סרטן השד Flashcards
(85 cards)
1
Q
שכיחות –
A
● מאוד גבוהה 1:8 נשים- כ4000 מקרים חדשים בישראל מדי שנה
● גברים - 1%
● באוכ’ הערבית - המס’ היה יותר נמוך אבל הם מתקרבים לאט לאט לערכי היהודיות.
2
Q
מתי הסיכון לחלות עולה?
A
● הסיכון לחלות עולה מאוד אחרי גיל 50 , אבל כן רואים מקרים של נשים צעירות יותר.
3
Q
שרידות –
A
● השרידות השתפרה – יותר נשים מחלימות מסרטן.
4
Q
גילוי מוקדם
A
80% מהנשים שמגלים אצלם סרטן בשלב יחסית ראשוני- ישרדו ויחיו מעל 10 שנים.
5
Q
מוות מהמחלה
A
נשים שלא יחלימו חיות יותר שנים עם המחלה וסיבוכיה
6
Q
הגישות הרפואיות
A
ראיית המחלה כמחלה סיסטמית
7
Q
מדוע מתייחסים אל המחלה כמחלה סיסטמית?
A
▪ מתייחסים למחלה כאל מחלה סיסטמית משום שהגרורות יכולת להתפזר לכל הגוף. הגרורות מתפזרות מעבר לרקמה המקורית עם התקדמות המחלה, לכן השלב שבו מאתרים את המחלה מאוד קריטי לגבי הפרוגנוזה והליקויים שישארו אחר כך.
8
Q
מתי מאתרים את הגידול?
A
▪ ברוב המקרים מאותרים כשהגידול כבר פלש , בין היתר משום שיכולות להיות גרורות עוד לפני שמופיעים ממצאים אובייקטיבים –
CT
, מרקרים.
9
Q
● שיתוף החולה וצוות רב מקצועי בהחלטות –
A
כיום מוצגת לחולה האופציות והיא מחליטה.
. הטכנולוגיה היום מתקדמת, המטרה לצמצם את הטיפול ולהפוך אותו לכמה שיותר עדין ועם כמה שפחות תופעות לוואי להמשך.
עושים נתונים לכל אחת לפי צרכיה ומחלות רקע שלה ומציעים את הטיפול הטוב ביותר עבורה
10
Q
מרכיבי רקמת השד ותרומתו לכריתה
A
● - מורכבת מאוסף של בלוטת חלב , מצינוריות הובלת חלב לכיוון הפטמה, שומן.
לכן, המבנה פשוט לכריתה, אבל הוא בעל מטען רגשי מורכב בהקשר לאמהות, מיניות, דימוי עצמי וכו’.
11
Q
● מיקום רקמת השד
A
שטחית לשריר הפקטורליס.
12
Q
היכן מופיע הגידול בדרך כלל?
A
כ-83% אחוז מופיעים בתאי האנדותל שלהצנרת שמובילה את החלב מהבלוטות לפיטמה
– נקראים
ductal carcinoma.
שם הצנרת
aducta.
13
Q
איך נקרא הגידול בנרת שמובילה את החלב לבלוטות הפיטמה?
A
ductal carcinoma.
14
Q
● מבנים שנמצאים בקירבת השד מושפעים מתהליכי המחלה ו/או הטיפול
A
pec major+minor
בלוטות לימפה
15
Q
▪ בלוטות לימפה-
A
נמצאות מאחורי בית השחי.
הבלוטות האלה מנקזות את השד ואת היד.
עוברים באזור גם עצבים וכלי הדם אל היד.
לאחר כריתת בלוטות לימפה במקרה הצורך ניתן לראות בעיה גם בניקוז נוזלים מהיד.
16
Q
מה עושים כשרוצים לדעת מה חומרת הגידול?
A
בודקים את המצב של הבלוטות בבית השחי
17
Q
לכמה איזורים מחולקות הקשריות?
