עיבודים סנסוריים מוחיים

Question 1

תלמוס-

Answer 1

תחנת עיבוד מוחית ראשונה באמצעות מבנה מורכב. חשיבותו גדולה. כאשר הקשר בין התלמוס לשאר איזורי הקורטקס מנותק. חלה אטרופיה מאוד גדולה.

Question 2

בין תפקידי התלמוס:

Answer 2

תחנת ממסר- באמצעות שלוחות.
התלמוס מבצע עיבוד גם בעצמו. עיבוד סנסורי דיסקרמינטיבי- בזכותו אנו יכולים להבחין בין סוגים שונים של גירויים. (חום ומגע נניח). התלמוס יכול גם לעזור לעשות הבחנה גסה של עוצמת הגירוי, המיקום שלו והמשך שלו.

Question 3

מה מסייע לתלמוס להבחין בין מיקום הקלטים התחושתיים.

Answer 3

הסידור הסומטוטפי אך מדובר בהערכה גסה.

Question 4

הגרעינים העיקריים בתלמוס שעוסקים בעיבוד הסומטו סנסורי-

Answer 4

• VPM VPL- מקבלים מידע מכל סוגי הרצפטורים בגוף.
• הגרעינים האינטלמינטיים מקבלים מידע בעיקר מנוזיצפטורים.

Question 5

פגיעה בתלמוס-

Answer 5

גורם לירידה ביכולת לעבד את עוצמת הכאב, איכות הכאב משך ומיקומו. וביכולת להבחין בין סוגי גירויים.

Question 6

כאב מרכזי-

Answer 6

• בעקבות פגיעה בתלמוס במיוחד באיזורים שמעבדים את המידע הנוזיספטיבי- מתפתח אצל אדם כאב כללי וכרוני.
• מנגנון לא מאוד ברור
• דווקא בגלל ירידה בנוירונים שמעבדים את חווית הכאב, מתפתח כאב כרוני.

Question 7

תפריד הקורטקס הסומטוסנסורי:

Answer 7

• עיבוד סנסורי דיסקרימיטיבי. זהו התפקיד העיקרי שלו. בניגוד לתלמוס הוא עושה בצורה יסודית ומדוייקת.
• הוא בעצמו תחנת ממסר לאיזורים נוספים בקורטקס.

Question 8

קורטקס סומטוסנסורי ראשוני מכיל את החלקים:

Answer 8

• ברודמן 1,2,3 איי ובי. מהסולקוס המרכזי אחורה.

בנוסף יש המחשיבים גם את איזור 5 ו7. (אונה פריאטלית אחורית. (קודם3 ואז ל1 ו2)

• איזור 1- מומחה לטקסטורה
• איזור 2- מומחה לעיבוד גודל וצורה.

Question 9

ההבדים בין התלמוס לסומטוסנסורי-

Answer 9

עיבוד המקום של הגירוי. התלמוס מבדיל רק בין איזורים תחתונים לעליונים. ואילו הקורטקס מבדיל לפי המפה הסומטוטופית.

מודעות פשוטה למדע, לחץ,טמפרטורה וכאב מובחנת על ידי התלמוס- רמה נמוכה יותר של המח, אבל הקורטקס הסומטוסנסורי הולך מעבר לזיהוי פשוט של תחושה לתפיסה מלאה יותר.

התלמוס יהפוך אותנו למודעים לכך שמשהו חם או משהו קר נגע בגוך שלנו, אבל הוא לא יגיד לנו איפה או מה העוצמה.

הקורטקס הסומטוסנסורי ימקם את המקור ויאבחן את רמת העוצמה של הגירוי. הוא מסוגל גם לאבחנה מרחבית, ולכן יכול להבחין ולהבדיל בין צורות שונות שאנחנו מחזיקים, ולהבדיל בין שינויים עדינים בחצים דומים שבאים במגע עם העור.

Question 10

מאפיינים של המפה הסומטוטופית:

Answer 10

• לא פרופורציונלית.
• לא רציפה- לא לפי סדר האיברים בגוף.
• צפיפות שדות רצפטיביים.
• הכל כתלות בהישרדות.
• דינאמי- יכול להתשנות בתנאים קיצוניים.

Question 11

Cortical plasticity-

Answer 11

האיזורים שליד הנוירונים מקבלים שליטה על אותם איזורים. יש תחרות על המקום בקורטקס ולכן איזורים שנשתמש בהם יותר יקבלו יותר ייצוג. יותר שכיח בשלבי ההתפתחות המוקדמים, אבל גם אצל מבוגרים זה קורה.

כשאיזור אחר של המח שמקושר לפעילות מסויימת נפגע, איזורים אחרים עשויים בהדרגתיות לקחת חלק או את על התפקודים של האיזור הפגוע.

