התנועה הציונית והיישוב היהודי בא״י בזמן מלחמת העולם הראשונה Flashcards
(10 cards)
מה היו המניעים לשינוי במדיניות העות׳מאנים?
*גורם לאומי: הציונות נחשבה בעיני התורכים כאויבת האיפריה העות׳מאנית כי הייתה תנועה לאומית, מה שמסכן את גורל האימפריה העות׳מאנית , כי היא מעוררת שאיפות לאומיות אצל מי שנמצא בתחומי האימפריה העות׳מאנית. הם הדגישו שאין להם דבר נגד היהודים, אלא נגד הציונות.
*תסכול צבאי: התורכים ניסו מספר פעמים לתקוף את הבריטים בתעלת סואץ מכיוון א״י דרך סיני. ההתקפות נכשלו והיה צורך בסיפוק צורכי הצבא התורכי במלחמה
*תורכיה לחמה ברוסיה, ומכיוון שרבים מבני הישוב היהודי היו ממזרח אירופה והתורכים ראו בהם כמזוהים עם רוסיה. היה יחס עוין כלפי העולים הציונים שהגיעו ממדינות שהשתייכו למדינות ההסכמה
מה היו המניעים לשינוי במדיניות העות׳מאנים?
*גורם לאומי: הציונות נחשבה בעיני התורכים כאויבת האיפריה העות׳מאנית כי הייתה תנועה לאומית, מה שמסכן את גורל האימפריה העות׳מאנית , כי היא מעוררת שאיפות לאומיות אצל מי שנמצא בתחומי האימפריה העות׳מאנית. הם הדגישו שאין להם דבר נגד היהודים, אלא נגד הציונות.
*תסכול צבאי: התורכים ניסו מספר פעמים לתקוף את הבריטים בתעלת סואץ מכיוון א״י דרך סיני. ההתקפות נכשלו והיה צורך בסיפוק צורכי הצבא התורכי במלחמה
*תורכיה לחמה ברוסיה, ומכיוון שרבים מבני הישוב היהודי היו ממזרח אירופה והתורכים ראו בהם כמזוהים עם רוסיה. היה יחס עוין כלפי העולים הציונים שהגיעו ממדינות שהשתייכו למדינות ההסכמה
מה היו המניעים לשינוי במדיניות העות׳מאנים?
*גורם לאומי: הציונות נחשבה בעיני התורכים כאויבת האיפריה העות׳מאנית כי הייתה תנועה לאומית, מה שמסכן את גורל האימפריה העות׳מאנית , כי היא מעוררת שאיפות לאומיות אצל מי שנמצא בתחומי האימפריה העות׳מאנית. הם הדגישו שאין להם דבר נגד היהודים, אלא נגד הציונות.
*תסכול צבאי: התורכים ניסו מספר פעמים לתקוף את הבריטים בתעלת סואץ מכיוון א״י דרך סיני. ההתקפות נכשלו והיה צורך בסיפוק צורכי הצבא התורכי במלחמה
*תורכיה לחמה ברוסיה, ומכיוון שרבים מבני הישוב היהודי היו ממזרח אירופה והתורכים ראו בהם כמזוהים עם רוסיה. היה יחס עוין כלפי העולים הציונים שהגיעו ממדינות שהשתייכו למדינות ההסכמה
מה היו יעדי השלטון העות׳מאני?
*פגיעה בפעילות התנועה הלאומית היהודית- הציונות
*סיפוק צורכי המלחמה
מה היו פעולות השלטון העות׳מאני בתחום הצבאי כלפי היישוב היהודי בא״י?
*ביטול הקפיטולציות: רובו של היישוב שהגיע מארצות אירופה נהנה מן השיפוט האירופאי כי היה נתין של ארצות אלו. כעט, כבר לא יכלו להישפט על פי החוק האירופאי הם נותרו ללא הגנה חוקית וגורלם תלוי בשלטון התורכי
*חוק ההתעת׳מנות: עקב ביטול הקפיטולציות התבקשו היהודים לאמץ אזרחות עות׳מאנית שפירושה גיוס לצבא התורכי. מי שסרב לדרישה, גורש בדר״כ למצרים.
מה היו פעולות השלטון העות׳מאני בתחום הדיכוי הכלכלי כלפי היישוב היהודי בא״י?
*תורכיה הכריזה על גיוס כללי ורוב היהודים בני 28-45 נקראו להצטרף לצבא התורכי. בגלל גיוסם של אנשים צעירים, נותרו משפחות רבות ללא פרנסה
*הארץ שימשה כבסיס לצבא התורכי והישוב היה חייב לתמוך בו. הצבא התורכי גייס לצרכי המלחמה מן היישוב סוסים, בהמות משא ועגלות. כמו כן, נדרשו היהודים למסור לצרכי המאמץ המלחמתי תבואה, מצרכי מזון, כסף ומס מיוחד. כתוצאה מכך, שותקה כמעט לגמרי העבודה החקלאית ביישוב ומספר המובטלים גדל
מה היו פעולות השלטון העות׳מאני בתחום הדיכוי הלאומי כלפי היישוב היהודי בא״י?
