תרגול: סדר דין פלילי 1 - מקבץ א' Flashcards
א. לא. בית משפט השלום מוסמך לדון, אך לא יהיה רשאי לגזור מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
תשובה מפורטת:
סמכותו של בית משפט השלום משתרעת גם על עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, גם אם עונש המאסר בגינן עולה על 7 שנים, וזאת - על-פי החלטת פרקליט המחוז או פרקליט המדינה. ואולם בית המשפט לא יטיל בגין אותן עבירות מאסר העולה על 7 שנים.
§210, סעיף 51 לחוק בתי המשפט.
ד. לא, שכן טרם חלפו 14 יום מיום הגשת כתב האישום.
תשובה מפורטת:
ההזמנה למשפט תומצא במועדים כלהלן: (1) כאשר כתב האישום מוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט מפרקליטות המדינה - לפחות 14 יום לפני מועד הדיון; (2) כאשר כתב האישום מוגש מטעם תובע אחר - לפחות 48 שעות לפני מועד הדיון. במקרה זה כתב האישום הוגש על-ידי פרקליט מפרקליטות המדינה, ולכן ניתן להתחיל בדיון רק 14 יום ממועד המצאתו.
§145, תקנה 20א לתקנות סד”פ.
ג. לא. בית המשפט חייב לבטל את כתב האישום ואינו מוסמך לזכות את דן
תשובה מפורטת:
אם חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום.
§70, סעיף 94(א) לחסד”פ.
א. בית המשפט חייב לדון בטענת ההתיישנות. באשר לעד, רשאי בית המשפט להתיר העדתו.
תשובה מפורטת:
* לעניין טענת ההתיישנות - לא טען הנאשם טענה מקדמית בתחילת המשפט, אין בכך כדי למנוע ממנו מלטעון אותה מאוחר יותר ואין צורך ברשות בית המשפט (למעט הטענות בדבר חוסר סמכות מקומית או פגם ופסול בכתב האישום, אותן יהיה רשאי להעלות מאוחר יותר אך ורק ברשות בית המשפט).
* לעניין טענת “במקום אחר הייתי” - משלא טען הנאשם מיד “במקום אחר הייתי” בעת הקראת כתב האישום או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות כדי להוכיח טענה כאמור, אלא ברשות בית המשפט.
§195, §245, סעיפים 151 ו-152 לחסד”פ.
ג. כן. בית המשפט רשאי לעשות כן, אך רק אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.
תשובה מפורטת:
נאשם בפשע (מעל 3 שנות מאסר) שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב - מותר לדון אותו לאחר המצאת ההזמנה והאזהרה כדין, אך זאת רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא מיוצג על-ידי סניגור באותה ישיבה.
§165, סעיף 130 לחסד”פ.
ג. לא. בית המשפט היה רשאי, במקרה זה, לגזור על ראובן מאסר, בין בפועל ובין על תנאי, גם בהעדרו.
תשובה מפורטת:
נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו, לגזור את דינו ואף להטיל עליו מאסר אם נתקיימו תנאים אלה: (1) הוא נאשם בחטא, עוון או פשע (כל עבירה); (2) הנאשם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו; (3) הנאשם מיוצג על-ידי סניגור; (4) לא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם.
§160, סעיף 128 לחסד”פ.
. כן. התובע רשאי לעשות כן ובלבד שניתנה לנאשם או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בראיה ולהעתיקה
תשובה מפורטת:
תובע לא יוכל להגיש לבית המשפט ראיה ולא יוכל להשמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה וכן להעתיקם, אלא אם כן ויתרו על כך.
§130, סעיף 77(א) לחסד”פ.
א. כן. אין מניעה להגיש קובלנה פלילית פרטית נגד משה מאחר שהמעשה נעשה שלא במסגרת תפקידו.
תשובה מפורטת:
לא תוגש קובלנה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה; המעשה שבגינו הוגשה קובלנה לא נעשה במסגרת מילוי תפקידו של משה כשוטר, אלא במסגרת סכסוך שכנים, ולכן אין צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת הקובלנה.
§40, סעיף 69 לחסד”פ
ב. לא. מאחר שמדובר בעיכוב הליכים שני, לא ניתן לחדש עוד את ההליכים.
תשובה מפורטת:
עוכבו ההליכים רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע - 5 שנים, ובעוון - שנה אחת; עוכבו ההליכים בשנייה לא יחודשו עוד.
§80, סעיף 232 לחסד”פ.
ד. לא ניתן לבקש ביטולה של ההחלטה.
תשובה מפורטת:
* הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור שלא בפניו, או אם המערער הוא שלא התייצב - לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
* נדחה ערעורו של נאשם (ולא של התובע) בשל אי התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על-פי בקשת המערער (הנאשם ולא התובע), כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור תוגש תוך 15 ימים מיום שהחלטת הדחייה נמסרה למערער.
