בונים מדינה Flashcards
(61 cards)
1
Q
מה היו הגורמים להקמת תנועת המרי העברי?
A
- אכזבה מממשלת הלייבור באנגליה
- שמירת אחדות היישוב ושליטה על הפורשים
- האצ״ל קיווה למשוך את היישוב לדרך של המאבק הרצוף
2
Q
מה היו דרכי הפעולה של תנועת המרי העברי?
A
- מעבר למדיניות אקטיביסטית והתנגדות גם סבילה וגם פעילה למנדט הבריטי
- הוכחה שהישוב היהודי מסוגל למנוע בכוח את יישומו של כל פיתרון אנטי ציוני- נבחרו יעדי התקפה בעלי חשיבות צבאית ופוליטית כדי לתת משמעות סמלית למאבק היישוב
3
Q
מהם דוגמאות לפעולות תנועת המרי העברי?
A
- הפריצה למחנה עתלית- כמאה אנשי פלמ״ח פרצו למחנה המעצר בעתלית שבו היו כלואים כ200 מעפילים, השתלטו עליו והעלו את המעפילים על משאיות, אך בגלל בואה של המשטרה הבריטית לא הגיעו רחוק
- ״ליל הרכבות״- פעולה ממשולבת של כל ארגוני תנועת המרי העברי, בהלכה פוצצו 150 נקודות על מסילת הברזל. הפעולה נועדה לשבש את מאבק הבריטים בהעפלה, ונחבלו מתקנים אססטרטגיים כמו תחנות משטרה שהשקיפו על אוניות המעפילים.
- ליל הגשרים- להראות לבריטים שאם ימשיכו לסגור את שערי הארץ בפני יהודים, יסגרו השערים האלה גם בפניהם. המטרה הייתה לנתק את א״י משכנותיה ע״י פיצוץ כל הגשרים שמובילים אליה בלילה אחד.
4
Q
מה היו נסיבות פירוקה של תנועת המרי העברי?
A
- השבת השחורה- הבריטים פתחו בחיפושים וממעצרים של מאות מחברי המחתרות ומנהגי המחתרות, והחרמת הנשק הלא חוקי שהוסתר בישובים. ננקטו גם צעדים נגד הנהגת הישוב היהודי והיו חיפושים במשרדי ההנהגה ומעצר מנהיגים כדי להראות את הקשר וההשלכות שיש למחתרות על הישוב היהודי כולו
מנהיגי הישוב הבינו שהמאבק המשותף רק מחמיר את מדיניות הבריטים ומסכנת את כל פועלה של התנועה הציונית. - פיצוץ מלון המלך דוד- אחרי השבת השחורה, האצ״ל פוצץ חלק ממלון המלך דוד בירושלים שבו ישבו משרדי המזכירות הראשית של ממשלת המנדט הבריטי ורבים ממפקדי הצבא הבריטי בא״י. 91 איש נהרגו, ביניהם בריטים, יהודים וערבים, ומאות נפצעו. הפיצוץ הביא לשיא המחלוקות בין המחתרות השונות בתוך התנונעה, עד שהתפרקה בסוף יולי 1946
5
Q
מה היו דרכי המאבק השונים בבריטים אחרי התפרקות תנועת המרי העברי?
A
מאבק צמוד- להפסיק את הפעילות הצבאית, ולהתמקד בהעפלה והתיישבות למען המשך הבטחת המפעל הציוני.
התומכים היו מוסדות ההנהגה הנבחרים של הישוב היהודי ומחנה הפועלים-מחתרת ההגנה
מאבק רצוף- מאבק רצוף ולא מוגבל בזמן או תחומי פעולה בשלטונות הבריטיים. מאבק שכולל גם אבקים צבאיים נרחבים.
התומכים היו הפורשים, כלומק המחתרות האצ״ל והלח״י.
6
Q
מה היו השיקולים בבחירת המאבק הצמוד?
A
- הקמת מדינה יהודית תובטח רק ע״י פעולות מתואמות בארץ ישראל ובזירה המדינית בהנחיית מוסדות התנועה הציונית
- הקמת המדינה היהודית מותננית בהמשך העלייה וההתיישבות
- המאבק הרצוף פוגע באופי המוסרי של המאבק להקמת המדינה ומביא לצממצום התמיכה של דעת הקהל בציונות
- המאבק הרצוף יכול לגרום להחמרה במדיניות הבריטים שיסכן את כל המפעל הציוני
7
Q
מה היו השיקולים בבחירת המאבק הרצוף?
A
- דיבורים עם בריטניה לא מובילים לכלום, ורק מאבק באופן רצוף וללא הפסקה ובכל התחומים יביא לסיום השלטון הבריטי בא״י
- מאבק רצוף ידרוש מהבריטים עוד תקציב כדי לחדש את כוחותיה, ובעקבות כך תגבר הביקורת הקיימת בקרב דעת הקהל הבריטי שנגד כמות ההשקעה בא״י, במיוחד בגלל הקשיים הכלכליים של בריטניה אחרי המלחמה
8
Q
אילו פעולות נעשו במסגרת המאבק הרצוף?
A
- פגיעה בדרכי תחבורה- מסילות רכבת, תחנות רכבת, כבישים
- פגיעה בבסיסים ומתקני צבא
- הפריצה לכלא עכו- למרות השמירה הכבדה האצ״ל הצליח להגניב חומר נפץ לתוך הכלא ולאחר פיצוץ החומות נמלטו מהכלא אנשי הלח״י והאצ״ל שהיו עצורים בו. הבריטים החלו להוציא להורג בתלייה את חברי האצ״ל והלח״י שנתפסו
- חטיפת סמלים בריטים, החזקתם כבני ערובה ותליילתם
- פיצוץ צינור הנפט ובתי הזיקוק בחיפה
9
Q
מה היו מטרות ההעפלה?
A
- העלאת העקורים- מתן מענה למצוקת מאות אלפי פליטי השואה שרצו לבנות ביתם מחדש בא״י
- פגיעה במעמדה של בריטניה- רוב ספינות המעפילים נלכדו ע״י הבריטים ונשלחו לקפריסין אבל ספינות המעפילים המשיכו להגיע לחופי א״י בעקשנות כדי להראות לעולם את יחסה האכזר של בריטניה לעולים וניצולי השואה, מה שקומם את דעת הקהל העולמית למען הרעיון הלאומי היהודי. התקשורת הלאומית שסיקרה את העימותים בין המעפילים לצבא הבריטי יצרה לחץ בינלאומי על בריטניה לשנות את מדיניותה
- חיזוקו של היישוב- בן גוריון צפה את המאבק שייתרחש בין היישוב היהודי וערביי א״י. העפלה הייתה אמורה לחזק את כוחו של הישוב לקראת המאבק העתידי
- רתימת העם היהודי למאבק- ההעפלה הייתה אמורה ללכד את כל העם היהודי, ציונים ולא ציונים למאבק המונים במדיניות בריטניה. לא היה יהודי אחרי השואה שיכל להישאר אדיש לשאיפתם של ניצולי השואה להגיע לא״י. כך נוצרה הזדהות כלל יהודית עם מטרות הציונות
10
Q
אילו קשיים היו למאבק להבאת מעפילים?
