גיליון ללא שם - 1600 2000 Flashcards
(400 cards)
1
Q
נוֹקֵד
A
מגדל צאן.
2
Q
נוֹקְדָן
A
קפדן מאוד, פדאנט.
3
Q
נוּר
A
אש, אור.
4
Q
נוֹשַׁב
A
מיושב.
5
Q
אֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת
A
שממה.
6
Q
נוֹשֶׁה
A
מלווה הדורש את החזרת חובו.
7
Q
נוֹתָר בְּעֵינוֹ
A
לא השתנה.
8
Q
נָזִיל
A
1 - לא יציב, שעלול להשתנות בקלות ובמהירות. 2 - שאפשר לממש אותו (להמיר אותו למזומנים) בקלות וללא הפסד ערך ממשי (נאמר על נכס). (^)
9
Q
נֵזֶר
A
כתר.
10
Q
נָח עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה
A
כינוי למי שמתענג על הישגי העבר ולא ממשיך להתאמץ ולהתקדם.
11
Q
נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים
A
אדם צנוע, ביישן, עניו.
12
Q
נָחוּשׁ בְּדַעֲתוֹ
A
שדעתו נחרצת, החליט החלטה ולא מוכן לשנותה.
13
Q
נַחֲלָה
A
1 - אחוזה, קניין (בעיקר אדמה). 2 - מורשת, דבר העובר מדור לדור.
14
Q
נֶחָמָה פּוּרְתָּא = חֲצִי נֶחָמָה
A
נחמה מסוימת, עידוד כלשהו, הקלת הצרה במקצת.
15
Q
נִחַר גְּרוֹנוֹ
A
גרונו יבש מאוד.
16
Q
נֶחְשָׁל
A
מפגר, שאינו מתקדם.
17
Q
נָטָה הַיוֹם
A
ירד היום והתקרב הערב.
18
Q
נָטָה חֶסֶד
A
נהג כלפי מישהו ברחמים.
19
Q
נִטַּל עֻקְצוֹ
A
פגה חריפותו, סולק ממנו העוקץ.
20
Q
נֵטֶף
A
טיפה, אגל.
21
Q
נִטַּשׁ
A
(נאמר על קרב, מאבק וכו’) התחולל, התרחש, נמשך.
22
Q
נִיהִילִיזְם
A
שלילה מוחלטת של הכול: מבנים חברתיים ופוליטיים, תורת מוסר וערכים וכו’.
23
Q
נִיכּוּשׁ
A
עקירת עשבים שוטים.
24
Q
נִים וְלֹא נִים
A
מצב שבין שינה לעֵרוּת, שינה קלה וקצרה; נמנום.
25
נִימָה
1 - שערה, חוט דקיק. 2 - טון דיבור, האופי שבו נאמרים הדברים.
26
כִּמְלוֹא הַנִּימָה = כְּחוּט הַשַֹעֲרָה
הבדל דק, הפרש קטן, מעט שבמעט.
27
נִיעַ
תזוזה, תנועה.
28
נִיר
שדה שנחרש.
29
נִישָׂא
1 - רם, גבוה. 2 - מרומם, נשגב, נכבד, נעלה. (^)
30
נִישָׁה
1 - גומחה. שקע בקיר שבו שמים עציץ, מדף, פסל וכדומה. 2 - תחום עיסוק או פעילות.
31
נִיתּוּץ
הרס, שבירה, ריסוק.
32
נָכֵא
מדוכא, מדוכדך.
33
נְכָאִים
עצבות, יגון, דכדוך.
34
רוּחַ נְכֵאָה
דכדוך, דיכאון.
35
נְכֵה רוּחַ
עצוב ומדוכא.
36
נְכוֹחָה
באופן אמיתי, מציאותי ונכון.
37
דִיבֵּר נְכוֹחָה
דיבר דברי טעם, דברי היגיון.
38
רָאָה נְכוֹחָה
ראה את הדברים כפי שהם באמת.
39
נִכְזָב
דבר שלא התגשם, לא התקיים או לא התממש, מה שנתבדה.
40
נַכְלוּלִי
רמאי, נוכל.
41
נִכְלָם
מבויש, נבוך.
42
נִכְמַר לִבּוֹ
נמלא רגשות עזים של צער, רחמים, געגועים וכו'.
43
נִכְמְרוּ רַחֲמָיו
רִיחֵם.
44
נִכְנַס בָּעֳבִי הַקוֹרָה
1 - לקח על עצמו את הטיפול בעניין ואת האחריות לו. 2 - חדר לעומק הנושא, לפרטי פרטיו. (^)
45
נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (נדל"ן)
נכסים שאינם נודדים: קרקעות, מגרשים, בנינים וכו'.
46
נִכְסָף
רוצה מאוד, משתוקק, כָּמֵהַּ, עורג.
47
נֵכַר
גלוּת, ארץ זרה ורחוקה שאינה המולדת.
48
נָלוֹז
סוטה מדרך הישר, מושחת.
49
נָמוֹג
נעלם, התפוגג, נָגוֹז.
50
נְמוּך רוּחַ
צנוע, עניו בצורה יתרה.
