גיליון ללא שם - 1200 1600 Flashcards
(400 cards)
1
Q
לִיטְרַת הַבָּשָׂר
A
דבר שאדם זכאי לו, והוא דורש אותו למרות שהדבר כרוך בסבלו של אחר.
2
Q
לִיסְטִים
A
שודד, גזלן. (ביחיד וברבים: ליסטים).
3
Q
לִירִי
A
פיוטי, רגשני.
4
Q
לֵית מָאן דְּפָלִיג
A
אין מי שחולק על כך, הכל מסכימים.
5
Q
לְכַהוֹת (במישהו)
A
לנזוף, לגעור, להוכיח.
6
Q
לְכַחֵד
A
להסתיר את האמת, להעלים מידע.
7
Q
לְכִידָה
A
1 - הכנסה למלכודת, תפיסה.2 - (כשנאמר על מבט, עין וכו’) הבחנה. (^)
8
Q
לְכַלּוֹת
A
לגמור, לסיים.
9
Q
כָּלוּ כָּל הַקִּצִין
A
אבדה כל תקווה, אפסו הסיכויים.
10
Q
כָּלְתָּה נַפְשׁוֹ
A
נתקף געגועים, השתוקק, נכסף.
11
Q
לְלֹא כָּחָל וְסָרָק
A
כמו שהוא ממש, ללא קישוט.
12
Q
לִלְאוֹט
A
ללחוש, לדבר בשקט.
13
Q
בַּלָאט
A
בסתר (בחשאי) ובשקט, חֶרֶש.
14
Q
לִלְחֹך
A
1 - (נאמר על בעל חיים) לאכול עשבים, עלים וכיו”ב תוך תלישה באמצעות הפה.2 - (כשנאמר על אש, גלים וכו’) לגעת קלות.
15
Q
לִלְקוֹת
A
1 - (במשהו) להתאפיין בדבר מה פגום. 2 - (במחלה) לחלות.
16
Q
לִמֵּד זְכוּת
A
טען לטובת מישהו, סנגר עליו.
17
Q
לִמֵּד חוֹבָה
A
קִטרג, טען לחובתו ונגדו.
18
Q
לְמוּד סֶבֶל
A
מי שחווה הרבה סבל.
19
Q
לְמוֹלֵל
A
למעוך בין האצבעות.
20
Q
לָמוּשׁ
A
לזוז, לסטות, לָזוּעַ.
21
Q
לְמַכְבִּיר
A
בשפע, הרבה.
22
Q
לְמַפְרֵעַ
A
1 - בדיעבד, על מה שכבר נעשה או התרחש, רטרואקטיבית.2 - (בלשון דיבור למילה פירוש הפוך מהקודם) מראש, לפני מעשה, על מה שעתיד לבוא.
23
Q
לְמַצוֹת
A
1 - לנצל עד תום, להפיק את המרב מדבר מה.2 - להוציא מיץ או תמצית.
24
Q
לְמִצְעַר
A
לכל הפחות, לְמִּזְעָר
25
לְמַרְגְּלוֹת
1 - ליד רגליו.2 - בהשאלה: בחלק הנמוך שלו.
26
לְמְרַאֲשׁוֹת
ליד המקום בו האדם שוכב ומניח את ראשו.
27
לְמִשְעִי
באופן נקי, באופן חלק.
28
לִנְבֹּע
1 - לפרוץ, לזרום, לקלוח.2 - להשתמע מדבר קודם, להיות מוסק באופן הגיוני מהנתון הקודם.
29
לִנְגֹּשׂ
לדכא, לרדות, ללחוץ ולדחוק במישהו.
30
לָנוּד
לנוע, להתנועע, לזוז.
31
לְנַכֵּשׁ
לעקור עשבים שוטים.
32
לִנְסֹך
1 - ליצוק נוזל במסגרת פולחן דתי. (^)2 - להשרות תחושה מסוימת.
33
לָסוֹב
להסתובב סביב משהו, להקיף.
34
לְסוֹכֵך
להסתיר, לכסות, להגן. (^)
35
לָסוּר
1 - לפנות הצידה, לסטות מהדרך. 2 - לעזוב, להתרחק. 3 - (בהקשרים רשמיים) להיכנס, לבוא, לבקר.
36
"סוּר!"
"זוז!".
37
סָר חִינוֹ
הפסיק למצוא חן, מאסו בו. (מילולית: החן שהיה לו פנה והסתלק).
38
סָר מֵרַע
אדם מוסרי, מי שנמנע מלהזיק.
39
לְסַנְגֵּר
לטעון לזכותו של מישהו או של משהו, להגן עליו.
40
לְסֵרוּגִין
בדילוגים, אחד כן ואחד לא.
41
לְסַתֵּת
לעבד אבנים באמצעות אזמל, להכשיר אבנים לבנייה וכיו"ב.
42
לָעוּט
להתנפל בפתאומיות ובתוקפנות או לתקוף במילים קשות.
43
לָעַז = לְשּוֹן הָרָע
דיבה, רכילות, הוצאת שם רע למישהו.
44
מַעֲטֶה
כיסוי, כְּסוּת, מעטֶפֶת.
45
לְעֵילָא וּלְעֵילָא
בדרגה הגבוהה ביותר, משובח ביותר, מאיכות מעולה, "שופרא דשופרא".
46
לִעְלֵעַ
דיבר בקול חנוק, כאילו יש מחסום בלועו.
47
לַעֲנָה
צמח מר.
