NCS, EMG Flashcards

1
Q

NCS

A
  • nerve conduction study- בדיקת הולכה עצבית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

EMG

A
  • EMG- מחט בשריר. יכול להעריך מחלות שריר ועצב.
  • אלקטרומיוגרפיה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

UMN

A
  • גוף הנוירון- קלית המול המוטורי.
  • האקסונים שלהם יורדים במסילות ומצטלבים בפירמידות בגזע המוח וממישיכם במסילות בחומר הלבן של חוט השדרה עד לקרן הקדמית בחוט השדרה.
  • עושים סינפסה על הנוירון המוטורי התחתון בקרן הקדמית בחוט השדרה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

LMN

A
  • גוף הנוירון- בקרן הקדמית בחוט השדרה.
  • יוצא מהקרן הקדמית למתאחד עם סיבים סנסורים מהקרן האחורית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

פלקסוסים

A

השורשים מתאחדים ליצירת מקלעו תעצביות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה בודקו תהבדיקות?

A

את החלק של הנוירונים המוטורים התחתונים.
החלק מגוף התא בקרן הקדמית, העצב המוטורי עצמו, הצומת עצב שריר והשריר עצמו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

יתרונות הבדיקה

A
  • localization- למקם את המחלה. האם של העצב הפריפרי, איפה בעצב הפריפי, האם בצומת או בשריר. אם אנחנו יודעים שזה של העצב, נוכל לעזות זום אין.
  • characterization- לאפיין את הפגיעה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

furteher localization

A
  • מונונוירופתיה- מחלה של עצב פריפרי בודד. למשל תסמונת כליאה.
  • מולטיפל מונונוירופתיה- מספר עצבים בודדים.
  • פולינוירופתיה- מחלה של עצבים מפריפרים רבים בצורה מפושטת. לרוב תתחיל ברגליים ותתפשט כלפי מעלה.
  • פלקסופטיה- מחלה שמערבת פלקסוס.
  • רדיקולופתיה- מחהל של שורש עצב- כמו פריצ דיסק.
  • מחהל של הדורסל גנגליון.
  • מחהל של העצב שריר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מאפיינים של המחלה

A
  • האם המחלה מערבת רק סיבים מוטורים, סנסורים או שניהם.
  • האם המחלה אקסונלית כמו סוכרת או סמיאלינטבית שיתבטא בהולכה איטית יותר. מיאלין לרוב דלקתי ונתין לטפל לעומת אקסונלי שלרוב לא ניתן לטפל.
  • האם אקוטי, כרוני?
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

NCS
מכשיר

A
  • מתמר שנותר זרם חשמלי לעצב. נניח את המכישר על העצב עצמו.
  • אלקטרודות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

ncs
מהלך הבדיקה

A
  • המתמר מונח על העצב הרלוונטי לאורך מסלולו ונותן את הגירוי החשמלי.
  • הגירוי החשמלי עובר פרוקסימלית עד ליעד הדיסטלי- למשל שריר היעד.
  • האלקטרודות יונחו על השריר הרלוונטי- בדרך כלל שריר מרכזי שהעצב מעצבב.
  • באמצעות האלקטרודות שמקליטות את פ.הפעולה או התגובה בשריר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

האלקטרודות

A
  • שחורה- מקליטה את התגובה של היעד והיא החשובה ביותר. סוכמת את היחידו תהמוטוריות שמופעלות בעקבות הגירוי החשמלי.
  • ירוקה- עושה הארקה.
  • אלקטרודה אדומה- ייחוס. מנטרלת רעשים אל רלוונטים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

חלוקת הבדיקה
NCS

A
  • בדיקה מוטורית
  • בדיקה סנסורית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

בדיקה מוטורית

A

בודקים א תהרכיבים של פ.פעולה

בודקים יותר מנקודה אחת לאורך המסלול של העצב. נקודה דיסטלית ונקודה פרוקסימלית. לדוגמה אם בודקים את המדיאן אז בודקים בשורש כף היד ובודקים במרפק.
חשוב להגיד שהנקודה הדיסטלית היא החשובה יותר. ואת הבדיקה הפרוקסימלית היא ביחס לבדיקה הדיסטלית.

