פרק 4 Flashcards
קוגניציה חברתית
תחום הפסיכולוגיה החברתית עוסק בשיפוט מאחר ולתחום זה מאז ומעולם הייתה זיקה קוגניטיבית. אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הוא שיש להבין כיצד הסיטואציה נתפסת ומפורשת על ידי האדם כדי להבין כיצד יתנהג. גירויים חברתיים כמעט ואינם משפיעים על ההתנהגות באופן ישיר, אלא רק בדרך עקיפה באמצעות הדרך בה הם מפורשים ומובנים.
בנוסף, לשיפוט יש חשיבות רבה ביום-יום, ופעמים רבות הוא שגוי. הטעויות שלנו נותנות לפסיכולוגים מידע על האסטרטגיות והחוקים על פיהם בני האדם מבצעים שיפוטים. טעויות אלו מסייעות גם לטועה עצמו מפני שבאמצעות הבנת הטעות יוכל האדם ללמוד כיצד לנהוג להבא. כלומר, מחקר של השיפוט עשוי להוביל לשיפור בשיפוט שלנו.
המידע הזמין לשיפוט
בבעיות רבות בחיינו אין לנו את כל הידע הנחוץ לפתרון הבעיה, ולעתים המידע הקיים בידנו הוא שגוי. מגבלות אלו מגבילות את הדיוק אליו ניתן להגיע (לעתים אנו עשויים להגיע להחלטות שגויות למרות שהשיקולים שביצענו היו נכונים). לכן רצוי להעריך את השיפוט לא על סמך תוצאותיו אלא על סמך התהליך שהוביל אליו.
מכיוון ששיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין חשוב לדעת מתי המידע שבידנו מדויק/שגוי.
הטיות במידע המוצג ממקור ראשון
- חלק מהמידע שמגיע אלינו על העולם מגיע ממקור ראשון, דרך התנסויות ישירות.
- חלק מהמידע מגיע מיד שנייה- רכילות, חדשות, ביוגרפיות, ספרי לימוד וכדומה. בחלק מהמקרים המידע ממקור ראשון מדויק יותר, מכיוון שהוא לא עובר סינון ע”י אנשים אחרים שיכולים להטות את המידע בכיוון מסוים. אך גם מידע ממקור ראשון יכול להיות מטעה- למשל כאשר אנחנו לא קשובים או לא מפרשים כהלכה את המידע, החוויה שלנו יכולה אף היא להיות לא מייצגת.
- חלק מהמידע שאנחנו מסיקים נובע מהתנהגות של אנשים אחרים, שיכולה להיות לא מייצגת בניסיון לייצר רושם אחר על עצמם.
בורות פלורליסטית (pluralistic ignorance)
סיטואציה נפוצה בה אנשים מסיקים מסקנות לא נכונות על התנהגות של אנשים אחרים. לדוגמא: כשמלמדים חומר קשה בכיתה, המרצה שואל אם יש שאלות אך אף אחד לא מרים את היד כי הוא אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לשאול על החומר, שהיה כל כך קשה. כל תלמיד רואה שאף אחד לא שואל ומניח שרק הוא לא הבין.
o התופעה מתרחשת כאשר אנשים מתנהגים באופן שונה מהאמונה הפרטית שלהם כיוון שהם פוחדים מהשלכות חברתיות, כתוצאה מכך כולם לא תופסים נכון את הנורמה הקבוצתית. למעשה, אנשים מסיקים שהם הסטייה מהקונצנזוס וזה מחזק את הקושי לנהוג לפי מה שהם באמת מרגישים.
o הטיה זו מתרחשת בעיקר במקומות בהם מעריכים “קשיחות”, כך שאנשים פוחדים להראות רחמים ודחפים עדינים יותר.
o (1) חברי כנופיות לעיתים מתוודים על התנגדותם למעשי אלימות באופן פרטי אך פוחדים להראות זאת בפומבי כדי שלא יצחקו עליהם.
o (2) סוהרים בבתי כלא לא רוצים להראות רחמים כלפי האסירים (קופמן).
