סדר דין פלילי 2 - מקבץ א' Flashcards

1
Q
A

ב. כאשר פרקליט מחוז החליט לסגור את התיק מחוסר אשמה.

ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חשוד יוגש ליועץ המשפטי לממשלה במקרים הבאים: (1) ערר על החלטת פרקליט מחוז לסגור את התיק משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין. (2) ערר על החלטה של פרקליט המדינה או משנהו על סגירת התיק מכל סיבה שהיא (§30, סעיף 64 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q
A

ד. התובע רשאי, בשלב זה, לתקן את כתב האישום על-ידי מסירת הודעה לבית המשפט.

תשובה מפורטת:

תובע רשאי בכל עת עד לתחילת המשפט (שלב ההקראה) לתקן את כתב האישום על-ידי מסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את התיקון. כלומר, כל עוד לא החל המשפט אין התובע נדרש לרשות בית המשפט לתיקון כתב האישום (§65, סעיף 91 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q
A

א. לא, משום שהתביעה תבקש להטיל עונש מאסר על תנאי.

מסר התובע, במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט, הודעה לבית המשפט כי קיימת אפשרות שיבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג (§355, סעיפים 15, 15א לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q
A

א. לא.

בכל עת לאחר הגשת כתב אישום, ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט (§80, סעיף 231 לחסד”פ).
נפתלי הורשע (הוכרע דינו), ולכן ליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות לעכב את ההליכים בשלב זה של המשפט.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q
A

ג. לערער על ההחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין לאחר שיינתן.

בהליך פלילי לא ניתן לערער על החלטת ביניים, אלא אם כן קיימת בדין הוראה מפורשת אחרת. למשל, על ההחלטות הבאות ניתן להגיש ערעור תוך כדי בירור האשמה: (1) ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט. (2) ערר על החלטה בעניין עיון בחומר החקירה (§265, סעיפים 74, 146 לחסד”פ).
בהליך פלילי, ערעור על החלטת ביניים, שאין עליה הוראה בדין המאפשרת הגשת ערעור, יוגש במסגרת ערעור על פסק הדין כולו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q
A

ב. לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי

בקשה לגביית עדות מוקדמת לפני הגשת כתב אישום תוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, בקשה לגביית עדות מוקדמת לאחר הגשת כתב אישום תוגש לבית המשפט שלפניו הוגש כתב האישום (§105, סעיף 117 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, הבקשה לגביית עדות מוקדמת הוגשה בשלב החקירה במשטרה, כלומר לפני הגשת כתב האישום, ולכן את הבקשה ניתן להגיש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q
A

ב. 6.9.07

ערעור בהליך פלילי יוגש תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין (הכרעת דין + גזר דין). לכאורה, יש להגיש את הערעור עד ל-30.7 (חלופה א’), אלא שבמועד זה בית המשפט בפגרה (בין התאריכים 21.7 ועד 5.9), ולכן יידחה מועד הגשת הערעור עד לאחר הפגרה והערעור יוגש ב-6.9. בחוק סדר הדין הפלילי לא נקבע כי תקופת הפגרה לא תובא במניין הימים לעשיית פעולה כלשהי, ולכן יש למנות את ימי הפגרה, אולם אם המועד האחרון נופל בתוך תקופת הפגרה, יידחה מועד זה עד לאחר הפגרה (§375, סעיף 199 לחסד”פ, סעיף 10 לחוק הפרשנות, בש”פ 544/88 חזקי נ’ פנחסי, פ”ד מב(3) 795

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q
A

א. בית המשפט, לבקשת סניגורו של הנאשם, רשאי להורות על דיון שלא בפני הנאשם, אם סבר שקיום הדיון עלול להזיק לבריאותו של הנאשם.

בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה שלא בפני הנאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו (§155, סעיף 132 לחסד”פ).
חלופה ג’ - בית המשפט רשאי להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט וההליכים שהתנהלו שלא בפני הנאשם יובאו לידיעת הנאשם בדרך שיקבע בית המשפט. על-פי תנאי הסעיף אין דרישה שהנאשם יהיה מיוצג על-ידי עורך דין (§155, סעיף 131 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q
A

ד. כן, משום שבית המשפט אינו רשאי לקבל טענת ההתיישנות אם לא נתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, ובנוסף הוא אינו רשאי לזכות את הנאשם מטעם זה.

