הרצאות אורח

Question 1

בניסוי הם ביקשו מנבדקים לדרג דמיון בין פרסונות (בידור/פוליטיקה), כאשר חלק דירגו אותם לפי שמות (זיכרון) וחלק לפי תמונות (תפיסה). הם יצרו מטריצות המשוות את הדמיון בעבור כל זוג פרסונות.

מה מצאו?

Answer 1

תוצאות: כשהשוו את הזיכרון לתפיסה מצאו מתאם מסוים אבל לא מושלם. הזיכרון מצליח ליצור איזשהו ייצוג ויזואלי.

מסקנה: יש דמיון בין היצוגים בתפיסה ובזיכרון.

Question 2

מסקנה: יש דמיון בין היצוגים בתפיסה ובזיכרון.
הוסיפו שני תנאים לניסוי, קהל בריטי שלא מכיר את הפרסונות התבקש לדרג דמיון ויזואלי ביניהם וקהל ישראלי שדירג דמיון על פי כל המידע שיש להם על הפרסונות.
* המידע הויזאולי לא מאוד נקי מסמנטיקה (יש מידע על מגדר לדוגמה) הרעיון היה לבנות את המטריצות הנוספות כדי להבין מהי התרומה של כל מידע כזה לתפיסה ולזיכרון.

מה מצאו?

Answer 2

המידע הויזואלי ניבא יותר טוב את התפיסה מהמידע הסמנטי, יש יותר השפעה לאיך שהם נראים בפועל מאשר מה שאנחנו יודעים עליהם.

בזיכרון הדפוס הוא הפוך. המידע הסמנטי ניבא טוב יותר את הייצוג בזיכרון.

Question 3

אימנו 2 רשתות נוירונים: אחת
VGG,
שהתאמנה על תמונות בלבד (ייצוגים וויזואלים טהורים) והשניה
CLIP,
יודעת לעבד גם תמונה וגם טקסט.
כל תמונה הגיעה עם כל המידע הסמנטי שהיה באינטרנט.
שתי הרשתות בסוף אומנו לזהות הבדלים בין דמויות ויזואליות. לכל אחת מהרשתות יצרו מטריצות המייצגות את הדמיון בין הפרסונות. יצרו גם שני תנאים נוספים- נבדקים נחשפו לסט פרצופים שונה, דירוג דמיון לפי ויזואלי (תפיסה) ודירוג לפי שמות (זיכרון).
- זה בעצם אותו ניסוי רק שפה המנבאים הם המטריצות של רשתות הנוירונים.
- ניסו לראות מי תנבא טוב יותר כל מטלה.

מה מצאו?

Answer 3

יצא ששתי הרשתות ניבאו בצורה טובה את מטלת התפיסה, אבל ה
CLIP
ניבאה טוב יותר את מטלת הזיכרון.

מסקנות: הייצוגים של אותו גירוי בתפיסה ובזיכרון דומים כי יש קורלציה, אבל הם גם שונים.
ההבדל המרכזי: מידע סמנטי משפיע יותר על הייצוג הויזואלי בזיכרון מאשר בתפיסה (גם אנושית וגם חישובית).

Question 4

נגיד שכדי ללמוד כישורים חדשים נלמד יום אחד כמה שעות ולאחר מכן כל יום ניגש לנושא לדקה של רענון. רה-אקטיבציה היא הדקה הזאת של הרענון, מעין שליפה של הזיכרון, תזכורות.

במצבים מסוימים זה אכן יעיל יותר ללמידה מאימון אינטנסיבי.

נכון או לא נכון?

Answer 4

נכון

Question 5

הגדר למידה תפיסתית

Answer 5

שיפור רגישות חוש בעקבות אימון (כמו הפרדה בין צלילים או בין ריחות).

Question 6

מתי הזכרונות פגיעים לשינויים?

Answer 6

יש זיכרונות שפשוט עוברים רה-קונסולידציה ושם הזכרונות פגיעים לשינויים.

Question 7

לקחו את אותו הניסוי של אימון אינטנסיבי לעומת שליפה. בכל תנאי המוח נסרק לפני הלמידה ואחרי הלמידה. המטלה בוצעה בתוך ה
MRI.

מה מצאו?

Answer 7

בסריקה שלפני הלמידה המטלה מעוררת איזורים של קשב בעיקר. בסריקה שלאחר הלמידה רואים שבקבוצת הראקטיבציה האיזורים שעבדו הם יותר איזורים גבוהים לעומת האימון המלא.

כנראה שלמידה של אימון מלא פוטרת את האיזורים הגבוהים לעומת הריאקטיבציה שעדיין דורשת מעורבות של איזורים גבוהים יותר.

Question 8

ניסוי:
הצלב הכחול הוא הרמז, ואז עובר זמן עד להגעת המטרה שהיא גירוי בכיוון מסוים (צריך לומר באיזה כיוון הוא ימין או שמאל) וכך יש גם דיוק בנוסף לזמן התגובה. כדי להקשות הוסיפו מיסוך (שלא כולם יצליחו). התנאים היו זמן קבוע בין הרמז למטרה או פרקי זמן רנדומלים עם אותו הממוצע של הקבוע. אחר כך הם בבלוק החמישי שניהם מקבלים תנאי של זמן קצר יותר.

מה מצאו?

Answer 8

הקבוצה הרנדומלית הסתגלה מהר יותר, הלמידה הייתה טובה יותר.

Question 9

מתי יש פחות מיקרוסקדות משמעותית ?

Answer 9

1. בציפייה לגירוי
2. בעת גירוי אודיטורי

Question 10

כנראה שהוספה של רעש טמפורלי עוזרת ללמידה כלפי סביבה משתנה

נכון או לא נכון?

Answer 10

נכון

Question 11

יש חמש דרכים שבה מודעות מעורבת בקבלת החלטות

מהן?

Answer 11

האם האדם בכלל ער
creature consciousness

האם הוא מודע לגורמים חיצוניים ופנימיים המשפיעים על קבלת ההחלטה.

מודעות להשלכות ההחלטה

האם הם מודעים לקשר בין הקטגוריה השנייה והשלישית

המודעות לתהליך קבלת ההחלטה עצמו.

Question 12

ניסו לקחת את המאמרים ולסווג אותם על פי איזו מודעות הייתה חסרה.

איזה קטגוריה הייתה העיקרית שחסרה במאמרים?

Answer 12

האם הם מודעים לקשר בין הקטגוריה השנייה והשלישית:

מודעות לגורמים חיצוניים ופנימיים המשפיעים על קבלת ההחלטה.

מודעות להשלכות ההחלטה

Question 13

מה צריך לעשות כדי לומר שאנחנו לא שולטים בכלל?

Answer 13

צריך מחקר שמראה שגם כאשר אנחנו בכלל לא מודעים לגירוי, הוא דוחף אותנו להחלטה לא מודעת.
על מנת שהמסקנה תהיה רלוונטית צריך להראות שזה קורה החלטה משמעותית.

Question 14

כל העניין של חקר מודעות הוא “מתחת לסף המוחלט”.

נכון או לא נכון?

Answer 14

נכון

Question 15

מתי זה לא אדפטיבי להיות ערני?

Answer 15

בקונטקסט בטוח - סביבה לא מסוכנת