עותמאנים Flashcards

Question

‫דמויות מהתקופה העותמנית‬‏

Answer 1

‫פאחר א-דין, דאהר אל עומר, אל ג'זאר, חיים פרחי, סולימן באשה,‬‏ ‫עבדול חמיד השני, אבו נבוט.‬‏

Answer 2

‫איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל. אחרי שהתיישב ביפו‬‏ ‫שימש כסגן קונסול בריטניה בעיר וראש הסניף של כל ישראל חברים.‬‏ ‫בימי הקפיטולציות היה לו תפקיד חשוב בהגנה על היהודים תושבי‬‏ ‫העיר, למרות שלא היו נתינים בריטיים. הוא השתתף באופן פעיל‬‏ ‫ברכישת האדמות לייסוד המושבות הראשונות: ב-1878 פתח תקווה‬‏ ‫וב-1882 ראשון לציון והיה ממייסדי שכונת נווה צדק ב-1887.‬‏

Answer 3

‫לביקור היו השפעות ארכיטקטוניות בירושלים בהקשר לבנייתם של‬‏ ‫כנסיית הגואל, שנחנכה במהלך ביקורו, הקמת כנסיית הדורמיציון,‬‏ ‫שאדמתה ניתנה כמתנה לקיסר מאת הסולטאן במהלך הביקור, הקמת‬‏ ‫מתחם אוגוסטה ויקטוריה על פי בקשת רעיית הקיסר, וכן פריצת פתח‬‏ ‫בחומת העיר העתיקה בסמוך לשער יפו.‬‏

Answer 4

‫כי הרכבת הייתה בבעלות צרפתית והוא לא רצה שיגידו שהצרפתים‬‏ ‫הסיעו את הקיסר הגרמני ולכן העדיף לנסוע בכרכרה‬‏

Answer 5

‫מושלהּ הבריטי הראשון של ירושלים, סר רונלד סטורס בין השנים‬‏ ‫1917 ועד 1926 לקח על עצמו משימה חשובה של שילוט רחובות‬‏ ‫העיר. לטובת המשימה גייס את האומן הארמני דוד אוהנסיאן. אומן זה‬‏ ‫הגיע לירושלים בעקבות רצח העם הארמני במלחמת העולם הראשונה‬‏ ‫השילוט הבריטי בשער יפו.‬‏ ‫לטובת שיקום אריחי הקרמיקה שעיטרו את‬‏ ‫בסדנה של אוהנסיאן ייצרו את שלטי הקרמיקה של רחובות העיר‬‏ ‫העתיקה ב-3 השפות: אנגלית (למעלה), ערבית (באמצע) ועברית‬‏ ‫(למטה).‬‏ ‫הירדנים גם סברו שהשילוט בקרמיקה הוא מכובד אולם הם שינו את‬‏ ‫הסדר: קודם ערבית ואחר-כך אנגלית. כמובן ללא השפה העברית כלל.‬‏ ‫לאחר מלחמת ששת הימים הוסיפה מדינת ישראל את העברית לשילוט‬‏ ‫הירדני כך שניתן לראות את המסגרת סביב השפות ערבית ואנגלית‬‏ ‫ואת התוספת של העברית.‬‏ ‫מדינת ישראל / עיריית ירושלים חידשו את השילוט מקרמיקה בסדר‬‏ ‫אחר: עברית בראש, מתחתיה השפה הערבית ורק בתחתית השלט‬‏ ‫השפה האנגלית.‬‏

