סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל Flashcards
(8 cards)
מהי הדה- קולוניאליזם?
שלילת הקולוניאליזם (המסגרת שבמסגרתה כבשו מעצמות אירופה אזורים בעולם וניצלו אותן לצרכיהן הכלכליים והצבאיים.
תהליך שהוביל שהוביל בהדרגה לסיום השליטה של המעצמות על המושבות מעבר לים , ולהקמת מדינות לאום עצמאיות בארצות אלו.
תחילת התהליך היה בין שתי מלחמות העולם, אך שיאו מתרחב אחרי מלחמת העולם השנייה ובשנות החמישים והשישים של המאה ה20
תהליך הדה-דולוניזציה התרחש בכל איזור בו שלטו המעצמות הקולוניאליות
מהם הגורמים האידיאולוגיים לתהליך הדה קולוניזציה?
- התפתחות רעיון הלאומיות:
השליטה הקולוניאלית חשפה את העמים שחיו תחת השלטון הזר לתרבות ולרעיונות האירופאים, בין היתר לרעיונות ההשכלה והתפיסה הלאומית.
העמים שחיו באזורי השליטה הקולוניאלית החלו לפתח תודעה לאומית עצמית בגלל השפעות אלה וכתוצאה מהתנאים הקשים תחת השלטון הזר - התנגדות אידיאולוגית לקולוניאליזם בשתי מעצמות העל:
- ארה״ב הדמוקרטית הליברלית התנגדה כי הקולוניזציה סתרה את הרעיונות הליברלים ואת הזכות להגדרה עצמית. בנוסף, הקולוניאליזם נוגד את התפיסה הליברלית של השוק החופשי כי כרוך בלקיחת יצרים חקלאיים ותעשייתיים של המקום והפיכתם לרכוש ציבורי של המעצמה הכובשת
- ברה״מ הקומוניסטית: התנגדה לקולוניאליזם שנתפס בעיניה כביטוי לניצול ע״י בעלי ההון הקפיטליסטים - דעת הקהל העולמית:
לאחר מלחמת העולם הראשונה נתפס הקולוניאליזם כמדיניות בלתי מוסרית. שינוי זה בתפיסת דעת הקהל העולמית הוביל לכך שהקולוניאליזם מאבד מהלגיטימיות שלו בעולם
מהם הגורמים הכלכליים לתהליך הדה קולוניזציה?
- משבר כלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה:
מלחמת העולם השנייה גרמה לנזקים כלכליים למעצמות קולוניאליות. המעצמות נאלצו להשקיע הון רב בשיקום עצמי, ההשקעה במושבות הייתה כרוכה בפיתוח תשתיות ובהחזקת כוח צבאי ומנהלי בארצות אלה. בשל נזקי המלחמה לא יכלו האימפריות למשיך ולהשיע כספים במושבות - ירידה ברווחיות המושבות:
היתרונות הכלכליים שהפיקו המעצמות מהשליטה במושבות התבססו על הבלעדיות בהפקת התוצרת ובמסחר עם המושבות. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה להתבסס הגלובליזציה בה תפסה התחרותיות והשוק הפתוח את מקום הבלעדיות.
מה היו הגורמים הפוליטיים לתהליך הדה קולוניזציה?
