Rationality Flashcards

You may prefer our related Brainscape-certified flashcards:
1
Q

מי היה וון נוימן?

A

מהוגי משוואת ה-
utility.
הוא היה אחד הממציאים של תורת המשחקים, והציע את הרעיון של
doomsday machine

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

אחת ההנחות של תנועות הנאורות היא מה?

A

שבני אדם הם רציונליים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מהי ה-
doomsday machine?

A

במקרה שרוסיה יורה פצצה גרעינית על ארה”ב, תהיה מכונה (אוטומטית) שתפציץ את רוסיה בחזרה עם ארסנל פצצות האטום של ארה”ב, וכך העולם יושמד. הוא קורא לכך mutually assured destruction.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

לפי וון נוימן מה המטרה של ה-
doomsday machine?

A

המנגנון הזה ימנע היווצרות של מלחמה גרעינית. מפני שבני אדם הם רציונליים (ולא רוצים את השמדת העולם, שתגרום להפסד עבור כולם), רוסיה לא תתקוף את ארה”ב (ולא תתחיל מלחמה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

להנחת הרציונליות יש גם השלכות מוסריות

כמו מה?

A

נרצה לא לעודד הימורים, כי בתוחלת אנשים מפסידים תועלת. כמובן שאי אפשר למנוע מאנשים להמר, אך כדאי לחנך אותם על ההסתברות לזכייה לעומת הפסד וכו’. לעומת זאת, נמנע מילדים (או אנשים שאינם כשירים קוגניטיבית) להמר כי הם לא מבינים את ההשלכות. אך כדי לקבל החלטות כאלו אנחנו צריכים לדעת את האמת על העולם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

באיזו מידה האמונות שלנו תואמות את המציאות?

נחלק את הדיון לשלושה שלבים. מהם?

A

(1) עד כמה אנו מסוגלים להגיע לאמת?
(2) מה מונע מאתנו להגיע לאמת?
(3) מה אנו יכולים לעשות (מדעית) כדי להתקרב לאמת?

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

השאלה האם אנחנו יכולים להגיע לאמת מחולקת גם היא ל3 חלקים

מהם?

A

האם אנחנו יכולים להכיר את העולם (הלא חברתי)

האם אנחנו יכולים להכיר אחרים

האם אנחנו יכולים להכיר את עצמנו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מחקרים שנעשו על למידה מצאו שיש מה?

A

learning curve

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מהו חוק הדלתא?

A

ההבדל בין הניבוי/ציפייה לתוצאה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

הגדר
Illusory correlations

A

למידה סטטיסטית גורמת לנו לייחס קורלציות שלא קיימות במציאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

במחקר אחד הוצגו לנבדקים שתי קבוצות של אנשים (שלא מייצגות קבוצות אמתיות בחברה), וציינו התנהגויות טובות או שליליות של אנשים מכל קבוצה. ניתן לתפעל עד כמה התנהגויות נדירות (למשל שהתנהגות אנטיסוציאלית נדירה יותר), וגם את גודל הקבוצות (קבוצה ב’ גדולה מא’ וכו’).

מה היו תוצאות הניסוי?

A

כאשר ההתנהגויות נפוצות באותה המידה (30% התנהגות שלילית בשתי הקבוצות), אך גודל הקבוצות לא זהה, הנבדקים נוטים לנבא כי קבוצת המיעוט (הקטנה יותר) תתנהג בצורה שלילית יותר. אף על פי שהיחסים בין ההתנהגויות היו זהים, יש לנו הטיה שלילית של הנבדקים כלפי קבוצת המיעוט (שאולי קיימת גם במציאות).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

במחקר אחד הוצגו לנבדקים שתי קבוצות של אנשים (שלא מייצגות קבוצות אמתיות בחברה), וציינו התנהגויות טובות או שליליות של אנשים מכל קבוצה. ניתן לתפעל עד כמה התנהגויות נדירות (למשל שהתנהגות אנטיסוציאלית נדירה יותר), וגם את גודל הקבוצות (קבוצה ב’ גדולה מא’ וכו’).

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

אנו נוטים לזכור יותר אירועים נדירים, ולכן כשמוצגת התנהגות שלילית של קבוצת המיעוט, היא מקבלת ייצוג משמעותי יותר במיינד, וכאשר אנו שומעים על אירוע דומה אנו נוטים לייחס אותו לאותה קבוצה שלמדנו שמתנהגת כך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

האם הזיכרון שלנו מדוייק?
הסבר

A

לא

לזיכרון יש הטיות וקל לשתול זכרונות מזוייפים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

איזה הטיות יש לזיכרון?

A
  1. Recency
  2. Primacy
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מהן דרכים לשתול זכרונות מזוייפים?

A
  1. אדם קרוב אומר לנו שזה מה שקרה
  2. מוצגת תמונה מזויפת של האירוע
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

רוב מה שאנחנו יודעים מתבסס על התנסות ישירה.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

רוב מה שאנחנו יודעים הוא עדות שמועה (מה ששמענו מאחרים)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

הגדר
Epistemic vigilance

A

תהליך שמאפשר לנו לתפוס האם אחרים משקרים לנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

קיימות דוגמאות במחקר שמראות שאנחנו נוטים לייחס יותר trustworthyness, כמו גם תכונות חיוביות אחרות, לאיזה פרצופים?

