Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

תפיסה ופסיכופיזיקה > תפיסה ויזואלית > Flashcards

תפיסה ויזואלית Flashcards

1
Q

מישהו עיוור יכול לדעת בצורה לוגית מה זה צבע אבל לא יכול לתפוס צבע, כנ״ל לגבי ציור תלת ממדי על דף נייר.

נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדר ראייה וקוגניציה

A

איך התפיסה משפיעה על קוגניציה גבוהה יותר ולהפך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

ככל שמגיעים לגילאים יותר מבוגרים, חדות הראייה גם בהיבט של תפיסת הצבע נהיית יותר טובה.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

ככל שמגיעים לגילאים יותר מבוגרים, חדות הראייה גם בהיבט של תפיסת הצבע נהיית פחות טובה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

בדקו את הקשר בין אפקט סטרופ לתפיסה וויזואלית של צבע:
לקחו נבדקים צעירים עם ראיית צבע טובה, והציגו את הגירויים הללו ->
סימולציה לתפיסת צבע משובשת.

קבוצה אחת רואה צבע בצורה נורמלית וצריכה לדווח את צבע הגירויים בתנאים ניטרליים ותנאי סטרופ.
קבוצה שנייה רואה את הסימולציה למה שקורה בגילאים מבוגרים יותר שתפיסת הצבע שלהם פחות חדה

מה היו תוצאות זמני התגובה?

A

לא שיבשו את תפיסת הצבע = standard
שיבשו את תפיסת הצבע=De-saturated

בין שתי הקבוצות לא היה הבדל משמעותי ביכולת הקריאה של המילה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

ניסוי בתנאי בייסליין (סטרופ)- אין אותיות אלא רק צריכים להגיד מה הצבע של סדרת האיקסים.

מה היו תוצאות הניסוי?

A

מתפתח הבדל משמעותי בין הקבוצות כאשר אלו בתנאי הראיה הסטנדרטית מגיבים יותר מהר לגירוי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

בתנאי חוסר הלימה בין הצבע הכתוב וצבע האותיות (ניסוי אפקט סטרופ) מה היו תוצאות הניסוי?

A

הקבוצה של הסטנדרט בעלת זמני תגובה יותר מהירים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מה נעשה על מנת למדוד אפקט סטרופ?

A

נחסר בין הבייסליין לבין זמן התגובה בתנאי הסטרופ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה מצאו כלל הניסויים בתנאים השונים על הקשר בין אפקט סטרופ לתפיסה של צבע?

A

בקבוצה הסטנדרטית התקבל אפקט של כמעט 200 מילי שניות בין הבייסליין לבין אפקט הסטרופ.
מה שהיה חשוב זה שלאפקט הסטרופ שנמדד בניסוי יש הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות.

הראו שבתפיסת צבע משובשת גדל אפקט ההשפעה של הסטרופ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מהן 2 תכונות פיזיקליות עיקריות של גל האור?

A
  1. אורך הגל
  2. אמפליטודה (עוצמה)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

הגדר תדירות גל אור

A

ההופכי של אורך גל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

הגדר ספקטרום האור הנראה.

A

בתוך כל הספקטרום האלקטרומגנטי, רואים שלתודעה התפיסתית נכנס חלק מאוד צר ומצומצם שזה ספקטרום האור הנראה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

איך אורכי הגל השונים גורמים לנו לראות צבעים שונים?

A

האור הנראה מוחזר מאובייקט- אנחנו תופסים גירויים ויזואליים כאשר גל האור פוגע במשטח/חפץ מסוים ועובר החזרה לרשתית של העין שלנו (ההתחלה של הראייה).
יכולים לקרות עוד דברים לגלי האור- יכולים להבלע במשטח ולא לחזור מהאובייקט למערכת הראייה שלנו (מקרה מאוד ייחודי שבו כל האור נבלע ובמערכת הראייה נתפס צבע שחור).
כאשר כל הספקטרום האלקטרומגנטי של האור הנראה מוחזר אל הרשתית נתפוס צבע לבן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

הגדר
Radiance

A

The amount of energy emitted by a light source (lumen, lux)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הגדר
Illuminance

A

The amount of light falling on a surface.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

הגדר
Luminance

A

The amount of light reflected from a surface.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

הגדר
Lumen

A

The unit of radiance equal to the light emanating from a standard candle, which is slightly more than 0.001 watt at a wave length of 555 nm

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

איפה הראייה מתחילה?

A

הראייה מתחילה כשהאור הנראה מוחזר מעצמים בסביבה אל העין שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מהו תפקיד העין?

A

לרכז את כל האינפורמציה בעולם על הרשתית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה קורה ברשתית?

A

ברשתית מתחילה הראייה שלנו, ומשם מגיעה למוח ומעובדת שם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מהו מבנה העין?

