גיליון ללא שם - 800 1200 Flashcards
(400 cards)
1
Q
חָטַא
A
1 - עשה עוול למישהו. עבר על כללי מוסר.2 - נהג בצורה יוצאת דופן, שאינה מאפיינת אותו בדרך כלל.
2
Q
חֲטוֹטֶרֶת
A
בליטה בגב, גבנון, דבשת. (בלשון הדיבור: גיבנת).
3
Q
חֹטֶם
A
אף.
4
Q
חַיֵּי שָׁעָה
A
1 - התעסקות בצרכים גשמיים ובהנאות חולפות. (ההיפך מ: עניינים רוחניים).2 - כינוי לקיום זמני קצר וחולף.
5
Q
חַיֵיךָ!
A
אני נשבע לך! אני מבטיח לך!
6
Q
חִיכָּה עַד בּוֹשׁ
A
חיכה לשווא.
7
Q
חִיל
A
פחד, יראה, בעתה, פלצוּת.
8
Q
חַיִל
A
1 - כֹח, אומץ, גבורה.2 - הצלחה.
9
Q
חִיל וּרְעָדָה
A
פחד רב.
10
Q
הָלַך מֵחַיִּל לְחַיִּל
A
הלך והצליח, נע מהישג אחד למשנהו.
11
Q
חַיִּץ
A
מחיצה, הפרדה.
12
Q
חֵירוּף
A
ביזוי, גידוף, קללה.
13
Q
חֲרָפוֹת
A
קללות.
14
Q
חַכְלִילִי
A
אדמדם, סמוק.
15
Q
חֵלֶב
A
כינוי לשעווה של נר.
16
Q
חֶלֶד
A
עולם, יקום.
17
Q
יְמֵי חֶלְדּוֹ
A
ימי חייו (הימים בהם התהלך על פני האדמה).
18
Q
חִלָּה (אֶת) פָּנָיו
A
ביקש רחמים או סליחה, התחנן. (^)
19
Q
חֲלוֹם וְשִבְרוֹ
A
1 - חלום ופתרונו.2 - חלום והתנפצותו. שאיפה שלא התגשמה.
20
Q
חֲלוֹמוֹת בְּאַסְפַּמְיָא
A
פנטזיות, חלומות או משאלות חסרי סיכוי להתגשם. (מילולית: חלומות בספרד - España- חלומות על ארץ רחוקה ולא מושגת).
21
Q
חִלּוּפֵי גַּבְרֵי
A
שינוי באיוש של משרות או תפקידים.
22
Q
חָלוּק
A
מי שחושב אחרת, חולק בדעתו.
23
Q
חָלַט = שָלַק
A
יצק מים רותחים על מזון לשם בישולו / הכנתו
24
Q
חֵלְכָּאִי
A
חֵלְכָּאִי - עלוב, דל, מסכן, מדוכא.
25
חֶלְמָאִי
טיפשי, אווילי.
26
חֲלָצַיִים
מותניים.
27
יוֹצֵא חֲלָצַיו (גם: בֵּן חֲלָצַיו)
בנו (מי שמקורו במותניו, או ליתר דיוק בין מותניו).
28
חֶמְדָּה
1 - חשק, תאווה.2 - דבר שחושקים בו.
29
חֶמְדַּת לִבִּי
כינוי לאהוב או לאהובה (ולאהובה גם: חֶמְדָּתִי).
30
חֵמָה
זעם, כעס, חֳרִי-אף.
31
בָּעֲרָה חֲמָתוֹ
כעס מאוד, זעם.
32
צַעֲקַת חָמָס
מחאה נמרצת על עוול שנעשה. (חָמָס שוד, גזל).
33
חֲמַקְמַק
מתחמק, מתפתל, משתמט, שאינו ישיר וברור. (^)
34
חֹמֶר
1 - חֵמָר, אדמה רכה שכשמחממים אותה היא מתקשה והופכת לחֶרֶס.2 - כינוי למכלול הדברים הגופניים והגשמיים. (ההיפך מ: רוּחַ כינוי לרוחני, נפשי, מופשט).
35
כַּחֹמֵר בְּיַד הַיוֹצֵר
נתון לחלוטין להשפעת מישהו אחר. (הרעיון: כמו חימר בידיו של קַדָּר, המעצב אותו כרצונו).
36
חֵמֶת
שק מעור המיועד לנוזלים, נֹאד.
37
חָנוּט
1 - שמור ללא שינוי, מאובן.2 - מומיה, גופה שנעטפה וטופלה באופן בו נשמרה לחלוטין.
38
חֶנְוָנִי
מוכר במכולת.
39
חֲנוּפָּה
דבריו של החנפן; דברים שנאמרים כדי למצוא חן בעיני השומע.
40
חִנְחוּן
התגנדרות, ביצוע תנועות על מנת לשאת חן או להשיג טובת הנאה.
41
חָסָה
מצא מגן ומסתור.
42
חָסִיד שוֹטֶה
נאמן וקנאי לרעיון או לאדם בצורה עיוורת.
43
חִסָּיוֹן
הוראה המאפשרת אי-גילוי ראייה במשפט (כדי להגן על אינטרס מסוים).
44
חֲסַל
מילת קריאה נגמר! הסתיים! תָּם!
45
חֲסַל סֵדֶר
יש לשים סוף לדבר; העניין הסתיים.
46
חֲסַר פְּנִיּוֹת
הוגן ומאוזן, אובייקטיבי, ללא אינטרס אישי. (מילולית: שאינו פונה לצד זה או לצד אחר).
47
חֲסַר פֵּשֶׁר
לא מובן, ללא פירוש.
48
חֲסַר תַּקָּנָה
שאין סיכוי לשנותו.