A

לפרצופים מחייכים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

אנחנו מאמינים שאפשר לייחס לאנשים תכונות כמו מהימנות רק על סמך איך שהם נראים (פרצוף).

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

האם האמונה שלנו כי ניתן לייחס מהימנות על סמך מראה נכונה?

A

לא

מחקר מצא כי ישנה הסכמה גבוהה בין נבדקים בדירוג מהימנות, אך אין קורלציה בין דירוגי המהימנות לבין התנהגות שלילית כמו רמאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

Sofer et al. (2014) -
השתמשו בתמונות של אנשים אמתיים והכינו גרסאות של אותו פרצוף ע”י שינוי מאפיינים (morphs)
, כך שהיו גרסאות מושכות יותר וגרסאות מושכות פחות.

ביצעו מניפולציה בשכיחות, כך שהפרצוף הטיפיקלי (באמצע) הופיע הכי הרבה בממוצע. הנבדקים דירגו את מידת המהימנות של הפרצופים שהוצגו.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הפרצופים הטיפיקליים קיבלו את דירוגי המהימנות הכי גבוהים. הפרצופים המושכים פחות קיבלו דירוגים נמוכים יותר, והדירוגים עלו עד הפרצוף הטיפיקלי, ושם הייתה ירידה בדירוגים עבור פרצופים מושכים יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

Sofer et al. (2014) -
השתמשו בתמונות של אנשים אמתיים והכינו גרסאות של אותו פרצוף ע”י שינוי מאפיינים (morphs)
, כך שהיו גרסאות מושכות יותר וגרסאות מושכות פחות.

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

אנחנו סומכים יותר על אנשים שדומים לנו (=אנשים עם פרצוף טיפיקלי יותר דומים לנו). בהקשר אבולוציוני, יכול להיות שאנשים עם פרצוף טיפיקלי ישתפו פעולה יותר (לצרכים הישרדותיים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

Swann, Silvera & Proske (1995) -
בניסוי הזה נבדקים נשאלו עד כמה הם לוקחים סיכונים בהתנהגות מינית (מס’ פרטנרים, שימוש באמצעי מניעה). הנבדקים הוקלטו, והתבקשו לשקר בחצי מהצעדים בניסוי. הסרטונים הוקרנו לנבדקים אחרים שהתבקשו לשער האם האדם (בסרטון) דובר אמת או משקר.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הנבדקים לא הצליחו לדייק מעל צ’אנס (50%).

אנחנו לא טובים בלנחש האם אדם אומר את האמת או לא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

Bond and DePaulo (2006) -
מטא-אנליזה של של מחקרים שבהם הנבדקים היו צריכים לזהות אמיתות/שקרים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

61% דיוק עבור הצהרות אמתיות. 47% דיוק עבור הצהרות שגויות. בסה”כ: 54% דיוק - אנחנו קצת מעל צ’אנס, אבל לא מאוד טובים בזיהוי שקרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

Bond and DePaulo (2006) -
מטא-אנליזה של של מחקרים שבהם הנבדקים היו צריכים לזהות אמיתות/שקרים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

61% דיוק עבור הצהרות אמתיות. 47% דיוק עבור הצהרות שגויות. בסה”כ: 54% דיוק - אנחנו קצת מעל צ’אנס, אבל לא מאוד טובים בזיהוי שקרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

למה אנשים לא טובים בזיהוי שקרים?

A

כי יש לנו
Truth bias -
נטייה להאמין שמה שאומרים לנו נכון.

הסבר אבולוציוני - אנחנו צריכים לסמוך על האנשים סביבנו כדי שנוכל ללמוד משהו על העולם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

האם מתן מוטיבציה (פרס כספי) עוזר למשקר? מה קורה כאשר מציעים לנבדקים פרס כספי אם יצליחו לשקר בלי שיגלו זאת?

A

זה לרוב פוגע בביצועים.

כנראה כי זה גורם לעלייה בסטרס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

האם מתן זמן עוזר לשקר טוב יותר?

A

כן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

האם מומחים (חוקרים, שופטים, פסיכיאטרים) מצליחים יותר בניחושים שלהם אם אנשים משקרים או דוברים אמת?

A

לא

הביצועים דומים אצל כולם, אך המומחים משוכנעים יותר בתשובות שלהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

Kenny and DePaulo (1993) -
מחקר על סטודנטים שחולקים מעונות. הנבדקים התבקשו לדרג מה אנשים חושבים עליהם (כמה אוהבים אותם, אינטליגנציה, מהימנות). מדדו את הקורלציות בין הדירוגים לבין מה שדירגו בפועל האנשים שחולקים איתם מעונות.

מחולק ל2 תנאים: מה אנשים חושבים עליי באופן כללי ומה אדם ספציפי חושב עליי.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

באופן כללי, ממוצע הקורלציות הוא 0.51 - אנשים די טובים בלהעריך מה אחרים חושבים עליהם.