A
  1. אישון
  2. קשתית
  3. קרנית
  4. הלבן של העין
  5. רשתית
  6. קנים
  7. מדוכים
  8. הגומה המרכזית
  9. Optic nerve
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הגדר אישון

A

פתח בעין דרכו נכנס האור (מתכווץ באור חזק).
מווסת באופן אוטומטי את כמות האור שנכנסת למערכת התפיסתית הראייתית שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

הגדר קשתית

A

שריר מעגלי הקובע את גודל האישון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

הגדר קרנית

A

מגן שקוף של העין.
מבנה יותר קשיח, אחראי ל80-75% מהפוקוס של העין שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

לרוב, כשמתחילות בעיות בראייה זה בגלל מה?

A

צמצום היכולת של פוקוס בעדשה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

העדשה אחראית לכמה אחוזים מכוח הפוקוס?

A

דווקא העדשה שהיא גמישה יותר אחראית ל20-25% מכוח הפוקוס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

הגדר אקומודציה (התאמה) של העדשה

A

העדשה גמישה ובאופן אוטומטי עושה את ההתאמה כך שנקודת הפוקוס תהיה על הרשתית (הרטינה).

יש גבול ליכולת האקומודציה של העדשה- ברגע נתון הרטינה יכולה להיות במצב אחד בלבד.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

הגדר משקפיים

A

עדשות מלאכותיות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

הגדר קוצר ראייה
(Myopia)

A

קושי לראות מרחוק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

הגדר רוחק ראייה
(Hyperopia)

A

קושי לראות דברים מקרוב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

מה קורה לעין מבוגרת יותר?

A
  1. העדשה נהיית קשיחה- קשה יותר להתמקד למרחקים שונים.
  2. Presbyopia -
    קושי להתמקד במרחקים קרובים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

עם הגיל כל השרירים בגוף נהיים פחות גמישים ויותר קשיחים. בהתאמה גם יכולת השליטה בעדשה יותר מוגבלת מה שמשפיע על הראייה של דברים בעיקר רחוקים.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

עם הגיל כל השרירים בגוף נהיים פחות גמישים ויותר קשיחים. בהתאמה גם יכולת השליטה בעדשה יותר מוגבלת מה שמשפיע על הראייה של דברים בעיקר קרובים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

הגדר רשתית

A

“מסך” של תאים הממירים אור למסר (פולס חשמלי).

מנגנון אופטי שכל המטרה שלו לווסת את כמות האור דרך האישון וליצור את המיקוד על הרטינה עליה מתחיל עיבוד המידע.

על הרשתית יש המרה של גל האור לסיגנל חשמלי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

הגדר פוטורצפטורים

A

התאים על הרשתית שממירים את הסיגנל לסיגנל חשמלי נקראים ״פוטורצפטורים״.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

יש שתי משפחות של פוטורצפטורים

מהן?

A
  1. קנים
    Rods
  2. מדוכים
    Cones
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

הגדר קנים
RODS

A

תאים רטינליים הרגישים לאור אבל מבחינים רק בגוונים של אפור.

  • יותר רלוונטיים בלילה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

הגדר מדוכים
CONES

A

תאים רטינליים המגיבים לאורכי גל שונים (מקובל לדבר על שלושה סוגים)– הם האחראיים על ראיית צבע.

  • יותר רלוונטיים בראיית יום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

הגדר הגומה המרכזית

A

אזור קטן במרכז הרשתית שבו יש את צפיפות ה-
cones
(המדוכים) הגדולה ביותר והרזולוציה הגדולה ביותר
. מרכז שדה הראייה בו יש את הדיוק והחדות הכי טובים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

הגדר
optic nerve

A

צבר סיבים עצביים הנושאים “מסרים” חשמליים מהרשתית למוח.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

ברשתית 3 שכבות של תאים

מהן?

A
  1. פוטורצפטורים
    (Rods, Cones)
  2. תאים ביפולריים- לוקחים מצד אחד מידע חשמלי מהפוטורצפטורים ומהצד השני מעבירים את המידע לתאי הגנגליון.
  3. העצב האופטי- הצנרת שמובילה אל המוח.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

האם יש יותר קנים או מדוכים?

A

קנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

מהו כיוון הזרימה של הסיגנל הנוירונלי ?

A

בכיוון הפוך לכניסת הסיגנל.
( Cones, Rods => Bipolar cells => Ganglion cells)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

איפה נמצאים הקנים?

A

בפריפריה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

איפה נמצאים המדוכים?

A

בגומה המרכזית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

מי רגיש יותר לאור: קנים או מדוכים?

A

קנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

למי חדות יותר גבוהה: קנים או מדוכים?

A

מדוכים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

האם לקנים יש ראיית צבעים?

A

לא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

האם למדוכים יש ראיית צבעים?

A

כן, 3 מדוכים שכל אחד מהם אחראי על טווח ספקטרום שונה של אורכי גל. הפעולה של שלושתם ביחד היא שמאפשרת לנו את תפיסת כל הצבעים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

הגדר
Macular Degeneration

A

איבוד מרכז האינפורמציה של שדה הראייה. פגיעה בפוטורצפטורים שמתאים באזור של ה
fovea .
(הגומה המרכזית)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

הגדר
Retinitis Pigmentosa - a.k.a “Tunnel vision”.

