ליפידים

Question 1

ספיגת ליפידים

Answer 1

ליפידים מגיעים מהמזון מכולסטרול, ח”ש בודדות וטריגליצרידים, נספגים בדם ועוברים דרך ליפופרוטאינים בין היתר לכבד ולתאי שומן

Question 2

CCK

Answer 2

מופרש מהמעי, גורם לכיווץ כיס המרה ולשפיכת תוכנה (מלחי מרה- כולסרטול מחומצן. נוצר בכבד) למעי. החומצה הטאורוכולית יוצרת אמולסיה עם הטריגליצרידים ההידרופוביים ועם הליפאזות ההידרופיליות וכך מפגישה ביניהם ומאפשרת פירוק וספיגה של טריגליצרידים.
בהמשך הלילפידים מורכבים בדם לטריגליצרידים בחזרה

Question 3

טיפת שומן- מבנה

Answer 3

טריגליצרידים שעטופים בפוספוליפידים. פריליפינים על הטיפה מונעים יציאה לא מבוקרת של ח”ש וליפידים. זרחון שלהם גורם להפעלת CGI ולהגעה של HSL, שניהם מפרקים טריגליצרידים

Question 4

ניצול מאגרי שומן

Answer 4

גלוקגון / אפינפרין
GsPCR בתאי שומן
cAMP
PKA
א. זרחון פריליפינים: התנתקות מCGI שמפעיל את ATGL שמפרק טריגליצרידים לדיגליצרידים
ב. זרחון HSL- מתחבר לפריליפינים, נכנס לטיפת השומן ומפרק דיגליצרידים למונוגליצרידים
ג. MGL מפרק את המונוגליצרול לגליצרול + ח”ש

ח”ש- נטענות על אלבומין ועוברות בדם לתאי שריר, שם עוברות חמצון ליצירת אנרגיה
גליצרול- מזורחן ונכנס לגליקוליזה

Question 5

כניסת ח”ש למיטוכונדריה לחמצון בתא

Answer 5

חמצון בתא מתרחש במיטוכונדריה
שפעול ח”ש- ע”י פאטי אציל קו-איי סינתתאז, שימוש בATP
כניסה למיטוכונדריה בשאטל קרניטין (מעל 14 פחמנים): שלב קובע מהירות

Question 6

שאטל קרניטין

Answer 6

הכנסת ח”ש של מעל 14 פחמנים למיטוכונדריה
CAT1: על הממברנה החיצונית של המיטו’, ממיר אציל CoA (ח”ש משופעלת) לאציל-קרניטין תוך הוצאת קוA
אציל קרניטין נכנס למיטו’ באנטיפורט לקרניטין
CAT2: במיטו’, ממיר אציל קרניטין לאציל CoA תוך הוצאת קרניטין שיוצא באנטיפורט לממברנה החיצונית.

Question 7

בקרה על CAT1

Answer 7

בכבד
מלוניל קו-איי: תוצר שלב קובע מהירות של סינתזת ח”ש בכבד
מעכב את CAT1 ומוריד פירוק ח”ש במקביל לסינתזה

Question 8

תהליך וסדר הריאקציות בחמצון בתא

Answer 8

חמצון בתא: פירוק אציל קוA לאצטיל קוA
שימוש ליצירת אנרגיה: כניסת אצטיל קוA למעגל קרבס וחמצון מלא + חמצון נשאי האלקטרונים
סדר הריאקציות: חמצון הידרציה חמצון תיוליזה
לדוג: C16: 7 חמצוני בתא, תוצר של 8 אצטיל קוA, 7 NADH ו7 FADH

Question 9

האנזימים המעורבים בחמצון ח”ש לא רוויות

Answer 9

חמצון בתא, איזומראז, רדוקטאז (שימוש בNADPH)

