אשכול שלישי Flashcards
(34 cards)
מהו כתב
כתב הוא מערכת של סימנים, שיכולים להיות סמלים שהם מעין ציורים המייצגים עצמים פשוטים, או אותיות שהן סימנים גראפיים המייצגות הברות או הגאים.
הציורים או הסמלים נרשמים אחד ליד השני כדי ליצור משפט המחבר את העצמים השונים שכל סמל מייצג.
האותריות נרשמות זו לצד זו לצורך יצירת מילה בעלת משמעות שמתקבלת על ידי חיבור הצלילים של כל אות שממנה היא מורכבת
לשפות שונות ייתכנו צורות כתב שונות, אך ייתכנו להן גם צורות כתב זהות.
פרוטו כתב
- פרוטו כתב הינם ציורים קדומים, אשר קדמו למערכות-כתב.
- פרוטו כתב כולל אידיוגראפים, כלומר, רעיונות המועלים בצורת ציור ומעבירים היגד מסוים, אשר איננו ניתן להבנה באופן חד משמעי.
- סמלים הופיעו קודם (30 אלף שנה) ואילו הכתב החל לפני כ - 7000 שנה (התקופה הניאוליתית המוקדמת).
מויקי:
פרוטו-כתב הוא מערכת סמלים המייצגת אידאוגרמה ו-או נמוניקה אשר קדמה לכתב. מערכת הסמלים נועדה להעביר מידע אך כנראה לא הייתה מסוגלת להעביר מידע ישיר כמו בשפה טבעית ולכן אינה ניתנת להגדרה ככתב, אך דומה לו במובנים רבים. עדויות לפרוטו-כתב ניתן למצוא כבר בתחילת התקופה הנאוליתית בסביבות האלף ה-7 לפנה”ס. הכתב שהופיע באירואסיה בתחילת האלף ה-3 לפנה”ס לא הופיע יש מאין אלא התפתח בהדרגה מהפרוטו-כתב, וממנו התפתחו כמעט כל סוגי הכתב בעולם הישן.
עדויות ראשונות לפרוטו כתב
סימני וינצ’ה מדרום מזרח אירופה, רומניה (כתב וינצ’ה-טורדש) החל מהאלף השישית-שביעית לפנה”ס. נתגלו ב - 1875.
סימנים על כלי מחימר.
https://en.wikipedia.org/wiki/Vin%C4%8Da_symbols
עדויות לפרוטו כתב בסין
עדויות מסין לכתב פיקטוגראפי (פקטוגרם) “סמלי ג’יאהו”:
16 ציורי סימנים פרהיסטוריים מ- 6600 לפנה”ס.
לא ברר אם שימשו לחזות את העתיד
יש הסבורים, שניתן לראות בהם הרמז הקדום ביותר לכתב הסיני בשל דמיון בסימנים.
עדויות נוספות - מוצאים בשלבים מאוחרים יותר למשל ב - 1200 לפנה”ס. הכתב הסיני העתיק אינו אלפביתי. מתקיים ויכוח בנושא קטלוגו ככתב ציורים, כתב אידיאוגרפי או משלב משמעות ויזואלית עם צליל. בפוכל, מרבית הסימנים משלבים מרכיב פונטי ומרכיב סמנטי.
כתב אידיאוגרפי
אידא - רעיון
תמונה / ציור המביע רעיון - מילה
מויקיפדיה:
בהיסטוריה של הכתב, סמלים שימשו בתחילה כאידאוגרפיה (למשל ציור ראש שור כסימן לרשימת מלאי של בקר) התפתחו ללוגוגרמה (ציור שור מסמל את המילה שור) ומשם לכתב פונטי (סמל השור משמש כחלק ממילה למשל האות ש שהיא תחילת של שור).
מערכת אידאוגרמות נפוצה אחרת היא שיטת סימול היסודות הכימיים. אמנם, הסמלים במקרה זה מבוססים על אותיות האלפבית הלטיני ועל שמות היסודות בלטינית, אולם כיום נעשה בהם שימוש כאידאוגרמות לכל דבר. כשמשלבים את סמלי היסודות הכימיים בנוסחה המתארת חומר כלשהו או תגובה כימית, משתמשים בסמלים נוספים המתארים את הקשרים בין היסודות, וכן בתחביר בסיסי.
אפשר להתייחס למערכת הרישום הלוגית או המתמטית כמערכת של אידאוגרמות, כיוון שמדובר במערכת של סמלים שאינה תלויה בשפה מדוברת כלשהי. עם זאת, כיוון שמערכת רישום זו כוללת גם תחביר נוקשה, ייתכן שעדיף לראות בה מערכת של לוגוגרמות.
