מכאנורצפטורים ופרופריוצפטורים Flashcards
(47 cards)
1
Q
מבנה מערכת העצבים הסומטוסנסורית
A
- Transduction- רצפטור שמייצר התמרה בין אנרגיה מסויימת לאות חשמלי.מייצר פוטנציאל רצפטור שזהו פוטנציאל מדורג, שיכול לגרום לפוטנציאל פעולה והולכה.
- Conduction- סיב תחושתי ספציפי. נוירון נסנסורי.
- Endocing, processing- נוירונים ספניאליים\קרניאליים. מעביר את האות החשמלי מהפריפריה למערכת העצבים המרכזית.
- המידע מגיע לעיבוד במח, בקורטקס ורק אז יגיע למודעות.
2
Q
labeled line
A
- הנוירון העולה עם הרצפטור הפריפריאלי שמבחין בגירוי נקרא
first order sensory neuron. - נוריון זה עושה סינפסה עם
second order sensory neuron,
או בחוט השדרה או במדולה, תלוי במסלול המעורב. - נוירון זה עושה סינפסה עם
third order sensory neuron
בתלמוס וכן הלאה.
בכל שלב, המידע עובר עוד עיבוד.
מידע סנסורי שהובחן על ידי רצפטור ספציפי נשלח דרך מסילה עולה ספציפית על מנת לעורר איזור בקורטקס הסומטוסנסורי.
נהוג להגיד שהמידע הסנסורי
projected
לאיזור ספציפי בקורטקס.
לכן, סוגים שונים של מידע נכנס מופרדים על ידי
labaled line
בין פריפריה לקורטקס
3
Q
התכנסות מידע:
A
שני מערכות יחסים חשובות בין נוירונים קיימות:
התכנסות- convergence
התפצלות- divergence
4
Q
נוריון נתון עשוי להכיל הרבה סינפסות מנוירונים אחרים. יש שני סוגים:
A
- כאשר הרבה סיבים מאותו נוירון מגיעים לנוירון אחד. זה יגרום להעצמת ההשפעה שהגיע לנוירון.
- התכנסות של קלטים שונים על נוירון סנסורי אחד- השפעות שונות ממקורות שונים.
(לדוגמה חלק מעכבות וחלק אקסיטטרוריות, ואז ההשפעה תהיה סכום הסינפסות)
דרך מידע מתכנס, תא בודד מושפע על ידי אלפים של תאים אחרים. יגרום להעצמת ההשפעה של הגירוי שהגיע לנוירון.
5
Q
פיזור מידע
A
- פיזור במסלול מסויים- המידע מתפזר במסלול אחד. כל סינפסה יכולה לתרום לכמה סינפסות חגשות, והמידע העצבי מתפשט. המטרה היא הגבר האינפוט.
- פיזור בין מסלולים שונים- מסלול תחושתי שמפעיל כמה מסלולים שונים. המטרה היא להעביר את האינפוט לכמה מסלולים ואיזורים שונים.
6
Q
מה ההבדל בין החשוים לתחחושות?
A
ההבדל הוא במיקום הקולטנים ובהתמחות שלהם. קולטני החושים לרוב מרוכזים באיזור הקשור אליהם (לדוגמה, ראייה, אז הפוטורצפטורים יהיו מרוכזים בעין)
קולטני התחושות מפוזרים במקומות מגוונים בגוף.
7
Q
מהי מטרת המערכת הסומטוסנסורית?
A
יצירת קשר עם הסביבה החיצונית והפנימית. לכן הקולטנים לא רק בפריפריה, אלא גם באיברים פנימיים (כמו רצפטורי שרירים)
8
Q
חלוקה לתחושות:
A
-
Primary sensations – קור, חום, מגע, כאב
בעלות מסלול תחושתי ברור, ידוע וייחודי לכל גירוי -
Derivative sensations – דגדוג, רטיבות..
תחושות “נגזרות” – אין להן מסלול אנטומי מוכר וידוע, ואין להן רצפטורים ספציפיים. תחושות אלו ככה”נ נוצרות מקומבינציה של פעילות במסלולים הפרימריים.
9
Q
sensory deprivation
A
- מניעה תחושתית קצרת טווח יכולה להרגיע את האדם.