המטרה: קשר כפול בטרנס בין פחמן אלפא לבתא

Question 10

גורל ח”ש אי זוגית

Answer 10

תוצר: פרופיוניל קוA

יכול להיות מומר לסוקסיניל קוA, ומכאן ללכת למעגל קרבס או להפוך לאוקסאלואצטט ולהכנס לגלוקונאוגנזה

Question 11

קובלמין

Answer 11

ויטמין B12
החלפת קבוצה פחמנית במימן
משתתף בסינתזת נוקלאוטידים (T) ובהמרת פרופיוניל קו-איי לסוקסיניל קו-איי
לספיגה שלו יש צורך בIF
מחסור בויטמין או בפקטור- אנמיה מגלובלסטית, כדוריות דם גדולות

Question 12

בקרות על חמצון בתא

Answer 12

מעכב: NADH, אצטיל קוA, מלוניל קוA בכבד

משפעל: AMP מדכא יצירת מלוניל קוA ע”י AMP-K

Question 13

חמצון בתא בפרוקסיזום

Answer 13

החמצון הראשון מתבצע ע”י אציל קוA אוקסידאז (ולא אציל קוA דהידרוגנאז כמו במיטוכונדריה). הFADH מנוצל ליצירת רדיקל ופירוקו, ולא ליצירת ATP.

Question 14

מחלות שקשורות לפרוקסיזום

Answer 14

א. Zellwefer Syndrom- מוטציות הפוגעות בפעילות הפרוקסיזום או חסר הפרוקסיזום כולו
ב. XLAD- חסר בטרנספורטר בפרוקסיזום, אי אפשר לחמצן ח”ש ארוכות- שמצטברות בדם וגורמות למוות

Question 15

חמצון אומגה

Answer 15

מתרחש בsER בכבד ובכליה. הופך את הCH3 האחרון בשרשרת לCOO-. מכאן ניתן לעבור לחמצון בתא ולייצר סוקסינאט או אדיפאט

Question 16

חמצון אלפא

Answer 16

בפרוקסיזום, כאשר יש סיעוף על פחמן בתא
דורש ויטמין C
מחלה: Refsum– הצטברות חומצה פיטונואית בדם, פגמים נוירולוגיים

Question 17

גופי קטו

Answer 17

אצטון
אצטואצטט
בתא-הידרוקסי-בוטיראט
נוצרים בעקבות חמצון ח”ש בכבד. אצטון מתנדף, השאר עוברים ללב ולמוח ומזינים אותם תוך מעבר לאצטיל קוA וכניסה למעגל קרבס

המטרה: שליחת תוצרי החמצון מהכבד לרקמות אחרות ליצירת אנרגיה שם + מחזור של קוA

Question 18

קטואצדוזיס

Answer 18

רמות גבוהותשל גופי קטו בדם, ירידה בpH. קורה ברעב או בסוכרת
ברעב: גלוקגון- גלוקונאוגנזה בכבד- שימוש בתוצרי הביניים של קרבס- ניצול אצטיל קוA ליצירת גופי קטו
בסוכרת: אין אינסולין- אין יצירת ח”ש- פחות מלוניל קוA- הרבה חמצון ח”ש+ גלוקונאוגנזה, ניצול מעגל קרבס- ניצול אצטיל קוA ליצירת גופי קטו

Question 19

תפקידים של ליפידים

Answer 19

ממברנה
פיגמנטים- רטינל, קרוטן
קו-אנזימים- ויטמין K
דטרגנטים- מלחי מרה
הורמונים- כולסטרול- הורמוני מין, ויטמין D
מולקולות סיגנאל- איקוזונאידים, פרוסטגלנדינים, פוספטידיל אינוזיטול
טרנספורט- דוליכול
עיגון חלבונים- פרניל

Question 20

Malonyl CoA

Answer 20

אצטיל קוA משופעל
תוצר השלב הראשון והמבוקר בביוסינתזת ח”ש- שהופך אצטיל קוA למלוניל קוA ע”י אצטיל קוA קרבוקסילאז.
מעכב חמצון ח”ש (CAT1).