A
- מדיניות הבריטים ומאמצם למניעת העלייה לא״י- הבריטים הפעילו לחץ על מדינות אירופה כדי למונע יציאת ספינות מעפילים מנמליהן, שיגרו מטוסי סיור וספינות סיור לים התיכון לאיתור ספינות המעפילים, והטילו מצור מסיבי על חופי הארץ
- רכישת אוניות וארגון הצוות- הממשלות פיקחו על ציי האוניות שלהן אז אנשי המוסד נאלצו לקנות אוניות בקר/ מסע והפכו אותן לאוניות נוסעים. כמו כן נדרש סיוע רב של צוות ימאים זרים שדרש סכומי כסף גדולים תמורת השירות
- ארגון העולים והבאתם לנמל המוצא לים- לארגון העולים נדרש כסף רב ותכנון קפדני שכלל הברחת המעפילים, ארגון הוויזות, תעודות המעבר, רישיונות נהיגה, מכוניות, קביעת דרכי הבריחה לנמלים בדרום אירופה. היו פליטים שחצו את האלפים האיטלקיים בקור וסופות שלגים כדי להגיע לחופי איטליה ולספינות במקומות המסתור
- המסע עצמו- המסע התרחש בספינות מעפילים רעועות, צפופות עד אפס מקום
- מבצע הורדת המעפילים לחוף והסתרתם בקיבוצים- כשהמעפילים הגיעו לחופי הארץ היה צריך להקדיש תשומת לב רבה להורדתם אל החוף ולהתחמק ממשמרות הבריטים. לצורח המשימה גויסו אנשי פלמ״ח ואנש יחידות ימיות שסייעו בהורדת המעפילים וחבלנים לפגיעה בכלי השייט של האויב. אם הצליחו להוריד מעפילים לחוף היה צריך לארגן להם אישורים ולהסתיר אותם בקיבוצים כדי למנוע את גירושם ע״י הבריטים
11
Q
מהי פרשת אקסודוס?
A
ביולי 1947 הפליגה מצרפת אוניית מעפילים עם 4,500 מעפילים, אך ביציאתה מהנמל הצרפתי המתינה לה ספינת קרב בריטית שנצמדה אליה וליוותה אותה לכל אורך הדרך לא״י.
כ-40 ק״מ מחופי תל אביב-מחוץ למים הטריטוריאליים של א״י- הבריטים חסמו את דרכה, עלו על הספינה ונלחמו בנוסעי הספינה. הבריטים גררו את אקסודוס לנמל חיפה, העלו בכוח את המעפילים על 3 פינות וגירשו אותם לדרום צרפת. המעפילים סירבו לרדת מספינות הגירוש, והספינות הועברו לנמל בגרמניה והנוסעים הורדו בכוח ונכלאו במחנות מעצר על אדמת גרמניה באזור הכיבוש הבריטי. המעפילים הועברו לאזור החסות האמריקני בגרמניה בעזרת שליחי היישוב ומשם לא״י בתעודות מזויפות.
פרשת אקסודוס עוררה רעש תקשורתי עצום בעולם וכולם סערט מהעובדה שהבריטים פועלים נגד אוניית מעפילים וניצולי השואה
12
Q
מדוע העבירה בריטניה את שאלת ארץ ישראל לאו״ם? שיקולים הנוגעים לענייני חוץ ופנים
A
ענייני חוץ:
- כישלון היוזמות המדיניות: בריטניה הגיעה למבוי סתום בארץ ישראל – כל הניסיונות המדיניים למצוא הסדר בשאלת ארץ-ישראל נדחו ע״י הערבים והיהודים
- כשברקע המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית על השפעה בעולם, והרצון של שתי המעצמות להעמיק את השפעתן במזרח התיכון, ארצות הברית לחצה על בריטניה לפתור את בעיית 100 אלף יהודים העקורים בא״י. בריטניה לא יכלה להתעלם מהאמריקאים כי בסוף המלחמה בריטניה הייתה תלויה כלכלית ומדינית בארה״ב, אבל מצד שני לא יכלה לבצע את דרישות האמריקאים מחשש לעימות עם ערביי ישראל כי הייתה חייבת להמשיך ביחסים טובים עם ארצות ערב כדי לסספק את הצורך שלה בנפט וממשאבים עם קשרים מסחריים על תעלת סואץ. בריטניה נכנסה למלכוד שאילץ אותה להעביר את הבעיה לגוף אחר- האו״ם. הם ביקשו פיתרון שלא יסבך אותם עם הערבים ועדיין ישאיר את תמיכתה של אמריקה
- ניפוץ החלום האימפריאליסטי- רבים מחברי הממשלה הבריטית חשבו שיש לעזוב את א״י כי המזרח התיכון כבר לא נחוץ כדי להגן על הודו שהייתה המושבה הגדולה והחשובה, כי בריטניה נערכה לעזוב אותה במהלך 1947. בנוסף אין בא״י חומרי גלם ומקורות אנרגיה נחוצים
- הפעילות הדיפלומטית שניהלה התנועה הציונית כדי לקבל תמיכה בעולם הפעילה לחץ על בריטניה לצאת מארץ ישראל
ענייני פנים:
בריטניה סיימה את מלחמת העולם השנייה הרוסה ותשושה ואיבדה מעוצמתה הכלכלית והצבאית, היה עליה להשתקם.
פעולות תנועת המרי מעברי והטרור של המחתרות, המשך מבצעי העפלה ומבצעי ההתיישבות הגבירו את הנטל הכספי הכבד של אחזקת צבא גדול בא״י.
הדבר השפיעה על דעת הקהל בבריטניה שמבחינה כלכלית אי אפשר להמשיך להשקיע בא״י. דעת הקהל יצרה לחץ על הממשל.
13
Q
מה הייתה העמדה שהציגה בריה״מ במהלך הדיון באו״ם?
A
בנאומו של נציג ברית המועצות דיבר על מצוקת העם היהודי והיפנה אצבע מאשימה לאומות העולם שאפשרו את שואת העם היהודי. הוא הודיע שמתוך הזדהות עם העם היהודי, בריה״מ תומכת בהקמת מדינה דו-לאומית, יהודית וערבית, במידה ושני העמים לא יסכימו להקמת שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית.
בעקבות תמיכת בריה״מ הלכו גם כל מדינות הגוש הקומוניסטי
14
Q
מה הסיבות לשינוי בעמדת בריה״מ?
