Reading Materials Chap. 7: Opinions, Attitudes and Rationalization

Question 1

האם העמדות שלנו משפיעות על ההתנהגות - או שההתנהגות משפיעה על העמדות שלנו?

Answer 1

גם וגם

Question 2

איזו מההשפעות חזקה יותר: של עמדות על ההתנהגות או של התנהגות על עמדות?

Answer 2

הראשונה קצת יותר חלשה ממה שהיינו מצפים, והשנייה הרבה יותר חזקה ממה שהיינו חושבים.

Question 3

מהם 3 המרכיבים של עמדה?

Answer 3

1) הערכה של האובייקט על סקאלה של חיובי-שלילי (אוהבים/שונאים מאוד)

2) קוגניציה: מחשבות שבד”כ מעצימות את התחושות של האדם- ידע ואמונות על האובייקט, אסוציאציות וזיכרונות.

3) התנהגויות ספציפיות: בד”כ ההערכה של טוב מול רע מביאה להתנהגות של להתקרב או להימנע.
כשאנחנו חושבים על עמדות מסוימות, אפילו בתת מודע, אנחנו ככל הנראה נתנהג בצורה המתאימה. העמדות שלנו מפעילות אזורים בקורטקס המוטורי שתומכים בפעולות ספציפיות.

Question 4

הגדר סולם לייקרט

Answer 4

כאשר חוקרים רוצים לדעת מה עמדת המשתתפים לגבי קבוצות אחרות (או אנשי ציבור, בני זוג וכו’) הם בדר”כ שואלים את המשתתפים. לשם כך, הם מסתמכים על סולם לייקרט= הכולל סט של תשובות אפשריות עם תיוגים לכל דירוג מספרי
(1-ממש לא מסכים; 2-לא מסכים…. 5-מאוד מסכים).

Question 5

האם השימוש בסולם לייקרט מתאים לכל סוגי השאלות?

Answer 5

לא

לא ניתן לענות על שאלות בנוגע לעמדות מורכבות בסולם זה, לא יענה לנו על האופן בו אנשים נבדלים זה מזה בעוצמה ובעומק של העמדה שלהם כלפי הנושא.

Question 6

פסיכולוגים חברתיים פיתחו כמה גישות כדי להתמודד עם המימדים האחרים האלה של העמדות

מהן?

Answer 6

1. מדידת הנגישות של העמדה
2. מדידת מרכזיות העמדה במערכת האמונות של האדם
3. מדדי גישה מרומזים

Question 7

הגדר
response latency

Answer 7

תדירות תגובה

Question 8

ניסוי: במחקר שנערך בארה”ב חמישה חודשים לפני הבחירות לנשיאות מדדו כמה זמן לקח למשתתפים להצביע על עמדתם כלפי הנשיא המועמד.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 8

אלו שהגיבו במהירות לשאלת העמדה הראו עקביות רבה יותר בין העמדה שלהם לבין המועמד שלו הצביעו בסופו של דבר בהשוואה לאלו שהגיבו באיטיות יחסית.

Question 9

הגדר מדדי גישה מרומזים

Answer 9

• זוהי דרך נוספת למדוד עמדות שאינה מסתמכת על דיווח עצמי. החוקרים משתמשים בשיטה זו כשמאמינים שאנשים לא מסוגלים או לא רוצים לדווח על הדעות או הרגשות האמיתיים שלהם. זה מאפשר לחוקרים לגלות עמדות לא מודעות - הערכות מידיות שהם לא מודעים אליהן או שנוגדות את הגישות המודעות שלהם (כמו סטריאוטיפים ודעות קדומות).

Question 10

איזה חלק במוח מהווה מרכיב ליבה ראשוני של עמדותינו?

Answer 10

האמיגדלה

לאחר קבלת מידע חושי על גירוי חושי מהתלמוס, האמיגדלה מספקת מידע על הערכיות החיובית או השלילית לגבי האובייקט. ההערכה מתרחשת לפני שהמוח סיווג את האובייקט המדובר.

Question 11

במחקרי המשך הראו כי הערכות שליליות נפוצות יותר מהערכות חיובית (מתוך ההערכות המהירות המתבצעות באמיגדלה).

מה ההסבר לכך?

Answer 11

יש לכך הסבר אבולוציוני, אורגניזם יהיה ערני יותר להימנע מפגיעה מאשר לחפש הנאה. כך שהנטייה לבצע יותר הערכות שליליות עשויה להגדיל את סיכויי ההישרדות.

Question 12

באופן כללי, גירויים שליליים (כמו טראומה) יכולים יותר לקלקל אירועים חיוביים מאשר גירויים חיוביים יכולים “לתקן” אירועים שליליים.

נכון או לא נכון?