49
חִפּוּי
1 - ציפוי, כיסוי, קֵרוי.2 - בהשאלה: העלמת עין.
50
חֲפוּי רֹאש
מבויש, מלא כלימה, אבֵל.
51
חֲפִיר
תעלה שנחפרת מסביב למבצר על-מנת להגן עליו מפני תוקפים אפשריים.
52
חֲפָתִים
זוג אביזרי רכיסה לדש השרוול (כמו כפתורים לשרוול ביד).
53
חָצָה אֶת הַרוּבִּיקוֹן
עשה מעשה גורלי, שלאחריו אין דרך חזרה. (מקור הביטוי באיסור שהטיל פומפיוס על הלגיונות של יוליוס קיסר לעבור את נהר הרוביקון לכיוון רומא. מרגע שחצה יוליוס קיסר את הרוביקון, המלחמה ביניהם הייתה בלתי נמנעת).
54
חֲצִיצָה
הפרדה.
55
חַצְרָן
1 - עובד בעבודות אחזקה וניקיון במוסד כלשהו.2 - אחד מאנשי חצר המלוכה, בעל תפקיד בממשל או בפקידות.
56
חָקוּק = חָרוּת (אפשר גם: חָרוּט)
1 - רשום או מגולף על אבן או על עץ וכו'.2 - בהשאלה: זכור, כלומר, רשום בלב, בזיכרון וכד'.
57
חֲקִיקָה
1 - יצירת חוקים. 2 - חריתה בחומר קשה של כתובת, ציור וכו', באמצעות מכשיר או כלי חד.
58
חָרֵב
1 - הרוס, עזוב.2 - יבש.
59
חָרָבָה
יַבָּשָׁה, אדמה שאינה מכוסה מים.
60
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת
כינוי לדבר שמשתמשים בו כנגד מישהו, אך יכול להזיק לאלה שמשתמשים בו.(מילולית: חרב בעלת שני להבים וידית באמצע).
61
חָרוּל = דַרְדַר
סוגים של קוצים.
62
חָרוּם
פחוס או שקוע.
63
חָרוֹן = חֲרִי = חֲרִי-אַף
כעס, חֵמה, זעם, עֶבְרָה, קֶצֶף.
64
חֲרוּשׁ קְמָטִים
(נאמר בעיקר על פנים או מצח) שיש בו קמטים רבים. (^)
65
חִרְחוּר
התגרות, סכסוך, שיסוי, גרימה להתפרצות ולמריבה.
66
חָרִיט
תיק קטן של נשים המיועד לנשיאת כסף ופריטים חיוניים אחרים, ארנק. (^)
67
חָרִיף
1 - שנון, מבריק.2 - (כשנאמר על אמירה או מעשה) קיצוני, חמור.3 - (כשנאמר על ניגוד) חד, קיצוני, מובהק.
68
חָרִיץ גְבִינָה
נתח של גבינה.
69
חֲרִיר
חור קטן, נקב.
70
חָרִישׁ
פעולת החרישה.
71
חָרָך
סדק צר בקיר שאפשר להציץ דרכו.
72
הֶעֱטָה עָלָיו חֶרְפָּה
ביזה אותו, גרם לו לבושה.
73
חָרַץ אֶת לְשׁוֹנוֹ
1 - הוציא לשון.2 - דיבר באופן בוטה, קילל, גידֵף.
74
חַרְצוּבּוֹת
קשרים או מעצורים שקשה להתירם ולהתגבר עליהם, כבלים, שלשלאות, עבותות. (^)
75
הִתִּיר חַרְצוּבּוֹת לְשׁוֹנוֹ
הפר את שתיקתו, החל לדבר.
76
חָרָשׁ
אמן, בעל מלאכה. (^)
77
חֶרֶש
בסתר, בחשאי ובשקט, בַּלָאט.
78
חָרַשׁ רָעָה = חָרַשׁ מְזִימּוֹת
התכוון להרע, זמם להתנכל.
79
חִשֵּׁב לְ...
נטה ל..., עמד ל...
80
חִשּׁוּר
זרוע ברזל המחברת בין חישוק הגלגל למרכזו ("שפיצים", "סיחים").
81
חַשְׁרַת עַבִים
הצטברות עננים (עב = ענן) עבים וכהים המבשרים גשם. (^)
82
חַת
נבהל, נתמלא פחד.
83
הִפִּיל / הֵטִיל אֶת חִתָּתוֹ / חִתּוֹ (על מישהו)
הפחיד אותו.
84
עָשׂוּי לִבְלִי חַת
אמיץ, חסר פחד.
85
חִתּוּך דִבּוּר
אופן הגיית המילים, צורת דיבור אופיינית.
86
חָתוּם
סגור, סתום, לא ברור. (בפנים חתומות: הבעה שאינה מסגירה רגש, "פְּנֵי פּוֹקֵר").
87
כְּסֵפֶר הֶחָתוּם
משל לדבר קשה לפענוח ולהבנה. (חָתוּם - ראו יחידה 1).
88
טַבּוּלָה רָאסָה
כינוי למי שמגיע ללא ידע מוקדם ועודנו נקי מהשפעות חיצוניות. (מילולית: לוח חלק, שדבר לא כתוב עליו. טבולה = טבלה, לוח).
89
טַבּוּר
אמצע, מרכז.
90
טָבִין וּתְקִילִין
סכום נכבד ששולם עבור סחורה כלשהי.
91
טְבִיעָה
חקיקת צורה כלשהי בתוך חומר.
92
טָבַל במשהו
היה מוקף או שרוי בו.
93
טוּבִין
סחורות ונכסים הניתנים להעברה ממקום למקום (רהיטים, תכשיטים וכד').