A
לשלוש
18
Q
רמה ראשונה
A
רמה ראשונה:
הבלוטות שבזנב השד. לטראלית ל
long thoracic nerve +
pectoralis min.
19
Q
רמה שנייה
A
level II- בלוטות שמאחורי ה
pectoralis minor.
20
Q
רמה שלישית
A
level III-
מידאלית ל
pectoralis minor
שם שיא ה
axilla.
21
Q
איזו רמה עדיין לא יודעים לנתח?
A
היום עדיין לא יודעים לנתח אתה את הרמת הזאת בשל הניקוז גם של היד וריבוי כלי השם והעצבים באזור.
22
Q
עצבים באיזור
A
- Brachial plexus
בשלב המעבר בין ה
cord ל branches terminal
long thoracic n - סרטוס אנטריו
- Thoracodorsal n - ךטיסימוס דורסי
- intercostal the of branch cutaneus lateral מעצבבים תחושתית את העור והדופן בית החזה והשד
lateral cutaneus branch of the intercostal- מעצבבים תחושתית את זנב השד, בית השחי ואספקט מדאלי של הזרוע. חוצה את זירת הניתוח ולכן מאוד פגיע. יכול לגרום לשיבושים במגע- חסר תחושה או רגישות יתר (ואפילו גם וגם).
23
Q
איזה עצב חוצה את זירת הניתוח ולכן יכול לגרום לשיבושים במגע?
A
lateral cutaneus branch of the intercostal
24
Q
דיסקציות בבית השחי
A
▪ דיסקציות בבית השחי נועדו להעריך את המצב בבלוטות הלימפה באזור, ההערכה הזו חיונית לתכנון הטיפול בטווח הקצר והארוך - פעם ראו בבית השחי כחלק מהטיפול- כדי שהסרטן לא יוכל להתפשט לשאר הגוף.
היום מתייחסים לבית השחי כעניין דיאגנוסטי, רוצים לראות את המצב שם ואז לפי זה להמליץ את הטיפול לאישה - רוצים לדעת באיזה שלב נמצא הגידול. היום עושים טיפול בבית השחי רק שצריך- שיש שם גרורות.
25
סוגי דיסקציות
▪ALND- - Axillary Lymph Node Dissection
▪SLND - Sentinel Lymph Node Dissection
26
סוגי דיסקציות
▪ALND- - Axillary Lymph Node Dissection
sampling
▪SLND - Sentinel Lymph Node Dissection
27
▪ALND- - Axillary Lymph Node Dissection
כורתים את כל הבלוטות בבית השחי, וכך בודקים אם היה שם גידול.
היום משתמשים במונח זה גם לדיסקציה אבחנתית שהיא לא
sentinel
זה גם בדיקה וגם טיפול אגרסיבי.
28
sampling
- לא כורתים את כל הבלוטות, מוציאים רק דוגמית של 5-7 קשריות שמייצגות את המצב בבית השחי.
ייקחו אותן למעבדה ויבדקו מה המצב, אם הוא יצא נקי אז אפשר להסתפק בטיפול מקומי.
29
SLND - Sentinel Lymph Node Dissection
- הבדיקה הזו מבוססת על ההנחה כי אם ישתחרר תא סרטני מהגידול (תיווצר גרורה) הוא ייסע דרך הלימפה לבית השחי. לכן מנסים לצמצם את ה
Sampling
ע"י הבדיקה הזאת - מקרינים חומר רדיאקטיבי לאזור הגידול ורואים איך הוא מתקדם לאזור בית השחי. הבלוטה הראשונה שהוא פוגש נקראת הזקיף, בלוטת השער = sentinal
, אם היא תסתמן כחיובית (עם גידול) אותה מוציאים ובודקים היסטולוגית. היא מייצגת את מצב שאר הבלוטות. השיטה הזו היא הכי שמרנית ועדינה מבניהן, אבל יש נזק אבל עדיין. אם הבלוטה נגועה ימשיכו לטיפול אבל בעיקרון זו רק בדיקה.
