ציונות Flashcards
(22 cards)
מה הייתה העלייה הבלתי לגאלית וכמה עלו במסגרתה?
ההעפלה
מעל 115,000
איפה הרצל פגש את הקיסר
וילהלם השני?
במקווה ישראל ובירושלים
מי הקים את מקווה ישראל?
קרל נטר, היה גם ממקימי כי”ח (כל ישראל חברים)
מה ההבדל בין קיבוץ לקבוצה?
קבוצה היא צורת התיישבות שיתופית שנוסדה בעלייה השנייה
והתפתחה בעלייה השלישית, עקרונותיה מבוססים על קיום קבוצה
שיתופית, קומונלית, קטנה ואינטימית.
בעקבות רעיון הקבוצה הקטנה בא בשנות ה-20 רעיון הקבוצה הגדולה
- הקיבוץ. ב-1921 הוקם על ידי אנשי גדוד העבודה הקיבוץ הראשון -
עין חרוד.
מה זה יישובי חומה ומגדל?
קיבעו עובדות בשטח . קמו בשנים 36-39
מי היה יהודה טורא?
נדבן ואיש עסקים יהודי-אמריקאי ממוצא ספרדי.
במותו השאיר עיזבון של כחצי מיליון דולר למטרות צדקה. הכספים
הוקצו למטרות שונות, יהודיות ולא יהודיות. כך למשל לבתי חולים
ולבתי יתומים יהודיים ולא יהודיים. כמו כן הוקצו כספים לקהילות
יהודיות בערים שונות בארצות הברית. הוא השאיר מעזבונו סכום של
50,000 דולר לטובת עניי ירושלים ובכסף זה נבנתה משכנות שאננים.
מי היה יואל משה סלומון ולאיזה
מקומות קשור?
שד”ר (שלוחה דרבנן - כינוי ליהודים שנשלחו לגייס תרומות ליישוב היהודי בא”י), עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי
פתח תקווה.
סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף, עלה בעליית תלמידי הגר”א והיה
ממייסדי היישוב הישן האשכנזי, נהרג בפעולת טרור ונחשב ההרוג
הראשון בפעולות הטרור.
בנו חיים זלמן סלומון היה איש ציבור, וממייסדי בית המסחר לרפואות
”סלומון לוין אלשטיין” (לימים חברת טבע)
אפשר לפגשו בפתח תקווה, נחלת שבעה, מאה שערים
למה הסמל של הפלמ”ח כולל
שיבולים וחרב?
עבדו ביום ופעלו בלילה
מי הייתה תנועת המרי ומה היו
פעולותיה?
איחוד לתקופה קצרה של המחתרות: ההגנה האצ”ל והלח”י
ביצעו את: הפריצה למחנה המעצר בעתלית, ליל הגשרים, פיצוץ תחנת
הרדאר בחיפה, פיצוץ מלון המלך דוד
מה זה הסמל הזה ומה
משמעותו?
הסמל נהגה ע”י לילי שטרסמן-לובינסקי
היא חברה לאברהם שטרן (יאיר), שאז עדיין היה איש אצ”ל, ולדוד
רזיאל, ובית שטרסמן היה לבית ועד לשליחי האצ”ל בפולין ולמקום
התכנסות של יהודים מקרב האינטליגנציה היהודית שהחלו לאהוד את
הארגון. בפעילותו בפולין לגיוס נשק ותחמושת נעזר שטרן רבות בבני
הזוג. היא התרשמה ממנו מאוד, הנה חייל עברי, לוחם חופש.
בהשפעת הרעיונות הרוויזיוניסטים יזמה את הקמת ביטאון הארגון
בוורשה, “ירושלים המשוחררת” שהיה לשבועון האצ”ל בפולין והיתה
העורכת, מזכירת המערכת, כותבת ומתרגמת בו. בהמשך הגתה את
הרעיון לפיו בראש הביטאון יופיע סמל ובו מפת ארץ ישראל השלמה
כולל הגדה מזרחית ובמרכזה יד אוחזת ברובה עם הכתובת “רק כך”.