Answer 12

נכון

Question 13

ניסוי:
Tiffany Ito, John Cacioppo
ושותפיהם,
נתנו למשתתפים תמונות עם ערך חיובי (פיצה או קערת גלידה למשל) ותמונות עם ערך שלילי (פנים מושחתות או חתול מת למשל) תוך כדי שהם הקליטו פעילות מוחית של המשתתפים וחקרו את האזורים במוח הידועים במעורבותם בהערכת גירויים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 13

הם גילו שהגירויים השלילים יצרו פעילות מוחית גדולה יותר מהגירויים החיוביים או הניטרליים.

Question 14

מחקר של ריצ’רד לה פייאר 1930: לה פייאר טייל במהלך שנתיים עם זוג סינים.
באותם שנים הסטריאוטיפים על סינים באמריקה היו שליליים
הוא שאל מראש את המלונות אם יהיו מוכנים לקבל מבקרים אסייאתים ואחר כך בדק את התנהגותם בפועל.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 14

באותם שנים הסטריאוטיפים על סינים באמריקה היו שליליים, עם זאת רק במוטל 1 מתוך 250 הם קיבלו סירוב. לה פייאר חקר את המקומות שקיבלו אותם כדי לברר האם הם היו מוכנים לקבל מבקרים אסייתיים (סינים), ו90% אמרו שלא - וזה בניגוד להתנהגותם הרי שכן קיבלו את הזוג.

Question 15

במחקר של פייאר על מלונות וסינים,
מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 15

התנהגות של האנשים לא הייתה מתואמת עם העמדות שלהם.

Question 16

יש סיבות רבות שגורמות לנו להתנהג שלא בהתאם לעמדתנו

מהן?

Answer 16

1.קונפליקט בין עמדה לבין גורמים אחרים להתנהגות
2. עמדות עלולות להיות לא קבועות
3. אינטרוספקציה לגבי הסיבות לעמדה
4. חוסר התאמה בין גישות כלליות למטרות ספציפיות
5. התנהגויות אוטומטיות שעוקפות עמדות מודעות

Question 17

ניסוי: במחקר של טימותי וילסון, סטודנטים נשאלו על בן/בת הזוג שלהם.
קבוצה אחת התבקשה לתאר באופן כללי את מערכת היחסים, וקבוצה שנייה התבקשה לתאר את הסיבות לחיבה שיש להם ולתת הערכה כללית.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 17

9 חודשים לאחר מכן, נמצא שהקבוצה הראשונה ניבאה הרבה יותר טוב את מצב מערכת היחסים, כיוון שהמחשבה על הסיבות עלולה להגביר את הספקות וחוסר ההתאמות בגישה שלנו. הגישה שלנו אינה שלילית, אלא רק כשקשה לנו לזהות את המקור האמיתי לעמדה.

Question 18

ניסוי: מחקר נוסף, של
Lord, Lepper and Mackie, 1984
חקר את זה לגבי התנהגות וגישה של סטודנטים כלפי מבקר הומוסקסואל - אספו סטריאוטיפים מכל סטודנט ואז הציעו לסטודנט להראות את הקמפוס למבקר ממדינה חדשה. המבקר היה הומו אשר התאים/לא התאים לאבטיפוס שיש לסטודנט על הומואים.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 18

ראו שרק אם האב-טיפוס של הומו התאים לסטודנט מסוים אז הוא לא רצה להראות את הקמפוס למבקר, אך לא בכל מקרה אחר.

Question 19

הגדר תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטיגר

Answer 19

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של לאון פסטיגר גורסת כי בני אדם מוטרדים ממצבים בהם ישנה חוסר עקביות בין התנהגויות, מחשבות ותחושות שלהם וכי הם ישקיעו אנרגיה על מנת להשיג את העקביות הזו.

פסטיגר טוען כי קיים מצב רגשי לא נעים הנקרא “דיסוננס”, שנגרם כתוצאה מפער בין שתי קוגניציות (כיווני מחשבה) לא עקביות. במקרה שהקוגניציות עוסקות בהתנהגות שלנו, יכול להיות פער בין התנהגות לבין קוגניציה.

Question 20

דיסוננס קוגניטיבי מניע את האדם לעשות מה?

Answer 20

הדיסוננס מניע את האדם לנסות להגיע לעקביות, בדרך כלל על ידי שינוי החשיבה

Question 21

תחת אילו תנאים דיסוננס קוגניטיבי מתרחש?

Answer 21

בכל החלטה קשה מתעורר דיסוננס. החלטה יכולה להיות קשה בגלל שיש השלכות שליליות לאפשרות שבה בחרנו ו/או כי יש השלכות חיוביות לאפשרות שבה לא בחרנו.

Question 22

מהי דרך התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי?