הרחבה:
משתמשים בשיטה זו כאשר מדובר בגידולים הידועים בהתפשטותם דרך מערכת הלימפה (סרטן שד, מלנומה ועוד). אם תאי גידול הספיקו לנדוד בדרכי הלימפה, מרב הסיכויים שהם יתמקמו ראשית בקשריות הקולטות מאזור הפטמה והעטרה וכן מאזור הגידול. לפיכך, בדיקה קפדנית שלהן משקפת טוב יותר את מעורבות הבלוטות מאשר בדיקה שטחית של כל הקשריות.
יתרונות השיטה: חיסכון בהוצאה מיותרת של בלוטות לימפה אשר אינן נגועות, הניתוח הוא קטן יותר, עם פחות סיבוכים: פחות כאבים, הפחתה ברמת רדימות/נימול והיווצרות בצקת לימפטית (לימפדמה) והסיבוכים הכרוכים בה, בזרוע, בבית השחי ובשד הסמוכים, בקרב החולות העוברות ניתוחים לטיפול בסרטן השד.
ניתן לבצע בדיקה חלקית, מהירה של הקשריות תוך כדי הניתוח (חתך קפוא), אך תוצאותיה אינן סופיות.
במקרים בהם לא יימצאו תאי גידול סרטני בקשריות הזקיף בתום הבדיקה הקפדנית המלאה, קיימת סבירות גבוהה כי גם כל קשריות הלימפה האחרות אינן נגועות, ואין צורך בהסרתן.
להסרת קשריות הזקיף בלבד שיעור נמוך מאד של סיבוכים.
30
סוגי טיפול:
* טיפול מקומי- אותו מנסים לצמצם. לא מספיק כי יש נטייה של תאים ומיקרו גרורות להפוך את המחלה ליותר רחבה.
*טיפולים סיסטמיים
* טיפול תומך נלווה.
* ניתוחים
31
ניתוחים:
* Radical matecotomy- halsted
* Modified radical mastecotomy- patey
* Simple mastecotomy
* lumpectomy
32
Radical mastectomy- Halsted –
בשנת 1894 הציע לכרות את▪ כל רקמת השד.
▪ את שרירי הפקטורליס מיגי'ור ומיינור, את הבלוטות בבתי השחי, את העצבים שעוברים שם.
.
33
השלכות
radical mastectomy
▪ הוא הצליח עם הניתוח הזה מאוד לשפר הישרדות של נשים ל5-10 שנים, אבל השאיר תחלואה מאוד מאוד גדולה.
34
▪ Modified radical mastectomy- Patey-
▪מסירים את תוכן האקסילה ואת השד אבל לא כורתים את pectoralis major.
▪הוצאת הפקטורליס מינוסעם מתיחת ה מזו'ר איפשרה את ניקוי אזור האקסילה גם לבלוטות ברמה 3.
▪ עדיין ניתוח גדול, הנזק קצת פוחת אבל ההישרדות והחזרה של הגידול אותו דבר ועדיין משמעותית.
35
imple mastectomy-
▪ שימור גם של ה
pectoralis minor
▪בניתוח זה למעשה מורידים את רקמת השד בלבד והוא מקובל גם היום.
▪יש אפשריות שונות לגבי שימור העור.
▪לא מתעסקים עם העצבים באזור בית השחי בכלל.
▪ניתן לעשות שחזור באותו הניתוח אבל חלק מהתנועות החברתיות שפעלו לעזרת הנשים שמתמודדות עם סרטן השד, פעלו שיקבלו גם את התמונות האלו ולא יפחדו, יחששו וכו'.
36
▪ Lumpectomy –
▪ ניתוח משמר, מוציאים רק את הגידול עצמו. זה תורה מאוד גדולה בעולם הכירורגיה האונקולוגית. הפרוצדורה היא מאוד עדינה.