48
לִפְגֹּעַ (במישהו או במשהו)
לפגוש בו במקרה, להיתקל בו.
49
לָפוּג
להיעלם, להתאדות, להתפוגג, להיפסק, לחלוף.
50
לַפוּש
לנוח. (מלשון: נופש).
51
לְפַלֵּל
לקוות, לצפות, לייחל.
52
לִפְנַי וְלִפְנִים
1 - המקום החשוב ביותר, המרכזי, שהכניסה אליו מותרת למעטים. 2 - לגמרי, באופן יסודי, על כל האופנים.
53
לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין
סלחנות, הקלה ביחס לחוק היבש.
54
לִפְעוֹת
לגעות, להשמיע קול יבבה, לצווח.
55
לִפְקוֹד
1 - לצוות, לתת פקודה.2 - לספור, למנות, לערוך מִפקד.3 - לערוך ביקור.
56
לִפְרוֹעַ
1 - לפזר את השיער.2 - לשלם, להחזיר חוב .
57
לִפְשׂוֹת
להתפרשׂ, להתרחב, להתפשט (בעיקר באופן שלילי).
58
לְפֶתָח חַטָּאת רוֹבֵץ
יש להיזהר, שכן החטא אורב ומחכה להזדמנות להשפיע לרעה.
59
לִצְבּוֹא (על מישהו או משהו)
להתאסף, להתקהל.
60
לָצוֹן
ליצנות, דברי צחוק והיתול.
61
חָמַד לָצוֹן
התלוצץ.
62
לֵץ
ליצן, קל דעת.
63
צָלְחָה דַרְכּוֹ
הצליח, נחל הצלחה.
64
לִצְפֹּד
(נאמר על עור) להתכווץ ולהצטמק.
65
לִצְרוֹר
1 - לארוז בצרור, לכרוך יחדיו.2 - להתייחס בעוינות, להיות אויב של מישהו.
66
לְקוֹמֵם
להכעיס, לגרום למישהו להתנגד.
67
לָקוֹנִי
ענייני, קצר ותמציתי.
68
לְקַלֵּס
1 - לשבח, להלל.2 - לקלל, לגדף, לחרף (המשמעות ההפוכה לראשונה).
69
לְקַנֵּן
1 - לבנות קן. 2 - להיתפס ולהתבסס.
70
לְקַפֵּד
לכרות, לקצר.
71
קִפֵּד אֶת פְּתִיל חַיָיו
נהרג במפתיע (בדרך כלל בעודו צעיר).
72
לִקְפֹּחַ
להכות, להלום, לטפוח.
73
לִקְרוֹן
להפיץ קרני אור, לזרוח, לזהור, לנגוה.
74
לְרַבּוֹת
כולל
75
לִרְגֹּן
להתלונן, לרגוז.
76
לִרְדּוֹת
1 - לשלוט, לשעבד.2 - להוציא לחם מהתנור או דבש מהכוורת.
77
לְרוֹצֵץ = לִרְצוֹץ
לשבור, לנפץ.
78
מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ
דבר או אדם שכושלים בשעת מבחן.
79
רָצוּץ
1 - (כשנאמר על עצמות, על גולגולות וכד') שבור, מנופץ, מרוסק. 2 - (כשנאמר על שפה, דיבור וכד') מקוטע, שסוע. 3 - עייף ויגע, מותש, תשוש, שרוי באפיסת כוחות. (^)
80
לִרְחֹשׁ
1 - להרגיש, לחוש רגש כלפי משהו.2 - (כשנאמר על חרקים) לזחול בהמונים.3 - להיות מלא פעילות, לשקוק חיים.
81
לִרְטוֹן
רטינה, מלמול באופן בלתי מובן מתוך כעס ורוגז.
82
לִרְעוֹם
לרעוש ולגעוש, להשמיע קול שאון רב.
83
לְרַפְרֵף
1 - לעבור בעיניים, לסקור משהו במבט מהיר מבלי להתעמק בפרטים.2 - להניע מעלה ומטה בתנועות מהירות.(^)
84
לִרְצוֹעַ
לנקב.
85
מַרְצֵעַ
מכשיר המשמש לניקוב.
86
עֶבֶד נִרְצָע
כינוי לאדם המשועבד באופן מוחלט לאחר. (^)
87
לִרְקוֹק
לירוק.
88
לְשֶבֶט אוֹ לְחֶסֶד
לזכות או לחובה, לטוב או לרע.
89
נִרְטַב עַד לְשַׁד עַצְמוֹתָיו
נרטב כולו במים. (לְשַד עֶצֶם - מח העצם, כלומר, הרקמה הרכה שנמצאת בתוך העצם).
90
לְהִשְׁתַּדֵּל
(אצל מישהו / בפני מישהו) לשדל אדם בעל מעמד וסמכות להעניק טובת הנאה.
91
לָשֹוּחַ
להסתובב, להתהלך, לטייל.
92
לָשׁוֹן אֲרֻכָּה
פטפטן, רכלן.
93
לָשוֹן נוֹפֵל עַל לָשוֹן
שימוש במילים או ביטויים שנשמעים אותו דבר, אך יש להם משמעות שונה ולעיתים כתיב שונה, בדרך כלל בתור התחכמות או בדיחה.
94
לָשוֹן נְקִיָּה
ניסוח מעודן של מילים או ביטויים גסים ובוטים שאין רוצים לבטא במפורש (אחת הדרכים - "פוליטיקלי קורקט": לומר "מאותגרים בגובהם" במקום גמדים, וכיו"ב).
