35
האם בדילמת אסיר חוזרת ונשנית נפתרת הבעיה שעולה בדילמת אסיר יחידה?
משתנה מאזן האינטרסים, כך שלכאורה לכל אחד מהשחקנים יש אינטרס חזק יותר לשתף פעולה (דרך המנגנון של מוניטין). האם זה עוזר? כשהאופק אינסופי (או סופי אבל אינו ידוע), כן. כשהאופק סופי וידוע, לא (משום שבמשחק האחרון יש אסטרטגיה דומיננטית לא לשתף פעולה, ולכן גם בזה שלפניו, וגם בזה שלפניו ...).
36
לעיתים נטען שהתועלתנות מביסה את עצמה. הסבירי את הפרטים של ביקורת זו.
תועלתנות דורשת להשיא (למקסם) סך הנאות פחות סך כאבים. אבל לעיתים קרובות מה שימקסם תועלת זה דווקא לא ניסיון מודע למקסם תועלת אלא משהו אחר (למשל, מחשבה כל הזמן על הנאות היא דבר לא כל כך מהנה, עלויות החישוב התועלתני יכולות להיות חמורות למדי וכדומה). לכן תועלתנות מכשילה את עצמה - היא שופטת הכל לפי מקסום תועלת, אבל דווקא באופן שבו היא קוראת לנו להתנהג לא תמוקסם תועלת.
37
מהי התשובה התועלתנית הסטנדרטית לביקורת שהתועלתנות מביסה את עצמה?
יש להבחין בין הקריטריון שהופך פעולות למוצדקות מוסרית על פי התועלתנות לבין הפרוצדורה לקבלת החלטות עליה תמליץ התועלתנות. אם זה נכון שהפרוצדורה של עריכת תחשיבי תועלת מפורשים היא מאוד לא יעילה (במונחי תועלת) אז ברור שהתועלתן לא ימליץ על הפרוצדורה הזו (אלא על פרוצדורה אחרת שהשימוש בה ימקסם תועלת) ולכן אין הבסה עצמית.
38
מה ההבחנה בין גרימת נזק מכוונת מצד אחד וצפוייה מהצד השני?
גרימת נזק מכוונת היא גרימת נזק כמטרה או כאמצעי. גרימת נזק צפויה היא גרימת נזק כתוצר לוואי. למשל, במקרה ההשתלה מדובר בגרימת נזק מכוונת (כאמצעי להצלת אחרים) ובמקרה הקרונית מדובר על גרימת נזק צפויה (כתוצר לוואי של הסטת הקרונית והצלת האחרים).
39
כיצד אמורה ההבחנה בין גרימת נזק מכוונת וגרימת נזק צפוייה לבסס ביקורת על תועלתנות (ואולי תוצאתנות בכלל)?
תוצאתנות (פשוטה) אינה מבחינה בין תוצאות מכוונות וצפויות. אם יש הבחנה מוסרית בין תוצאות כאלה, ועמדות תוצאתניות אינן מבחינות ביניהן, עמדות תוצאתניות לא יכולות להיות אמיתיות. אפשר להוסיף כאן מעט: אולי, למשל, תפיסות תוצאתניות מתוחכמות יותר יכולות בכל זאת לתפוס משהו כמו ההבחנה בין כוונה וצפויה. אולי, למשל, בדרך כלל פעולות שמתכוונות לגרום נזק גורמות ליותר נזק מפעולות שאך צופות נזק. אם כך, לפחות תוצאתנות כללים יכולה להגן על הבחנה קרובה לנ"ל.
40
מה דעתך? הם יש הבחנה מוסרית בין גרימת נזק מכוונת לגרימת נזק צפוייה?
כאן יש חופש רב. אפשר לדון בדוגמאות נוספות, ולראות אם אפשר להגן על שיפוטים מוסריים אינטואיטיביים בהם ללא ההבחנה בין כוונה וצפייה. אפשר לדון בשאלה אם אולי ההבחנה (השונה!) בין מעשה ומחדל (doing and allowing) יכולה לעזור כאן במקום ההבחנה בין כוונה וצפייה. ואפשר להעלות שיקולים נוספים מהשיקולים שהזכרנו בעניין בכיתה ושמוזכרים אצל Kagan (כמו, למשל, את הבעיות בהגדרת כוונה וצפייה, את הבעיות סביב התחושה של בריחה מאחריות, ועוד).
