פיזיולוגיה של הלידה Flashcards
(106 cards)
1
Q
המשתתפים בלידה:
A
- Passenger= עובר
- Power = כוח
- Pelvis = אגן
2
Q
power
A
מתייחס לכל הנוצר על ידי שרירי הרחם. מאופיין על יהיה תדירות, עוצמה ומשך של כיווץ
3
Q
passenger
A
מתייחס לעובר.
ישנם כמה משתנים של העובר מהלך הלידה.
4
Q
המשתנים של העובר
A
size- גודל העובר
lies- מנח
presentetion- מצד
attitude- עמדה
position
station
5
Q
מנח- lie
A
היחס בין ציר האורך של העובר לבין ציר האורך של הרחם.
*מנח אורכי- העובר במצב מאונך. יותר מ99 אחוז מהלידות במועד, העובר יהיה במצב אורכי
*מנח רוחבי- כשהעובר במנח מאוזן. מצריך ניתוח קיסרי
6
Q
- Presentation-מצג.
A
החלק העוברי שבא במגע עם מבוא האגן. זהו החלק המוביל של העובר אותו אפשר למשש כשיש פתיחה של צוואר הרחם.
- Vertex- מצג ראש במנח אורכי במועד הלידה. 96 אחוז מהמקרים.
- עכוז- 3.5 אחוז מהמקרים.
- כתף- במנח רוחבי.
7
Q
Attitude- עמדה
A
במצג ראש מתייחסים גם לתנוחת העובר ביחס לבית החזה שלו. האם הראש בפשיטה או כפיפה.
- כפיפה מלאה- מצב ורטקס השכיח ביותר. המצב האידיאלי.
זהו המצב האידיאלי בגלל שחלק זה הוא הכי צר בקוטר שלו. - Partly extanion- מצג מצח.
- Full extantion- מצב פנים.
8
Q
Position-
A
צד האם בו מצוי עורף העובר (ימני או שמאלי)
9
Q
קוטר גולגולת העובר במצג ראש
A
- Full flexion- vertex 9.5 cm
- Moderate flexion- military attitude 12.5 cm
- Mild flexion- brow presentation 13.5cm
- Sever deflaxion face presentation 9.5 cm
10
Q
- מדוע חשוב לדעת איך שוכב העובר ובאיזה מצג?
A
הסיבה שבגללה אנחנו רוצים לדעת איך שוכב העובר ובאיזה מצג, מצב או עמדה היא שאנחנו רוצים שהחלק הכי צר שהעובר יכול להציג, יהיה לכיוון האגן.
המצג הכי צר של העובר הוא מצג ראש כשהעמדה היא ב
Full Flexion
ואז אורך הקוטר הוא כ- 9.5 ס”מ. ככל שהראש של העובר יותר גדול הקוטר שהוא מציג הוא יותר גדול ואז הלידה תהיה קשה יותר.
11
Q
האם אפשר להזיז את העובר במהלך הלידה עצמה?
A
אי אפשר להזיז את העובר במהלך הלידה עצמה, לפני הלידה כן אפשר להשפיע על מנח העובר.
12
Q
position
A
מתייחס ליחס בין המצב של העובר והאגן של האם.
13
Q
station
A
זהו מדד של הירידה של החלק המוצג של העובר דרך תעלת הלידה
הסיווג הוא בין מינוס חמש לחמש והוא מבוסס על מדידות כמותיות בסנטימטרים של המרחק של הקצצות הגרמיות מהאיסכיאל ספיין. (האיזור הכי צר.)
נקודת האמצע- נאפס, מוגדרת כמישור של האיסכיאל ספיין.
14
Q
בדיקת מנח, מצב ומצב העובר
A
- על ידי הנקיטות של ליאופולד.
15
Q
הנקיטות של ליאופולד
A
- אלו מספר בדיקות ידניות המיועדות לבדוק את מצב העובר ואת העמדה של הראש.
- כיום יש אולטראסונד שמראה לנו את המידע בדיוק גבוה יותר.
16
Q
הקוטר הכי צר באגן:
A
בין שני חלקי האישיאל ספיין.
וקוטרו הממוצע הוא ה-10 סנטימטר.
