סדר דין פלילי 2 - מקבץ ב' (רשות) Flashcards
א. 15.5.07
הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא לנמק מיד או תוך 30 ימים מיום ההודעה. המועד להגשת ערעור הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים, מיום מתן הנימוקים (§315, סעיפים 183, 199 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, הודעת הזיכוי ניתנה ב-1.3 ללא נימוקים, שניתנו כעבור 30 ימים (ב-31.3), ומשכך הערעור יוגש עד ל-15.5 (45 ימים מיום מתן הנימוקים).
ב. כן, ובלבד שבית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתה של נורית, שלא בפניה, משום עיוות דין.
נאשם שהוזמן לתחילת המשפט (הקראת כתב האישום) ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו במקרים הבאים: (1) כאשר הנאשם אינו מיוצג על-ידי עורך דין - אם הוא נאשם בחטא או בעוון, והודה בכתב, בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולא טען לעובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט. (2) כאשר הנאשם מיוצג על-ידי עורך דין - בכל עבירה (חטא, עוון, פשע), אם הוא ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטת הנאשם שלא בפניו משום עיוות דין (§160, סעיף 128 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, נורית לא התייצבה לתחילת משפטה וסניגורה כפר בשמה בעובדות שבכתב האישום. לכן ניתן יהיה לדון אותה שלא בפניה רק אם תעמוד בתנאי סעיף 2 לעיל, כלומר מלבד היותה מיוצגת, צריך שבית המשפט יסבור שלא יהיה בשפיטתה שלא בפניה משום עיוות דין.
חלופה ג’ - שימו לב להבדל בין אי התייצבות ל”תחילת המשפט” לבין “המשך המשפט”. התנאי שהאישום יידון בבית משפט השלום נדרש לשם המשך שפיטתו של נאשם שלא בפניו, בעבירה מסוג פשע, ובלבד שיהיה מיוצג על-ידי עורך דין. במקרה זה, בית המשפט אינו רשאי לגזור את דינו של נאשם, אלא בפניו, ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון לעניין העונש (§165, סעיף 130 לחסד”פ).
ב. שופט המקיים דיון מקדמי רשאי לעיין בחומר הראיות של התביעה וברשימות ההגנה, אם ניתנה הסכמת בעלי הדין לכך. לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת הדיון המקדמי, יעביר השופט, שבפניו התנהל הדיון המקדמי, את הדיון בכתב האישום לשופט אחר.
בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה שבידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימות שבידי ההגנה. לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו (§395, סעיף 143א לחסד”פ).
ד. ניתן להגיש לבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום בקשה להורות לתביעה לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה.
נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר החקירה שלא הועמד לעיונו. הבקשה תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום. על החלטת בית המשפט, בעניין זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה, ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד. הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו (§130, סעיף 74 לחסד”פ).
ג. קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה רשאי להורות שלא לחקור עבירה מסוג פשע אם היה סבור שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.
חלופה א’ - רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך (§15, סעיף 60א לחסד”פ).
חלופה ב’ - רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע אינה חייבת לשלוח לחשוד הודעה על כך, אם באותה עת החשוד נתון במעצר, וכתב האישום הוגש נגדו בתקופת מעצרו (§15, סעיף 60א לחסד”פ).
חלופה ג’ - בעבירה מסוג פשע חייבת המשטרה לפתוח בחקירה (ואין למשטרה שיקול דעת באם לקיים חקירה) (§10, סעיף 59 לחסד”פ).
חלופה ד’ - המשטרה תעביר את חומר החקירה לטיפולה של הפרקליטות או של התביעה המשטרתית, לפי חלוקת הטיפול שנקבעה בחוק (§15, סעיף 60 לחסד”פ).
ג. בית המשפט לא היה רשאי להטיל על גלית עונש מאסר בפועל, אלא אם כן מונה לה סניגור.
בית המשפט לא יטיל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג. כלומר, על בית המשפט חלה חובת מינוי סניגור, לנאשם שאינו מיוצג, אם בכוונתו להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל (§355, סעיף 15ב לחסד”פ).
ב. התביעה אינה רשאית לצרף את האישום הנוסף, אלא אם כן האישומים מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או שמדובר על פרשה עובדתית אחת. צורף האישום, בית המשפט המחוזי יהא רשאי לדון באישום הנוסף.
מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת, ומותר לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה המצויה בסמכות בית משפט השלום. לעומת זאת, לא ניתן לצרף לאישום בבית משפט השלום אישום בעבירה המצויה בסמכות בית המשפט המחוזי (§55, סעיף 86 לחסד”פ).
א. לא ניתן להעמיד לדין את עינב אלא אם כן תינתן הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לכך.
