Reading Materials Chap. 9: Social Influence Flashcards
(89 cards)
1
Q
מהי השפעה חברתית?
A
הדרכים הרבות בהם אנשים משפיעים אחד על הגישות, האמונות, הרגשות וההתנהגות של השני כתוצאה מתגובות על פעולות או אפילו רק הנוכחות של אחרים.
ההשפעה יכולה להיות על ידי ארגונים גדולים שמנסים להשפיע באופן מובהק על קבוצות, או על ידי יחידים באופן לא מודע (חיוך או הבעה כועסת על התנהגות של אחר).
2
Q
מה דורשת התמודדות אפקטיבית עם אחרים ?
A
הבנה של מתי להיכנע ומתי להתנגד להשפעה החברתית.
3
Q
פסיכולוגים חברתיים מבחינים בין סוגים שונים של השפעה חברתית
מהם?
A
- Conformity
- Compliance
- Obedience
4
Q
הגדר קונפורמיות
A
שינוי התנהגות או אמונות של אדם בתגובה ללחץ ישיר (אקספליציסטי) או מרומז (אמיפליציסטי) של אחרים עליו.
5
Q
חוקרים רבים טוענים שקונפורמיות היא חיונית לחברה, כל עוד אין לנו סיבה לפעול נגד מה שאחרים עושים.
נכון או לא נכון?
A
נכון
6
Q
הגדר חיקוי אוטומטי
(automatic mimicry)
A
נטייה לחקות באופן רפלקסיבי תנוחה, נימוסים, הבעות פנים ופעולות אחרות של אנשים סביבנו
7
Q
מתי הנטייה לחקות אחרים חזקה במיוחד ?
A
כשלאנשים יש צורך להסתפח עם אחרים וכשאנחנו מחבבים אותם אחרים
8
Q
הגדר תנועה אידיאומוטורית
A
רק חשיבה על פעולה מגבירה את הסיכוי שנבצע אותה. העיקרון מבוסס על העובדה שאזורי המוח שאחראיים על תפיסה חופפים עם אלה האחראיים על הפעולה.
9
Q
מה החשיבות של חיקוי?
A
חיקוי הוא השלב הראשון לאינטראקציות הרמוניות ורצון טוב.
10
Q
אלו הבדלים תרבותיים קיימים בחיקוי?
A
אנשים מתרבויות שונות נבדלים זה מזה בנטייתם לחיקוי ובמידת הציפייה שלהם לחיקוי באינטראקציה חברתית.
למשל, ידוע שבחברות היספניות-אמריקאיות חשוב יותר להישמע לרגשות והתנהגות האחר באינטראקציה, לעומת בחברות אנגלו-אמריקאיות
11
Q
הניסוי של שריף התמקד באשליה האוטו-קינטית: התחושה שנקודת אור קבועה בחדר חשוך לחלוטין זזה למרות שאינה.
- תחילה, שריף מיקם נבדקים לבד בחדרים חשוכים והציג להם נקודת אור - כל נבדק היה צריך לומר מה המרחק המשוער לדעתו שהנקודה זזה.
- בשלב הבא, כולם התאספו בחדר אחד והיו צריכים לדווח על השיפוט שלהם.
מה היו תוצאות הניסוי?
A
הוא מצא שאנשים נטו לשנות את שיעורם לממוצע לפי נורמות הקבוצה - נבדקים ששיערו מרחק גדול דיווחו על מרחק קטן יותר כשהיו בנוכחות הקבוצה ולהיפך.
12
Q
מה מצא המחקר של שריף בבדיקת המשך - כשהנבדקים חזרו אחרי שנה לבצע את ההערכה של תזוזת האור בחדר ריק?
A
עדיין הייתה ניכרת ההשפעה של תגובות הקבוצה מהניסוי הקודם - תשובתם הייתה מרחק קטן או גדול יותר בהתאם לשינוי שביצעו בניסוי הקודם בנוכחות הקבוצה.
13
Q
הגדר השפעה חברתית אינפורמטיבית
A
הישענות על תגובות של אנשים אחרים כאינדיקציה למשהו שהוא נכון, נאה או אפקטיבי.
אנחנו רוצים להיות צודקים, ודעות של אחרים הם מקור טוב למידע בנושאים שאנחנו לא בטוחים לגביהם, נושאים עמומים
14
Q
מתי אנשים נוטים להתנהג בקונפורמיות?
A
כשהם במדינות זרות או בסביבות לא מוכרות.
15
Q
ניסוי הקונפורמיות של אש:
כל אחד היה צריך לקבוע איזה מבין שלושת הקווים המוצגים הוא באותו האורך כמו קו המטרה - מטלה קלה במיוחד. כל נבדק היה צריך להגיד בקול בתורו מה הקו המתאים.
מה שהנבדקים לא ידעו זה שכל שבעת חברי הקבוצה האחרים היו משתפי פעולה עם הניסוי, שהתבקשו לענות לא נכון בחלק גדול מהסבבים.
מה היו תוצאות הניסוי?