הקוטר המינימלי של ראש העובר הוא 9.5 סנטימטר
17
Q
האגן מחולק לשלו
A
pelvic inlet
midpelvis
outlet
18
Q
Inlet:
A
*קוטר קדמי-אחורי:
בין מרכז שטח הפנים האחורי של הסימפיזיס פיוביס לבין הסקרל פרומונטרורי
אורך בסנטימטר 10.5
*קוטר רוחבי-
הקוטר הרוחבי הארוך ביותר במישוש
אורך בסנטימטר: 13.5
19
Q
- Midpelvis
A
- קוטר קדמי-אחורי:
בגב החוליה הסקרלית הרביעית
אורך בסנטימטר: 11.5 - קוטר רוחבי בין שני האישיאל ספיין.
interspinous diameter
אורך בסנטימטר: 10
20
Q
- Outlet
A
- קוטר קדמי-אחורי:
בין השפה התחתונה של הסימפיזיס פיוביס לבין קצה הסקרום
אורך בסנטימטר :11.5 - קוטר רוחבי:
בין שני באישיאל טיוברוסיטי
אורך בסנטימטר: 11
21
Q
שינויים בצוואר הרחם
A
שינוי בכיוון ציר צוואר הרחם
מחיקת צוואר הרחם
פתיחת הצוואר
גובה הראש
22
Q
- מדוע בודקים את צוואר הרחם?
A
על מנת לדעת את התקדמות העובר.
23
Q
- שינוי בכיוון ציר צוואר הרחם -
A
ככל שהלידה מתקדמת צוואר הרחם מתקדם למרכז והולך קדימה יחסית לאגן האמא.
24
Q
- מחיקת הצוואר - Cervical Effacement -
A
במהלך הלידה צוואר הרחם מתקצר עד שהוא “נמחק” לחלוטין – מצטרף לסגמנט תחתון.
25
* פתיחת הצוואר Cervical Dilatation-
אחרי המחיקה הצוואר נפתח- מעריכים את פתיחת הצוואר ע"י בדיקה וגינלית:
מודדים את זה לפי אצבעות- 2 אצבעות זה כ- 3 ס"מ. פתיחה מלאה זה 10 ס"מ.
26
גובה הראש –
נמדד יחסית לאיפה ראש העובר נמצא באגן-
זהו מדד שנע בין (5-) ל- (5+)
כאשר בין ה-איסכיאל ספיין נחשב ל- (0).
ככל שהראש יורד זה מתקדם למספר חיובי.
בזמן הלידה אנחנו רוצים גם שתהיה התקדמות של פתיחת צוואר הרחם וגם של הירידה של הראש.
27
* מה קורה בהתכווצות של הרחם?
עם כל התכווצות של הרחם, סיבי השריר החלק בחלק העליון של גוף הרחם מתקצרים ומתעבים ואילו סיבי השריר בחלק התחתון מתארכים והופכים לדקים. שינויים אנטומיים אלו גורמים ל"סחיטת העובר" לתוך תעלת הלידה.
28
* האם ההתכווצות של הרחם היא רצונית?
ההתכווצות של הרחם היא לא רצונית אלא מכנית , לצורך העניין נשים פרפלגיות יכולות ללדת. אבל הלחיצות לאחר הפתיחה מעלות את הלחץ התוך בטני ועוזרת קצת להתקדמות הלידה
29
* ציר לידה-
* התכווצות של הרחם- הפעלה של שריר הרחם שמטרתה לדחוף את העובר דרך האגן של האישה.
* כשאישה מגיעה עם צירי לידה אמיתיים בשלב מוקדם של ההיריון, זה יוצר בעיות.
* כאשר מסיבה כלשהי צריך להגביר את קצב ההתקדמות של הלידה ניתן לתת זירוז חומר שנקרא אוקסיטוצין שמגביר את עוצמת הצירים ובכך מקדם את הלידה.
30
זיהוי צירים אמיתיים:
* מרווחי זמן קבועים
* מרווחי הזמן מתקצרים בהדרגה
* עוצמת צירים גדלה
* הכאב בבטן התחתונה ובגב
* הצוואר מתרחב
* אינם חולפים לאחר סדציה
* עוצמתם נמדדת ביחידות עבודה על שם מונטבידו (סכום עוצמת הצירים בממ כספית במשך 10 דקות- תקים יהיה בין 200 ל250 יחידות)
31
Braxton Hicks -
*צירים מדומים. יכולים להיות מאוד כואבים ואז נותנים משככי כאבים, לעיתים זה עובר.