95
לְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר
שימוש במילה באופן הפוך ממשמעותה. (המקור: סגי = רב; נהור = אור, על עיוור היו אומרים שהוא רואה הרבה אור, ובעצם קורצים, כי מתכוונים להיפוכו של דבר).
96
לְשַׁחֵר
לחפש
97
לְשַׁחֵת
לקלקל, להרוס, להשחית.
98
שִׁחֵת דְּבָרָיו לָרִיק
דיבר סתם, דבריו לא התקבלו.
99
שִׁחֵת זְמַנּוֹ לָרִיק
ביזבז את זמנו.
100
לָשִׁית
לשים, להניח.
101
שָׁת לִבּוֹ
שם לב, נתן דעתו.
102
לִשְׁכֹּך
להירגע, להפוך לפחות אלים.
103
לִשְׁלוֹת
למשות, להוציא מתוך נוזל.
104
לִשְׁנוֹת
1 - לשנן, ללמוד.2 - לחזור על משהו פעם נוספת.
105
לְשַׁנֵּס
לחגור סביב המותניים, לאזור.
106
לִשְׁעוֹת
להיענות, להיעתר, להתייחס, לשים לב.
107
לִשְׁפּוֹת
לשים על האש.
108
לְשָׁרֵשׁ
לעקור מהשורש. (ההיפך מ: לְהַשְׁרִישׁ, לְהִשְתַרֵש = להיאחז, להכות שורש, להתערות).
109
לִתְעוֹת
לאבד את הדרך, לסטות מן הדרך.
110
מֵאִגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא
מעבר חד ממעמד גבוה לשפל המדרגה. (מילולית: מגג גבוה לבור עמוק). (^)
111
מְאוּבָּן
1 - דבר שהתקשה כאבן. 2 - בהשאלה: מישהו שהפך משותק לרגע מרוב תדהמה או פחד.
112
מֵאוּן
סירוב, התנגדות.
113
מְאוֹר עֵינַיִם
היכולת לראות.
114
מְאוֹר פָּנִים
חביבות, נעימות, לבביות.
115
מַאי נָפְקָא מִנַּהּ?
מה ההבדל? מה זה משנה? (מילולית: מה יוצא מזה?).
116
מֵאִיר עֵינַיִם
ברור ובולט לעין, חד ובהיר. (^)
117
מַאֲכֶלֶת
סכין לשחיטה.
118
מְאַלֵף
1 - שניתן ללמוד ממנו. 2 - מעניין ומרתק.
119
מָאן דְהוּ
מישהו, אדם כלשהו, אלמוני.
120
מַאְפֵּלְיָה
חושך, אפלה מוחלטת.
121
מַאֲרָג
1 - מעשה אריגה. 2 - בהשאלה: מערכת, רשת של דברים הקשורים זה לזה.
122
מְבוֹאָר
מוסבר, ברור.
123
מִבְּלִי מֵשׂים
בלי לשים לב, בלי כוונה.
124
מֻבְלַעַת
חבל ארץ במדינה המוקף כולו או רובו שטחי אדמה של מדינה אחרת. (^)
125
מְבֻסָּם
שתוי, שיכור קלות.
126
מַבָּע
1 - הבעת פנים, מבט או ארשת פנים המביעים רגשות מחשבות וכד'. 2 - ביטוי, הבעה במילים. (^)
127
מִגְדַּל שֵן
כינוי למקום שיושביו רואים עצמם כמורמים מעם, מקום מנותק ותלוש מהמציאות.
128
מִגְדָּלִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִויר
דבר שאין לו אחיזה במציאות, דבר שאינו ניתן למימוש.
129
מִגְדָּנוֹת
ממתקים.
130
מְגוֹאָל
מלוכלך, מזוהם, מוכתם.
131
מְמוּגָר
מחוסל, שהשמידו אותו, שהכחידו אותו.
132
מַגָּל
מכשיר לקצירת תבואה ועשבים.
133
מַגְלֵב
שוט, פרגול.
134
מֶגָלוֹמָנְיָה
שיגעון גדלות, הפרעה נפשית הגורמת לאדם להאמין שהוא אדם חשוב או שיש לו כוחות מיוחדים. (^)
135
מִגְרַעַת
1 - שֶקַע, גוּמְחָה. (המקור: גָרַע = החסיר, ושֶקע הוא חלק חסר). 2 - חסרון, פגם, ליקוי.
136
מְדֻבְלָל
מבולגן, פרוע, שיש בו קשרים.
137
מָדוֹן = מְדָנִים
ריב, סכסוך.
138
אִיש מָדוֹן
(גם: איש מדונים, ובנקבה: אשת מדנים) אדם בעל נטייה לריב, מסוכסך עם הבריות.
139
מִדֵי
ביטוי המציין התרחשות חוזרת בכל פרק זמן מסוים.
140
מַדְמֵנָה
בִּיצָּה, אדמת בוץ, רפש טובעני, טיט. (^)
141
מִדְרָשׁ
חיבור או מאמר של חז"ל בתחום האגדה, פירוש פסוק באמצעות פרטים שמוכנסים "בין השורות".
142
מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִים?
מה החידוש? (מילולית: במה שונה יום זה מימים אחרים?). (^)
143
מַה מִּנִּי יַהֲלֹך
מה אכפת לי? מה אפסיד מזה?