אך עבור אדם ספציפי (כמה הדירוגים שלי דומים ביחס למה שדירג אותו אדם) - ממוצע הקורלציות הוא 0.13, נמוך מאוד. כלומר קשה לנו לדעת מה אדם ספציפי חושב עלינו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

Swann and Gill (1997) -
מחקר על
80 זוגות שביחד 3 שבועות עד 6 שנים. חילקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת ענתה לגבי עצמה והקבוצה השנייה לגבי הפרטנר. המשתתפים ענו על מספר שאלונים - היסטוריה מינית, תכונות (אינטליגנציה, משיכה), אהבה עצמית (ערך עצמי), פעילויות מועדפות (יציאה לברים, טיולים וכו’). לאחר מכן הנבדקים התבקשו להעריך עד כמה בן הזוג ידייק בתשובות שלו לגבי מה שהמשתתף ענה. הנבדקים דיווחו גם על מידת הביטחון בתשובות שלהם, וכמה הם אוהבים את בן הזוג.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

אנשים היו בטוחים יותר בתשובות שלהם (לגבי היסטוריה מינית) כאשר הקשר הרומנטי היה ארוך יותר. ככל שהנבדקים הרגישו מעורבים יותר בקשר (אוהבים יותר את בן הזוג), הם נטו להיות בטוחים יותר בהערכות שלהם.

אין קורלציה בין דיוק לבין אורך הקשר או מידת המעורבות (=אהבה). באופן כללי ממוצע הדיוק היה 0.4, אך היינו מצפים שקשר ארוך יותר יוביל לדיוק גדול יותר - וזו לא התמונה שעולה מהמחקר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

אנחנו מצליחים במידה מסוימת לדעת מה אחרים חושבים עלינו, אך לא בדיוק גבוה במיוחד.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

LaPiere (1934) -
מחקר של פסיכולוג צרפתי על גזענות. הוא טייל בדרום ארה”ב עם שני מכרים סינים, ושלח מכתבים מראש למלונות ומסעדות כדי לשאול האם יסכימו לארח אותם. 91% מהמשיבים אמרו שהם לא מוכנים לארח סינים.

מה קרה כשהם ביקרו בכל המקומות שהשיבו להם?

A

רק באחד מהמקומות סירבו לארח אותם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

LaPiere (1934) -
המחקר של הפסיכולוג הצרפתי על גזענות
הוא דוגמא קלאסית של מה?

A

Self-knowledge-behavior gab

(נקרא גם
Attitude behavior gap)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

הגדר
Self-knowledge-behavior gab

A

קיים פער בין מה שאנחנו חושבים על עצמנו לבין ההתנהגות שלנו.

(נקרא גם
Attitude behavior gap)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

Woodzika & LeFrance (2001) -
מחקר שבחן האם אנשים מכירים את עצמם, איך היו מתנהגים בסיטואציה מסוימת, בהקשר של הטרדה מינית. לנבדקות הוצגה סיטואציה שבה הן מתראיינות לתפקיד עוזר/ מחקר. המראיין הוא זכר בן 32, והראיון מתרחש במשרד בקמפוס. הוצגה רשימת שאלות ששואל אותן המראיין, והן התבקשו להגיד איך היו מרגישות ומתנהגות. ברשימת השאלות הופיעו 3 שאלות מטרידות. בשלב השני הריצו ראיונות כאלה ובדקו איך אנשים מתנהגים בתכל’ס.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

קיים פער גדול בין מה שהנבדקות דיווחו לבין מה שקרה בפועל. 68 מהאנשים אמרו שיסרבו לענות לפחות על שאלה אחת, ובפועל כל המשתתפים בראיון ענו על כל השאלות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

What prevents us from knowing truth?

A
  1. Others
  2. Blindness to error
  3. Laziness
  4. We really want to be right
  5. We really want to be happy
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

איזה ניסוי תומך בעמדה כי אחרים מונעים מאיתנו להגיע לאמת?

A

הניסוי של אש עם הקווים - קונפירמיזם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

Brady et al. (2016) -
מחקר שבדק שיתופים בטוויטר של פוסטים פוליטיים (בארה”ב).

מה היו תוצאות המחקר?

A

יש שני מחנות פוליטיים מוגדרים, שביניהם אין כמעט שיתוף (מעט שיתוף של פוסטים רפובליקניים ע”י המחנה הדמוקרטי). בתוך המחנה, ככל שאנשים קרובים יותר, גדל הסיכוי לשתף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

Brady et al. (2016) -
מחקר שבדק שיתופים בטוויטר של פוסטים פוליטיים (בארה”ב).

מה היו מסקנות המחקר?

A

אנשים נחשפים לאינפורמציה של הקהילה שלהם, ולא חשופים למידע חיצוני (מסתמכים על מידע סובייקטיבי)

ההשתייכות לקהילה מסוימת מייצרת לנו סט האמנות על המציאות ומונעת מאיתנו להגיע לאמת האובייקטיבית (אין אתגור של ההאמנות האלו ע”י נק’ מבט חיצונית).

התופעה הזו נקראת
Echo Chambers

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

הגדר את תופעת
Echo Chambers

A

אנחנו ממשיכים ומהדהדים את אותו מידע בתוך החדר, ולא יוצאים ממנו.

42
Q

הגדר עיוורון לטעות

A

מנגנון חברתי-קוגניטיבי

אנשים מפספסים את האמת כי הם חושבים שהם כבר יודעים מה נכון
(overconfidence)

43
Q

במחקר נתנו לנבדקים שאלות טריוויה, וביקשו מהם לדרג כמה סביר שהתשובה שלהם נכונה מ-0-100 (רמת ביטחון).

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הגרף הימני מתאר מחקר על ביטחון בדיאגנוזה רפואית (בהשוואה לקו הישר שהוא פונ’ ביטחון של תחזיות מזג אוויר). המומחים מאוד בטוחים בתשובות שלהם, אך צודקים הרבה פחות.

44
Q

הגדר
Dunning-Krueger effect

A

ביטחון מוגזם נפוץ יותר אצל אנשים שאינם מומחים (less skilled) - הם פחות מודעים לפער בין הידע שלהם לבין האמת.

45
Q

מאיפה מגיע הביטחון המופרז?

A
  1. קיימים מודלים בתורת המשחקים שמראים שביטחון מוגזם עשוי לתרום לנו (תהליך אדפטיבי). במובן הזה זו נבואה שמגשימה את עצמה.
  2. מי שבטוח בעצמו מצליח לרכוש את האמון של האחר (ולהשפיע על ההתנהגות של האחר).
  3. ביטחון עצמי מרגיש טוב (חיזוק חיובי).
  4. לעתים מדובר בטעות בזיכרון
46
Q

כיצד ניתן לכמת את הטעויות שלנו?

A

ע”מ שנוכל להתאים את עצמנו לסביבה, יש צורך לכמת את הטעויות שלנו. למשל נסמוך על המודלים שלנו פחות אם הם נוטים שלא לדייק (מרווח טעות גדול).

47
Q

Hyde et al. (2005) -
מטא-אנליזה של אפקטים שנמצאו בהשוואות בין גברים לנשים.

מה היו תוצאות המחקר?

A

ההתפלגויות של גברים ונשים די חופפות - אפקטים קטנים למדי
(Cohen’s d = 0.2
- מסביר כ-1% מהשונות בין גברים ונשים, לעומת
d=2
בהשוואת גובה, מסביר 50% מהשונות).

אנחנו מצליחים למצוא אפקטים מובהקים, אבל השונות הלא מוסברת גדולה הרבה יותר.

48
Q

Eyal & Epley (2017) -
קיים סטריאוטיפ לפיו נשים אמפתיות יותר מגברים. במחקר נתנו לנשים וגברים 3 מבחני אמפתיה, וביקשו מהם להעריך את הביצועים של האחרים.

מה היו תוצאות המחקר?

A

המשתתפים חזו הבדלים גדולים יותר מאלו שנמצאו בפועל (עדיין נמצאו הבדלים אבל הם קטנים יותר).
אין לנו
calibration
(התאמה) בין ההערכות לאפקטים.

49
Q

Tajfel & Wilkes (1963) -
במחקר הוצגו לנבדקים קווים באורכים שונים, והם התבקשו להעריך את אורכם. בתנאי אחד הקווים הקצרים קיבלו את התווית A
והארוכים B,
בתנאי שני האותיות היו סדרתיות
(הקווים הראשונים קיבלו
A
ללא תלות באורכם, ולאחר מכן הקווים סומנו ב-
B),
ובתנאי השלישי (ביקורת) לא סימנו את הקווים עם אותיות.

מה היו תוצאות המחקר?

A

בתנאי 1 הייתה שונות גדולה יותר בהערכה של הנבדקים את אורכי הקווים (הבדלים גדולים יותר בין קווי
A לקווי
B).

50
Q

Tajfel & Wilkes (1963) -
המחקר עם הקווים באורכים שונים עם תוויות

מה המסקנות מהמחקר?

A

מתן תג/תווית (קטגוריזציה) גורם לנו לתת הערכה מוגזמת של ההבדלים (מעריכים את האפקט כגדול יותר).

51
Q

הגדר
Cognitive Reflection Test

A

ברוב המקרים אנשים נותנים תשובה לא נכונה במבחנים הללו. מפני שהתשובה נראית לנו פשוטה אנחנו לא רוצים להשקיע מחשבה (עיבוד מהיר כתוצאה מעצלנות), ולכן עונים לא נכון.

52
Q

הגדר
The cognitive miser
מודל הקמצנות הקוגניטיבית

A

חשיבה היא תהליך שמצריך זמן ומאמץ. בחלק מהמקרים יותר הגיוני לא להשקיע מחשבה מיותרת
(overthink).

לעתים קרובות אדפטיבי יותר להשתמש בקיצורי דרך מנטליים (שעובדים רוב הזמן בממוצע) כדי לחסוך משאבים.

53
Q

הגדר
Dual system idea: system 1 and system 2

A

רעיון נפוץ כיום לפיו יש לנו שתי מערכות קוגניטיביות: מערכת אחת אוטומטית לעיבודים מהירים, ומערכת שנייה נשלטת, איטית יותר, שעושה
override
למערכת האוטומטית (הדיפולטיבית).

אין עדיין הגדרה שנותנת לנו הבחנה ברורה בין שתי המערכות, אבל ישנם מספר מאפיינים מוסכמים.

54
Q

הקיום של שתי מערכות קוגניטיביות אדפטיבי עבורנו

נכון או לא נכון?
הסבירו

A

נכון

מערכת האוטומטית מצריכה פחות משאבים, והמערכת הנשלטת “יקרה” יותר ומתערבת רק כאשר יש צורך.

55
Q

Dual system idea: system 1 and system 2

מהם מאפייני המערכת האוטומטית?