טענת התיישנות הינה טענה מקדמית. נטענה טענה מקדמית, ייתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן. כלומר, בית המשפט אינו רשאי לקבל טענה מקדמית ללא תגובת התובע. נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות להעביר את העניין לבית משפט אחר. כלומר, קבלת טענה מקדמית לא תביא בשום מקרה לזיכוי (§190, סעיפים 149, 150 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q
A

ג. כן, ובלבד שיהיה מיוצג על-ידי עורך דין ושלא יהיה בכך משום עיוות דין.

נאשם שהוזמן לתחילת המשפט (הקראת כתב האישום) ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו במקרים הבאים: (1) כאשר הנאשם אינו מיוצג על-ידי עורך דין - אם הוא נאשם בחטא או בעוון, והודה בכתב, בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולא טען לעובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט. (2) כאשר הנאשם מיוצג על-ידי עורך דין - בכל עבירה (חטא, עוון, פשע), אם הוא ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטת הנאשם שלא בפניו משום עיוות דין (§160, סעיף 128 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q
A

ד. אף תשובה אינה נכונה.

חלופה א’ - בית המשפט רשאי לצוות על נאשם אשפוז בבית חולים או קבלת טיפול רפואי (§440, סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש).
חלופה ב’ - אם התעורר חשש כי חשוד בביצוע עבירה שטרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא חולה נפש, רשאי בית המשפט לצוות כי החשוד ייבדק בדיקה פסיכיאטרית, שלא בתנאי אשפוז, כדי לקבוע אם הוא חולה ואם הוא מסוגל לעמוד לדין (§440, סעיף 17 לחוק טיפול בחולי נפש).
מנתוני השאלה, גיל הוא חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, ולכן בית המשפט רשאי לצוות שייבדק בדיקה פסיכיאטרית שלא בתנאי אשפוז.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q
A

ב. בית המשפט היה רשאי לקיים את הדיון בערעור ללא נוכחות של התובע, אך הוא אינו רשאי להיענות לבקשת התובע לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור.

הוזמן בעל דין לדיון בערעור ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור שלא בפניו, ואם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הערעור מטעם זה בלבד. הוגש ערעור על-ידי הנאשם ובית המשפט דחה את הערעור בשל אי התייצבותו, רשאי בית המשפט לבטל את ההחלטה על דחיית הערעור, לבקשת הנאשם (ולא לבקשת התובע), אם היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין (§180, סעיפים 208, 208א לחסד”פ).
מנתוני השאלה, התובע הוא שהגיש את הערעור ולא הנאשם, ולכן בית המשפט שלערעור אינו רשאי לבטל את דחיית הערעור בשל אי התייצבותו של התובע לדיון בערעור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q
A

ב. אתה אינך רשאי להעלות את הטענה, בשלב זה, אלא אם כן תקבל את רשות בית המשפט לכך

טענת “במקום אחר הייתי” יש להעלות מיד לאחר הקראת כתב האישום, בתשובת הנאשם לכתב האישום. נאשם המבקש להעלות את הטענה במועד אחר של המשפט (בענייננו, סיום פרשת התביעה), יעשה כן רק ברשות בית המשפט (§245, סעיף 152 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q
A

ג. העבירה התיישנה.

בעבירות מסוג פשע או עוון, אשר תוך תקופת ההתיישנות של העבירות, נערכה לגביהם חקירה על-פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט (להלן - אירוע מנתק), יתחיל מניין ההתיישנות בתום האירוע המנתק, ובלבד שתקופת ההתיישנות במקרה של התקיימות חקירה לא תוארך מעבר למגבלות הקבועות בחוק (§220, סעיף 9 לחסד”פ).
מנתוני השאלה מדובר בעבירה מסוג חטא, בה תקופת ההתיישנות היא שנה מיום ביצוע העבירה. כאמור לעיל, בעבירה מסוג חטא אין “אירוע מנתק”, ולכן במועד הגשת כתב האישום (כשנה וחצי לאחר ביצוע העבירה) העבירה התיישנה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q
A

א. פגם או פסול בכתב האישום.

נאשם רשאי בכל שלב שלאחר תחילת המשפט, לטעון טענות מקדמיות, ואין הוא נדרש לרשות בית המשפט לכך, למעט הטענות הבאות: (1) “חוסר סמכות מקומית”. (2) “פגם או פסול בכתב האישום”. העלאת טענות אלו לאחר תחילת המשפט, תהיה ברשות בית המשפט בלבד (§195, סעיפים 149, 151 לחסד”פ).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q
A

ג. כן, ובלבד שלא יגזור על אופיר עונש מאסר.