144
מַהְבִּיל
רותח, מעלה אדים.
145
מְהַדֵּר
קפדן, דקדקן, מי שמקפיד על כל פרט.
146
מְהוּגָּן
שניתן לסמוך עליו, הגון, ישר.
147
מָהוּהַּ
בלוי, מרופט, שחוק.
148
מְהוּמָה עַל לֹא מְאוּמָה = מְהוּמָה רַבָּה עַל לֹא דָּבַר
הרבה "רעש" ללא סיבה מספקת, "סערה בכוס מים".
149
מְהִיר חֵמָה
עצבני, נוטה להתרגז בקלות.
150
מַהֲמוֹרָה (בעיקר בצורת הרבים: מהמורות)
1.בור; שקע. "היתה מהמורה בכביש והרכב סטה לשוליים."2.מכשול. "התגברנו על כל המהמורות בדרך לניצחון."
151
מְהֻקְצָע
1 - מלוטש, חָלָק.2 - מדויק, שאין בו פגמים.
152
לְהַקְצִיעַ
ללטש, להפוך משהו לחָלַק.
153
מַקְצוּעָה
כלי עבודה המשמש נגרים להקצעת עצים.
154
מְהַשָּׂפָה וְלָחוּץ
ללא כוונה אמיתית, לצאת ידי חובה.
155
מוּסַר כְּלָיוֹת
רגשות והרהורי חרטה, נקיפות מצפון. (המקור: ברפואה העתיקה, הכליות נחשבו לאיבר שאחראי על המוסר והמצפון).
156
מוֹסֵרָה
חבל לרתימת בהמה לעגלה. (ברבים: מוֹסְרוֹת - מושכות).
157
מוּפְשָט
ערטילאי, חסר ממשות פיסית, אבסטרקטי.
158
מוֹפֵת
1 - פלא.2 - דוגמה הראויה לחיקוי.
159
בְּאוֹתוֹת וּבְּמוֹפְתִים
באופן משכנע, באמצעות הוכחות חותכות.
160
מוֹץ
קליפת גרגירי התבואה, המושלכת לפני טחינתם. (^)
161
מוֹצָאוֹת
קורות, תולדות, השתלשלות האירועים בחייו של מישהו או משהו.
162
מוֹקֵד
1 - מדורה. 2 - מרכז, עיקר.
163
מוֹרָא
פחד, יראה.
164
מוֹרְבִּידִי
עוסק במוות או בנושאים חולניים ומבעיתים. (^)
165
מוֹרַת רוּחַ
חוסר שביעות רצון (היפוכה של קוֹרַת רוּחַ).
166
מוֹשֵך בְּעֵט
סופר, כותב ספרים.
167
מוֹשֵל בַּכִּיפָּה
מושל ביד רמה, שולט ללא עוררין.
168
מוֹתָר
1 - עודף, שארית.2 - עדיפות, יתרון.
169
לְמוֹתָר
מיותר, לא נחוץ.
170
מוֹתָר הַאָדָם מִן הַבְהֵמָה
המבדיל את האדם מהבהמה, יתרונו על-פניה.
171
מֶזֶג
1 - אופי, אישיות.2 - ערבוב, מהילה.
172
מוֹזֵג
בַּרְמֵן, עובד במסבאה.
173
מְזֵה רָעָב
מורעב.
174
מְחוֹלֵל
1 - יוצר. 2 - בהשאלה: גנרטור (יוצר זרם חשמלי). 3 - רוקד. (מלשון: מחול).
175
מְחֻוָּר
ברור, נהיר. (המקור: חיוור, לבן, מואר, שניתן לראותו בבירור).
176
מֵחוּשִׁים
כאבים.
177
מְחִיָּה
1 - סילוק, השמדה. 2 - ניגוב, ניקוי.
178
מְחִיטָת אף
קינוח אף, ניקוי האף.
179
מַחְלָפוֹת
שיער הראש (בדרך כלל קלוע לצמות). (^)
180
מַחֲלָצוֹת
בגדים מהודרים.
181
מְחֻפֶּה
שיש מעליו חיפוי (= כיסוי), מכוסה, מקורה.
182
מַחְצָבִים
חומרים המופקים מהאדמה באמצעות חציבה וכרייה.
183
מַחְתָּה
יָעֵה המשמש לטיפול בגחלים.
184
חָתָה
העביר גחלים ממקום למקום.
185
מַט לִנְפּוֹל
על סף קריסה, נוטה ליפול.
186
מֶטָאפוֹרָה
השאלה, שימוש במלה לא במשמעותה המילונית אלא באופן ציורי. (לדוגמה: חומת אדישות, זנב סיגריה, צל של תקווה).
187
מֶטָאפִיסִי
מעבר לפיסי, עניין מופשט וערטילאי שמעבר למציאות.
188
מַטֵּה לֶחֶם
מזון; מקור פרנסה, עיסוק.
189
נִשְׁבַּר מַטֵּה לַחְמוֹ
איבד את פרנסתו.
190
מְטוּרְזָן = מְפֻרְכָּס = מְגֻנְדָּר = מְהֻדָּר
לבוש באופן מקושט ומסוגנן, מיופה בצורה מוגזמת.
191
מְטִיל
גוש של מתכת.
192
מִטַּלְטְלִין
חפצים, דברים הניתנים להעברה וטלטול. (לעומת: נִכסי דלא ניידי = נדל"ן מבנים, קרקעות וכו').