לא ניתן להעמיד לדין אדם בשל עבירה שביצע בהיותו קטין (מי שטרם מלאו לו 18 שנים) אם עברה שנה מיום ביצועה, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (§220, סעיפים 1, 14 לחוק הנוער).
מנתוני השאלה, העבירה בוצעה כשעינב הייתה קטינה (בת 16), ולכן יש לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה כדי להעמידה לדין שלוש שנים לאחר מועד ביצוע העבירה.
חלופה ב’ - כאשר מבקשים להעמיד לדין קטין יחד עם מי שאינו קטין יש לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה (§460, סעיף 4 לחוק הנוער).
החלופה אינה נכונה, משום שלא רק שאין מניעה להעמיד לדין את עינב יחד עם קרן, שכן במועד העמדתה לדין היא אינה קטינה (ומשכך התנאי שבסיפא החלופה אינו נדרש), אלא שבנסיבות השאלה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה נדרשת משום שחלפה שנה מיום שעינב ביצעה את העבירה בעת היותה קטינה.
חלופה ג’ - אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן (§460, סעיף 12 לחוק הנוער).
ד. עדות מוקדמת תיגבה בפני שופט אחד, ובמידת האפשר בפני שופט שאינו דן באישום.
חלופה א’ - בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין (§115, סעיף 120א לחסד”פ).
חלופה ב’ - בית המשפט רשאי להורות כי העדות המוקדמת תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה (§115, סעיף 120א לחסד”פ).
חלופה ג’ - הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשר אותו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט. סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות אלו לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה (§115, סעיף 120 לחסד”פ).
חלופה ד’ - באה לבלבל עם הכלל לגבי בקשה לעיין בחומר החקירה שתידון בפני שופט אחד, ובמידת האפשר בפני שופט שאינו דן באישום (§130, סעיף 74 לחסד”פ).
א. התובע רשאי להציג את המסמך.
זכות העיון של הנאשם או סניגורו בחומר הראיות של התביעה, לא חלה על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש או על ראיות להסברת העדרו של עד או על עניינים פורמאליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה (§125, סעיף 80 לחסד”פ).
מכיוון שלנאשם, בנסיבות השאלה, אין זכות לעיין בראיות שלעיל, רשאית התביעה להציגן בבית המשפט גם אם הנאשם או סניגורו לא עיינו בהן קודם לכן.
ג. על דן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. ניתנה רשות, יוגש הערעור תוך 30 ימים מיום מתן הרשות.
בהליך פלילי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 45 ימים. ניתנה רשות, תוגש הודעת הערעור תוך 30 ימים מיום מתן הרשות (§375, סעיף 199 לחסד”פ).
ב. כן. אייל אינו מנוע מלטעון טענת התיישנות גם לאחר שהודה בכתב בעובדות שבכתב האישום.
הודיה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מלטעון טענות מקדמיות או מלהודות בעובדות או מלטעון עובדות נוספות במהלך המשפט (§140, סעיף 124 לחסד”פ).
ד. כל התשובות נכונות.
לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט רשאי בית המשפט לנהוג באחת מהאפשרויות הבאות: (1) לדחות את המשך המשפט למועד אחר. (2) לראות בהיעדרות התובע כאילו הוא חזר בו מכתב האישום (חזר בו התובע לפני תשובת הנאשם, האישום יבוטל. חזר בו התובע לאחר תשובת הנאשם, הנאשם יזוכה - כך על-פי נתוני השאלה). (3) להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו (§175, סעיפים 94, 133 לחסד”פ).
ג. בית המשפט שלערעור רשאי לקבל או לדחות את הערעור, אך הוא אינו רשאי לבטל את פסק הדין של הערכאה הקודמת וליתן אחר במקומו.
חלופה א’ - בית המשפט רשאי להחמיר בעונשו של הנאשם, רק אם הוגש ערעור על קולת העונש על-ידי התביעה (§385, סעיף 217 לחסד”פ).
חלופה ב’ - בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. הרשיע בית המשפט את הנאשם כאמור, לא יטיל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום (§385, סעיף 216 לחסד”פ).
חלופה ג’ - בית המשפט שלערעור רשאי לדחות את הערעור או לקבלו, כולו או מקצתו, ורשאי הוא לשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת (§385, סעיף 213 לחסד”פ).
חלופה ד’ - בית המשפט שלערעור רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין (§385, סעיף 215 לחסד”פ).
ב. אוריאל אינו רשאי לתקן את הודעת הערעור, אלא אם כן קיבל את רשות בית המשפט. התביעה רשאית לחזור בה מהערעור, ברשות בית המשפט, אם ביקשה לעשות כן לאחר שנסתיימו טענות בעלי הדין.