A

ניוון של הפריפריה של שדה הראייה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

הגדר הסתגלות לחושך

A

כניסה למקום חשוך והסתגלות אל החשיכה.
קורית בגלל שלפוטורצפטורים לוקח זמן להכנס לפעולה ולהיות דומיננטיים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

הגדר עקומת רגישות ספקטרלית

A

רגישות לאורך גל מסוים.
הרגישות של הפוטורצפטורים השונים שונה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

הגדר מעברי פורקניה

A

הצבעים של העולם נראים מעט שונה בגלל ההסתגלות לחושך.
במעברים חדים מסביבה עשירה או דלה באור צבעים מסוימים מתחזקים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

מה קורה במעבר מחושך לאור?

A

מערכת ה
Cones
נכנסת לפעולה והצבע הדומיננטי הוא אדום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

מה קורה במעבר מאור לחושך?

A

מערכת ה
Rods
נכנסת לפעולה והצבע הדומיננטי - כחול וירוק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

מהן שתי מערכות הראייה?

A
  1. ראייה סקוטופית
  2. ראייה פוטופית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

הגדר ראייה סקוטופית

A

Rods -
קנים
ראיית לילה - עוצמות נמוכות של אור - שחור-לבן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

הגדר ראייה פוטופית

A

Cones -
מדוכים
ראיית יום - עוצמות גבוהות של אור - ראייה צבעונית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
58
Q

למה מדוכים נותנים חדות ראייה יותר טובה?
cones

A

לא בגלל שהם בכמות יותר גדולה, אלא בגלל העניין של המבנה שלהם מול התאים האחרים
(convergence).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
59
Q

קיימים 3 סוגי מדוכים
כיצד הם עוזרים לתפיסת צבעים?
cones

A

: כל אחד רגיש לטווח אורכי גל רחב, אך רגיש באופן מקסימלי לטווח אורכי גל מסוים. הצבע הנתפס נקבע על-ידי דפוס הפעילות היחסי של 3 סוגי הרצפטורים.

הקומבינציה שלהם מאפשרת לראות את כל ספקטרום הצבעים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
60
Q

יש 2 סוגי תאי גנגיליון

מהם?

A
  1. Parvo
  2. Magno
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
61
Q

הגדר
Parvo

A

מדברים בעיקר עם תאי הקונס. (מדוכים)

  • נמצאים בעיקר ב
    fovea
  • גוף תא קטן עם דנדריטים קצרים
  • שדות רצפטיביים קטנים = רזולוציה מרחבית גבוהה
  • מופעלים לאחר פרק זמן ארוך יותר
  • העברה עצבית ‘מתמשכת’
    (sustained)
    = רזולוציית זמן נמוכה

מאפשרים ראית פרטים (וראית צבע).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
62
Q

הגדר
Magno

A

נמצאים בפריפריה ויותר מדברים עם תאי הרודס (קנים)

  • ממוקמים על פני כל הרשתית
  • גוף תא גדול עם דנדריטים ארוכים
  • שדות רצפטיביים גדולים = רגישות גבוהה אך רזולוציה מרחבית נמוכה
  • מופעלים תוך פרק זמן קצר מרגע הצגת הגירוי
  • העברה עצבית למשך זמן קצר
    (transient)
    = רזולוציית זמן גבוהה

מאפשרים איתור הופעה והעלמות של גירוי – רלבנטיים לתפיסת תנועה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
63
Q

הגדר שדה רצפטיבי

A

האזור על הרשתית שבסופו של דבר הופך את סיגנל האור לסיגנל חשמלי. מבנה השדה הרצפטיבי של הנוירונים קובע את היכולת התפיסתית שלנו.

64
Q

הגדר
lateral inhibition

A

בין הנוירונים שאחראיים על הראייה שלנו יש אינטרקציה, והסיבה שרואים את הנקודות השחורות בצמתים (באיור משמאל) היא בגלל אינטרקציה של אינהיביציה בין אוכלוסיות תאים שכנות

65
Q

הגדר
Simultaneous Contrast

A

אפקט תפיסתי שבנוי על אותם עקרונות- הריבועים בפנים זהים אך הם נתפסים אחרת מבחינת בהירות: הריבוע השמאלי מוקף במשהו בהיר יותר ולכן האינהיביציה יחסית חזקה יותר מאשר בצד ימין.

66
Q

אין חוק בודד שמסביר את כל היכולות התפיסתיות שלנו (אפילו אם מתמקדים בחוש אחד, או בממד חושי מסוים למשל תפיסה של בהירות).

נכון או לא נכון?

A

נכון

67
Q

הגדר מנגנון השייכות

A

מסביר את
White’s Illusion

בגלל הקווים השחורים שמסביב מפרשים את זה ככהה יותר.
- בדיוק ההפך מההסבר המנגנוני שראינו עד עכשיו.

68
Q

הגדר
Orientation Tuning Curve

A

גרף קצב הירי של הנוירון כפונקציה של הגירוי שמציגים לו.

69
Q

הגדר
simple cells

A

נוירונים שמגיבים למיקום מסוים בשדה הראייה, או שמגיבים לאוריינטציה מסוימת של הגירוי.