193
מְטֻלָּל
מכוסה בטל.
194
מַטְרוֹנָה = מַטְרוֹנִית
אישה כבודה והדורה.
195
מֵי אֲפְסַיִם
כינוי לדברים רדודים וחסרי חשיבות. (מילולית: מים רדודים).
196
מִי שָׂמְךָ?
מי מינה אותך? מה מקור סמכותך?
197
מִי שְנִכְוָה בְּרוֹתְחִין נִזְהַר בְּצוֹנְנִין
ניסיון כושל מוביל לזהירות רבה גם בסיטואציות פשוטות. (מילולית: מי שנכווה ממים רותחים ייזהר גם במים קרים).
198
מְיֻבָּל
מכוסה יבלות.
199
מִיזַנְתְרוֹפּ
שונא אנשים, מי שמתנשא ובז לאנשים.
200
מֵיזָע
חולצה ספורטיבית עבה וארוכת שרוולים, סווצ'ר (sweat shirt).
201
מִיטַת סְדוֹם
כינוי למצב דחוק, שאין בו אפשרות תמרון, כפייה של תנאים קבועים מראש.
202
מִילִיטַנְטִי
תוקפני, לוחמני.
203
מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ
ההנאה מדבר אסור גדולה יותר מההנאה מאותו דבר כשהוא מותר.
204
מְיָּמִים יָמִימָה = מִקַּדְמַת דְנָא
מאז ומעולם, משכבר הימים.
205
מֵימְרָה
אִמרה, פתגם.
206
מִין
כופר, אדם שמסרב לקבל עליו את האמונה הדתית השלטת.
207
נִתְפַּס לְמִינוּת
הפך להיות כופר. (מִין כופר, אדם שמסרב לקבל עליו את האמונה הדתית השלטת).
208
מֵירוּק
צחצוח, הברקה, ליטוש, ניקוי.
209
מְמוֹרָק
מלוטש, מצוחצח.
210
מִיתַת נְשִׁיקָה
מוות טבעי ללא ייסורים.
211
מָך
1 - עני, דל, רש, אביון. 2 - ענו, צנוע, שפל-רוח.
212
מַכְבֵּנָה
סיכת ראש (כיוון שמחברת יחד את השיער).
213
מְכוּנָף
שיש לו כנף או כנפיים.
214
מְכוֹרָה
מולדת, מקום מוצא.
215
נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו
פניו התעוותו מכאב או מצער; פניו קדרו והרצינו כאות לאי שביעות רצון. (^) (מְכוּרְכָּם - שצבעו צהוב-כתום כצבע הכרכום).
216
מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת
מכות קשות ומכאיבות.(^)
217
מִכָּל מָקוֹם
בכל אופן, בסיכומו של דבר.
218
מַכְלֵב
מכשיר לחיבור באמצעות סיכות. בלשון הדיבור: "שדכן" או "מהדק סיכות".
219
מִכְמֹרֶת
רשת דייגים.
220
מִכְסָה
כמות מסוימת שנקבעה מראש.
221
מַכְשֵׁלָה
דבר העשוי לגרום לכישלון, קושי.
222
מִכְתָּבָה
שולחן כתיבה שמחובר אליו ארון עם תאים ומגירות.
223
מִכְתָּם
שיר קצר ושנון.
224
מַכְתֵּשׁ
1 - בור שנוצר בקרקע כתוצאה מתהליכים גיאולוגיים או פיצוץ. 2 - קערה המשמשת לכתישת גרגרים.
225
מִלֵּא פִּיו מַיִם
שתק, נמנע מלהתערב.
226
מְלָאוֹ לִבּוֹ
הֵעֵז, הרהיב עוז, הרהיב, מצא עוז בנפשו, הֵהִין.
227
מַלְאָך
1 - שליח, בלדר. 2 - כרוב, שׂרף, אראל.
228
מְלֶאכֶת מַחֲשֶבֶת
עבודה הדורשת מומחיות רבה.
229
מְלוּבּן
מלוהט באש עד היותו לבן. (^)
230
מַלְטֶשֶׁת
מכשיר המשמש לליטוש.
231
מֵלִיץ
1 - מתורגמן. 2 - מתווך, מי שבזכות לשונו הרהוטה מייצג אחרים, ממליץ עליהם.
232
(לְ)תִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה
תוספת לדברים הנאמרת לשם יופי וסגנון בלבד.
233
מְלִיץ יֹשֶר
סנגור, מי שטוען לזכותו של מישהו.
234
מְלִיצָה
דבר שנאמר בשפה גבוהה ולעיתים נפוחה.
235
נִמְלָץ
מליצי, פיוטי, בלשון גבוהה, שיש בה מליצות. (^)
236
מְלִיקָה
תלישת הראש, התזת ראש.
237
מַלְמָלָה
אריג דק.
238
מַלְקוֹחַ
שלל, ביזה.
239
מַלְקוֹש
גשם מאוחר בסוף עונת הגשמים.
240
מַמְּגוֹרָה
אמבר, אסם, מחסן לתבואה.
241
מִמַּה נַפְשָך
בכל מקרה, בין כך ובין כך התוצאה זהה. (^)
242
מְמוֹרָט
1 - מלוטש ומצוחצח (= מְמוֹרָק). 2 - בלוי מרוב שימוש, שחוק.