Question 21

אצטיל קוA קרבוקסילאז ACC

Answer 21

ממיר אצטיל קוA למלוניל קוA.
3 שרשראות בחיידקים, שרשרת אחת בבע”ח.
מכיל ביוטין שקשור קוולנטית לאפסילון-אמין של ליזין
קבוצה קרבוקסילית עוברת מביקרבונט לביוטין (דורש ATP), ובהמשך עוברת לאצטיל קוA וממירה אותו למלוניל קוA

בקרה בבע”ח:
אלוסטרי: ציטרט מאקטב, ח. פלמטית מעכבת
הורמונלי: עיכוב- גלוקגון/אפינפרים- PKA- זרחון ACC- פירוק למונומרים. אקטוב: אינסולין- הסרת זרחון- התארגנות בסיב

Question 22

Fatty Acid Synthase

Answer 22

מייצר ח”ש ממלוניל קוA
חיידקים: FAS2, 7 חלבונים מסיסים בציטוזול, התוצרים חופשיים גם הם. חולייתנים: FAS1, שרשרת אחת עם 7 אתרים פעילים, פעיל כהומודימר, תוצר יחיד - חומצה פלמטית. שאר תוצרי הביניים קשורים לאנזים בקשרים תיו-אסתריים

אתרים:
אתר APC- זנב ארוך, נקשר למלוניל דרך S של ח. פנטטונית
אתר KS- זנב קצר, נקשר לאצטיל דרך S של ציסטאין

Question 23

תהליך וסדר הריאקציות בביוסינתזה של ח”ש

Answer 23

יצירת ח”ש ממלוניל קוA + אצטיל
קוA אחד.
מתרחש בציטוזול
סדר הריאקציות: דחיסה חיזור דה-הידרציה חיזור
דוג: ליצירת חומצה פלמטית, התהליך יחזור 7 פעמים, ינצל אצטיל קוA, 7 מלוניל קוA ו14 NADPH. התוצרים יהיו חומצה פלמטית, 7 פד”ח, 8 קוA, 14 NADH ו6 מים (המים האחרון מנוצל לסוף התהליך)

Question 24

מקורות לNADPH ציטוזולי

Answer 24

בכבד ורקמת שומן:
האנזים המאלי (מלאט לפירובט), מעגל פנטוזות
50%-50%

Question 25

שאטל ציטרט- אצטט

Answer 25

הוצאת אצטיל קוA מהמיטו’ לציטו’
במיטו, אצטיל קו איי + אוקסאלואצטט = ציטרט: ציטרט סינתאז
יציאה לציטוזול: ציטרט טרנספורטר
בציטו, ציטרט = אצטיל קוA +
אוקסאלואצטט: ציטרט ליאז. שימוש בATP
אוקסאלואצטט = מלאט: מלאט דהידרוגנאז
מלאט = פירובט + NADPH: האנזים המאלי
פירובט נכנסת למיטו
גם מלאט יכולה להיכנס למיטו’ דרך שאטל מלאט-אספרטט, אבל זה לא מועדף
במיטו, פירובט = אוקסאלואצטט: פירובט קרבוקסילאז, דורש ATP

Question 26

הארכת ודה-סטורציית ח”ש

Answer 26

בsER ובמיטוכונדריה

הארכה: בשניהם. הוספת אצטיל לפלמטואיל קוA. האנזימים שונים אך התהליך דומה לזה שבציטוזול.