41
מהם מושגים עבים?
מושגים עבים הם מושגים שמשלבים תוכן דסקריפטיבי ותוכן נורמטיבי. אפשר להנגידם עם מושגים "דקים" או "רזים" כמו טוב או פסול, שיש בהם רק (או כמעט רק) תוכן נורמטיבי. ודוגמאות יוכלו לעזור, כמובן.
42
מהי בדיוק אסטרטגיה דומיננטית?
לשחקן א יש אסטרטגיה דומיננטית במשחק (מול שחקן ב) אם ורק אם יש פעולה שהיא הפעולה הנכונה עבור שחקן א לא משנה מה יעשה שחקן ב.
43
מהו בדיוק כוח ההוהפלדיאני?
כח הוהפלדיאני הוא היכולת להביא לשינוי במצב הדברים הנורמטיבי, כלומר לשינוי בחלוקת הזכויות, חובות, כוחות, חסינויות, וכולי. ואפשר להדגים.
44
הסבר את ההתנגדות לתועלתנות שאומרת שהיא לא לוקחת ברצינות את הנפרדות של אנשים.
לפי תועלתנות, מה שקובע את מעמדה המוסרי של פעולה הוא סך התועלת שהיא מביאה לה. תועלתנות אדישה לשאלה כיצד מתחלקות התועלות הרלבנטיות בין אנשים שונים. לכן, אין גבול למידה שבה תועלתנית תקבל קיזוזים בין אנשים שונים. היא תחשוב על קיזוזים כאלה כמו שאנחנו חושבים על קיזוזים בין המ שקורה לאותו האדם בפרקי זמן שונים, למשל. כלומר, הגבול שבין אנשים שונים הוא חסר משמעות (אינטרינזית) עיני התועלתן. זה המובן שבו התועלתן לא לוקח ברצינות את הנפרדות של אנשים.
45
האם גם עמדה תוצאתנית חשובה לביקרת של תועלתנות שהיא לא רואה את הנפרדות של אנשים?
כל עמדה תוצאתנית שעל פיה הגודל שיש לקדם הוא גודל של סכום (או ממוצע) של הטוב של כל הפרטים חשופה להתנגדות הזו בדיוק באותה המידה. אפשר לחשוב על עמדות תוצאתניות אחרות (אולי כאלה שאינן welfarist, אולי כאלה שהפונקציה של הטוב הכללי שהן משתמשות בה היא לא של סכום או ממוצע, אלא של מכפלה, או פונקציה אחרת של הטוב של הפרטים) שאינן פגיעות להתנגדות באופן דומה. (לא נדרש לחשוב על אפשרויות כאלה כדי לקבל ציון מלא על הסעיף הזה. די בהבנה של הנקודה הקודמת – איך ומדוע ההתנגדות חלה על עמדות תוצאתניות טיפוסיות).
46
האם לדעתך הביקורת שתועלתנות לא רואה את הנפרדות של אנשים היא ביקורת משנכעת?
קו אפשרי אחד הוא להראות כיצד בכל זאת תועלתנות יכולה לקחת ברצינות את הנפרדות של אנשים. כאן מתבקש לומר משהו על התועלת האינסטרומנטלית שבהכרה בקו הגבול בין פרטים כקו גבול חשוב. קו אפשרי אחר הוא קבלה של הטענה שתועלתנות לא לוקחת ברצינות את נפרדותם של אנשים, לצד מוכנות to bite the bullet, ולומר שאולי לא צריך לקחת את נפרדותם של אנשים יותר ברצינות מזה. (אפשר לשלב את שתי הנקודות הראשונות – מבחינות מסויימות, בעיקר אינסטרומנטליות, תועלתנות יכולה לתת מקום לנפרדותם של אנשים. לגבי מה שנותר ללא הסבר אפשרי – חשיבות אינטרינזית של נפרדותם של אנשים – אפשר to bite the bullet.) עוד קו אפשרי הוא קבלה של הטיעון, דחייתה של תועלתנות, ואמירה מעניינת כלשהי אחרת – למשל, איך בכל זאת אפשר להנדס עמדה תוצאתנית שאינה פגיעה להתנגדות הזו, או איך עמדות מוסריות אחרות אינן פגיעות לה.
