פועלם של היהודים בארץ ישראל בין השנים 1881-1914

Question 1

מה מאפייני העולים בעלייה הראשונה?

Answer 1

-הגיעו לארץ כ-25,000 עולים
-רובם ממזרח אירופה ומיעוטם מתימן
- אנשים דתיים או מסורתיים בני 30 ותחילת 40 בעלי משפחות
-רבים בני המעמד הבינוני ודגלו בשיטת התיישבות פרטית
- צורת ההתיישבות האופיינית לעליה זו היא המושבה- יישוב חקלאי מבוס על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק
- מרבית עולי העלייה הראשונה התיישבו בערים

Question 2

מה מאפייני העולים בעלייה השנייה?

Answer 2

• הגיעו לארץ כ-30,000 עולים, אך רבים לא עמדו בתאי הארץ הקשים ורק אלפים בודדים נותרו בארץ
  -רובם ממזרח אירופה
  -הרוב פנה לערים
• העלייה השנייה הזדהתה עם דמותם של מיעוט של צעירים אידיאליסטיים שעלו לארץ בלי הון עצמי. מטרתם הייתה לחיות בארץ בפועלים וכעובדי אדמה, לבנות בישראל חברת מופת סוציאליסטית ולטפח את היסודות הלאומיים.הם היו צעירים וצעירות רווקים שהושפעו מסוציאליזם, מרדו בהוריהם והתרחקו מהדת. מאוחר יותר חלקם נבחרו להיות מנהיגי הישוב היהודי ומדינת ישראל, כמו בן גוריון ויצחק בן צבי
  -צעירים אלו פנו להתיישבות חקלאית, וחלק מבני העלייה השנייה הקימו צורת התיישבות חדשה מסוגה בארץ- הקבוצה

Question 3

מה היו הסיבות לעלייה?

Answer 3

1. האנטישמיות והפוגרומים ברוסיה- יהודי רוסיה סבלו מפגיעה פיזית ומחקיקה מפלה שהשפיעה על חייהם וכלכלתם.
2. פעילות התנועה הציונית- חלק מהמהגרים בחרו לעלות בעקבות התעוררות הלאומיות היהודית ופעילותה של התונעה הציונית. חלקם עלו לא״י בגלל משבר אוגנדה כדי שהמנהיגות הציונית תזנח כל טריטוריה שהיא לא א״י. גם מותו של הרצל השפיע על אנשים לעלות לא״י כי להגשים את חזונו
3. פרסום קול קורא של יוסף ויתקין-, מורה מארץ ישראל ממתיישבי העלייה הראשונה שקרא לנוער ברוסיה לעלות לא״י וכתב ששליחות, עבודה קשה והקרבה הן הדרך היחידה להגשמת הרעיון הלאומי היהודי

*העלייה מתימן התבצעה על רקע מניעים מגוונים אחרים:
1. שליחים שהגיעו מא״י
2. קשיים כלכליים והתנכלות שלטונית
3. כיבוש תימן ע״י האימפריה העות׳מאנית הקל על יהודי תימןמ להגר לא״י כחלק מהאימפריה

Question 4

מה היו קשיי העולים?

Answer 4

• מזג אוויר חם מאוד בקיץ
  -חוסר מיומנוצ בעבודה חקלאית ומחסור בידע לאיפה לרכוש קרקעות
• מחלות קשות כמו הקדחת
  -מחסור רב בכסף לרכישת והכשרת קרקעות
  -געגועים הביתה עקב הניתוק מהמשפחות
  -הממשל העות׳מאני שהגביל רכישת קרקעות ובניית בתים, ואסר על עליית יהודים לא״י

Question 5

מה היו מאפייני המושבה?

Answer 5

*המושבה היא יישוב חקלאי שבו הייתה לכל איכר בעלות פרטית על הקרקע, על המשק ועל הבית
-הקרקע הייתה בבעלות פרטית
-יחידות המשק היו בבעלות פרטית והתוצרת החקלאית והרווח היו פרטיים
-העסיקו פועלים ערבים שכירים שהיו מנוסים יותר בעבודת האדמה, רגילים לאקלים, צייתו ללא ויכוח, והסתפקו בשכר נמוך
-התבססו על ענף חקלאי אחד, כלומר המושבות לא יצרו את מה שצרכו ונהגו לקנות זאת בזול בכפרים הערביים ומכרו את התוצרת שגידלו לגורמים חיצוניים
-התנהלו ע״י ועד מקומי שהוכר כנציג הישוב גם ע״י הממשל העות׳מאני

Question 6

מה היו מאפייני הקבוצה והסיבות להקמתה?