דה-סטורציה: רק בER. האנזים פאטי-אציל-קוA-דה סטוראז יוצר ל16:0 / 18:0 קשר כפול בציס בפחמן 9-10. שימוש בNADPH, ציטוכרום b, FADH

לא ניתן לייצר בגוף מולקולות עם יותר מקשר כפול אחד- הן נצרכות מהמזון. דוג- לינולנאט, לינולט, ח. ארכידונית

Question 27

SCD

Answer 27

בעל תפקיד בהשמנת יתר המובילה לסכרת #2
מוטציה בגן בעכברים: קושי לפתח השמנת יתר ולחלות בסכרת בהשוואה לעכברים בלי המוטציה
בעיה בהארכת ח”ש

Question 28

אוקסידאז

Answer 28

מזרז העברת אלקטרונים לחמצן אטמוספרי, שבהמשך הופך למים. לרוב חלבון פלאביני
דוג- ציטוכרום C אוקסידאז בשרשרת מעבר האלקטרונים

Question 29

אוקסיגנאז

Answer 29

מזרז העברת אלקטרונים לחמצן אטמוספרי, שבהמשך עובר אינקורפרציה לתוצר פחמני.
די-אוקסיגנאז: קיבוע 2 החמצנים לתוצר
מונו-אוקסיגנאז: קיבוע אחד מהחמצנים לתוצר, השני מחוזר ליצירת מים.

Question 30

Cyp450

Answer 30

אוקסיגנאז
משפחה קושרת HEME. מזרזים העברת אלקטרונים מNADH/NADPH לחמצן אטמוספרי ליצירת הידרוקסיל
במיטו’ בקליפת האדרנל: הידרוקסילציה של סטרואידים, יצירת אלדוסטרון וקורטיזול. אנזים בעל סובסטרט ספציפי
בER בכבד: הידרוקסילציה של קסנוביוטים להעלאת המסיסות שלהם כדי להשתין אותם. אנזים לא ספציפי לסובסטרט

Question 31

איקוזונואידים

Answer 31

ליפידים בעלי תפקיד בקרתי. מסונתזים מחומצה ארכידונית (20:4) שנצרכת מהמזון. פרוסטגלנדינים- נגזרת ציקלית. לויקוטרינים- נגזרת ליניארית.

פרוסטגלנדינים המבקרים הפרשת מוקוזה בקיבה- סינתזה מתווכת COX1
פרוסטגלנדינים המבקרים דלקת, כאב וחום- סינתזה מתווכת COX2
טרומבוקסאן- גורם לאגרגציית טסיות ומבקר קרישת דם- סינתזה מתווכת COX1
עיכוב:
אספירין, איבופרופן (אדויל, נורופן)- לא סלקטיביים.
מעכבי COX2- סלקטיביים לכאב וכו’, אבל מעלים סיכון לשבץ ולהתקפי לב

לויקוטרינים- סינתזה מתווכת ליפו-אוקסיגנאזות ממשפחת Cyp450

Question 32

ביוסינתזת טרי-גליצרידים

Answer 32

יצירת גליצרול 3 פוספט- מגליצרול (מזון, גליצרול קינאז. לא מתבצע בתא שומן) או מDHAP (גליקוליזה. שימוש בNADH).
יצירת אציל קוA- מח”ש, אציל קוA סינתתאז

חיבור הסובסטרטים ע”י אציל טרנספראז

פוספוליפיד- גליצרול + 2 ח”ש וראש פולארי
טריגליצריד- גליצרול + 3 ח”ש. מערב את האנזים ליפין

Question 33

גליצרונאוגנזה

Answer 33

יצירת גליצרול. מתקיים בכבד ובתאי שומן.
הגעה לDHAP דרך גלוקנאוגנזה, ומעבר לגליצרול 3 פוספט ע”י גליצרול 3 פוספט דהידרוגנאז (שימוש בNADH).
בקרות:
קורטיזול בכבד מגביר ביטוי של PEP-CK, בתאי שומן מדכא ביטוי
תיאזולידינדיונים- תרופות שמגבירות ביטוי PEP-CK בתאי שומן - ירידה בכמות ח”ש שמשתחררות לדם