- מניעה תחושתית לטווח הארוך יכולה להוות פוטנציאל לפתולוגיה. שינוי של כמה ימים יכול להפשיע על תפיסת העולם.
- שינויים קיצנויים למספר ימים יכולים להיות הפיכים. שינויים קינוציים לזמן ארוך יותר יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך.
- מניעה לגיל (כמו בהזנחה) הצעיר משפיע יותר ממניעה על גיל מבוגר= אובדן של חומר לבן וחומר אפור.
10
Q
רצפטורים:
A
- Exteroceptors- נמצאים בעור, רגישים למידע מהסביבה החיצונית.
- Proprioceptor- ממוקמים בשרירים, מפרקים ורצועות. מסייעים לשיווי משקל ורגישים לשינויים שקורים בתוך הגוף.
- Interreceptor- נמצאים ברקמות פנימיות. רגישים למידע בסביבה הפנימית.
11
Q
התמרת אנרגיה-
A
- בתוך כל רצפטור נמצא ענף של סיב תחושתי- חסר מיאלין ובעל תעלות יוניות שרגישות לגירויים מאנרגיה ספציפית. ברוב המקרים התעלה היא לנתרן.
- כשאנרגיית הגירוי מתקרבת לרצפטור, נתעלה נפתחת ונתרן חודר מהטווח החוץ תאי לתוך הרצפטור.
- חדירת הנתרן גורמת לדיפולריזציה ברצפטור. הפוטנציאל שנוצר נקרא פוטנציאל רצפטור והוא פוטנציאל מדורג. עוצמת הפוטנציאל היא בהתאם לעוצמת הגירוי.
- הפוטנציאל רצפטור עובר לסיב התחשותי שקשור לרצפטור, ובסיב מתרחש פוטנציאל פעולה.
- איזור החיבור בין הרצפטור לסיב נקרא מרווח רנוויה הראשון, זהו איזור רגיש מאוד (כמו האקסון הילוק)
- אם הפוטנציאל רצפטור שייווצר יהיה מספיק על מנת להגיע לפוטנציאל סף, יתחיל פוטנציאל פעולה.
12
Q
האמצעי בו תעלות נתרן נפתחות כתלות בסוג הרצפטור:
A
האם הרצפטור הוא חלק מהסיב או תא נפרד.
13
Q
במקרה שבו הרצפטור הוא חלק מהסיב:
A
זרם מקומי בין הרצפטור שהופעל על ידי וטנציאל רצפטור וממברנת התא הסמוך לרצפטור גורם לדיפולריזציה של האיזור הסמוך.
14
Q
אם הרצטפור הוא תא נפרד
A
תא הרצפטור עושה סינפסנה עם הסוף של סיב העצב העולה. פוטנציאל הרצפטור מקדם את פתיחת תעלות סידן תלויות המתח בתא הרצפטור. הסידן שנכנס כתוצאה מכך גורם לשחרור של נוירוטרנסימטור על ידי אקסוציטוזה שעובר בדיפוזיה דרך מרווח הממברנה ונקשר לרצפטורים ספציפיים על הממברנה של הנוירון הסנסורי. קשירה זו פותחת תעלות רצפטוריות לנתרן. אם הנתרן שנכנס כתוצאה מפעולה זו גורם לדיפולריזציה של הסיב העולה עד לפוטנציאל סף, תעלות תלויות מתח לנתרן נפתחות, ומגרות פוטנציאל פעולה שמועבר למערכת העצבים המרכזית.
15
Q
הסתגלות:
A
- מצב שבו למרות שהגירוי ממשיך, הפוטניאל הרצפטור פוחת. חלק תופעה זו נקראת הסתגלות.
- בהתאמה, תדירות פוטנציאל הפעולה בנוירון הסנסורי פוחת, כלומר, הרצפטור “הסתגל” לגירוי בכך שהוא לא מגיב לו באותה הרמה.
16
Q
בהתאם למהירות ההתסגלות, רצפטורים מסווגים כ:
A
- Tonic receptor- לא מסתגלים או מסתגלים באיטיות. שימושיים כאשר חשיבות שימור האינפורמציה מהגירוי היא חשובה.