מערער רשאי, בכל שלב של הערעור, לתקן את הודעת הערעור שהגיש או את נימוקיו, ברשות בית המשפט בלבד (§380, סעיף 204 לחסד”פ).
מערער רשאי לחזור בו מערעור שהגיש, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין יחזור בו רק ברשות בית המשפט (§380, סעיף 206 לחסד”פ).
א. אורנה היתה רשאית להורות על הגשת הראיות מחדש, ובלבד שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם לעניין.
נבצר מהשופט שדן באישום להמשיך את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך מן השלב אליו הגיע קודמו. אם הוחל בגביית ראיות ונבצר מהשופט לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לעניין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן (§400, סעיף 233 לחסד”פ).
ב. אם הנאשם הסכים, יהיה רשאי התובע לחזור בו מכתב האישום, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, ותוצאות החזרה מהאישום, יביאו לזיכוי הנאשם.
חלופה ב’ - בהסכמת הנאשם רשאי התובע לחזור בו מכתב האישום בכל עת ועד להכרעת הדין. חזר בו התובע מהאישום, בהסכמת הנאשם, רשאי בית המשפט לבטל את האישום (§70, סעיף 94 לחסד”פ).
חלופות א’, ג’ ו-ד’ - בכל עת שלאחר תחילת המשפט, רשאי התובע לחזור בו מכתב האישום, למעט, אם הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום. כאשר הודה הנאשם בעובדות שאין בהן כדי להביא להרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט בלבד. חזר בו התובע מהאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום (במקרה זה, רשאי התובע להגיש את כתב האישום מחדש). חזר בו התובע מהאישום לאחר תשובת הנאשם, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום (במקרה זה, לא ניתן להגיש שוב את כתב האישום) (§70, סעיפים 93, 94 לחסד”פ).
ג. לא, משום שמדובר באישומים הנידונים בבתי משפט שונים, ובנוסף הבקשה לאיחוד הדיון הוגשה באיחור.
בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות החלות על צירוף אישומים (כאשר מדובר באותן עובדות או בעובדות דומות או בפרשה עובדתית אחת) או על צירוף נאשמים (כאשר כל אחד מהנאשמים היה צד לאחת העבירות שבכתב האישום או כשמדובר בפרשה אחת), ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין (§60, סעיף 90 לחסד”פ).
בית המשפט אינו רשאי להורות על איחוד הדיון, הן מהטעם שהבקשה הוגשה באיחור (לאחר הכרעת הדין) והן מהטעם שהאישומים נגד השניים אינם נידונים באותו בית משפט.
ב. צודק רב-פקד ליאור, המשטרה אינה מוסמכת, במקרה זה, שלא לחקור את חזי. פרקליט המחוז יכול להורות שלא להעמיד את חזי לדין, ובלבד שבקשתה של עירית לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין.
בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג, קיימת למתלונן האפשרות לבקש בשלב החקירה שלא לחקור את בן הזוג או לאחר מכן שלא להעמיד לדין את בן הזוג. לעניין זה, ישנה אבחנה בין שלב החקירה לבין שלב ההחלטה על העמדה לדין:
בשלב החקירה - ההחלטה שלא לחקור את בן הזוג יכול שתיעשה רק בעבירות מסוג חטא או עוון, משום שבעבירות מסוג פשע למשטרה אין שיקול דעת ועליה לפתוח בחקירה (מנתוני השאלה, מדובר בעבירה מסוג פשע, ולכן אין משמעות לתנאים המקדמיים שלא לחקור, כדוגמת, אישור קצין חקירות מרחבי ושהבקשה לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה).
בשלב ההחלטה על העמדה לדין - רשאי פרקליט המחוז להחליט שלא להעמיד לדין את בן הזוג, גם בעבירה מסוג פשע, ובלבד שבקשת המתלונן לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין (§10, §15, §20, סעיפים 59, 59א 62א לחסד”פ).
ד. אף תשובה אינה נכונה.
המצאת מסמכים בהליך פלילי תהיה באחת מהדרכים הבאות: (1) במסירה לידו, ואם לא ניתן למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו - במסירה לידי בן משפחתו הגר עמו והנחזה כמי שמלאו לו 18 שנים. אם מדובר בתאגיד - במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו. (2) במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה. (3) במסירה לסניגור הנאשם, אלא אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך 5 ימים, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
בית המשפט רשאי להורות כי מסמך הומצא כדין אם נוכח כי המצאת המסמך לא בוצעה עקב סירוב הנמען לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה. יחד עם זאת, בעבירות תעבורה ובעבירות קנס קיימת חזקת המצאה ורואים את ההודעה או ההזמנה למשפט כאילו הומצאו כדין, גם ללא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחו בדואר רשום (§405, סעיף 237 לחסד”פ).