51
נִמְלַט בְּעוֹר שִׁנָּיו
הציל את עצמו בקושי רב.
52
נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ
התחרט.
53
נִמְנוּ וְגָמְרוּ
החליטו סופית.
54
נִמְצָא בָּרָקִיעַ הַשְׁבִיעִי
מאושר ביותר.
55
מַכּוֹת נִמְרָצוֹת
מכות חזקות מאד.
56
נֵס
1 - מעשה פלא. 2 - דגל.
57
נְסִיקָה
המראה, התרוממות לאוויר.
58
נָע וָנָד
נודד, חסר מקום קבע.
59
נְעִימָה
1 - מנגינה. 2 - נימת קול, טון.
60
נָפָה
1 - מסננת, כברה. 2 - גליל, פלך, מחוז.
61
נָפַח רוּחוֹ = נָפַח נִשְׁמָתוֹ
מת.
62
נָפִיל
ענק, גבה קומה ומימדים.
63
נָפַל לְמִשְׁכָּב
חלה, לקה במחלה.
64
נִפְסָד
פגום, פסול, מושחת.
65
נִצָּב
ידית של סכין או חרב, מקום אחיזה. (לעומת: הלַהַב שהוא החלק החד).
66
נִצּוּחַ
ניהול, פיקוח על עבודתם של אחרים (בעיקר מקהלה או תזמורת, אך גם עבודות אחרות).
67
נָצוּר
1 - שמור, נעול. 2 - נתון במצור (המשמעות נגזרת מהפרוש הראשון שמור בתוך עירו).
68
גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת
דברים גדולים ומפתיעים.
69
נָצַר בְּלִבּוֹ
זכר היטב, שמר בלִבו.
70
נִצַּחַת
נחרצת, שאין לה מענה.
71
נְצִּיב
1 - מושל, ממונה על אזור מסוים. 2 - עמוד שניצב זקוף.
72
נְצִילוּת
יעילות, התועלת שהופקה לעומת האנרגיה והמשאבים שהושקעו.
73
נֵצֶר
1 - ענף רך היוצא מהגזע, זרד, בד. 2 - בהשאלה: צאצא, שמוצאו מ-.
74
נִצְרָך
זקוק לעזרה, אדם שחי בדוחק, עני.
75
נֶקֶב
חור.
76
נִקְבָּה
מחילה, מנהרה, חפירה מתחת לאדמה.
77
נְקִיטָה
1 - שימוש או הפעלה (של אמצעים, שיטות וכד'). 2 - אימוץ (של גישה, עמדה, השקפה וכד'). (^)
78
נְקִיפָה
1 - דפיקה, נקישה. 2 - חלוף הזמן.
79
נְקָפוֹ לִבּוֹ
נתקף ייסורי מצפון ורגשות חרטה. (נְקִיפָה: 1 - דפיקה, נקישה 2 - חלוף הזמן).
80
נַקִיק = נִקְרָה
סדק רחב בסלע או בהר.
81
נִקְלֶה = נִתְעָב
בזוי, נחות, פחות ערך. (^)
82
נָקְעָה נַפְשׁוֹ
נמאס לו, קצה נפשו.
83
נִקְרָה
הזדמן, הגיע למקום או נפגש עם מישהו באקראי, באופן לא מתוכנן.
84
נִקְשַר
התהווה, נוצר. מופיע בעיקר בביטוי "נִקְשְרוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינָיו" שפירושו: דמעות הופיעו בעיניו.
85
נֵר לְרַגְלָיו
יסוד ועקרון שלפיו אדם נוהג.
86
נִרְגָּן
רוטן, מתלונן, שאינו מרוצה לעולם.
87
נִרְעָשׁ
נרגש ביותר.
88
נָשָׂא אוֹתוֹ עַל כַּפַּיִם
טיפל בו באהבה ובמסירות.
89
נָשָׂא אֶת רַגְלָיו = עָקַר אֶת רַגְלָיו
קם ממקומו והלך.
90
נָשָׂא עֵינָיו
1 - הסתכל למרחק. 2 - ייחל, תלה תקווה.
91
נְשׂוּא פָּנִים
נכבד, חשוב.
92
נָשִׂיא
ענן, עב.
93
נְשִׁיָּה
שִכחה.
94
הֶעֶלָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
הזכיר דבר שנשכח מזמן.
95
ירד לתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
נשכח לחלוטין.
96
נֶשֶׁך
ריבית על הלוואה.
97
רִבִּית נֶשֶׁך
ריבית גבוהה מאוד על הלוואה.
98
נִשְׂכָּר
מרוויח, נהנה.
99
נֶשֶׁל
העור שמשילים מעצמם בעלי-חיים מסוימים, כמו הנחש.
100
נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע
בֵּין הַפַּטִּישׁ וְהַסַּדָּן, נתון במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות, נמצא תחת לחצים מנוגדים שכל בחירה ביניהם תסתיים ברע. (^) (המקור: כף הקלע היא מכשיר קדמון לקליעת אבנים. נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע = מיטלטל כמו קליע בכף קלע .