Question 34

אספירין

Answer 34

חסימה לא סלקטיבית של אנזימי COX. אצטילציה של סרין חוסמת את האתר הפעיל ומונעת יצירת פרוסטגלנדינים.
מינון נמוך של אספירין מגן מהתקפי לב שנובעים מאגרגציית טסיות- טרומבוקסאן

Question 35

ביוסינתזת כולסטרול

Answer 35

מסונתז מאצטט
התהליך: יצירת מבלונאט, איזופרן, סקוואלן, כולסטרול

יכול להיות מופרש ע”י ליפופרוטאינים מהכבד או להתאחסן בטיפות שומן

השלב המחייב: HMG-CoA-Reductase. יצירת מבלונאט
מעוכב ע”י AMP-K וע”י גלוקגון, משופעל ע”י אינסולין.

Question 36

שימושים של כולסטרול לפי איבר

Answer 36

כבד: כולסטריל אסטר (הגברת הידרופוביות והטענה על ליפופרוטאינים), מלחי מרה, בקרת ביוסינתזת כולסטרול
כבד וכליה: ויטמין D
גונדות: הורמוני מין
קליפת אדרנל: קורטיקוסטרואידים

Question 37

ליפו-פרוטאינים

Answer 37

קומפלקסים המכילים אפו-ליפו-פרוטאינים וליפידים. שינוע הליפידים ההידרופוביים בדם ההידרופילי.
סיווג לפי צפיפות (יותר שומן, פחות חלבון, פחות צפוף):
כילומיקרונים- מיוצר במעי. משנע טריגליצרידים לרקמות
VLDL- מיוצר בכבד. משנע כולסטריל-אסטר לרקמות
LDL- מיוצר בכבד. משנע כולסטרול לרקמות
HDL- מיוצר בכבד. משנע כולסטרול מהרקמות לכבד

Question 38

כילומיקרונים

Answer 38

ליפופרוטאין. מיוצר בER של רירית המעי ונע מהלימפה לזרם הדם עד הגעה לרקמות המטרה
מכיל טריגליצרידים וכולסטריל-אסתר בליבת הקומפלקס, וכולסטרול ופוספוליפידים על פני השטח.

בתאי שריר ח”ש שישתחררו יעברו חמצון ליצירת אנרגיה, ובתאי שומן יאגרו כטריגליצרידים.
בסוף עוברים אנדוציטוזה בכבד ואז הכילומיקרון מפורק בליזוזום. הכולסטרול משוחרר, הח”ש
עוברות חמצון או יוצאות על VLDL

אפוליפופרוטאינים:
א. ApoA4- ספיגת עודף כולסטרול
ב. ApoB48- ספיגת עודף כולסטרול
ג. ApoC2- משפעל ליפאז בלב, בשריר וברקמת שומן כדי להכניס לשם ח”ש חופשיות
ד. ApoC3- מעכב ליפאז
ה. ApoE- ספיגת שארית הכילומיקרונים לכבד באנדוציטוזה תלויית רצפטורים. ApoE4 קשור לאלצהיימר

Question 39

VLDL

Answer 39

ליפופרוטאין. מיוצר בכבד מכולסטריל אסתר ומעודפי ליפידים וטריגליצרידים

הVLDL נע בדם ועובר ברקמות, שם הוא משחרר ח”ש מהטריגליצרידים עד שהוא הופך לIDL ואז LDL ואז חוזר לכבד. ברעב הוא מעביר ח”ש מתאי שומן לתאי שריר

אפוליפופרוטאינים:
א. ApoB100- מוסתר ע”י טריגליצרידים
ב. ApoC2- משפעל ליפאז ברקמות כדי להכניס לשם ח”ש חופשיות
ג. ApoC3- מעכב ליפאז
ד. ApoE- ספיגת שארית הכילומיקרונים לכבד באנדוציטוזה תלויית רצפטורים.