243
מֶמְשֶלֶת צְלָלִים
חברי מפלגת האופוזיציה המציגים עצמם כממשלה חלופית לקראת הבחירות הבאות. (^)
244
מִן הַמִנְיָן
1 - שהוא בין בעלי הזכויות המלאות, שייך לקבוצה. 2 - שגרתי, רגיל.
245
מָנָה אַחַת אַפַּיִים
תגובה קשה כפולה ומכופלת.
246
מָנוּי וְגָמוּר עִמוֹ
נחוש בדעתו.
247
לֹא נָס לֵיחוֹ
עדיין כוחו במותניו. (מילולית: עדיין לא ברחה ממנו לחלוחיתו).
248
מָנוֹס
מקלט, מקום לנוס אליו.
249
מִנִּי אָז
מאותו זמן והלאה.
250
מִנֵּיהּ וּבֵיהּ
1 - מה שעולה מהעניין עצמו. (מילולית: ממנו ובו). 2 - לאלתַר, מיד, בו במקום.
251
מִנְיָן
מספר, כמות, ובפרט: המספר 10 (כמספר המשתתפים הנדרש לתפילה בציבור).
252
מָנִיפֶסְט = מִנְשָׁר
גילוי דעת, הצהרה שמציגה השקפה פוליטית או מצע לפעולה.
253
מִנְעָל
נעל.
254
מַס שְפָתַיִם
אמירה שעיקרה לצאת ידי חובה ללא כוונה אמיתית מאחוריה, מן השפה ולחוץ.
255
מַסָּד
יסוד, בסיס.
256
מִן הַמַסָד וְעַד הַטְפָחוֹת
לגמרי, לחלוטין, מלמטה ועד למעלה, מן הקצה אל הקצה.(המקור: טְפָחוֹת = האבנים בקצה קיר, המחזיקות את הגג).
257
מִסְדָּר
1 - איגוד של אנשים לצורך מטרה משותפת, הפועל לפי תקנון מחייב. 2 - ארגון דתי נוצרי שחבריו חיים לפי חוקים מיוחדים באישור האפיפיור. 3 - קבוצת לובשי מדים המסתדרים בסדר מסוים הנקבע מראש. (^)
258
מַסָּה
מאמר קצר.
259
מְסוֹאָב
מזוהם, מלוכלך, מושחת, מאוס.
260
מְסוֹבָב
תולדה, תוצאה. (לעומת: סיבה).
261
מְסוּקָס
מחוספס, בעל בליטות.
262
מָסִיק
קטיף זיתים.
263
מַסֶכֶת
1 - פַּרַשָׁה, מערכת בעיות לדיון. 2 - תוכנית אמנותית המשלבת קטעי קריאה, שירה ומחזה.
264
מִסְעָד
משענת לגב או ליד.
265
מִסְפּוֹא
שם כולל לסוגי התבואה המשמשים מזון לבהמות.
266
מִסְּתָמָא
כנראה, מן הסתם.
267
מַעֲבֵה (היער)
מקום עמוק.
268
מַעֲדַנוֹת
בנחת, בשלווה.
269
מָעוֹז
מחסה, מקלט.
270
מְעוּשֶׂה
מלאכותי, שנעשה באופן מזויף וכפוי.
271
מָעוֹת
כינוי למטבעות, כסף קטן.
272
מַעֲלָה
1 - תכונה חיובית, יתרון. 2 - מדרגה.
273
מְעֻנָּב
1 - לבוש עניבה. 2 - לבוש באופן רשמי ומאופק.
274
מְעֻקָּב
בעל נפח, בעל שלושה מֵמַדים.
275
מַעֲקָשׁ
1 - מקום מפותל, דרך עקלקלה.2 - עניין קשה ומסובך, מכשול.
276
מַעֲרֶה
מקום גלוי וחשוף. (^)
277
מַעֲרֶה הַיַּעַר = קָרַחַת יַעַר
שטח ביער המפונה מעצים. (מַעֲרֶה מקום גלוי וחשוף. (^)).
278
מְעֻרְטָל
ערום, חשוף.
279
מַעֲשֵה מֶרְכָּבָה
דבר מורכב ומסובך.
280
מִפֶּה לְפֶה (מִפֶּה אֶל פֶּה)
מקצה לקצה, עד אפס מקום.
281
עִיר פְּרָזוֹת
עיר ללא חומה או ללא צבא.
282
מַפַּח נֶפֶש
אכזבה קשה, ייאוש.
283
מַפְסֶלֶת
כלי עבודה המשמש לפיסול.
284
מְפֻסְפָּס
שיש בו פסים.
285
מְפַעְפֵּעַ
1 - רותח וּמְבַעְבֵּעַ. 2 - מחלחל. 3 - מתפשט ומציף, משפיע יותר ויותר.
286
מִפְּקִידָה לִפְקִידָה
מפעם לפעם, מדי פעם, מזמן לזמן. (^)
287
מָצָא לוֹ מַהֲלָכִים
(נאמר על נוהג מסוים) נהיה רוֹוֵח ופופולארי.
288
מִצָה אֶת הַדִּין
החמיר, הקפיד על הדין.
289
מְצוֹדֵד
מקסים, שׁוֹבֶה את הלב.
290
מְצוּלָה
מים עמוקים.
291
מְצוֹעָף
1 - מטושטש, מעורפל. 2 - מכוסה ערפל או אד העוטף אותו כצעיף. (^)
292
מְצוּעֲצָע
מקושט ומעוטר בחוסר טעם, קיטש.