Answer 6

*הסיבות להקמת הקבוצה
-רעיונות ״כיבוש האדמה״ ו״כיבוש העבודה״- להפוך את העם היהודי לעם יצרני ע״י העבודה החקלאית
- השקפת עולם סוציאליסטית- הקבוצה השיתופית והשוויונית תאמה את השקפת הצעירים הסוציאליסטיים
-פתרון לבעיית פרנסה- הקבוצה אפשרה פרנסה לפועלים שלא הצליחו לקבל עבודה במושבות האיכרים ששכרו ערבים לעבודה

*מאפייני הקבוצה
-קרקע לאומית ציבורית שנרכשה ע״י צודות היישוב היהודי בארץ
-עבודה עצמית, בלי שכירה ופיקוח
-שיתוף ושוויון מלא, שיתוף בייצור, בצריכה, במערכות השירותים וברווחים. כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו
-ניהול דמוקרטי ושיתוף כל חברי הקבוצה בהחלטות
-גידול תוצרים מסוגים שונים כדי לא להסתמך על הערבים

Question 7

הקמת העיר תל אביב

Answer 7

ביפו גרו יותר ב6000 יהודים, אך תנאי הדיור בעיר היו קשים- צפיפות, היגיינה ירודה, סמטאות צרות ומלוכלכות והתייקרות שכר הדירה בגלל הביקוש.
התנאים האלו הובילו תושבים מיפו להתארגן כדי לבנות שכונת יהודים מודרנית בקרבת יפו, ובתמיכת המשרד הארץ ישראלי נרכשו מגרשים ל-60 משפחות כדי להקים עליהם את השכונה החדשה.
השכונה החדשה יועדה ליהודים בלבד ןידברו בה רק עברית. הבתים שיבנו בשכונה יהיו בני קומה אחת, עם גינה, והרחובות יהיו רחבים וסלולים ובהם מדרכות ותאורה. לאורך הרחובות יינטעו עצים ושטחים יוקצו לגן ציבורי. הניקיון ישמר בקפדנות ובבתים תהיה צנרת מים וביוב.
תל אביב- מקום ישן המתחדש ופורח
תל אביב משכה אליה תושבים רבים והפכה למרכז חיי התרבות של היישוב היהודי

Question 8

מי היה הברון רוטשילד?

Answer 8

משפחת רוטשילד הייתה משפחה יהודית עשירה שניהלה מערכת מסחרית ובנקאית ברחבי אירופה.
בעקבות קשיי העולים הוא סייע למושבות תחת הכינוי ״הנדיב הידוע״, וכשהתמיכה התרחבה, זהותו התגלתה

Question 9

מה הייתה שיטת החסות?

Answer 9

החסות של רוטשילד על המושבות התבצעה בעזרת פקידים יהודים שנשלחו מצרפת לארץ ישראל, שניהלו את חיי המושבה והמתיישבים. הם קבעו את שכרם של היהודים, ולעיתים בלי קשר לרמת העבודה אלא בעקבות קשרי ידידות, וחלקם הענישו את האיכרים בהפחתת שכרם. הפקידים החליטו אילו גידולים חקלאיים יהיו וכמה, והם סיפקו את כלי העבודה החקלאיים. הפקידים היו המחליטים העיקריים במושבות ולא התייעצו עם המתיישבים ולא הקשיבו לדעותיהם

Question 10

אילו קשיים יצרה שיטת החסות?

Answer 10

1. המתיישבים, שרצו לפתח את דמות היהודי החדש שעובד ומייצר, נהיו תלויים לחלוטין בהחלטות הברון ופקידיו
2. מתח רב בין התיישבים לפקידים שהתייחסו בהתנשאות לממתיישבים יוצאי מזרח אירופה
   3.התרבות הצרפתית התחילה לחדור לחיי המתיישבים שהיו ממקורבים לפקידים וילדיהם למדו צרפתית ולנגן בפסנתר, והיו מתיישבים ששלחו את ילדיהם לצרפת ללימודים. המתיישבים חששו שזה ישפיע על ילדיהם והם יעזבו את הארץ ויתבוללו

Question 11

מה הייתה חשיבות עזרתו של הברון רוטשילד?