Answer 6

‫בית הקברות המוסלמי שעל הר ציון, השוכן מזרחית למתחם קבר דוד,‬‏ ‫שייך למשפחת דג’אני ומורכב משלושה בתי קברות נפרדים:‬‏ ‫בית הקברות לצאצאי שיח’ סלימאן אל-דג’אני בשטח 576 מ”ר,‬‏ ‫בית הקברות למשפחת שיח’ אניס אל-דג’אני בשטח 87 מ”ר,‬‏ ‫וחלקת קבורה לילדים בשטח 15 מ”ר הנקראת תרבת אל מנסי, בסמוך‬‏ ‫לקבר המיוחס למוחמד אל-מנסי.‬‏ ‫משפחת דג’אני היא אחת המשפחות החשובות של ירושלים, משפחה‬‏ ‫שלבעלותה ולשליטתה נמסר מתחם קבר דוד ורוב השטח של הר ציון‬‏ ‫בתקופה העות’מאנית. משפחת דג’אני מציגה אילן יוחסין ששורשיו‬‏ ‫בבית הנביא מוחמד מהענף ההאשמי של המשפחה. ממשפחה זו יצאו‬‏ ‫מלומדים דתיים, אקדמאים ומנהיגים פוליטיים.‬‏ ‫הקשר של המשפחה להר ציון התחיל ב-1549 עת ערך הסולטאן‬‏ ‫העות’מאני סולימאן המפואר הקדש – וקף – על מתחם נבי דאוד‬‏ ‫וסביבותיו הקרובות לטובת שיח’ צופי בשם אחמד אל-דג’אני. הקדשת‬‏ ‫כל הנכסים לשייח’ מימנה את המסדר הצופי שעמד בראשו.‬‏ ‫הדג’אנים קושרים את עצמם לאחד מכובשי בית אל-מקדס (ירושלים)‬‏ ‫שנקבר בהר ציון – שיח’ מחמד אל-מנסי. ההיסטוריון ואיש המינהל‬‏ ‫הירושלמי עארף אל-עארף כתב שהוא האב הקדמון של משפחת‬‏ ‫דג’אני, אולי משום שמבנה הקבר שלו נמצא ליד קבר דוד.‬‏ ‫במשך הזמן נודע כל אזור הר ציון בשם “השכונה הדג’אנית”. לדבריהם‬‏ ‫היו להם 50 בתים במקום. נכסי הווקף כללו חוות חקלאיות בכפרים‬‏ ‫מחוץ לירושלים. בני דג’אני עצמם קנו אדמות קרוב למקום והקדישו‬‏ ‫אותם כהקדשים ציבוריים ופרטיים.‬‏

Answer 7

‫מגרש הרוסים, המתחם הצרפתי, בית החולים האיטלקי‬‏

Answer 8

‫היהודים יצאו מהחומות כדי לנסות לשפר את מצבם הכלכלי והבריאותי‬‏ ‫הנוצרים יצאו מהחומות בעיקר כדי לבנות אתרים לעולי רגל נוצריים‬‏ ‫שבאו מהמדינות שלהם‬‏

Answer 9

‫במלחמת קרים הרוסים הפסידו לעותמנים ולמעצמות. הרוסים מנסים‬‏ ‫לקנות שטחים בארץ כדי שיוכלו לעזור לעולי הרגל הרוסים שעולים‬‏ ‫לא"י.‬‏ ‫העותמאנים מרגישים חזקים למרות שהם מתפוררים מבפנים. הם‬‏ ‫מנסים להראות שהם המעצה החזקה ולכן מאפשרים לרוסים לקנות‬‏ ‫שטחים ומשדרים שהם בעלי הבית. הם גם חשבו שזה יגרום לרוסים‬‏ ‫פה להיות נאמנים להם.‬‏

Answer 10

‫1891, משה מונטיפיורי‬‏

Answer 11

‫קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של‬‏ ‫אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של‬‏ ‫מדינות אחרות באסיה ובאפריקה.‬‏ ‫במאה ה-16 החלו להגיע לארץ סוחרים מאירופה ובעיקר מצרפת וב-‬‏ ‫1535 נחתם לראשונה הסכם קפיטולציה בין השלטון העות'מאני‬‏ ‫לצרפתים. ההסכם העניק לנתינים צרפתיים חופש תנועה, חופש מסחר,‬‏ ‫חופש דת, פטור משירות צבאי, והם יכלו להישפט רק על ידי בית הדין‬‏ ‫הקונסולרי.‬‏ ‫במאה ה-18 נחתמו הסכמים דומים עם מדינות נוספות.‬‏