32
זיהוי צירים מדומים:
* מופיעים בשליש השני של ההיריון, ותכיפותם גדלה בשליש האחרון
* מופיעים במרווחי זמן לא סדירים
* המרווחים בן הצירים נותרים ארוכים
* עוצמת הצירים לא משתנה
* הכאב קל ובעיקר בבטן התחתונה
* הצוואר אינו מתרחב
* חולפים לאחר סדציה
33
שלבי הלידה
* שלב הפתיחה - Stage of dilatation
* שלב הפליטה - Stage of Expulsion
* שלב השליה - Placental Stage
34
* שלב הפתיחה:
* החל מההופעה של צירים סדירים עד לפתיחה מלאה של צוואר הרחם (10 ס"מ).
בממוצע באישה מבכירה (לידה ראשונה) שלב הפתיחה לוקח כ- 12 שעות.
באישה וולדנית (שזה לא לידה ראשונה) שלב הפתיחה לוקח כ- 7 שעות.
35
* שלב הפליטה:
* מפתיחה מלאה (10 ס"מ) של צוואר הרחם עד ליציאת היילוד.
בממוצע אישה מבכירה: שעה אישה וולדנית: 20 דק'
36
* שלב השליה:
* מיציאת היילוד עד לפליטת השלייה- נמשך מספר דק
37
עם איזה חלק נעדיף שראש העובר יעבור?
ראש העובר הוא לא עגול, אלא אליפסי. החלק הכי צר בראש זה החלק בין 2 הרקות
(Biparietal Diameter)
ואנחנו רוצים שהעובר יעבור דרך האגן עם החלק הצר שלו ולא עם החלק הרחב.
38
התנועות העיקריות של העובר בלידה- CARDINAL MOVEMENTS IN LABOR
* התבססות- engagement
descent
* כפיפה
* ירידה
* סיבוב פנימי
* זקיפה
* סיבוב חיצוני
39
* התבססות – Engagement
התבוססות מתייחס למעבר של החלק הכי רחב של המצג לגובה מתחת למישור ה
ה-
Biparietal Diameter
עובר את ה-
Pelvic Inlet
אצל מבכירות: שלב זה מתרחש לפני תחילת הלידה.
40
descent
Descent refers to the downward passage of the presenting part through the pelvis. Descent of the fetus is not continuous; the greatest rates of descent occur during the deceleration phase of the first stage of labor and during the second stage of labor.
41
* כפיפה – Flexion
שלב הצירים, הראש של התינוק עושה
Flexion.
המטרה של שלב זה היא להציג את החלק הכי צר של הראש לכיוון היציאה
the suboccipitobregmatic diameter
42
* ירידה – Decent
הראש מתחיל לרדת כלפי מטה.
43
סיבוב פנימי – Internal Rotation
ראש העובר מסתובב 90 מעלות כדי שהמרחק הבין רקתי יכנס לתוך המרווח בין ה- Ischial Spine
Interspinous Diameter))
וגם כדי שהחלק הכי רחב- הכתביים יהיה באוריינטציה של החלק הכי רחב עם האגן
שלב פסיבי שמתרחש בגלל מבנה הגרמי של האגן ובגלל רצפת האגן
44
* זקיפה – Extension
בהדרגה יוצאים המצח, הפנים ולבסוף הסנטר.
45
* סיבוב חיצוני – External Rotation
העובר עושה סיבוב נוסף לצורך יציאת הכתפיים
46
חבל הטבור –
חבל הטבור נכנס גם לתעלת הלידה, בגלל זה יש פעולה שצריך לעשות מהר כדי לשחרר את החבל , שלא יהיה לחוץ והתינוק ימשיך להיות מוזן.
*במידה והתינוק נתקע ניתן להיעזר באמצעי שיוצר ואקום ועוזר בהוצאת התינוק.
47
* מהי עקומת פרידמן?
* מדידת לידת תקינה.
48
* מה עקומת פרידמן מודדת?
* את קצב התקדמות הלידה. קצב הפתיחה של הצוואר בשלב הראשון של הלידה הוא אינו קבוע.
49
* מהו השלב הראשון בעקומת פרידמן?
* מהופעת הצירים עד לפתיחה של 10 סנטימטר.
* גם את השלב הזה מחלקים ל2
50
* תת חלוקה שלב ראשון עקומת פרידמן:
* פאזה לאטנטית
* פאזה אקטיבית
51
פאזה לאטנטית:
מתחילת הופעת הצירים ועד לפתיחה של כ-3 סנטימטר.