47
2. ההבדלים בכשרונות המולדים שלנו הם שרירותיים מנקודת המבט המוסרית. תפקידה של המדינה לנטרל יתרונות שרירותיים מנקודת המבט המוסרית. לכן, על המדינה לנטרל יתרונות שנובעים מפערי כשרונות. מה דעתך?
אפשר להציג את הטיעון באופן המתבקש הבא: (1) ההבדלים בכשרונות המולדים שלנו הם שרירותיים מנקודת המבט המוסרית. (2) תפקידה של המדינה לנטרל יתרונות שרירותיים מנקודת המבט המוסרית. (3) לכן, על המדינה לנטרל יתרונות שנובעים מפערי כשרונות. הטיעון תקף. (ברור שהכוונה ב "פערי כשרונות" בטענה (3) היא "פערי כשרונות מולדים" כמו ב (1).) אז יש לדחות את אחת ההנחות, או לקבל את המסקנה. וכאן יש חופש רב, כמובן. אפשר אולי להטיל ספק בהנחה (1), אם כי אני מודה שאני לא רואה כיצד בדיוק. אולי, למשל, תחת תפיסה דתית מסויימת אפשר לחשוב שכשרונות הם מתת אל, ושהאל נותן אותם באופן שאינו שרירותי. הנחה (2) נראית יותר פגיעה. כאן אפשר לשאול מדוע לחשוב שזה חלק מתפקידה של המדינה. אולי תפקידה של המדינה רק לאפשר אינטראקציות סבירות בין אזרחים חופשיים (אולי לפי המודל של המדינה המינימלית, the night-watchman state). אפשר לקשור את זה לעמדה של נוזיק על פיה דברים – כשרונות בכלל זה – מגיעים כבר מקושרים לאנשים, והמדינה אינה אמורה לחלק דברים כלל. אפשר גם לדחות מודל של מדינה מינימלית, להכיר בצורך בשירותי רווחה מסויימים, אולי אפילו בהבטחה של שוויון בהזדמנויות, אבל בכל זאת לא להכיר בכך שתפקידה של המדינה כולל את הנטרול של יתרונות שרירותיים מוסרית. אפשר לאמץ את המסקנה, ולדון בשאלה מה, אם בכלל, נובע ממנה, ועד כמה היא חזקה. למשל, עד כמה שמאליות יהיו ההשלכות של המסקנה הזו, והאם הן שמאליות במידה בלתי סבירה; איך גם אם המסקנה נכונה, יש לקרוא אותה ככוללת סייג של pro tanto – כלומר, שיש טעם חזק למדינה לנטרל יתרונות שנובעים מפערי כשרונות, אבל שייתכן שטעמים אחרים גוברים. (זה חשוב, למשל בגלל האפשרות של טיעונים שרואים בצורך לתמרץ את המוכשרים לפתח את כשרונותיהם ולעשות בהם שימוש). ועוד.
48
מהי בדיוק מגבלה דאונטולוגית?
מגבלה דאונטולוגית היא כלל שאוסר על פעולות מסויימות, בלי קשר לשאלה כמה טוב יהיה בעולם אם הפעולה תבוצע (כלומר, לפחות לעתים גם אם ביצוע הפעולה ימקסם את הטוב). ואפשר להדגים: מי שחושב על איסור על אמירת שקר כמגבלה דאונטולוגית חושב על האיסור הזה כחל לפחות לעתים גם כשיהיה יותר טוב בעולם אם היא תופר.
49
מהי הבעיה של טעמים יקרים לתפיסת שוויון ברווחה?
לפי כמות המשאבים שיש להקצות לכל פרט, כדי להגיע לשוויון ברווחה, תלויה בטעמיו. כך, מי ששואב הנאה גדולה מישיבה על הספה אל מול תכנית ריאליטי זקוק למשאבים מועטים כדי להשיג הנאה (שתשפר את רווחתו). מי שזקוק להופעת אופרה כדי להשיג אותה הופעה זקוק להרבה יותר. נראה שתפיסה של שוויון ברווחה דורשת העברת משאבים מהראשון לאחרון, מה שנראה אינטואיטיבית בלתי צודק.
50
מהו עקרון ההבדל?
עקרון ההבדל הוא העקרון על פיו אי-שוויון מוצדק רק כשהוא פועל לרווחתו של ה worse off (זה שנמצא במצב הגרוע ביותר).