Answer 12

‫חומות העיר ירושלים, שיקום מפעלי המים בירושלים ועיטור כיפת‬‏ ‫הסלע מבחוץ באריחי 'קשאני',חידוש ושיפוץ הבריכות הגדולות ובורות‬‏ ‫המים בירושלים ובנייה של שש מזרקות מים ציבוריות בעיר.‬‏

Answer 13

‫סולימאן הראשון נקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן‬‏ ‫סולימאן המחוקק" בפי נתיניו.‬‏ ‫אביו - סלים הראשון, היה שליט האימפריה, ואמו - האפסה סולטאן,‬‏ ‫מיוחסת לשושלת ג'ינגיס חאן.‬‏

Answer 14

‫היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.‬‏ ‫חידש את הדפוס העברי בארץ ישראל לאחר הפסקה של יותר‬‏ ‫ממאתיים שנה הוא התיישב בצפת ב-1831 והקים בה בית דפוס.‬‏ ‫מספרים שעסק גם ברפואה, על אף שלא למד זאת באופן מסודר, כך‬‏ ‫שכאשר חלה מושל הארץ אבראהים פאשא סייע לו ב"ק בהחלמתו‬‏ ‫והקשר ביניהם התהדק.‬‏ ‫בברכת המושל הקים ב"ק ב- 1834 יישוב ומשק חקלאי על הר ג'רמק,‬‏ ‫הוא הר מירון. היה זה היישוב הראשון שהוקם על ידי עולים יהודיים‬‏ ‫בעת החדשה. על ניהול המשק החקלאי בג'רמק הפקיד ב"ק את בנו‬‏ ‫ניסן ב"ק. במשך מספר שנים הצליח המשק מבחינה כלכלית.‬‏ ‫רעידת האדמה בצפת ב-1837 וחילופי השלטון בארץ ישראל ב-1840‬‏ ‫בהם סולק אבראהים פאשא, הביאו לסופו של היישוב היהודי בג'רמק.‬‏ ‫מהמקום נותרו כיום שרידי מבנים ומטעים, והוא מכונה בשם חרבת‬‏ ‫ב"ק.‬‏ ‫לאחר חורבן המשק החקלאי בג'רמק עזב ב"ק את הגליל ועלה‬‏ ‫לירושלים.‬‏ ‫ב-1841, הקים בירושלים בית דפוס עברי ראשון, לו קדם רק בית‬‏ ‫הדפוס של הארמנים, שנוסד כעשור קודם לכן. ב-1843 קיבל ישראל‬‏ ‫ב"ק ממשה מונטיפיורי, שעמו עמד בקשרים עוד בתקופת צפת, מכונת‬‏ ‫דפוס חדשה שכונתה "משאת משה ויהודית".‬‏ ‫בירושלים הצטרף ב"ק לחוגי החסידים והיה פעיל בהקמת בית הכנסת‬‏ ‫של החסידים 'תפארת ישראל' ברובע היהודי בעיר העתיקה.‬‏ ‫כמדפיס יחיד בירושלים החזיק ב"ק במונופול על הדפוס העברי בעיר.‬‏ ‫בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 השתנה המצב, עם הקמת בית‬‏ ‫דפוס מתחרה על ידי יואל משה סלומון, מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל, בו‬‏ ‫הודפס עיתון הלבנון.‬‏ ‫ב-1863 החל ב"ק להוציא לאור עם חתנו ישראל דב פרומקין את‬‏ ‫העיתון "חבצלת", שראה אור במשך יותר מארבעים שנה.‬‏