הצוואר קצת נפתח אבל הוא עוד לא נפתח באופן אקטיבי. הוא בעיקר מתרכך.
יש שברים של קולגן הצוואר והוא הופך להיות רך יותר.
הפאזה הזו יכולה לקחת הרבה זמן, יש נשים שאפילו ימים.
52
* פאזה אקטיבית-
מתיחה של כ3 סנטימטר ועד לפתיחה מלאה.
הצוואר מתחיל להפתח בצורה אקטיבית.
53
* השלב השני-
* מפתיחה מלאה ועד יציאת העובר.
* אצל אישה מבכירה לוקח כשעה
* אצל אישה וולדנית לוקח כרבע שעה.
54
* שלב שלישי:
* מתחיל מיציאת היילוד ומתסיים בפליטת השלייה.
* בשלב זה השליה שעד כה הייתה מחוברת ממערכת ההובלה של האם, אל הרחם, אל חבל התבור וריאות העובר, נפרדת ונפלטת מהרחם.
* זמן החציון (אצל 50% מהנשים) שלב זה לוקח 6 דקות. הרופאים לא מתערבים בכלל בשלב זה במצב תקין – שאין דימום חזק למשך 30 דק'.
55
* תקופת משכב הלידה
* התקופה שבה הגוף של האישה חוזר לעצמו אף פעם לא לגמרי אבל בהחלט חוזר.
56
מהו הסיבוך העיקרי בשלב משכב לידה?
* הסיבוך העיקרי של שלב זה הוא דימום
57
מיטת השליה
האזור בו השליה מחוברת אל הרחם נקרא 'מיטת השליה' ובו עוברים כלי דם רבים אשר מייד לאחר יציאת השליה נסגרים על ידי התכווצות שריר הרחם.
58
אטוניה
מצב שבו הרחם לא מתכווץ מכונה "אטוניה", במהלכו מתחיל דימום מסיבי המחייב התערבות מיידית.
59
* תהליך היפרדות תקינה של השלייה:
* לאחר הלידה גודל הרחם קטן, יש הפחתה של השטח שעליו נדבקת השלייה לרירית הרחם.
* כתוצאה מכך, נוצרים כוחות גזירה ונוצרת המטומה בין השליה לדיצידואה, המאיצה את תהליך היפרדות השלייה ונוצרת הפחתה במיטת השלייה שהינה איבר בשרני היושב על קיר הרחם.
60
הסימנים המעידים על היפרדות השלייה:
* הרחם הופך לכדורי
* לפעמים מופיע פרץ פתאומי של דם.
* גובה הרחם עולה זמנית בזמן שהשליה עוברת לחלק התחתון לפני שנפלטת
* חבל הטבור בולט עוד יותר כלפי חוץ
61
* ניהול השלב השלישי:
* במצב תקין- ממתינים את הזמן שלוקח להפרדות ספונטנית של השליה.
* אפשר ללוות את השליה החוצה אבל אסור למשוך את חבל הטבור אליו מחוברת השליה, באופן לא מבוקר, או ללחוץ על הרחם מבחוץ במידה והשלייה טרם נפלטה.
* במישוש תדיר של הרחם רוצים לוודא שהוא מתכווץ, לוודא שאין אטוניה (=חוסר כיווץ)
* מטרת כיווץ שריר הרחם הוא לחיצה על כלי הדם ולעצור דימום. שכן השלייה מלאה בכלי דם ויכולה לגרום לדימום משמעותי.
* ברגע שזיהו שהשלייה נפרדת יבקשו מהאישה ללחוץ וברוב המקרים השליה תיפלט באופן עצמוני.
* במידה והלחץ נכשל או במקרה של שלייה חודרנית (שלייה שמחוברת בצורה לא טובה אל הרחם), ניתן להפעיל ממש טיפה לחץ בעדינות על הרחם בצורה ידנית ובמקביל למשוך משיכה עדינה של חבל הטבור.
62
* מה הם הסיבוכים שיתכנו במשיכה לא מבוקרת?
* היפוך רחם
* קרע של חבל הטבור
63
היפוך רחם
- במשיכה חזק של השליה הרחם עלול לצאת עם השליה ולהתקפל לתוך עצמו (כמו היפוך של גרב) - זהו מצב ממש מסוכן. כאשר הרחם בהיפוך הוא לא יכול להתכווץ, רחם לא מכווץ לא עוצר את הדימום - זהו אחד ממצבי החירום במיילדות.