70
Q

הגדר
complex cells

A

מגיבים לתנועה של גירוי ראייתי.

71
Q

הגדר אדפטציה

A

המערכת מתאימה את עצמה לעוצמת האור שיש באותו רגע.
- אדפטציה= התאמה.

72
Q

מהו מחיר ההתאמה?

A

אובדן יכולת הרגישות בעוצמות הרגילות לפרק זמן מסוים.

73
Q

הגדר אדפטציה סלקטיבית

A

הסלקטיביות של האדפטציה מוכיחה את העובדה שהנוירונים מגיבים לאוריינטציות מסוימות.

74
Q

בחלק הראשון של הניסוי: הציגו לנבדקים גירויים בקונטרסט מסוים באוריינטציות שונות. מדדו את סף התפיסה עבור כל אוריינטציה.
בחלק השני: הציגו את הגירוי האמצעי בקונטרס מאוד חזק כדי ליצור אדפטציה של המערכת הנוירונלית כך שהסף התפיסתי יעלה ויהיה פחות רגיש.
בסוף החלק השני מדדו שוב את סף התפיסה עבור אותם 5 גירויים (בדיוק כמו בחלק הראשון של הניסוי).

מה היו תוצאות הניסוי?

A

התוצאות בחלק הראשון והשלישי שונות.
אחרי אדפטציה נצפה לעלייה בסף התפיסתי- פחות רגישות

קיבלנו שהייתה עליה בעיקר בדיסק שבאותה אוריינטציה של הגירוי שיצר את האדפטציה.
העלייה המקסימלית בסף היא עבור גירוי שבאותה אוריינטציה של גירוי האדפטציה.

כלומר, יש אדפטציה סלקטיבית

75
Q

ברמה ההתפתחותית: אם חושפים גורי חתולים לעולם באוריינטציה מסוימת (למשל חדר עם קווים אנכיים) ומודדים את התגובה העצבית מנוירונים שמגיבים לקווים אנכיים ואופקיים מה מוצאים?

A

רואים שכאשר הם חופפים לעולם האנכי, הנוירונים שאמורים להגיב לגירויים אופקיים- דוממים. ולהפך.
התמקצעות תגובת הנוירונים נבנית ומתפתחת בשלבים הראשונים של החיים.

76
Q

מה קורה כאשר כשמוציאים את החיה מ׳העולם׳ הזה עם האוריינטציה המסויימת?

A

זה הפיך. כשמוציאים את החיה מ׳העולם׳ הזה נוצרים הקשרים והתגובות שמאפשרים להשמיד את התגובות שלא היו. יש גבול לדבר הזה.

77
Q

אם החיה תהיה יותר מדי זמן בעולם עם אוריינטציה מסוימת עלול להיווצר עיוורון קבוע לגירויים לא מוכרים.

נכון או לא נכון?

A

נכון

78
Q

הגדר מיפוי רטינוטופי

A

הרשתית היא מעין מצלמה דו-ממדית של העולם מסביבנו, העצמים מתפקסים דרך העדשה על הרשתית. לאחר מכן יש מערכת נוספת שמדברת בסיגנלים עצביים, ואותו מיפוי רטינוטופי קורה גם ב-
V1
(יש היפוך והיפוך חזרה).
המיפוי הוא לא אחד לאחד- לא כמו מפה אמיתית.

79
Q

הגדר
Cortical Magnification

A

איפה שמתחילה התנועה הראייתית של הקורטקס הוויזואלי הראשוני אין מיפוי אחד לאחד, אלא יש את התופעה שנקראת

״Cortical Magnification״.

מרכז הרשתית מקבל את מרב המשאבים כדי לתת את העיבוד החד ביותר.

80
Q

כיצד מושפעים הקונס במרכז הרשתית לעומת הקונס בפריפריה בתופעה
cortical magnification
?

A

צמצום המידע של הקונס במרכז הרשתית הוא אחד לאחד, לעומת ה
rods
בפריפריה בהם יש הרבה פוטורצפטורים שמתכנסים
לתא עצבי אחד ולכן הכח החישובי מוגבל יותר וחדות הראייה בפריפריית שדה הראייה פחות טובה.

81
Q

הכניסו נבדקים ל-
fMRI
נתנו גירוי קטן במרכז שדה הראייה, וגירוי גדול יותר בפריפריה. רואים את התגובה המוחית לגירויים שהוצגו.

מה מצאו?

A

יש יותר ׳נדל״ן עצבי׳ לאזורים במרכז שדה הראייה-
Cortical Magnification –
המנגנון מתחיל ברמת הרשתית ומגביר עצמו עד לרמה של העיבוד המוחי ונותן את החדות המקסימלית במרכז שדה הראייה.

82
Q

כיצד אנחנו ממקדים את מה שרצוי ?

A

בעזרת תנועות עיניים, מיקוד המבט או שילוב של שניהם.

83
Q

הגדר
- Location Columns – V1

A

הכניסו אלקטרודה וכל פעם הקליטו מנקודות מסוימות.
ראו שכל הגירויים מתמפים באותו אזור של שדה הראייה והרשתית.