עדויות מעמק האינדוס
כתב האראפי (Harappan script) - מהאלף השלישי לפני הספירה.
כתב היתדות השומרי
- החל מהאלף השלישי רביעי לפנה”ס ממסופוטמיה בכתיבה על טיט. בתחילה פיתחו את הכתב השומרים (אלף 3-4 לפנה”ס) והוא אומץ בשלב מאוחר יותר על ידי האכדים.
- זהו כתב הברתי, כאשר לכל הברה כמה צורות כתיבה אפשריות. עם הזמן השפה מתפתחת ואנחנו מוצאים משפטים שלמים שמורכבים מכמה סמלים ראשוניים.
- השומרים לא היו עם שמי והכתב שלהם לא היה אלפביתי, אלא התפתח מציורים.
- רק מעטים ידעו לקרוא אותו בזמנו, מתוך הסיבה כי יכולת קריאה פירושה “כוח” והכוח אמור להיות בידי השליטים ולא בידי ההמונים.
כיצד התפתח הכתב השומרי עם הזמן?
הדוגמא היא המילה “ראש” (נשמעת “סאג”)
- בשלב הראשון כתב פיקטוגרפי (3000 לפנה”ס ~)
- שינוי זווית (2800 לפנה”ס ~)
- נסיון לחקות את התמונה באופן פשוט יותר (2600 לפנה”ס ~) - סוג של “הירוגליף” (כתב קדוש)
- תיאור נוסף - הפעם עם “מסמרים” או “יתדות” (על גבי חרס - בדרך כלל סביב 2000 לפנה”ס)
המטרה של ההפשטה היא שלבי “האחדה” - את השלבים הראשונים אנשים שונים מציירים באופן שונה.
החיתים והאכדים אימצו את הכתב בשלב מאוחר יותר.
השפה האוגריתית
מזכיר את כתב היתדות אבל כבר אלפביתי (סוריה)
השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.
ויקיפדיה:
לוח ובו אלף בית בכתב האוגריתי הוא מהקדומים בממצאים שבהם נמצא רישום אלף-בית על פי הסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי ובדומה לו היווני. בלוח זה חסרה האות למ”ד הנכתבת כשלושה קווים אנכיים (|||) ובמקומה יש את המקבילה לאות דל”ת דגושה. כמו כן, לפי הפירוש המקובל לאותיות אלו, הוחלפו סדר האותיות מ”ם ולמ”ד. בין מילה למילה הפסיק יתד. יש שלוש אותיות ששימשו כתנועה אך בדרך כלל אינם נוכחים בתעודות הכתובות. היו שסברו ששימשו לצורך ביטוי מילים מתורגמות מתעודות רשמיות בשפות זרות כאכדית, שומרית, בבלית ואשורית, ואילו פרופסור משה דוד קאסוטו סבר שאלו שימשו בסוף המילה להגדיר את התנועה המוטעמת של המילה. לפי תפיסתו זו, הכתב האוגריתי בא אחר הכתב הכנעני-פיניקי והותאם לשפה הפיניקית על ידי תוספת סימנים חדשים בסוף הרשימה.
כתב יתדות - שלבי ההתפתחות מפורטים יותר
שלב 1 – מראה את המילה בשלב של כתב הציורים בערך 3000 לפנה”ס.
שלב 2 – מתוארך ל-2800 לפנה”ס הסימן של הראש הסתובב על צידו
שלב 3 - הציור הופך מופשט יותר וקיבל סימן (אידאוגרמה), זהו הכתב הקדום המתוארך ל-2600 לפנה”ס.
שלב 4 – שלב 4 הוא שלב 3 כאשר הוא כתוב באמצעות יתד על גבי חרס.
שלב 5 - מייצג את הסימן בסוף האלף השלישי לפנה”ס
שלב 6 - מייצג את הכתב האשורי הקדום בתחילת האלף השני לפנה”ס, כתב זה אומץ על ידי החיתים
שלב 7 – הוא סימן פשוט יותר של כתב היתדות האשורי מתחילת האלף הראשון לפנה”ס ועד להיעלמות הכתב.
בתקופות הקדומות ביותר הסימנים סודרו בתיבות והשורות נקראו מלמעלה למטה. לאחר מכן שונה כוון הסימנים ב-90 מעלות והשורה נקראה משמאל לימין.
התעודה הראשונה בכתב היתדות נמצאה…
ב - ארך בשכבה מסוף האלף הרביעי לפנה”ס
האכדים אימצו את הכתב השומרי…
ב - 2500 לפנה”ס לערך
החורים והעילמים אימצו את כתב היתדות ב…
ברבע האחרון של האלף השלישי לפנה”ס.