Answer 11

1. בלי עזרתו הכלכלית של הברון המושבות היו קורסות
2. ענף המטעים התפתח, שיטות העבודה החקלאית השתפרו והממתיישבים למדו להשתמש בכלי עבודה מודרנים יותר
3. בעקבות נסיונות לפתח ענפי תעשייה כמו יין, זכוכית, משי ובשמים, היהודים פיתחו תודעה של יזמות, עבודה ויצרנות
4. הברון טיפל במגעים עם השלטונות העות׳מאניים בכל הקשור לרכישת קרקעות, השגת חומרי גלם ושיווק המוצרים בארץ ומחוצה לה
5. הקמת מרפאות, בתי ספר, גני ילדים ובתי כנסת בהם כל בעלי התפקידים קיבלו את שכרם ע״י הברון

Question 12

מה היה המשרד הארץ ישראלי?

Answer 12

לאחר מותו של הרצל, התגבש בציונות הזרם ״הסינתטי״ שדגל בשילוב בין הציונות המדינית והשגת הצ׳רטר בפעילות הדיפלומטית, לבין הציונות המעשית שדגלה בעלייה והתיישבות בארץ ישראל. בעקבות לאותה גישה הוקם ביפו המשרד הארץ הישראלי

Question 13

מה היו המטרות שלשמן הוקם המשרד הארץ ישראלי?

Answer 13

1. ייצוג התנועה הציונית בארץ ישראל וביצוע החלטות
2. ייעוץ לתנועה הציונית כיצד יש לפעול בארץ ישראל
3. חקר הארץ
4. סיוע מקרוב ליישוב היהודי המתפתח
5. סיוע לעולים החדשים בקליטה, בהתיישבות ובמציאת עבודה

Question 14

מה הייתה פעילות המשרד הארץ ישראלי למען הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל?

Answer 14

1. המשרד רכש קרקעות רבות בארץ ודאג ליישב אותן. הוא גם עסק בבדיקות הקרקע, הכנסת זנים חדשים לחקלאות ושיטות עיבוד חדשות
2. המשרד סייע בהקמת מקומות להכשרה חקלאית
3. עידוד וסיוע להקמת צורות התיישבות חדשות
4. עידוד העלייה מתימן- המשרד שלח את שמואל יבניאלי לתימן, שם שיכנע רבים לעלות לארץ ישראל

Question 15

מה הייתה חשיבות המשרד הארץ ישראלי?

Answer 15

1. המשרד היה שלוחה של ההסתדרות הציונית בחו״ל ועצם הקמתו הייתה ביטוי לחיזוק הקשר שבין ההנהלה הציונית בחו״ל לבית הישוב היהודי בארץ, והעיד על הרצון לפתח את ההתיישבות בא״י לצד הנסיונות להשיג צ׳רטר מהמעצמות
2. כל הפעולות שביצע המשרד למען ההתיישבות

Question 16

מה היו מפלגות הפועלים?

Answer 16

*בני העלייה השנייה היו בעלי תודעה פוליטית גבוהה והם הקימו את הממפלגות הראשונות בארץ:
-מפלגת פועלי ציון: מפלגה שהושפעה ממפלגות סוציאליסטיות מהפכניות באירופה, ותמכה בבתחלה בקיום מלחמת מעמדות גם בארץ ישראל, כאמצעי ליצירת חברה סוציאליסטית צודקת ושוויונית בארץ. המעמד המנצל שנגדו ביקשה להילחם היו איכרי המושבות
-מפלגת הפועל הצעיר: הדגישה את ערכי העבודה העברית ובמיוחד את חשיבותה של עבודת אדמה. גם מפלגה זו שאפה ליצור חברה שוויונית בא״י, אבל התנגדה לעשות זאת באמצעים קיצוניים כמו מלחמת מעמדות , וסברה שהמטרה תושג ע״י שכנוע

Question 17

מה הייתה חשיבותן של מפלגות הפועלים?