- Phasic receptor – מסתגלים במהירות .חלקם מגיבים עם דיפולריזציה קלה, שנקראת
off response,
כאשר הגירוי מוסר. שימושיים כאשר חשיבות שינוי עוצמת הגירוי היא חשובה. למשל רצפטורי מגע. וזו הסיבה שלא מרגישים באופן תמידי את הטבעות שאנו עונדים, את הבגדים וכו. - השוני- רצפטורים עם התסגלות מהירה מאותתים למח על מאורעות בתחילתם, ורצפטורים בעלי התסגלות איטית מטרתם לאותת למוח על הימשכות של מאורעות.
17
Q
שדה רצפטיבי-
A
- לכל רצפטור יש איזור שממנו הוא מסוגל לקלוט גירוי. אם הגירוי יהיה מחוץ לשדה הרצפטור לא ייצר פוטנציאל.
- ישנה חפיפה בין שדות רצפטיביים, מטרת החפיפה היא התכנסות אינפורמציה.
- מספר שדות רצפטיביים יכולים להיכלל בתוך שדה אחד משותף שנכנס לנוירון מסויים.
- כך ישנה התכנסות של קלטים לשם הגברת האינפוט לאותו נוירון. אם יהיה גירוי בחפיפה בין שני שדות רצפטיביים, הגירוי יפעיל כבר שני רצפטורים ובכך יגביר את האינפוט.
ויקיפדיה:
שדות קלט גדולים מאפשרים לתא לגלות שינויים על-פני שטח נרחב יותר, כלומר מקנים לו רגישות גבוהה יותר. בהקשר זה, “רגישות” היא מידת היכולת לחוש במגע כלשהו, אבל במחיר של חישה מדויקת פחות וחדה פחות, כאן “חדות” היא היכולת לקבל יותר פרטים של העצם שאיתו נוצר מגע. למשל, אצבעות, שדרושה להן יכולת לגלות פרטים עדינים בעצם, מאוכלסות בצפיפות על ידי מספר רב של תאי חישה מכנית, בעלי שדות קלט קטנים, בעוד שבגב וברגליים, למשל, יש מספר קטן יותר של תאי חישה, שלהם יש שדות קלט גדולים. לתאי חישה בעלי שדות קלט גדולים יש בדרך-כלל “נקודה חמה”
(hot spot),
שהיא מקום בשדה הקלט (על פי רוב - במרכז, ישירות מעל תא חישה נתון) שבו הפעלת גירוי מייצרת את התגובה החזקה ביותר
18
Q
הקשר בין רגישות איבר לשדה רצפטיבי:
A
ככל שיש יוצר שדות רצפטיביים, האיבר יותר רגיש.
19
Q
מיקום המכנורצפטורים בעור:
A
נמצאים על שתי השכבות הראשונות של העור- הדרמיס והאפידרמיס.
20
Q
סוגי מכנורצפטורים:
A
- גופיף פוציני
- Meissner corpuscle
- Hair follicle
- Ruffini ending
- Markels disk
- Krause end-bulb
21
Q
גופיף פצ’יני-
A
- עשוי משכבות כמו בצל. בכל רצפטור יש סיב תחושתי שחודר לתוך הרצפטור למרכז.
- הכי גדול- 2 ממ
- מלבד העור מצוי גם ליד מפרקים, שרירים, גידים ועצמות.
- ממוקם עמוק בשכבת הדרמיס של עור שעיר ועור חלק.
- שדה רצפטיבי גדול מאוד שיכול לכלול אצבע שלמה או חלקים מכף היד.
- מסתגל במהירות.