293
מָצוֹק
סלע זקוף וגבוה המתרומם בצורה אנכית. (^)
294
מְצִלָּה
1 - פעמון קטן. 2 - חלק ממערכת תופים העשוי מתכת.
295
מִצְנֶפֶת
1 - בד שכורכים מסביב לראש ומשמש לכיסויו. 2 - כובע בד עם קצה או קצוות מחודדים (ככובע ליצן או גמד).
296
מַצְעֶרֶת
שסתום המבקר את אספקת הדלק (במכונית - דוושת הגז).
297
מֵצַר
מצוקה, צרה, מועקה.
298
מֶצֶר
גבול.
299
לְלֹא מְצָרִים
ללא גבולות, בלתי מוגבל.
300
בֵּין הַמְּצָרִים
במצב קשה וחסר מוצא.
301
מָקָאמָה
סיפור שנון הכתוב בחרוזים והשופע הרפתקאות והומור. (^)
302
מָקַבְּרִי
מבעית, איום, מזוויע.
303
הוּמוֹר מָקַבְּרִי
הומור שחור, הומור שמכיל יסודות של זוועה.
304
מַקֶבֶת
פטיש, קוּרנָס.
305
מַקּוֹף
איזור מסוים הנמצא תחת פיקוחו של שוטר.
306
מִקָּח = מֶקַח
לקיחה, קניה.
307
מִקָּח וּמִמְכָּר
קניה ומכירה, מסחר. (^)
308
עָמַד עַל הַמֶּקַח
ניסה לקבל הנחה.
309
מִקְנֶה
שם כולל לצאן, בקר ובהמות עבודה.
310
מִקְסָם שָוְא
אשליה, דבר הנראה תחילה כמפתה, אך מתברר כבלתי אפשרי.
311
מִקְפָּא
ג'לי.
312
מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס
שאין לנגוע בו, מנודה (מֻקְצֶה). (מילולית: שהוקצה לו מקום נפרד מכיוון שהוא מעורר מיאוס = גועל).
313
מִקְצוֹע
צלע של גוף תלת-מֵמדי.
314
מַקְרֵנָה
מכשיר להקרנת סרטים.
315
מִקְשָה
1 - שדה שבו מגדלים צמחים ממשפחת הדלועים (אבטיחים, קישואים, דלעות וכו'). 2 - דבר שלם, אחדות אחת (עשוי מקשה אחת = עשוי גוש אחד).
316
מַר נֶפֶש
ממורמר, מתוסכל.
317
מַרְבַד
1 - שטיח. 2 - שכבה המכסה משהו.
318
מַרְבֵּה רַגְלַיִם
בעל חיים בעל מספר רב של רגליים וגוף העשוי חוליות.
319
מִרְבָּץ
שיכבה, רובד, ריכוז גדול של מחצבים. (^)
320
מָרָה שְחוֹרָה
דיכאון, ראיית שחורות, פסימיות.
321
מְרוּפָּט
בלוי, קרוע, שחוק.
322
מְרוּפָּש
מלוכלך, מלא רפש ובוץ.
323
מְרוּשָּׁל
1 - מוזנח, לא מסודר בהופעתו. 2 - שנראה כאילו נעשה כלאחר יד, ללא תשומת לב. (^)
324
מַרְחֶשֶת
כלי לטיגון עמוק, מחבת עמוקה.
325
עָמַד בְּמִרְיוֹ
עמד בהתנגדותו, התעקש. (^)
326
מָרִית
1 - כף שטוחה המשמשת נגרים וצבעים, שפכטל. 2 - כלי הדומה לכף שטוחה המשמשת למריחה (במטבח).
327
מַרְכּוֹלֶת
סחורה למכירה או לקניה.
328
מַרְנִין
משמח.
329
מַרְעִין בִּישִין
צרות ופגעים, צרות צרורות.
330
מֶרְקָחָה
כינוי למצב של מהומה והתרגשות רבה.
331
מִרְקַחַת
1 - תערובת של חומרים שונים. 2 - ריבה.
332
מִרְקָקָה
כלי שנועד לירוק לתוכו.
333
מֻשָּׂא
אדם או דבר שעליו מתבצעת פעולה כלשהי או שאליו מכוונים רגשות או מחשבות כלשהם. (^)
334
מַשְׂאַת נֶפֶש / מַשְׂאַת לֵב
שאיפה עזה, דבר שאדם נושא אליו את נפשו. (^)
335
מִשְׁבָּר
גל גדול, נחשול.
336
מִשְׂגָּב
מחסה, מגן, מפלט.
337
מִשְׁגֶּה
שגיאה, טעות.
338
מַשׂוֹא פָּנִים
הפליה לטובה מסיבות לא ענייניות.
339
מַשּׂוּאָה
אבוקה, לפיד.
340
מְשׁוּבָה = מַהֲתַלָּה
שובבות, מעשה קונדסות.
341
מְשׁוּגָה = שְגָגָה
טעות, שגיאה.
342
מְשׁוּרְבָּב
1 - מושט, שלוח קדימה. 2 - שמוכנס שלא במקומו.
343
מַשׂוֹשׂ
שמחה, ששון.
344
מַשְׁחֶזֶת
מכשיר לליטוש ולהשחזה.
345
מַשָּׁט
מסע משותף של כמה כלי שיט.
346
מַשְׁטֵמָה
שנאה, איבה.
347
לִשְׂטֹם
לשנוא.
348
מָשַׁך אֶת יָדוֹ
התנער או הסתלק ממשהו, עזב.