Answer 22

1.Rationalization
2. Self-Affirmation

Question 23

ניסוי: מהמרים במירוץ סוסים
(Knox &Inkster,1968):

ראיינו מהמרים לפני ואחרי שביצעו הימור על סוס מסוים. ההשערה המחקרית הייתה שמהמרים שכבר ביצעו את ההימור שלהם ינסו להצדיק את ההחלטה ולצמצם יותר את הדיסוננס שנגרם מתכונות שליליות של הסוס שבחרו, ותכונות חיוביות של סוסים שלא בחרו.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 23

כך היה- מהמרים בממוצע נתנו לסוס שלהם סיכוי “סביר” לזכות אם עוד לא הימרו, ונתנו לסוס שלהם סיכוי “טוב” לזכות אם כבר ביצעו את ההימור. אפילו היה מהמר שרואיין לפני ההימור שלו, שחזר מיוזמתו לחוקרים לאחר שביצע את ההימור ואמר להם לשנות את הסיכוי ל”טוב מאוד”.

Question 24

פסטיגר טען שצמצום של דיסוננס קוגניטיבי קורה רק לאחר החלטות בלתי הפיכות

נכון או לא נכון?

Answer 24

נכון

Question 25

על פי פסטיגר, התהליך הקוגניטיבי האחראי על ההחלטה שונה במהותו מהתהליך הקוגניטיבי שלאחר ההחלטה.

נכון או לא נכון?

Answer 25

נכון

Question 26

אם בני אדם הם יצורים שיכולים לחשוב על העתיד, למה הם לא מתחילים את תהליך הרציונליזציה וצמצום הדיסוננס הקוגניטיבי ברגע שהם מבינים שהם כנראה הולכים לבחור באפשרות מסוימת?
למה הם מחכים עד לאחר ההחלטה?

Answer 26

יש מחקרים עדכניים שאומרים שהם לא מחכים. מחקרים אלו מראים שברגע שאדם ניצב מול החלטה (בחירת מסעדה, מועמדים פוליטיים, חופשות) ויש לו העדפה קלה כלפי אפשרות מסוימת, הוא יתחיל לעוות את המידע שיגלה כדי שיתאים להעדפה שלו.

Question 27

האם פסטיגר צדק בתיאוריה שלו?

Answer 27

בגדול פסטיגר צדק בתיאוריה שלו, אבל מחקרים אלו מראים שתהליכי רציונליזציה וצמצום דיסוננס יכולים לקרות גם לפני ההחלטה עצמה.

Question 28

הגדר הצדקת מאמץ

Answer 28

אם השקענו כסף, זמן, מאמץ במשהו, והתוצאה איכזבה אותנו, מתעורר אצלנו דיסוננס בין ההחלטה לבין התוצאה. לכן ככל הנראה ננסה להצדיק את המשאבים שהשקענו ולתת לעצמנו סיבות למה זה לא נורא

Question 29

ניסוי מגניב - קבוצת סטודנטיות חשבו שהן הגיעו לקבוצה שמנהלים בה שיחות על יחסי מין.
נאמר להן שבגלל הטבע המביך של השיחות בקבוצה הן צריכות לעבור מבחן קבלה לקבוצה מול נסיין זכר.
לקבוצת הביקורת נתנו לקרוא מילים נורמליות מדף.
הקבוצה השנייה נאלצה לקרוא מילים בעלות טבע מיני ומביך במקצת כמו זונה, בתול וכו’.
הקבוצה השלישית נאלצה לקרוא סיפור המתאר יחסי מין מלאים ומילים בעלות טבע מיני בולט ומביך.
נאמר לכל הסטודנטיות שהן התקבלו. באותו היום נערכה הפגישה הראשונה של הקבוצה.
אמרו לסטודנטיות שפשוט יאזינו לשיחה דרך אוזניות כי לשאר הקבוצה חילקו חומר קריאה מבעוד מועד.
הנסיינים דאגו שהשיחה תהיה משעממת בטירוף, שידברו שטויות שלא מעניינות אף אחד על זיווג חסרי חוליות ושיסתרו אחד את השני כל הזמן.
החוקרים הניחו שכל המשתתפות תתאכזבנה ותשתעממנה, אבל שרק הקבוצה השלישית תראה דיסוננס קוגניטיבי מכיוון שישנה חוסר עקביות בין המחשבה שהם השקיעו מאמץ רב (מבוכה רבה) להתקבל לקבוצה, לבין האכזבה והתחושה שהקבוצה משעממת.
ביקשו מכל המשתתפות לדרג את איכות השיחות בקבוצה.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 29

התוצאות הראו כמצופה שהקבוצה השלישית דירגה את השיחות בקבוצה כיותר איכותיות ביחס לשאר הקבוצות. כלומר הצדיקו את המבוכה שלהם בניסיון הקבלה לקבוצה על ידי הסתכלות חיובית יותר על הקבוצה.

Question 30

The IKEA effect:
בניסוי נתנו לנבדקים להרכיב פריטים מאיקאה (קופסאות ולגו), ולאחר מכן ביקשו מהם להעריך את שוויו של המוצר. במפתיע

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 30

הנבדקים העריכו את אותו המוצר כיקר יותר כשהם הרכיבו אותו, מאשר כשנבדק אחר הרכיב אותו.