Answer 15

‫תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, שהייתה‬‏ ‫מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך‬‏ ‫אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה‬‏ ‫מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בַפְחָוות יהודה.‬‏ ‫בעברית היהודים השתמשו במונח "פחה" כמילה נרדפת לפאשה,‬‏ ‫שהיה תואר בכיר באימפריה העות'מאנית, שניתן בד"כ למושל מחוז.‬‏

Answer 16

‫הכתובת למעלה מציינת את הארכיבישוף שבתקופתו נבנה המלון‬‏ ‫והכתובת VERSAVEE שפירושו בת שבע. לאחר שנמצאה במקום בריכה‬‏ ‫כשבנו את המלון העלו רעיון שבת שבע רחצה במקום מול מגדל דוד‬‏ ‫ממנו צפה בה דוד המלך.‬‏

Answer 17

‫סמל האימפריה העותמאנית‬‏

Answer 18

‫הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה על שם‬‏ ‫אשתו, אוגוסטה ויקטוריה. המתחם, המשתרע על שטח של כ-80 דונם‬‏ ‫על שלוחה של הר הזיתים הנקראת כתף הר הזיתים, כולל כנסייה‬‏ ‫מפוארת ולהּ מגדל פעמונים, וכן אכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים‬‏ ‫תושבי הארץ. לימים הוסבה האכסניה לבית חולים. במזרח המתחם‬‏ ‫שוכן המכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכאולוגיה, שהוקם בתחילת המאה‬‏ ‫ה-20, ובו ספרייה גדולה. שייך לפרוטסטנטים.‬‏

Answer 19

‫לכבוד פתיחת תעלת סואץ ערך הקיסר פרנץ יוזף ביקור ממלכתי‬‏ ‫במזרח התיכון, שבמהלכו ביקר ב-9 בנובמבר 1869 גם בירושלים.‬‏ ‫לקראת ביקורו הושלמה סלילת הדרך מיפו לירושלים שהחלה ב-1867.‬‏ ‫במהלך ביקורו חנך את האכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי ואף‬‏ ‫התארח בה. כמו כן הרים בביקורו זה תרומה נכבדה לבניין כנסיות‬‏ ‫קתוליות בירושלים. הוא תרם סכומי כסף ניכרים לבניית המנזר‬‏ ‫הפרנציסקני סן סלוודור ולפטריארכיה הלטינית ברובע הנוצרי. לצד‬‏ ‫תרומות אלו תרם פרנץ יוזף כסף רב גם להשלמת הבנייה בבית הכנסת‬‏ ‫"תפארת ישראל".‬‏ ‫הוא ביקר בבית החולים של שרי רוטשילד, ואח"כ בבית הספר ליהודים,‬‏ ‫ואז ביקר בבית הכנסת על שם יוחנן בן זכאי‬‏

Answer 20

‫ניתן לראות הבדל בולט בין חרכי ירי עתיקים לחרכים מודרניים: בעוד‬‏ ‫שחרכים עתיקים הם אנכיים, על מנת לאפשר ירי באמצעות קשת, הרי‬‏ ‫שחרכים מודרניים אופקיים בשל המבנה השטוח של המקלעים, והצורך‬‏ ‫לאפשר גזרת ירי רחבה. בתקופה הצלבנית החרכים היו אנכיים וארוכים‬‏ ‫ובעותמנית אופקיים קצרים כי השתמשו כבר בנשק ולא בחיצים.‬‏