- שינוי יחסי הכוחות בעולם והשפעת המלחמה הקרה:
מעצמות אירופה איבדו מכוחן במלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה החל עידן שתי מעצמות העל- ארה״ב ובריה״מ. במסגרת המלחמה הקרה שתי המעצמות נאבקו בניהן על אזורי השפעה בעולם, וניסו לבלום את המעצמה השנייה. תמיכה במתן עצמאות לארצות השונות שירתה את האינטרס של כל אחת מהן, בתקווה שאלה יצטרפו למחנה שלהן - המאבק של התנועות הלאומיות:
בארצות שהיו תחת שלטון המעצמות הקולוניאליות קמו תנועות לאומיות שניהלו מאבקים נגד השלטון הזר, ומאבקים אלו הסבו לאימפריות אבדות ונזקים והתישו את כוחותיהן. - תפקידו של האו״ם:
האו״ם, ארגון בינלאומי שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, הפך לזירה מרכזית במאבקם של העמים לקבלת עצמאות ולסיום השליטה הקולוניאלית. הטענה המרכזית שהועלתה הייתה שהשיטה הקולוניאלית מנוגדת לאמנת האו״ם ולעקרונותיו - השלכות מלחמות העולם:
במהלך מלחמות העולם גויסו חיילים מן המושבות ע״י המעצמות הקולוניאליות ללחימה בצבאן, והשתתפות חיילים אלה בלחימה הגבירה את השאיפות לעצמאות, במיוחד לאחר שחוו לחימה למען עצמאות מדינת האם
מה היה מעמדם ומצבם הכללי של יהודי ארצות האסלאם
- ב1948 חיו בארצות האסלאם כמיליון יהודים. כעשרים שנה לאחר מכן עמד מספרם על פחות ממאתיים אלף וכיום מספרם עומד על אלפים בודדים
- מדובר בעיקר על ארצות מרוקו, תוניסיה, לוב, מצרים, סוריה, עיראק, לבנון, תימן ואיראן
- היחס ליהודים מצד האוכלוסייה קשור למעמדם של היהודים בדת המוסלמית, שלפיה היהודים (והנוצרים) הם ״עמי הספר״, והם נחותים מהמוסלמים אבל אין לפגוע בהם, אלא להשפילם. היהודים בארצות האסלאם סבלו מיחס מפלה, מזלזל, ולעיתים משפיל מהאוכלוסייה המקומית
- עם זאת בדרך כלל לא חוו אנטישמיות אלימה לעומת באירופה
מהם הגורמים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלאם?
למעלה מ80% מיהודי ארצות האסלאם היגרו מארצות אלה בין השנים 1948-1969. רובם למדינת ישראל ומיעוטם למדינות אחרות ובעיקר אירופה.
- השפעת הדה קולוניזציה:
היהודים בארצות האסלאם קשרו את גורלם עם השלטון הקולוניאלי שהציע להם שוויון אזרחי ומשפטי ואפשרויות תעסוקה.
- שינוי תרבותי:
כחלק מתהליך הדה-קולוניזציה החל במדינות האסלאם תהליך של התרחקות מתרבות המערב והדגשת מאפיינים ערביים ואסלאמיים. היהודים שאימצו בדרך כלל את תרבות המערב מצאו את עצמם בסביבה תרבותית ערבית שהשטלתה בהדרגה על חווית החיים בארצות אלו
- התגברות השנאה ליהודים:
מאחר והיהודים זוהו כתומכי המשטר הקולוניאלי, גברו השנאה והפעולות נגדם. לעיתים המאבק לשחרור הלאומי מיתן את היחס כלפי היהודים מחשש שפגיעה כזאת תפגע בתדמית של התנועות הלאומיות בארצות האסלאם ולעכב את השגת העצמאות. אך מרגע השגת העצמאות לא היו עוד מגבלות והשנאה ופגיעה ביהודים הגיעה לשיא - התגברות הלאומיות:
לאחר מלחמת העולם השנייה התגברו בעולם הערבי המגמות הלאומיות. המגמות האלו הדגישו את המשותף לכל בני הלאום ודחו את היהודים כיסוד זר שאינו חלק מהלאום המתגבש - השפעת הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות:
הביאו לשיא את השפעת הסכסוך הערבי-ישראלי על היהודים בארצות האסלאם. ניתן לחלק את ההשפעה של אירועים אלה על יהודי ארצות האסלאם לשלושה היבטים:
- המעגל הראשון: במדינות שהשתתפו באופן ישיר במלחמה נגד ישראל (מצרים, לבנון, סוריה, עיראק) הייתה למלחמה השפעה ישירה וקשה על היהודים. בולטת בעיקר בכך הייתה מצרים שבה כ-600 יהודים נאסרו, רכושם נלקח והיו פגיעות פיזיות רבות שגבו מחיר של הרוגים ופצועים