A
כמו שאש חזה, מידת הקונפורמיות בניסוי הייתה פחותה מאשר בניסוי של שריף, אך הייתה גבוהה באופן יחסי למטלה הפשוטה: 75% מהנבדקים התאימו את תשובתם לתשובה השגויה של משתפי הפעולה לפחות פעם אחת, למרות שלא היה שום ספק באשר לתשובה הנכונה.
16
Q
הגדר השפעה חברתית נורמטיבית
A
השפעה של אחרים עלינו שנובעת מהרצון להימנע מלבלוט באופן שלילי.
אנשים חוששים להיבדל מנורמות חברתיות או קבוצתיות ומסרבים שלא לעקוב אחריהן בשל הפחד מההשלכות החברתיות - שיפוט, לא להיות מקובל, נידוי מהקבוצה.
17
Q
אלו גורמים משפיעים על לחץ קונפורמי?
A
- גודל הקבוצה
- תמימות הקבוצה
- אנונימיות
- מומחיות ומעמד (סטטוס)
- תרבות
18
Q
מהו האפקט של גודל הקבוצה על קונפורמיות?
A
הסבירות גבוהה יותר לקונפורמיות בקבוצות גדולות יותר.
אך, האפקט של הגודל דועך די מהר - למשל, מחקרים על הניסוי של אש הראו שיש עליה בקונפורמיות בקרב קבוצה גדולה יותר עד קבוצה של 3 או 4.
מעל 3 או 4 אנשים, הרמה של הקונפורמיות כבר לא עולה.
19
Q
מתי השפעות חברתיות אינפורמטיביות ירדו ?
A
השפעות חברתיות אינפורמטיביות ירדו בגלל ההסבר לדעות שונות- יכול להפחית את ההשפעה של הקבוצה כמקור מידע (הם מוטים).
20
Q
מתי השפעות חברתיות נורמטיביות הופחתו?
A
השפעות חברתיות נורמטיביות הופחתו, בגלל שאנחנו יכולים להניח שאלה שברוב מודעים ללמה אנחנו שונים מאחרים, למשל אם יש לנו השקפות פוליטיות שונות, אלה שאנו לא מסכימים איתם מוטים, אגואיסטים או בעלי ערכים שונים, אבל לפחות הם לא יחשבו שאנחנו משוגעים.
21
Q
מהי החשיבות של הבניה בקונפורמיות?
A
אנשים מגיבים לא לסיטואציה האובייקטיבית שמתמודדים איתה, אלא לשיפוטים הסובייקטיבים שלהם לסיטואציות.
22
Q
הגדר תמימות קבוצה
A
כאשר הקבוצה לא אנונימית לגמרי.
23
Q
מהו האפקט של שותף על קונפורמיות?
A
האפקט הזה של שותף מחליש גם את ההשפעה החברתית האינפורמטיבית (“אולי אני לא משוגע אחרי הכל”) וגם את ההשפעה החברתית הנורמטיבית (“לפחות יש לי מישהו שיעמוד לידי”).
24
Q
השותף חייב לומר את התשובה הנכונה, לא רק תשובה אחרת משאר הקבוצה.
נכון או לא נכון?
A
לא נכון
השותף לא חייב לומר את התשובה הנכונה, רק תשובה אחרת משאר הקבוצה.
25
מה ההשפעה של אנונימיות על קונפורמיות?
אנונימיות מונעת השפעות חברתיות נורמטיביות, ולכן צריכה להפחית קונפורמיות.
בניסוי של אש כאשר המשתתפים רושמים את התשובה שלהם על דף, אז הקונפורמיות יורדת דרמטית. כשאף אחד לא מודע לשיפוט שלך- לא צריך לפחד מחוסר הקבלה של הקבוצה.
26
מה ההבדל בין השפעות חברתיות אינפורמטיביות לנורמטיביות?
השפעות חברתיות אינפורמטיביות - אנחנו לא רק מחקים תגובה מסוימת, אלא אנחנו מאמצים את התפיסה של הקבוצה.
השפעות חברתיות נורמטיביות - לרוב יש להן השפעה גדולה יותר על הענות הציבור, מאשר על קבלה פרטית. כדי להימנע מחוסר קבלה, לפעמים אנחנו עושים או אומרים דברים, אבל ממשיכים להאמין במשהו אחר.
27
מה ההשפעה של מומחיות ומעמד על קונפורמיות?
המומחיות והסטאטוס של הקבוצה משפיעים מאוד על קונפורמיות.
בגלל שאנחנו נותנים למומחים מעמד גבוה יותר, אנחנו הרבה פעמים מניחים שאלה עם מעמד גבוה הם מומחים, למרות שלא בהכרח.
28
מומחים משפיעים בעיקר על השפעות חברתיות אינפורמטיביות או נורמטיביות?
אינפורמטיביות
29
סטאטוס משפיע בעיקר על השפעות חברתיות אינפורמטיביות או נורמטיביות?
נורמטיביות
30
הניסוי של טורנס: נתן לחברי צוותי תותחני חיל הים (טיס, נווט ותותחן) מספר בעיות כמו:
בן אדם קנה סוס ב- 60$ ומכר אותו ב- 70$.