  • אמפליטודה- בדיקה תקינה היא אמפליטודה מעל 4 מיליוולט.
    צריך שבין שתי נקודות הבדיקה יהיה פחות מ50 אחזו הבדל .
    בנוסף צריך שגם בין שני צדדים יהיה פחות מ50 אחוז הבדל.
  • latency- כמה זמן עבר מרגע מתן הגירוי עד הופעת התגובה השרירית. האטה תראה על פגיעה במיאלין. בדיקה תקינה צריכה להיות עיכוב של פחות מ4.4 מילישניות. חישוב העיכוב בנקודה הפרוקסימלית הוא רק לשם חישוב מהירות ההולכה.
  • מהירות הולכה- חייבים עוד גרף. עוד נקודת ייחוס. עושים את הבדיקה בין שתי הנקודות שבחרנו. בדיקה תקינה היא מהירות מעל 50 מטר לשנייה.

חשוב לבדוק את שני הצדדים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

בדיקה סנסורית

A
  • המכישר מראה בצורה גרפית את פוטנציאל הפעולה שיש מתחת לאלקטרודה על פני העור= השחורה. משנים את מיקום האלקטרודה. לאיזור של העצבים הסנסורים.
  • מסתפקים בנקודה גירוי אחת. נותנים גירוי פרוקסימיל שנקלט על ידי העור דיסטלית.
  • אמפליטודה- מעל 15 מיקרווולט. נשים לב שבמוטורי זה מיליוולט.
  • letancy- מתחת ל3.5 מילי שניטת.

נבדוק את שני הצדדים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

חישוב מהירות ההולכה

A

כמו כל מהירות
דרך לחלק לזמן.

חישוב הזמן הוא חיסור בין שני הלטנסי שבין שתי הנקודות.
המרחק לפי המרחק בין שתי הנקודות.

17
Q

מיקום האלקטרודות הסנסוריות

A

לפי מפת הדרמטומים

במקרה של סוכרת נבדוק את העצב הסורלי. אין לו ענף מוטורי. זה חשוב כי סוכרת זו נוירופתיה אקסונלית שמתחילה ברגליים.

18
Q

תסמונת תעלה קרפלית

A

לחץ על העצב תגרום להורדה במהירות ההולכה. לאו דווקא פגיעה במיאלין.

פגיעה במהירות ההולכה היא סימן לדה-מיאליניזציה אופיינית לתסמונת התעלה הקרפית.

בסתמונ תזאת התפקודתים התחושתיים נפגים לפני המוטוריים ולכן נצפה למצוא התאמה- אם בבדיקה המוטורית החביון מוארך (כלומר יש עיכוב הולכה גבוה יותר) אז נצפה שגם בנבורי יהיה.

ירידה באמפליטודה ביחס לצד הבריא מעידה על נזק קל לאקסון. אופייני לתסמונת תעלה קרפלית שמתחילה להיות כרונית.

19
Q

סימנים לדה מיאליניזציה

A
  • prolong distal latency
  • conduction block- אמפליטודה דיסטלית תקינה ופרוקסימלית לא תקינה.
  • מהירות הולכה נמוכה
  • dispersion- פ.פעוהל שקיבלנו נמוך ומרוח.
20
Q

משמעות הבדיקה בשני איזורים שונים- פרוקסימלית ודיסטלית

A

עוזר למקם את הבעיה ולמדוד מהירות הולכה.

אם לצורך העניין בדקנו את העצב המדיאני. בדקנו קצת מעל שורש כף היד (בנקודה דיסטלית) ושם בעצם נראו בעיות. אז אפשר להגיד בבירור שיש בעיה בעצב דיסטלית לאיזור הגירוי. אבל עלינו לשלול גם פגיעה גבוהה יותר.