מכאן הגיעו למסקנה שהארכיטקטורה של הקורטקס הראייתי הראשוני היא בצורה של עמודות נוירונים שכל עמודה מגיבה לאותו מיקום בשדה הראייה.

84
Q

בדומה לעמודות ספציפיות למיקום, יש עמודות שהן ספציפיות לאוריינטציה.

נכון או לא נכון?

A

נכון

85
Q

קורטקס
v1
בנוי בצורה של מה?

A

בנוי בצורה של עמודות קורטיקליות המכתיבות ספציפיות למיקום וספציפיות לאוריינטציה של הגירוי.

86
Q

הגדר
Hyper columns

A

עמודות גדולות שמכילות גם עמודות של מיקום וגם עמודות של אוריינטציה. בתוך כל היפר-עמודה יש עמודה שמגיבה לגירויים שמתקבלים מעין ימין וגירויים שמתקבלים מעין שמאל.

87
Q

v1
הוא המקום הכי נמוך בהיררכיה שבו עדיין יש תאים שמבחינים מאיזה עין הגיע
הגירוי

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

v1
הוא המקום הכי גבוה בהיררכיה שבו עדיין יש תאים שמבחינים מאיזה עין הגיע
הגירוי.

ככל שעולים בהיררכיה התאים מאבדים את הרגישות שלהם לעין הספציפחת ממנה הגיע הגירוי.

88
Q

מהן 3 תכונות מרכזיות של נוירונים ב-
v1?

A
  1. ספציפיות לאוריינטציה,
  2. ספציפיות למיקום,
  3. ספציפיות לעין ממנה הגיע הגירוי.
89
Q

מה יוצרים השדות הרצפטיביים?

A

השדות הרצפטיביים יוצרים את התיל (עמודה ליד עמודה), כך שבסופו של דבר נוכל לראות את כל המיקומים וכל האוריינטציות בצורה הוליסטית, את כל התמונה ביחד.
בזכות הקרבה שלהם רואים צורות שלמות.

90
Q

ככל שעולים בהיררכיה הויזואלית מגיעים ממצב של נקודות וקווים, דרך התמקצעות וספציפיות לתאים יותר ספציפיים.

נכון או לא נכון?

A

נכון

91
Q

הגדר
visual hierarchy

A

from dots/lines to complex percepts

92
Q

המעבר הוא לא חד- יש מסלול של עיבוד עצבי שמתחיל להתפצל מה-
v1
לשני מסלולים

מהם?

A
  1. מסלול -
    what:
    אונה טמפורלית.
  2. מסלול-
    where:
    אונה פריאטלית.
93
Q

הגדר
ventral pathway

A

מתחיל מהאונה האוקסיפיטלית ולאורך האונה הטמפורלית.

מסלול ה-
what.

94
Q

הגדר
dorsal pathway

A

מתחיל מהאונה האוקסיפיטלית לאורך האונה הפריאטלית.

מסלול ה-
where.

95
Q

הראו שמסלול ה-
what
נותן את היכולת לזהות אובייקטים ולאורכו יש תחנות ואזורים שמתמקצעים באובייקטים מסוימים (ולא רק זיהוי אובייקטים)- למשל פרצופים, מקומות, חלקי גוף… יש התמקצעות בתוך המסלול במשפחות שונות של אובייקטים.

נכון או לא נכון?

A

נכון

96
Q

הגדר
Binocular Rivalry

A

היכולת להציג לאותו אדם שני תנאים בו זמנית על ידי קיטוב אורכי הגל לשתי העיניים השונות.

97
Q

ראו קורלציה בין היכולת של הנבדק לדווח האם ראה פרצוף או איזה פרצוף הוא ראה לבין הפעילות העצבית כפי שנמדדה ב-fMRI
באזור הפרצופים.

מה ראו כאשר היה זיהוי נכון?
כאשר זיהו שהיה פרצוף אך לא מי היה?
כאשר לא ראו פרצוף כלל?

A

כאשר היה זיהוי נכון- הייתה תגובה מקסימלית.
כאשר זיהו שהיה פרצוף אך לא מי היה הפרצוף- תגובה נמוכה יותר.
כאשר לא ראו פרצוף בכלל- התגובה כמעט לא קיימת.

98
Q

ראו קורלציה בין היכולת של הנבדק לדווח האם ראה פרצוף או איזה פרצוף הוא ראה לבין הפעילות העצבית כפי שנמדדה ב-fMRI
באזור הפרצופים.

מה המסקנה?

A

לכל פרצוף יש נוירון ספציפי שיודע לזהות באופן ספציפי את הפרצוף.
התאים לא רק ספציפיים לפרצופים כלליים, אלא לפרצוף מסוים.

99
Q

הגדר
Specificity Coding

A

תת תאוריה לפיה נוירון ספציפי מזהה פרצוף ספציפי.

100
Q

מה אומרות תיאוריות המנוגדות ל-
Specifity coding?

A

התאוריות שאומרות שזה לא עניין של נוירון ספציפי אלא סטטיסטיקה של אוכלוסיות נוירונים. כלומר בתוך הרשת של הפרצופים נבחין בג׳ניפר אניסטון כשתהיה קומבינציה בנוירונים שהם אלו שייתנו את הפרצוף הספציפי.