- רגיש לויברציה ומגע עמוק
22
Q
Meissner corpuscle
A
- שכבות שיושבות אחת על השנייה, והסיב התחושתי חודר את השכבות
- קטן פי עשר מגופי פצ’יני
- נמצא בגבולות בין עור שעיר לעור חלק (לדוגמה – באצבעות בחלק שבין כף לגב היד)
- ממוקם באפידרמיס – מאוד שטחי
- בעל שדה רצפטיבי קטן של מספר מ”מ
- Moderate adapting
- מגע עדין ומדגדג כמו נוצה
23
Q
Hair follicle
A
- לכל שיערית בגוף שלנו יש סיב עצב שכרוך סביב השיערית. השיערית גם נחשבת מכנורצפטור
- נמצא בעור שעיר בלבד, בשכבת הדרמיס
- לחלק מהשיעריות יש שריר קטן, כאשר הוא מופעל הוא זוקר את השיערות (מופעל על ידי המערכת האוטונומית)
- Moderately adaptive
- אצל חיות, הרגישות של השיעריות מאוד גבוהה והן משמשות עבור הישרדות הרבה יותר מאצל בני אדם
- לדוגמה – חפרפרת יכולה לחוש תולעת בגודל 1-2 מ”מ באמצעות השיעריות
- ריסים של בני אדם – גם הם שיעריות. סיב העצב נמצא בחלק שנמצא בתוך העור
- רגיש למגע ליטוף עדין על השיער כמו בשיער של הזרוע
24
Q
Ruffini ending
A
- נראה כמו צלחת שטוחה
- נמצא בעור שעיר ובעור חלק, עמוק בשכבת הדרמיס
- בעל שדה רצפטיבי גדול (כמו הפוצ’יני)
- Slowly adapting
- רגיש למגע עמוק, לחץ ממושך ומתיחה של העור
25
Markels disk
* בנוי מטרמינל ואפיתל שטוח בצורת דיסק.
* נמצא באפידרמיס- שטחי
* בעל שדה רצפטיבי קטן מאוד
* מסתגל באיטיות
* מבחין במגע עדין וממושך. כמו כתב ברייל
26
Krause end-bulb
* מעין רקמת חיבור כדורית שבתוכה נמצא סיב העצב. בנוי כמו כדור חוטים.
* נמצא באיזור החיבור בין עור יבש לעור לח (שפתיים, לשון ואיברי מין)
27
Microneurography-
Microneurography- שיטה בה מחדירים אלקטרודה קטנטנה דרך העור לרצפטור בודד, ויש מערכת שלמה שמקליטה את הפוטנציאל רצפטור שמייצר הרצפטור.
28
דוגמאות לתכונות תגובה שמצאו בעזרת המיקרונוירוגרפיה:
* גופיפי פוציני רגישים במיוחד לויברציה בתדר גבוה. 200-300 הרץ. טקסטורה עדינה
* גופיפי מייסנר רגישים לויברציה בתדר איטי יותר. טקסטורה גסה.
* רופיני- תדר נמוך יותר ומשוטח. משטחים חלקים יותר.
29
דוגמה לפעולת ההתמרה של גופי פוציני-
* לגופיף יש 7-20 שכבות של רקמות חיבור, בינהם יש נוזל.
* כאשר מופעל לחץ על המכנורצפטור, השכבות מתעוותות וזה גורם לפתיחת תעלה יונית ודיפולריזציה.
* נוצר פטונציאל פעולה.
* בזכות האדפטציה המהירה של הרצפטור, הנוזל מסתדר מחדש יחסית מהר לאחר השינוי בתנאים. ברגע שהונזל סתדר הוא מפסיק ללחוץ על הסיב.
* כשמסירים את העצבע מהגירוי, השכבות שוב מתעוותות ושוב צריכות להסתדר מחדש, מה שגורם של לנוזל לזוז וליצרית פוטנציאל.
* חשוב- גם למכנורצפטורים עם הסתגלות איטית יותר התדריגות גבוהה יותר בהתחלה, כי חשוב לנו לדעת על פריצת גירוי בזמן אמת.
30
Two point descriminition-
היכולת לשלנו לחוש ולהבדיל בין שני גירויים כאשר הם מתרחשים במקביל. קיים מרחק מינימלי מסויים בו אדם יחוש שני גירויים, ומתחתיו הגירוי ירגיש כאחד. המרחק המינימילי הזה נקרא TPD
הרגישות העורית לגירויים מכניים מגוונת מאוד ומתשנה באיזורים שונים בגוף.