Question 31

ניסוי הספל: שתי קבוצות ניסוי- משלמים במזומן מול משלמים באשראי. הנבדקים נשאלו עד כמה “כואב” יהיה עבורם לשלם עבור ספל בסולם של 0-5. לאחר מכן נשאלו, מהו המחיר המינימלי בו היו מוכרים את הספל המדובר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 31

נמצא כי “אנשי המזומן” כאבו פי 2 יותר בתשלום עבור הספל, וגם העריכו את שוויו כגבוה יותר כאשר הציעו מחיר מכירה מאשר “אנשי האשראי”.

Question 32

סיפור שקרה: מדי שנה סטודנטים בארצות הברית מוצאים את מותם באתגרי אחווה טיפוסיים (כל הבטא/דלתא/פאי..). נשאלת השאלה מדוע האחוות ממשיכות עם האתגרים הללו?

Answer 32

כאן באה לידי ביטוי התיאוריה של דיסוננס קוגניטיבי. הרעיון הוא שאם אנשים סבלו כדי להתקבל לאחווה כלשהי, אז הם יהיו יתר מסורים לה, ופחות ייטו לעזוב אותה.

הרציונל הוא שהם מושקעים במשהו, הנטייה שלהם היא לראות את הדבר באור חיובי, ולא לעיתים - כפי שהוא באמת.

Question 33

הגדר
Induced compliance-
תאימות מושרה

Answer 33

מתאר מצב בו אתה מתאים את גישתך נוכח סיטואציה שנוצרה - כלומר למרות שאתה מחזיק בגישה
X,
אתה יכול לעבור להחזיק ב-
Y
בעזרת תמריץ.

הדבר מתקשר לדיסוננס הקוגניטיבי, שכן כשנכפה על אנשים להתנהג באופן שאין הם מרגישים אתו בנוח (בשל גישותיהם המוקדמות), וכאשר אין הם יכולים לשנות את הסיטואציה - הם משנים במקום את הפוזיציה שלהם, ואת גישתם.

Question 34

ניסוי של
Leon Festinger & Merrill carlsmith :
הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות ניסוי:

כל הקבוצות עשו איזושהי מטלה (לא כיפית בהגדרה), ובהמשך דרגו כמה כיף היה (לא היה).
קבוצת הביקורת עברה ב-2 התחנות האלו בלבד.
לעומת זאת ל-2 קבוצות הניסוי היה טוויסט- לאחר ביצוע המטלה, החוקרים “שיתפו” אותם שלמעשה המחקר בודק איך אנשים עושים מטלה בהתאם לציפיות המוקדמות שלהם על המטלה, ושהם עצמם היו קבוצת ביקורת (ציפיות ניטרליות כי אף אחד לא דיבר איתם טרום המטלה), וכעת הם מתבקשים לשכנע נבדק אחר (לפני שהוא עשה את המטלה), כי הוא לקראת אחלה של מטלה.
עבור פעולת השיווק הזו הציעו להם 1$/20$- זו הייתה למעשה החלוקה ל-2 קבוצות הניסוי הנוספות (סכום הכסף אותו הביאו להם בתמורה לשיווק).

מה מצאנו בסוף הניסוי כאשר שאלנו את 3 הקבוצות כמה כיפית הייתה המטלה?

Answer 34

קבוצת הביקורת אמרה שהמטלה לא מהנה.
קבוצת ה- 20$ הייתה ניטרלית בנוגע להנאה,
קבוצת ה-1$ אמרה “היה וואו איזה כיף”.

Question 35

ניסוי של Leon Festinger & Merrill carlsmith
: הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות ניסוי:
כל הקבוצות עשו איזושהי מטלה (לא כיפית בהגדרה), ובהמשך דרגו כמה כיף היה (לא היה).

כיצד ניתן להסביר את תוצאות הניסוי?

Answer 35

אלו שקיבלו 20$ לא היו צריכים לתרץ איזושהי הנאה, הם חשבו שזה שווה את זה בגלל התמורה הכספית. קבוצת הביקורת ענתה באובייקטיביות. קבוצת ה-1$ לעומת זאת - חוותה דיסוננס קוגניטיבי. הם לא יכולים להצדיק את המטלה המשעממת הזו בעזרת הכסף, אך הם מרגישים צורך לעשות זאת - אחרי הנאום שנתנו, וכך הם באמת עושים.

Question 36

ניסוי של Leon Festinger & Merrill carlsmith
: הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות ניסוי:
כל הקבוצות עשו איזושהי מטלה (לא כיפית בהגדרה), ובהמשך דרגו כמה כיף היה (לא היה).

מה המסקנה מהניסוי?

Answer 36

מסקנה מהניסוי היא שאם נרצה לדרבן אנשים לעשות משהו ובאמת לשנות את גישתם - יש להציע להם תמריץ מינימלי.