מחקר של פרנסיס ומילר
עסק בגישה של סטודנטים לצריכת אלכוהול באוניברסיטת פרינסטון, שם הנורמה החברתית היא לשתות הרבה. בפרטיות הסטודנטים התוודו כי הם חוששים מהכמויות. הסטודנטים נשאלו מה לדעתם סטודנטים אחרים חושבים על התופעה, והממצאים העידו על בורות פלורליסטית- הנבדקים סברו שלהם נוח פחות עם השתייה מאשר מרבית הסטודנטים, כלומר חשבו שהם חריגים. כשהסטודנטים נחשפו לעמדות האמיתיות של חבריהם, זה הפחית את כמות השתייה.
החוקרים חילקו את הנבדקים ל-2 קבוצות דיון- אחת דנה בבורות פלורליסטית וכיצד נורמות אלכוהול התפתחו, והשנייה דנה בהחלטות נבונות יותר על צריכת אלכוהול. נבדקים מהקבוצה הראשונה שתו 40% פחות מאשר אלה בקבוצה השנייה.
מחקר של שלטון ורצ’רדסון
בורות פלורליסטית ביצירת קשרי חברות עם בני מוצא אתני שונה- הם ניבאו שאנשים פוחדים ליצור קשר עם בן קבוצה אתנית אחרת כיוון שהם חוששים שאין להם עניין לדבר איתם. כל אחד מהצדדים חושב את זה, וכך לא נוצרת חברות. כיצד אנשים מפרשים את הסיטואציה? סטודנטים נוטים לייחס את חוסר היכולת שלהם לתקשר עם פחד מדחייה, אך את חוסר הרצון לתקשר של הצד השני כחוסר רצון ליצור קשר עם קבוצה אתנית שונה.
הטיות זיכרון
מאפיינים מסוימים של הזיכרון (דעיכה עם הזמן, קושי בשימור מידע רב בו-זמנית ודחיקה של מידע ישן על ידי מידע חדש) עשויים לגרום לו להיראות פסיבי אך כיום ידוע כי הזיכרון הינו רכיב אקטיבי וקונסטרוקטיבי.מערכת ההבניה של הזיכרון בנויה כך שהיא עלולה להבנות זיכרונות של אירועים שמעולם לא התרחשו. בעיות כאלה בזיכרון יכולות להוביל לטעויות בשיפוט. החשש בנוגע לזיכרונות מוטעים הפך לבולט בשנות ה80-90, כחלק מהדיון על “זיכרונות שנזכרו מחדש”. כלומר, אנשים טוענים שחוו טראומת ילדות שהם שכחו לחלוטין או הדחיקו את נזכרים בהמשך חייהם, בד”כ במהלך טיפול פסיכולוגי. הזיכרונות הכי נפוצים הם של התעללות מינית. לדוגמא, אביה של איילין פרנקלין ריצה 6 שנים בכלא לאחר עדות של בתו שהוא אנס את חברתה כשהיו קטנות.
לעיתים קרובות אנחנו לא יכולים להגיד האם זיכרונות מאוחזרים הם אמיתיים או לא. אם יש עדות שזיכרון אחד הובנה, זה לא אומר שכל הזיכרונות הובנו, וגם להפך. אפילו הזיכרונות החיים ביותר יכולים להיות לא מדויקים- מומצאים לחלוטין או שחלק מהפרטים שונו. למשל, אדמס וג’פרסון טענו שחתמו על מגילת העצמאות ב-4 ביולי למרות שזה לא היה המקרה. כנראה משום שיום זה דומיננטי בהיסטוריה האמריקאית.
מרבית האנשים מניחים שדברים מסוימים בחיים נוטים להישאר אותו הדבר, ודברים אחרים משתנים. תיאוריות כאלה על יציבות ושינויים יכולות לעוות את הזיכרונות כאשר אירועים אמיתיים לא מתאימים לתיאוריות.