31
* המרחקים:
* אצבעות: 2 עד 4 ממ
* כף יד: 3-4
* שפתיים: 6-7
* אגודל ברגל: 10
* גף רגל: 21
* זרוע: 39-40
* גב 42
* שוק 47
32
המרחק המינימלי הוא פונקציה ישירה של 3 גורמים במערכת הסומטוסנסורית:
* **צפיפות המכנורצפטורים**, וליתר דיוק צפיפות השדות הרצפטיביים שלהם. ככל שהם צפופים יותר – מרחק קטן יותר
* **גודל השדות הרצפטיביים.** ככל שהם קטנים יותר – כך מהרחק קטן יותר
* **הייצוג במוח של האיבר** (הומונקולוס בקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני). ככל שהאיבר תופס מקום יותר גדול בהומונקולוס – כך מרחק הקטן יותר.
ככל שהרזולוזציה קטנה יותר – הרגישות גבוהה יותר.
33
מה הם הגורמים שמאפשרים קריאת ברייל:
אדפטציה מהירה של גופיפי פוציני, ומרחק מינימלי קטן בקצות האצבעות.
34
איניבציה לטרלית-
זהו התהליך הפיזיולוגי שעומד מאחורי המרחק המינימלי. זהו תהליך בו מסלול תחושתי אחד מדכא את המסלולים התחושתיים שנמצאים סביבו.
מערכת העצבים שלנו מחווטת באופן שבו הגירוי החזק והדומיננטי ביותר הופך למסלול התחושתי הדומיננטי. למסלול זה יש קולטראליים – המסלולים התחושתיים השכנים מאותו סוג. המסלול הדומיננטי גורם לאקסיטביליות של הנוירונים שלו, ובנוסף הוא מדכא אוטומטית את המסלולים התחושתיים שמסביבו, וכך במוח כל הגירוי נתפס כמשהו שיש לו ***שיא***.
**במידה ויש שני גירויים שיחסית רחוקים אחד לשני** – מכל גירוי יוצא מסלול דומיננטי שמדכא את המסלולים הקולטראליים – סיבי הביניים. מכל גירוי יש מסלול אחד דומיננטי שמשדר את נקודת השיא למוח והמוח מבין שמדובר בשני גירויים שונים.
**במידה ושני הגירויים מאוד קרובים אחד לשני** – גם פה מכל גירוי יוצאים מסלולים תחושתיים – מסלול תחושתי דומיננטי ומסלולי ביניים. אם חל דיכוי של המסלולים השכנים המוח יידע שיש מרווח בין שני הגירויים.
אך אם הגירויים מאוד קרובים לעיתים זה לא מאפשר מספיק
lateral inhibition
. מצב זה גורם למעין מריחה של המידע ***(אין שיא)*** – האקסיטביליות מתפזרת ואין מרווח בין הגירויים. לכן, המוח קולט את המסלולים כגירוי תחושתי אחד.
תקציר- באיניבציה הלטרלית, הנוירון מסוג ראשון שמקבל את הגירוי החזק ביותר, עושה סינפסה עם אינטרנוירונים איניבטורים פרה סינפטיים. האינטרנוירונים האלה עושים סינפסה עם נוירונים מסוג ראשון לטרלים לנוירון העיקרי ומשפיעים על שחרור הנוירוטרנסימטור שלהם- במקרה זה מפחיתים אותו ולכן גורמים לאיניבציה לטרלית.
35
תחושת מצב-
* ההרגשה שאנו יודעים היכן אנחנו ואיברינו ממוקמים במרחב.
רוב המכאנורצפטורים שנמצאים בסביסות השריר הם מתסגלים במהירות.
36
בזכות איזה רצפטורים קיימת תחושת מצב
פרופריוצפטורים
מכאנרצפטורים
37
מה מאפשר הימצאות פרופריוצפטורים בשריר ומכנורצפטורים בסביבתם באותו אזיןר\<
הימצאות פרופריוצפטורים בשריר ומכנו רצפטורים בעור וברקמות החיבור באותו איזור **מייצרת גיבוי.** לדוגמה במקרה של ניתוח להחלפת מפרק, המכנורצפטורים שהיו שם לא נמצאים יותר, אך הפרופריוצפטורים יפצו.