A
  1. מהירה, אוטומטית ואסוציאטיבית (רפלקסיבית).
  2. קיבולת גדולה מאוד (לא מצריכה מקום בזיכרון העבודה).
  3. עיבוד מקבילי.
  4. לא מצריכה מודעות.
  5. מסתמכת על ניסיון (ציפיות).
56
Q

Dual system idea: system 1 and system 2

מהם מאפייני המערכת הנשלטת?

A
  1. איטית, אחראית על תגובות לא אוטומטיות (רפלקטיבית), קבלת החלטות בעלות השלכות, חשיבה מופשטת.
  2. קיבולת מוגבלת.
  3. עיבוד סדרתי.
  4. מצריכה מודעות.
  5. מסתמכת על חוקים.
57
Q

הגדר קיצורי דרך מנטליים
(Heuristics)

A

מחקרים בפסיכולוגיה מראים שקיצורי דרך מנטליים גורמים לנו לטעות באופן שיטתי (בשונה מטעות מקרית).

58
Q

הגדר
Availability heuristic

A

כאשר אנחנו נשאלים שאלה לרוב ניתן את התשובה הנגישה לנו יותר (הכי זמינה בזיכרון).

59
Q

בניסוי של טברסקי וכהנמן שאלו את הנבדקים כמה מילים באנגלית מתחילות באות
K,
ובכמה מילים
K
היא האות השלישית.

מה מצאו בניסוי?

A

הלקסיקון המנטלי שלנו לרוב מסודר לפי אות ראשונה, ולכן קל לנו יותר להעלות בדעתנו מילים שמתחילות ב-
K
(נגישות).
אי לכך נגיד שיש יותר מילים שמתחילות ב-
K
מאשר מילים שבהן
K
היא האות השלישית.

תהליך החיפוש בזיכרון הוא זה שמשפיע על התשובה שניתן.

60
Q

Carroll (1978) -
ניסוי שנערך לפני הבחירות בארה”ב (פורד מול קרטר). שני תנאים - בתנאי אחד הנבדקים דמיינו שפורד ניצח בבחירות, ובתנאי השני דמיינו שקרטר ניצח. לאחר מכן שאלו את הנבדקים מי הולך לזכות בבחירות.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הנבדקים דיווחו שמי שהולך לזכות בבחירות הוא מי שהם דמיינו שזכה.

61
Q

Carroll (1978) -
ניסוי שנערך לפני הבחירות בארה”ב (פורד מול קרטר). שני תנאים - בתנאי אחד הנבדקים דמיינו שפורד ניצח בבחירות, ובתנאי השני דמיינו שקרטר ניצח. לאחר מכן שאלו את הנבדקים מי הולך לזכות בבחירות.

מה היו המסקנות מהניסוי?

A

תהליך הדמיון הפך את הסיטואציה למוחשית יותר בעיני הנבדקים (=נגישה יותר) מה שהשפיע על התגובה שלהם (קבלת החלטות).

62
Q

מה ההשלכות של קיצורי דרך מנטלים
Heuristics?

A

המידע שנגיש לנו (דרך התקשורת, רשתות חברתיות) לאו דווקא מייצג מה שמתרחש במציאות, אבל זה המידע שנגיש לנו יותר (טרגדיות, קטסטרופות), והוא משפיע על ההתנהגות שלנו.

63
Q

הגדר
Representativeness heuristic
(היוריסטיקת הייצוגיות)

A

קיצור דרך מנטלי שאנחנו משתמשים בו כאשר אנו נדרשים לענות על שאלה מסוג
“מה הסיכוי ש-א’, בעל תכונה ב’, יהיה ג’”?
(לדוגמה: מה הסיכוי שמשתתף ב’הכוכב הבא’ ששר יפה יהפוך לכוכב?).

אנחנו משווים בראש בין הדבר שאנחנו נשאלים עליו (א’) לבין פרוטוטיפ (ג’ שהוא בעל תכונה ב’).
לא כל מי שהוא בעל תכונה ב’ יהיה ג’, ולכן אנחנו צריכים מידע נוסף כדי שנוכל לשפוט.

64
Q

כהנמן וטברסקי (1973) -
לנבדקים הוצגה פסקה שמתארת בחור בשם טום (טכני, חסר אמפתיה, יבש). הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות, והתבקשו לדרג: מה הסבירות שטום לומד בחוג מסוים (תנאי 1), עד כמה טום דומה לסטודנטים מחוג מסוים (תנאי 2), כמה סטודנטים לומדים בכל חוג (תנאי 3).
החוקרים בדקו את הקשר בין הדירוגים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

נמצאה קורלציה מלאה בין תנאי 1 לתנאי 2 - ככל שטום היה דומה יותר לסטודנטים מחוג מסוים, הנבדקים בקבוצה 1 דירגו שסביר יותר שטום לומד בחוג הזה. אין קורלציה בין כמות האנשים שלומדים בחוג לבין הסבירות שטום לומד בחוג הזה.

65
Q

כהנמן וטברסקי (1973) -
לנבדקים הוצגה פסקה שמתארת בחור בשם טום (טכני, חסר אמפתיה, יבש). הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות, והתבקשו לדרג: מה הסבירות שטום לומד בחוג מסוים (תנאי 1), עד כמה טום דומה לסטודנטים מחוג מסוים (תנאי 2), כמה סטודנטים לומדים בכל חוג (תנאי 3).
החוקרים בדקו את הקשר בין הדירוגים.