בתקופה זו הבריטים עדיין לו חילקו את ארץ ישראל לפלשתינה וירדן כך
שהרעיון של שתי גדות הירדן ליהודים לא היה הזוי.
ספר על סיפור התיישבות חלוצית
יהודית ישראלית.
ְמרוֹם גוָֹלן הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת הנמצא בצפון
רמת הגולן. היישוב, שהוא ההתיישבות הישראלית הראשונה שהוקמה
ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים, נמצא לרגלי הר בנטל.
הוקם ב-1967, והיה היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן
לאחר מלחמת ששת הימים. בתחילה ישב הגרעין שהקים את הקיבוץ
במחנה סורי נטוש בעליקה, ועסק באיסוף בקר נטוש ברמה. לאחר
ארבעה חודשים עבר לקוניטרה. תחילה נקרא קיבוץ “גולן”, ובהמשך
הוחלף שמו ל “מרום גולן”
ב-1972 עבר היישוב למיקומו הנוכחי, וגם במיקום זה ספג הפגזות
רבות. במהלך מלחמת יום כיפור פונה היישוב למשך הלחימה, וגם
אחריה הופגז בידי הסורים.
על שם מי קרויה זיכרון יעקב?
הברון רוטשילד נתן למקום את השם “זיכרון יעקב” על שם אביו ג’יימס
(יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שנבנה בלב
המושבה.
העלייה הראשונה – ספר על
מאפייניה
בשנים 1882-1903 .
עלו לא”י כ- 25,000-35,000 עולים מרוסיה (תחום המושב), רומניה,
ותימן (“אעלה בתמר”) שהיו בעלי משפחות דתיות יהודים יחסית
מבוגרים, בעלי משפחות, מעמד בינוני נמוך, זעיר בורגנים, סוחרים,
מסורתיים. חלק קטן מהם היו צעירים וסוציאליסטים רווקים ( אנשי
ביל”ו)
הסיבות לעלייה: הפוגרומים של 1881 ה”סופות בנגב”, כינוס ועידת
קטוביץ 1884, כינוס הקונגרס הציוני הראשון 1897.
הוקמו 28 מושבות בשני גלים: שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה
ה-20. (4 נוספות בחורון נבזזו)
צורת ההתיישבות: המושבה, המאופיינת בכך שהאדמה שייכת לפרטים
שקנו אותה בכספם.
צורת העבודה היא עבודה משפחתית עם עבודה שכירה (בד”כ ערבים)
ואמצעי השיווק גם פרטיים.
מוסדות ומפעלים: הקמת בית הספר העברי הראשון בראשון לציון שבו
לימדו בעברית, החל בראש פינה לימוד עברית בעברית (1886), נחנך
קו הרכבת יפו-ירושלים (1892).
סיבות לסיום העלייה: קשיים של העולים כמו העדר ידע בחקלאות, קושי
כלכלי, התנכלות העותמאנים והערבים, תנאי מחייה קשים
מתי הייתה העלייה השלישית?
ספר עליה קצת
גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. רוב
העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים
בתקופה זו הוא כ- 35,000 .
העלייה החמישית – ספר על
מאפייניה
עליית הייקים בין השנים 1933-1939
עלו לא”י כ- 250,000 איש, שהגיעו מגרמניה, אוסטריה וצ’כוסלובקיה
ושילשו את מספר היהודים בא”י. עלייה מעורבת של צעירים רווקים אידיאליסטים, מבוגרים ומשפחות, רובם בעלי הון והשכלה אקדמית,
בעלי מקצועות חופשים, כגון רופאים ומשפטנים. עירוניים.
שני ערוצי עלייה: ערוץ סרטיפיקטים שהבריטים נתנו עדיין בצורה
נדיבה, ובעלי הון שלא הזדקקו לסרטיפיקט.