101
נְתִינוּת
אזרחות, השתייכות של אדם למדינה מסוימת.
102
נָתִין
אזרח.
103
נִתְלָה בְּאִילָן גָּדוֹל (גָּבוֹהּ)
הסתמך בדבריו על גדולים ממנו.
104
נָתַן דַּעְתוֹ
שם לב.
105
נָתַן עֵינוֹ
נעץ מבטו.
106
נָתַן עֵינוֹ בַּכּוֹס
השתכר (חשק ביין).
107
נִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ
נתפס כשהוא מבצע מעשה רע.
108
סָאגָה
1 - רומן המספר על תולדות משפחה אחת. 2 - סדרת התרחשויות סבוכה וארוכה.
109
סֵאוּב
הזדהמות, התלכלכות (על-פי-רוב במובן המוסרי).
110
סָאטִירָה
יצירה / תוכנית ביקורתית ועוקצנית.
111
סְבִיאָה
שתייה של משקאות אלכוהוליים עד לידי שכרות. (^)
112
סָבִיל
1 - פסיבי, שאינו פעיל, חסר יוזמה, אדיש למה שסביבו. 2 - לא אלים.
113
סְבִירוּת
1 - תכונתו של דבר סביר, מתקבל על הדעת. 2 - הסיכוי שמשהו יתרחש.
114
סְבָכָה = שְׂבָכָה
מחיצה מרושתת.
115
סֶבֵר פָּנִים
ארשת פנים, הבעת פנים.
116
סְגֻלִּי
ייחודי.
117
סִגּוּף
עינוי עצמי של הגוף והנפש על-ידי הימנעות מהנאות, ולעיתים אף הימנעות מסיפוק צרכים בסיסיים של הגוף לשם היטהרות, כפרה וכד'. (^)
118
סַגְפָן
אדם החי חיי נזירות, מתספק במועט, נמנע ממותרות והנאות החיים
119
סָגִין
מעיל צבאי.
120
סְגַלְגַּל
אליפטי, בצורת ביצה.
121
סַד
כלי עינויים קדום.
122
סָדוּר
ערוך לפי סדר, מסודר.
123
סַדָּן
גוש מתכת המשמש את הנַפָּח כמשטח עבודה.
124
סִדְקִית
שם כולל לחפצים קטנים בכלל, ולחפצי תפירה בפרט.
125
סַדָּר
עובד בית דפוס המסדר את האותיות לשורות ועמודים.
126
סַהַר
ירֵח, לבנה.
127
סוּגַר
כלוב.
128
כַּאֲרִי בַּסּוּגַר
ביטוי לתחושתו של מי שרוצה ויכול לעשות דבר מה, אך מונעים ממנו את הדבר.
129
סוּדָר
סוודר, לבוש חורפי עליון העשוי מצמר.
130
סוֹכֵך
1 - (כשם עצם) מתקן המשמש כגג של סככה, מגן מפני השמש או הגשם. 2 - (כפועל בעבר) הגן על משהו, כיסה עליו.
131
סוֹלְלָה
1 - גבעה מלאכותית מוארכת. 2 - בטרייה, מקור אנרגיה נייד.
132
סוּמָא
עיוור.
133
סוֹפֵר צְלָלִים
אדם הכותב עבור אדם אחר, וחותם בשמו של האדם שעבורו הוא כותב ולא בשמו שלו.
134
סַוָּר
סבל בנמל.
135
סוּרֵיאָלִיסְטִי
לא מציאותי.
136
סָח = שָׂח
דיבר, סיפר, אמר.
137
סְחִי
אשפה, זוהמה.
138
סִחְרוּר
סִבוּב (ומכאן: סחרחורת הרגשה שהכל מסתובב).
139
סחַרחֶרֶת
קרוסלה.
140
שַׁלְוָה סְטוֹאִית
שלווה מושלמת. (סְטוֹאִי יציב נפשית גם במצבים קשים).
141
סִיבֵּר אֶת הָאוֹזֵן
הסביר באופן ברור ונוח להבנה.
142
סְיָג
גדר, הגבלה.
143
סְיָג לְחוֹכְמָה שְׁתִיקָה
שתיקה ומיעוט בדיבור מגנים על החוכמה.
144
סִיטְרָא אַחְרָא
שטן, כוחות האופל. (מילולית: הצד האחר).
145
סִיכָה
משיחה, מריחה בשמן.
146
סִימְפּוֹזְיוֹן
דיון פומבי שבו המשתתפים משמיעים את דעותיהם בנושא מסוים. (^)
147
סִינְכְרוֹנִי
שיש בו תיאום זמנים, המתרחש בעת ובעונה אחת.
148
סִינְתֶּיזָה
הרכבה, חיבור דברים נפרדים למשהו חדש המכיל אותם.
149
סַיָּס
אדם שמקצועו טיפול באורווה ובסוסים.
150
סַיִּף
חרב.
151
סֵיפָא
סוף, סיום הדברים. (ההיפך מ: רֵישָׁא התחלה, ראש).
152
סֶפָח = נִסְפָּח
חלק נוסף המצורף למסמך.