Question 37

The forbidden toy experiment:
לקחו ילדים, הניחו בפניהם 5 צעצועים, וביקשו מהם לדרג אותם. לאחר הדירוג הנבדקים אמרו כי עליהם ללכת לזמן מה והילדים יכולים לשחק בינתיים בצעצועים מלבד בצעצוע שדירגו שני. לקבוצה מספר 1 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין ירגיש לא בנוח עם זה.
לקבוצה מספר 2 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין יכעס מאוד, ייקח את הצעצועים והם לעולם לא יראו אותם עוד. שתי הקבוצות אכן לא שיחקו עם הצעצוע האסור עד שהנסיין חזר.
כעת הם נתבקשו לעשות דירוג מחדש

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 37

נמצא כי בקבוצה 1, הצעצוע האסור נפל בדירוג למקומות האחרונים, ואילו בקבוצה 2 נשאר כפי שהיה, אם לא הפך לעוד יותר פופולארי.

Question 38

The forbidden toy experiment:
לקחו ילדים, הניחו בפניהם 5 צעצועים, וביקשו מהם לדרג אותם. לאחר הדירוג הנבדקים אמרו כי עליהם ללכת לזמן מה והילדים יכולים לשחק בינתיים בצעצועים מלבד בצעצוע שדירגו שני. לקבוצה מספר 1 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין ירגיש לא בנוח עם זה.
לקבוצה מספר 2 אמרו לא לשחק איתו, כי הנסיין יכעס מאוד, ייקח את הצעצועים והם לעולם לא יראו אותם עוד. שתי הקבוצות אכן לא שיחקו עם הצעצוע האסור עד שהנסיין חזר.
כעת הם נתבקשו לעשות דירוג מחדש

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 38

כאשר נאסר על קבוצה 2 לשחק עם הצעצוע, הדבר נעשה באופן תקיף ומחמיר, ולכן זה שכנע אותם שבאמת לא משתלם להם לשחק איתו נוכח מה שהם יכולים להפסיד אם ישחקו איתו, ולכן זו הייתה נראית סיבה מספיק טובה, ולא היה בכך כדי לשנות את ייחסם אל מול הצעצוע.

מנגד, על קבוצה 1 נאסר לשחק עם הצעצוע בצורה שהיא יותר מאופקת, ולכן האיסור מבחינתם היה לא חד משמעי. על כן נוצר אצלם דיסוננס בין הרצון לשחק בו לבין האיסור הגבולי, והדרך לפתור אותו הייתה לשנות את ייחסם כלפי הצעצוע.

Question 39

מתי חוסר עקביות מעלה דיסוננס?
לפי אליוט ארונסון

Answer 39

חוסר עקביות מסוימת יעורר דיסוננס אם הוא מערב את ליבת העצמי שלנו.

Question 40

נחווה דיסוננס כשהתנהגות סותרת את הליבה העצמי שלנו
באילו סוגי מקרים?

Answer 40

1. כשההתנהגות נבחרה באופן חופשי
2. כשההתנהגות לא הוצדקה בצורה מועילה
3. כשלהתנהגות היו השלכות שליליות
4. כשההשלכות השליליות היו ניתנות לחיזוי

Question 41

מחקר ששוחזר הרבה פעמים, סטודנטים התבקשו עבור קבלת 0.5$ או 2.5$, לכתוב מאמר בעד חוק שאוסר על הזכות לחופש הדיבור בקמפוסים.
רוב הסטודנטים היו נגד החוק, לכן כתיבת המאמר הייתה מנוגדת לאמונות שלהם.
עבור חצי מהנבדקים, הודגשה הבחירה להסכים/להתנגד לכתיבת המאמר, ועבור החצי השני לא הודגשה - אצלם לא היה אפקט דיסוננס.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 41

בקבוצה זו (לא הודגש) אלה ששולם להם 2.5$ (גמול גבוה יותר) הביעו גישות בעד האיסור לחופש הדיבור לעומת אלה ששולם להם 0.5$ (כנראה בגלל שכתיבת המאמר בעד החוק התקשר לרגשות החיוביים שנבעו מקבלת הגמול).
בקבוצה של הדגשת חופש הבחירה אפקט הדיסוננס כן הושג, אלה ששולם להם 0.5$ שינו את גישתם יותר מאלה ששולמו 2.5$.

Question 42

אם אדם מקבל חיזוק חזק, אפילו התנהגות שסוטה מאוד מעקרונותיו לא תגרום לדיסוננס

נכון או לא נכון?

Answer 42

נכון

Question 43

התנהגות לא תואמת לתכונות הליבה של העצמי עדיין תעורר דיסוננס גם אם אין לה השלכות שליליות.

נכון או לא נכון?

Answer 43

לא נכון

התנהגות לא תואמת לתכונות הליבה של העצמי לא תעורר דיסוננס אם אין לה השלכות שליליות.

Question 44

לפעמים יוצא לנו לדבר עם אדם בעל דעות קדומות אך אנו נמנעים מלהתעמת איתו על דבריו. מחקר בדק אנשים שכן חשוב להם מאוד לתקן את דבריו של האיש, אך ברגע האמת לא עושים זאת (כלומר נוצר דיסוננס בין מי שהיו רוצים להיות למי שהיו בפועל).