A
- רצון לסלק את בריטניה מהאזור בעקבות המלחמה הקרה- בריה״מ רצתה להחליש את בריטניה במזרח התיכון ולהגביר את השפעתה שם. שאלת א״י פתחה הזדמנות נוספת להוציא את בריטניה מהאזור
- בריה״מ חשבה שהמדינה היהודית שתקום תהיה פרו-סובייטית. מנהיגי המדינה היהודית באו מרוסיה, והמפלגות הסוציאליסטיות שלטו בתנועה הציונית וביישוב הכרת תודה לבריה״מ על תמיכתה יהפכו את המדינה היהודית לפרו סובייטית
- לפלג את המערב- בריה״מ הייתה ערה לחילוקי הדעות בין ארה״ב לבריטניה בשאלת א״י. התמיכה במדינה יהודית, יחד עם ארה״ב, תרחיב את הקרע בין שתי המדינות המערביות ותערער את שיתוף הפעולה ביניהן. בריה״מ רצתה לפלג את הגוש המערבי באמצעות הקמת ״חזית משוטפת״ עם ארה״ב מול בריטניה
- סבלו של העם היהודי בשואה- בנאום של נציג ברית המועצות הוא הדגיש את השואה והסבל שעברו היהודים, את הקשר ההיסטורי של היהודים לא״י, ותמך בזכותם להגדרה עצמית
15
Q
מה הייתה העמדה שהציגה ארה״ב במהלך הדיון באו״ם?
A
ארה״ב תמכה בהקמת מדינה יהודית, ונשיא ארה״ב-טרומן- הביע עמדה חד משמעית מבתמיכתו בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי
16
Q
מה היו המניעים לתמיכת ארה״ב?
A
- כחלק מהמלחמה הקרה ארה״ב שאפה לחזק את מעמדה במזה״ת על חשבון בריטניה. המזה״ת היה אזור אסטרטגי חשוב בגלל מאגרי הנפט העצומים בו.
- שאלת העקורים ומאבק ההעפלה זכה לסיקור תקשורתי רב והשפיע על דעת הקהל והממשל האמריקאי, ובעיקר הנשיא טרומן. הנשיא לא יכל להתעלם מהשפעת השואה ומדיניות הבריטים הקשה על דעת הקהל הבריטית בעוד התנועה הציונית מגלה גמישות ונכונות לוויתורים
- הנחישות של הציבור היהודי בארה״ב והבחירות המתקרבות- הציבור היהודי ששתק בתקופת השואה, היה אחוז רגשות אשמה והחליט להיאבק על הקמת מדינה יהודית, והפעיל לחץ על הממשל האמריקני. ארה״ב עמדה בפני בחירות לנשיאות, וטרומן לא יכל להרשות לעצמו לאבד את קולה של יהדות ארצות הברית
17
Q
מה הייתה ועידת אונסקו״פ?
A
הוועדה שהוקמה ע״י האו״ם לשאלת א״י, שהורכבה מנציגי 11 מדינות, ןהייתה ועדת חקירה שתביא מסקנות לעצרת האו״ם .
נציגי הוועדה הגיעו ממדינות שפיזורן הגיאוגרפי מבטיח ניטרליות.
ועדת אונסקו״פ ביקרה בארץ וביקשה להיפגש עם נציגי הצדדים המעורבים במשבר. הערבים החרימו את הוועדה כי התנגדו לרעיון החלוקה, אז הוועדה נפגשה רק עם נציגי היהודים.
בא״י חברי הוועדה ראו את התפקוד הגבוה של היישוב ולחוסר התפקוד של המנדט הבריטי. נציגי התנועה הציונית הציגו את הישגי הציונות בפיתוח א״י ואת הקשר ההיסטורי של העם היהודי לא״י.
פרשת אקסודוס שהתרחשה כשהוועדה הייתה בארת השפיעה לא מעט על החלטתם כי ראו איך הבריטים מגרשים את המעפילים מהארץ.
הוועדה גם ביקרה במחנות העקורים בגרמניה וגילתה את עומק המצוקה הנפשית של אוכלוסייה בת כרבע מיליון בני אדם חסרי כל ששאפו לעלות לא״י
18
Q
מה היו המלצות ועדת אונסקו״פ?
A
- הצעת המיעוט:
*הוגשה ע״י נציגי הודו, איראן ויוגוסלביה
*מדינה דו-לאומית יהודית-ערבית
*כפופים להחלטות ממשלה מרכזית
*בירושלים יוקם בית מחוקקים פדרלי - הצעת הרוב:
*חלוקת א״י לשתי מדינות
*הענקת מעמד בינלאומי לירושלים בחסות האו״ם
*איחוס כלכלי בין שתי המדינות העצמאיות
*הוועדה שרטטה את גבולות המדינות וקבעה שהמדינה היהודית תהווה כ-55% מהארץ והמדינה הערבית כ-45% מהארץ
19
Q
מה הייתה הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים?
A
הסוכנות היהודית קיבלה בברכה את הצעת החלוקה של ועדת אונסקו״פ והשקיעה מאמצים רבים כדי לזכות בתמיכתם של שני שלישים.
עיקר הפעילות הייתה מול האמריקאים, שתמכו בחלוקה אבל לא שכנעו מדינות אחרות לתמוך בהצעה. יהודי ארה״ב הבינו שרק אם ישכנעו את הנשיא טרומן להורות למשלחת האמריקאית לחזור לתמיכה פעילה יתאפשר רוב של שני שלישים, והם הפעילו לחץ על הנשיא ומשרד החוץ להיתרם למען הקמת מדינה יהודית ולשכנע את המדינות המהססות. לפגישה של חיים ויצמן שבוע וחצי לפני ההצבעה גם הייתה השפעה גדולה שתרמה לשכנועו של טרומן. ברור כי ללא הסיוע האמריקאי לא היה ניתן להשיג רת הרוב הדרוש.
דוגמה נוספת הייתה הלחץ על ליבריה לתמוך בהצעה- פיירסטון, שמטעי הגומי שלו היוו חלק גדול מהייצוא הליברי, טלפן אל הנשיא הליברי ואיים עליו שאם יצביע נגד החלוקה, פיירסטון יבטל את תכניותיו להרחיב את המטעים במדינה.
20
Q
מה הייתה החלטת האו״ם?
A
*שלושים ושלוש מדינות בעד, שלוש עשרה נגד ועשר נמנעות
1. עד 1 במאי 1948 יסתיים המנדט הבריטי בארץ ועד ה1 באוגוסט 1948 יפונו הכוחות הבריטים מא״י. עד אז אסור ליהודים לעבור לשטח המיוחד למדינה ערבית
2. עד 1 באוקטובר 1948 יקומו בא״י שתי מדינות עצמאיות- מדינה יהודית 55% ומדינה ערבית 45% מהשטח. שתי המדינות יצורפו כחברות או״ם
3. ירושלים תהיה אזור בינלאומי ותנוהל ע״י האו״ם
4. תקוים אחדות מדינית בין המדינות והן ישתפו פעולה ביניהן בנושאי מכס, מטבע, ואספקת מים
21
Q
מה הייתה משמעות החלטת החלוקה?
A
- הענקת הכרה בינלאומית בריבונות יהודית בא״י. לפני כן, הייתה הצהרת בלפור שהייתה מעורפלת אבל החלטת האו״ם קבעה באופן ברור שבא״י יקומו שתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, בגבולות ברורים. הכרה זו נתנה הזדמנות לפינוי העקורים מאירופה
- פעם ראשונה ונדירה שהושגה הסכמה הין ברית המועצות וארה״ב
- הבריטים הודיעו שיעזבו את א״י ב-15 למאי 1948 ולא תכפה את תכנית החלוקה על הצדדים. הובהר שמדיניותה כלפי העלייה היהודית לא תשתנה
- הצד הערבי החליט שלא מקבל את ההחלטה וכבר ב-30 בנובמבר 1948 תקפו הערבים ביריות אוטובוס יהודי שהיה בדרכו לירושלים והחלה מלחמת העצמאות
22
Q
מה הייתה תגובת הישוב היהודי להחלטת האו״ם?