Answer 21

‫אורכה של חומת ירושלים העות'מאנית הוא כ- 4.5 ק"מ, והיא מקיפה מרובע‬‏ ‫ששטחו כ-1 ק"מר. היא בנויה ברובה על בסיס חומות קדומות, ומהלכה‬‏ ‫משמר את התוואי שלהן כמעט במדויק. החומה בנויה לגובה של כ-10 מ',‬‏ ‫אולם היא דקה למדי ביחס לחומות שנהגו לבנות בתקופתה, ועובייה אינו‬‏ ‫עולה על 2.5 מ'.‬‏ ‫בחומה העות'מאנית משולבים מספר אמצעי הגנה, ובהם:‬‏ ‫שיניות חומה - נועדו לאפשר לחיילים להסתתר מאחוריהן ולירות באויב‬‏ ‫שבחוץ דרך הרווחים שביניהן.‬‏ ‫מגדלי שמירה - מגדלים הבולטים מקו החומה, ומאפשרים לחיילים שעליה‬‏ ‫לתקוף את האויב מצדו ולירות עליו, אם ינסה לטפס עליה.‬‏ ‫משיקולי - מרפסות הגנה ללא רצפה שהותקנו במגדלי השמירה ובעיקר מעל‬‏ ‫השערים, דרכן יכלו השומרים לשפוך חול חם, אבנים ומים רותחים על‬‏ ‫האויב.‬‏ ‫חרכי ירי – חלונות צרים בחומה ובמגדלי השמירה, שמתוכם יכלו החיילים‬‏ ‫לעקוב אחר המתרחש מחוץ לחומה, ולירות באויב מבלי שיבחין בהם‬‏ ‫חפיר – תעלה עמוקה לאורך החומה הצפונית, שנועדה למנוע מאיל ניגוח‬‏ ‫להתקרב לחומה. העות'מאנים לא שיפצו את החפיר הישן מהתקופה‬‏ ‫הערבית הקדומה, אך בנו את החומה לאורכו.‬‏ ‫מדפי תותחים - ייחודה של החומה העות'מאנית ביחס לתקופתה, הוא‬‏ ‫שילובן של נישות קטנות בראשה לצורך הצבת תותחים.‬‏ ‫ָפה בכל מערכת ביצורים היא שעריה. בשל כך‬‏ ‫שערים מוגנים - נקודת התוְּר‬‏ ‫אובטחו שערי החומה העות'מאנית בכמה אמצעים, כמו בתי שער, דלתות‬‏ ‫כבדות, מנעולים, משיקולי ועוד.‬‏ ‫בחינה מדוקדקת של חומת ירושלים העות'מאנית מלמדת כי היא לא‬‏ ‫הושלמה מעולם: בחומה משולבים 35 מגדלי שמירה, אולם 18 מתוכם לא‬‏ ‫הושלמו, כך שהם בולטים כלפי חוץ, אך חסרי חלל פנימי; בשמונה מקומות‬‏ ‫שונים בחומה הותקנו טבלאות לחריתת כתובות, אך הן נותרו ריקות; שלושה‬‏ ‫תאי משיקולי במקומות שונים בחומה לא הושלמו, אף שהוחל בהכנתם.‬‏ ‫נראה כי עבודות הבנייה הופסקו באופן פתאומי, לאחר שרוב החומה כבר‬‏ ‫עמד על כנו.‬‏