המחקר של גוטהלס ורקמן
: עסק בגישות כלפי הסעות משותפות כדי ליצור אינטגרציה גזעית. סטודנטים מילאו שאלונים לגבי נושאים פוליטיים ובהם נושא זה. לאחר כ4-14 ימים הם השתתפו בקבוצת דיון על נושאים במחלוקת- בנושא הסעות משותפות. הקבוצות חולקו לכולם בעד, או כולם נגד וכללו גם נסיין משתף פעולה שקיבל טיעונים חזקים בעד ונגד. התפקיד של הנסיין היה לשנות את הדעה של הסטודנטים, והוא הצליח בכך. לאחר הדיון חולקו שאלונים בעד-ונגד ושאלו אם הם זוכרים את העמדה הראשונה שהייתה להם לפני הדיון, הנבדקים הבנו את הזיכרון שיתאים לדעות החדשות שלהם (אלה עם דעה חיובית טענו שדעתם הייתה שלילית). ביקורת: הנבדקים רצו להיות עקביים, ולכן סיפקו מידע לא נכון לגבי עמדתם בעבר. כדי לשלול זאת החוקרים במחקר יצרו שאלון זהה לשאלון שהסטודנטים קיבלו בפעם הראשונה וביקשו מהם לדייק בתשובתיהם מכיוון שבודקים את איכות הזיכרון שלהם. ולמרות בקשה זו העמדות השתנו מאוד.
עיוותים כאלה לזיכרון נפוצים מאוד בתוכניות “עזרה עצמית” כמו משטרי דיאטה, לימוד קריאה מהיר, סדנאות בטחון עצמי… הרבה תוכניות כאלה נמצאו כלא אפקטיביות ואף פוגעות, אך משתתפים מדווחים על הצלחה. קונוואי ורוס טענו שאנשים מתחילים את התוכנית עם ציפייה להצלחה, הם מיישמים תיאוריה זו בסוף התוכנית ומסיקים על כיצד הם בטח היו לפני שהשתתפו בתוכנית. אנשים העריכו את הכישורים ההתחלתיים שלהם כרעים יותר ממה שהיו באמת, כך הם חשבו שהם השתפרו. בפועל ראו שהם לא קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים. זה מתרחש דרך תהליכי רציונליזציה.
זיכרונות הבזק
זיכרון חזק וחי של הרגע בו למד אדם על חדשות דרמטיות וטעונות רגשית. למשל, איפה הייתי כששמעתי על 9.11. בעבר חשבו שזיכרונות אלה מדויקים מאוד. במחקר בדקו את זיכרונות אנשים על שמיעת אסון צ’לנג’ר ראו שזיכרונות אלה השתנו לאחר שנתיים וחצי.
הטיות במידע המוצג ממקור שני
מרבית השיפוטים שלנו מתבססים על מידע זה, כמה הוא מדויק?
חידוד ואיזון/יישור sharpening and leveling
אנשים שמספקים מידע נוטים לסכם את מה שקרה כיוון שלשומעים אין סבלנות, ולדוברים אין מוטיבציה לספק את כל המידע על מה שקרה. אלמנטים מסוימים מודגשים (מחודדים), ומידע לא רלוונטי נעלם (מיושר). לדוגמא: המקרה של אלברט הקטן בהתניה קלאסית. תינוק בן 9 חודשים השתתף בניסוי במהלכו שמע רעש מפחיד בכל פעם שראה עכבר לבן. אלברט פיתח חרדה מעכברים, שנמשכה מעבר להשמעת הצלילים המוצמדים. טענו שאלברט פיתח פחד גם מדברים שדומים לעכברים כגון זקן לבן וכדורי צמר. למעשה, המחקר המקורי הכיל פרטי מידע חשובים אחרים שעברו חידוד ויישור כדי ליצור סיפור פשוט על כיצד אנשים מפתחים פוביות ועוברים הכללה. למשל, נטען שאלברט הכליל את החרדה לארנבים, כשבפועל השמיעו לו צליל מפחיד כל פעם שהיה ליד ארנב כך שלא הייתה הכללה. בנוסף, הפחד נעלם לאחר 5 ימים אם לא השמיעו לו את הצלילים. הפרטים המקהים את התמה המרכזית הוצאו מהסיפור.