51
1. תועלתנות לא מייחסת משקל כלשהו לשוויון (או לשיקולים חלוקתיים אחרים). אבל שוויון (ושיקולים חלוקתיים אחרים) חשובים מוסרית. לכן, יש לדחות תועלתנות. מה דעתך?
אפשר להציג את הטיעון כך: (1) תועלתנות לא מייחסת משקל כלשהו לשוויון (או לשיקולים חלוקתיים אחרים). (2) אבל שוויון (ושיקולים חלוקתיים אחרים) חשובים מוסרית. (3) לכן, יש לדחות תועלתנות. הטיעון תקף. אז יש לקבל את מסקנתו, או לדחות לפחות אחת מהנחותיו. וכאן, כמובן, יש חופש רב. אפשר, למשל, לשלול את הנחה (1) באמצעות הטענה שאף שתועלתנות לא מייחסת חשיבות אינטרינזית כלשהי לשוויון או לשיקולים חלוקתיים אחרים, היא בהחלט יכולה לייחס להם חשיבות אינסטרומנטלית או אחרת. (וצריך להראות איך). ואז השאלה היא האם עמדה שמייחסת לשוויון רק חשיבות מהסוג הזה סבירה מספיק. (או – האם (2) נותר סביר, גם אחרי שמוסיפים את המילה "אינטרינזית" בסופה). אפשר לתהות עלה שאלה אם שוויון ושיקולים אחרים חשובים מוסרית. אם מקבלים את המסקנה, אפשר לבחון אם עמדה תוצאתנית (שאינה תועלתנית) יכולה לעמוד בביקורת מהסוג הזה. (האם, למשל, אפשר להוסיף שוויון לתפיסת הטוב שיש למקסם?) ועוד.
52
מה ההצדקה של הובס להגנה על במכות (כמעט) בלתי מוגבלת למדינה?
תפקידה של המדינה, לפי הובס, למנוע הידרדרות למלחמת הכל בכל, כתוצאה מהמצב שאפשר לאפיין כדילמת אסיר. הובס סבור שאם כוחו שת הריבון יהיה מוגבל, הוא לא יוכל עוד למלא תפקיד זה. ההגיון התורת משחקי דורש שההתערבות תהיה חיצונית ולא תלויה בשום דרך ברצון הצדדים – אחרת עלולה שוב להתפתח דילמת אסיר.
53
מה דעתך? האם הובס מצליח להצדיק את סמכות המדינה? והאם הוא מצליח להצדיר את היותה (כמעט) בלתי מוגבלת?
כאן אמנם יש חופש רב, אבל עליכן/ם להתייחס לשני חלקי השאלה. לגבי סמכות המדינה באופן כללי: אפשר לשאול האם ברור שהתנאים של דילמת אסיר אכן מתקיימים בעולם האמיתי (המוטיבציות האגואיסטיות, למשל). אולי אפשר להציע דרכים אחרות לפתור את דילמת האסיר ללא מדינה (ודאי בגרסתה המודרנית). ועוד. לגבי סמכות בלתי מוגבלת: אפשר לשאול האם ההחלה של דילמת אסיר כאן מתאימה (אולי, למשל, המוטיבציות של אנשים אמיתיים שונות מאלה במודל של דילמת אסיר). אפשר להתבונן בקיומן היציב יחסית של מדינות בהן כוחו של הריבון מוגבל כהפרכה אמפירית של הטענה של הובס. ועוד.
54
מהם טובים ראשונים?
טובים ראשונים הם אמצעים שמתאימים לכל מטרה - דברים שיש טעם לרצותם, יהיו אשר יהיו שאר הדברים שאתה רוצה. (נגיד בריאות, יכולות כלכליות מסוימות, כבוד עצמי).
55
מה בדיוק ההבדל בין לומר שלמשהו יש ערך אינטרינזי ולומר שיש לו ערך אינסטרומנטלי?
לומר שלמשהו יש ערך אינטרינזי זה לומר שיש לו ערך כשהוא לעצמו, (גם) במנותק מקשריו, למשל, הסיבתיים, עם דברים אחרים. לומר שלמשהו יש ערך אינסטרומנטלי זה לומר שיש לו ערך בזכות קשריו הסיבתיים עם משהו אחר שיש לו ערך (למשל, כי הוא מאפשר משהו אחר בעל ערך, או מונע משהו בעל ערך שלילי.)
56
מהו בדיוק כוח ההופלדיאני?