מה היו תוצאות המחקר?

Answer 44

אנשים כאלו נתנו הערכות חיוביות יותר לאדם שדיברו איתו מאשר אנשים שלא חשוב להם כ”כ להתווכח על דעות קדומות (כלומר סוג של פיצוי - לא התווכחתי איתו כי הוא אדם די נחמד ושמים פחות משקל על האמירה שלו. אולי גם סוג של שינוי דעה בדיעבד ע”מ שתתאים להתנהגות). בנוסף המחקר הראה שע”י self-affirmation-
לתת לאנשים לכתוב רשימה קצרה של תכונות טובות שלהם- ירד הצורך בתיקון הדיסוננס.

Question 45

במחקר על בחירה אצל קנדים ויפנים, קבוצה אחת מכל מדינה קיבלה אישור עצמי על ידי מתן שבח על מבחן אישיות לפני הבחירה, וקבוצה שנייה מכל מדינה לא קיבלה אישור עצמי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 45

אצל שתי הקבוצות הקנדיות נמצאו התוצאות הצפויות - בלי אישור עצמי יש רציונליזציה כדי להפחית דיסוננס, ועם אישור עצמי אין דיסוננס ולכן גם אין רציונליזציה (פרדיגמת הבחירה החופשית).
בקבוצות של היפנים לעומת זאת, לא הייתה השפעה של אישור עצמי ולא נראה דיסוננס כלל.

Question 46

במחקר נוסף נמצא שיש אפקט דיסוננס אצל סטודנטים יפנים שהתבקשו לבצע פעולה שלא רצו לבצע אם הם חשבו שתלמידים אחרים צופים בהתנהגותם (פרדיגמת ההיענות הכפויה).

מדוע זה קורה?

Answer 46

זה נובע מכך שבתרבויות המזרח הפרט יותר רגיש לסביבה.

Question 47

עשו ניסוי דומה, אך הפעם בתנאי אחד שמו בחדר פוסטר של פרצופים מצוירים ע”מ להטרים “social others” כלומר לגרום ליפנים לחשוב על מה אחרים היו חושבים על הבחירה שלהם.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 47

בתנאי הזה היפנים כן הראו דיסוננס. אצל אמריקאים לא היה הבדל בתגובות.

Question 48

ניסוי דומה: נתנו לאנשים לבחור
CD
או בשביל עצמם או בשביל חבר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 48

קנדים לא אסיאתיים הראו דיסוננס גבוהה יותר כאשר בחרו לעצמם מאשר לחבר, קנדים אסיאתיים הפוך.

Question 49

הגדר תיאוריית התפיסה העצמית

Answer 49

התיאוריה של דריל בם, אשר טוענת שאנשים מגיעים לעמדות שלהם על ידי הסתכלות על ההתנהגות מהקונטקסט בו היא התרחשה, ומסיקים לגביה על העמדות.
התאורייה פותחה כביקורת על תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי, אך היא מציעה הבנה עצמית באופן כללי יותר, והסברים להרבה בחירות והתנהגויות בחיים האמיתיים.

Question 50

לפי התיאוריה של בם, אנו מסיקים על עצמנו כמו שאנו מסיקים על הסביבה - מניתוח של ההתנהגויות והמחשבות שלנו.

נכון או לא נכון?

Answer 50

נכון

Question 51

תיאוריית התפיסה העצמית מספקת הסבר חלופי לאפקט הדיסוננס

הסבר

Answer 51

אנשים לא משנים את דעתם בדיעבד, אלא פשוט מסיקים מה הייתה דעתם לפני. כלומר רציונליזציה לאחר בחירה היא בעצם הסקה

Question 52

בם הראה זאת ע”י כך שנתן לאנשים לקרוא על ניסויי דיסוננס שנעשו, וביקש מהם לתאר מה הם חושבים שהייתה גישת המשתתפים. אנשים נקטו באותה גישה כמו המשתתפים האמיתיים (למשל העריכו שאדם שקיבל דולר אחד כדי לספר שמשימה משעממת, יעריך את המשימה כפחות משעממת ממי שקיבל 20 דולר).

מה היה ההסבר של בם?

Answer 52

ההסבר של בם היה שאם אנשים שלא היה להם דיסוננס הגיעו לאותה מסקנה כמו האנשים בניסוי האמיתי שחוו את הדיסוננס, כנראה שהדיסוננס הוא לא מה שמשפיע פה.

Question 53

כל מבחן שנערך במטרה להכריע איזו משתי התיאוריות (דיסוננס קוגניטיבי מול תפיסת העצמי) נכונה יותר צריך להתמקד באיזו שאלה?

Answer 53

צריך להתמקד בשאלה האם אנשים חווים עוררות בפרדיגמות הדיסוננס הסטנדרטיות ובסיטואציות יומיומיות דומות.