64
* קרע של חבל הטבור:
מצריך הסרה ידנית של השליה, פחות מורכב.
65
* פתולוגיות בהפרדות השלייה
* שלייה שאינה נפרדת
* שארית רקמת שלייה וקרומי
66
* שלייה שאינה נפרדת-
חלוקה לשניים
* שלייה אחוזה
* שלייה חודרנית
67
* שלייה אחוזה-
מצב בו השליה צמודה למיטת השלייה- אל הרחם ולא נפרדת
בד"כ מחכים חצי שעה (חציון כפול 5), ולאחר מכן מתערבים (אלא אם יש דימום לפני כן), במצב זה האישה מגיעה לחדר ניתוח ומוציאים את השילייה באופן ידני- manual loses. במקרים קיצוניים נאצלים להגיע לכריתת רחם.
68
*שלייה חודרנית-
סיבה היסטולוגית, סיבי השלייה מעורבבים עם סיבי שריר הרחם וקשה להפריד אותה. בד"כ זה עלול לקרות בניתוחים קיסריים והסיכון מתגבר ככל שעושים יותר ניתוחים קיסריים.
69
* לשליה חודרנית יש 3 דרגות:
* Accreta -חודרת לדיצדואה (רירית הרחם).
* Increta-חודרת לשריר הרחם.
* -Percreta עוברת את שריר הרחם (לשלפוחית השתן וכו').
70
* שארית רקמת שלייה וקרומים-
אחרי שאישה יולדת יש לבדוק שלא נשארים שאריות. לפעמים חלקים קטנים של סנטימר נשארים ויש להוציאם. אם השלייה לא יוצאת הרחם לא יצליח להתכווץ כמו שצריך והסיבוך יהיה דימום. יכול לגרום לזיהום.
71
*התערבות כתוצאה מפתולוגיות בהפרדות השליה:
*ידנית-
*במצב בו השליה לא נפרדת לאחר חצי שעה (כל עוד אין דימום) או באם יש דימום חזק. מגרדנים ידנית את השליה. הסיבה לגירוד הידני הוא שהרחם היא רקמה רכה ויש חשש לפגיעה ברחם. נעשה עם אפידורל או הרדמה כללית.
72
סיכונים בניתוח קיסרי:
* שלייה חודרנית בהריון הבא.
* חולשת הצלקת- סכנה לקרע בהיריון הבא.
73
*שלייה חודרנית בהריון הבא:
*ניתוח קיסרי יוצר צלקת על הרחם, שבהיריון הבא יכולה לגרום לכך שההשרשה של השלייה על הרחם לא תהיה טובה וזה עלול לגרום לשלייה חודרנית. אצל נשים שכבר עברו ניתוח קיסרי אחד בודקים עוד לפני הלידה באולטראסאונד האם השלייה חודרנית. אם כן ההכנה לניתוח תהיה מג'ורית יותר עם אמצעי עצירת דימום וצוות תמיכה גדול יותר כמו כן יסבירו לאישה שבמצבי קיצון יצטרכו להוציא את הרחם.
74
*נקודות חשובות לניתוח קיסרי:
*ככל שמספר הניתוחים הקיסריים עולה- הסיכון עולה.
*אחרי ניתוח קיסרי מאפשרים לידה רגילה, אך לאחר שני ניתוחים קיסריים- לא מאפשרים יותר לידה רגילה.
75
קרעים:
* קרעים של איזור האורטרה
* קרעים של צוואר הרחם
* קרעים של הנרתיק
* קרעים בתעלת הלידה
76
קרעים בתעלת הלידה:
* קרעים פרינאלים. בין הנרתיק לפי הטבעת.
77
דרגות קרעים פרינלאים
* דרגה 1: שטחי מערב את העור ותת העור ללא פאסיה ושרירים.
* דרגה 2:מערב בנוסף פאסיה ושריר
* דרגה 3:מערב את האקסטרנל אנל ספינקטר
* דרגה 4:קרע מפושט דרך רירית הרקטום ועד לחלל הרקטלי.
78
סכנות בדרגות 3-4
* בעיות ברצפת אגן. ובמקרים קיצוניים גם בעיה בשליטה על הסוגרים.