הסיבה לעלייה: עליית הנאצים וחקיקת חוקי נירנברג, התגברות
האנטישמיות, הסכם ההעברה בין גרמניה לתנועה הציונית והמצב
הכלכלי בא”י שהיה טוב יותר מאשר בארה”ב שסבלה ממשבר כלכלי.
צורת ההתיישבות: היות והגיעו עם היקף של הון אדיר, דבר שאפשר
להם השקעה בתחומים רבים במשק. כמו כן עלו בני נוער ללא הוריהם
שנקלטו בכפרי הנוער: בן שמן, כפר גליקסון, הדסים מאיר שפיה
ובקיבוצים ברחבי הארץ. הוקם המושב השיתופי.
ב-1934 הפכה הרשות העירונית תל אביב לעיר תל אביב.
הקמת נהריה (1935).
שתי התפתחויות חשובות בתקופת הנ”ל: הקמת נמל ת”א כתוצאה
מסגירת נמל יפו בעקבות המרד הערבי הגדול ב-1939 – 1936,
והקמת 52 יישובי חומה ומגדל שמוקמו באזורים שלפני כן לא התיישבו
בהם יהודים וזאת כפועל יוצא מהחלטת ועדת פיל שקבעה שהשטח
שייועד למדינה היהודית ייגזר מפריסת הישובים היהודים.
מוסדות ומפעלים: בניית תחנת החשמל ההידרו-אלקטרית בנהריים
(1933),הקמת יריד המזרח בתל אביב (1936), הישגים בולטים
בתעשייה והקמת מפעלים גדולים, בנייה בסגנון בינלאומי.
סיבה להפסקת העלייה: מלחמת העולם השנייה – 1939.
הייתה בין השנים 1933-1939 . נקראת גם עליית היקים. עלו 250 אלף
איש וזה הכפיל את כמות היהודים בארץ.
כ- 40% מהעולים הגיעו מפולין. קרוב ל- 25% הגיעו מגרמניה,
מאוסטריה ומצ’כוסלובקיה. מרומניה עלו
כ- 6% מהעולים ומתימן כ- 3% . כ- 2.5% עלו מליטא ואחוז דומה מיוון;
2.4% מהעולים הגיעו מארצות הברית.
הייתה בעיקרה עליית המעמד הבינוני: בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים
ותעשיינים. שיעור החלוצים היה קטן מבעליות קודמות, ושיעור
האקדמאים, בעלי ההון והידע המקצועי גדול יותר. עולים רבים פנו
לערים, ויישובים בעלי אופי כפרי הפכו לבעלי אופי עירוני. העיר תל
אביב הפכה לעיר הגדולה בארץ, ובחיפה הפכו היהודים לרוב. חלק
מהעולים הקימו את “יישובי המעמד הבינוני”, כגון נהריה.
מה מיוחד בעמק יזרעאל ובעין
חרוד? (קיבוץ גדול ולא קבוצה
כמו דגניה)
ההתיישבות המחודשת בעמק החלה באמצע המאה ה-19, כשבעמק
התיישבו גרמנים טמפלרים. בתחילת המאה ה-20 החלו מוסדות ציוניים
לרכוש אדמות בעמק מהערבים. היישוב היהודי הראשון שעלה על
הקרקע בעמק הייתה הקואופרציה במרחביה שהוקמה ב־1911 על
10,000 דונם מאדמות הכפר הערבי אל-פולה שרכש ב-1909
ממשפחת סורסוק הלבנונית, “גואל אדמות העמק”, יהושע חנקין.
על המתיישבים הראשונים בעמק הוטלה המשימה של ייבוש הביצות.
באוקטובר 1913 הקימו חברי ארגון השומר יישוב בתל עדשים (תל
עדס). עם סיום מלחמת העולם הראשונה התחדשו המאמצים לרכוש
קרקעות בעמק וב-1921 הוקמו נהלל (המושב הראשון) ועין חרוד
(הקיבוץ הראשון) ולאחריהם עוד עשרות יישובים על הקרקעות
החדשות שנרכשו והוכשרו.