*חיסול הנהגת היישוב: השלטונות העות׳מאניים והצבא התורכי ערכו מצוד על ראשי היישוב, הגלו אותם למצרים וערכו להם משפטי ראווה
*צמצום כל פעילות ציונית לאומית: התורכים גזרו גזרות נגד שימוש בשלטים עבריים, אסרו הנפת דגל, אסרו את קיומו של ארגון השומר ופרקו את המושבות מנשקן. כמו כן אסרו מכירת קרקעות ליהודים
*גירוש יהודי ת״א-יפו: בטענה שהיהודים מסייעים לאנגלים המתקרבים לארץ
מהם הקשיים העולים מנוסח הצהרת בלפור וההבדלים בין הטיוטה הציונית לנוסח הסופי?
- ההצהרה אינה הסכם מדיני משפטי מחייב. הם אמנם נכתבה על נייר רשמי של משרד החוץ הבריטי, אך זה היה מכתב שנכתב לרוטשילד שלא היה נציג רשמי או בכיר של התנועה הציונית
- הניסוח ״רואה בעין יפה״ לא ניסוח מחייב אלא רק מביע אהדה, לעומת בטיוטה הציונית- ״מקבלת את העיקרון״
- ״בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל״ כלומר הגבולות לא מוגדרים ולר ברור אם בכל א״י או רק בחלק ממנה
- מהו פירוש ״בית לאומי״- אוטונומיה תרבותית או מדינה?
- מהו הפירוש להגן על יהודי העולם
- תנאי שהבריטים ייקחו בחשבון את שאר אוכלוסיית א״י כלומר הערבים
מהם ההסברים למתן הצהרת בלפור?
- לבריטניה היו אינטרסים חזקים במזרח התיכון. ישראל נתפסה כמקום אסטרטגי ובריטניה רצתה לשלוט בא״י בגלל קרבתה לתעלת סואץ ובגלל מיקומה כצומת דרכים בין אירופה לאסיה ולאפריקה. במתן הצהרת בלפור, הצליחה בריטניה להתחמק מחלקים בהסכם ונשארה שליטה בפועל על א״י תוך שהיא מבטיחה לתת חסות על המפעל הציוני
- חשש בריטי מהצהרה גרמנית פרו ציונית לאור שמועות על כוונותיה של גרמניה לפרסם הצהרה אוהדת לציונות כדי לתקוע יתד במזרח התיכון
- שאיפה לזכות באהדת יהודי ארה״ב: בריטניה הייתה ממעוניינת בכניסה של ארצות הברית למלחמה לצד בריטניה
- שאיפה לזכות באהדת יהודי רוסיה מתוך אמונה שביכולתם להשפיע על השלטון לא לפרוש מהמלחמה ולא לחתום על הסכם עם גרמניה
(סעיפים שלוש וארבע נובעים מאמונה אנטישמית שבכוחם של היהודים לנהל את העולם)
מה היו התגובות השונות להצהרת בלפור?
- יהודים ציוניים:
למרות המגבלות של ההצהרה, היא שימשה חלק חשוב בתולדות הציונות והציונות ראתה בה מסמך היסטורי חשוב מהסיבות הבאות:
- מטרות הציונות זכו להכרה בינלאומית והציונות הוצגה כמייצגת העם היהודי, בעקיפין הוכרה זכותו של עם ישראל על א״י
- ניצחון פוליטי לציונות המדינית של הרצל כי הושג הצ׳רטר המיוחל והציונות קיבלה הכרה של אומות העולם
- ההצהרה ליכדה את העולם היהודי- ציוני ושימשה זרז לעלייה השלישית - היהודים בתפוצות:
היהודים המשתלבים בארצות שונות ובבריטניה בפרט ראו את עצמם כאזרחים במדינות אלו ורצו לשמור את מעמדם. הם חששו שהקמת מדינה יהודית תיפגע במעמדם המשפטי אזרחי של היהודים בעולם ובבריטניה בפרט. כהיענות ללחץ של היהודים המשתלבים בבריטניה הוסף בהצהרת בלפור תנאי שמבטיח שלא יפנו זכויותיהם ומעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת - יהודים אורתודוקסים:
התנגדו להצהרת בלפור ומשמעותה כי ראו בה כפירה באמונה היהודית הדוגלת בשיבת העם לארצו רק עם בו המשיח - ערבים:
התנועה הלאומית הערבית שהתגבשה באותה העת ראתה בחומרה את מתן הצהרת בלפור ליהודים וטענה לעיוות היסטורי נורא ולסטירה מקפחת לאיגרת מק-מהון לחוסיין שהיו מכתבים עם הבריטים לגבי תמיכת מרד ערבי נגד העותמאנים במזרח התיכון. - בריטים:
הבריטים לא ייחסו חשיבות רבה להצהרה והם לא חזו איזו מחויבות היא תיצור מצדם. כל הממשלות הבריטיות שקמו אחרי מלחמת העולם הראשונה ניסו לצמצם את משמעותה של ההצהרה, אבל העובדה שבריטניה המעצמה הגדולה נתנה בית לאומי ליהודים בא״י הפכה את התנועה הציונית למעשית