101
Q

הגדר תיאוריית הגשטלט

A

סכום כל החלקים מסתכם לשלם

102
Q

מהם העקרונות הגשטלטיים?

A
  1. חוק הפשטות
    pragnanz
  2. חוק הדמיון
  3. עקרון הממשכיות
  4. קרבה
  5. אזור משותף
  6. חיבור
  7. סינכרון
  8. גורל משותף
  9. היכרות, משמעות
103
Q

הגדר חוק הפשטות

A

חוק שמסביר למה אנחנו נוטים להשלים את הגירוי בצורה הפשוטה שלו. המערכת מפרשת בצורה הפשוטה ביותר האפשרית.

החוק נובע מהניסיון של המערכת הראייתית עם גירויים מהסוג הזה.

104
Q

הגדר חוק הדמיון

A

קבץ דברים יחד בגלל הדמיון.

similar things group together

105
Q

הגדר עקרון ההמשכיות

A

היכולת שלנו להבין את ההמשכיות של האובייקט. מאפשר הבחנות יומיומיות.

106
Q

ניסוי: הציגו לנבדקים גירוי ומדדו את העוצמה העצבית של קצב הירי לגירוי.

  1. מה קורה כשכשמוסיפים גירויים שהם בכל מיני אוריינטציות שונות מבולגנות מסביב?
  2. כשחלק מהגירויים שמסביב מתרכבים להיות באותה אוריינטציה של הגירוי הראשוני ?
A

כשמוסיפים גירויים שהם בכל מיני אוריינטציות שונות מבולגנות מסביב- עוצמת התגובה לאותו הגירוי יורדת.

אבל כשחלק מהגירויים שמסביב מתרכבים להיות באותה אוריינטציה של הגירוי הראשוני ויוצרים מסלול מסוים עם המשכיות, יש
recovery
של התגובה העצבית (למרות שמדברים על דברים שהם מחוץ לשדה הרצפטיבי של הנוירון).
עקרון זה גורם להגברה של התגובה על ידי אינטרקציות בין תאים שכנים.

107
Q

הגדר קרבה

A

נתפוס דברים ביחד בגלל הקרבה ביניהם.
נוכל להרחיק או לקרב את העיגול לעיגולים השכנים כדי לבדוק באיזה סף נכנס לפעולה עקרון הקירבה.

108
Q

הגדר אזור משותף

A

אותו דבר כמו קירבה אבל יש הפרדה פיזית בין הגירויים.
נוצרים זוגות של עיגולים. הדבר הזה מנצח את עניין הקירבה, למרות שהעיגולים קרובים אנחנו נקבץ אותם בגלל ה-אזור המשותף.

109
Q

הגדר חיבור

A

אם יש חיבור- נתפוס את הגירויים בקבוצות.

110
Q

הגדר סינכרון

A

אם יש כיבוי והדלקה יחד- נתפוס את הגירויים בקבוצות.

111
Q

הגדר גורל משותף

A

נצפה את הכיוון אליו הגירויים יזוזו וכך בתפיסה שלנו נפריד בין תתי האוכלוסיות לפי הכיוון המשוער.

112
Q

הגדר היכרות, משמעות

A

המשמעות וההכרות עם הגירוי.
אפשר לעשות כמה משחקים עם הגירוי כדי לשנות את התפיסה התודעתית של הנבדק

113
Q

מתי משתמשים בעקרונות הגשטלטיים?

A

בכל העקרונות הגשטלטיים משתמשים בחיי היומיום.

  • גם חברות הענק משתמשות באלמנט הזה בלוגואים ובפרסומות.
114
Q

מה גורם לנו להבחין בין האובייקט לרקע?

A

המערכת התפיסתית שלנו בנויה כך שהאזורים היותר נמוכים מבחינת שדה הראייה נוטים להיתפס אצלנו יותר כאובייקט, והדברים היותר כהים כרקע.

115
Q

מה מכתיב מה יהיה העצם ומה יהיה הרקע ?

A

מה שמכתיב מה יהיה העצם ומה יהיה הרקע הוא עקרון הסימטריה (בצורה אוטומטית), והמשמעות.

116
Q

כשמסתכלים על שדות הראייה- לרוב שדה הראייה התחתון יהיה הרקע והעליון העצם.

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

כשמסתכלים על שדות הראייה- לרוב שדה הראייה התחתון יהיה העצם והעליון הרקע.

117
Q

הגדר
Recognition-by-components (RCB) (1987) - Geons

A

התפיסה שלנו של זיהוי אובייקטים בעולם הוויזואלי שמסביבנו יכולה להיות מופרדת לאלמנטים דיסקרטיים- גאונס
(Geons):
36 צורות שהראו בצורה אמפירית שמרכיבות את הרוב המוחלט של העצמים שאנחנו מזהים מסביבנו.
מתוך הצורות הללו נרכיב ונזהה את העצמים שיש מסביבנו בעולם.