עילם - https://goo.gl/3XGfLL
חורים - https://goo.gl/Q214VD
חוקי חמורבי
בערך 1790 לפנה”ס - נכתבו בכתב יתדות אכדי שמוצאו מכתב שומרי.
כתב החרטומים המצרי - כתב הירוגליפי
נקרא גם “כתב הירוגליפי”.
מבוסס על שילוב של לוגוגרמות (סימנים שכל אחד מהם מייצג מילה שלמה) יחד עם סימנים אלפביתיים (שכל אחת מהם מייצג עיצור או תנועה).
לשיטת הכתב שני סממנים בסיסיים: האחד, חפצים יוצגו כתמונות (אידאוגרמה) והשני, לסמלי תמונות ניתן הערך הפונטי של המילים לחפצים אלו (פונוגרם).
הכתובת העתיקה ביותר - 4240 לפנה”ס.
דטרמינטיב
ציור / אות המתארים את הבא אחריה
למשל - [אל] <שמו של האל>
אבן הרוזטה
התגלתה ב 15/7/1799 באופן מקרי על יד הקפטן פייר בושר ממשלחתו של נפוליאון
על האבן התגלו טקסטים זהים בשלוש צורות כתב (יוונית, דמוטית וכתב החרטומים).
האבן פוענחה על ידי זאן פרנסואה שמפוליון בשנת 1822.
הטקסט הוא טקסט משנת 196 לפנה”ס מתקופת לתמי - 5 ומפרט רשימה של מיסים.
השפה הקופטית בה נעשה שימוש גם במצרים של היום, מסייעת להבין פונטית את הכתב ההירוגליפי.
הכתב ההירוגליפי של המאיה
הכתובות חוזרות לאלף השלישי לפנה”ס, מ -סאן ברטולו גואטמלה.
בכתב הזה יש שימוש בלוגוגרמות בעלות תפקוד הברתי (מבנה לוגו-סילאבי). כמו בכתב היתדות, סימנים רבים יכלו להיקרא בצורות שונות.
הכתב נכתב בגושים, שנעו משמאל לימין בזיגזג.
ראשיתו של האלפבית
הרודוטוס מדווח שהפיניקים ם אלו שלימדו את היוונים את הכתב.
בראשית המאה העשרים, התגלו “הכתובות הסינאיות” ב - צראביט אל ח’אגם. אלו הן כתובות המכונות פרוטו-כנעניות וסימני הכתב אינם עולים על שלושים.
החוקרים רואים בכתובות אלו את מעשם של עבדים שמיים מערביים שבאו במגע עם הכתב ההירוגליפי המצרי והגבילו אותו לסימנים חד עיצוריים.
הכתב הרוני Runic
נקרא גם פות’ארק על שם 6 האותיות הראשונות שבו. זהו כתב נורדי עתיק ופגאני ומשויך לשפות הגרמאניות. לכתב זה יש גם משמעויות מאגיות וכישופיות.
על פי המיתולוגיה הנורדית האל אודין “אב החיים” פנה ל”עץ החיים”, כדי שיגלה לו את סודות היקום והעתיד. העץ צווה עליו לקבע את עצמו עליו במהופך לתשע יממות. אודין קיבע עצמו לעץ עם חניתו, כשהחנית נעוצה מבטנו לנקודה המבדילה בין גזע העץ לתשעת ענפיו, כשכל ענף מסמל את אחד מתשעה עולמות. בתום תשעה ימים, העלה “עץ החיים? על האדמה את שורשיו ועליהם 24 סימני כתב.
הכתב האוגריתי
בשנת 1928 התגלו בחפירות ראס-שמרא שבחוף הים של סוריה תעודות מהעיר אגרת.
כאן זוהה כתב יתדות אלפביתי המזכיר את זה האגדי0שומרי. בכתב זה היו 30 סימנים והוא מקור חשוב ביותר להכרת השירה והמיתולוגיה הכנענית, אך יותר מזאת - האוגריתית תורמת מאוד להכרת לשון המקרא.
הכתב הפיניקי
הכתב האלפביתי הפיניקי הוא צאצא ישיר של הכתב הפרוטו כנעני והוא התהווה בערך בשנת 1050 לפנה”ס. 22 האותיות הן נטולות תכונות פיקטוגראפיות (ככה”נ)
הכתב הכופי
שלב מוקדם של הכתב הערבי, ללא ניקוד
כתובת נאמרה
כתובת משנת 320~ לספירה - כתב נבטי
נמצאה בדרום מערב סוריה