* קרעים מסוכנים שעלולים להשפיע על מתן הצואה.
79
* אפיזיוטומיה-
* החתך שעשה הרופא\ מיילדת. על מנת למנוע את הקרעים. על מנת לשמור על הספינקטר.
80
* סוגי אפיזיוטומיה:
* מדיאלית- קו האמצע. מהנתיק לכיוון האנוס. כיום לא עושים אותה.
* מדיולטרלית- במרכז והצידה.
81
*מדוע ביצעו אפיזיוטויה?
* האמונה שרווחה הייתה שבכך מונעים קרעים פרינאלים דרגה 3-4. היום יודעים שההפך הוא הנכון. בעיקר המדיאלית.
82
* מה היתרון של החיתוך?
* קלה יותר לתיקון בהשוואה לקרע ספונטני. אבל אפשר לתקן קרע ספונטני.
* מפחיתה סיכון לקרעים קדמיים- איזור האורטרה.
* לידה מכשירנית (מלקחיים או ואקום). בואקום אחד הסיבוכים הוא קרעים. בנוסף החיתוך מזרז את יציאת העובר.
* מצוקה עוברית- צורך ביילוד מיידי.
* כליאת כתפיים. הראש יוצא החוצה מהנרתיק, אך הכתף נתקעת. חבל הטבור נלחץ והתינוק לא יכול לנשום. הפתרון – צריך להכניס אצבעות ולסובב מעט את העובר. האזור הזה מאוד צפוף ולכן על מנת לעשות את זה בצורה טובה יבצעו אפיזיוטומיה
* כאשר המטפל מתרשם שאי ביצוע אפיזיוטומיה יכול להוביל לקרע פרינאלי נרחב.
83
* האם יש השפעה על תהליך הריפוי לאחר אפיזיוטומיה?
* לא.
* היא לא בהכרח מונעת ריפוי מאוחר של האגן
84
* קרעים של צוואר הרחם:
* כמעט בכל לידה יתכנו קרעים קטנים העוברים ריפוי ספונטני.
* בדרך כלל קטנים ולא מדממים.
85
*קרעים גדולים יותר של צוואר הרחם יתכנו כאשר:
* לידה מכשירנית
* לידה ללא הרחבה מלאה של צוואר הרחם.
86
טיפול קרעים גדולים
* קרעים גדולים נתפרים תחת הרדמה ובתנאים סטרליים
87
* דימום לדני לאחר לידה:
* באופן תקין יהיה דימום כלשהו במהלך לידה או לאחר השלב השלישי של הלידה. ייתכן במצבים מסויימים גם דימום ניכר.
88
* הגדרת דימום ניכר:
* מעל 500 סמק בלידה וגינלית
* מעל 1000 סמק בניתוח קסירי\תאומים
89
* 2 סוגי דימום לאחר הלידה- PPH-postpartum hemorrhage
* דימום מוקדם- עד 24 שעות מסיום הלידה
* דימון מאוחר- מעל 24 שעות מסיום הלידה.
90
* פיזיולוגיה מותאמת למצב של דימום לאחר לידה:
* עלייה בנפח דם בכ-1.5 ליטר.
* קרישיות יתר- מאפיינת את ההיריון
* התכווצות שריר הרחם- עם יציאת השלייה אשר לוחצת על כלי הדם ומנעת את הדימום הניכר.
91
* עלייה בנפח הדם-
מאפשר אובדן דם בלידה ללא ירידה משמעותית ברמת ההמוגלובין. נפח הדם הזורם דרך השלייה והרחם בהריון במועד הנו סביב 600 סמ״ק בדקה
92
* הגורמים לדמם לדני לאחר לידה:
* אטוניה (ריפיון) של הרחם
* שליה שלא נפרדה או שארית חלקי שליה או קרומים
* קרעים בתעלת הלידה
* הפרעות בקרישת הדם.
93
*גורמים לאטוניה:
* רחם מנופח יתר על המידה (תאומים, ריבוי מים, עובר גדול)
* לידה ממושכת או קצרה מידי
* אטוניה בלידות קודמות
* זיהום
* ולדנות (ריבוי ילדים)
94
*מניעת אטוניה:
* על מנת למנוע אטוניה עוקבים אחרי היולדת בודקים שאין דימומים, שהרחם מכווץ
95
טיפול באטוניה
* פיטוצין
* לחץ ידני (מסאז רחמי)
* במצבי קיצון- טכניקות כירורגיות (לדוגמה חסימה סלקטיבית של כלי דם עורקיים על ידי צנתור ואף כריתת רחם)
96
* שליה שלא נפרדת או שאריות-
יוציאו ידנית בחדר ניתוח
97
* קרעים-
צריכים למצוא את מקור הדיום ולסגור אותו
98
מה יקרה כאשר הגורם לא ברור?