Question 40

LDL

Answer 40

VLDL עני מאד בטריגליצרידים
העברת כולסטרול לרקמות חוץ כבדיות (שומן, בלוטות, שריר) ופירוק בליזוזום באנדוציטוזה מתווכת ApoB100 שנחשף רק כשרוב הטריגליצרידים עוזבים. LDL שלא נצרך ע”י רקמות חוזר לכבד, שם הכולסטרול יעבור מהליזוזום לממברנה, ינוצל לסינתזת מלחי מרה או יעבור רה-אסטריפיקציה ע”י ACAT

אפוליפופרוטאינים:
א. ApoB100- נקשר לLDL-R

מחלות:
א. FH- מוטציה ברצפטור של LDL- עליה בריכוז שלו בדם- טרשת עורקים, התקפי לב, שבץ
ב. NPC- נאימן פיק- מחלת אגירה ליזוזומאלית, כולסטרול מצטבר בליזוזום של התאים וגורם למוות

Question 41

HDL

Answer 41

נוצר בכבד ובמעי, עני בכולסטרול, לא מכיל כולסטריל אסתר.

אסיפת עודפי כולסטרול וליפידים מהרקמות ומהדם לכבד. LCAT יזרז אסתריפיקציה של הכולסטרול+פוספטידיל כולין. הHDL ייכנס לכבד (סקבנג’ר), שם הכולסטרול יהפוך למלחי מרה או יעבור לLDL, והחלקיק ישוחרר בחזרה לדם

אפוליפופרוטאינים:
א. ApoA1- משפעל LCAT.
ב. ApoA2-מדכא LCAT
ג. ApoA4- ספיגת שאריות כולסטרול, שפעול LCAT
ד. ApoC2- משפעל ליפאז ברקמות כדי להכניס לשם ח”ש חופשיות
ה. ApoC3- מעכב ליפאז

מחלות:
טאנג’ר: כמעט אין HDL בדם

Question 42

ACAT

LCAT

Answer 42

LCAT:
כולסטרול + פוספטידיל כולין = כולסטריל אסתר
מופעל בHDL

ACAT:
כולסטרול + אציל קו-איי = כולסטריל אסתר
מופעל בכבד כדי להכנס לליפופרוטאינים
משופעל ע”י כולסטרול

Question 43

SREBP

Answer 43

משופעל בריכוז כולסטרול נמוך

חלבון על ממברנת הER. בריכוז כולסטרול נמוך הוא עובר לגולג’י ונחתך. דומיין השעתוק שלו נודד לגרעין ומעודד ביוסינתזת כולסטרול (LDL-R, HMG CoA Reductase).

מבקרים נדידת SREBP:
א. INSIG- על ממברנת הER, קושר אוקסיסטרול. כשאין סטרול, עובר יוביקוויטינציה ומתפרק בפרוטאוזום. בכך משחרר את SCAP
ב. SCAP- על ממברנת הER, קושר כולסטרול. כשלא קושר סטרול וכשמשוחרר מINSIG, מגייס פקטורי הפרשה שמעבירים אותו ואת SREBP לגולג’י

Question 44

LXR

Answer 44

משופעל בריכוז כולסטרול גבוה

רצפטור גרעיני הנמצא בכבד, בשומן ובמאקרופאגים. כשקושר אוקסיסטרול נמצא יחד עם RXR על הדנ”א ומעודד ביוסינתזת ACC, Glut4, SREBP, Apo[HDL], מלחי מרה.

Question 45

טרשת עורקים

Answer 45

עודף LDL, מיעוט HDL
שקיעת LDL על דופן העורק, מקרופאגים בולעים עודפי כולסטרול והופכים לתאי קצף, עוברים אפופטוזיס ויוצרים פלאק.

טיפול: סטטינים- עיכוב HMG CoA Reductase - הפחתת ביוסינתזת כולסטרול - הגברת כניסת LDL לכבד

Question 46

היברנציה

Answer 46

שנת חורף של דובי גריזלי

חום, מים ואנרגיה מופקים במיטוכונדריה מטריגליצרידם