מחקרים אחרונים מציעים שיצירה של מסלולים עצביים (לא נוירונים, אלא קשרים בין נוירונים) הם אלה שאחראים לפלסטיות של המח

Question 12

מבנה הקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני-

Answer 12

מסודר בצורה של עמודות ושכבות. אינסוף עמודות ו6 שכבות.

Question 13

עמודות-

Answer 13

• נוירונים שמסודרים בעמודות, כל עמודה מקבלת מידע תחושתי מסוג מסויים (מודליטי ספציפי). לדוגמה, עמודה שמקבלת רק מידע ממכנורצפטורים עם אדפטציה מהירה.
• כל צבר עמודות יקבלו קלטים מסוגי רצפטורים שונים אבל מאיזור סמוך.

Question 14

modality specific

Question 15

שכבות-

Answer 15

• שולחות את המידע לאיזורים שונים בקורטקס.
• בזכות השכבות המידע נשלח לאיזורים אחרים שצריכים לעבד את הגירוי. (חשיבה, רגשיים, איזורים מוטוריים וכו)

Question 16

הסיבה למבנה:

Answer 16

מאפשר עיבוד סימולטני של המידע. משרת את הצרכים הפונקציונליים.

Question 17

בנוסף לתרומה האנטומית של סידור העמודות, יש צורות עבודה לקורטקס הסומטוסנרוית שתורמות לפונקציות החשובות:

ישנן 2 צורות דיכוי של מידע, וצורה נוספת:

Answer 17

• איביציה הדדית
• איניבציה לטרלית

Question 18

Reciprocal inhibition –

Answer 18

קבוצת תאים אחת עובדת, במקביל לדיכוי של קבוצת תאים מתחרים. המטרה היא לייעל את הפעולה של קבוצת התאים שעובדת.
לדוגמה, ברפלקסים – השרירים האגוניסטים מתכווצים והשרירים האנטגוניסטים עוברים דיכוי (פטיש לברך)

Question 19

Lateral inhibition –

Answer 19

ישנו מסלול מרכזי שמדכא את המסלולים הסמוכים לו, כך הוא משתיק את רעש הרקע ומחדד את הסיגנל של המסלול המרכזי. זוהי צורת עבודה יותר אופיינית לקורטקס הסומטוסנסורי. הסיגנל מאוד חד וכך קל לאבחן מה הסיגנל ומאיפה הוא מגיע מהגוף.

זיהוי חפצים- דוגמה קלאסית לעיבוד קורטיקלי אינטגרטיבי. אם ישימו לנו חפץ בכיס, בעזרת המישוש נוכל לזהות איזה חפץ זה .

Question 20

תפקידי אונה פריאטלית בכללי, ובעיקר אחורית.

Answer 20

• יש לו יכולת לעבד תפיסה מרחבית ולבצע אינטגרציה בין החלקים השונים של הגוף.
• יש לו נוירונים עם שדה רצפטיבי גדול יחסית- יכול לקבל מידע רב ממספר מסלולים תחושתיים. מקבל מידע מחלקים גדולים של הגוף בו זמנית.
• בנוסף, יש לו נוירונים שיכולים לעשות עיבוד מאוד מגוון. הוא עושה את האינטגרציה בין כל המידע שנקלט – ויזואליים, אודיטוריים.. עושה אינטגרציה גם בין כל חלקי הגוף שלנו למשהו שלם –
• *body image.**
• הוא יוצר מודעות מה קורה בכל הגוף בכל רגע נתון. מייצר לאדם מודעות של מה קורה עם הגוף שלו, מה היחס בין הקלטים השונים בגוף, איפה הוא במרחב..

Question 21

Astereognosia –

Answer 21

• דוגמה לנזק לאונה הפריאטלית
• אובדן היכולת לזהות אובייקטים על ידי מישוש (למרות שחוש המישוש תקין, הרצפטורים עצמם תקינים).
• גם אם אדם מסתכל על תמונה עם חפצים, הוא לא יוכל לזהות את החפצים שהוא רואה בתמונה. הראייה עובדת אך העיבוד והאינטגרציה בין כל המידע לא תקין.

Question 22

Neglect syndrome

Answer 22

• דוגמה לנזק באונה הפריאטלית
• – האדם מאבד את היכולת להתייחס לחלקים מהגוף שלו. חלקים מהגוף מנותקים מהמודעות שלו, האדם לא מכיר בחלקים מהגוף שלו ולכן גם לא יכול להשתמש בהם.

Question 23

Right parietal neglect

Answer 23

Right parietal neglect – כל העולם בצד שמאל שנקלט דרך העין לא קיים מבחינת האדם.