נאשם בעבירה מסוג חטא או עוון, שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו, אם בהזמנה שנמסרה לו, בית המשפט הזהירו שיהיה רשאי לדון אותו שלא בפניו, אם לא יתייצב. הורשע הנאשם שלא בפניו, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו, ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר (§165, סעיף 130 לחסד”פ).
חלופה ב’ - התנאי שהנאשם יהיה מיוצג על-ידי עורך דין לשם המשך שפיטתו שלא בפניו, נדרש רק בעבירה מסוג פשע שנדונה בבית משפט השלום. במקרה זה, בית המשפט אינו רשאי לגזור את דינו של נאשם, אלא בפניו, ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון לעניין העונש (§165, סעיף 130 לחסד”פ).

17
Q
A

ד. בית המשפט רשאי לקבל את העדות המוקדמת, והוא יביא בחשבון, לעניין משקלה של העדות, את העובדה שהעדות נגבתה מבלי שניתנה לנאשם הזדמנות לחקור את העד.

עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם. נתקבלה עדות מוקדמת ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות (§115, סעיפים 118, 122 לחסד”פ).
חלופה ב’ - לגביית עדות מוקדמת בפני המותב שנקבע לדון במשפט יש חשיבות לעניין אופן תיעוד העדות המוקדמת. עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי, אלא אם כן העדות המוקדמת נגבית בפני המותב שנקבע לדון במשפט שבו תוגש העדות כראיה, שאז רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי (§115, סעיף 120א לחסד”פ).

18
Q
A

א. להורות, לפני הכרעת הדין, על התליית הליכים נגד נאשם המתחמק מהדין.

חלופה א’ - לבית המשפט הסמכות להתלות הליכים, בכל עת ועד למתן גזר הדין, אם נוכח שלא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו. לעומת זאת, ליועץ המשפטי לממשלה הסמכות לעכב הליכים בכל עת ועד להכרעת הדין (§75, §80, סעיפים 94א, 231 לחסד”פ).
חלופה ב’ - לא תוגש קובלנה נגד עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (§40, סעיף 69 לחסד”פ).
חלופה ג’ - העמדה לדין בשל עבירה שנעשתה מחוץ למדינה תהיה בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב (§215, סעיף 9 לחוק העונשין).
חלופה ד’ - אישום שבוטל בהסכמת התובע והנאשם, לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו (§70, סעיף 94 לחסד”פ).

19
Q
A

ב. בית המשפט לא היה רשאי לדון בעבירה שנתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו, ולא היה רשאי להטיל על מוטי עונש של 7 שנות מאסר

בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן, אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום. אם נתגלתה בבית משפט השלום עבירה שאינה בתחום סמכותו העניינית, יעביר את העניין לבית המשפט המחוזי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם (§320, סעיפים 184, 185 לחסד”פ).
העבירה שנתגלתה בבית משפט השלום (עבירת האינוס) אינה בסמכותו העניינית, ולכן בית משפט השלום אינו רשאי לדון בה ועליו להעביר את העניין לבית המשפט המחוזי. בכל מקרה, בית המשפט אינו רשאי לגזור יותר מ-3 שנות מאסר בגין העבירה שנתגלתה, שכן זה העונש המרבי שניתן היה להטיל בגין העבירה הנטענת בכתב האישום.

20
Q
A

ד. בנסיבות השאלה, בית המשפט רשאי לנהל את הדיון המקדמי

בית המשפט רשאי לנהל דיון מקדמי בכתב אישום שמטרתו אחד מאלה: (1) בירור עמדת הנאשם לעניין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן. (2) בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה. (3) ייתור הצורך בשמיעת ראיות. (4) סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.
התנאים לקיום דיון מקדמי הם: (1) הנאשם קיבל הודעה בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי והביע את הסכמתו לניהולו. (2) הנאשם מיוצג בידי סניגור. (3) התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי. (4) אין מדובר בעבירות שבית המשפט המחוזי דן בהן בהרכב שופטים, או בעבירות “קלות” לפי פקודת התעבורה או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (§395, סעיף 143א לחסד”פ).
עבירה של המתה בקלות דעת תידון בבית המשפט המחוזי בדן יחיד, ולכן על-פי האמור לעיל אין מניעה לקיים דיון מקדמי, אם יתר התנאים מתקיימים (§מערכת בתי המשפט- 65, סעיף 37 לחוק בתי המשפט).