ג. התובע רשאי לעיין בעדויות המומחים מטעם ההגנה רק לאחר שנתן לאמנון לעיין בחומר החקירה. אמנון יוכל להשמיע את עדויות המומחים מטעמו, גם אם לא נתן לתובע לעיין בהן, אם ניתנה רשות בית המשפט.
בעבירה מסוג פשע או עוון רשאי התובע לעיין בעדויות המומחים מטעם ההגנה רק לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו ההזדמנות לעיין בחומר החקירה של התביעה. סירב הנאשם לאפשר לתובע לעיין בעדויות המומחים מטעמו, הוא לא יוכל להשמיע אותן, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט (§135, סעיפים 83, 84 לחסד”פ).
א. בעלי הדין רשאים לחקור את העד בחקירה שכנגד.
נקרא עד להעיד מיוזמת בית המשפט ייתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו בחקירה שכנגד (§280, סעיף 181 לחסד”פ).
ד. לא.
הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו (§390, סעיף 140 לחסד”פ).
ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט שלא בעברית או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית. רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו (§390, סעיף 141 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, השופט תרגם בעצמו את דברי העד (וכאמור לעיל הוא רשאי לעשות כן). גם לעניין הרישום בפרוטוקול לא נפל פגם משום שהרישום בפרוטוקול נעשה בתרגום לעברית.
ב. כן. התובע היה רשאי להביא ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של גדעון, והוא היה רשאי להביא ראיות גם לעניין עבירות שבוצעו על-ידו ובהן הוא לא הורשע.
אם הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לעניין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, והחלטות בית המשפט או בית הדין לעניין ביצוע עבירות על-ידי הנאשם, גם אם לא הורשע בהן, ורשאי הוא להביא גם ראיות אחרות לעניין העונש (§325, סעיף 187 לחסד”פ).
חלופה א’ - נכונה בשלב העדות (לפני הכרעת הדין). בשלב בירור האשמה התביעה אינה רשאית לחקור את הנאשם על הרשעות קודמות שלו, אלא אם כן הנאשם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה (§270, סעיף 163 לחסד”פ).
א. המועד למתן הכרעת הדין יהיה בתוך 30 ימים מיום הגשת הסיכומים. נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו. הארכה כאמור תדווח לנשיא בית המשפט העליון.
בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין. המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לעניין האשמה או מיום הגשתם. נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו. הארכה כאמור תדווח לנשיא בית המשפט העליון (§315, סעיף 181א לחסד”פ).
ד. אף תשובה אינה נכונה.
נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו (§410, סעיף 236 לחסד”פ).
ב. בית המשפט רשאי לשאול את העד שאלות, בין אם במהלך חקירתו ובין לאחר שהסתיימה החקירה. הסניגור רשאי לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת העניין שהתעורר מחקירת בית המשפט.
בית המשפט רשאי לחקור עד שהוזמן על-ידי בעלי הדין לאחר שסיימו את חקירתם, ורשאי הוא לשאול את העד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת עניין שנתעורר בה. אם חקר בית המשפט את העד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת עניין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט (§295, סעיפים 175, 176 לחסד”פ).
ד. עד ל-25.5.18
נאשם שערעור שהגיש נדחה בשל אי התייצבותו רשאי להגיש, בתוך 15 ימים מיום שנודעה לו ההחלטה על הדחייה, בקשה לביטול דחיית הערעור.
בית המשפט יבטל את ההחלטה על דחיית הערעור אם נוכח כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין (§180, סעיף 208א לחסד”פ).
המועד שבו נודע לאורנה על דחיית הערעור היה 10.5.08, ומשכך היא רשאית להגיש את הבקשה לביטול הדחייה עד ל-25.5.18 (15 ימים).
ג. כן. בית המשפט רשאי להורות, מיוזמתו, על הזמנת עד, אפילו אם כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט, וכן על הבאת ראיות נוספות.
גם לאחר שסיימו בעלי הדין את הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להורות על הזמנת עד, אפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט, ועל הבאת ראיות אחרות (§280, סעיף 167 לחסד”פ).
ד. בית המשפט רשאי להתיר לעדן לחזור בה מהודייתה לאחר הכרעת הדין. בנסיבות השאלה, בית המשפט לא יבטל את הכרעת הדין.
הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. אם התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, עליו לבטל את הכרעת הדין אם יסודה בהודיית הנאשם (§250, סעיף 153 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, הכרעת הדין לא היתה על יסוד הודייתה של עדן, ולכן גם אם יאפשר בית המשפט לעדן לחזור בה מהודייתה, לא תבוטל הכרעת הדין.