Answer 17

1. תפקדו לממעשה כארגוני סיוע לפועלים שסבלו מקשיי הסתגלות שגרמו לרבים להישבר ולרדת מהארץ. המפלגות עזרו במציאת עבודה, השגת דיור, מזון, הקמת שירותי בריאות, סיוע בהלוואות כספיות
2. המפלגות סיפקו מסגרת של תמיכה נפשית: סיפקו לפועלים לראשונה מסגרצ של שייכות והזדהות
3. המפלגות היו בסיב של כוח פוליטי שאפשר לפועלים השתלטות על מוסדות היישוב היהודי בארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה

Question 18

מה היו אגודות האיכרים במושבות

Answer 18

האיכרים הקימו אגודות שייצגו את הצרכים שלהם עם התפתחות המשק החקלאי

Question 19

מה היו הסיבות להקמת ארגון ״השומר״?

Answer 19

1. מעשי שוד של יחידים וכנופיות שישבו בעבר על האדמות שנמכרו למתיישבים
2. למרות שניסו להתמודד עם בעיות הביטחון ושכרו שומרים ערבים, בדואים וצ׳רקסים, פעמים רבות הם שיתפו פעולה עם הגנבים
3. אידיאולוגיה- כיבוש השמירה הוא ביטוי נוסף לכיבוש העבודה וכיבוש הקרקע. העולים האמינו שלא מספיק לעבד את הקרקע, צריך גם להגן עליה. זהו תנאי ליצירת בסיס ליישוב יהודי עצמאי המספק את כל צרכיו ויצירת ״יהודי חדש״- יהודי המסוגל גם לעבוד את האדמה וגם להיות אחראי לביטחונו

Question 20

איך קם ארגון ״השומר״?

Answer 20

ב1907 הוקם ארגון חשאי בשם ״בר גיורא״ ע״י 7 צעירים שביקשו להעביר את פעולת השמירה לפועלים יהודים.
הארגון התרחב ב-1909 והוקם ארגון ״השומר״- ארגון שמירה יהודי גלוי, שמטרתו הייתה לכבוש את השמירה במושבות, לפתח ארגון של שומרים ולהחדיר ביישוב היהודי את הרצון ליצור כוח מגן יהודי עצמאי.
ארגון השומר הפך לארגון ארצי. כל חבר בארגון התחייב לעבוד לפחות שנה בעבודה חקלאית, וכך התהדק עוד יותר הקשר בין העבודה העברית לשמירה עברית.
בנוסף לשמירה ועבודה עברית, הארגון עסק גם בהתיישבות וחבריו הקימו יישובים כמו תל עדשים וכפר גלעדי.
בזמן מלחמת העולם הראשונה הוצא הארגון מחוץ לחוק ע״י העות׳מאנים, הארגון פורק וחבריו הצטרפט לארגון ״ההגנה״

Question 21

כיצד התקבלו, התנהגו והתלבשו חברי ארגון ״השומר״?

Answer 21

*למועמדים נערכו מבחני מיון וקבלה, והם חויבו להוכיח אומץ לב, דביקות במטרה, יושר ומשמעת עצמית, להכיר מקרוב את מנהגי הערבים, הבדואים והצ׳רקסים
*חברים התקבלו ברוב של שני שלישים באספה הכללית של הארגון
*הלוחמים התלבשו כמו השומרים הערבים בתלבושת מסורתית ובכאפיות, והם למדו לרכב על סוסים

Question 22

מהי חשיבות ארגון ״השומר״?

Answer 22

1. כוח מגן עברי ראשון: ״השומר״ היה הגרעין הראשון לכוח מגן עברי שדגל בהגנה כלל ארצית. הארגון היווה את הבסיס לארגון ״ההגנה״ שנוסד ב1920
2. שילוב רעיונות השמירה והעבודה העברית: העבודה וההגנה על האדמה היא התנאי ליצירת יישוב יהודי עצמאי המספק את כל צרכיו. ״אין שמירה ללא עבודה ואין עבודה ללא שמירה״
3. העלאת ערכו של הישוב היהודי ושינוי הדימוי של היהודים: ארגון השומר הצליח לשנות את הדימוי של היהודים מיהודים נרדפים ל״יהודים חדשים״- עובדי אדמה יצרניים שנושאים נשק ואחראים לביטחונם

Question 23

מיהו ״היהודי החדש״?