רושם שנרכש ממקור שני על אנשים אחרים
לאנשים יש דעות על אנשים אחרים שמעולם לא פגשו. למשל דעה על האקס של בן הזוג. התנהגות של אחרים מיוחסת בעיקר לתכונות אישיות, ואילו התנהגות של עצמנו ושל אנשים שלא פגשנו מיוחסת לקונטקסט. המידע על האדם ופעולותיו נוטה לעבור חידוד, ומידע על ההקשר הסביבתי נוטה לעבור יישור. כך, רושם על אנשים אחרים הופך להיות יחסית קיצוני כי אין לנו כל מידע על הסביבה. תופעה זו בולטת דרך ניסויים של “דור ראשון”. נבדקים צופים בוידיאו המכיל פרטי מידע אוטוביוגרפי על אדם. לאחר מכן הנבדקים מצולמים בוידאו כשהם מדרגים מימדי אישיות של אותו אדם שהם ראו. נבדקים של “דור שני” צופים בקלטות של ההערכות של אנשי הדור הראשון וכותבים בעצמם דירוג אישיותי על האדם עליו הם שמעו. נבדקי הדור השני מדרגים תכונות בצורה קיצונית יותר מאשר אנשי הדור הראשון. הדבר מוכיח כי תהליכי חידוד ויישור מתרחשים בכל זמן גם ללא רצון או מוטיבציה להשתמש בהם ולהטות את המידע.
סילופים אידיאולוגיים
האפקטים המטים של חידוד ויישור מוקצנים כאשר יש מוטיבציה להטות את הסיפור בכיוון מסוים. לעיתים הסילופים יחסית תמימים, למשל כשהאדם מאמין בכל ליבו במסר. בחלק מהמקרים ההטיה אינה תמימה, לדוגמא הדברים שהרפובליקנים אומרים על הליברלים ולהפך, המסרים במקומות בהם יש מלחמה אתנית כגון קונגו ועזה וכו’ (אנשים ממציאים זוועות שלא התרחשו מעולם).
סילופים במדיה
אחד המקורות לסילופים במקור שני הוא הרצון לשעשע. למשל אנחנו מגזימים בסיפור עלילה כדי להפוך אותה למעניינת, אנחנו מגזימים בקרבה שלנו לאובייקט הסיפור (משהו שקרה למישהו שבקושי מכירים, כקרה לחבר טוב שלי), מספרים סיפור שרק שמענו עליו כמשהו שחווינו בעצמנו… הרצון לספק בידור מעוות את המסרים שמועברים במדיה- למשל לדווח על אירועים שליליים, אלימים ולא על חדשות חיוביות. הבעיה שזה מעוות את השיפוטים של אנשים בהערכת הסכנות בחיי היומיום. העולם שמשתקף דרך המדיה הוא ש80% מכל הפשעים הם אלימים למרות שבפועל רק 20%. יש כיסוי זהה של אירועים בין אם מדובר בתקופה קשה או טובה (הכיסוי גבוה גם כשיש אחוזי פשיעה גבוהים וגם באחוזי פשיעה נמוכים), ובנוסף האלימות מוקצנת עוד יותר דרך המדיה. אנשים חושבים שהסיכוי שלהם להפוך לקורבן גדול יותר ממה שבפועל.
מחקר על סילופים במדיה
שאלו אנשים כמה זמן הם צופים ביום בטלויזיה, ואז שאלו אותם שאלות לגבי הסבירות של פשעים בחיי היומיום (למשל אם ילד ישחק בפארק במשך שנה מה הסבירות שיהיה קורבן לפשע כלשהו?). תוצאות המחקר הראו קשר בין כמות הצפייה בטלויזיה לבין החשש מליפול קורבן לפשע. הביקורת על המחקר הייתה שייתכן שיש סוג מסויים של אנשים שצופה הרבה בטלויזיה והם רגישים במיוחד. אז החוקרים אספו מידע נוסף לגבי הנבדקים (הכנסה, מקום מגורים, מין, גזע וכו’) והתברר כי הקשר נחלש אצל אנשים שגרו במקומות עם פשיעה נמוכה, אך הקשר נותר זהה אצל אנשים שגרו במקומות עם פשיעה גבוהה. הצפייה בטלויזיה יכולה להפוך את העולם למקום מסוכן לצופה.
האסימטריה בין מידע שלילי וחיובי
מדוע הקהל מתעניין יותר במידע שלילי? גם אם המידע החיובי והשלילי מוצגים ביחד לא תהיה להם השפעה סימטרית. לדוגמא, אם העברתי הרצאה ומרבית התגובות חיוביות, אך אחת שלילית נהיה אובססיביים לתגובה השלילית. כנראה שאנחנו יותר קשובים למידע שלילי כיוון שבעבר הייתה לכך השלכה על ההישרדות שלנו. מידע שלילי מצריך טיפול מיידי.