94
טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ
נוהג באופן צבוע, מתחרט למראית עין אך בפועל ממשיך במעשיו הרעים. (מילולית: מנסה להיטהר בטבילה, אך מחזיק בידו שרץ ששב ומטמא אותו).
95
טְוִיָּה
1 - יצירת חוטים, הפיכת חומר גלם (כותנה, צמר וכו') לחוט.2 - בהשאלה: תכנון, הגיית תכנית במחשבה.
96
טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיך
בדוק את עצמך לפני שאתה מעביר ביקורת על אחרים.
97
טַחוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת
לא ראה את הדברים או את המציאות באופן נכון. (מילולית: עיניו כוסו ולכן הוא אינו רואה כהלכה).
98
טָחוּב
לח, רטוב מעט.
99
טִין = טִיט
בוץ.
100
טִיפִּין טִיפִּין
לא בבת אחת, לאט ובהדרגה.
101
טִירָן
עריץ, דיקטטור, רודן.
102
טִכֵּס עֵצָה
התייעץ, חיפש תחבולה. (^)
103
לְהַטְלִיא
לתקן קרע בבגד על ידי טלאי.
104
טִלְטוּל
1 - נענוע, נדנוד של דבר מצד לצד, בדרך כלל בכוח. 2 - הזזה או העברה של דבר ממקום למקום.
105
טֶלֶף
פרסה, החלק התחתון ברגליהם של בעלי חיים (כף הרגל). (ברבים: טְלָפיים).
106
טמיר
נסתר, סודי.
107
טַס
מגש.
108
טָעוּן
1 - מחייב.2 - מלא, מכיל בקרבו, גדוש.3 - קשור לנושאים רגישים, יוצר אווירה של מתח.
109
טַעַם
1 - סיבה, הסבר.2 - בסיס הגיוני, תכלית.
110
טַעַם לִפְגָּם
מה שיש בו מגרעת או ליקוי, המעיבים על השאר.
111
טַעֲמוֹ (וְנִמּוּקוֹ) עִמּוֹ
יש לו סיבה טובה למה שאמר או עשה. (טַעַם - ראו יחידה 1).
112
טֶפַח
1 - מידת אורך קדומה.2 - בהשאלה: קצת, מעט.
113
גִּלָּה טֶפַח וְכִסָּה טִפְחַיים
הסתיר יותר משגילה.
114
טְפִיפָה
הליכה בקלילות ובחן, הליכה מגונדרת.
115
טְפָרִים
ציפורניים קמורות וחדות המצויות אצל בעלי חיים רבים, בעיקר בקרב טורפים. (צורת הרבים של: טֹפֶר).
116
טְרוּטות
(נאמר על עיניים) סגורות למחצה ומטושטשות מחוסר שינה.
117
טְרוֹמִי
מוקדם, ראשוני. (המקור: טֶרֶם, לפני).
118
טְרוּנְיָה
טענה, תלונה.
119
שֵׁינָה טְרוּפָה
שינה לא מסודרת, רצופת התעוררויות וסיוטים.
120
טַרְזָנִי
גנדרני, קוֹקֶטי.
121
טְרִיז
חתיכה משולשת של עץ, מתכת וכד', שנועצים במרווח שבין שני גופים כדי להפריד ביניהם או לקבֵּע אותם במקומם. (^)
122
תָּקַע טְרִיז בֵּינֵיהֶם
הפריד, הרחיק בין שניים קרובים זה לזה.
123
טְרָשִׁים
שטח סלעי הקשה לעיבוד.
124
אֲדְמַת טְרָשִׁים
אדמה סלעית שאינה ניתנת לעיבוד.
125
יְבָבָה
יללה, בכי, התייפחות.
126
יַבְשׁוּשִׁי
יבש במקצת.
127
יָגוֹר
נבהל, פחד, חשש, ירא.
128
אֲשֶׁר יָגוֹרְתִּי בָּא לִי
קרה בדיוק מה שפחדתי שיקרה, הדבר ממנו חששתי התגשם (נאמר במקור על ידי איוב).
129
יָגֵעַ
עייף, לֵאֶה.
130
יְגִיעַ כַּפַּיִם
עבודה קשה.
131
יָד
מצבת זיכרון, אנדרטה.
132
יָד לַפֶּה!
יש לשמור על הדבר בסוד.
133
יָדוֹ הָיְתָה בַּמַּעַל
יש לו חלק בעניין השלילי, אינו נקי ממעורבות ואחריות למעשה.
134
יָדוּעַ/ה בַּצִיבּוּר
מצב משפטי בו למרות שבני הזוג לא נישאו פורמאלית, יש לקשר ביניהם מעמד מחייב (מכוח היותם ידועים בציבור כזוג).
135
יִדְעוֹנִי
קוסם, מעלה באוב, מכשף.
136
יוּבַל
נחל, פלג, שלוחה של נהר.
137
יוֹגֵב
איכר, חקלאי, עובד אדמה.
138
יוֹמְרָנּוּת = הִתְיַמְּרוּת
התפארות ביכולות גדולות מכפי שיש באמת.
139
יָמְרָה
שאיפה להשיג דברים שאין ביכולתו של אדם או התפארות ביכולות שאינן ברשותו.
140
יוֹקֵד
בוער, דולק, לוהט.
141
יוֹרֵד יָם
ימאי, סַפָּן, מַלָח.
142
יוֹרָה
דוּד, סיר גדול, קלחת.
143
יוֹשֵׁב קְרָנוֹת
בטלן. (מילולית: קרנות הן פינות הצטלבות רחובות, ויושבי קרנות יושבים בהן ומפטפטים).
144
יִחוּד
1 - התכונה שהופכת דבר למיוחד.2 - הקצאה, קביעה שדבר נועד לתפקיד מסוים.
