Agency

Question 1

מה הייתה אחת הבעיות המרכזיות שניסו להתייחס אליה בפרויקט הנאורות?

Answer 1

איך מעצבים חברה בלי עבדות

Question 2

הגדר
The subliminal advertising scare – בהלת הפרסום הסמוי

Answer 2

הייתה טענה בתחום הפרסום, פרסום סמוי ממש משפיע על אנשים. אנשים חושבים שהם עושים בחירה חופשית, רוצים לקנות קולה אבל בעצם הם עברו מניפולציה. והיו חוקים שאסרו על הפרסום הסמוי.

Question 3

האם אפקט המסר הסמוי קיים במציאות?

Answer 3

בסופו של דבר נמצא שהאפקט הזה לא קיים, זה לא עובד המסר הסמוי.

Question 4

היה ממצא שאם נותנים לאנשים פאזל, ומבקשים מהם למצוא מילים, ויש כל מיני מילים שקשורים לגיל המבוגר, אחרי זה אנשים הולכים יותר לאט

מה נודע אחר כך לגבי ממצא זה?

Answer 4

נראה שזה לא היה ממצא אמיתי, אלא יותר טעות.

Question 5

הרבה מהאפקטים שנמצאו תחת תופעת הפריימינג, נראה שמקורם בטעות

נכון או לא נכון?

Answer 5

נכון

גילו זאת בעקבות משבר הרפליקציה

Question 6

עדיין יש ראיה לאפקט כזה של הטרמה, תחת controlled conditions

נכון או לא נכון?

Answer 6

נכון

Question 7

Payne et al., 2016 –
הטרמה לגבי המילה ״להמר״ וההשפעה של זה על בחירת המשתתפים:

משתתפים משחקים בלק ג׳ק, מקבלים שני קלפים ונשאלים האם הם רוצים להמר שינצחו את המחשב או לא. אתה יכול לזכות ולהפסיד כסף, זה ממש משחק הימור. במחקר הזה, אחרי הצגת הקלפים הם הציגו משפט של ״תהמר״ או ״אל תהמר״, בכל מיני דרכים נסתרות,
subliminal,
תת-ספיות. לפעמים זה נאמר
בצורה גלויה שיש את המשפטים האלו, אבל אמרו למשתתפים תתעלמו מזה, זה לא רלוונטי.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 7

זה השפיע על ההתנהגות של אנשים. אם ראו משפט של ״תהמר״, הם המרו יותר.

זו הראיה הכי טובה שיש לנו שהרמזים הנסתרים האלו, התת-תודעתיים, משפיעים על ההתנהגות.

Question 8

אז מה באמת פוגע בחופש שלנו?

Answer 8

משטרים טוטליטריים, כוח פיזי. זה ברור במקומות כאלו אין הרבה חופש.
אבל פסיכולוגיה חברתית מצאה שלא חייבים להיות מאוימים פיזית, לחשוש לחיים שלנו כדי שהחופש שלנו ילקח מאיתנו.

Question 9

יש את הסיפור על הכת של ג׳ין ג׳ונס - חברי הכת הלכו והרגו אנשים עבורו. אפשר לשאול האם מבחינה פלילית הם אשמים?

Answer 9

לפי שיטת המשטר שלנו כמובן שכן. אבל השאלה כמה הם נשלטו על ידי שליט הכת.

Question 10

איך קורה שאנשים עושים דברים רעים?

Answer 10

1. ההיפותזה הראשונה – משהו שקשור לאינדיבידואל עצמו, יש לו שליטה מלאה
2. ההיפותזה השנייה: זה לא האנשים אלא הסיטואציה.

Question 11

Perry et al., 2020 –
עד כמה האמונה של המשתתפים באמיתות הניסוי, השפיעה על הצייתנות?

מילגרם שאל משתתפים בסוף הניסוי– באיזו מידה האמנתם שהניסוי היה אמיתי

מה היו התוצאות?

Answer 11

ורואים שכאשר האמונה באמיתות הניסוי (כלומר האמונה שמשהו באמת מקבל שוקים חשמליים) הייתה נמוכה, 68.5% הלכו עד הסוף. אבל כשהאמינו במידה גבוהה שהניסוי אמיתי, הצייתנות הייתה קצת פחותה – 37.7% - אבל עדיין משמעותי.

Question 12

מה הסיבות לצייתנות כמו שראינו בניסוי של מילגרם?

Answer 12

1. הדרגתיות
2. אנשים מנסים למחות, אבל כשזה לא מצליח (״אתה צריך להמשיך״), אין להם פתרונות והם ממשיכים.

Question 13

הגדר
Fundamental Attribution Error

Answer 13

כשאנחנו רואים התנהגות של משהו אחר, אנחנו מורידים מכוחות הסיטואציה, ותולים את זה באישיות ובבחירה החופשית של האנשים.

Question 14

מחקר – מאמר על פידל קסטרו: היה ניסוי שבו משתתפים היו צריכים לכתוב מאמר שהוא פרו פידל קסטרו, או מאמר שהוא נגד פידל קסטרו. משתתפים אחרים קראו את המאמר שלהם, ואז דירגו עד כמה הם חושבים שהבן אדם הזה הוא באמת בעד פידל קסטרו או נגד.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 14

גם כשאנשים יודעים שלכותבים לא הייתה שום בחירה והם התבקשו לכתוב משהו בעד או נגד, עדיין רואים את הפער הזה – במאמר בעד פידל קסטרו, אפילו כשיודעים שלמשתתפים לא הייתה בחירה
(no-choice)
אם לכתוב בעד, הם עדיין חושבים שהעמדה של הכותב היא בעד פידל קסטרו.

(אבל העקומה יותר מתונה לעומת זאת ששייכת לאנשים החושבים כי לכותב המאמר הייתה בחירה)

Question 15

מחקר – מאמר על פידל קסטרו: היה ניסוי שבו משתתפים היו צריכים לכתוב מאמר שהוא פרו פידל קסטרו, או מאמר שהוא נגד פידל קסטרו. משתתפים אחרים קראו את המאמר שלהם, ואז דירגו עד כמה הם חושבים שהבן אדם הזה הוא באמת בעד פידל קסטרו או נגד

מה היו מסקנות הניסוי?

Answer 15

זה ממחיש מאוד את טעות הייחוס הבסיסית (Fundamental Attribution Error) -
אנחנו נוטים לייחס התנהגות למשהו בבחירה של האדם, לאישיות שלו, ולא נותנים מספיק תשומת לב לכוחות החברתיים ולסיטואציה שמסביב.

Question 16

אנחנו נוטים להעדיף את ה-
bad apple hypothesis,
על פני ההיפותזה ששמה משקל על הסיטואציה

נכון או לא נכון?

Answer 16

נכון

Question 17

האם אנחנו באמת יכולים לייחס בחירה חופשית לכל דבר שבן אדם עושה?

הסבר

Answer 17

לא

אנחנו לא באמת יכולים לייחס בחירה חופשית לכל דבר שבן אדם עושה. אנחנו תחת לחץ – לחץ סביבתי, לחץ מוסדי, לחץ ממשלתי. ובעוד שאיננו יכולים להתעלם מהבחירות של אנשים מבחינה מוסרית, אבל אם אנחנו רוצים לבנות חברה חופשית, אז עצם ״הבחירה״ היא לא מספיקה, אי אפשר לחשוב שאם לא מצמידים אקדח זה אומר שיש חופש בחירה.