כיצד מידע מיוצג?
דוגמא שממחישה את הכוח של ייצוג- בכלכלת שפע חברות יכולות לספק די מוצרים בשביל כולם. בכל זאת, חברות פרסום משווקות וממריצות אצל אנשים צורך, כדי שיהיה מספיק ביקוש למה שמיוצר. כלומר יש חשיבות לא רק למידע שמוצג, אלא גם כיצד מציגים אותו.
אפקט הסדר
כמה אתה מאושר מהחיים שלך? > לכמה דייטים יצאת בחודש האחרון? [מתאם נמוך]
לכמה דייטים יצאת בחודש האחרון? > כמה אתה מאושר מהחיים שלך? [מתאם גבוה]
השאלה הראשונה מגבירה מודעות לתחום מסוים ולכן ענו על השאלה השנייה בהקשר של השאלה הראשונה. לעיתים המידע שמוצג ראשון משפיע הכי הרבה - אפקט הראשוניות, ולעיתים המידע שמוצג אחרון משפיע הכי הרבה - אפקט האחרוניות.
המחקר של אש
אפקט הראשוניות: נבדקים התבקשו להעריך אדם היפותטי לאחר שתיארו להם את תכונותיו: אינטליגנטי, חרוץ, אימפולסיבי, ביקורתי, עקשן וקנאי. ההערכה הייתה חיובית כי התכונות הראשונות הן חיוביות. קבוצה אחרת קראה את תיאור התכונות בסדר הפוך וההערכה שלהם הייתה פחות חיובית.
- אפקט סדר קורה כיוון שמעבדי המידע שלנו מוגבלים.
- אפקט הראשוניות נובע מהנטייה להפנות הרבה קשב לגירוי שמוצג קודם ולאבד את הריכוז בהמשך.
- אפקט האחרוניות מתרחש כשהאובייקטים האחרונים קלים יותר לזכירה.
- אפקט סדר נוסף מתרחש כאשר מידע ראשוני משפיע על האופן שבו נבנה מידע שמוצג בהמשך. למשל, אם המילה עקשן מוצגת לאחר אינטליגנטי וחרוץ היא מפורשת לחיוב, כנחישות. אם היא מוצגת לאחר קנאי, היא מתפרשת כשמרנות.
אפקט המסגור
אפקט סדר הוא סוג של אפקט מסגור. הסדר בו מידע מוצג יכול למסגר את האופן בו המידע מעובד ומפורש. הדוגמא של הדייטים היא אפקט מסגור טהור, המסגור השתנה למרות שהמידע לא השתנה, וכתוצאה מכך המידע עובד בצורה שונה.
מסגור ספין
פרסומאים מנסים לגרום ללקוחות למסגר את ההחלטה לטובת המוצר הנמכר. למעשה הם משנים את התוכן של המודעה ולא רק את הסדר של המידע המיוצג. למשל, חברה עם פן תחרותי בתחום איכות תמסגר את המוצר במובנים של איכות, חברה שמתמחה במחירים זולים תציג את הקניה כחסכון. גם מתחרים בדיונים פוליטיים מנסים למסגר את הדיון באמצעות הדגשה של אספקטים מסוימים של המידע (טרוריסטים לעומת לוחמי חופש, נגד הפלות או בעד הזכות לחיות, משרד הביטחון או משרד ההגנה). משתמשים בזה גם במשאלי עם, ויש לכך השפעה בתחומים רחבים. לכן, צריך לדעת מי מממן את הסקרים, ולשים לב לניסוח השאלות. ניתן לשים דגש על אלמנטים חיוביים או שליליים של מוצרים (נקנה בשר שמוצג כ-25% יותר רזה, ולא 75% יותר שמן, קונדומים שמבטיחים 90% הגנה, ולא 10% סיכון). אין מסגור יותר נכון, כי מדובר באותה תוחלת.