מה היו מסקנות הניסוי?

A

הנבדקים השתמשו בהשוואה לפרוטוטיפ כדי להחליט עד כמה סביר שטום לומד בחוג כלשהו. הנבדקים לא לקחו בחשבון את כמות הסטודנטים שיש בפועל בחוג כדי לקבל את ההחלטה, אלא רק הסתמכו על הדמיון לפרוטוטיפ (תחזית לא מבוססת סטטיסטית).

התופעה הזו נקראת
Base-rate neglect.

66
Q

הגדר
empathic accuracy

A

ההבנה מה אנשים חושבים, מרגישים

67
Q

הגדר
auxiliary hypotheses

A

היפותזות משלימות, פוסט הוק כך שיסבירו את העדויות באופן שיתמוך בתיאוריה.

68
Q

קיימים תיעודים של שטיפת מוח

הסבר

A

כן, קיימים תיעודים של שטיפת מוח =לשכנע את האחר במשהו שלפני כן ממש לא האמין בו.

69
Q

במחקר על הומואים ורואי חשבון

מה היו מסקנות המחקר?

A

מידע לא רלוונטי (רואה חשבון) גורם לנו להתעלם ממידע רלוונטי (עדות על מתירנות/העדר מתירנות).

70
Q

הגדר
sub-typing

A

ראייה שלא מתחברת לעמדות שלנו, אנחנו מחריגים ואומרים שפה זה לא נכון בגלל סיבות כאלו ואחרות, אבל באופן כללי זה נכון. אנחנו מאמינים משהו לגבי קבוצה מסוימת באופן כללי, אבל האמונה הזו לא קיימת עבור תת-קבוצה ספציפית, שאותה אנחנו מחריגים

71
Q

אנחנו מנסים לפתור את הדיסוננס הקוגניטיבי באחת משתי דרכים

מהן?

A
  1. שינוי המצב הפנימי – האמונה או הרצון
  2. שינוי ההתנהגות
72
Q

מהן תופעות נוספות שניתן להסביר ע”י דיסוננס קוגניטיבי?

A
  1. Effort Justification
  2. Over-Justification Effect
73
Q

הגדר תופעת ה-
Effort Justification – הצדקת המאמץ

A

אם עברתי את כל הסבל הזה, זה כנראה נורא שווה את זה

עשיתי את כל זה, ולכן בשביל קוהרנטיות קוגניטיבית זה חייב להיות שווה את זה, זה כנראה מדהים אם עשיתי את כל זה. זה מכניזם עוצמתי כשהדבר שעבדת בשבילו לא באמת כל כך טוב. אם זה באמת לא טוב ונעים נוצר הדיסוננס הזה, ואתה פותר את הסתירה => כך שזה היה שווה את זה, זה מדהים פה.

74
Q

הגדר תופעת
Over justification effect – אפקט הצדקת היתר

A

אפקט הצדקת יתר מתרחש כאשר תמריץ חיצוני כמו פרס, מקטין את המוטיבציה הפנימית של אדם לבצע משימה מסוימת —> נוצר דיסוננס קוגניטיבי —> למה אני מקבל פרס? כנראה אני צריך את הפרס הזה, אין לי מוטיבציה פנימית ולכן המוטיבציה הפנימית קטנה.

75
Q

ניסוי
Murayama et al. (2010) –
הילדים שמציירים בשביל תגמול, ואלו שמציירים בלי תגמול:
- קבוצה אחת משחקת במשהו כיפי. למשל ילדים מציירים, הם נהנים מזה, יש להם מוטיבציה פנימית, הם נהנים ולא צריכים תגמול ומוטיבציה. לא מקבלים תגמול.
- בתנאי אחד נותנים להם כסף על כל ציור.
בשני התנאים הילדים מציירים הרבה ונהנים. ואז מפסיקים לתת את הכסף בשלב השני לקבוצה שקיבלה אותו קודם לכן - תמשיכו לצייר אבל בלי תגמול.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

הקבוצה שקיבלה תגמול לפני –הפסיקה לצייר (או ציירה הרבה פחות).

זו תופעה עצובה, אם אתה עושה משהו ומתרגל לתגמול, ברגע שלא תקבל את התגמול, אתה תפסיק כי אתה מופעל ממוטיבציה חיצונית וכבר לא ממוטיבציה פנימית. אנשים מסבירים לעצמם את זה שפעלו כך בגלל התגמול.

76
Q

מחקר בנויו-סיינס על תגמול

מה מצאו?

A

רואים שאנשים לא עושים את המטלה בלי התגמול אחרי שהתרגלו אליו, וכשהם עושים את המטלה בלי התגמול, רואים פחות אקטיבציה באזורי התגמול במוח.

77
Q

הגדר
Self-Perception Theory

A

תיאוריה מתחרה לתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי

מסיקים מהם המצבים המנטליים שלנו על סמך ההתנהגות שלנו

78
Q

מה ההבדל בין תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי ל-
self perception?

A

הבדל מרכזי בין שתי התיאוריות הוא תחושת עוררות שלילית שקיימת בדיסוננס הקוגניטיבי ולא נמצאת בתיאוריית
-self-perception.