118
Q

ה-geons
משתנים כאשר משנים את זווית הראייה ולכן יותר קשה לזהות את העצם.

נכון או לא נכון?

A

נכון

119
Q

הגדר
Scene perception- Regularities

A

אותו גירוי מבחינת התפיסה הנמוכה, נתפס אחרת לחלוטין על פי הסטטיסטיקה בה הוא נמצא בעולם.

120
Q

מהם 3 מנגנונים עיקריים (׳רמזים׳) שמאפשרים לנו תפיסת עומק?

A
  1. רמזים אוקולומוטוריים
  2. רמזים מונוקולריים
  3. רמזים בינוקולריים
121
Q

הגדר רמזים אוקולומוטוריים

A

מגיעים מתנועות העיניים.

כשהעיניים רחוקות זה מאפשר להסתכל למרחק, וכשהן קרובות זה מאפשר להתמקד בנקודה קרובה. המוח עושה אוטומטית פענוח סיגנל תנועות עיניים ומיקום שלהן וזה מאפשר תפיסת עומק.

122
Q

הגדר
Oculomotor

A

sensing our eye position/muscles

123
Q

הגדר רמזים מונוקולריים

A

רמזים חד עיניים. מאפשר לראות את העולם תלת ממדי גם כשעוצמים עין אחת.

124
Q

הגדר
monocular

A

cues that work with one eye

125
Q

הגדר רמזים בינוקולריים

A

דורשים את שתי העיניים כדי לאפשר תפיסת עומק.

126
Q

הגדר
binocular

A

cues that need both eyes

127
Q

מהם הרמזים המונוקולריים?

A
  1. הסתרה
  2. גודל יחסי
  3. גובה יחסי
  4. התכנסות הגירוי
  5. הגודל המוכר
  6. גרדיאנט
  7. אור וצל
  8. מרחק בתנועה
  9. deletion and accretion
128
Q

הגדר הסתרה

A

המוח מסיק שמשהו נמצא קרוב יותר מאשר מה שהוא מסתיר מאחוריו.

129
Q

הגדר גודל יחסי

A

בזכות השוני בגודל מסיקים עומק.

130
Q

הגדר גובה יחסי

A

שדה ראייה תחתון ושדה ראייה עליון.
בשדה הראייה התחתון- ככל שהגירוי נמוך יותר הוא נתפס כקרוב יותר (1 קרוב יותר מ-2).
הדבר מתחלף בשדה הראייה העליון- מה שנמצא גבוה יותר נתפס כקרוב יותר (4 קרוב יותר מ-5).

131
Q

הגדר התכנסות הגירוי

A

יוצרת את התפיסה שהצד הרחב יותר (לפני ההתכנסות) הוא קרוב יותר.

132
Q

הגדר הגודל המוכר
epstein

A

גודל מוכר.
מטבעות מוכרים שהוצגו בגודל שווה, דווחו כשונים במרחק בגלל השילוב של העקרונות: ככל שמשהו קרוב יותר הוא נתפס כגדול יותר, אך יש גודל מוכר.
בגלל שהם מוצגים כאותו גודל אך ידוע הגודל היחסי שלהם, הנבדקים הניחו מרחק שונה.

133
Q

הגדר גרדיאנט

A

החדות היותר ברורה של הרצים שנמצאים בחזית לעומת אלה שמטושטשים ברקע נתפסים אוטומטית כיותר רחוקים.

134
Q

הגדר אור וצל

A

כאשר מוסיפים את אלמנט הצל, נוסף הממד השלישי של המרחק.

135
Q

הגדר מרחק בתנועה

A

המרחק שהגירוי הוויזואלי עובר על הרשתית שלנו. ככל שהמרחק יותר גדול, כך נחשוב שהוא נמצא קרוב יותר.
בדוגמא משמאל- העץ עובר יותר מהר ולכן עובר מרחק יותר גדול על הרשתית שלנו וזה מתורגם בצורה אוטומטית לכך שהוא יימצא יותר קרוב אלינו מאשר הבית.

136
Q

הגדר
deletion and accretion

A

כאשר מסתירים יד אחת עם היד השנייה, עוצמים את עין שמאל, ולאט מזיזים את הראש שמאלה, ניתן לראות שהידיים כמו מתרחקות אחת מהשנייה ונוצר עומק.

137
Q

צריך שתי עיניים כדי לתפוס תלת ממדיות

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

זה לא נכון שצריך שתי עיניים כדי לתפוס תלת ממדיות, אבל זה עדיין תורם משמעותית לתפיסת העומק שלנו
(Stereoscopic vision).

138
Q

כיצד אנו נעזרים ברמז הדו עיני?

A

יש הבדל מאוד קטן בין התמונה שכל עין רואה. בזכות ההבדל הזה והעובדה שהוא קטן אנחנו נעזרים ברמז הדו עיני.

139
Q

כיצד עובדות משקפי תלת ממד?

A

מגבירים בצורה מלאכותית את ההבדל בין התמונות שרואות שתי העיניים וכך מגדילים את האפקט של התלת ממד.

140
Q

הראייה הדו-עינית מכתיבה גם את הצרכים האבולוציוניים של בעלי חיים בטבע.