21
Q
A

א. בכל שלב של המשפט נאשם רשאי לחזור בו מהודיה שנתן, ברשות בית המשפט. התיר בית המשפט חזרה מהודיה לאחר הכרעת הדין, יבטל את הכרעת הדין, אם יסודה בהודיית הנאשם.

נאשם רשאי, בכל שלב של המשפט, לחזור בו מהודיה שנתן, בין שהודה בכתב לפני תחילת המשפט ובין שהודה במהלך המשפט, ברשות בית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו. התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות (§250, סעיף 153 לחסד”פ).

22
Q
A

ג. בית המשפט אינו רשאי לדון את אורי שלא בפניו.

נאשם בעבירה מסוג פשע שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדון אותו שלא בפניו בהתקיים כל התנאים הבאים: (1) הוא הוזמן והוזהר שניתן יהיה לדון אותו שלא בפניו. (2) הדיון מתקיים בבית משפט השלום. (3) הוא מיוצג באותה ישיבה על-ידי סניגור. יחד עם זאת, בית המשפט לא ידון נאשם שלא בפניו, אם שוכנע שנבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או כדי למנוע עיוות דין. בית המשפט אינו רשאי לגזור את דינו של נאשם בפשע, אלא בפניו ולאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון לעניין העונש (§165, סעיף 130 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, אורי וסניגורו, שניהם לא התייצבו לדיון, ולכן לא התקיימו התנאים לדיון שלא בפניו של הנאשם בעבירת פשע.

23
Q
A

ד. אף תשובה אינה נכונה, משום שיש צורך ברשות בית המשפט לבצע את כל הפעולות לעיל.

חלופה א’ - העלאת טענת חוסר סמכות מקומית או טענת פגם או פסול בכתב האישום, בשלב שלאחר תחילת המשפט, תהיה ברשות בית המשפט בלבד (§195, סעיף 151 לחסד”פ).
חלופה ב’ - בכל שלב של המשפט, נאשם רשאי לחזור בו מהודיה בכתב אם ניתנה לו הרשות מבית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו (§250, סעיף 153 לחסד”פ).
חלופה ג’ - בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש (§275, סעיף 165 לחסד”פ).

24
Q
A

ד. תקופת ההתיישנות תסתיים ביום 1.1.2028. לפיכך, העבירה לא התיישנה.

הסבר: בעבירות פשע או עוון שהתנהלו בהם הליכי חקירה יופסק מרוץ תקופת ההתיישנות בשל הליכי החקירה ויתחיל מחדש ביום ההליך האחרון בחקירה. במקרים אלה תקופת ההתיישנות הנמנית מיום ביצוע העבירה לא תוארך מעבר לתקופות הבאות:
א. בעבירה מסוג פשע שדינה מיתה או מאסר עולם - 5 שנים.
ב. בעבירה מסוג פשע ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת לחוק (עבירת עוון חמורה) - 3 שנים.
ג. בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת לחוק - שנתיים.

חלופה ד’ נכונה: תקופת ההתיישנות של עבירה מסוג עוון היא 5 שנים. בענייננו, מרוץ ההתיישנות הופסק בשל הליכי החקירה והחל מחדש ביום ההליך האחרון בחקירה – 10.1.2024. לכאורה, אם כן, יש למנות 5 שנים מיום 10.1.2024, ולפי מניין זה תקופת ההתיישנות תסתיים רק ביום 10.1.2029. אולם לנוכח ההגבלה הקבועה בסעיף ב’ שלעיל, העבירה תתיישן קודם לכן, בחלוף 8 שנים מיום ביצוע העבירה (תקופת התיישנות של 5 שנים הנמנית מיום ביצוע העבירה + “תקופת נוספת” של 3 שנים המוקצבת לעבירת עוון המנויה בתוספת לחוק). לפיכך, תקופת ההתיישנות תסתיים ביום 1.1.2028. מאחר שכתב האישום הוגש ב-15.12.2027, העבירה לא התיישנה.

חלופה ג’ שגויה: חלופה ג’ הייתה נכונה אילו העבירה הייתה עבירת עוון שאינה מנויה בתוספת.