A
החלטת העצרת התקבלה בשמחה ואלפים יצאו לרקוש ברחובות עם היוודע תוצאות ההצבעה. ההצבעה אפשרה את הגשמת המטרה הציונית העליונה- הקמת מדינה יהודית עצמאית בא״י.
אך הנהגת הישוב הייתה מודעת לבעיות שנוצרו בעקבות ההחלטה:
1. דוד בן גוריון הבין שהחלטת האו״ם תגרום תגובת מלחמה מצד כל צבאות עמי ערב, והבין שצריך להיערך לקראת מלחמה מול ערביי ישראל ומדינות ערב
2. כ-30 ישובים יהודיים, כולל ירושלים והגליל המערבי, לא נכללו במדינה היהודית
3. משאבים כלכליים- תחנת הכוח בנהריים ומפעל המלח בצפון ים המלח נותקו מהמדינה היהודית
4. גבולות- א״י חולקה לשלושה גושים עם מעברים צרים, גבולות ארוכים ומפותלים, ובעיתיים מבחינה צבאית, וכמעט ללא הרים
5. אוכלוסייה ערבית- בגבולות המדינה היהודית נותרה גם אוכלוסייה ערבית
23
Q
מה הייתה תגובת הפלשתינאים-הערבים תושבי הארץ ונציגי מדינות ערב להחלטת האו״ם?
A
- הערבים תושבי א״י ומדינות ערב דחו לחלוטין את החלטת עצרת האו״ם והכריזו שיאבקו בכוח ויעשו כל שביכולתם כדי למנוע את הקמתה של מדינה יהודית
- הליגה הערבית החליטה עוד לפני ההצבעה באו״ם שאם יצביע האו״ם בעד תכנית החלוקה, היא תרכז צבא מתנדבים בגבול א״י- ״קו של חלוקה יהיה קו של דם״
3.הוועד הערבי העליון הכריז על שביתה בת שלושה ימים למחרת ההצבעה באו״ם
24
Q
מה הייתה מלחמת העצמאות?
A
*יום אחרי החלטת האו״ם להקמת שתי מדינות-יהודית וערבית- תקפו ערביי א״י שסירבו לקבל את תכנית החלוקה את הישוב היהודי
*מלחמה על עצם הקמתה וקיומה של מדינה יהודית בא״י
*מלחמה שנכפתה על העם היהודי שנאלץ להתגונן כדי להקים את מדינתו שזכתב בהכרה בינלאומית
*המלחמה היחידה שהחלה לפני שצה״ל נולד, וכוחות ההגנה יחד עם האצ״ל והלח״י שימשו ככוחו של הישוב עד להקמת צה״ל
25
מה היו מטרות העל של הצדדים הלוחמים במלחמת העצמאות
היישוב היהודי:
להקים מדינה ליהודים ולממש את תכנית החלוקה של האו״ם. מבחינת היישוב היהודי זו הייתה מלחמה של ״להיות או לחדול״
מטרת הערבים:
למנוע את הקמתה של מדינה יהודית, וכשהוקמה רצו לחסלה
26
מה המאפיינים היחודיים של מלחמת העצמאות?
1. חלוקת המלחמה לשני שלבים:
שלב א- המלחמה הפנימית או מלחמת האזרחים. מלחמה בין ערבי הארץ שסירבו לקבל את רעיון החלוקה לבין הישוב היהודי שמבקש לממש את החלטת האו״ם ולהקים מדינה יהודית. השלטון הוא עדיין שלטון המנדט הבריטי
שלב ב- המלחמה הבינלאומית. מלחמה בין מדינות ערב שמסרבות גם הן לרעיון חלוקת הארץ, לבין מדינת ישראל
2. עד מלחמת העצמאות הסכסוף התמקד ביחסים בין ערביי הארץ ליישוב היהודי, אבל המלחמה הייתה נקודת מפנה שהעבירה אצ הסכסוך למדינות ערב מול מדינת ישראל, והענייו הפלסטיני נדחק לשוליים לשנים רבות
3. מלחמה שאין בה הבחנה בין חזית לעורף כי האוכלוסייה היהודית והערבית חיו בקרבה
4. תנאי פתיחה קשים ליהודים- הקמת מדינה תוך כדי לחימה בתקיפות במקומות רבים בארץ, הקמת צבא, פירוק מסגרות מחתרתיות פוליטיות, קליטת עולים, בעיות כלכליות קשות
5. ניצחון ישראלי במחיר נורא של 6000 הרוגים כש1500 מהם אזרחים, למעלה מ12,000 נפצעים, כ20 ישובים יהודים נכבשו או נעזבו. 8000 בתים וכאלפיים מפעלים נהרסו. לפחות 60,000 יהודים נאלצו לעזוב את בתיהם
27
מה היו המאפיינים העיקריים של שלב א׳ במלחמת העצמאות?
1. מלחמת אזרחים בין ערבים ליהודים בא״י. ״מלחמה פנימית״
2. הכוחות הבריטיים עדיין בארץ ובאופן עקרוני הבריטים עדיין שולטים
28
מה היו היתרונות והחסרונות של הכוח היהודי בשלב א של מלחמת העצמאות?
חסרונות:
1. ההתיישבות היהודית הייתה מפוזרת, חלק מהיישובים היהודים היו מרוחקים ומבודדים וחלקם היו מוקפים יישובים ערבים. מצב זה הקשה על כוחות היישוב להגן על עצמם
2. דרכי התחבורה אל היישובים היהודים עברו ביישובים ערבים
3.הבריטים הפריעו להתארגנות היישוב ומנעו העברת נשק שנקנה בחו״ל והמשיכו למנוע כניסת מעפילים לארץ
4. מבחינה מספרית היהודים היו במיעוט
יתרונות:
1. ארגון: יישוב מאורגן שנתון למשמעת המוסדות הלאומיים. בעל ניסיון קרבי כולל מסגרות של גדודים וחטיבות מקצועיות
2. כושר הישרדות כלכלי- מתבסס על כלכלה מפותחת של קהילות יהודיות בחו״ל
3. כוח צבאי- עיקר כוחו הצבאי של הישוב היהודי היה ארגון ״ההגנה״, וכוחות נוספים היו האצ״ל והלח״י
4.״כוח מול עוצמה״- בנאומו של דוד בן גוריון בפני ראשי ההגנה הוא טוען שיתרוננו היה באמונה השלמה במטרתינו
29
מה היו היתרונות והחסרונות של הכוח הערבי בשלב א של מלחמת העצמאות?