* תובע שערעורו נדחה אינו רשאי להגיש בקשה לביטול ההחלטה כאמור לעיל.
§180, סעיפים 208 ו-208א לחסד”פ.
ב. אינך רשאי להיות נוכח באולם בית המשפט, אולם אם יסתבר שנכחת בעת שהעיד עד אחר, לא תפסל לעדות בשל כך בלבד.
תשובה מפורטת:
עד שטרם העיד - פרט לנאשם - לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדות של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.
§285, סעיף 172 לחסד”פ.
ב. לא ניתן להגיש כתב אישום נגד הקטין ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה מאחר שחלפה שנה מעת ביצוע העבירה.
תשובה מפורטת:
אין להעמיד לדין אדם שביצע עבירה בהיותו קטין, אם עברה שנה מיום ביצועה, אלא בהסכמת היועמ”ש.
§225, סעיף 14 לחוק הנוער
ג. לא. התובע רשאי לתקן את כתב האישום על פי שיקול דעתו, ובלבד שטרם החל המשפט
תשובה מפורטת:
עד להקראת כתב האישום, רשאית התביעה לתקן את כתב האישום לפי שיקול דעתה, במסירת הודעה לבית המשפט, בעוד שלאחר תחילת המשפט נדרשת הסכמת בית המשפט, אשר יבחן האם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
§65, סעיף 91 לחסד”פ
ב. 10 שנות מאסר.
תשובה מפורטת:
* בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, על-פי החלטת פרקליט המחוז או פרקליט המדינה, גם אם עונש המאסר עולה על 7 שנים - ובלבד שלא יוטל בגינן מאסר מעל 7 שנים.
* אם יופעל המאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, עלול ראובן לרצות עונש מאסר כולל של 10 שנים.
§210, §338, סעיף 51 לחוק בתי המשפט
ב. לבית משפט בארץ יש סמכות לדון את ג’מיל מאחר שיצחק הוא ישראלי, וזאת גם אם העבירה בוצעה בארצות הברית וגם אם ג’מיל הוא ירדני.
תשובה מפורטת:
דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, שהוענש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר בהתקיים כל אלה: (1) מדובר גם בעבירה לפי דיני אותה מדינה; (2) לא חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה; (3) האדם לא זוכה ממנה באותה מדינה או שלא נשא שם את העונש שהוטל עליו בגללה; (*) לא יוטל עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני אותה המדינה.
§215, סעיף 14 לחוק העונשין.
ג. להגיש בקשה לבית המשפט לשחררו מן הנוכחות בדיונים. בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה ולדון את הנאשם ללא נוכחותו אם אין חשש מפני עיוות דין.
תשובה מפורטת:
נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו, לגזור את דינו ואף להטיל עליו מאסר בהתקיים כל אלה: (1) הנאשם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו; (2) הנאשם מיוצג על-ידי סניגור; (3) לא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין.
§160, סעיף 128 לחסד”פ.
ב. ההמנעות עלולה לשמש חיזוק לראיות התביעה.
תשובה מפורטת:
הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט עשויה לשמש חיזוק למשקל ראיות התביעה, בעוד שהימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק או סיוע לראיות התביעה.
§240, סעיף 152(ב) לחסד”פ
ג. בקשה כזו יש להגיש כל עוד לא הוכרע דינו של שמעון ומאחר שהוא כבר הורשע, ידחה בית המשפט את בקשתו.
תשובה מפורטת:
בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום, ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב הליכים; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.
§80, סעיף 231 לחסד”פ
א. כן, בהודעה של התובע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים.
תשובה מפורטת:
* בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו. כאשר ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, יחודשו ההליכים בהודעה של התובע לבית המשפט. ברם, אם חלפה תקופת ההתיישנות בין מועד התליית ההליכים לבין מועד חידושם, ניתן לחדש את ההליכים רק באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, וכאשר ההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.
* תקופת ההתיישנות בעבירת עוון היא 5 שנים. על-פי נתוני השאלה עברו 4 שנים בלבד מאז שהותלו ההליכים, ולכן על-מנת לחדשם די בהודעה בכתב של התובע לבית המשפט על רצונו לחדשם.
§75, §220, סעיף 94א לחסד”פ, סעיף 9 לחסד”פ
ד. אין להשיב לאשמה.
תשובה מפורטת:
* לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן: (1) חוסר סמכות מקומית; (2) חוסר סמכות עניינית; (3) פגם או פסול בכתב האישום; (4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה; (5) זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום; (6) משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם, בשל המעשה נושא כתב האישום; (7) חסינות; (8) התיישנות; (9) חנינה.
* טענת “אין להשיב לאשמה” אינה טענה מקדמית הואיל וניתן להשמיעה אך ורק בסוף פרשת התביעה. משמעות הטענה היא כי אין הנאשם חייב כלל להשיב לאשמה וראוי לזכותו לאלתר, משום שאין בראיות התביעה אפילו הוכחה לכאורה לאשמה המיוחסת לו בכתב האישום.