- המעגל השני: במדינות שלא לחמו ישירות בישראל (איראן, תורכיה, תימן, מדינות צפון אפריקה) גם ניתן לראות השפעה על היחס ביהודים אך בעומצה פחותה. יוצאת דופן לכך הייתה לוב שבה התחולל ביוני 1948 גל של אלימות קשה נגד היהודים
- הפאן ערביות ופעילותה של הליגה הערבית:
ב1945 קמה הליגה הערבית והיא מנסה לחזק את היסודות הערביים והאסלאמיים, מנסה להשיג אחדות בתוך העולם הערבי כנגד מדינות המערב והתרבות המערבית. הציונות נתפסה כחלק מהאימפריאליזם המערבי ותרבות המערב. במסגרת כל זה הליגה הערבית מחליטה על צעדים נגד היהודים במדינות האסלאם- שלילת אזרחותם, הקפאת חשבוני בנק וכו׳. הליגה הערבית הייתה גורם בולט והשנאה לישראל שימשה כגורם מלכד עבור הליגה הערבית והעולם הערבי - ציונות וזיקה דתית היסטורית לארץ ישראל:
פעילות ציונית התקיימה במדינות האסלאם כבר עם קום התנועה הציונית, אבל התגברה במהלך מלחמת העולם השנייה עם בואם של שליחי התנועה מארץ ישראל. בעקבות השואה, מלחמת העצמאות והתגברות השנאה כלפי היהודים בארצות האסלאם, יהודים רבים חשו סכנה לחייהם והשתכנעו שהפיתרון הנכון הוא לעלות לארץ ישראל. רבים עלו לארץ גם בעקבות הזיקה הדתית וההיסטורית לא״י וההתלהבות מקום המדינה - מדיניות ״חיסול גלויות״:
ממשלת ישראל נקטה במדיניות של ״חיסול גלויות״- העלאת קהילות שלמות למדינת ישראל. למדיניות זו היו שני גורמים מרכזיים- הראשון היה התפיסה שמדינת ישראל היא מרכז העולם היהודי והשני היה מצבם הביטחוני של יהודי ארצות האסלאם שסיכן את קיומם.
.מדינה המדגימה את גורל יהודי ארצות אסלאם- לוב
רקע- יהודי לוב בשנות השלושים והארבעים:
- קהילת יהודי לוב הייתה הקטנה ביותר מקהילות
צפון אפריקה והיוותה כ-4% מכלל התושבים בלוב - לוב הייתה נתונה תחת השלטון האיטלקי
- ב1935 נגזרה על יהודי לוב ״גזרת השבת״ שלפיה חויבו הסוחרים לפתוח את חנויותיהם בשבת
- ב1938 החלה איטליה להתקרב במדיניות החוץ שלה לגרמניה הנאצית שהייתה בת בריתה ואיטליה הצטרפה למלחמה ב1940.
- לאחר ההתקפה הראשונה של הבריטים בלוב הוחרפה ההסתה נגד היהודים והם הואשמו בסיוע לבריטים. השלטונות אסרו חלק מהיהודים עם נתינות זרה, ובניהם מאות יהודים בעלי נתינות בריטית שגורשו למחנות הסגר באיטליה
- צעד נוסף היה שליחת יהודים לעבודות כפייה. כל הגברים היהודים בגילאים 18-45, שהיוו כ-1000 מיהודי לוב נשלחו למחנות עבודה.
על רקע השפעת הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות, חל שינוי לרעה ביחס ליהודים בלוב:
- בערב חג השבועות ב1948 אלפי ערבים בלוב החלו לנוע לעבר השכונות היהודיות כשהם מצוידים במוטות, סכינים, וגרזנים. הפעם, הם נתקלנו בכוחות מגן יהודיים שהתארגנו מאז פרעות 1945. הפגיעות הפיזיות היו אמנם קטנות אבל הנזקים לרכוש היו חמורים
- האירועים בשנים 1945 ו1948 הובילו להגירה של כ-10% מיהודי לוב עד 1948 לארץ. הם נעזרו ב״מוססד לעליה ב״ ורובם הגיעו לארץ דרך צרפת
בשנת 1949, בעקבות הדיונים על שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב, הותרה יציאת היהודים מלוב ועלייתם לישראל בתאני שיוותרו על אזרחותם הלובית
על רקע מדיניות חיסול גלויות:
בסוף 1949 החליט האו״ם על מתן עצמאות ללוב החל מ1952. עם התקרב מועד הכרזת העצמאות של לוב נעשה מאמץ מצד מדינת ישראל להעלות את כל יהודי לוב. בשנים אלו עלו מלוב כ25 אלף, כ-4,100 יהודים נותרו בלוב ורובם עזבו עד מלחמת ששת הימים, כאשר מחציתם עלו לארץ ומחציצם היגרו לאיטליה, ארה״ב, קנדה ובריטניה