דומיננטיות המיספרלית

Question 1

קורפוס קלוסום-

Answer 1

מערכת אקסונים שמכילה 200 מיליון אקסונים המחברת בין שתי ההמיספרות.

Question 2

Split brain-

Answer 2

מצב בו חותכים את הקורפוס קלוסום ומפרידים בין שתי ההמיספרות. כך גילו את המומחיות של כל המיספרה.

• הפרדת ההמיספרות יכולה לגרום לפיצולי אישיות בין צד ימין לצד שמאל.
• יד שמאל (שנשלטת על ידי המיספרה ימין) יותר טובה בביצוע פאזלים מסובכים ובהעתקת דמות תלת מימדית, מאחר והתפיסה התלת מימדית (המרחבית) יותר טובה בהמיספרה הימנית.

Question 3

מאפיינים

Answer 3

• המידע עובר הצלבה.
• בין שתי ההמיספרות יש קישור שבזכותו אנו רואים את העולם כשלם.
• קיים דמיון בין שתי ההמיספרות והן יכולות לתפקד באופן עצמאי.
• למרות הדמיון בין שתי ההמיספרות, כל המיספרה עוברת התמחות במהלך החיים וכך היא מתמחה בביצוע פונקציות מסויימות.
  כלומר – יש תפקודים שיכולים בפוטנציאל לקרות בשתי ההמיספרות, אך במצב התקין כל המיספרה לוקחת אחריות על תפקידים ספציפיים ולא מתעסקת בפונקציות ספציפיות אחרות.

Question 4

התמחות המיספרה שמאלית:

Answer 4

• שפה
• מתמטיקה
• לוגיקה
• ניתוח אנליטי המשכי של מצבים

Question 5

התמחות ימנית:

Answer 5

• תפיסה מרחבית.
  פגיעה בהמיספרה ימנית תוביל להזנחת צד.
• כישורים
• אינטואציה
• ניתוח סימולטני ולא המשכי (זיהוי פנים למשל)

Question 6

התפתחות ההתמחות:

Answer 6

• הדומיננטיות ההמיספרית מתפתחת בהדרגה.
• כשאנו נולדים שתי ההמיספרות יכולות לקבל התמחויות דומות, אך ככל שאנו מתפתחים כל המיספרה מפתחת בצורה טובה יותר את היכולות הספציפיות שלה – כך מתפתחת המומחיות הספציפית לכל המיספרה

Question 7

לטרלזציה:

Answer 7

העברת מומחיות מהמיספרה אחת לשנייה. (בגלל פגיעה למשל) זו יכולת מוגבלת, תלויה בגיל, במידת הנזק המוחי, וברמת האימונים.

Question 8

שפה
צד

Answer 8

ברוב המקרים בצד שמאל.

Question 9

איזורים שקשורים לשפה

Answer 9

• פול ברוקה- חקר על פגיעות ביכולת השפתית. הוא טיפ לבאנשים שחוו שבץ באונה הפרונטלית השמאלית.
• וורניקה- עקב אחרי הנזקים המוחיים של מטופלים ודיווח שפגיעה באונה הטמפורלית השמאלית פוגעת גם ביכולות השפה.
• איזורים נוספיפ שקשורים לעיבוד השפה:

קורטקס אודיטורי.
קורטקס ויזואלי
קורטקס מוטורי.

Question 10

Arcuate faciculus-

Answer 10

אלומת האקסונים שמחברת בין איזור ברוקה לאיזור וורניקה.

Question 11

אפזיית ברוקה- non fluent agrammatical aphasia.

Answer 11

• הם מבינים מה שוואלים אותם אך לא מצליחים להוציא לפועל תשובה קוהרנטית בעלת היגיון.
• הדקדוק לא תקין
• אוצר מילים שיוציאו יהיה בעל הקשר לשאלה.

Question 12

אנומיה-

Answer 12

חוסר יכולת למצוא את המילה המתאימה.

Question 13

איזור ברוקה אחראי:

Answer 13

• להוציא לפועל את השפה.
• שולח פקודות לאיזורים מוטורים שיפעילו את שרירי הדיבור.
• אחראי גם להוציא פקודות לביצוע דיבור ברור.
  כלומר- מקודד מילה שקיימת בזיכרון, מחבר אליה מילות חיבור ושולח את הפקודה לקורטקס המוטורי.

Question 14

אפזיית וניקה-

Answer 14

• פגיעה זו מאפיינת בדיבור שוטף, מהיר ודקדוקי, אך חסר משמעות.
• הנשאל לא יבין מה ששאלנו.

Question 15

איזור ווניקה אחראי על

Answer 15

• הבנת המילה הנשמעת או הנקראת.
• פגיעה באיזור זה תפגע ביכולת לתת משמעות למילים נקלטות וביכולת להרחיב תשובה בעלת משמעות ובעלת הקשר לשאלה שנשאלה.

Question 16

אפאזיה טוטאלית-

Answer 16

אפאזיות שנגרמות כתוצאה מנזק גדול ורחב במוח שמערב את האונה הפרונטלית והטמפורלית. לדוגמה בעקבות שבץ מוחי באיזור ענק במוח שגורם לפגיעה רחבה.

אפאזיה זו גורמת לאיבוד התפקוד באיזור ברוקה ואיזור ורניקה.

• האדם לא יכול לדבר ולא יכול להבין את השפה
• לא יכול לחזור על מילים
• לא יכול לתת שם לחפצים (אפילו לא מתוך רשימת מילים שמוצגת לו).

Question 17

תשובה למילה נקראת:
אדם שקורא טקסט ומתבקש לענות בעקבות קריאת הטקסט.

Answer 17

• המידע מגיע לקורטקס הויזואלי
• משם לאיזור וורניקה (שם מתבצע עיבוד המשמעות של מה שקראתי)
• לאיזור ברוקה (כדי לארגן תשובות לשאלות שנשאלו על הטקסט, תשובה שוטפת בעלת תחביר נכון)
• ולבסוף המידע עובר לקורטקס המוטורי כדי להוציא לפועל את התשובה

Question 18

• תשובה למילה נשמעת: אדם ששואלים אותו שאלה באמצעות מילים

Answer 18

• המסלול יהיה דומה למסלול מילה שנקראת, אך במקום הקורטקס הויזואלי המידע יתחיל בקורטקס האודיטורי.
• משם המידע יעבור לוורניקה והלאה והלאה.