§190, §265, סעיף 149 לחסד”פ
ג. כן. כשנגרם מותו של אדם ניתן להעמיד את מרשך לדין גם אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה
תשובה מפורטת:
* אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו.
*ואולם, אם גרם המעשה למותו של אדם, ובעת העמדתו של הנאשם לדין לראשונה הקורבן טרם מת - ניתן להביא את הנאשם לדין פעם נוספת בשל אותו מעשה, בתנאי שבדיון הראשון נמצא אשם.
§235, סעיף 5 לחסד”פ
ג. באי כוח הנאשמים יחקרוהו בחקירה ראשית ואחריהם יחקור אותו התובע בחקירה נגדית.
תשובה מפורטת:
נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ואחד הנאשמים מעיד כעד הגנה יהא סדר חקירתו כדלקמן: (1) חקירה ראשית - על-ידי סניגורו ולאחר מכן על-ידי יתר הנאשמים לפי סדר הופעתם בכתב האישום; (2) חקירה נגדית - על-ידי התביעה; (3) חקירה חוזרת - על-ידי הנאשמים בהיפוך סדר החקירה הראשית.
§295, סעיף 177 לחסד”פ
ג. הצד שהזמינו יהיה רשאי לחוקרו, ברשות בית המשפט, כאילו היתה חקירתו חקירה שכנגד
תשובה מפורטת:
קבע בית המשפט שעד שקרא לו בעל דין הוא עד עוין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
§290, סעיף 179 לחסד”פ
ד. הימנעותו של ראובן עשויה להוות חיזוק לראיות התביעה וכן סיוע מקום שדרוש להן סיוע.
תשובה מפורטת:
הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע.
§270, סעיף 162 לחסד”פ
א. התיק ייסגר על ידי התובע מחמת חוסר ראיות.
תשובה מפורטת:
תיק יכול להיסגר מן הטעמים הבאים: (1) חוסר ראיות - אין חומר ראיות שיכול להביא להרשעתו של אדם בעבירה מסוימת; (2) אי התאמה להליך פלילי - קביעה שההליך הפלילי אינו המסגרת המתאימה (“נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין”); (3) חוסר אשמה - היעדר כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל “אשמה”.
§25, סעיף 62 לחסד”פ.
ב. להגיש, לבית המשפט המחוזי שזיכה את יהודה, בקשה לחיוב המדינה בתשלום הוצאות הגנתו של יהודה ופיצוי על ימי מעצרו.
תשובה מפורטת:
כאשר משפט נפתח שלא על דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד לאשמה, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם את הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל. החלטת בית המשפט בעניין זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.
§345, סעיף 80 לחוק העונשין.
ד. בית המשפט אינו מוסמך לגזור את דינו של ראובן בהעדרו.
תשובה מפורטת:
נאשם בפשע שהוזמן להמשך המשפט ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו אם: (1) הנאשם הוזמן להמשך משפטו ולא התייצב; (2) ההזמנה לדיון הומצאה לו או נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון; (3) בית המשפט הזהיר אותו שיהיה רשאי לדון אותו שלא בפניו אם לא יתייצב; (4) הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום; (5) הנאשם היה מיוצג על-ידי סניגור באותה ישיבה. ואולם, בית המשפט לא יגזור את דינו של הנאשם ולא יטיל עליו עונש כלשהו אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין העונש.
§165, סעיף 130 לחסד”פ.
ד. תשובות א ו-ב נכונות.
תשובה מפורטת:
* תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן את כתב האישום לפי שיקול דעתו, על-ידי מסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את התיקון (חלופה א’).
* בית המשפט רשאי בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן את כתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן (חלופה ב’).
§65, סעיפים 91 ו-92 לחסד”פ
ב. ניתן לערור על החלטה זו בפני פרקליט המדינה.
תשובה מפורטת:
המתלונן רשאי לערור על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין באופן הבא: (1) החלטת גוף חוקר או תובע מוסמך - בפני פרקליט מחוז או מנהל תחום עררים או פרקליט בכיר (בדרגת סגן בכיר א’ ומעלה); (2) החלטת פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שלא להעמיד לדין: (א) בשל היעדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה - בפני פרקליט המדינה; (ב) משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין - בפני היועץ המשפטי לממשלה (3) החלטת פרקליט המדינה או משנהו - בפני היועץ המשפטי לממשלה.
§30, סעיף 64 לחסד”פ.
ד. לא. העונש שהוטל עליה מתיישן כעבור 20 שנה.
תשובה מפורטת:
עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו: (1) בפשע - 20 שנים; (2) בעוון - 10 שנים; (3) בחטא - 3 שנים.
§230, סעיף 10 לחסד”פ