לכן נבדוק איזור פרוקסימלי. אם הכל תקין (כלומר יש הבדל באמפילטודה מתחת ל50 מעלות, מהירות ההולכה תקינה והחביון תקין- אז אפשר להגיד שאין נזק גבוה יותר

21
Q

conduction block

A
  • אמפליטודה דיסטלית תקינה
  • אמפליטודה פרוקסימלית מצידה הבדל של יותר מ50 אחוז מיליוולט

משמעות הדבר היא שיש חסימה באיזור שהוא גבוה יותר מהנקודה הפרוקסימלית.

חסם הולכה זה סימן לדה-מיאליניזציה באותו סדמנט= בין הפרוקסימלי לדיסטלי.

22
Q

dispersion

A

פוטנציאל הפעולה מרוח
בגירוי הפרוקסימלי במקום לקבל אמפליטודה יפה, הפוטנציאל פעולה נראה מרוח ונמוך.

סימן לדה-מיאליניזציה.

23
Q

slow conducion velocity

A

מהירות הולכה נמוכה. סימן לדהמיאליניזציה

24
Q

סימנים לפגיעה אקסונלית

A
  • ירידה באמפליטודה דיסטלית בלבד.

אם זה פרוקסימלית- פגיעה במיאלין.

חשוב- ירידה באמפליטודה דיסטלית= פגיעה באקסון. בעוד שירידה באמפליטודה פרוקסימלית= פגיעה במיאלין.

25
Q

EMG

A
  • החדרת מחט דקה לבטן השריר שם היא קולטת מידע מיחידות מוטוריות בקרבתה.
  • אקסון+ סיבי שריר שמעוצבבים על ידי אותו אקסון.
  • את היחידות המוטוריות מסביב או שלא נראה או שנראה בצורה חלשה.
  • נבקש מהמטופל להפעיל את השריר הפעלה חזקה כדי לקבל מידע על כמה שיותר יחידות מוטוריות.
26
Q

יחידה מוטורית

A
  • העצב המוטורי מכיל מספר גבוה של נוירונים מוטורים.
  • כל נוירון מוטורי מעצבב מספר סיבי שריר.
  • כל נוירון מוטורי יחד עם הסיבים שהוא מעצבב נקראים יחד- יחידה מוטורית
27
Q

מטרת הבדיקה

A
  • עוזרת לאבחן מחלות שריר.
  • למקם מחלות שריר- כדי לדעת מאיפה לקחת ביופסיה.
  • מדגים את שלבי המחלה- אקוטית עד שלושה שבועות או כרונית.
  • נותן אינדיקציה לגבי תפקוד שורשי העצבים והפלקסוסים.
28
Q

פרמטרים בניתוח הגרף

A
  • אמפליטודה- מבטאת את מספר הסיבים ביחידה מוטורית וגם את כל גודל של סיב.
  • duration
  • phase
  • recruitment
  • במנוחה
29
Q

ניתוח הגרף
אמפליטודה

A
  • אמפליטודה גדולה מהנורמה תעיד על מחלת עצב בה יש מספר סיבים גדול מהנורמה בכל יחידה מוטורית או היפרטרויפה של הסיב הבודד.
  • אמפליטודה קטנה מהנורמה תעיד על מחלת שריר- יש פחות סיבים בכל יחידה מוטורית וגם אטרופיה של סיב בודד.
30
Q

ניתוח הגרפ
duration

A
  • מבטא את מספר סיבי השריר סכל יחידה מוטורית- ככל שהיחידה גדולה יותר נצפה למשך גבוה יותר.
  • משך גדול מהנורמה- מעיד על מחלה של העצב. בגלל מנגנון ר-נרווציה שהוא פיצוי. במנגנון זה אקסון בריא לוקח על עצמו עוד סיבים במקום האקסון החולה. התוצאה היא אקסון שמעצבב מספר סיבים גדול יותר.
  • משך צר מהנורמה- מעיד על מחלות שריר. בעקות מוות או מחלה של סיבי שריר.
31
Q

ניתוח הגרף- פאזות

A
  • כמה פאזות יש ביחידה. כ להגעה לבייס ליין היא פאזה חדשה.
  • יחידה תלת פאזית היא תקינה ומשקפת את הסנכרון הנכון בעיתוי הפעלה סיבי שריר.
  • יחידה פוליפאזית- מעל 5 פאזות. לא תקינה.
  • יחידה פולי פאזית מעידה גם על מחלות עצב וגם על מחלות שריר.
  • ירידה בכמות הפאזות חסרת משמעות.
32
Q

ניתוח הגרף- גיוס

A
  • נסחן מתי החולה מתחיל בגיוס יידות מוטוריות נוספות. במנוחה לא אמורות להיות גיוס יחידות נוספות.