37
אינדיקציות ל
lumpectomy
▪אם הגידול מאפשר – ממוקד מאוד יעדיפו את הניתוח הזה בדרך כלל , הרוב יעשו אותו.
▪אבל אם יש גידול בכמה מוקדים הוא כבר ידרוש כריתה מלאה.
38
טיפול מקומי:
* הקרנות
39
הקרנות
* מקרינים אנרגיה על התאים הסרטניים (בד"כ פוטונים) במטרה לגרום לאיזור המטרה לקבל את הכמות הרצויה ולאיזורים שכנים מינימום
הרעיון הוא שתאי הסרטן עמידים פחות לאנרגיה הזו לכן יושמדו , בעוד תאים בריאים ישרדו. יש מצבים בהם הקרנה מחלישה את תאי הגידול ומשפרת את השפעת הטיפולים הכימיים (יתרון לשילוב).
* ההשפעה במיוחד של הצטלקות והתכווצות ממשיכה להתקדם עם הזמן. הרבה אחרי סיום ההקרנות. וכך קורה שסימפטומים חדשים כמו נימול באצבעות או ליפדמה שהופיעו לראשונה אחרי שנים הם בעצם נזקי קרינה - מחייב ברור והבחנה מבדלת ושלילת חזרה של גידול .
40
השלכות של הקרנות
ההקרנות הופכות גם את הרקמה הבריאה באזור המטופל לשברירית, עלולה להיות מודלקת או בצקתית. מיום ההקרנה וכשישה שבועות מסיומן
האברים השכנים נמצאים בסכנת פגיעה למרות שזו בירידה משמעותית הודות להתפתחות טכנולוגית.
למעשה ההקרנות עלולות לפגוע בסוגי רקמה שונים: עצבים, שרירים, רצועות, קפסולה מפרקית, סחוס, כלי דם ולימפה. נזק לכל אחד מהמבנים הללו יכול להיות מעורב בהפרעות
תקופה מעייפת לנשים
יש להזהר ממתיחהחדה של העור
תתכן אדמומיות ועד פצעים של ממש
41
התנוחה המקובלת להקרנות:
בדרך כלל התנוחה המקובלת בקבלת הטיפול היא שילוב ידיים מעל הראש (גם בזה מחפשים הקלות)
המנח נמצא כקשה מאוד לחלק מהנשים עד בלתי אפשרי במיוחד בשלב המדידות – כאשר אנשי המקצוע מודדים ומכוונים את המכשיר – לוקח זמן.
* כפיזיו- נעזור למופלת להגיע לטווחים האלו.
42
תוצאות ההקרנות
נמצא שהקרנות מורידות את אחוז המקרים שחוזרים, מוריד את הסיכוי להתפתחות ליקויים בתפקוד הכתף ולימפאדמה , בעניין זה יש השפעה גם לפרוטוקול ואופן פריסת הטיפולים .
43
תופעות לוואי הקרנות- טווח קצר
* עייפות מתונה עד בינונית,
* הפרעות בעור כמו גירוד
* קילוף
* שלפוחיות- קצת כמו כווית שמש
* שינויים בתחושה
* שבריריות רקמה
* אודם, נפיחות - תהליך דלקתי לטווח הקצר
44
תופעות לוואי הקרנות- טווח ארוך
*מעלה שכיחות ללימפדמה אם זה בבית השחי, פוגע בצפיפות העצם וכו'.
45
הקרנות- תופעות לוואי נדירות
שבר בצלעות, דלקת ריאה , נזק ללב, סרטן משני בעצמות , סרטן ריאות מאוד מאוד נדיר
46
טיפולים סיסטמטיים:
* כימותרפיה
* הורמונותרפיה
* ביותרפיה
* אימונותרפיה
47
כימותרפיה
חומרים שפוגעים במנגנון חלוקת התאים ולכן משפיעים על תאים סרטניים אבל גם על
קבוצות תאים בגוף שמתחלקים הרבה (למשל ריריות, שערות, תאים במח העצם) .