153
סָפִיחַ
דבר שנספח לדבר אחר, דבר שהוא תולדה, תוצר או תוצר לוואי של דבר מסוים. (^)
154
סִיקּוּל
הוצאת אבנים מן האדמה.
155
סִיתּוּת
ליטוש והקצעת אבנים.
156
סַתָּתוּת
מלאכת הסתת, סיתות.
157
סָכַל
טיפש, חסר-דעת, אוויל.
158
לִסְכֹּר
לסגור, לחסום בסֶכֶר.
159
סָכַר אֶת פִּיו
(של מישהו) השתיק אותו.
160
סָלְתָּה וְשָׁמְנָה
הטוב והנבחר, העִידִית. (מילולית: הסולת והשמן).
161
סָמוּך
1 - קרוב במקום או בזמן. 2 - נשען, נתמך, מבוסס, מושתת.
162
סָמוּך וּבָטוּחַ
אין לו כל חשש או פקפוק.
163
סָמוּך עַל שוּלְחָנוֹ
אינו עומד ברשות עצמו, אלא נתמך כלכלית על ידי אחר.
164
סָמַך יָדוֹ
נתן את הסכמתו, תמך.
165
סָמוּר
זקוף, זקור ונוקשה. (^)
166
סִנְגּוּר
הצגת טיעונים לטובתם של אדם, אמונה, דעה וכיו"ב.
167
סַנְדָּק
ביהדות: כינוי למי שמחזיק על ברכיו את התינוק בזמן טקס ברית המילה; בנצרות: המתחייב לחינוכו הדתי. (^)
168
סְנוֹקֶרֶת
מכת אגרוף.
169
סַנְוֵרִים
עיוורון.
170
הִכָּה בְּסַנְוֵרִים
סִנְוֵור, גרם לטשטוש ראיה. (סַנְוֵרִים- עיוורון).
171
מֻכֵּה סַנְוֵרִים
מבולבל, איבד את כושר השיפוט שלו בשל השפעתו של משהו.
172
סְנִיטָה
לעג, לגלוג, הקנטה, קִנטור.
173
סַעַד
תמיכה, סיוע.
174
סָעַד אֶת
סייע, טיפל.
175
סְעָרָה בְּכוֹס מַיִם
מהומה רבה על לא דבר.
176
סָפוּן
1 - (כשנאמר על אדם) מסוגר, מתבודד במקום סגור. 2 - נמצא בתוך, נסתר, חבוי. (^)
177
סְפּוֹרָדִי
אקראי, לא סדיר.
178
סְפֵירָה
התחום שבו מתרחשת פעילות מסוימת, שנתוּן להשפעה מסוימת וכד'. (^)
179
סָפַק אֶת כָּפָּיו
(גם: ספק את ידיו) הכה כף אל כף מרוב צער, דאגה או אכזבה.
180
סְפָר
גבול, תחום.
181
יְשׁוּב סְפָר
ישובים המצויים ליד הגבול.
182
סָפְרָא וְסַיְפָא
ביטוי המתאר אדם או שיטה המשלבים את התחום הרוחני עם הצבאי.(מילולית: סופר וסייף).
183
סְפַּרְטָנִי
כינוי למי שמסתפק במועט. (המקור: בני ספרטה שביוון, שהיו ידועים בסגפנותם ).
184
סְקִירָה
1 - מבט, הסתכלות. 2 - תיאור או סיכום קצר של משהו בכתב או בעל-פה.
185
סַר טַעַם
נטול טעם, גס ולא מעודן.
186
סָרוּחַ
1 - שרוע, שטוח. 2 - מסריח, מצחין.
187
סֶרַח
חלק עודף, שוליים.
188
סְרָק
ריק, סתם, חוסר תועלת או תוצאה מעשית.
189
סְתַגְּלָן
מי שמסתגל לכל מצב.
190
סָתוּם
לא ברור, לא מובן.
191
סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ
אמר דברים לא ברורים, ולא הבהיר אותם.
192
סָתוּר
לא מסודר, פרוע, מבודר.
193
עָב
ענן.
194
עֶבֶד כִּי יִמְלוֹך
ביטוי גנאי כלפי אדם שעלה לגדולה מעמדה נחותה ומתנהג בהתנשאות ושררה כלפי הנתונים למרותו. (^)
195
עַבְדְּקָן
בעל זקן עבה ומגודל. (המקור: עב-זקן) .
196
עֲבוֹדָה זָרָה
עבודת אלילים.
197
עֲבוֹדוֹת דְחַק
עבודות ציבוריות שנועדו להקל על מצוקת האבטלה.
198
עִבּוּרָה שֶל עִיר
1 - (המשמעות המקורית) פרבר, שולי העיר. 2 - (אותו ביטוי משמש גם במשמעות הפוכה) מרכז העיר, לב העיר.
199
עָבוֹת
עבה, סמיך.
200
עֲבוֹתוֹת
חבלים עבים, כבלים.
201
עָבִיט
סיר לילה.
202
עָבִיר
שניתן לעבור בו, שאינו חסום למעבר.
203
עֶבְרָה
כעס, זעם, חֹרי אף, חֵמה.