יתרונות:
1. יתרון מספרי- היישוב היהודי מנה כשני שליש מתושבי הארץ ופי שניים ממספר היהודים
2. רציפות טריטוריאלית שאפשרה תנועה חופשית ויכולת תמרון
3. הגבולות היבשתיים של הארץ היו פרוצים לחלוטין ואפשרו עזרה ממדינות ערב השכנות
4. האזורים הערביים היו ברובם הרריים ואפשרו יתרון בלחימה
חסרונות:
1. החברה הערבית הייתה מפולגת, מסוכסכת וחסרת מנהיגות המקובלת עם כולם. לעומת היישוב היהודי, לערביי ישראל לא היו מוסדות מסודרים ותשתית שלטונית אוטונומית. לא כל הפלשניתנאים היו שותפים למטרות המלחמה או חשו הזדהות לאומית ברורה
2. מבחינה צבאית, האוכלוסייה הפלשתינאית העמידה כוחות לוחמים קטנים משל הצד היהודי, שכללו כוחות מקומיים ואזוריים, כוחות של מתנדבים ערביים מארצות ערב השכנות, וכוחות הלגיון הערבי של עבר הירדן
30
מה היו מאפייני התקופה הראשונה בשלב א של מלחמת העצמאות?
*החודשים הראשונים למלחמה
*היישוב היהודי מותקף במקומות רבים בארץ ע״י כוחות ערבים בלתי סדירים וחצי סדירים
*הבריטים עדיין שולטים בארץ אבל דואגים יותר להתארגנות לפינוי ושמירה על חיי שוטרים וחיילים בריטים מאשר להתנהולות תקינה של הארץ
המאבק העיקרי מתנהל בדרכים,* ישובים מבודדים ובערים מעורבות
*הנהגת היישוב פעלה במדיניות הגנתית. ברמה המעשית לא יכלו להתארגן להתקפה כל עוד הבריטים שולטים בארץ, וברמה העקרונית ההנהגה רצתה להראות שהיא מחויבת להחלטות האו״ם, בלי תוקפנות מצידה.נשלח כוח מגן ליישובים המבודדים ולא נעשו ניסיונות כיבוש שטחים ערביים
*מעבר לכך, ההגנה הבינה שאין להעלות על הדעת מתקפה בקנה מידה גדול עד שיהיה אפשר להשלים את גיוס האנשים ולקבל את משלוחי הנשק
31
מה היו ארבעת הזירות העיקריות בתקופה הראשונה למלחמת העצמאות?
1. המלחמה בערים מעורבות.
*במישור הראשון: התקפות על שכונות יהודיות. בחיפה המלחמה הייתה בעיקר מלחמת צליפות
*במישור השני: טרור בצורת החדרת מכוניות תופת, פעולות שגרמו לעשרות של הרוגים
התמודדות היישוב היהודי עם תקיפה בערים המעורבות הייתה הכנת שקי חול למניעת נזק מירי צלפים. נעשו פעולות תגמול ע״י ההגנה והאצ״ל, והאצ״ל הטיל מספר פצצות בשער יפו בירושלים
2. המצור על ירושלים- העיר נותקה מהשפלה והדרך אליה נחסמה ונעשתה במידת האפשר בשיירות מאובטחות. במרץ 1948 התהדק המצור על העיר והשיירות לא הצליחו לפרוץ אליה. חלוקת המזון נעשתה במצומצם ובעיקר העיק המחסור במים כי תחנות השאיבה היו בידי הערבים. המשטר הקפדני של חלוקת המים והמזון הציל את התושבים מרעב וצמא.
3. התקפות על ישובים מבודדים- למרות ההתקפות המסיביות של הכוח הערבי על ישובים יהודים מבודדים, היישוב החליט לא לנטוש ישובים אלו.
ההתמודדות של היישוב היהודי עם התקפה על יישובים מבודדים- בחלק מהמקוממות פונתה האוכלוסייה שלא לוחמת ואת האחריות על הגנת הישובים לקחה ההגנה, שהכניסה כוחותיה ליישובים ומינתה להם מפקדים. השילוב בין אוכלוסיית מתיישבים וצבא שמארגן את הגנת היישוב הביא לכך שאף ישוב לו נפל בתקופה זו של המלחמה הפנימית
4. המלחמה על הדרכים- במוקד לחימה זה היה היישוב היהודי בנחיתות, גם מספרית וגם בגלל שהרבה כפרים ערבים נמצאו על מרבית כבישי הארץ אז הם חסמו כבישים כמו כביש ירושלים-ת״א, את הדרך לנגב, כביש עפולה-טבריה. הלחימה הייתה מסובכת כי חלק מהצירים היו חשובים לצבא הבריטי אז לא היה אפשר ליזום מתקפה עליהם מהחשש לתגובת הבריטים. בהדרגב נחסמו דרכי הכניסה לירושלים והיא הפכה לעיר במצור.
התמודדות היישוב היהודיעם תקיפת הדרכים- סלילת דרכים עוקפות ומעבר לשיטת נסיעה בשיירות. השיטה הזאת נקלעה למשבר בסופו של דבר והפכה למלכודת מוות, וקרוב ל80 לוחמים נהרגו בשיירות שהותקפו במקומות שונים
32
מהו אירוע מדגים מהתקופה הראשונה?
שיירת הל״ה נשלחה לגוש עציון כדי לפרוץ את טבעת המצור שהייתה עליו.
המחלקה ניסתה להגיע מירושלים אבל ניתקלה במכשולים שונים ושבה על עקבותיה. בלילה שלמחרת עלתה המחלקה מכיוון הרטוב לכפר עציון. אחרי כשעה אחד הלוחמים נקע את רגלו ומפקד המבצע הטיל על שני לוחמים ללוות אותו בחזרה להרטוב. בסביבות שש בבוקר, התגלו הל״ה על ידי נשים ערביות מצוריף, ואחרי התלבטות החליטו לשחרר את הנשים, אך הנשים הזעיקו את הכוחות הלוחמים כשחזרו לכפר. השיירה הוקפה ע״י כוחות עדיפים, וכשטיפסו על ״גבעת הקרב״, נפלו ונטבחו עד האחרון שבהם.
33
אילו מאפיינים של התקופה הראשונה של מלחמת העצמאות מדגימה נפילת הל״ה?
*פגיעה בשיירות של היישוב
*כישלון בניסיון לסייע לישובים מבודדים
*שליטה של הערבים על הדרכים ליישובים אלה
*דרך הלחימה של הערבים בשיטת ה׳פזעה׳- קריאה לתושבי הכפרים הקרובים
34
מהו סיכום התקופה הראשונה במלחמת העצמאות?
*ניתוק הדרכים היה ההצלחה הערבית הגדולה ביותר בשלב זה, ובסוף התקופה היישוב היהודי מצא את עצמו מפוצל לחמישה גושים המנותקים זה מזה
*בשלב זה היוזמה למלחמה הייתה בידי הערבים ויישוב היהודי התעסק בהתגוננות והגנה על הדרכים המובילות ליישובים היהודים
*בתקוםה זו היישוב היהודי סבל ממחסור בנשק וציוד
*למצב הביטחוני הקשה היו גם השלכות פוליטיות וארה״ב שחששה מהתמוטטות היישוב היהודי הודיעה שהיא נסוגה מהחלטת האו״ם והיא מציעה להקים בא״י משטר נאמנות בחסות האו״ם. פרשנים צבאים זרים התחילו להביע ספק ביכולת היהודים להגן על עצממם ונציגי הערבים ביקשו לכנס את האו״ם ולבקש לבטל את הצעת החלוקה, אליהם הצטרף נציג קולומביה. מה שגרם ליישוב היהודי להרגיש שהקמת מדינה יהודית מתרחקת ממנו
*לאור נתונים אלו החליטה ההגנה לעבור מאסטרטגיית הגנה להתקפה ויוזמה, והם החלו לעבור לתכנית עבודה חדשה- תכנית ד
35
מה היה השינוי שהביאה תכנית ד בתקופה השנייה למלחמת העצמאות?