קיימים סוגים שונים, ניתנים בעירוי או בבליעה.
48
מה עלינו לדעת כמטפלים בהקשר של כימותרפיה?
*בתקופה זו עלינו להתחשב בהרגשה הכללית של המטופלת.
* חובה עלינו לדעת אילו חומרים מקבלת החולה ולברר מה הן תופעות הלוואי שלהם- ישפיע על הטיפול
49
עם מה משולב בדרך כלל הטיפול הכימותרפי?
משולב בד"כ עם סטרואידים וכך גם ההשפעות לוואי שלהם: נפיחות, אוסתאופורוזיס, עור רגיש.
50
הורמונותרפיה:
מנגנון שפועל על רצפטור לאסטרוגן (אם נמצא על התא בבדיקה היסטולוגית) - דרכם מתלבשים על התאים הסרטניים.
אבל זה ישפיע גם על תאים אחרים בגוף שמושפעים באסטרוגן, זה עלול להפסיק ביוץ, לפגוע בפוריות וכל ההכנות שעושים אחר כך לאישה צעירה לחזור לאפשרות להרות.
51
למי יש תופעות ללואי קשות יותר?
כימותרפיה או הורמונותרפיה?
* כימותרפיה
אבל עדיין הורמונתרפיה פוגע בהמון מערכות בגוף ובעל סימפטומים
52
סימפטומים הורמונותרפיה
כל מיני דברים שקשורים לאסטרוגן
הפרעות שינה, גלי חום, יובש בנרתיק, ביוץ, סכנה לעקרות, חוסר עוררות מינית, אוסתיאופורוזיס, מצב הרוח.
53
ביותרפיה
* זיהוי דנא משובש לחלבונים ספציפיים בגידול. (הרצפטין)
54
אימונותרפיה
* מאתרים חומר על תאי T ,
*אם תאי הסרטן מתקשרים אליו הם לא נותנים למערכת החיסון לאתר אותם.
אבל פיתחו תרופה שתתלבש על החלבון הזה במקום תאי הסרטן וכך נמנע מתאי הסרטן להיקשר אליהם והמערכת החיסונית תוכל להמשיך לתפקד ולהילחם במחלה
55
תופעת הלוואי השכיחה ביותר בכל הטיפולים
* עייפות- 25 אחוז יחוו אותה אחרי הטיפולים.
* . אחרי הטיפול הן לא חוזרות להיות חיוניות כמו שהיו לפני כן. אנו נמליץ על טיפול גופני. בכל מקרה יש מגוון דרכים לטיפול ולכן לעיתים רבות נשלב ביניהם
56
ליקויים שכיחים בסרטן השד הרלוונטים לפיזיותרפיה:
* כאבים באיזור השד והכתף
* ליקוי בתחושה
* הגבלה בטווח תנועה בכתף
* לימפדמה- בצקת ונפיחות
* הפרעות סיסטמיות
* חולשה
57
כאב באיזור השד והכתף
* כתוצאה מניתוח- post mastectomy syndrome
* ספאזם שרירי הגנתי
* זיהום פצע אם היה
* כאב נוירופטי- כאב עז אם יש פגיעה בעצב עצמו.
* כתוצאה מהשפעות על מערכת שריר שלד- עלול דכא פעילות והפתחות של נוקשות.
* כאבים מצלקת
* ליקוי בתחושה.
58
מה אחוז הכאב הנוירופטי
* בין 25 ל30 אחוז.
59
reflex sympathetic syndrome
* פתולוגיה שגורמת לכאב אף גרוע יותר.
60
כאבים מצלקת
▪ התייחסות מיוחדת לצלקת אחרי שהושלמה ההחלמה הראשונית שלה (שבועיים) ולפני שהתגבשה ורקמת הצלקת התייצבה.