Question 54

עדות רבה מצביעה על כך, כפי שתיאוריות הדיסוננס מנבאת, ששונות בהתנהגות שלנו ביחס לאמונות אמיתיות שלנו אודותינו (במילים אחרות, פער בין ההתנהגות לבין האמונות שלנו) אכן מייצרת עוררות.

מה ניתן להסיק מכך?

Answer 54

שתיאוריית הדיסוננס היא הנימוק ההולם לתופעה שנצפתה בניסויים הללו ולא תיאוריית תפיסת העצמי.

Question 55

ישנו קונצנזוס שהתפתח בקרב פסיכולוגים חברתיים לפיו תהליכי הפחתת דיסוננס ותהליכי תפיסת עצמי מתרחשים ביחד ושניהם משפיעים על עמדות ותפיסות רחבות יותר של אנשים כלפי עצמם.

נכון או לא נכון?

Answer 55

נכון

Question 56

מתי מופעלים תהליכי הפחתת דיסוננס ?

Answer 56

תהליכי הפחתת דיסוננס מופעלים כאשר ההתנהגות אינה עקבית עם עמדות קיימות חד משמעיות ובעלות חשיבות מסוימת.

Question 57

מתי מופעלים תהליכי תפיסה עצמי?

Answer 57

תהליכי תפיסה עצמי מתעוררים כאשר ההתנהגות ״מתעמתת״ עם עמדות שהן מעורפלות יחסית או בעלות חשיבות פחותה.

Question 58

. גוף מחקר משמעותי הבהיר שחלק ניכר מהעמדות שלנו הן די חלשות ומעורפלות.

נכון או לא נכון?

Answer 58

נכון

Question 59

האם תהליכי תפיסה עצמית משפיעים על התנהגות משמעותית?

Answer 59

על אף שתהליכי תפיסה עצמי לרוב ישפיעו על עמדות לא חשובות מאשר עמדות חשובות, לעיתים הם כן משפיעים על עמדות משמעותיות וכתוצאה מכך על התנהגות משמעותית.

Question 60

קיימת כמות עצומה של עדויות על כך שמחשבותינו ורגשותינו מושפעים ואף נטועים במצבנו הפיזי ובתנועות הגוף שלנו.

נכון או לא נכון?

Answer 60

נכון

Question 61

ניסוי: בהדגמה מוקדמת של אפקט זה,
Gary, Wells ו-Richard Petty
לקחו מספר סטודנטים שכביכול באו לבדוק זוג אוזניות באמצעות הנדת ראשם מטה ומעלה או מצד לצד בזמן שהם הקשיבו לתוכנית רדיו.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 61

כאשר נשאלו מאוחר יותר על נקודות המבט שהועלו בתוכנית הרדיו, הסטודנטים ציינו שהם הסכימו איתם יותר כאשר הם הנידו את ראשם מעלה ומטה מאשר כאשר הם הניעו את ראשם מצד לצד.

Question 62

ניסוי: במחקר אחד
(Cacioppo, Joseph Priester and Gary Bernston)
הציגו לתלמידי קולג׳ סדרה של 24 סימניות סיניות בזמן שהם לחילופין לחצו על שולחן (מתיחת הזרוע) או משכו אותו (פעולת כיווץ).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 62

הסטודנטים העריכו את הסימניות הסיניות באופן חיובי יותר כאשר הם כיווצו את זרועותיהם מאשר כאשר הם מתחו את זרועותיהם.

Question 63

האקט הקוגניטיבי הוא תמיד מופשט.

נכון או לא נכון?

Answer 63

לא נכון

האקט הקוגניטיבי, לכאורה אקט מופשט של הבנה הוא לא תמיד מופשט.

Question 64

במחקר אחר, משתתפים היו בתוך מעבדה בה התרמוסטט כוונן לשני מצבים: 27 מעלות או 23 מעלות (בקירוב).

משתתפים באיזה חדר האמינו יותר בהתחממות גלובלית?

Answer 64

משיבים בחדר החם האמינו יותר בהתחממות גלובלית. האפקט היה משמעותי מספיק שאפילו אנשים שמרנים (״רפובליקנים״) בחדר חם הביעו אותה דאגה ביחס לבעיית ההתחממות כמו הליברלים (״דמוקרטים״) ששהו בחדר הקר.

במילים אחרות, האפקט של טמפרטורת החדר היה ניתן להשוואה באותו שיעור לאפקט של העמדות הפוליטיות. נראה, אם כך, שעל מנת לתפוס את הרעיון של התחממות גלובלית אנחנו מוכרחים לדמיין אותו מנטלית ואנחנו עושים זאת יותר בקלות כשאנחנו מרגישים חום.

Question 65

הגדר
System justification

Answer 65

הגנה על המערכת הסוציו-פוליטית השולטת אליה משתייכים.
(גם אם לא מרוויחים מקיומה)

Question 66

הגדר
System Justification Theory

Answer 66

תיאוריה לפיה אנשים מונעים לראות במערכת הסוציו-פוליטית הקיימת כהוגנת, צודקת ורצויה.