אחר כך הוא קנה את הסוס ב- 80$ ומכר אותו ב- 90$.
כמה כסף עשה על סדרת המכירות הזו? (התשובה היא 20).
הצוות היה צריך לדווח על תשובה אחת לכל הקבוצה.
מה היו תוצאות הניסוי?
טורנס עקב אחרי הדיון של הקבוצה ומצא כשהטיס (הסטאטוס הכי גבוה) אומר את התשובה הנכונה, אז מדווחים עליה ב- 91% מהמקרים.
כשהנווט הציע את התשובה הנכונה, הקבוצה דיווחה על תשובה זו 80% מהמקרים.
כשהתותחן הציע את התשובה הנכונה הם דיווחו עלי ב- 63% מהמקרים.
31
הניסוי של טורנס: נתן לחברי צוותי תותחני חיל הים (טיס, נווט ותותחן) מספר בעיות כמו:
בן אדם קנה סוס ב- 60$ ומכר אותו ב- 70$.
אחר כך הוא קנה את הסוס ב- 80$ ומכר אותו ב- 90$.
כמה כסף עשה על סדרת המכירות הזו? (התשובה היא 20).
הצוות היה צריך לדווח על תשובה אחת לכל הקבוצה.
מה היו מסקנות הניסוי?
יש יותר משקל לדעה של אנשים מסטאטוס גבוה יותר.
32
מה ההשפעה של תרבות על קונפורמיות?
סביר יותר שאנשים מתרבויות לא עצמאיות יהיו רגישים יותר גם להשפעות חברתיות אינפורמטיביות (הם שוקלים את הפעולות והדעות של אחרים כחשובים מאוד) וגם להשפעות חברתיות נורמטיביות (הם שוקלים את ההגנה הגבוהה של אחרים כחשובה מאוד).
מכאן, אנשים מתרבויות לא עצמאיות אולי יהיו יותר קונפורמיים מתרבויות עצמאיות.
33
אנליזה של תוצאות של 133 מחקרים על הפרדיגמה של אש ב- 17 מדינות מצאו מה?
שאכן קונפורמיות נוטה להיות גדולה יותר בתרבויות לא עצמאיות. האינדיבידואליזם שמוערך מאוד בחברות כמו אמריקה ומערב אירופה נותנות לפרטים בתרבויות העצמאיות האלו יותר רצון להתבלט מהרוב.
34
הגדר
Tight Cultures
תרבויות בעלות נורמות חזקות לגבי איך אנשים צריכים להתנהג ולא מוכנות לסבול יציאה של אנשים מהנורמות האלו.
35
הגדר
Loose Cultures
הנורמות שלהן לא חזקות באותה המידה, וקיימת יותר קבלה לשונות.
36
מדינות
tight
כוללות בתוכן
אילו מדינות?
הודו, גרמניה, סין, דרום קוריאה, יפן, אוסטריה, פורטוגל, בריטניה, טורקיה ואיטליה.
37
מדינות
loose
כוללות בתוכן אילו מדינות?
יוון, הונגריה, ישראל, הולנד, אוקראינה, ניו זילנד וברזיל.
38
מה מאפיין מדינות
Tight?
בהשוואה למדינות
"loose" ,
במדינות
"tight"
לרב הממשלה תהיי אוטוקרטית או דיקטטורית, קיים איסור להתנגד לשלטון, קיימת שליטה יותר חדה לגבי מה מותר להגיד במדיה, יש יותר חוקים ויותר אמצעים לאכוף אותם וגם צורת הענישה יותר חמורה. במדינות שהן
"tight"
באחד הדברים שנזכרו לעיל יש נטייה להיות
"tight"
בהכל ולהפך, במדינות שהן
"loose"
באחד מהמאפיינים שלהן יש נטייה להיות
"loose"
בכולם.
39
האם ארצות הברית נחשבת
Tight or Loose?
בארצות הברית קיים שוני גדול בין המדינות השונות כאשר קליפורניה נוואדה ומיין נחשבות
"loose"
ואילו מיסיסיפי, קנסס וטקסס נחשבות
"tight".
בכללותה ארה"ב נחשבת
"loose".
40
גלפנד ושותפיה ביצעו סקר בכל אחת מ-33 המדינות בו הם שאלו האם פעולות כמו לבכות, לריב, לצחוק, לשיר, לפלרטט, לקרוא עיתון נחשבות ראויות- אם הן מתרחשות באחד מתוך 15 מקומות או מצבים חברתיים שונים כמו למשל מרפאה, מסעדה, קולנוע.
מה היו תוצאות הסקר?
ככל שמהמדינה בה התרחש הסקר נחשבה יותר
tight
היו יותר פעולות שנחשבו לא ראויות במקומות ומצבים שונים.
41
למה חלק מהמדינות הן הדוקות וחלקן הן משוחררות?