רב ההתיישבות בעלייה השלישית 1918-1923 היתה בעמק יזרעאל.
מדוע אומרים שזה
שיישובי הצפון
מפונים זאת
פגיעה בחזון
הציוני
החזון הציוני הניע חלוצים לנטוש את אורח חייהם, לעזוב הכל ולעלות לארץ
ישראל, על מנת להתיישב בה וליצור חברת מופת ותשתית למדינה יהודית
ריבונית. החזון הציוני הניע המוני היהודים ללכת בעקבותיהם, הוא התשתית
של החברה הישראלית ומדינת ישראל.
זה שיש ישובים מפונים מנוגדת לחזון זה שקידש התישבות יהודית.
עלייה ראשונה -
לאן היית לוקח
אנשים?
המושבה הראשונה שהוקמה היא ראשון לציון
אחריה הוקמו פתח תקוה, מזכרת בתיה, זמרין (זיכרון יעקב), ראש פינה,
יסוד המעלה ונס ציונה. בנוסף הוקמה גדרה ע”י הביל”ויים.
עוד הוקמה אחוזת שושנת הירדן שננטשה והפכה ב-1890 למשמר הירדן.
הקמת כפר סבא, חוות הכשרה בסג’רה, יבנאל, כפר תבור (מסחה), מנחמיה
סה”כ הוקמו בעלייה זו 28 מושבות.
עלייה ראשונה -
מה יש לראות
בראשון לציון?
בראשון לציון ניתן לראות את בית הספר העברי הראשון, היקב, בית העם,
בית הכנסת הגדול, מוזיאון ראשון לציון, שביל הראשונים.
עליה שנייה - מה
מטרתה? ציין
שמות יישובים
מאותה תקופה.
בעלייה זו עלו לא”י כ- 25,000 עולים מרוסיה, רומניה, תימן, בוכרה ועיראק.
הרב היו בעלי משפחות דתיות. חלקם צעירים בגילאי העשרה, סוציאליסטים
עם מודעות פוליטית, היסטורית, הקימו עיתונות ומפלגות.
הסיבות לעלייה: פוגרום קישינב, כישלון מהפיכת 1905 ותבוסת רוסיה ליפן.
הקבוצה הראשונה שהוקמה ב- 1910 דגניה ואחריה הוקמו: הקואופרציה במרחביה, כנרת, תל עדשים, כפר גלעדי, תל חי ואיילת השחר.
צורת ההתיישבות: הקבוצה, המאופיינת בכך שזאת התיישבות שיתופית על
בסיס סוציאליסטי, על קרקע לאום והקואופרציה. דוגלים בשמירה, ועבודה
עברית.
הקמת חוות הכשרה חקלאיות בדלייקה (חצר כנרת
מה מעמדה של
ירושלים בתוכנית
החלוקה?
שטח בינלאומי
סיור בארץ
בעקבות כל
מחתרת
ההגנה - תל עמל, בית אליהו מוזיאון לתולדות ההגנה, בית הספר הריאלי
חיפה, ביתן אהרון, בניין המוסדות הלאומיים, בן שמן, גימנסיה הרצליה,
הקסטל, חולדה, יגור, מערת הפלמח במשמר העמק, יערות הכרמל, מכון
איילון.
האצל – בית ז’בוטינסקי, מוזיאון האצל שוני, מוזיאון האצ”ל בתש”ח - בית
גידי, תל אביב-יפו, אנדרטת האצ”ל – נורדיה, אנדרטת האצל רמלה, מלון
המלך דוד, מוזיאון אסירי המחתרות בעכו.
הלחי – מוזיאון לחי תל אביב, אנדרטה ל-11 לוחמי לח”י שנפלו במבצע
פיצוץ מחסני הרכבת הבריטים ב-1946, סמוך לקריית אתא, גן לחי בפתח
תקווה, יער ואנדרטת לחי במשמר איילון, אנדרטת לחי בפתח תקווה