Question 67

אנשים שלא מרוויחים מהמערכת הם בעלי מניע פסיכולוגי וכלכלי להגן על המערכת

נכון או לא נכון?

Answer 67

לא נכון

הם בעלי מניע פסיכולוגי בלבד

Question 68

הגדר
Terror Management Theory TMT
(תיאוריית ניהול האימה)

Answer 68

תיאוריה לפיה אנשים מתמודדים עם החרדה הפוטנציאלית מהידע על המוות הבלתי נמנע על ידי שאיפה לאלמותיות סמלית, המושגת על ידי שימור השקפות עולם המוערכות בתרבות ועל ידי האמונה שהם חיו לפי הסטנדרט שמציבה התרבות

Question 69

מהי הצורה הרווחת ביותר להתמודדות עם המוות?

Answer 69

הכחשה

Question 70

הגדר תופעת
“The denial of death”
בקר, 1973

Answer 70

התופעה שאנשים מוצאים נחמה בכך שגם אחרי לכתם הדברים שהם מעריכים ימשיכו להתקיים. עבור רבים, האלמותיות העקיפה הזו מושגת על ידי מחשבה על תפקידם ההורי.

Question 71

ביצעו מניפולציה שמטרתה להבליט את העובדה שאנחנו בני תמותה (שנמות מתישהו..).

למה גרמה המניפולציה?

Answer 71

בהתאמה עם רעיונות ה
TMT,
מניפולציות שמדגישות את היותנו בני תמותה הוצגו כדי לגרום לאנשים להיות עוינים יותר כלפי אלה שמבקרים את מדינתם, להיות מחויבים יותר לקבוצות ההשתייכות שלהם ועוינים יותר לקבוצות חוץ, להיות נחושים יותר להעניש את אלו שקוראים תיגר על החוקים והנהלים המושתתים, וסרבנים יותר לשימוש בארטיפקטים תרבותיים כמו צלב או דגל ארה”ב למטרות לא משמעותיות או תועלתניות. להדגיש את המוות גורם לאנשים לרצות לפעול לפי הערכים של המוסדות שעמם הם מזדהים ושימשיכו לחיות אחריהם.

Question 72

בבחירות לנשיאות ארה”ב ב-2004, נתנו למשתתפים סקר לגבי עמדותיהם על שני המתמודדים.
עבור חלק מהמשתתפים הודגשה העובדה שהם בני תמותה, ואחרים התבקשו לכתוב על כאב שיניים.
משום שבוש היה הנשיא המכהן וקושר על ידי אנשים ללחימה בארגוני טרור, החוקרים הניחו שהאנשים שיענו על הסקר יינטו יותר כלפי בוש, ופחות כלפי קארי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 72

ההשערה אוששה

Question 73

בניסוי שבוצע, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
קבוצה אחת קראה מאמר ששולל קיום חיים לאחר המוות,
הקבוצה השנייה קראה מאמר שטוען להפך, כי ייתכן ויש חיים לאחר המוות.
לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו פידבק חיובי ממקורות לא מהימנים כמו הורוסקופ, ולאחר מכן דירגו את האמינות שלהם.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 73

אלה שקראו את המאמר ששולל את החיים לאחר המוות דירגו את המקור כיותר אמין מאלה שקראו את המאמר השני

Question 74

בניסוי שבוצע, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות:
קבוצה אחת קראה מאמר ששולל קיום חיים לאחר המוות,
הקבוצה השנייה קראה מאמר שטוען להפך, כי ייתכן ויש חיים לאחר המוות.
לאחר מכן, כל המשתתפים קיבלו פידבק חיובי ממקורות לא מהימנים כמו הורוסקופ, ולאחר מכן דירגו את האמינות שלהם.

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 74

אם אנחנו יכולים להאמין בחיים לאחר המוות, הצורך בהערכה עצמית פוחת.

Question 75

עמדה כוללת 3 מרכיבים עיקריים
מהם?

Answer 75

1. השפעה (רגשות)
2. הכרה (מחשבות וידע)
3. התנהגות (להימנע מהאובייקט או להפך)

Question 76

הגדר עמדות מרומזות

Answer 76

עמדות שאנשים לא מודעים שיש להם, או עמדות שהם לא רוצים להודות שיש להם.

Question 77

הגדר ניבוי התנהגות מעמדות

Answer 77

קשה לנבא התנהגות מעמדות, וכן קשה לדעת מהן הסיבות לעמדות שלנו.

Question 78

הגדר ניבוי עמדות מהתנהגות

Answer 78

להתנהגות יכולה להיות השפעה גדולה על עמדות. תאוריות קוגניטיביות בנוגע לעקביות מדגישות כמה אנשים מעריכים עקביות בין מגוון העמדות שלהם וכן עקביות בין העמדות לבין ההתנהגות.