*ערים מעורבות נכבשו
*הוגבר המאמץ לפתיחת הדרך לירושלים, והמצב בעיר השתפר מעט
*את התופעות הבולטות בתקופה זו היא בריחה המונית של אוכלוסייה ערבית בתמיכת ההנהגה מקומית ומדינות ערב השכנות
*השינוי הזה במצב הכוח היהודי אפשר את הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל
36
מה היו המטרות של תכנית ד?
1. להשתלט על שטחים שמיועדים למדינה היהודית ובמידת הצורך השתלטות על שטחין נוספים שיבטיחו את הביטחון של המדינה שבדרך, וליצור רצף התיישבותי בא״י
2. ליזום פעולות תקיפה לכיבוש שטחים מוחזקים ע״י הערבים- השתלטות על ערים מעורבות, על כפרים ערביים הפוגעים ברצף הטריטוריאלי או המצויים בסמוך לישובים יהודים
3. מעבר מהגנה להתקפה- להעביר ליישוב את היוזמה ההתקפית תוך התארגנות להקמת כוח לוחם מאורגן ומתוכנן וביצוע התקפות בסדרי גודל גדולים
4. השתלטות על מתקני צבא ומשטרה בריטים שיפונו
5. שחרור ירושלים ופתיחת צירי התחבורה אליה
37
מהו אירוע מדגים מהתקופה השנייה של מלחמת העצמאות?
*מבצע נחשון פתחח את סדרת המבצעים היזומים שהביאו את המפנה במלחמה ומהווה מבצע חשוב מאוד
*מטרת המבצע הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים ולאפשר מעבר שיירות אספקה אל העיר והשתלטות על כפרים ערביים השולטים על הדרך לירושלים
*הדרך לעיר נפרצה לזמן קצר, אבל עיקר חשיבות המבצהיה ברוח ההתקפית ובנטילת היוזמה ע״י הכוחות היהודים שהוכיחו יכולת ארגונית בריכוז כוחות ויכולת צבאית
38
מה היו מאפייני התקופה השנייה שמבצע נחשון הדגים?
*המעבר ליוזמה התקפית
*העלאת המורל בקרב היישוב היהודי, ששיאו פתיחת הדרך לירושלים הנצורה
*הוכחה של יכולת ארגונית של היישוב לנהל מבצעים בסדר גודל משמעותי
39
למה נאלצה ההגנה לתכנן את המשך הקרב על ירושלים אחרי מבצע נחשון, ומה עשו?
1. הצורץ לפרוץ מחדש את המצור ולהביא אספקה לעיר
2. הצורך לחבר את ירושלים עם שכנותיה המנותקות
3. מועד פינוי הבריטים מירושלים התקרב, והיה צורך דחוף להשתלט על שטחים שיפונו על ידי הבריטים
*מאצע חודש אפריל ועד להקמת המדינה, ניהלה ההגנה כמה מבצעים מוצלחים בהם הצליחו לפרוץ את הדרך לירושלים ולהעלות שתי שיירות של כ450 משאיות, לכבוש שטחים נוספים בירושלים המערבית ולהתחבר לשכונות הדרומיות. הכוחות הצליחו ליצור רצף טריטוריאלי בירושלים העברית עם פינוי הבריטים
*בערב סיום המנדט הבריטי הצליחו הכוחות היהודים ליצור רצף טריטוריאלי יהודי ממטולה בצפון ועד באר שבע בדרום
40
מה היו הישגי היישוב היהודי בתום השלב הראשון של מלחמת העצמאות?
1. נכבשו כ100 כפרים ערביים, ההנהגה הערבית המקומית התמוטטה, ורוב המנהיגים נמלטו מהארץ
2. הערים המעורבות נכבשו, ורוב התושבים הערביים עזבו
3. מערך הלחימה הערבי המקומי התמוטט ונגרם הלם לישוב הערבי
4. הכוחות העבריים התארגנו מחדש וחימושם החל להשתפר. היישוב היהודי ניצל את יתרונותיו כיישוב מאורגן והצליח להפעיל ביעילות את כוחותיו הצבאיים ולעבור מהגנה להתקפה
5. נוצר רצף טריטוריאלי ממטולה בצפון דרך הגליל התחתון, העמקים, מישור החוף ויישובי הנגב, וירושלים העברית הייתה ברובה בידי ההגנה
41
מה היו נסיבות ההכרזה על הקמת מדינת ישראל?
*ארבעת החודשים הראשונים למלחמה היו קשים מאוד ליישוב היהודי שנקט בשיטת ההגנה- מספר הרוגים יהודים גבוה, ירושלים במצור, ניתוק של ישובים מרוחקים, מחסחור בנשק. ארה״ב שינתה את עמדתה וביקשה להשעות את תכנית החלוקה ולהפכה למשטר נאמנות זמני בא״י
*במרץ 1948 היישוב היהודי עבר להתקפה ע״י תכנית ד. נוצר רצף טריטוריאלי ממטולה ועד הנגב, והאוכלוסייה הפלשטינאית התמוטטה ורבים עזבו. הכוחות היהודים גדלו והתארגנו טוב יותר והגיע ציוד לחימה מחו״ל.
*למרות ההישגים האלו הכוחות היהודים היו מותשים מלחימה ממושכת של חצי שנה ואבידות רבות, ומצב היהודי היה עדיין רע- גוש עציון נבל לידי הערבים ותושבי היישובים היהודיים נטבחו, וממצב הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים שעמד תחת מצור היה קשה מאוד כי אחרי לבצע נחשון נחסמה שוב הדרך לירושלים.
*הבריטים לא העבירו באופן מסודר את התפקידים השלטוניים ואת התשתיות לאנשי האו״ם או לגורם אחר, אלא רק הודיעו שיסיימו באופן רשמי את תפקידם בארץ ב14 במאי 1948, בחצות. היה ברור שברגע שהבריטים יעזבו יפתח שלב נוסף במלחמה ובמרכזו פלישת צבאות ערב בכדי למנוע את הקמת המדינה היהודית
42
מה היו השיקולים נגד ההכרזה על הקמת המדינה?