* יש לבצע סקירת חלל רחם ותעלת הלידה
99
משכב לידה-
תקופה של 6-8 שבועות. מסוף השלב השלישי של הלידה ועד לחזרה פיזיולוגית של הגוף לאחר הלידה
100
הרחם בתקופת משכב לידה
* חוזר לנפח המקורי שלו - מיכולת לאגור 5-10 ליטר הוא חוזר ל- 3-5 סמ"ק.
* לאחר שהשלייה נפלטת גובה הרחם חוזר להיות סביב גובה הטבור.
* לאחר 4-5 שבועות הוא שב לגודלו הקדם הריוני.
101
הפרשות בתקופת משכב לידה
* באופן תקין במשכב הלידה יהיו הפרשות דם, רקמה נקרוטית ודצידואה המופרשים מחלל על הרחם.
* בהתחלה אדומה – לוכיה (עד 4 ימים), בהמשך סרוזה (עד 10 ימים) ובהמשך לבנה (עד שבוע 4-8).
102
ביוץ בתקופת משכב לידה
* נשים לא מניקות יוכלו לבייץ כבר לאחר 6 שבועות לאחר הלידה.
* נשים מניקות (= הנקה מלאה- התינוק אוכל רק מהאם). הביוץ נמנע בשל רמות גבוהות של פרולקטין ורמות נמוכות של אסטרוגן ולרוב יתחיל לאחר 3 חודשים.
* כלומר באופן תקין לכניסה להיריון לאחר חצי שנה/ שנה מההיריון הקודם יהיה פחות סיכוי.
103
* מערכת השתן בתקופת משכב לידה
* השתנה מרובה - מעל הרחם נמצאת שלפוחית השתן בתקופת משכב הלידה עדיין יכול להיות לחץ של הרחם על השלפוחית.
* יש הרחבה ניכרת של השלפוחית- תיתכן חשיפת יתר לזיהום, אצירת שתן, אי נקיטת שתן.
* קצב סינון גלומרי נשאר גבוה בשלב המוקדם של משכב הלידה אך חוזר לנורמה תוך מספר שבועות.
104
* המערכת הקרדיו – וסקולרית בתקופת משכב לידה
*השינויים מתרחשים על פני תקופה של 2 – 3 שבועות מיד לאחר הלידה.
*עלייה בתפוקת הלב משמעותית -
תפוקת הלב הממוצעת - בהריון מתקדם 6 – 7 ליטר לדקה
לאחר מכן בלידה 6 – 8 ליטר לדקה
ומיד לאחר הלידה 9.3 ליטר בדקה-זאת בשל עלייה בהחזר הוורידי המתרחש בעקבות הורדת הלחץ של הרחם על הוריד הנבוב התחתון וכלי דם בפרפריה של האישה שהיו רחבים בגלל הפרוגסטרון מתחילים לחזור לעצמם ולהתכווץ , התכווצות הרחם , התכווצות כלי הדם שהיו קיבול לנפח הנוסף בהריון.
*נשים עם בעיות לב סמויות לעיתים יגלו אותן במשכב הלידה בגלל אותה עלייה בתפוקת הלב, יכולה אף להגיע לאי ספיקת לב מסכנת חיים.
105
זיהומים בתקופת משכב לידה
* הלידה שלעצמה באופן תקין יכולה לגרום למעט חום אצל האישה אך חום לא תקין - חום של 38 מעלות או יותר מיום 2-10 מהלידה יכול להעיד על זיהום.
* משכב הלידה היא תקופה מאוד רגישה לזיהומים.
106
*סוגי זיהומים
* זיהום ברחם- אנדומיומטריטיס
* זיהום בשד- מסטיטיס
* דלקת בדרכי השתן
* זיהום באפיזיוטומיה - בקרעים
* זיהום בצלקת ניתוחית לאחר ניתוח קיסרי
* מערכת הנשימה- דלקת ריאות
* אבצסים באגן
* טרומבוזיס של וורידים
* צלוליטיס