מסגור חיובי ושלילי
- אפקט המסגור משפיע גם על מומחים: 400 רופאים נשאלו האם ימליצו על ניתוח או הקרנות למטופל עם סרטן. במקרה אחד הציגו ש-100 מטופלים עברו את הטיפול, 90 שרדו את הניתוח, 68 חיו גם שנה לאחר מכן, 34 חיו גם 5 שנים לאחר הניתוח. 82% מהרופאים המליצו על הטיפול. לעומת זאת לקבוצה השנייה הציגו, ש-10 נבדקים מתו בניתוח, 32 מתו לאחר שנה ו66 מתו לאחר 5 שנים, רק 56% הסכימו לטיפול. מידע שלילי נוטה למשוך את הקשב שלנו ויש לו יותר השלכות ממידע חיובי. מידע שממוסגר באופן שלילי מעורר תגובה חזקה יותר. ניתן לראות את התופעה גם כשמנסחים לאנשים רווח מול הפסד, אנשים שונאים להפסיד. יותר אנשים יסכימו לחדש יער שנשרף מאשר לשתול יותר עצים מלכתחילה.
הטיית האישוש
כשאנשים מעריכים טענה, הם בד”כ מחפשים מידע שיאושש את הטענה בנכונות ונמרצות יותר מאשר מידע שיפריך את הטענה.
מחקר: קבוצה אחת הייתה צריכה להעריך האם כושר יום לפני משחק טניס מגדיל את הסיכוי לנצח, והקבוצה השנייה הייתה צריכה להעריך האם זה מגדיל את הסיכוי להפסד. הנבדקים יכלו לבדוק כל אחד מ-4 סוגי מידע לפני המסקנה- מספר המשחקים בהם עשו כושר וניצחו, עשו כושר והפסידו, לא עשו כושר ונצחו או לא עשו כושר והפסידו. כל סוגי המידע נחוצים כדי להגיע למסקנה תקפה. הנבדקים לא חיפשו את כל המידע הנחוץ למסקנה, אלא רק מידע שיאושש את הטיעון שקיבלו (אלא שהתעניינו בהפסד חיפשו נתונים בהם הפסידו וההפך). הטיית האישוש בעייתית כי כמעט תמיד נצליח למצוא מידע שמאושש כל טענה, אך בפועל יש מידע שמפריך את מרבית הטענות. הנטייה לאושש טענות בתחום חברתי עוברת קונפאונד כיוון שהשאלות שאנחנו שואלים ממסגרות את התשובות, ונוצרת תמיכה אשלייתית למה שאנחנו מנסים לברר.
מחקר: ביקשו מנבדקים להעריך האם אדם מסוים הוא אקסטרוברטי ולקבוצה שנייה האם הוא אינטרוברטי. הנבדקים בחרו את השאלות מרשימה שסופקה להם. נבדקים בקבוצה הראשונה נטו לבחור שאלות שהתמקדו בחברתיות, ובקבוצה השנייה התמקדו בשאלות שדנו בנסיגה חברתית. כאשר שאלו שאלות על חברתיות האדם עונה בצורה יותר חברתית גם אם הם לא לחלוטין כך, וההפך. החוקרים הקליטו את הניסוי והציגו את השאלון לנבדקים אחרים. הנבדקים החדשים דירגו את האנשים כאינטרוברטים אם נשאלו שאלות מופנמות, ואקסטרוברטים אם נשאלו שאלות על חברתיות.
הטיית האישוש המונעת ע”י מוטיבציה (motivated confirmation bias)
אנשים נופלים להטיית האישוש גם כאשר הם לא מנסים לאשר תוצאה מסוימת, ולמעשה אין להם העדפה בכיוון אחד או אחר. עם זאת, לעיתים אנשים כן מחפשים באופן מוכוון תימוכין לציפיות שלהם. במצב זה, מידע שתומך בעמדתם מתקבל ומידע שמתנגש עם האמונה יתקבל בביקורת ולא יתייחסו אליו.
מחקר: בדקו מתנגדים ותומכים בעונש ממשלתי, ונתנו להם לקרוא מחקרים בנוגע לאם עונש מוות מהווה גורם מרתיע לפשיעה או לא. חלק קראו מחקרים על כך שאחוזי הפשיעה לא נמוכים יותר במדינות עם עונש מוות, וחלק קראו על כך שברגע שהוכנס עונש מוות במדינות מסויימות אחוזי הפשיעה ירדו. שני הצדדים תמכו במחקרים שאיששו את עמדתם, וביקרו מאוד מחקרים שסתרו אותה.