204
עָג
חג, סב, יצר מעגל (כדוגמת חוני המעגֵל).
205
עָגָה
1 - סלנג. מילים שמשמשות בשפה אך אינן "תקניות". 2 - שפה מיוחדת שמדוברת בקרב בני קבוצה מסוימת או בקרב בעלי מקצוע מסוים. בשפה זו יש שימוש במלים ובמונחים, המובָנים בדרך כלל רק לחברי אותה קבוצה.
206
עָגוּם
עצוב, נוגה.
207
עֲגוּרָן
מנוף גדול להרמת משאות.
208
עַד
נצח, פרק זמן שאין לו סוף.
209
עַד יַעֲבוֹר זַעַם
עד שיירגעו העניינים.
210
עַד לְזָרָא = עַד זָרָא
עד שנמאס, עד שהגיעו מים עד נפש.
211
עֶדְנָה
רכות, עדינות, נעימות, עונג.
212
הָיְתָה לוֹ עֶדְנָה
הייתה לו תקופת פריחה מחודשת.
213
עוֹד הַיָּד נְטוּיָה
עדיין לא הסתיים, עדיין נמשך.
214
עוֹד חָזוֹן לַמוֹעֵד
עדיין לא הגיעה השעה.
215
עוֹיֵן
שונא.
216
עוֹכֵר
משחית, מחבל, ממיט צרה.
217
הָיָה בְּעוֹכְרָיו
הכשיל אותו.
218
עוּל יָמִים
1 - תינוק. 2 - בהשאלה: צעיר, חסר בגרות או ניסיון.
219
עוֹלָה
קורבן, זֶבַח.
220
עַוְלָה = עָוֶל = עָווֹן
אי-צדק, חטא, עברה.
221
עִוְעִים
של שיגעון, של טירוף.
222
מְחוֹל עִוְעִים
מחול שדים, מהומה לא מוצדקת.
223
רוּחַ עִוְעִים
טירוף, שיגעון.
224
עוֹפֶר
אייל או צבי צעיר.
225
עוֹקֵר הָרִים
אדם חריף ופיקח.
226
עוּר! = עוּרָה!
1 - קום! התעורר! 2 - התעודד!
227
עוֹרְבָא פָּרַח
דבר שאין בו ממש, שמועה חסרת בסיס, הֶבֶל וָרִיק. (מילולית: עורב פורח).
228
עֹז = עֱזוּז
אומץ, כוח, גבורה.
229
עַז מֵצַח = עַז פָּנִים
חצוף, גס-רוח.
230
עָזַב אוֹתוֹ לַאֲנָחוֹת
השאיר אותו לבד בעת צרה.
231
עִזָּבוֹן
ירושה, נכסים חומריים או רוחניים שאדם מת מותיר אחריו.
232
עֲזוּבָה
מצב של הזנחה כתוצאה מחוסר טיפוח.
233
עָזַר כְּמוֹ כּוֹסוֹת רוּחַ לַמֵּת
לא עזר כלל. (מילולית: כוסות רוח, אמצעי ריפוי ישן, לא יועילו למת).
234
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
1 - אשתו, בת-זוגו. 2 - מי שעוזר לו.
235
עֲטָרָה
כתר, נזר.
236
הֶחֱזִיר עֲטָרָה לְיוֹשְנָה
השיב משהו למעמדו המכובד שהיה לו לפנים; הנהיג מחדש דבר-מה שהוזנח או שנשתכח. (^)
237
נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵנוּ
קריאה נרגשת על מות אדם יקר או נכבד - "איבדנו דבר יקר מאוד". (מילולית: נפל הכתר שעל ראשנו).
238
עִי
תל חרבות, מקום נטוש והרוס.
239
עִידִּית
1 - אדמה משובחת. (ההיפך מ: זִיבּוּרִית). 2 - בהשאלה: דבר משובח.
240
עִידָּן וְעִידָּנִים
תקופה ארוכה.
241
עַיִן טוֹבָה = עַיִן יָפָה
נדיבות, רוחב לב.
242
עַיִן תַּחַת עַיִן
עיקרון לפיו העונש יהיה בהתאם לעבירה שנעשתה, מידה כנגד מידה, כאשר עשה כן יֵעשֶה לו.
243
עִיסָּה
בצק, תוצאת פעולת הלישה.
244
הַשְׂאוֹר שֶבָּעִיסָּה
החלק העיקרי, החשוב ביותר. (מילולית: החלק שמתפיח את הבצק).
245
עַיִר
בן של חמור, חמור צעיר.
246
עִיר רְפָאִים
עיר ריקה מתושבים.
247
עִיר שָׂדֶה
עיר קטנה בסמיכות לעיר גדולה.
248
עִישּׂוּב
עקירת עשבים שוטים.
249
עֲשָֹבִים שּׁוֹטִים = עֲשָׂבִים רָעִים
1 - עשבי בר הצומחים בין צמחי התרבות ומפריעים לצמיחתם. 2 - בהשאלה: כינוי לאנשים מחוסרי תרבות המפריעים לצמיחת החברה התרבותית.
250
עַכָּבָה
רתיעה, מחסום פסיכולוגי.
251
עַכּוּ"ם
עובד אלילים; ראשי תיבות של עבודת כוכבים ומזלות, כיוון שעובדי אלילים נהגו לעבוד את גרמי השמים.
252
עָכוּר
דלוח, לא צלול.
253
נֶעֱכְרָה רוּחוֹ
התקלקל מצב רוחו.
254
עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה = לא כּל שֶׁכֵּן = קַל וָחוֹמֶר
בוודאי ובוודאי.
255
עַל בּוּרְיוֹ
כראוי, כהלכה, בשלמותו.
256
עַל מֵי מְנוּחוֹת
בשלווה, באופן נינוח וללא בעיות.
257
עַל נְקַלָּה = בְּנָקֵל
בקלות רבה, ללא קושי, בלי להתאמץ.
258
עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת
על סף סכנה נוראה.
259
הִכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ (על מישהו)
היקשה עליו, לחץ אותו.
260
נוֹשֵׂא בָּעֹל
עושה את המוטל עליו, לא משתמט ממילוי חובותיו.
261
פָּרַק עֹל
סירב לקבל מרות, לא ציית לכללים המקובלים.
262
קִבֵּל עֹל מִצְווֹת
הפך לדתי.
263
עֹל
1 - חלק מרִתמת הבהמה. 2 - בהשאלה: נֶטֶל, משהו מכביד ומגביל.
264
עָלָה בְּיָדוֹ
הצליח לבצע משהו.
265
עֲלֵה תְּאֵנָה
כינוי למשהו שכל מטרתו להסתיר, להסוות דברים אחרים.
266
עַלְוָה
הרבה עלים, כלל עלי העץ.
267
עָלוּם
נסתר, נעלם, בלתי נודע.
268
עֲלָטָה
חושך, אפלה.
269
עֱלִי
מוט קצר המשמש לכתישה במכתש.
270
עֲלִיצוּת
שמחה, עליזות, שׂשׂון.
271
עֲלוּמִים
ימי הנעורים.
272
עֶלֶם חֲמוּדוֹת
צעיר נחמד ומלא חן. (^)
273
עִלְעוּל
דפדוף.
274
עָמַד בְּדִבּוּרוֹ
קיים את מה שהבטיח.
275
עָמַד בַּנִּסָּיוֹן
הצליח לגבור על פיתוי לעבור עבירה מוסרית.
276
עָמַד בְּעֵינוֹ
נשאר כפי שהיה, ללא שינוי.
277
עָמַד בַּפֶרֶץ
עצר את הסכנה, הגן, הציל.
278
עָמַד מִנֶגֶד
נשאר מרחוק, לא בא לעזרה.
279
עָמַד עַל דַּם רֵעֵהוּ
לא בא לעזרת חברו שהיה נתון בסכנה, עמד מנגד בצרת חברו.
280
עָמַד עַל דַּעְתוֹ
1 - התעקש. 2 - נעשה בעל דעת, השתמש בשכלו והבין דברים.
281
עָמַד עַל טִיבוֹ
הבין את אופיו.
282
עָמַד עַל טָעוּתוֹ
הבין שטעה.
283
עָמַד עַל כַּנּוֹ
נותר כפי שהיה.
284
עָמַד עַל נַפְשׁוֹ
התגונן, הגן על חיי עצמו.
285
עָמַד עַל תִּלּוֹ
(נאמר על יישוב, על מבנה וכד') המשיך להתקיים, לא נהרס, לא נחרב.
286
עֶמְדָּה
1 - דעה, נקודת הראות כלפי נושא מסוים. 2 - תפקיד או מעמד בחברה או בארגון. 3 - מקום שנבחר כדי למלא תפקיד מסוים.
287
עַמוּד הַשַׁחַר
אור ראשון, דמדומי הבוקר.
288
הוּעַם
נעשה כהה, עמום או עכור; איבד את הברק שלו. (^)
289
עַמִימוּת
אי בהירות.
290
עֵמֶק הַבָּכָא
כינוי למקום מלא צער וסבל.
291
עִנְבָּל
לשון הפעמון.
292
עָנָו = עַנְוְתָן
צנוע.
293
עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא
ענייני היום, אקטואליה.
294
עָנֵף
1 - שיש לו ענפים רבים. 2 - מסועף, בעל שלוחות, סניפים וכד'.
295
עֲנָק
תכשיט לצוואר, מחרוזת, רביד.
296
עָסִיס
מיץ פֵירות.
297
עֲסִיסִי
1 - מלא מיץ (כשנאמר על פרי). 2 - רענן, מעניין, ציורי, מוחשי (כשנאמר על סיפור, על סגנון, על לשון וכד'). (^)
298
עֳפָאִים
ענפים, בדים.
299
עַפְרָה
מחצב המכיל מתכת. (מלשון: עפר, הנכרה יחד עם המחצב).
300
עָצַר
הכין שמן מזיתים.
301
עֶצֶר
שלטון.
302
עוֹצֵר
מי שהתמנה לשליט זמני מפני שהמלך החוקי אינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבה כלשהי, כגון גיל צעיר. (^)
303
עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
כינוי לעצה רעה של מישהו שמתחזה לידיד.
304
עֲקֵב בְּצַד אֲגוּדָל
הליכה מתונה וקצובה, צעד אחר צעד, בזהירות.
305
עָקוֹב
לא ישר, מסובך, עקלקל.
306
עָקוּד
קשור, כפות.
307
עָקוּר
1 - מה שנעקר ממקום גידולו. 2 - בהשאלה: פליט שנעקר מארצו.
308
עֲקַלָּתוֹן
קו עקום, עולה ויורד.
309
עָרֵב
1 - נעים, טוב. 2 - נושא באחריות למשהו.
310
עֵרֶב רַב
1 - המון, אספסוף. 2 - תערובת של הרבה דברים שונים, בליל.
311
עֶרְגָּה
געגועים, כמיהה, השתוקקות, כיסופים, נהייה.
312
עֲרְדָּלַיִם
נעלי גומי שנועלים בימי גשם על נעלי ההליכה כדי שהן לא יירטבו.
313
עֵרוּי
העברה מכלי אל כלי (ובכלל זה משקית אינפוזיה לגוף אנושי).
314
עָרוּם
ערמומי, נוכל.
315
עַרְטִילַאִי
מופשט, לא מוחשי.
316
עֶרְיָה
עירום.
317
עָרוֹם וְעֶרְיָה
ערום וחסר כול, ללא כסות וכיסוי. (^)
318
עָרִיץ
1 - אדם תקיף, קשה, אכזר ורשע.2 - שליט יחיד אכזר, רודן, טירן.
319
עַרְכָּאָה
דרגה מבין שלוש הדרגות במערכת בתי המשפט (שלום, מחוזי, עליון).
320
עָרֵל
מי שלא נימול, גוי.
321
נָפַל עַל אוֹזְנַיים עֲרֵלוֹת
הושמע באוזני מי שאינו מוכן להקשיב.
322
עָרֵל אוֹזֶן
מסרב להקשיב או לציית, אוטם את אוזנו.
323
עָרֵל לֵב
מי שליבו אטום, חסר רחמים.
324
עֲרַל שְׂפָתַיִם (פֶּה)
גמגמני, מתקשה בדיבור.
325
עָרְמָה
תכונתו של הערמומי, פקחות המכוונת להונות את האחר.
326
עַרְפִילִית
גופים שמימיים הנראים (מבעד לטלסקופ או בלעדיו) כפיסת ענן או ערפל. (^)
327
עָשָׂה (אֶת) דַּרְכּוֹ
התקדם, נע בכיוון מסוים.
328
עָשָׂה אָזְנוֹ כָּאֲפַרְכֶּסֶת
הקשיב היטב.
329
עָשָׂה בּוֹ שְׁפָטִים
נקם בו, העניש אותו, נפרע ממנו.
330
עָשָׂה נְפָשׁוֹת (לְ-)
רכש אוהדים, גייס תמיכה לעסק מסוים, עשה "לוֹבִּי".
331
עָשָׂה שָׁמּוֹת (בְּ-)
החריב והרס.
332
עֶשְׁתּוֹנוֹת
מחשבות, רעיונות.
333
עֵת
זמן.
334
עִתִּים
לפעמים.
335
עֲתִירָה
בקשה, בפרט בקשה משפטית.
336
עָתֵק
עצום.
337
פֵּאָה
1 - קצה. 2 - קווצת שיער. 3 - דופן של גוף תלת-מֵמדי.
338
פֵּאָה נוֹכְרִית
כיסוי לראש שעשוי משיער טבעי או מלאכותי.
339
פֵאוֹדָל
בעל אחוזה, שאדמותיו מעובדות על ידי אריסים.
340
פָּאתוֹס
התפעלות והתרגשות מופרזות, התלהבות יתרה.
341
פִּגְיוֹן
סכין דמוי חרב קצרה המשמש לקרב פנים אל פנים.
342
פֶּגַע רַע
כינוי לאדם הגורם צרות בכל מקום אליו הוא מגיע.
343
פֶּדָגוֹג
מורה, מחנך.
344
פַּדַּחַת
מצח.
345
פִּדְיוֹן
1 - גאולה בכסף, תשלום כסף תמורת שחרור אדם או חפץ. 2 - בהשאלה: הצלה, גאולה, חילוץ מצרה.
346
פְּדוּת
גאולה, הצלה, שחרור.
347
פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת
כינוי לבעל כושר ביטוי מעולה. (^)
348
פּוֹחֵז
פזיז ונמהר, קל דעת.
349
פוֹלְקְלוֹר
יצירות עממיות כגון אגדות, שירים, ריקודים, מנהגים ואמונות.
350
פּוּמְבֵּי
פרסום.
351
לָתֵת פּוּמְבֵּי
לפרסם.
352
פּוּמִית
פיה, קצה של כלי שנועד להחזיקו בפה (כלי נשיפה או מקטרת).
353
פּוֹעַל יוֹצֵא = תוֹלָדָה
מסקנה, תוצאה, דבר הנובע מדבר אחר.
354
פּוּר
גורל, מזל, הגרלה.
355
פּוֹרֶה
1 - שיבולו רב. 2 - בהשאלה: יעיל ומביא לתפוקה רבה.
356
פּוּרִיטָנִיוּת
סגפנות וצניעות, הינזרות מתענוגות.
357
פּוֹרֵץ גָּדֵר
מפר חוק.
358
פּוֹשֵׁט
פותח, פורשׂ.
359
פּוֹשֵׁט יָד
קבצן. (מילולית: פותח את ידו).
360
פּוֹשֵט עוֹרוֹת
בהשאלה: אדם המנצל אחרים בצורה קשה על-ידי הפקעת מחירי מוצרים או שירותים.
361
פָּז
זהב.
362
פִּזּוּר נֶפֶש = פִּזּוּר דַּעַת
חוסר ריכוז, בלבול, מצבו של מי שהינו פְּזוּר נֶפֶשׁ / דַּעַת.
363
פְּזוּרָה
תפוצה, התפזרות עם על פני מקומות שונים.
364
פַּח
מלכודת, מכשול, תקלה.
365
פָּחוּס
משוטח, לחוץ מן הצדדים.
366
פְּחָת
ירידה בערך או בכמות בשל תהליכים כגון: התיישנות, בלאי וכו'.
367
פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם אִי-אֶפְשָׁר
אמירה שנאמרת כאשר אי אפשר לבצע משהו מסוים במלואו, ופירושה שחייבים לפחות לעשות דבר זה במידה מזערית.
368
פַּטְרוֹן
1 - אדם המטיל מרות על הכפופים לו ויחד עם זאת מגן עליהם ודואג לצורכיהם. 2 - אדם או גוף הפורש את חסותו על משהו או מישהו, ובייחוד על אומנים, סופרים וכד', תומך בהם ומסייע להם. (^)
369
פִּיגּוּל
דבר מגעיל, דוחה, מאוס.
370
פִּיו וְלִבּוֹ שָוִים
גלוי לב, כֵּן, מדבר כמו שהוא חושב.
371
הֵפִיס דַעְתּוֹ
הרגיע אותו, פִּיֵס אותו.
372
פִּיזּוּז
ריקוד, כִּרְכּוּר.
373
פִּיל לָבָן
כינוי למשהו גרנדיוזי (מדהים וענק), אך חסר טעם ותועלת.
374
פִּילּוּחַ
בִּיתוּר, חדירה מבעד למשהו.
375
פִּיסֵּח
צולע, חיגר.
376
פִּיקָה
בליטה, זיז. (למשל פיקת הגרגרת).
377
פִּיתוֹם
אדם הנדמה כמדבר מהבטן.
378
פַּך
כלי קטן לנוזלים.
379
פַּכִּים קְטַנִּים
כינוי לדברים חסרי ערך, או לפרטים קטנים המשולבים בסיפור, אנקדוטות.
380
פַּכְסָם
דבר מאפה שטוח ויבש, תופין, עוגייה, רקיק, צנים.
381
פִּכְפּוּך
נביעה, זרימה.
382
לְפַכּוֹת
לנבוע, לזרום, לפרוץ.
383
פָּכַר אֶת יָדָיו
ביטוי ללחץ, לחרדה ואף לייאוש. (מילולית: שילב את אצבעותיו בחוזקה זו בזו).
384
פְּלָאִים
מאוד, באופן מפליא בקיצוניותו.
385
פִּלְבּוּל (בעיניים)
עפעוף במהירות מתוך מבוכה או עצבנות, או גלגול העיניים לאות צדקנות. (^)
386
פֶּלֶג
1 - נחל מים קטן. 2 - חלק, מחצית. 3 - חלק ממפלגה או מהחברה שהתפלג ונפרד מאחרים.
387
פְּלוּגְתָּא
מחלוקת, חילוקי דעות.
388
בַּר פְּלוּגְתָּא
יריב בויכוח.
389
פְּלוּמָה
שערות או נוצות דקות ועדינות.
390
פַלְחָה
ענף חקלאות העוסק בגידול תבואות שדה.
391
פְּלִיָּה
שליפה, על-פי-רוב של כינים או פשפשים (משיער, בגדים וכו').
392
פֶּלֶך
1 - חבל ארץ, נפה, מחוז, גליל. 2 - מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטוויה או האריגה, כישור.
393
פְּלַסְתֵּר
רמאות, דיבה.
394
כְּתַב פְּלַסְתֵּר
מכתב השמצה שכולו שקרים והוצאת דיבה.
395
עָשָׂה פְּלַסְתֵּר
סילף, עיוות.
396
פְּלָצוּר = לָסוֹ
חבל ארוך, שבקצהו לולאה, המשמש בוקרים ללכידת סוסים מרחוק.
397
פַּלָּצוּת
פחד עז, חִיל, בעתה, זעזוע.
398
פָּן
צד. (ברבים: פנים).
399
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב
כינוי לדור ירוד מבחינה מוסרית.
400
פִּנְכָּה
צלחת, קערה.