גלפנד והצוות שלה גילו שבמדינות הדוקות יש צפיפות אוכלוסין יותר גבוהה, פחות משאבים לאומיים, אספקת מצרכי מזון לא סדירה, פחות גישה למקורות מים חיוניים, סיכוי גבוה יותר לאסונות טבע, גבולות מתוחים עם שכנותיהן ושכיחות גבוהה יותר של מחלות
(Gelfand et al. 2011).
נראה כי מבנים חברתיים מושפעים, או אולי אפילו נוצרים ממבנים אקולוגיים.
42
אם קיימים הבדלים חברתיים בהתנהגות קונפורמיסטית האם אנחנו נצפה שיהיו הבדלים מגדריים גם כן?
סקירה של מאמרים בנושא הבדלים מגדריים בקונפורמיות העלתה כי נשים נוטות להיות יותר קונפורמיסטיות מגברים, אבל רק במעט.
43
מתי הבדל בין המינים נוטה להיות יותר גדול בקשר לקונפורמיות?
הבדל בין המינים נוטה להיות יותר גדול כאשר מדובר במפגש פנים מול פנים כמו למשל במחקר המקורי של אש.
נראה גם שההבדלים נובעים מהקונטקסט בו המצב מתקיים.
ההבחנה דומה להבדל בין נשים לגברים, הם יביעו יותר קונפורמיסטיות לגבי נושאים בהם הם מרגישים פחות ביטחון לגביהם. לכן לנשים תהייה נטייה להיות יותר קונפורמיסטיות בנוגע לתחומים בהם גברים "שולטים" מבחינה סטריאוטיפית, כמו למשל מכוניות, וגם להפך, לגברים יש נטייה להיות יותר קונפורמיסטיים בנוגע לתחומים "בשליטה" נשית, כמו למשל איפור.
44
במחקר של לסרגיי מוסקוביקי ושותפיו הייתה קבוצה של נבדקים שהיו צריכים להגיד אם צבע שהם רואים הוא ירוק או כחול. הגבול בין ירוק לכחול לא תמיד ברור, אבל הצבע אותו הם בחרו להציג הוגדר ע"י הנבדקים ב99 אחוז מהמקרים ככחול.
הגירוי הוצג לנבדקים ככה שהם יכולים לשמוע את התשובות של שאר הנבדקים, כולל קבוצת מיעוט של משתפי פעולה.
מה היו התוצאות כאשר משתפי הפעולה ענו באופן רנדומלי פעם ירוק ופעם כחול ?
מה היו התוצאות כאשר משתפי הפעולה ענו בצורה עקבית ירוק?
. כאשר משתפי הפעולה ענו באופן רנדומלי פעם ירוק ופעם כחול המשתתפים השיבו באחוז אחד בלבד מהמקרים ירוק, ממש כמו האחוזים מהתוצאות שלהם לבד.
כאשר משתפי הפעולה ענו בצורה עקבית ירוק, הנבדקים השיבו גם הם ירוק 8% מהזמן
45
המשך למחקר עם צבע כחול/ירוק:
כשנבדקים חשבו שהמחקר נגמר הנסיין הכיר להם נסיין נוסף. הנסיין השני הראה להם סקאלה של צבעים על הרצף בין כחול לירוק וכל אחד מהם היה צריך להצביע בצורה אינדיבידואלית על הנקודה בה כחול נגמר וירוק התחיל.
מה היו התוצאות?
הנבדקים שבמטלה הקודמת בחרו צבע ירוק בהשפעת משתפי הפעולה בחרו נקודה שיותר קרובה לירוק על הסקלה מאשר שאר המשתתפים
46
המשך למחקר עם צבע כחול/ירוק:
כשנבדקים חשבו שהמחקר נגמר הנסיין הכיר להם נסיין נוסף. הנסיין השני הראה להם סקאלה של צבעים על הרצף בין כחול לירוק וכל אחד מהם היה צריך להצביע בצורה אינדיבידואלית על הנקודה בה כחול נגמר וירוק התחיל.
מה היו המסקנות?
דבר זה מעיד שההשפעה של קבוצת המיעוט עליהם הייתה לא רק רגעית בנוגע למטלה הראשונה אלא גם השפיעה על שיקול הדעת שלהם לאורך זמן.
47
הגדר
Reason-Based Approaches –
גישה מבוססת הגיון
בנושא היענות
מטרת הגישות המבוססות על היגיון היא לשכנע אנשים שעדיף להם לבחור אופן פעולה מסוים.
48
הגדר
norm of reciprocity
כמעט בכל החברות האנושיות שנחקרו, וגם בקרב חברות יונקים אחרות, קיימת נורמה חזקה של הדדיות-
norm of reciprocity.
על פי הנורמה הזאת כאשר אדם עושה לך טובה, אתה יודע שתצטרך להחזיר לו טובה גם כן באיזשהו שלב
49
מחקר הסודה
(Regan, 1971)-
משימת הנבדקים הייתה לשפוט ציורי אמנות. הם חולקו לזוגות נבדקים אך למעשה לכל נבדק הוצמד משתף פעולה מטעם הניסוי. בשלב א הם חולקו לשלושה תנאים:
1. משתף הפעולה יוצא באמצע הניסוי ומביא סודה לו ולנבדק כמחווה טובה.