יכול להיות מקור לכאב, הגבלה בטווחי תנועה.
לזכור שיש גם צלקות פנימיות ורקמות כמו פסיה שעשירות בעצבים אשר יכולים לעורר כאבים מקומיים וכאבים שמושלכים.
61
ליקוי בתחושה
● כאמור באיזור דופן בית החזה ואזור פנימי של זרוע שכיח שבניתוח נפגעת התחושה.
●כימותרפיה עשויה לפגוע בתחושת כפות הידיים והרגליים (דו"צ). הליקוי יכול להתבטא כירידה בתחושה אבל יכול להתבטא ברגישות יתר למגע. ירידה בתחושה שמופיעה או מחמירה אחרי תקופה יכולה להיות סיבוך מאוחר להקרנות, ויכול להיות סימן ללחץ של גרורה חדשה . הרבה פעמים הליקוי כן עובר.
62
לימפדמה
כאשר יש פגיעה בבלוטות בית השחי אז יש סכנה לבצקות
63
שכיחות לימפדמה
10-20 אחוז
64
גורמים תורמים לימפדמה
אם הוצאו מעל 25 בלוטות
BMI מעל 25
65
מתי תופיע נפיחות בקרב הנשים שיפתחו לימפדמה?
שישים אחוז בשנה הראשונה וארבעים אחוז גם אחרי כמה נשים
נפיחות כזו שהופיעה אחרי שנים תחייב ברור לסיבת הסימפטום ולאבחנה מבדלת בין אם מדובר בסיבוך מאוחר לניתוח וההקרנות או שמדובר בהתפתחות פתולוגיה חדשה :לחץ של גרורה, חסימה ורידית, זיהום ועוד.
66
השפעות סיסטמטיות
השפעות של ההקרנות על כל הגוף והטיפולים הכללים על כל הגוף - עייפות, מתח וחרדה, מצב רוח, אנמיה, קרישה, שורה לבנה (מערכת חיסון- אנשים יותר רגישים להיחשף לזיהומים), אוסטיאופורזיס (נושא מאוד משמעותי בנשים שעברו טיפולים בסרטן שד), פגיעה בלב (למעטפת , למסתמים..) וכו'.
67
חולשה
בעקבות פגיעה עצבית או בעקבות הימנעות משימוש ביד כתוצאה מחוסר הדרכה או מצב רגשי.
68
הטיפול הפיזיותרפי יחולק לפי השלבים הבאים
ימים ראשונים אחרי ניתוח- חלקן עוד באשפוז
ניתוח שחזור
אחרי הוצאת התפרים (אחרי הוצאת הנקז)
טיפולי המשך בקהילה
69
הטיפול בימים הראשונים לאחר הניתוח יכלול
טיפול נשימתי
חזרה מתונה לתפקוד ועצמאות
הורדת כאבים בטכניקות שונות
הורדת נפיחות
עבודה על טווחי תנועה
צלקת
החזרת כח שריר
בדיקת פגיעה עצבית
הדרכה ליציבה והתנהלות בבית
70
נפיחות לאחר הניתוח
לא נגדיר אותה כלימפדמה, זוהי נפיחות לאחר ניתוח
71
מתי ניתן להגידר לימפדמה כרונית?
נגיד שמדובר בלימפאדמה כרונית רק אם מדובר ב-3 חודשים
72
כיצד נטפל בנפיחות אחרי ניתוח?
למניעה נתאים למטופלת תנוחה נוחה והגבהה עם תמיכה נבצע מעיסוי ליפמטי.
73
עבודה על טווחי תנועה לאחר ניתוח
אם יש נקז כשהזרוע קרובה לגוף לעלות בהדרגה וללא כאב עד 90 מעלות
74
צלקת בשלב שלאחר הניתוח-
בשלב זה מעקב לוודא שאין עליה מתח, לוודא שאם רק מתחילים סימני זיהום הם יטופלו מייד
כדי שההחלמה תהיה מיטבית
75
החזרת כח שריר בימים הראשונים לאחר הניתוח?