38
פרופריוספטורים הם רצפטורים בעלי שתי פונקציות עיקריות:
* **Position sensation** – תחושת המיקום. אחראים לכך שנדע בכל רגע נתון את המיקום והאוריינטציה של חלקי הגוף שלנו.
* **Rate of motion** – אחראים לכך שנדע את קצב התנועה שלנו ושל חלקי הגוף שלנו – קינאסטזיה.
39
קיימים שני סוגי פרופריוצפטורים:
* Golgi tendon
* Muscle spindle
40
Golgi tendon-
ממקום בתוך גיד השריר.
רגיש מאוד לשינויים במתח.
כל פעם שאני מכווצים\משחררים את השריר, נוצר פוטנציאל רצפטור.
41
Muscle spindle-
סיב עצב שכרוך סביב קבוצה של סיבי שריר בודדים.
מודד את אורך וקצב המתיחה של השריר.
42
הסיבים הסנסורים שקשורים למכאנורצטורים ופרופריוצפטורים נחלקים לשני סוגים:
* **A אלפא**
קוטר אקסון גדול יותר ומעטפת עבה יותר
. משמע מוליכים מהר יותר. מוליך פי 2-3 מאשר סיב בתא.
קשורים לפרופריוצפטורים
* **A בתא-**
קשורים אקסטרורצפטורים
* שניהם בעלי מהירות הולכה יחסית מהירה.
43
טרשת נפוצה:
מחלה אוטואימונית שסיבותיה לא ברורות לגמרי.
אצל חולי
MS
הגוף תוקף את מעטפת המיאלין של **הסיבים התחושתיים**, ולכן אנשים עם
MS
לוקים בחסרים תחושתיים של תחושות מגע ומצב – בעיות בשיווי משקל, התמצאות במרחב, מישוש חפצים, ירידה ברגישות לגירויים מכניים..
מדובר במחלה פרוגרסיבית שמחמירה עם השנים.
44
לאחר שהסיב התחושתי חדר את חוט השדרה, הוא יכול להמשיך באחד משני נתיבים:
* להמשיך ישירות לחומר האפור בגזע המח ומשם למוח דרך החומר הלבן
* לחדור לחות החומר האפור וליצור סינפסות על גבי נוירונים שנמצאים בקרן הדורסלית. קשור למסילות כאב בין היתר
45
המערכת הדורסית. מסילות של סיבים סנסורים שעולים ישירות לגזע המוח- cuneate and gracilis
* מידע מרצפטורים.
* הנוירון הראשון עולה באותו צד בחומר הלבן בעמודה האחורית ומגיעה למדולה עם גרעינים על שמו.
* הנוירון השני גופי התאים שלו בגרעינים על שמו,, הוא חוצה לצד השני והמסילה שלו היא בין הגרעין לתלמוס. מסילה זו נקרא מדיאל למניסקוס
* הגרעין בתלמוס הוא ה
VP.
* ומהתלמוס המידע נשלח לקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני
S1
* המערכת הזו נקראת בכללותה-
**dorsal column medial lemniscus**
* המידע מסודר בצורה סומטוטופית- המידע בגפיים התחתונות עולה בחלק המדיאלי יותר של החומר הלבן, גרסיליס. ואילו מהגפיים העליונות בחלק הלטרלי של החומר הלבן. הסידור הזה ממשיך גם בגרעינים במדולה.
* עיבוד המידע מתחיל בגרעינים במדולה, אך רוב העיבוד נעשה בתלמוס ובקורטקס.
46
מסילות תת הכרתיות:
* חלק מהנוירונים הראשונים עושים סינפסה ב
intermediate zone, ואז עולים למוח ב
ventral spinocerebellar tract
* חלק עושים סינפסה בגרעין על שם קלארק, ואז עולים ב
dorsal spinocerebellar
חלק עולים ישירות לצרבלום, דרך גרעין
cuneatus
שבמדולה
cuneocerebellar tract
47
אשליית פינוקיו-
שמים יד בקצה האף, ומגרים בויברציה את הבייספס. הרצפטור ספינדל קולט את מתח השריר בבייספס, -, ומאחר והוא עובד בו זמנית עם המכנורצפטורית של האצבע- נוצרת אשליה שהאף מתארך והיד מתרחקת מהפנים.