איך זה עובד אצל חתולים?

A

אצל חתולים- העיניים קרובות אחת לשנייה וזה מאפשר את ה- Binocular Disparity
שמאפשר תפיסת עומק אופטימלית.

לטורפים עיניים במבנה כזה.

141
Q

הראייה הדו-עינית מכתיבה גם את הצרכים האבולוציוניים של בעלי חיים בטבע.

איך זה עובד אצל שפנים?

A

עיניים מאוד רחוקות אחת מהשנייה, רואות תמונות מאוד שונות אחת מהשנייה ולכן תפיסת עומק הרבה פחות טובה. היתרון הוא ראייה פנורמית הרבה יותר טובה. לכן כאשר טורפים באים לתקוף הם מתקדמים מאוד לאט ומסתמכים על ראיית עומק לא טובה אצל הנטרפים.

142
Q

הגדר תפיסת גודל

A

יש צורך בהמרה של גודל האובייקט, גובה האובייקט.
הזיהוי הנכון מאפשר לדעת מה המרחק שבו הוא נמצא.
הקשר בין המרחק לגודל שנתפס אצלנו מתורגם על ידי העקרון של זווית ויזואלית
(Visual Angle).
גודל ומרחק נתפסים באותו עקרון על ידי הזוית הויזואלית.

143
Q

הגדר זווית ויזואלית

A

הזוית שנוצרת בין הרשתית לבין קצוות האובייקט.

144
Q

הגדר
The “thumb method”

A

כלל אצבע למדידת גדלים ללא אמצעי מדידה- כאשר מסתכלים על האגודל כשהיד מתוחה לפנים, גודל קצה האגודל יוצר זוית ויזואלית של 2 מעלות.

– אם האצבע שלנו נמצאת בזוית הוויזואלית המתאימה היא יכולה להסתיר עצם יותר גדול (כמו מגדל אייפל).

145
Q

כיצד כלל האצבע בא לידי ביטוי בליקוי חמה?

A

הירח (שהוא קטן בצורה משמעותית) מסתיר את השמש, בגלל הזוית הויזואלית שבה הם נמצאים.

146
Q

על פי מה נקבעת תפיסה ויזואלית?

A

תפיסה ויזואלית לא נקבעת על פי הגודל של הגירוי הוויזואלי אלא שילוב גודל הגירוי והמרחק שלו מהצופה- הזוית הויזואלית

147
Q

מהו עניין הקביעויות?

A

על אף השוני בזווית הוויזואלית יודעים שהם באותו גודל בגלל קביעות הגודל וסטטיסטיקת הגירויים שאנחנו מכירים.

זה יוצר אשליות אופטיות.

148
Q

כיצד נוצרות אשליות אופטיות?

A

הרמזים לתפיסת עומק, והזויות הויזואליות במרחב הם שגורמים לאשליות.

תפיסת העומק באשליות קורית בזכות רמזים חד עיניים של
Perspective Convergence
בשילוב עם
Familiar Size .

149
Q

הזווית הויזואלית איננה תלויה במרחק הצופה מהגירוי

נכון או לא נכון?

A

לא נכון

150
Q

לתאים מסוג
rods
(קנים)
רגישות גבוהה מאוד לאור ולכן הם מסייעים בראיית לילה

נכון או לא נכון?

A

נכון

151
Q

היכן סביר שנפגע אדם שאינו רואה כלל את שדה הראייה השמאלי שלו?

A

בקורטקס הוויזואלי הראשוני
V1
הימני

152
Q

תפיסת עומק אפשרית גם אצל אנשים עם ראייה תקינה רק בעין אחת

נכון או לא נכון?

A

נכון

153
Q

אם כן ממלאים את כל השטח בגירוי- קצב הירי עולה (מילאנו את כל השדה הרצפטיבי של הנוירון).
ככל שהולכים ומגדילים את הגירוי הראייתי, רואים שקצב הירי הולך ויורד.

מה הסיבה לכך?

A

האינהיביציה שיש בשדה הרצפטיבי מבחינת התגובה של הנוירון שמושרית ע״י נוירונים ששכנים לו בפסיפס הרשת העצבית שמאפשרת לנו לתפוס סיגנלים ראייתיים.

במרכז השדה הרצפטיבי- ככל שנמלא יותר קצב הירי יגדל.
ככל שממשיכים מעבר-קצב הירי של הנוירון הולך ונחלש.

154
Q

למה האינהיביציה עוזרת?

A

האינהיביציה עוזרת להתמקצעות של נוירונים כבר ברמה הראשונית ביותר של תגובות לגירויים הבסיסיים ביותר. יש ספציפיות של נוירונים שמתמקצעים בגירויים ויזואליים שונים.
מגיעים בהיררכיה הוויזואלית לרמות גבוהות יותר של ספציפיות- לפרצופים, בתים, נופים…

155
Q

הגדר
Presbyopia

A

קושי להתמקד במרחקים קרובים.

אובדן היכולת לאקומודציה הקשור בגיל

תפיסה ופסיכופיזיקה (12 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions