Reading Materials Chap. 5: Social Attribution

Question 1

הגדר ייחוס סיבתי
Causal Attribution

Answer 1

המתצפת נוטה לייחס פעולות, במיוחד אלה המובחנות, לגורמים אישיותיים של השחקן- כאלה כמו למשל תכונות אישיות וכישרונות. לעומת זאת, השחקן נוטה לייחס את אותה הפעולה לגורמים מצביים.

Question 2

מדוע אנשים משתמשים בייחוס סיבתי?

Answer 2

אנשים משתמשים בייחוס סיבתי בשל הצורך בביצוע הסקה לגבי אחרים (ועצמם) על מנת לנבא את התנהגותם.

Question 3

מהי תיאוריית הייחוס?
Attribution Theory

Answer 3

סדרה של מושגים המסבירים כיצד אנשים מייחסים סיבות לאירועים סביבם והשפעתם.

Question 4

מהי חשיבות הייחוס הסיבתי?

Answer 4

מחקר שיטתי על ייחוס סיבתי מצא שלהסברים של אנשים יש השלכות עצומות במספר תחומים, כולל בריאות והשכלה.

Question 5

מהו סגנון הסבר ייחוס?
Explanatory style

Answer 5

מתייחס לדרך טיפוסית בה מסביר הפרט אירועים בחייו.

Question 6

סגנון הסבר נאמד על פני 3 מימדים

מהם?

Answer 6

1. פנימי/ חיצוני
   (internal\ external)
2. יציב/ בלתי יציב
   (stable\ unstable)
3. כללי/ ספציפי
   (global\ specific)

Question 7

הסבר המציין סיבה פנימית משפיע על מה?

Answer 7

על העצמי

ה-Self

Question 8

מתן סיבה סטבילית, יציבה מרמזת על מה?

Answer 8

מתן סיבה סטבילית, יציבה מרמזת על כך שדברים לעולם לא הולכים להשתנות

Question 9

מתן סיבה בלתי סטבילית מרמזת על מה?

Answer 9

מתן סיבה בלתי סטבילית מרמזת על כך שהדברים עשויים להשתפר

Question 10

מה התוצאות של מתן סיבה מוכללת?

Answer 10

השלכה על תחומי חיים רבים

Question 11

מה התוצאות של מתן סיבה ספציפית?

Answer 11

משליכה על תחומים בודדים בלבד

Question 12

הגדר סגנון הסבר פסימי
(Pessimistic explanatory style)

Answer 12

המגמה להסביר אירועים בעלי אופי שלילי במונחי סיבות פנימיות סטביליות ומוכללות

סגנון זה מקושר למגוון תוצאות בלתי רצויות בחיים.

Question 13

סטודנטים עם
Pessimistic explanatory style
נוטים לקבל ציונים גבוהים
יותר ביחס לסטודנטים בעלי
Optimistic style.

נכון או לא נכון?

Answer 13

לא נכון

סטודנטים עם
Pessimistic explanatory style
נוטים לקבל ציונים נמוכים
יותר בניגוד לסטודנטים בעלי
Optimistic style.

Question 14

סגנון ההסבר של אדם כאיש צעיר נותן חיזוי למצב הגופני שלו מאוחר יותר בחיים.

נכון או לא נכון?

Answer 14

נכון

Question 15

בוגרי הרווארד בשנים 1942-1944 השתתפו במחקר ארוך טווח שדרש מהם למלא שאלון אחת לשנה ולשלוח דיווחים על מצב בריאותי. את הדיווחים הרפואיים האלו המירו לסקאלה של 1-5 כאשר 1 זה אדם בריא ו 5 זה אומר שהוא מת.
זה נעשה לכל האנשים כאשר הגיעו לגילאים: 25,30 ו-35 וכן הלאה. ולאחר מכן בדקו את המתאם עם סגנון ההסבר שעשו לפי השנה 1946 (לאחר מלחמת העולם השנייה).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 15

סגנון הסבר חיובי במהלך בגרות צעירה היה מנבא מוצלח מאוד על בריאות הגופנית בחיים המאוחרים יותר.

Question 16

הגדר סגנון הסבר אופטימי
(Optimistic explanatory style)

Answer 16

הנטייה לייחס ייחוסים חיצוניים, לא יציבים וספציפיים לכישלון. ככל הנראה גורם לנו להיות פחות נוטים לייאוש ומעודדת יותר השקפת מסוגלות שיכולה לקדם התנהגויות כאלה כמו פעילות גופנית קבועה וביקור רופא- התנהגויות שיכולות להוביל לחיים ארוכים ובריאים יותר.

Question 17

מחקרים מראים שיותר נפוץ שבנים יתרגמו את הכישלון שלהם בחוסר השקעה, ובנות יתרגמו את הכישלון לחוסר יכולת.

נכון או לא נכון?

Answer 17

נכון

Question 18

לא משנה מה יהיו הסיבות האחרות לכך שבנים מבטלים את הכישלונות וחוגגים את הניצחונות שלהם ועל ההתנהגות הצנועה יותר, דפוסים אלה מחוזקים על ידי היחס שהם מקבלים בכיתות.

נכון או לא נכון?

Answer 18

נכון

Question 19

התפיסה שלנו לגבי כמה שליטה יש לאדם אחר על מעשיו היא גורם חשוב לאיך אנחנו שופטים אותו.

הסבר

Answer 19

תירוץ המסביר התנהגות בעייתית מניב יותר סלחנות כאשר התירוץ לא היה בשליטת האדם מאשר אם היה בשליטה

כאשר אנו מנסים להבין את הגורם למשהו, שאלה חשובה במיוחד היא האם ההתנהגות תוצר של משהו בתוך האדם (פנימית) או שיקוף של משהו על הקשר או הנסיבות.

Question 20

הגדר : עקרון השונות המשותפת

Covariation Principle

Answer 20

חוקרים מנסים למצוא מהו הגורם, חיצוני או פנימי, אשר יכול להסביר את התופעה

Question 21

חוקרים מנסים למצוא מהו הגורם, חיצוני או פנימי, אשר יכול להסביר את התופעה. בפסיכולוגיה, מהם שלושת הגורמים העיקריים שבאים בחשבון ?

Answer 21

1. קונצנזוס
2. מובחנות
   Distinctiveness
3. עקביות
   Consistency

Question 22

הגדר קונצנזוס

Answer 22

מה מרבית האנשים היו עושים במצב מסוים.

קונצנזוס גבוה אומר שרוב האנשים יתנהגו אותו דבר באותה סיטואציה.

Question 23

הגדר מובחנות

Answer 23

מתייחס לשאלה כיצד אותו אדם יתנהג במצבים שונים.
האם האדם יתנהג בכל המצבים בצורה דומה או יתנהג אחרת בכל מצב.

אם המובחנות גבוהה זה אומר שההתנהגות של האדם מוגבלת למצב זה בלבד ואז פחות מדבר על ההתנהגות ויותר על הסיטואציה.

Question 24

הגדר עקביות

Answer 24

מתייחס לשאלה האם האדם יתנהג באותו אופן באירועים חוזרים של אותה סיטואציה.

אם העקביות נמוכה האדם יתנהג שונה בכל פעם שיהיה אותו מצב ואז לא ניתן ללמוד לא על ההתנהגות ולא על הסיטואציה.

עקביות גבוהה- האדם יתנהג באותו האופן במצבים דומים באופן עקבי.

Question 25

הגדר ייחוס מצבי
Situational attribution

Answer 25

מדבר על כך שכל הגורמים- קונצנזוס, מובחנות ועקביות גבוהים. כלומר רוב האנשים יתנהגו בצורה דומה באותם מצבים באופן עקבי.

Question 26

הגדר
dispositional attribution

Answer 26

כאשר העקביות גבוהה אך קונצנזוס ומובחנות נמוכים.

מצב זה מעיד על משהו שונה אצל אותו אדם לעומת האחרים.

Question 27

הגדר עיקרון ההפחתה

Answer 27

יש לנו פחות ביטחון בכך שההתנהגות היא אמיתית או מייצגת את האדם.

Question 28

הגדר עיקרון ההגברה

Answer 28

למרות המצב, אם האדם התנהג כך אנו יכולים להיות יותר בטוחים בכך שזוהי ההתנהגות האמיתית שלו.

Question 29

מה יגרום בעיקר לחשיבה מנוגדת לעובדות ?

Answer 29

זמן ומרחק

Question 30

במחקר של
miller & McFarland
אנשים חשבו שלמשפחה של אדם שנהרג בהתרסקות מטוס קרוב למקום בטוח מגיע יותר פיצוי מאשר לאדם שנהרג במקום מרוחק כי אם היה שורד היה לו סיכוי יותר גדול להגיע למקום מבטחים.

למה זה?

Answer 30

החשיבה של כמעט הגיע קשה יותר ומצריכה פיצוי כספי גדול יותר.

Question 31

הגדר
COUNTERFACTUAL EMOTIONS
בעזרת דוגמא

Answer 31

כאשר זוכים במדליית כסף פחות שמחים מזוכי זהב או ארד כי הם כמעט זכו בזהב: הניצחון על פני רבים יכול להיות מועט עקב הפסד לאחד.

Question 32

קשה יותר לקבל אסון אם התרחש בשגרה של האדם מאשר אם היה באירוע יוצא דופן.

נכון או לא נכון?

Answer 32

לא נכון

קל יותר לקבל אסון אם התרחש בשגרה של האדם מאשר אם היה באירוע יוצא דופן.

Question 33

הגדר טעויות ייחוס בשירות העצמי :
self-serving attributional bias

Answer 33

כולנו מכירים את התופעה שאנשים נוטים לייחס לעצמם הצלחות ולייחס כשלונות לנסיבות חיצוניות. התופעה הזו נקראת
self-serving attributional bias.

Question 34

מהי מטרת ההטייה המוטיבציונית ?

Answer 34

שימור ההערכה עצמית

Question 35

ניסוי שערך בקמן ב-1970 מנסה להדגים את העניין בצורה מבוקרת.
הניסוי כלל “תלמיד” שמתקשה להתמודד עם חומר חדש. משתתפי הניסוי היו מורים או מדריכים שניסו ללמד אותו את החומר. כל “התלמידים” נכשלו אחרי ההדרכה הראשונה כחלק מתנאי הניסוי.
לאחר מכן בוצע סיבוב שני של הדרכה על ידי משתתפי הניסוי.
חצי מהסטודנטים הצליחו להשתפר באופן משמעותי בציון שלהם לעומת זאת 50 אחוז מהסטודנטים המשיכו להציג תוצאה ירודה במסגרת הניסוי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 35

מה שגילה המחקר הוא כי מורים ומדריכים האשימו את הסטודנטים בכישלון (זה לא שאני מורה גרוע, זה הסטודנט שנכשל) אבל לקחו על עצמם את הצלחת הסטודנטים בביצוע המטלה בפעם השנייה (אני מורה מעולה!).

‏כאמור, הנטייה לייחוס עצמי מוצגת פה בצורה מאוד ברורה

Question 36

מהי טעות הייחוס הבסיסית?
fundamental attribution error.

Answer 36

חוסר היכולת לזהות את חשיבות הסיטואציה על ההתנהגות וכן הנטייה שלנו להדגיש את החשיבות של המזג והאישיות על ההתנהגות.

Question 37

מדוע היא נקראת טעות הייחוס הבסיסית?

Answer 37

היא כל כך מקובלת ועקבית באוכלוסייה

Question 38

הניסוי המוצג בפרק כולל שני משתתפים: מראיין ומשיב. תפקיד המראיין הוא לקרוא סדרה של שאלות למשיב, שיכול לבחור להקריא אחת משתי תשובות מוכנות מראש. משמע, המשיב אינו מספק מידע לגבי אמונותיו, אלא תשובות שהוכנו מראש.
בנוסף, הניסוי אפשר למראיין לבחור מהי התשובה שבה יבחר המשיב.
לאחר שהמראיינים השלימו סדרה של שאלות והינחו את המשיבים באיזה תשובה לבחור, הם השתתפו בשאלון שבדק מה דעתם לגבי אישיות המשיב.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 38

למרות שלמשיב לא הייתה כל שליטה בתשובה שיבחר או בטקסט שיקריא, המראיינים הצליחו למצוא פרשנות וייחוס מתוך תשובות אלה לגבי אישיות המשיבים.
משמע, משיבים שהונחו לומר תשובות הקשורות לכך שהם אנשים רגישים קיבלו ציון יותר גבוה במידת החמלה שלהם יחסית למשיבים שהונחו לענות תשובות אנוכיות.