79
Q

שונברג ושות׳, 2020 – בחירת חטיף לאחר בחירה בתמונה שלו בהיותך בסורק:

נבדקים צריכים לבחור אחת משתי תמונות או אחד משני חטיפים כשהם בתוך סורק. אחרי זה הם נשאלו מה הם מעדיפים כבונוס

מה היו תוצאות הניסוי ובאיזו תיאוריה הוא תומך?

A

נבדקים בחרו בחטיף שהם לחצו עליו

תומך בתיאוריית
self perception

80
Q

שונברג ושות׳, 2020 – בחירת חטיף לאחר בחירה בתמונה שלו בהיותך בסורק:

נבדקים צריכים לבחור אחת משתי תמונות או אחד משני חטיפים כשהם בתוך סורק. אחרי זה הם נשאלו מה הם מעדיפים כבונוס

מה מסקנות הניסוי?

A

פרשנות אפשרית היא שהנבדקים עצמם בוחרים את זה בתוך הסורק, ואולי הם בצורה לא מודעת למדו מכך שהם כנראה מעדיפים את זה => לחצתי על מקש מסוים ולכן זו העדפה שלי).

81
Q

הגדר
Facial Feedback Hypothesis

A

ראייה נוספת שמתיישבת עם התיאוריה של self-perception theory:

הבעת פנים שמחה - תגרום לי להיות שמחה, והבעת פנים עצובה - תגרום לי להיות עצובה

82
Q

יש מחקר אחד שניסה לתת לאנשים הסברים אחרים לעוררות השלילית שלהם. נתנו להם כדור (פלסבו) ואמרו שהכדור יגרום להם להרגיש לא טוב

מה מצאו?

A

כשאנשים לוקחים את הכדור הזה, לא רואים את אפקט הדיסוננס.

הכדור הוא הסבר טוב לעוררות השלילית וזה כשלעצמו פותר את התחושה השלילית, אפשר לייחס את העוררות לכדור וזה כשלעצמו פותר את הקושי ואין התייחסות לדיסוננס שצריך לפתור על ידי שינוי אמונות או התנהגות.

83
Q

הקונצנזוס היום הוא שיש את שני המכניזם האלו – self-perception ודיסוננס קוגניטיבי, ואיזה מהם יתקיים תלוי במה ?

A

latitude of acceptance

84
Q

הגדר
latitude of acceptance

A

בסיטואציות קלות נראה את תופעת ה-
self perception

בסיטואציות קשות (חוסר התאמה וקבלה קשה) נראה את הדיסוננס הקוגניטיבי, עוררות שלילית

85
Q

הסיבה האחרונה שנדבר עליה, שמונעת מאתנו להגיע לאמת קשורה לזה שאנחנו מאוד רוצים להיות מאושרים ולהרגיש טוב עם חיינו. נדבר על שלוש הטיות בהקשר הזה

מהן?

A
  1. Optimism Bias –
    הטיית האופטימיות.
  2. Self Enhancement Biases –
    הטיות חיזוק עצמי.
  3. Particularism Bias -
    הטיית המפלגה, הקבוצה.
86
Q

הגדר
Optimism Bias

A

אנשים צופים שמה שהם רוצים שיקרה, באמת יקרה. אנשים אופטימיסטיים ולא רוצים לחשוב על האפשרות שדברים רעין יקרו.

87
Q

הגדר
Self Enhancement Bias

A

הטייה נוספת שקשורה לכך שאנחנו רוצים להרגיש מאושרים וטוב עם עצמנו נוגעת לכך שאנשים רוצים להאמין דברים טובים על עצמם, ולכן יתרחקו מאינפורמציה שמציגה אותם באור שלילי.

88
Q

מחקר מהמעבדה של מיכאל. המשתתפים השתתפו בפעילות חברתית, ולאחריה הם קיבלו פידבק לגבי איך אחרים הרגישו לגביהם (לא באמת, זו הייתה מניפולציה), כמו מבחן סוציומטרי (הם אמרו שאתה מצחיק, נהדר, או דווקא לא). 300 תכונות שהוצגו למשתתפים כאילו אחרים חשבו עליהם את הדברים האלו, וזה היה מומצא כמובן.

ואז הם בחנו את המידה שבה הפידבק משפיע על אנשים -שבוע לאחר מכן הם באו למעבדה ושאלנו אותם על עצמם – כמה הם מצחיקים, כמה אינטיליגנטיים

מה היו תוצאות הניסוי?

A

ראינו תופעה שנקראת
social reflection effect / the looking-glass effect
שהזכרנו - אנשים מבנים את הקונספט של עצמם בהסתמכות על מה שאחרים חושבים עליהם. אנשים נוטים להפנים את האמונות של אחרים על עצמם. דיברנו על זה בעבר.

במחקר הזה הם ראו שיש את אפקט ההפנמה הזה, אבל זה הרבה יותר חזק לפידבק חיובי מאשר לפידבק שלילי.

89
Q

כשאנשים אומרים לך שאתה משעמם, אתה תפנים פחות מאשר אם יגידו לך שאתה לא משעמם

האם זה דבר טוב או רע?

A

בגדול זה דבר טוב

ה
self enhancement bias, self-protective bias,
עוזרת לנו להרגיש טוב, אבל מונעת מאתנו להגיע לאמת ואולי להשתפר.

90
Q

יש ראיות על כך שאנשים בדיכאון או בחרדה, מפנימים בצורה רבה יותר פידבק שלילי מאלו שלא.