Answer 22

‫הדגמים הראשונים שיצר שיק היו של מבנים שבנה בירושלים, כמו 'בית‬‏ ‫טליתא קומי', 'בית החולים הנסן' שבטלביה, שכונת מאה שערים ועוד. מטרת‬‏ ‫דגמים אלו הייתה, כאמור, ליצור תבנית מוקטנת, שעל פיה ייבנו הבית או‬‏ ‫השכונה.‬‏ ‫הפעם הראשונה בה נקרא שיק ליצור דגם מורכב יותר, הייתה כאשר הוואקף‬‏ ‫המוסלמי נזקק לשירותיו האדריכליים, וביקש ממנו לסייע בעבודות הבניין‬‏ ‫והשחזור במסגדי הר הבית. שיק ניצל את הגישה החופשית שניתנה לו כדי‬‏ ‫לחקור את השרידים הארכאולוגיים והמחילות התת-קרקעיות במקום, ולערוך‬‏ ‫מיפוי ורישום אדריכלי מדוקדק של ההר, מחילותיו ומבניו. בעקבות כך, יצר‬‏ ‫שיק דגם עץ של הר הבית, אותו הציג מאוחר יותר בתערוכה בינלאומית‬‏ ‫בווינה. עניינו של שיק בהר הבית גבר, ובהמשך הוא יצר עוד דגמים רבים‬‏ ‫שלו, כולל דגמים משוערים של בית המקדש.‬‏ ‫דגם ירושלים - במוזיאון מוצג דגם גדול, המציג את ירושלים בימי בית‬‏ ‫המקדש השני.‬‏ ‫דגם מתחם כנסיית המשיח - אחד מדגמי העץ במוזיאון מציג אחד לאחד‬‏ ‫את מתחם כנסיית המשיח, שנבנתה בהנחייתו של שיק על ידי תלמידי בית‬‏ ‫המלאכה.‬‏ ‫דגם מתחם כנסיית הקבר - כולל החצרות והקפלות שסביבו.‬‏ ‫דגם המשכן - אחד הדגמים במוזיאון מציג את המשכן ששימש כעין "מקדש‬‏ ‫נייד" של בני ישראל בצאתם ממצרים. הדגם מציג את המשכן על פי מידותיו‬‏ ‫המדויקות במקרא, והוא כולל פסלי פרות ובעלי חיים שהובאו לקורבן ושאר‬‏ ‫חפצים וחלקים ששכנו בחצר המשכן.‬‏ ‫לא כל הדגמים שיצר שיק הגיעו בסופו של דבר למוזיאון. חלק מהם מוצגים‬‏ ‫בחדרים סגורים במרחב 'כנסיית המשיח', ויש כמה דגמי אבן המוצגים בחצר‬‏ ‫קפלת ההלקאה בויה דולורוזה שבעיר העתיקה. בקולג' שמידט שמחוץ‬‏ ‫לשער שכם מוצגים בקומת המרתף דגמים של מתחם הר הבית בתקופות‬‏ ‫שונות, החל מימי בית ראשון ועד מראה הר הבית במאה ה-19. מאחר שלא‬‏

Answer 23

‫בית החולים ביקור חולים נוסד ב- 1867 . הוא שכן על גבול הרובע היהודי‬‏ ‫ברחוב אררט שברובע הארמני, בסמוך לבית החולים של המיסיון. הרחוב בו‬‏ ‫ב-1925 עבר בית החולים למושב חדש‬‏ ‫נבנה נקרא בשם זה על שמו.‬‏ ‫ברחוב הנביאים. שם הרחוב בעיר העתיקה נשאר שבמו המקורי.‬‏

Answer 24

‫הסולטן סולימן המפואר‬‏

Answer 25

‫עיטורים ושילובי אבן רבים, שנשדדו ברובם הגדול ממבנים קדומים שעמדו‬‏ ‫בקרבת מקום, ופורקו בידי בוני החומה. כך למשל מעוטרת חזיתו של שער‬‏ ‫ציון בכותרות עמודים צלבניות, ומשני צדיו חרכי ירי מסוגננים, שהם למעשה‬‏ ‫חלונות כנסייה. שער האריות קושט בצמד ברדלסים, שעיטרו כנראה לפני-כן‬‏ ‫מבנה של השליט הממלוכי ביברס, שסמלו היה ברדלס. דומה גם שהקשת‬‏ ‫הפנימית בשער יפו נלקחה מכנסייה צלבני.‬‏

Answer 26

‫חמש שכונות הוקמו בירושלים וקרויות על שמו : ב-1882 - אוהל משה,‬‏ ‫ב-1885 - מזכרת משה, ב-1894 - ימין משה, ב-1905 -זיכרון משה,‬‏ ‫וב-1923 קריית משה.‬‏

עותמאנים Flashcards

(51 cards)