חשוב לשים לב שהתופעה הזאת קרתה גם כאשר המשיבים הביעו חוסר נוחות במענה על התשובה שהונחו לענות, באמצעות שינוי הטון שלהם.

Question 39

בניסוי של (1977)
quiz-game
נמצא שלרוב אנחנו לא מבחינים ביתרונות שחלק מהאנשים זכו להם בחיים או בחסרונות שחלק צריכים להתגבר עליהם.
בניסוי הנבדקים השתתפו בחידון תחרותי, כאשר מחציתם שאלו את השאלות ומחציתם התחרו.
השואלים התבקשו לשאול שאלות ידע כללי מאתגרות ( בגבול הטעם הטוב) והמתחרים היו צריכים להשיב.

לשואלים היה יתרון גדול- הם שאלו שאלות שהתאימו לידע הכללי שלהם, בעוד שהמתחרים סבלו מחיסרון גדול כשהתבקשו לענות על שאלות ידע כללי שכנראה לא תואמות את הידע הכללי האישי שלהם.
אם הנבדקים היו חושבים על המקרה באופן לוגי- הם היו מבינים את היתרונות והחסרונות של כל תפקיד בניסוי ואז היו מניחים שכל הבדל שנמצא בנוגע לידע הכללי והאינטליגנציה של המשתתפים מוסבר באמצעות התפקיד שלהם בניסוי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 39

כצפוי, המתחרים שנשאלו ענו תשובות שגויות רבות. הם התרשמו מאוד מהיכולות של השואלים ודירגו את הידע הכללי והאינטליגנציה שלהם כגבוהים משל עצמם. בהמשך, כשביצעו שוב את הניסוי לעיני צופים, גם הם דירגו את הידע הכללי והאינטליגנציה של השואלים כגבוהים משל עצמם.

היחידים שלא הושלו על ידי ניסוי זה היו השואלים, אשר דירגו את רמת הידע הכללי שלהם כדומה לשל הסטודנט הממוצע. הם ידעו שחסר להם המון ידע בנושאים מסוימים כאשר ניסו לחשוב על שאלה מאתגרת דיה. לניסוי זה רלוונטיות לחיי היומיום שלנו.

Question 40

ניסוי נוסף: הפסיכולוג הארגוני רונאלד האמפרי (1985), ארגן משרד עסקים קטן כמעבדה לניסוי שלו- הוא אמר לאנשים שהוא מעוניין להבין איך אנשים עובדים יחד במשרד.
הנבדקים חולקו באקראי לקבוצת “מנהלים” ו”פקידים”, באמצעות הטלת מטבע כאשר הם עדים לחלוקה הזו. המנהלים היו בעלי אחריויות שונות והפקידים עקבו אחר הוראות.

האמפרי נתן למנהלים זמן לקרוא ספר המתאר את המשימות שלהם, ובזמן הזה הנסיין הראה לפקידים את תא הדואר ושאר המערכות הפקידותיות. לאחר מכן, המשרד החדש פעל כשעתיים.
הפקידים נדרשו לעבוד בעבודות שלא דורשות כישורים רבים, שחוזרות על עצמן והיו עם מעט מאוד עצמאות. המנהלים, כמו במשרד אמיתי, מלאו משימות הדורשות מיומנות רבה והנחו את עבודת הפקידים.

לאחר זמן העבודה בניסוי, המשתתפים דירגו את עצמם ואת השאר במגוון תכונות המתקשרות לתפקידים שגילמו, כמו מנהיגות, אינטליגנציה, יכולת לעבוד קשה, אסרטיביות ותמיכה בזולת.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 40

בכל התכונות הללו, מנהלים דירגו את יתר המנהלים גבוה יותר מאשר דירגו את הפקידים.
הפקידים דירגו את המנהלים בכל התכונות מלבד “יכולת לעבוד קשה” גבוה יותר מכלל הפקידים.

נזכיר- כל המשתתפים ידעו על החלוקה המקרית של התפקידים.

Question 41

בניסוי המשרד של רונאלד האמפרי (1985)

מה היו המסקנות מהניסוי?