2. משתף הפעולה יוצא וחוזר בידיים ריקות.
3. הנסיין מביא לנבדקים סודה (קבוצת ביקורת).
בתום שיפוט האמנות משתף הפעולה מבקש מהנבדק טובה - הוא מספר לו שהוא מוכר כרטיסי הגרלה למכוניות והוא צריך להצליח למכור מספר מסוים של כרטיסים כדי שיתנו לו 50$.
כל כרטיס הגרלה עולה רבע דולר, הוא מבקש מהם שיקנו כרטיסי הגרלה, כאשר כמובן כל אחד יעזור אבל עדיף כמה שיותר. כדי למנוע חוסר קניה בשל חוסר אמצעים שילמו לנבדקים מראש על ההשתתפות בניסוי במטבעות של 25 סנט
מה היו תוצאות הניסוי?
נמצא שבתנאי הראשון כשמשתף הפעולה עושה טובה לנבדק, נבדקים קונים פי 2 יותר כרטיסי הגרלה מאשר בתנאים אחרים.
50
מחקר הסודה-
מה היו המסקנות מהניסוי?
אם עושים לך טובה, אפילו אם לא ביקשת ולא רצית זאת, אתה מרגיש מחויבות לעזור.
51
הגדר
Door-in-the-Face Technique
עצם הקשר בין אנשים גורם למידה מסוימת של מחויבות הדדית.
אבל למחויבות הדדית בין שני זרים יש גבול מסוים. אולם העובדה שהאדם ביקש בקשה גדולה לפני הבקשה הקטנה נתנה אפשרות לקיים את המחויבות הזאת בעזרת עזרה קטנה אשר לא תגבה מאיתנו מחיר כבד.
דרך נוספת להסתכל על זה היא שבעקבות הבקשה הגדולה, האדם סוגר את הדלת בפני המוכר אבל משאיר אותה פתוחה לכדי סדק מה שמאפשר כניסה של הבקשה הקטנה יותר.
52
הסטודנטים שביצעו את המחקר חולקו לשתי קבוצות:
בקבוצה אחת הם ביקשו מסטודנטים ברחבי הקולג' לסייע לתוכנית ייעוץ לצעירים על ידי ליווי הילדים לטיול חד פעמי לגן החיות.
בקבוצה שניה הם ביקשו מסטודנטים להדריך קבוצה של ילדים שעתיים בשבוע למשך שנתיים.
כמובן שכמעט כולם סרבו לבקשה הזאת. לאחר מכן ביקשו מהם להתלוות לטיול לגן החיות
מה היו תוצאות הניסוי?
בקבוצה הראשונה:
84%
סירבו
בקבוצה השנייה:
50%
סירבו
53
על פי מחקרי המשך שנעשו בנושא, מדוע שיטת הדלת בפרצוף עובדת?
במחקרי המשך מצאו שהסיבה שזה קורה היא בשל הקשר שנוצר בין האנשים.
54
הגדר
The Foot-in-the-Door Technique
הטכניקה הזאת עובדת על עיקרון דומה ומהווה היפוך של טכניקת סגירת הדלת- כאן קודם כל יבקשו בקשה קטנה שקל להסכים אליה.
לאחר מכן יבקשו בקשה גדולה יותר והרעיון הוא שלאחר הסכמה לבקשה הקטנה האדם יראה את עצמו כאחד שמסכים לדברים ויהיה לו יותר קל להסכים לבקשה גדולה יותר.
55
במחקר שדה עברו מבית לבית וביקשו מאנשים לשים שלט ענק ומכוער בחצר שקורא לנהיגה בטוחה.
בתנאי השני ביקשו מהאנשים לשים שלט קטן על החלון, בקשה שכמעט כולם הסכימו לה. לאחר שבועיים הם חזרו לבתים אלו וביקשו מהם להציב את השלט הגדול
מה היו תוצאות הניסוי?
בתנאי הראשון:
17%
הסכימו
בתנאי השני:
75%
הסכימו
56
הגדר
EMOTION BASED APPROACHES-
גישות מבוססות רגש
בנושא היענות
האינטואיציה שלנו אומרת לנו שבשביל להשיג היענות מאדם יש לבקש ממנו כשהוא נמצא במצב רוח טוב.
מצב רוח חיובי גורם לאנשים להרגיש רוחב לב ונדיבות ולכן יותר ייטו להסכים לבקשות הגיוניות.
גישה זו הוכחה במחקרים רבים
57
במחקר אחד המשתתפים קיבלו שיחת טלפון ממישהו שטוען שבזבז את כל כספו על השיחה שחויגה בטעות אליהם ומבקשים שיחייגו למספר אחר ויעבירו לו מסר.
בתנאי אחד: לפני השיחה הנבדקים קיבלו מתנה ששמה אותם במצב רוח טוב ובתנאי אחר: לא קיבלו.
מה היו תוצאות הניסוי?