כח ההופלדיאני הוא היכולת להביא לשינוי במערך הנורמטיבי, לשינוי במערך הזכויות, החובות, הכוחות, החסינויות וכולי. אפשר לתת דוגמאות, כמובן – הכוחות שהם חלק מקניין פרטי, הכוח שלי – באמצעות הצעה – ליצור אצלך את הכח ליצור חוזה מחייב (באמצעות קבלה), הכח של כל הולך רגל לייצר אצל כל נהג חובה לעצור, הכח של שוטר לייצר חובה לעצור, וכולי.
57
מהם הכללים השונים בין התועלתנית הישירה (או תועלתנית הפעולות) אצל תועלתנית הכללים ואצל הדאונטולוג?
לתועלתן הישיר יש כללי אצבע (rules of thumb). אלה הם כללים שרלבנטיים רק כפרוצדורה לקבלת החלטות, לא כקריטריון למה שהופך פעולה לראויה (הקריטריון הזה נותר עקרון התועלת); הם מוצדקים באופן טיפוסי על ידי עלויות עריכת התחשיב; והם כמובן ניתנים להבסה – אם במקרה ספציפי את יודעת שהפרת כלל אצבע תמקסם תועלת, זה מה שהתועלתן הישיר יקרא לך לעשות. לתועלתן הכללים יש כללים במובן מעניין יותר. הם אמנם מוצדקים באמצעות הקשר שלהם למקסום תועלת (משהו כמו – חברה שבה פועלים על פי הכללים האלה תהיה חברה ממקסמת תועלת), אבל הם קובעים את הפעולה הראויה, ולא רק משפיעים על הפרוצדורה לקבלת החלטות; והם באופן טיפוסי לא ניתנים להבסה על ידי מידע שבמקרה קונקרטי הפרתם תמקסם תועלת. לדאונטולוג יש מגבלות דאונטולוגיות. מובן שאלה רלבנטיות כקריטריון לפעולה הראויה, ולא רק לעניין דרך קבלת ההחלטות. מובן גם שהן לא ניתנות להבסה על ידי יותר תועלת (לפחות לא תמיד; עד הסף, על פי דאונטולוגיה מתונה). ושלא כמו הכללים של תועלתן הכללים, המגבלות הללו לא מוצדקות דווקא בזכות יחס כלשהו לעקרון התועלת. יש להן מקור חשיבות עצמאי.
58
מה דעתך? איזה מודל של כללים סביר יותר? של התועלתנות הישירה, הכללים או הדאונטולוגיה?
כאן יש חופש ניכר, כמובן. - אפשר לשאול האם כללי אצבע מספיקים לנו, בהינתן אינטואיציות על פעולות ממקסמות תועלת שהן בכל זאת פסולות. - אפשר להעלות את הביקורת על תועלתנות כללים כקורסת לתועלתנות פעולות. - אפשר לדבר על מגבלות דאונטולוגיות כתופסות אינטואיציות רלבנטיות; על הבעייתיות שבמגבלות מוחלטות; על היתרונות של מגבלות שיש להן סף, אבל על בעיות אחרות שזה יוצר; על הפרדוקס של דאונטולוגיה. שימו לב – ביקורות רבות יכולות להיות רלבנטיות, אבל חשוב לקשור אותן ספציפית למודל של הכללים הרלבנטיים.
59
מהי שוויונאות מזל?
שוויונאות מזל היא העמדה על פיה יש להבחין בין disadvantages שהם פונקציה של בחירה של מי שסובל מהם (כמו, למשל, בחירה להתעצל ואז העדר הכנסה נוספת, או בחירה לעשן ואז מצב מחלה רלבנטי), ואלה שאינם כאלה, שהם פונקציה של מזל (כמו, למשל, נכות מולדת, או העדר כשרונות יצרניים). המדינה חייבת, כעניין של צדק חלוקתי, לנטרל את ההשפעה של אלה שאינם באחריותו, או תחת שליטתו, אבל לא את אלה שהם פונקציה של בחירתו, או באחריותו.
60
הסבר את הביקורת הזו של אנדרסון: לטיפשים וחסרי הכשרון: למרבה הצער, אנשים אחרים אינם מעריכים את המעט שיש לכם להציע במערכת היצרנית. הכשרונות שלכם כל כך דלים, עד שאין להם ערך שוק של ממש. משום שנולדתם, למרבה הצער, עם מאגר כשרונות כל כך דל, אנו – היצרניים – נפצה אתכם: נניח לכם לחלוק את הפירות של כל מה שאנחנו, ברוכי כשרונות שכמונו, מייצרים.