אצל אדם בריא:
* אצל אדם בריא במנוחה לא יהיה בכלל גיוס של יחידות מוטוריות- קו שקט ואחיד.
* A- הפעלה מינימלית. נבקש הפעה ממש מעטה. נקבל הפעלה של יחידה מוטורית בודדת שתירה כל הזמן. יחידה מוטורית זהה= אותו גרף.
* B- קצת יותר מאמץ. אצל אדם בריא מתווספת עוד יחיד המוטורית.
* C- מאמץ נוסף- עוד יחידה. הן עוזרו תאחת לשנייה ויורות יותר מהר.
* כח מקסימלי- רעש במכשיר. נורמלי.

33
Q

גיוס במצבים פתולוגיים

A
  • מיופתיה- מחלת שריר. יהיה גיוס מוקדם במאמץ מינימלי. הרבה עצבים אך כל יחידה חלשה. יש הרבה עצבים אבל יחידות יחלשות ולכן יהיה גיוס של הרבה יחידות מוטוריות.
  • מחלת עצב- גיוס ירוד. במאמץ מירבי נראה רווחים בין היחידות והמסך לא יהיה מלא. כל יחידה אמנם גדולה וממושכת אבל פחות יחדיות.
34
Q

ניתוח הגרף במנוחה- פעילות ספונטנית

A
  • אצל אדם בריא אמור להיות שקט חשמלי.
  • יש מחלות, בעיקר עצב, שרואים פעילות ספונטנית לאתקינה:
  • fibrillation- נקז לאקסון גורם לסיב השריר לייצר פוטנציאל חשמלי משלו.
  • positive shark waves- נזק לאקסון שגורם לסיב לייצר פוטנציאל חשמלי משלו.
    • Fibrillation + positive shark waves - אות ודבר רק משולב.

הפעילויו תהאלה מעידו תעל אותו דבר. ההבדל בינהם הוא שיאת המדידה- אופן הכנסת המחט.

35
Q

פסיקולציה

A

אקסון מתפקד אבל בצורה לא תקינה.
שכי חבמחלו תכמו
ALS

36
Q

מסגרת זמן של דה-נרבציה

A
  • שלב אקוטי, שבוע-שבועיי ראשונים: אין פעילות ספונטנית אך נראה גיוס יאוד ורוחב גדול יותר.
  • סב-אקוטי: עד כמה שבועות- מתחילה פעילות ספונטנית. כלומר אפ יש פעילות ספונטנית במנוחה, ניתן להסיק שהפגיעה נמשכת לפחות 3 שבועות. נמשיך לראות גם שינוי ביחדיות עצמן- פוליפאזות.
  • כרוני, מעל 3 חודשים- הפעילות הספונטנית מפסיקה, אך נראה יחידות גדולות ורחסות. כלומר עבר תהליך של רה-הרבציה.
37
Q

אבחנה בין נזק לשורש העצב או לעצב עצמו

A

NCS
* נזק לעצב עצמו- נצפה לראות פגיעה מוטורית וסנסורית.
* נשק לשורש- נצפה רק לפגיעה מוטורית.

EMG
* נזק לעצב עצמו- לא נצפה לראות בבדיקה נזק בעצבוב לשרירים אחרים שמעוצבבים על ידי אותו השורש.
* נזק לשורש- נצפה לראות בבדיקה נזק לעצבוב שרירים אחרים שמעוצבבים על ידי אותו השורש.

מה הכוונה?
דרופ פוט יכול לנבוע מפגיעה בעצב הפרוניי, אבל גם מרדיקולופתיה בשורש הלומברי החמישי. ניתן באמצעות הבדיקות להבין איפה הבעיה.