1. גוש עציון והרובע היהודי בירושלים היו מנותקים והכרזה על הקמת המדינה הייתה משאירה אזורים אלו בידי הערבים, מה שיקשה על הגשת עזרה לתושבים
2. הכרזה על הקמת המדינה תביא לפלישה של צבאות ערב, והיה חשש גדול שהצבא הצעיר לר יעמוד מול הכוח המאומן של צבאות ערב. בכירי הצבא טענו שלא כדאי להכריז על הקמת המדינה וצריך לחכות עד השיישוב היהודי יתחזק מבחינה צבאית הערכתם של בכירי הצבא הייתה כי הסיכוי לנצח שווה לסיכוי להפסיד
3. בניגוד לציפיות, הודיע מלך ירדן שארצו תצטרף לפלישת מדינות ערב כדי להשיג שליטה על הגדה המערבית של נהר הירדן
4. החשש שארה״ב תממש את איומה לא להגיש סיוע למדינה היהודית במקרה של פלישת צבאות ערב בעקבות דרישתה להפסקת אש ודחיית ההכרזה. בארה״ב רבים ביקשו לדחוף ולבטל את הקמת המדינה היהודית , והלחת הלך וגבר והגיע לשיאו בשבוע לפני הכרזת העצמאות. בשיחה בין משה שרת לבין ג׳ורג׳ מרשל- שר החוץ האמריקאי, הזהיר ג׳ורג׳ ממרשל שלא יהסתמך על הערכות הצבאיות שהכוח הצבאי היהודי יכול לנצח במלחמה ושארה״ב לא תעניק לישראל שום סיוע צבאי אם תבחר להיכנס לסבך המלחמה מול ארצות ערב.
43
מה היו השיקולים בעד הכרזה על הקמת המדינה?
1. אם לא תוכרז המדינה לא בטוח שתהיה הזדמנות נוספת. צריך לנצל את ההזדמנות הזו ואת החלל שיותירו הבריטים אחריהם ולא להחמיץ אץ מה שעלול להיות החמצה היסטורית לדורות
2. אם היישוב היהודי ידחה את ההכרזה זה לא יאפשר לו להתחזק מבחינה צבאית, להיפך- הוא יילש ויפסיד את הישגיו. בן גוריון היה בטוח בכוח עמידתו של היישוב מול הערבים
3. במקרה של דחייה, מדינות ערב יתחמשו ויתחזקו, והדחייה רק תסייע למדינות ערב להיערך טוב יותר למלחמה
4. במקרה של הכרזת הממדינה יוכל היישוב לפתוח את שערי הארץ לעלייה- כוח האדם הלוחם שיגיע יהיה גדול יותר, והיהודים יוכלו לייבא נשק, דבר שיחזק את היישוב היהודי מול צבאות ערב
44
מה היו תוצאות הדיון ב12 במאי?
*הדומיננטיות של בן גוריון בלטה מאוד, הוא הפעיל לחץ אישי על חברי מנהל העם, הדגיש את הסיכויים והמעיט בערך הסיכונים, ואפילו הפעיל סחיטה אמוציונאלית על המתנגדים.
*בשעת הערב המאוחרת החלה ההצבעה הגורלית- האם לקבל את הצעת ארה״ב לשביתת נשק ולדחוק את ההכרזה או להכריז על מדינה יהודית במיידי
*נגד שביתת הנשק ובעד המדינה- 6 קולות
*בעד שביתת נשק- 4 קולות
*ביום שישי, ה׳ באייר תש״ח- 14.5.1948 בשעה ארבע אחר הצהריים, עמד דוד בן גוריון מול מנהיגי היישוב, במוזיאון תל אביב בשדרות רוטשילד וקרא בקול את מגילת העצמאות
45
מה היו מטרות הצדדים הלוחמים בשלב ב׳ של מלחמת העצמאות?
מטרת היהודים:
הקמת מדינה יהודית והגנה על גבולות הארץ באיזורים המיועדים לה
מטרת הערבים:
חיסול מדינת ישראל והקמת מדינה ערבית עצמאית, ובהמשך הרחבת שטחי המדינות התוקפות- סוריה לבנון ירדן ומצרים רצו לספח לעצמם שטחים שונים
46
מה היו יתרונות צבאות ערב בשלב ב׳ של מלחמת העצמאות?
*עדיפות בנשק כבד ואיכותו: טנקים, נגמ״שים, תותחים ומטוסי קרב/הפצצה
*כוחות טריים ורעננים
*תקיפה בו זמנית בחזיתות שונות
*תמיכת מדינות ערב והעולם המוסלמי
47
מה היו חסרונות צבאות ערב בשלב ב׳ של מלחמת העצמאות?
*מוטיבציה נמוכה יותר- לוחמים רחוקים מהבית
*הנהגה מפוצלת בעלות מטרות שונות וחוסר תאום
*רמה טכנית ארגונית נמוכה
*קווי אספקה ארוכים
*כוחות מוגבלים בגודלם בשל הגנת המשטרים הערביים
*חוסר בניסיון קרבי
48
מה היו יתרונות צבא מדינת ישראל בשלב ב׳ של מלחמת העצמאות?
*מוטיבציה גבוהה- לחימה על הבית, מלחמת קיום
*פיקוד מרכזי יחיד על רוב הכוחות ומטרה מרכזית אחת
*ניסיון צבאי רב
*צרוף חיילים חדשים בחוק גיוס חובה, כולל גיוס עולים חדשים בעלי ניסיון קרבי
*הגעת משלוחי נשק גדולים מצ׳כוסלובקיה ומדינות אחרות
*רמה טכנית ואירגונית עדיפה
49
מה היו חסרונות צבא מדינת ישראל בשלב ב׳ של מלחמת העצמאות?
*הצבא מותש מחצי שנת לחימה בשלב א׳ ונמצא בתהליך התארגנות מחדש
*מחסור חמור בנשק, בעיקר נשק כבד
*מחסור במשאבים כלכליים לרכישת נשק
*הצורך להילחם במספר חזיתות ופיצול הכוחות הלוחמים
*עירוב בין חזית לעורף האזרחי
50
מה היו מאפייני התקופה השלישית של מלחמת העצמאות?
*לאור ההכרזה על הקמת מדינת ישראל החליטו מנהיגי מדינות ערב לפלוש לא״י
*תכנית הפלישה של מדינות ערב הייתה מבוססת על ההנחה שזו תהיה ״מלחמת בזק״ ותכנון לנתק את היישובים היהודיים מפנים הארץ ומחוף הים
*המתקפה העיקרית תוכננה להיות מצפון לכיוון מישור החוף, והצבא המצרי היה אמור לבצע הסחה בדרום כדי לפצל את הכוח היהודי
*הכוחות של צבאות ערב היו רעננים, בניגוד לכוחות של היישוב היהודי שנלחמו כבר מעל חצי שנה
*בשלב זה עדיין היו ישובים מבודדים רבים
*בשלב זה של המלחמה היו לצבאות ערב הצלחות מרשימות
*למרות הצלחות צבאות ערב והנחיתות הישראלית- הצליחה ישראל לשמור על קיום המדינה במחיר כבד מאוד של למעלה מ1000 הרוגים
*בסיום שלב זה נכנסה לתוקף הפוגה במלחמה שנמשכה חודש
51
מהו אירוע מדגים מהתקופה השלישית של מלחמת העצמאות?