אנדרסון ממקדת את תשומת הלב בחוסר האינטואיטיביות של ההשלכות של שוויונאות מזל. על פי שוויונאות מזל, מי שבלי קשר לבחירתו כשרונותיו אינם בעלי ערך כלכלי ראוי לפיצוי מהמדינה, וכך גם מי שמאוד לא אטרקטיבי (אם זה לא פונקציה של בחירתו לא להתאמן, נגיד), וכולי. על פי שוויונאות מזל, הטעם לכך שהם ראויים לפיצוי הוא בדיוק מזלם הרע, העובדה שהם כל כך בלתי מוכשרים, בלתי אטרקטיביים, וכולי. בפסקה הזו אנדרסון מראה עד כמה פוגענית יכול להיות פיצוי על ידי המדינה כשזה הנימוק לו.
61
האם לדעתך שווינאות מזל קורסת מול הביקורת של אנדרסון?
כאן, כמובן, יש חופש רב. אפשר לבקר את אנדרסון על כך שכל שהיא מראה זה שזה יהיה פוגעני מצד המדינה לומר את הדברים האלה (או לכתוב מכתב כזה), וזה עוד לא מראה שיהיה פוגעני או בעייתי בכל זאת לפצות מהנימוקים האלה. אפשר לקבל את טענתה שיהיה בכך משהו פוגעני, אבל שבכל זאת ראוי לפצות, כי הטעמים האחרים גוברים על פוגעניות זו. אולי אפשר לטעון שמסר כזה – מנוסח באופן אחר, מן הסתם – לא חייב להיות פוגעני. מן הצד השני: אפשר לצדד באנדרסון, ולטעון או שאין זה ראוי לפצות במקרים כאלה (משום שכל פיצוי יהיה מלווה במסר פוגעני), או שיש לפצות מנימוקים אחרים לגמרי (כמו למשל הנימוק של אנדרסון על שוויון דמוקרטי). ויש עוד אפשרויות, כמובן.
62
הסבר והדגם את ההבחנה בין כוונה וצפייה
להתכוון שתוצאה מסויימת תתרחש זה לראות בה מטרה או אמצעי למטרה שלך. לצפות אותה מבלי להתכוון זה רק לדעת שהיא עומדת להתרחש, אבל לא כמטרה או כאמצעי, אלא כתוצר לוואי. למשל במקרה ההשתלה מתכוונים למותו של האחד (כאמצעי להצלת החמישה) ואילו במקרה של הקרונית מותו של האחד הוא תוצר לוואי.
63
מהו כשל equivocation?
כשל של equivocation הוא כשל של טיעון שמשתמש באותה מילה או באותו ביטוי ביותר ממשמעות אחת, וכך הוא בטל אף שהוא יוצר אשליה של תקפות.
64
"יש חובה מוסרית לא לרצוח. החוק מורה לא לרצוח?. לכן, יש חובה מוסרית לציית לחוק." מה דעתך?
הטיעון רע בעליל: הוא אינו תקף. במילים "חובה מוסרית לציית לחוק" אין הכוונה לחובה לעשות (או לא לעשות) דברים שהחוק דורש לעשותם (או לא לעשותם), אלא לכך שהחוק עצמו מקים את החובה המוסרית, שהחובה לעשות את שהחוק מורה לעשות מוצדקת לפחות חלקית על ידי העובדה שהחוק דורש זאת. ברור שהטיעון כאן לא מבסס חובה כזו.
65
באיזה מובן תועלתנות היא תורת מוסר שווינית?
בכך שהיא מעניקה משקל זהה להנאותיו/ה וכאביו/ה של כל אחד ואחת, בלי הבדלים, למשל, בין הנאתו של המלך והקבצן, או כאבו של היהודי או הערבי, וכדומה.
66
מדוע סבור הובס שהשליט צריך להיות (כמעט) אבסולוטי, שלא צריכים להיות (כמעט) גבולות לסמכותו של השליט?
משום שלדעתו של הובס (כמעט) כל גבול שכזה ימנע מהשליט לעשות את שהוא אמור לעשות, כלומר לפתור את דילמת האסיר של המצב הטבעי, להבטיח שלום, ואגב כך למנוע את מלחמת הכל בכל.