להימנע ממאמצים משמעותיים 3 שבועות
76
הדרכה להתנהגות בבית
על גבי מסמך כתוב ומתומצת - יצא דף הנחיות בשנה שעברה, עשו מחקר ולפיהם נתנו המלצות של מה כדאי להגיד לנשים לעשות לאחר ניתוחים של סרטן.
חילקו את זה לפי סוגי הדיסקציות-
בשני המצבים ב-3 שבועות הראשונים להימנע ממאמצים קיצוניים, תנועות מהירות חדות, דברים שקשורים בסופי טווח ובכוח ושיש בהם פחות שליטה על התנועה.
מתייחסים לריכוך צלקת (שיחרור הצלקת אחרי ההחלמה הראשונית), אורח חיים בריא ופעילות גופנית- כהתמודדות עם הסרטן עצמו ועם תופעות הלוואי.
המלצה לבקש מעקב אצל פיזיותרפיסט לימפתי - פירוט יתר זהירות ללימפאדמה.
77
ניתוח שחזור
ההנחיות משתנות בהתאם לניתוח
78
אחרי הוצאת התפרים
נראה שיפור הדרגתי של הטווחים עד לטווחים מלאים חזרה הדרגתית לתפקוד מלא בבית ובחוץ
79
האם הטיפול הפיזיותרפי הוא חובה?
נשים רבות מתאוששת מצויין, בלי טיפול פיזיותרפי כלל. השלמת שלב זה נמשכת חודש- חודשיים אחרי הניתוח (בלי טיפולים אונקולוגים נוספים)
80
טיפול המשך בקהילה
אותם דגשים
81
Cording - Axillary web syndrome
- בספרות כתוב שחולף לבד לא תמיד ולא עד הסוף.
טיפול פיזיותרפי עוזר מאוד מקצר השיקום–להתייחס ל"מיתר" אם נמצא דגש מתיחות, עיסוי ותנועות משולבות.
82
לימפדמה בשלב החזרה לקהילה
אם הנפיחות הראשונית לא חלפה כדאי להמליץ על טיפול בעיסוי לימפטי ידני אצל –
פיזיותרפיסטים שהתמחו בכך. הטיפול כולל עיסוי חבישות, תרגילים, טיפול בעור.
נפיחות כזו שהופיעה אחרי שנים תחייב ברור לסיבת הסימפטום ולאבחנה נבדלת בין אם מדובר בסיבוך מאוחר לניתוח וההקרנות או שמדובר בהתפתחות פתאלוגיה חדשה :לחץ של גרורה, חסימה ורידית, זיהום ועוד.
83
מה לגבי שרוול ללימפדמה?
דעות חלוקות – היו ממליצים בנסיבות מסוימות גם למי שאין נפיחות (טיסה, פעילות גופנית..).
אין עדויות, וכשמציגים את זה לנשים שצריכות להחליט – היא תחליט אם זה עוזר לה או רק מעלה לה חרדה או דברים כאלה או אחרים.
84
פעילות גופנית- סרטן השד
בעבר חשבו שפעילות גופנית יכולה להחמיר תא המחלה
לאחר מחקרים ראו שפעילות גופנית לא החמירה את המחלה, אמנם אחוזי התפתחות הלימפדמה נשארה זהה בין קבוצת מחקר וקבוצת הביקורת, אבל קבוצת המחקר הרוויחה דברים נוספים מעצם הפעילות הגופנית-
85
ההמלצות לפעילות גופנית-
פעילות אירובית- לפחות 30 דקות בשבוע כפול שלושה ימים.
כח- לפות פעמיים בשבוע. 2 סטים כפול 8-15 חזרות. 60 אחוז מאר אם מרבי
גמישות, אימוני שיווי משקל