Answer 41

ניסויים כאלה משמשים כאזהרה לגבי שיפוט מהיר בנוגע להצלחה וחוסר הצלחה של אנשים שאנחנו רואים בחיינו. אם אנחנו ממהרים לקפוץ למסקנות על כאלו שלא הצליחו בחיים - עלינו לזכור את טעות הייחוס הבסיסית ובפרט את הפקידים מהניסוי, ולשאול את עצמנו האם יש נסיבות מסוימות לחוסר ההצלחה בה הבחנו.

Question 42

מהן סיבות לטעות הייחוס הבסיסית?

Answer 42

1. השפעה מוטיבציונית
2. אמונה בעולם צודק
   just world hypothesis

Question 43

ניסוי: המשתתפים היו צריכים להסביר למה הם בחרו את המקצוע שהם בחרו בקולג׳ ולמה חבר שלהם בחר את מה שהוא בחר.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 43

החוקרים ראו שכאשר הנבדקים תיארו את הבחירה של מישהו אחר הם ייחסו זאת לאישיות יותר מאשר שהסבירו את שלהם.

Question 44

אפקט ההבדלים בין שחקן וצופה בייחוס מתרחש רק ברמת האינדיבידואל ולא ברמה לאומית.

נכון או לא נכון?

Answer 44

לא נכון

אפקט ההבדלים בין שחקן וצופה בייחוס מתרחש גם ברמת האינדיבידואל וגם ברמה לאומית.

Question 45

למי יש יותר מידע: לשחקן או לצופה?

Answer 45

לשחקן

שחקן וצופה נבדלים גם במידע שהם יודעים, השחקן יודע מה השפיע עליו להתנהג בצורה מסוימת, ואילו הצופה יכול רק לנחש את הכוונה. בנוסף השחקנים יכולים לדעת אם הפעולה מאפיינת אותם או לא.
מכאן שלשחקן יש עמדה טובה יותר להבחין האם ההתנהגות נובעת ממניעים פנימיים או חיצוניים.

Question 46

בניסוי התבקשו אמריקאים ויפנים לשרטט אחת משתי אופציות: את הקו המקורי שראו בריבוע, או את היחס שבין הקו והריבוע המקוריים ביחס לריבוע חדש שראו.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 46

תוצאות המחקר הראו כי האמריקאים יותר טובים בשיפוט אבסולוטי שלא דורש ירידה לפרטים, ואילו היפנים היו טובים בשיפוט רלטיבי שדרש את בחינת כל הפרטים בריבוע המקורי.

בבדיקת Fmri
בניסוי המשך, נמצא שבהתאמה, אזור הפרונטו-פריאטלי במוח (שמשויך להערכות תפיסתיות מסובכות), עובד יותר אצל אסייתיים כשהתבקשו להתעלם מהקונטקסט במטלה, ואצל אמריקאים כשהתבקשו להתייחס לקונטקסט, מה שמאשש את טענת המחקר המקורית.

Question 47

מחקרים מצאו שטעות הייחוס הבסיסית נפוצה יותר אצל מערביים או אצל אסייאתים?

Answer 47

מערביים

מחקרים מצאו שטעות הייחוס הבסיסית נפוצה יותר אצל מערביים מאשר אצל אסייתיים, שכן אלה שמים לב לחשיבות לנסיבות המצביות של ההתנהגות.

Question 48

במחקר בחנו פרדיגמה ידועה: אנשים מניחים כי אנשים שנואמים מאמינים במה שהם אומרים, למרות שנושא הדיבור הוקצה להם. בשלב הראשון כל נחקר התמודד בעצמו מול הפרדיגמה כשנדרש לכתוב נאום על נושא שנבחר בידי החוקרים. בשלב השני של הניסוי ראו הנחקרים אדם אחר נואם והתבקשו להגיד האם הוא מאמין במה שאומר או לא

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 48

הקוריאנים לא הביעו עמדה חותכת ונשארו ניטרליים, לעומת המערביים שתוצאותיהם דמו לקבוצת הביקורת, והמשיכו לבצע את טעות הייחוס הבסיסית למרות שהתנסו בסיטואציה בעצמם.

Question 49

גם בין תת-תרבויות אמריקאיות יש הבדלים בייחוס

נכון או לא נכון?

Answer 49

נכון