כשהשיחה התקיימה לאלו שלא קיבלו את המתנה, רק 10% נענו לה. אבל ההיענות הייתה גבוהה יותר אצל אלו שהשיחה התרחשה מספר דקות לאחר קבלת המתנה.
ההיענות יורדת ככל שיש יותר זמן בין קבלת המתנה לשיחה.
58
מצב רוח חיובי נוטה להגביר היענות בגלל שתי סיבות
מהן?
1) מצב הרוח משפיע על הדרך בה אנו מפרשים אירועים-
בקשות לעזרה יראו לנו פחות מאיימות במצב רוח טוב ואנשים פחות חשודים מחמת הספק
2) שימור מצב הרוח -
זה מרגיש טוב להרגיש טוב ואנחנו רוצים שהתחושה תמשיך עד כמה שאפשר.
דרך אחת להשאיר מצב רוח טוב היא לעשות משהו בשביל אדם אחר ודרך לשבור מצב רוח טוב היא לסרב לבקשה מה שמוביל למחשבות של הפללה עצמית.
59
במחקר אחד חלק מהנבדקים קיבלו עוגיות (מצב רוח טוב) וחלק לא.
כולם נשאלו ע"י מישהו שלא הביא להם עוגיות אם הם מוכנים לעזור בניסוי שלחלק נאמר שהם צריכים לעזור לנבדק ולחלק נאמר שהם צריכים להקשות על הנבדק.
מה היו תוצאות הניסוי?
קבלת העוגייה הגבירה את ההיענות למטלה שעוזרת אבל לא כשהמטלה היא להקשות.
60
במחקר אחד חלק מהנבדקים קיבלו עוגיות (מצב רוח טוב) וחלק לא.
כולם נשאלו ע"י מישהו שלא הביא להם עוגיות אם הם מוכנים לעזור בניסוי שלחלק נאמר שהם צריכים לעזור לנבדק ולחלק נאמר שהם צריכים להקשות על הנבדק.
מה היו מסקנות הניסוי?
לעזור לאחר מקדם הרגשה טובה שפגיעה באחר לא יוצרת.
לכן גם אם מצב רוח טוב מגביר היענות, זה לא קורה כשההיענות פוגעת במצב הרוח הטוב.
61
מה ההשפעה של מצב רוח שלילי על היענות?
מצב רוח שלילי יכול להוריד היענות. אבל ניתן לראות גם שמצב רוח רע מסוים יכול דווקא להגביר היענות.
כשאנשים מרגישים אשמה הם לרוב בעלי מוטיבציה לעשות מה שהם יכולים בשביל להיפטר מהתחושה הרעה למשל ע"י עזרה לאחר שיכול לגרום לנו למצב רוח טוב.
62
במחקר אחר הנסיינים שאלו קתולים לתרום לארגון צדקה כשהיו או בדרך לכנסייה/ לווידוי/ בדרך החוצה מווידוי. ההנחה הייתה שאלו בדרכם לווידוי הרגישו אשמה בגלל המחשבה על חטאיהם ואלו בדרך החוצה כיפרו על החטאים ולא הרגישו יותר אשמה.
מה היו תוצאות הניסוי?
כפי שחזו אלו שהיו בדרך נתנו יותר כסף מאלו שהיו בדרכם החוצה.
63
הגדר
negative state relief hypothesis
לפעול בשביל לעזור לאחר בייחוד למטרה טובה זאת דרך לגרום לעצמנו להרגיש טוב.
64
חוקרים בישראל מצאו שאם שופטי ׳שחרור על תנאי׳ אוכלים לפני שהם שומעים פנייה של אסיר יש סיכוי של שני שליש שהם יצביעו בעד. אולם מקרים שבאו ממש לפני ארוחת צהרים קיבלו 0 סיכוי לשחרור.
מה המסקנה?
בטן מלאה עושה את ההבדל.
65
הגדר פניות אפקטיביות מבוססות נורמות
ליידע אנשים מה אחרים עושים יכול להיות חיוני לטובת החברה.
66
כשאנשים שומעים על הנורמה החברתית הם נוטים להיענות לה - כפי שהודגם במחקרים רבים, בייחוד כשהנורמה לא מובנית כמו שצריך
נכון או לא נכון?
נכון
67
במחקר על שתייה בקרב סטודנטים, נבדקים התבקשו לדרג את מידת הנוחות שלהם עם אלכוהול בהשוואה לחבריהם ולסטודנט הממוצע.
מה היו תוצאות המחקר?
בתוצאות, כפי שהיה צפוי, רואים שרובם נוטים לבורות פלורליסטית ותופסים עצמם מתחת לממוצע.
כשמספרים לסטודנטים כמה קבוצת השווים שלהם שותים אלכוהול ובאיזו תדירות, יש נטייה גדולה להפחית בכמות האלכוהול שהם עצמם שותים
68
הגדר נורמות תיאוריות
(descriptive)
תיאור של התנהגות של אנשים בדרך כלל במצב מסוים- מה קורה.