145
יִחוּר
ענף רך המשמש להרכבה (הכלאה של שני זנים) או לנטיעה.
146
ייחוּס
1 - השתייכות למשפחה מסוימת, לשושלת מסוימת. (לעיתים, כאשר לא מפורט איזה ייחוס, הכוונה היא לייחוס לשושלת מכובדת, למשפחת אצולה). 2 - פעולה של שיוך דבר מה (כגון אמירה או מעשה) למישהו.
147
יַנּוּקָא
ילד צעיר, דרדק.
148
יִסְכּוֹן
יועיל, יִצְלַח, יתאים למשהו. (לעומת:"יַסְכִּין" - צורת העתיד של הִסְכִּין = התרגל, הסתגל).
149
יַעַן
בגלל, מפני ש...
150
יִפְחָה
קול בכי.
151
יִפְעָה
יופי, הדר, הוד, זיו.
152
יָצָא בְּשֵן וָעַיִן
יצא בהפסד, נחלץ מהעניין בנזקים רבים.
153
יָצָא הֶפְסֵדו בִּשְכָרוֹ
השכר עלה על ההפסד, כלומר: המעשה היה כדאי.
154
יָצָא שְֹכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ
המעשה לא השתלם.
155
יָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ
יצא בתחושת הפסד נוראי.
156
יָצָא חוֹצֵץ נֶגֶד
העביר ביקורת חריפה, יצא למאבק נגד, הביע התנגדות נמרצת.
157
יָצָא לשׂוּח
הלך לטייל , "להסתובב".
158
יָצָא מִגִּדְרוֹ = יָצָא מֵעוֹרוֹ
השתדל מאוד, נהג שלא כדרכו, התאמץ מאוד, עשה מעל ומעבר.(מילולית: עבר את גבולותיו. גדרו = הגדר שלו = גבולותיו).
159
יָצָא נָקִי מִנְכָסָיו
הפסיד את כל הונו, נשאר חסר כל.
160
יָצָא שְׁמוֹ
התפרסם.
161
יָצְאָה נַפְשׁוֹ = נַפְשׁוֹ יָצְאָה = כָּלְתָה נַפְשׁוֹ
השתוקק, נכסף, נהה, ערג אל מישהו.
162
יִצְהָר
שמן זך וטרי.
163
יָצוּל
המוט אליו נקשרת הבהמה על-מנת למשוך את העגלה / מחרשה.
164
יָצוּעַ
מיטה, מקום לשכיבה.
165
עָלָה עַל יְצוּעוֹ
עלה על משכבו, שכב לישון.
166
יָצַק מַיִם עַל יָדָיו
היה תלמידו. (המקור: שירת אותו) .
167
יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהַר
דרישה לקיום ושמירת הדין או החוק ויהי מה, ללא תחושת רחמים.
168
יְקִיצָה
התעוררות משינה.
169
הֵקִיץ הַקֵץ
בא הסוף.
170
יְקַר הַמְּצִיאוּת
נדיר, שאין רבים כמותו.
171
יָרַד מִנְכָסָיו
התרושש.
172
יַרְכְּתֵי
החלק האחורי של שטח כלשהו.
173
יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו
הוא כועס עליו.
174
יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ
יש ביכולתו. (ההיפך מ: אין לאל ידו).
175
יֵשׁ לוֹ מַהֲלָכִים
יש לו קשרים או פרוטקציה.
176
יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר
הדבר אינו חסר בסיס.
177
יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה
התחבט, השקיע מחשבה, התלבט.
178
יִשּׁוּב הַדַּעַת
מחשבה שקולה ומתונה.
179
מְיוּשָב בְּדַעְתוֹ
נינוח, שקול.
180
יְשׁוֹרֶת
קטע ישר במסלול מעוקל.
181
יֵשׁוּת
1 - דבר הקיים בפני עצמו, שקיומו עצמאי. 2 - עולמו הפנימי של מישהו, מה שמייחד אותו, עצמיותו.
182
יְשִׁימוֹן
מדבר, שממה, צִיָה.
183
יָשִׁישׁ
זקן מאוד, בא בימים, קשיש.
184
כְּאַיִן וּכְאֶפֶס
חסר כל חשיבות או ערך לעומת משהו אחר. (^).
185
כִּבּוּד
טאטוא, ניקוי, פינוי מאבק, אשפה וכדומה.
186
כָּבוּשׁ
1 - לכוד, משועבד, תפוס.2 - מזון עשוי במלח, חומץ או שמן לשם שימורו.3 - שנעשה מאמץ להסתירו, מוסתר, מוצנע.4 - דָּרוּך, סלול.
187
כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ
התאפק.
188
כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע = כָּבַשׁ עֵינָיו בַּקַּרְקַע
הסתיר את פניו מתוך בושה, השפיל את עיניו, נכלם, נבוך. (כָּבוּש - ראו יחידה 1).
189
כַּבִּיר
גדול, עצום, רב, אדיר.
190
כְּבָרָה
מסננת, נפה.
191
שָׁאַב מַיִּם בִּכְבָרָה
עשה עבודה חסרת תועלת, עבודה סיזיפית.
192
כֶּבֶשׁ
מישור משופע המאפשר עלייה וירידה ממקומות גבוהים ללא מדרגות (משמש בעיקר בכניסה לאוניות ומטוסים וכן לשימוש נכים).
193
כִּדְבָעֵי
כמו שצריך, כהלכה, כראוי, כדרוש.
194
כְּדִלְקָמָּן = כְּדִלְהַלָּן
כפי שהדברים יובאו להלן (= בהמשך), מיד, אחרי כן.
195
כְּדַרְכּוֹ בַּקֹדֶשׁ
כמנהגו תמיד (לרוב נאמר באירוניה או כביקורת).