349
מָשַׁל בְּרוּחוֹ
התאפק, לא התפרץ, נשאר רגוע.
350
מְשֻׁלְהָב
נרגש מאוד, נלהב.
351
מְשֻׁמָּד
מומר, יהודי שהמיר את דתו.
352
מַשְׁמִים
משעמם. (מלשון: שממה מדבר).
353
מִשְׁנֶה
1 - כפול ומכופל, רב מאוד. 2 - סגן.
354
מְשֻׁנָּן
בעל שיניים.
355
מִשְׁעוֹל
שביל, דרך צרה למעבר.
356
מַשָּׁק
שקשוק, רעש.
357
מִשְׁקָע
חומר השוקע בתחתית נוזל.
358
מִשְׁקָעִים
1 - חלקיקי מים נוזלים או מוצקים היורדים מן העננים בצורת גשם, שלג, ברד וגבישי קרח. 2 - עקבות של רגשות, זיכרונות, מאורעות וכד' שנותרו בעקבות התנסות מסוימת, לרוב שלילית, ושקשה למחוק או לשכוח. (^)
359
מֶתֶג
1 - מַפְסֵק, מנגנון הגורם למכשיר חשמלי להידלק ולכבות. 2 - יתד מתכת ברתמה המחובר לרסן הבהמה ונתון בתוך פיה.
360
מִתּוֹך שֶלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ
עסק בדבר מסוים לא מתוך אהבה לדבר עצמו אלא מסיבה אחרת, ובסוף הגיע לאהוב את הדבר עצמו.
361
מְתֵי מְעַט = מְתֵי מִסְפָּר
מעט אנשים, קומץ.
362
מִתְרָס
בריקדה, מחסום רחוב מאולתר. (מלשון: תריס = מגן).
363
נֵאוֹת
הסכים (בדרך כלל לאחר שכנועים רבים).
364
נֶאֱלָח
(נאמר על אדם) נתעב, בזוי, מאוס ומתועב.
365
נֶאֱמָנָה
באופן אמין, שניתן לסמוך עליו.
366
נֶאֱסַף אֶל עַמָיו
מת, נפטר.
367
נְאָצָה = נִאוּץ
השמצה, חירוף, גידוף.
368
נְאָקָה = אֲנָקָה
אנחה קשה מתוך כאבים וייסורים.
369
נֶבֶג
זרע' של צמחים פשוטים כגון שרכים, אצות, פטריות וכו'.
370
נָבוּב
1 - חלול, שתוכו ריק. 2 - בהשאלה: ריקני, שטחי.
371
נְבִיטָה
תחילת הצמיחה.
372
נְבִירָה
חיטוט.
373
נָבָל
מנוול, שפל, בן-בליעל.
374
נִבְעָה
נִגלה, נחשף.
375
נִבְעָר
חסר השכלה, בּוּר.
376
נֹגַהּ = אוֹר נְגוֹהוֹת
אור קורן וזוהר, אור רב, זיו, נְהָרָה.
377
נָגַהּ
זרח, הפיץ אור.
378
נִגּוּחַ
תקיפה מילולית, הבעת ביקורת.
379
נָגִיד
מושל, שליט, אדם חשוב ונכבד.
380
נֶגַע
מכה, מחלה, פגע, צרה.
381
נִדְבָּך
בהשאלה: שיכבה, רובד. (המקור: שורת אבנים בבניין).
382
נְדוּנְיָה
כסף או רכוש שהורי הכלה נותנים לה, כבסיס לביתה העתידי. (לעומת: מוֹהַר הכסף שמשלם החתן להורי אשתו לעתיד בתמורה לבתם, בימינו מנהג המוהר רווח בעיקר אצל המוסלמים).
383
נִדְכָּא
מדוכדך, מושפל.
384
נָדָן
נרתיק החרב.
385
נְהִיָּה
הימשכות אחרי מישהו או משהו, התאוות אליו. (^)
386
נָהִיר
ברור, מובן, מחוּור.
387
נְהָמָה
קול עמום וחזק.
388
נְהָרָה = נֹגַהּ = אוֹר נְגוֹהוֹת
אור קורן וזוהר, אור רב.
389
נָהַר
קָרַן, זרח, הפיץ אור, נָגַה.
390
נוֹאָל
אווילי, טיפשי.
391
נוּגֶה
עצוב, עגום.
392
נוֹגֵע בַּדָּבָר
שייך לדבר, קשור אליו בדרך כלשהי, שיש לו עניין בדבר זה או שהדבר משפיע עליו בצורה כלשהי.
393
נוֹגֵשׂ
1 - מפקח על עבודה שדוחק ומזרז בכוח, רודה, מדכא. 2 - אויב אכזר.
394
נוֹחַ לִכְעוֹס
עצבני, מהיר חֵמה.
395
נוּל
מכונת אריגה.
396
נוֹפֶך
תוספת של גוון כלשהו או טון מסוים היוצרים תחושה ייחודית. (במקור: אחת מ- 12 אבני החן המוזכרות בתורה, ששובצו בחושן של הכוהן הגדול).
397
הוֹסִיף נוֹפֶך
הוסיף משהו, ייפה וקישט את הדבר בתוספת כלשהי.
398
נוֹפֵל ממישהו / ממשהו
נחות ממנו.
399
נוֹפֶת צוּפִים
מתיקות בצורה מלאכותית ומוגזמת.
400
נוֹקֵב
יסודי, חודר, מעמיק, חריף.