69
הגדר נורמות מנחות
(prescriptive/ injunctive)
איך שאדם אמור להתנהג בקונטקסט מסוים- מה אמור לקרות.
70
מה צריך להיות היחס ביו הנורמות התיאוריות לנורמות המנחות על מנת לעודד היענות?
כדי לעודד היענות, צריך ששני סוגי הנורמות לא יתנגדו זה לזה.
71
חוקרים ערכו מחקר בפארק לאומי באריזונה, בו אנשים נטו לקחת מאובנים של עצים הביתה. הם הציבו 2 סוגים של שלטים - אחד תיאר שהרבה אנשים עושים זאת, וצריך להפסיק כדי לשמור על הפארק ולכן מבקשים מהמבקרים לא לעשות זאת; השני תיאר שרוב האנשים לא לוקחים מאובנים ומשאירים אותם במקומם, ולכן מצפים מהמבקרים להמשיך כך.
מה היו תוצאות הניסוי?
היו הרבה יותר מבקרים מהקבוצה השנייה שאכן נענו לבקשת השלט ולא לקחו.
72
האם הניסוי של מילגרם בדק קונפורמיות?
לא
73
מילגרם החל בניסוי עם קבוצת הביקורת. בקבוצת הביקורת לא היו עוד משתתפים, אלא היו נבדק, משתף פעולה שהיה כביכול נבדק נוסף ונסיין. הנבדק הוכנס לתפקיד המורה ומשתף הפעולה לתפקיד התלמיד.
על הנבדק היה ללמד את התלמיד שורה של מילים. לאחר מכן הם עשו מבחן ובכל פעם שהתלמיד "טעה" היה על הנבדק לתת לו זרם חשמלי באופן הולך וגובר. התלמיד מוקם בחדר אחר
בתנאי אחד הנבדק יכול היה לשמוע אותו ובכל פעם שניתן הזרם הוא זעק במצוקה גוברת בהתאם לרמת הזרם. (הזרם כמובן לא ניתן באמת, משתף הפעולה שיחק על פי הוראות כתובות מראש).
בתנאי אחר הנבדק לא יכול היה לשמוע את התלמיד אבל החל מזרם של 300 וולט התלמיד החל לדפוק על הקיר. כל התלמידים במבחן הראשוני של מילגרם היו גברים בשנות ה-40 לחייהם .
לפני שהתחילו במבחן נתנו למורה זרם מתון כדי שירגיש שהזרם החשמלי אכן כואב.
הזרם הראשוני ש"קיבל" התלמיד היה 15 וולט ומכאן זה המשיך ועלה בהדרגה עד ל 450 וולט.
בכל פעם שהנבדק רצה לסיים הנסיין ענה לו: "בבקשה תמשיך" "זה חשוב שתמשיך" "הניסוי דורש שתמשיך" "אין לך ברירה אלא להמשיך".
מה שיער מילגרם והאם צדק?
מיליגרם שיער שבתנאי שהנבדק היה לבדו לא תהיה קונפורמיות והנבדקים לא יצייתו להוראות ולא יסכימו לתת זרם חשמלי, אבל הוא טעה. אחוזי הציות שקיבל היו גבוהים למדי, הרבה יותר גבוהים ממה שהוא ציפה.
74
בניסוי של מילגרם
מה היו תוצאות הניסוי?
בשני התנאים - גם כאשר הם שמעו את התלמיד צועק לעזרה ואומר שהוא הולך לחטוף התקף לב וגם בתנאי שבו התלמיד רק דפק על הקיר, מעל ל-60 אחוז מהנבדקים המשיכו עד לזרם המקסימלי של 450 וולט. (66 אחוז בתנאי בלי הקול ו 62.5 אחוז בתנאי עם הקול). בנוסף אף משתתף לא הפסיק את הניסוי לפני 300 וולט.
75
הנבדקים בניסוי של מילגרם נאלצו להתמודד עם איזה סוג של קונפליקט?
קונפליקט של כוחות מנוגדים
76
הגדר
REACTANCE THEORY
לפי
REACTANCE THEORY
אנשים חווים מצב של עוררות כשמרגישים שהרצון החופשי שלהם תחת איום, ובדרך כלל הם מנסים להפחית מהתחושה הלא נעימה על ידי אישור מחדש של פררוגטיבות.
77
איזה פקטורים עלולים להגביר את הרצון לעמוד על שלנו?
1. אימון
2. בן ברית
78
מהי אסטרטגיה יעילה להתמודד עם גישה מבוססת רגש ?
דחיית תגובה
79
בווריאציות המשך של הניסוי, מילגרם הציג את גרסת הסמיכות (“proximity version”),
במסגרתה הלומד קיבל את השוק החשמלי באותו החדר בו המורה העביר את השוק החשמלי וכל זה במרחק של מטר וחצי אחד מהשני, כמו גם גרסת ה-
"touch proximity",
במסגרתה נדרש מהמורה לכפות על הלומד להכניס את ידו ללוח השוקים החשמליים (המורה לא יכול לקבל את השוק עקב שכבת בידוד שהייתה לו).
מה היו המסקנות?