Answer 23

*יהודי עצמאי, רציונלי, מנותק מהגלות שראתה בו סטריאוטיפ אנטישמי
*הציונות מייצגת את ההתפתחות שחלה בעם היהודי בעידן המודרני וקשורה ישריות לדמותו הרצויה של היהודי החדש
*כל הזרמים בתנועה הציונית שללו את הגלות וראו צורך בעיצוב ובחינוך של היהודי החדש שפועל למען השגת שלושה יעדים עיקריים: עבודה עברית, הגנה עברית ושפה עברית
*יהודי זה מחוייב ליצירת חברת מופת יהודית בארץ ישראל
*שינוי תדמיתו של היהודי בעיני עצמו והסביבה ליהודי אקטיבי שהוא אדון לגורלו

Question 24

מה היו ההישגים בתחום התרבות בא״י?

Answer 24

אליעזר בן יהודה האמין שהעם היהודי חייב לחזור את שפת האבות, החייאת השפה מבחינתו ביטאה את התחייה הלאומית

1. הקמת חברת ״תחיית ישראל״ שאחת מממטרותיה הייתה החייאת השפה בעברית כשפת דיבור החיי היום יום, בבית וברחוב
2. הוציא לאור את עיתון ״הצבי״ והפיץ בו את דעותיו ואת המילים שהמציא
3. הוצאה לאור של ״מילון הלשון העברית הישנה והחדשה״
4. יזם את הקמת חברה ״שפה ברורה״- המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון באותם הימים. מחברה זו התפתח ״ועד הלשון העברית״ שמטרתו הייתה הפצת השפה העברית בין כל שכבות העם
5. חידוש והמצאת מילים רבות כמו: עיתון, רכבת, תזמורת, טקס, אופניים, משקפיים, גלידה, ממחטה, צלחת וגרביים

הישגים שלא קשורים לאליעזר בן יהודה:
*עיתונים עבריים כמו ״החבצלת״, ״האור״, ״החירות״. עיתוני המפלגות ״הפועל הצעיר״ ״האחדות״
*ספרות עברית: ברנר- ״שכול וכישלון״ על הקשיים והלבטים של העולים, ש״י עגנון- ״תמול שלשום״ על ימי העלייה השנייה

Question 25

מה היו ההישגים בתחום החינוך בא״י?

Answer 25

1. הקמת הסתדרות המורים: ארגון כלל ארצי של מורים עבריים בא״י. שותפה לתהליך החדרת השפה העברית למערכת החינוך המודרנית שקמה בארץ. ההסתדרות פרסמה תוכנית לימודים אחידה לכל הארץ ותרמה לשיפר איכות ההוראה בעברית 2. הקמת מסגרות חינוכיות עבריות: בתי הספר העבריים הרבו בטיולים בארץ, בלימודי מורשת וידיעת הארץ, ובמתן פרשנות לאומית חילונית לחגים, כדי לחזק את התודעה הלאומית והרגש הלאומי היהודי והקשר לא״י

Question 26

מה הייתה מלחמת השפות?

Answer 26

*המאבק הלאומי להשלטת השפה העברית כשפת לימוד במוסדות הלימוד בא״י *חברת ״עזרה״ הגרמנית סייעה להקים את הטכניון בחיםה והחל ויכוח על שפת הלימוד שם *הועד המנהל של ״עזרה״ החליט ששפת הלימוד בתחומי המדע והטכנולוגיה תהיה גרמנית כי ספרי הלימוד היו בגרמנית ועוד לא הומצאו מילים בעברית למונחים מדעיים *בגלל ששהחלטה התנגשה בשאיפות הלאומיות של היהודים, החלה התנגדות כללית בקרב המורים, התלמידים, ומנהיגי התנועה הציונית והציבור הנרחב. המורים התפטרו והורים לא שלחו את ילדיהם ללימודים וכולם עברו לבתי ספר עבריים *הוועד נכנע ונקבע שלימודי הפיזיקה והמתמטיקה ילומדו בעברית *היישוב היהודי התלכד סביב המאבק למען העבריתף המאבק חיזק את הרצון להשליט את העברית במוסדות החינוך, קמו בארץ מוסדות לימוד עבריים נוספים וההסתדרות הציונית החלה לגלות מעורבות גדולה יותר בנושאי חינוך ותרבות בא״י