שימו לב: במקרה שבו תקופת ההתיישנות המתחילה מיום החקירה האחרון מסתיימת לפני סיום “התקופה הנוספת”, תקופת ההתיישנות המתחילה מיום החקירה האחרון לא תוארך מעבר לאורכה המקורי. לדוגמה: אילו ירון היה מבצע את העבירה ביום 1.1.2023, תקופת ההתיישנות הייתה מסתיימת ב-10.1.2029 (5 שנים לאחר יום ההליך האחרון בחקירה), ולא כעבור 8 שנים מיום ביצוע העבירה (1.1.2031).

(§220, סעיפים 9 ו-10 לחסד”פ)

25
Q
A

א. בית המשפט אינו רשאי להורות על תיקון הפרוטוקול לאחר מתן פסק הדין.

חלופה א’ - בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול גם לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו (§מערכת בתי המשפט - 220, סעיף 137 לחסד”פ).
חלופה ב’ - פרוטוקול דיון מקדמי לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין (§395, סעיף 143א לחסד”פ).
חלופה ג’ - פרוטוקול הדיון ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו עניין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור (§מערכת בתי המשפט - 220, סעיף 139 לחסד”פ).
חלופה ד’ - לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת הדיון המקדמי, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שאינו רשאי לעיין בפרוטוקול הדיון המקדמי (§395, סעיף 143א לחסד”פ)

26
Q
A

ד. לא ניתן להעיד את רונן לפני שייגזר דינו

ככלל, אם נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד וחלקם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו.
יחד עם זאת: (1) אם נאשם הודה, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, הוא (הנאשם שהודה) לא יעיד אלא לאחר שייגזר דינו. (2) בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים (§255, סעיף 155 לחסד”פ).

27
Q
A

ד. לא, משום שהתובע לא יגיש לבית המשפט ראיה שלנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בה קודם להגשתה, אלא אם כן ויתרו על כך.

לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה, אלא אם כן ויתרו על כך. אמנם, התביעה רשאית שלא לחשוף בפני הנאשם או סניגורו חומר חקירה שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אלא שאז, לא תוכל להגיש את חומר הראיות לבית המשפט (§120, §125, סעיפים 77, 78 לחסד”פ).

28
Q
A

ג. עדי לא תוכל להעיד להגנתה, אלא אם כן תקבל רשות מבית המשפט

נאשם רשאי לבחור האם להעיד כעד הגנה במשפטו או להימנע ממתן עדות. נאשם שבחר להעיד (בין אם השיב לאישום ובין אם לאו), יעיד בתחילת פרשת ההגנה, אלא אם כן קיבל את רשות בית המשפט להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה (§270, סעיף 161 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, עדי מבקשת להעיד כעדת הגנה אחרונה, ולכן עליה לקבל את רשות בית המשפט. הנתון, שעדי לא השיבה לאישום בתחילת המשפט, חסר משמעות לעניין העדתה בפרשת ההגנה. הימנעות נאשם מלהשיב לאישום בתחילת משפטו עשויה לשמש חיזוק למשקל ראיות התביעה. בעוד שהימנעותו מלהעיד במשפטו עשויה לשמש חיזוק או סיוע (§240, סעיפים 152, 161, 162 לחסד”פ).

29
Q
A

ג. כן. בנסיבות אלו, התובע לא היה רשאי לחזור בו מכתב האישום, אלא ברשות בית המשפט בלבד.

תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום בסייגים הבאים: (1) כאשר הנאשם הודה בעובדות המספיקות כדי להביא להרשעתו באחד האישומים - אין התובע רשאי לחזור בו מן האישום; (2) כאשר הנאשם הודה בעובדות אך אין בהן כדי להביא להרשעתו - התובע רשאי לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט בלבד (§70, סעיף 93 לחסד”פ).
מנתוני השאלה, הנאשם הודה בתחילת משפטו (הקראת כתב האישום) בעובדות שאין בהן כדי להרשיעו, ולכן חזרת התובע מכתב האישום בשלב זה תהא אפשרית רק ברשות בית המשפט.

30
Q
A

ב. בית המשפט פעל שלא כדין, משום שבנסיבות השאלה היה עליו לזכות את הנאשם, ורק לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע את דברו בעניין.

נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה (“אין להשיב לאשמה”), יזכה בית המשפט את הנאשם, בין על-פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו, לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין (§265, סעיף 158 לחסד”פ).