*הקרב על ניצנים
*מספר ימים לאחר הכרזת המלחמה ערך צה״ל מבצע בשם ״מבצע תינוק״ שנועד לפנות מישובים מבודדים בדרום את הילדים והלא לוחמים(בעיקר נשים)
*במהלך הקרבות בדרום היו מספר נסיונות לכיבוש ניצנים ע״י צבאות ערב (מצרים)
*לאחר מספר ניסיונות, נפלה ניצנים בתחילת יוני 1948
*הלוחמים שהיו ביישוב החליטו, בניגוד לרוח שהייתה אז בארץ, שהם נוטשים את היישוב ונכנעו לצבא המצרי
52
איזה מאפיינים של התקופה השלישית במלחמת העצמאות אפשר לראות באירוע המדגים של הקרב על ניצנים?
*ישובים מבודדים
*יחסי הכוחות לטובת צבאות מדינות ערב
*כוחות רעננים של צבאות ערב לעומת הכוח הישראלי
53
מה היו מאפייני התקופה הרביעית של מלחמת העצמאות?
*צה״ל הצליח ליטול יוזמה התקפית ולהכניע את צבאות מדינות ערב בכל החזיתות עד לניצחון
*יוזמה של מבצעים צבאיים גדולים, שנמשכו מספר ימים כל אחד, והובילו להשתלטות על שטחים נרחבים בגליל, במרכז, בנגב, ובערבה
*בשלב זה היו פסקי זמן ארוכים בין פרקי הלחימה
*בשלב זה התנהלו במקביל לקרבות מאבקים של מדינת ישראל בזירה המדינית
54
מהו אירוע מדגים מהתקופה הרביעית של מלחמת העצמאות?
*מבצע דני
*המבצע הגדול והנרחב ביותר באזור המרכז
*במהלך המבצע נכבשו לוד ורמלה (ושדה התעופה הראשי ותחנת הרכבת של לוד)
*כמו כן נכבשו מספר רב של כפרים בסמוך להן ובחבל מודיעין
*תחום השליטה של צה״ל הורחב ונפתח כביש נוסף לירושלים
55
איזה מאפיינים של התקופה הרביעית במלחמת העצמאות אפשר לראות באירוע המדגים של מבצע דני?
במבצע אפשר לראות את השינוי והמפנה בלחימה. הצלחות של צה״ל, הרחקת האויב ממרכז הארץ וכיבוש יעדים אסטרטגים שאיפשרו את הניצחון במלחמה
56
כיצד הצליחה מדינת ישראל לנצח במלחמת העצמאות, למרות נתוני הפתיחה הקשים, וכנגד כל הסיכויים?
1. מלחמת קיום- ליישוב היהודי הייתה מוטיבציה גבוהה יותר מאשר לערבים. זו הייתה מלחמה על קיומנו, לעומת זאת מדינות ערב לא לחמו על קיומם או אדמתם
2. חוסר תיאום בצבאות ערב- לצבאות מדינות ערב לא היה פיקוד עליון. כל אחת מהמדינות נלחמה לבד ובהתאם לאינטרסים שלה, ולמדינות לא תמיד היה אינטרס זהה
3. תכנית ד(המפנה בשלב הראשון)- התכנית סייעה להתמודד עם הקשיים של היישוב בשלב הראשון והייתה מפנה חשוב בהתארגנות הלוחמים של הצד היהודי (מעבר מהגנה להתקפה)
4. הקמת צה״ל- החלטת בן גוריון לפרק את המחתרות ולהקים צבא אחד מסודר, הובילה לריכוז הכוחות תחת פיקוד אחד שהציב מטרות ברורות ומוגדרות
5. במהלך המלחמה צה״ל קיבל משלוחי נשק מחו״ל, ולאחר הכרזת המדינה נפתחו שערי הארץ והגיעו לוחמים חדשים שהגדילו את כוחו של הצבא
57
איך הסתיימה מלחמת העצמאות?
*ישראל ניצחה
*אך אחוז מכלל תושבי מדינת ישראל מתו במלחמה ארוכה, 6000 חיילים ואזרחים
*בראשית השלב השני למלחמה הוקם צה״ל
*מדינת ישראל הוקמה והוכרה כמדינה ריבונית
*ב11.5.1949 התקבלה ישראל כחברה באו״ם
58
מאיזה גורמים התפתחה בעיית הפליטים?
*בריחה יזומה של ערבים מבתיהם כתוצאה מהמלחמה
*עזיבתם של ערבים רבים את בתיהם כתוצאה מעידודם של מנהיגי ערב
*גירוש יזום של ערבים מבתיהם תוך כדי המלחמה
59
מהם הגורמים לבריחה של ערבים בשלב הראשון של המלחמה?
1. כבר בשלב מוקדם של המלחמה קרסה החברה הערבית בישראל מבחינה ארגונית, כלכלית, וחברתית שבעקבותיה החלה מנוסה המונית
2. בתחילת המלחמה החלה עזיהת בני השכבה העשירה והמנהיגה, והמוני ערבים בערים ובכפרים נותרו ללא הנהגה.
3. בתחילת המלחמה קראו מנהיגי מדינות ערב אל הפלשתינאים שיעזבו את הארץ עד סיום המלחמה והבטיחו להם שיחזרו עם סיומה. תופעה זו היתה קיימת רק בשלב הראשון למלחמה
4. לאחר ממספר חודשי לחימה, במסגרת תכנית ד, הכוחות היהודים החלו במתקפה על הערים המעורבות ונכבשו כפרים רבים באזור ירושלים. בעקבות אירועים שבהם נהרגו רבים מתושבי כפרים, נוצר דימוי שלילי ומפחיד של הכוחות היהודים, וערבים רבים ברחו לפני שיכבשו את הכפרים שלהם.
5. בערים כמו חיפה ויפו נורתה אש כבדה על השכונות הערביות המאוכלסות מה שגרם לבריחה מבוהלת של תושבים
60
מה היו הגורמים לבריחת ערבי ישראל בשלב השני של מלחמת העצמאות?
1. הרג האזרחים בדיר יאסין שהפחיד את האוכלוסייה הערבית. דיר יאסין היה אמנם אירוע חריג בהיקפו, אבל רישומו היה עצום והיו שדאגו להגדילו
2. בחיפה ובעיקר ביפו, נורתה אש כבדה על השכונות הערביות המאוכלסות, מה שגרם לעזיבה מבוהלת
3. במקומות רבים גירש צה״ל את הפלסטינים, גם אם לא הייתה מדיניות מוצהרת. היא בוצעה באזורים כמו לוד ורמלה
61
מה הייתה מדיניות מדינות ערב ומדינת ישראל בנוגע לשיבת הפליטים?
*ישראל בשנות החמישים הייתה ממוקפת במאות פילים שלחצו לחזור אליה
*ממשלת ישראל נקטה במדיניות שעיקרה ״חסימת השיבה״. מדיניות זו אמרה שלישראל אין אחריות לגורל הפליטים, היא לא מתנגדת לסייע בשיקומם אבל היא לא תתיר את שובם למקומות בשטח הנתון לריבונותה.
*ישראל הסכימה לאפשר איחוד משפחות מוגבל של הפליטים ופתחה מאמצים לפצותם בכסף או במציאת מקום חלופי מחוץ לשטח המדינה, מאמצים שנכשלו. בעיית הפליטים נותרה כחרב המאיימת על קיומה של ישראל