איך ניתן להסביר ממצא זה?

A

זה מתחבר עם העניין של עקביות קוגניטיבית – אם אתה חושב על עצמך דברים קשים, אתה תקבל יותר בקלות מידע שמסתדר עם זה.

91
Q

הגדר
Particularism Bias

A

יש מחקרים רבים שמראים איך ה-
self-enhancement bias
פועלת גם במישור הקבוצתי, גם כקבוצה אנחנו רוצים להאמין דברים טובים על עצמנו ולהתרחק מאינפורמציה שלילית לגבי הקבוצה.

92
Q

ניסוי שבחן את עמדת הציבור לטבח של סברה ושתילה:
חילקו משתתפים ל-3 קבוצות לפי העמדות שלהם לגבי ישראל. סטודנטים מסטנפורד שהיו בעד ישראל, סטודנטים שהיו ניטרליים, וסטודנטים שהיו פרו-ערביים, ואז הם נתנו לכולם את אותה כתבה שמתארת את סברה ושתילה.

מה היו תוצאות הניסוי?

A
  1. כשהסטודנטים הפרו-ישראליים ראו את זה, אמרו שהתקשורת לא בעד ישראל, יחס לטובת ישראל – רק 2.9.
  2. כשפרו-ערבים צפו הם אמרו שיש הטייה בעד ישראל - 6.7
  3. והניטרליים איפשהו באמצע.
93
Q

הגדר
אפקט התקשורת העוינת

A

אנשים לא מרוצים עם התקשורת

94
Q

האם עשו שחזור מוצלח לניסוי שבחן את עמדת הציבור לטבח של סברה ושתילה?

A

כן

הסיפור הזה של התקשורת העוינת הוצג לראשונה במחקר הזה של רוס, אבל לאחר מכן נעשתה רפליקציה בכל העולם. כל פעם שיש קונפליקט ויש כיסוי תקשורתי, רואים את האפקט הזה של התקשורת העוינת

95
Q

הגדר התופעה של ריאליזם נאיבי –
Naive Realism או The Bias Blind-Spot

A

הרעיון המעניין הוא שאם אומרים לאנשים על האפקט הזה של התקשורת העוינת, ואז שואלים אותם – האם אתם חושבים שיש סיכוי שמה שאתם רואים בתקשורת זה לא באמת מוטה, אלא שאתם מוטים, הם יגידו שלא. אני מכיר באופן כללי שיש אפקט כזה לאנשים, אבל לא במקרה הספציפי שלי, כל השאר מוטים אבל אני לא. וזה בדיוק התופעה של ריאליזם נאיבי

96
Q

יש כל מיני סיבות למה גורם לאפקט הזה. לזה שאנשים חושבים שהסטטיסטיקה שהיא נכונה, לא ישימה לגביהם.

איזה סיבה נתן מיכאל בהרצאה?

A

מיכאל חושב שאחת הדרכים לחשוב על זה, היא שאנחנו רוצים להיות ייחודיים. אנחנו רוצים לחשוב שמה שאנחנו עושים עכשיו זה לא חלק מסטטיסטיקה, זה דחיה של הרעיון שהסטטיסטיקה תקפה אלי.

97
Q

מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגיע לאמת? הפתרונות של המדע ושל פסיכולוגיה חברתית

A
  1. have “skin the game”
  2. Educate ourselves on stats, critical thinking, epistemic humility
  3. Build social gadgets that keep us in check
98
Q

הגדר
skin the game

A

כאשר אנשים נמדדים ביכולת שלהם לנבא, מקבלים פידבק ומחשבים את המידה שבה היו מדויקים וניבאו נכונה את העתיד, זה הופך אנשים למדויקים יותר.

ברגע שיש מערכת מדעית כזו, זה מכוונן אותך לאמת. אם יש לך
skin the game,
מוניטין, כסף וכו׳ – זה יכול לכוונן אותנו.

אם אנחנו צריכים לשים כסף על זה, זה כבר הופך אנשים ליותר מדויקים, כי זה משנה את המיינדסט מאופטימיסטי, עמדה שאני מביעה, למוד של מבחן. במבחן אני רוצה להיות צודק.

99
Q

הניסיון לדייק יותר לאמת, יש לה גם אפקט מרגיע שהופך אותך לפחות קיצוני.

נכון או לא נכון?

A

נכון

100
Q

הגדר חינוך כדרך להגיע לאמת

A

חינוך על נתונים ומספרים (לא לחשוב באנקדוטות אלא בחשיבה של דאטה וסטטיסטיקה), על חשיבה ביקורתית, ועוונה אפיסטמית (להישאר צנוע ולא להיות בביטחון יתר).

זה עובד. יש קורסים שעוסקים בניבוי ומודדים את הדברים האלו, ורואים שזה אכן גורם לנו להיות יותר מדויקים, יותר קרובים לאמת.

101
Q

הגדר
Social gadgets
לביקורת עצמית

A

צריך מערכות חברתיות חזקות שמאזנות את הנטייה של אנשים להתעלם מאמת שהם לא אוהבים, שגורמות לנו להיות פחות מוטים בכל מיני דרכים.

המוסדות האלו עובדים, מערכות האיזונים והבלמים, הפרדת הרשויות, המערכות האלו מקרבות את בני האדם להיות קרובים יותר לאמת, להיות פחות אכזריים.