ככל שהלומד הפך להיות יותר ויותר נוכח ו-"אמיתי", למורים היה קשה יותר להפעיל את השוקים החשמליים כך ששיעור הצייתנות הופחת.
80
מה נחשבת לאחת מהסיבות השכיחות לבריונות ברשת?
עקיפות התקשורת המקוונת
81
מה שמקל על המשתתפים לא לציית (לדוגמה: הקטנת הסמכות של הנסיין) מצטייר כיעיל יותר מהגברת רצונם לא לציית (לדוגמה: על ידי הצגת התנגדותו של הלומד וכאביו באופן ברור יותר).
נכון או לא נכון?
נכון
82
מהי התזה הנורמליסטית?
טוענת שרוב האנשים בעלי יכולת ציות הרסנית, ובהינתן הנסיבות המתאימות כמעט כל אחד מאיתנו היה מבצע פעולות מסוג זה.
83
האם מחקרו של מילגרם תומך בגישה הנורמליסטית?
כן
מילגרם בעצמו תומך בגישה זו.
84
ג'רי ברגר, מאוניברסיטת סנטה קלרה בקליפורניה, ערך שחזור קרוב לניסוי הבסיסי של מילגרם כדי לחקור האם הנטיה לציית לסמכות השתנתה מהזמן שבוצע הניסוי של מילגרם.
ברגר זיהה רגע קריטי בהליכים המקוריים של הניסוי כאשר
אי-הציות היה הכי סביר להתרחש:
מיד אחרי שמשתתף (לכאורה) העביר שוק חשמלי ברמה של 150 וולט והלומד בתגובה מחה וביקש להשתחרר. זה היה רגע של עכשיו או לעולם לא: 4 מתוך 5 ממשתתפיו של מילגרם שלא עצרו בנקודה זו, לא עצרו בכלל.
ברגר לכן השיג אישור מ-IRB בסנטה קרלה לשחזר את הניסוי הבסיסי של מילגרם עד לשלב זה (150 וולט).
מה היו תוצאות הניסוי?
70% מהמשתתפים בניסוי היו מוכנים לספק את השלב שאחרי (165 וולט) גם אחרי שמיעת מחאותיו של הלומד. זה בהשוואה ל- 82% ממשתתפי הניסוי של מילגרם - לא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית. גברים ונשים באופן שווה היו מוכנים לעבור את השלב של 150 וולט.
85
מה המסקנות מהניסוי של ברגר?
כיום, נראה שאנשים מגיבים ללחץ לציית באותו האופן בו נהגו לפני יותר מ- 50 שנה.
86
אנשים נוטים לחשוב שהאנשים שהשתתפו בניסוי של מילגרם צייתו באופן עיוור לנסיין והגבירו את החוזק של השוק החשמלי מניסוי לניסוי
האם אנשים אלה צודקים?
לא
הם לא צייתו באופן עיוור, כמעט כולם ניסו לא לציית להוראות בדרך אחת או אחרת, הם הביעו תרעומת, קמו וחזרו לכיסא, אמרו לנסיין שהתלמיד סובל ושצריך להפסיק, הם ממש לא רצו להמשיך אבל הם פשוט לא הצליחו להפסיק לציית. רוב המשתתפים ניסו לא לציית, אבל הם לא היו טובים בזה.
87
רוס, אחד החוקרים שהמשיכו את מיליגרם טוען שהניסוי של מילגרם מלמד אותנו על מה?
רוס, אחד החוקרים שהמשיכו את מיליגרם טוען שהניסוי של מילגרם מלמד אותנו יותר על הקושי לא לציית מאשר על הנטייה כן לציית.
88
מה ההשפעה של אחריות על ציות?
יש אפקט של שחרור מאחריות
המשתתפים בניסוי של מילגרם היו נתונים לקונפליקט ולמתח רב שהקשו עליהם לעצור את הניסוי. מצד אחד הם הרגישו שמה שקורה לא בסדר וצריך להפסיק את הניסוי מצד שני הם לא הצליחו לשים לזה סוף. כאשר הם שאלו מי אחראי למה שקורה, הנסיין אמר "אני אחראי".
נטילת האחריות מצד הנסיין הסירה מהמשתתפים את האחריות ובכך היוותה כלי מושיע לשחרור מתח.
89
הגדר אפקט צעד אחר צעד אל תוך המעורבות
חשוב לזכור שהמשתתפים בניסויים של מלגרם לא העבירו ישירות שוק חשמלי של 450 וולט. במקום זאת, השוק הראשוני שניתן בניסוי של מילגרם הינו 15 וולט ואחריו, כל פעם נעשתה עלייה של 15 וולט. העלייה המזערית אפשרה לחיות בשלום עם נתינת השוק ובדיעבד הכניסה את הנבדקים למדרון חלקלק. כאשר הם הגיעו לנקודה שבה השוק הוא כבר באמת חזק מדי הם נאלצו לשאול את עצמם, מה לגבי השוק שבא קודם? שהרי אין הבדל רב ביניהם (גלברט 1981).