196
כָּהוּ עֵינָיו
נפגמה ראייתו, לקה מאור עיניו (נעשה כהה).
197
כְּהוּא זֶה
אפילו במקצת, אף במידה הקטנה ביותר, אפילו שמץ (רווח בעיקר במשפטי שלילה). (^)
198
כָּהוּי
עמום (שאינו מבריק), עכור (שאינו צלול).
199
כָּהֵנָּה וְכָהֵנָה
עוד ועוד, פי כמה וכמה מאותו סוג.
200
כּוֹזֵב
שקרי, לא נכון.
201
כּוֹחוֹ בְּמָתְנָיו
יש לו כוח, הוא מסוגל עדיין להפעיל את כוחו.
202
כּוֹרֵם
מגדל גפנים.
203
כּוֹתֶרֶת
1 - שם המופיע בראש מאמר, כתבה וכד'.2 - עיטור בחלק העליון של עמוד אבן.3 - עליו הצבעוניים של הפרח, העלים בפרח שאינם ירוקים.
204
כַּזָב
שקר, תרמית, כַּחַשׁ.
205
כָּזֶה רְאֵה וְקָדֵש
אל תסטה מן ההוראה שקיבלת! "ראה, וכך תעשה".
206
כְּזַיִּת
מעט, קמצוץ, כמות מינימלית. (המקור: שיעור אכילה הנדרש באופן הלכתי במקרים שונים, שהינו כמשקל זית אחד).
207
כְּחוּט הַשַׁנִי
קו יסודי, דבר חוזר ונשנה.
208
כִּחְכּוּחַ
חיכוך בגרון, השמעת קול חיכוך.
209
כַּחַשׁ
1 - רזון, דלות.2 - שקר, מרמה, כַּזָב.
210
סָבַב אוֹתוֹ בְּכַחַשׁ
שיקר לו, רימה אותו.
211
כְּטוֹבֵעַ הַנֶּאֱחָז בְּקַשׁ
נאחז בכל שביב של תקווה, גם אם אין בו ממש. (^)
212
כִּיּוּר
עיצוב צורות מחומר רך, כגון חמר, פלסטלינה וכו'.
213
כִּילַי
קמצן, צייקן.
214
כִּיסוּפִים = כּמִיהָה
געגועים, השתוקקות, ערגה, נהייה.
215
כֵּירָה
ארוחה גדולה וחגיגית, מִשתֶה.
216
כִּישׁוֹר = פֶּלֶך
מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטוויה או האריגה.
217
כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד
בעל כורחו, כאילו שד מפחיד עומד מעליו ומכריח אותו (כָּפָה - הכריח, אילץ).
218
כִּכְתָּבוֹ וְכִלְשׁוֹנוֹ
בדיוק על-פי הכתוב, ללא שינוי.
219
כָּל אֵימַת שֶ...
בכל זמן ש... , כל פעם ש...
220
כָּל דְּאַלִים גְּבַר
החזק מנצח. (מילולית: כל מי שאלים יותר גובר).
221
כָּל עִקָּר
לגמרי לא; ביטוי הבא בסיומו של משפט שלילה ומביע שלילה מוחלטת. (^)
222
כָּל צָרְכּוֹ
במידה מספקת.
223
כִּלְאַחַר יָד
בחוסר אכפתיות ובחוסר תשומת לב, כבדרך אגב.
224
כָּלֶה
1 - זמני, חולף, שמסתיים לבסוף. 2 - (כשנאמר על לב, עיניים וכו') כמֵהּ, משתוקק, נכסף.
225
כִּלָּה
רשת שפורשׂים מעל למיטה להגנה מפני יתושים וזבובים.
226
כִּלָּה אֶת חֲמָתוֹ = כִּלָּה אֶת זַעֲמוֹ
הוציא את כל הכעס שלו על מישהו או משהו.
227
כָּלָה וְנֶחְרָצָה (הִיא מֵעִמּוֹ)
דעתו נחושה, החליט סופית ולא יחזור בו. (^)
228
כְּלוּם
(מילת שאלה) האם? האומנם? הביטוי משמש לשאלה בתמיהה, לרוב כשמצפים לתשובה שלילית. (^)
229
כְּלוֹנָס
מוט ארוך, קורה ארוכה ודקה (ברבים: כלונסאות).
230
כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת
שיא השלמות.
231
כְּלִימָּה
בושה, חרפה, ביזיון.
232
כִּלְכּוּל
1 - הענקת אמצעי קיום.2 - תכנון העתיד, שקילת מהלכים עתידיים.
233
כִּלְכֵּל אֶת דְבָרָיו = כִּלְכֵּל אֶת צְעָדָיו
תכנן מראש, שקל היטב את דבריו או מעשיו.
234
כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב
בשמחה גדולה, בהתלהבות ובלהיטות. (^)
235
כָּמוּשׁ
יבש, נבול, מצומק, בָּלֶה.
236
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
לא כל כך רחוק, כמרחק המעוף של חץ שנורה מקשת (מקור הביטוי הוא טווח הקשת).
237
כְּמַעְיָן הַמִּתְגַבֵּר
בלתי נדלה, שמתחדש ומתעצם כל העת (נאמר על מי שידיעותיו מרובות מאוד, בעל כישרון גדול מאוד וכד'). (^)
238
כַּן
בסיס שמעמידים עליו כלי.
239
כְּנַף בֶּגֶד
קצה הבגד.
240
כְּסוּת
בגד, לבוש. (מלשון: כיסוי, שזה מה שמספק הבגד).
241
כְּסָיָה
כפפה. (המקור: כסות, כיסוי לכף היד).
242
כְּסִיל
טיפש, אוויל, שוטה, חסר דעת.
243
כֶּסֶת
שמיכה.
244
כַּעַך
בייגלה, מאפה בצק העשוי בצורת טבעת.
245
כְּעָנִי בַּפֶּתַח
בחוסר בטחון, בהיסוס, כמי שמבקש נדבה. (^)
246
כַּעֲפַר הָאָרֶץ
בכמות רבה מאוד, לא ניתן לספירה.
247
כָּעֵת חַיָּה
בדיוק בעוד שנה.
248
כָּפָה עָלָיו הַר כְּגִיגִית
הכריח אותו לעשות דבר מה, לא השאיר לו שום ברירה.
249
כִּפֵּחַ = קִפֵּחַ
גבוה מהרגיל, ענק.
250
כְּפִטְרִיּוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם
כינוי לתופעה המונית ושִטחית. (המקור: הפטריות שצצות אחר הגשם בכמויות עצומות ובבת-אחת).
251
כָּפִיס
גזר עץ.
252
כְּפִיפָה
כיפוף, התכופפות, רכינה למטה או לצד.
253
כְּפִיר
אריה צעיר.
254
כֶּפֶל לָשוֹן
חזרה על מילה בצורה אחרת לשם הדגשה (כמו בביטוי "אלפי אלפים") או חזרה על מילה בצורה מיותרת (כמו בביטויים "עלה למעלה", "יצא החוצה").
255
כָפָן
רָעָב.
256
כָּל דִּכְפִין
מי שרעב או מי שנזקק למשהו (בליל הסדר נאמר: "כל דִכפין יֵיתי ויֵיכול" = כל מי שרעב יבוא ויאכל).
257
כַּפָּרָה
עשיית מעשה שמסיר את האשמה, התנקות מחטא. (^)
258
כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
נפלא! נהדר! קריאת התפעלות למראה דבר יפה במיוחד. (^)
259
כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מַיִם
חולף מהר.
260
כַּר
שטח מרעה, אחו.
261
כְּרוּב
מלאך, שׂרף, אֶרְאֵל.
262
כָּרוֹז
אדם שתפקידו להכריז הודעות.
263
כְרוֹנִיקָה
תיאור מקרים ועובדות לפי סדר התרחשותם.
264
אָזְנָיו כְּרוּיוֹת
אוזניו פתוחות, הוא מקשיב היטב.
265
כְּרִיכָה
1 - פעולת העטיפה. 2 - צירוף עניינים שונים יחדיו. 3 - הצבת תנאי.
266
כְּרִיעָה
1 - התכופפות תוך כדי כיפוף הברכיים. 2 - נפילה, התמוטטות (בדרך כלל מרוב מאמץ).
267
הִכְרִית
השמיד, חיסל, כילה.
268
כַּרְכּוֹב
בליטה מסביב לכלי, בנין וכד' (בלועזית: קרניז).
269
כִּרְכּוּר
ריקוד, פיזוז.
270
כִּרְכֵּר סְבִיב מִישֶהוּ
בהשאלה: נקט אמצעים כדי להשיג ממנו טובת הנאה, החניף לו.
271
כְּרַסְתָּן
שיש לו כרס גדולה.
272
כֶּרַע
רגל של בעל חיים.
273
עַל כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
לא יציב, עשוי להתמוטט בקלות.
274
כַּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו
הדבר גורם לו עונג.
275
מַכְתֵשׁ וְעֱלִי
המכתש הוא קערה והעלי הוא גליל עץ או מתכת בעל ראש מורחב המשמש לכתישה.
276
כְּתִיתָה
1 - כתישה, מעיכה. 2 - קציצה, שניצל (בשר שנכתש ונמעך).
277
כִּתֵּת אֶת רַגְלָיו
נדד, הלך הרבה, התייגע בהליכה מרובה, ובעצם כתש את כפות רגליו.
278
לֹא אַחַת
לא פעם, מדי פעם, לעיתים מזומנות. (^)
279
לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן
עושר וגדולה לא מתקיימים לנצח, גם חוסנו של העשיר והנכבד יכול להיפגם.
280
לֹא מֵאַהֲבַת מָרְדְכַי אֶלָא מִשִּנְאַת הַמָּן
בחירה באופציה הפחות גרועה, כשזו אינה טובה כשלעצמה.
281
לֹא מְדּוּבְשָך וְלֹא מֵעוּקְצָך
ביטוי שפירושו: אני מוותר על טובותיך, העיקר שלא תזיק. (המקור: דבורה, ה"מעניקה" את הדבש שלה ואת עקיצתה כאחת).
282
לָא מִנֵּיהּ וְלָא מִקְּצָתֵיהּ
הדבר שגוי לחלוטין. (מילולית: לא ממנו ולא מקצתו).
283
לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד
לא משנה דבר, הַיְנוּ הַך, אותו הדבר.
284
לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר
אמירה שקוראת ליחיד לבצע תפקידו, גם אם לבדו אינו יכול להביא שינוי משמעותי, ואחרים יצטרכו לעזור לסיים את המלאכה.
285
לֹא תַחְסוֹם שוֹר בְּדִישוֹ
אמירה המבטאת גישה סלחנית כלפי מעשי מעילה שולִיים, מתוך תפיסה לפיה אי-אפשר למנוע מאדם טובות הנאה שוליות הנובעות מעיסוקו. (^)
286
לֶאֱבוֹת
לרצות. (משמש לרוב בשלילה, לדוגמה: לא אבה = לא רצה).
287
לֵאֶה = נִלְאֶה
עייף, יגֵעַ.
288
בִּלְתִּי נִלְאֶה
שאינו מתעייף, שפועל ללא הפסקה.
289
לֵאוּת
עייפות, רפיון.
290
לָאוּץ
לרוץ, להיחפז, למהר.
291
אָצַה לוֹ הַדֶּרֶך
נחפז, מיהר.
292
לֶאֱזוֹר
1 - לשנס, לחגור, לקשור סביב המותניים (זכרו: אֵזוֹר = חגורה).2 - להתמלא.
293
אָזַר כֹּחַ = אָזַר עֹז = אָזַר אֹמֶץ = אָזַר חַיִל
המריץ עצמו, נמלא כוח, התגבר על חששות והעז.
294
לְאַלְתַּר
מיד, בו במקום, כרגע, מִינֵּיה וּבֵיהּ.
295
לֶאֱצוֹר
לשמור, בייחוד על דבר נסתר ויקר ערך.(^)
296
לַאֲשוּרוֹ
באופן נכון, במדויק.
297
לִבּוֹ טוֹב עָלָיו
מרוצה, במצב רוח טוב.
298
לָבוּד
מחובר, צמוד.
299
לִבּוּן
1 - חימום מתכת עד שהיא מלבינה.2 - בהשאלה: בירור, הבהרת העניין.
300
לְבוֹשֵׁשׁ
1 -לאחר (גם לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ).2 - להתעכב בעשיית משהו.
301
לִבְזוֹק
לפזר תבלינים או אבקה, לזרות.
302
בָּזוּק
שפיזרו אותו על משהו, שבזקו אותו. (^)
303
לִבְחוֹל
למאוס, לתעב, לחוש גועל (כלפי מישהו).
304
לִבְטוֹשׁ
לרמוס, לכבוש ברגליים, לדרוס.
305
לָבִיא = לַיִּש
אריה.
306
לְבַכֵּר
להעדיף.
307
לְבַל = פֶּן = שֶמָא
כדי שלא.
308
לַבְלָר
פקיד, רַשָׁם.
309
לִגְדּוֹעַ = לִגְדּוֹם
לקטוע, לכרות.
310
גִּדֵם = גִּדֵעַ
קטוע יד.
311
גֶּדֶם = גֶּדַע
קטע הגזע שנשאר מחובר לאדמה אחרי הקטיעה; איבר או קטע עץ שנגדע.
312
לִגְהוֹר
להתכופף, לגחון.
313
לָגוּז
להיעלם, להתפוגג.
314
לְגוֹלֵל
1 - לגלגל, להטיל, לשׂים, לטפול.2 - לפתוח ולפרושׂ.3 - בהשאלה: להציג בצורה מפורטת.4 - לכרוך וללפף חוט, סרט וכד' לצורת גליל.
315
לִגְחוֹן
להתכופף, לגהור, לרכון, להשתוחח.
316
לִגְיוֹן
יחידה צבאית גדולה.
317
לִגְלוֹל
1 - לקפל משהו לצורה של גליל.2 - לגלגל, לדחוף או להניע משהו שיש לו צורת גליל או כדור (לרוב אבן ששימשה ככיסוי הבאר).
318
גּוֹלֵל
אבן עגולה ששימשה לכיסוי פי הבאר.
319
גָּלַל חֶרְפָּה מֵעָלָיו
הסיר את החרפה מעליו, השיב לו את כבודו. (^)
320
סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל
סגר באופן סופי, שם קֵץ.
321
לְגַלְעֵן
להוציא את הגלעין מהפרי.
322
לִגְעוֹשׁ
1 - לרגוש ולסעור.2 - (כשנאמר על דיון, ויכוח וכו') להתמלא להט, לסעור.
323
לִגְרוֹס
1 - לפורר, לטחון (ומכאן: מַגְרֵסָה). (^).2 - לסבור, להחזיק בדעה מסוימת.
324
לְדַאֲבוֹן לִיבּוֹ = לִמְגִינַּת לִבּוֹ
לצערו הרב.
325
לְדַדּוֹת
לדלג על רגל אחת או מרגל לרגל, ללכת בצורה לא בטוחה בצעדים קטנים ואיטיים.(^)
326
לְדִידוֹ
מבחינתו, מצִדו.
327
לִדְלוֹק
לרדוף, לרוץ אחרי.
328
לִדְלוֹת
1 - שאיבה, הוצאה.2 - העלאת משהו והוצאתו לאחר חיפוש וחיטוט, "לדוג אותו". (^)
329
לְדַשְׁדֵּשׁ
1 - לדרוך או לרמוס ברגליים, לבוסס ברגליים (בבוץ, שלג וכד').2 - בהשאלה: לעסוק בעניין אחד זמן ממושך מבלי להתקדם, "לדרוך במקום".(^)
330
לְהַאֲהִיל
לסוכך, לכסות.
331
לְהַבְהִיק
להבריק, לנצוץ.
332
לְהַבְכִּיר
(נאמר על פירות, תבואה וכד') להבשיל בתחילת העונה, להבשיל מוקדם, להיות ראשון להבשלה.
333
לַהַג
פטפוט, קשקשנות.
334
לְהַגִּיר
להזיל, ליצוק, למזוג, לשפוך.(^)
335
נִגַּר
נשפך, נזל, זרם כלפי מטה.
336
להד"ם (ראשי התיבות של: לא היו דברים מעולם)
להד"ם (ראשי התיבות של: לא היו דברים מעולם)
337
לְהוֹגִיעַ
לעייף, להלאות, לייגע. (^)
338
לְהוֹעִיד
1 - להועיד משהו למישהו להעניק או להקצות לו אותו. 2 - להועיד מישהו למשהו לקבוע כי הוא ימלא תפקיד מסוים. 3 - להועיד משהו ל... - לקבוע כי הוא נועד (למטרה מסוימת). (^)
339
לְהִוָּשָע
להינצל, להיגאל.
340
לְהַוָּתוֹ
לצערו, לאסונו (הַוָּה = אסון).
341
לְהַזּוֹת
להתיז קלות.
342
לְהַחְטִיא
להביא מישהו לבצע חטא.
343
לְהַחְרִיד
לזעזע, להבהיל.
344
לַהֲלוֹם
1 - להכות בחוזקה. 2 - להיות מתאים.
345
לַהֲלָכָה
באופן תיאורטי, בְּכֹחַ. (ההיפך מ: למעשה).
346
להָמֵס
להמיס, לחמם מוצק עד שהוא הופך לנוזל.
347
לְהִנָּגֵף
להפסיד, לנחול תבוסה.
348
לְהִנָּחֵם
להתחרט, לחזור בו.
349
לְהָנִיא
להשפיע על מישהו לא לעשות משהו, לרפות את ידיו.
350
הֵנִיא אוֹתוֹ מִכַּוָנָתוֹ
שִכנע אותו לוותר על כוונתו / תוכניתו.
351
לְהָנֵץ
להצמיח ניצנים, להתחיל לפרוח.
352
לְהַסּוֹת
להשתיק.
353
לְהַסְכִּין
להתרגל, להסתגל.
354
לְהַסְכִּית
להקשיב, להאזין. (סטטוסקופ, מכשיר לשמיעת הלמות הלב והנשימה).
355
תַּסְכִּית
יצירה דרמטית שנועדה לשידור ברדיו.
356
לְהִסְתַּמֵּא
1 - להתעוור. (מלשון: סומא).2 - לטעות, ללכת שולל אחר דבר מה.
357
לְהַעְתִּיר
להעניק בשפע, להרעיף.
358
לְהַצְמִית
להכחיד, להשמיד, לגרום למשהו להיעלם לנצח. (המקור: לִצְמִיתוּת - לתמיד).
359
לְהָצֵר
להצטער.
360
לַהַק
1 - להקה, קבוצה של בעלי חיים (בעיקר של עופות ודגים).2 - קבוצת מטוסים.
361
לְהַקְהִיל
לאסוף קהל, לכנס הרבה אנשים.
362
לְהַקְשׁוֹת
1 - לגרום שיהיה קשה יותר.2 - לשאול שאלות (= קוּשִיוֹת).
363
קוּשִיָה
שאלה קשה.
364
לְהַרְעִים
להשמיע קול חזק (כקול הרעם).
365
לְהַשִּׂיג
לחלוק, לערער, לבקר, להסתייג.
366
לְהִשָּׁקֵף
להיראות, להתגלות לעין.
367
לִשְׁרוֹת
להיות מצוי, לאפוף.
368
לְהִתְאַנּוֹת (למישהו)
לחפש סיבה או תירוץ להרע, לחפש הזדמנויות להציק ולהטריד. (^)
369
לְהִתְבַּדּוֹת
לגלות כי דבר מה אינו נכון. (זכרו: בְּדַיָה סיפור בדוי, שקר).
370
לְהִתְחוֹלֵל
להתרחש, לקרות לאורך זמן.
371
לְהִתַּמֵּר
לעלות כלפי מעלה, להזדקף.
372
לְהִתְעַתֵּד
להתכוון, להתכונן לעשות משהו.
373
לְהִתְקַנֵּא
להתחיל לקנא.
374
לְהַתְרוֹת
להזהיר.
375
לוּ יְהִי
1 - הלוואי, אמן. 2 - אפילו אם נניח שהדברים הם כפי שאתה מתאר אותם.
376
לוּז
הגרעין, התמצית, מה שעיקרי או מהותי במשהו. (^)
377
נִכְנַס לְלוֹעַ הַאֲרִי
הסתכן מאוד.
378
לָזוּעַ
לזוז, לסטות.
379
לְזוּת שְפָתַיִם
רכילות, דברי שקר, דיבה, לעז.
380
לִזְמוֹם
לתכנן מזימה, לחשוב לְהָרַע, להתנכל.
381
חוּגָה
טבעת עגולה מסתובבת (כמו בטלפונים הישנים).
382
מְחוֹגָה
מכשיר לסרטוט מעגלים.
383
לִחוּך
1 - שׂריפה, בעירה, כליה.2 - אכילה, נגיסה ולעיסה.
384
לִחוּך פִּנְכָּה
חנופה, התרפסות.
385
לָחוּס = לַחְמוֹל = לחוֹן
לרחם.
386
לָחוּשׁ
1 - להרגיש.2 - למהר, ללכת במהירות.
387
"הַחֵשׁ!"
ציווי למהר או להאיץ.
388
"חוּשׁוּ"
מהרו! הזדרזו!
389
לַחְלוּחִית
רטיבות, לחות.
390
לִחְלוּחַ
הרטבה, הפיכה ללח.
391
לֶחֶם חֶסֶד
מה שלא הושג בזכות או בתמורה כלשהי, אלא ניתן במתנה, כנדבה (כחסד).
392
לֶחֶם חֻקּוֹ
הרגל שיש לו, עניין שבשגרה.
393
לֶחֶם צַר
אוכל בכמות מצומצמת.
394
בְּלֹא חֶמְדָּה
ללא חשק.
395
לַחְרֹד
1 - להיבהל, לפחד מאוד.2 - לדאוג לגבי גורלו של מישהו או משהו.
396
לְחַשֵּׁק
להדק, להצמיד בחוזקה זה לזה.
397
חָשַׁק שְׂפָתָיו
שתק, נמנע מלדבר.
398
לִטְפֹּל על מישהו
להוציא עליו דיבה, להאשים אותו בכוונה בדבר שאינו מאשמתו.
399
לִטְרוֹף
לערבב, לערבל.
400
לִיבְּרָה = לִיטְרָה
יחידת משקל מקובלת בארצות שונות (שווה ל- 12 אונקיות).
