תפיסה אודיטורית

Question 1

הגדר גל קול

Answer 1

גירוי פיזיקלי - הפרשי לחצים

Question 2

כיצד אנו תופסים קול?

Answer 2

מה חווים כאשר גל הקול מגיע אלינו.
הגל מתאר תנועה של חלקיקים במרחב (לרוב- תנועה של אוויר מסביבנו).

הגל מתקדם בצורה של
דחיסה
(compression)
<-
פחות צפיפות
(rarefaction)
<-
דחיסה…

כשמדברים ומפיקים קול מייצרים את הפרשי הלחצים של החלקיקים באוויר, הם מתקדמים בצורה של גל עד שהם מגיעים לאיבר החישה.

Question 3

מהן תכונות גל הקול?

Answer 3

עוצמה ותדר

(כמה מחזורים של כיווץ והרחבה מתקיימים ביחידת זמן, שנייה).

הפרשי הלחצים מייצרים את השינוי האנרגטי במרחב וזה מאפשר לגל להתקדם.

Question 4

הגדר סולם דציבלים

Answer 4

סולם למדידת עוצמה

• יחידת לחץ צליל (יחידה פיזיקלית).
• סולם לוגריתמי.
  פורס את היכולת שלנו לתפוס מנעד מאוד גדול של עוצמות

Question 5

מהו סף השמיעה בסולם הדציבלים?

Answer 5

0
דציבלים

Question 6

מה קורה בקצה הסקאלה של סולם הדציבלים?

Answer 6

נקרע עור התוף ולא ניתן לשמוע יותר.

Question 7

כמה יחידות לוגריתמיות נמצאות בסולם הדציבלים?

Answer 7

הטבלה דוחסת את כל הצלילים ל-160 יחידות לוגריתמיות שהם הדציבלים.

Question 8

הגדר דציבל

Answer 8

סולם לוגריתמי של הפרשי הלחצים כאשר
p0
זה סף השמיעה
, ו-pi
זה עוצמת הגירוי.

dB=20*log(Pi/P0)

Question 9

סף השמיעה שונה בין אדם לאדם, אך מדובר באותם סדרי גודל ולכן זה אפשרי ללמוד על כך.

נכון או לא נכון?

Answer 9

נכון

Question 10

העוצמה והתדר תלויים אחד בשני. יש תלות פיזיקלית.

נכון או לא נכון?

Answer 10

לא נכון

העוצמה והתדר בלתי תלויים אחד בשני. יש אי תלות פיזיקלית.

Question 11

מהי אחת הסיבות לכך ששומעים פחות טוב במים מישהו שמדבר מחוץ למים?

Answer 11

תנועת החלקיקים במרחב

Question 12

כיצד נתפס תדר גבוה יותר?

Answer 12

כצליל גבוה יותר

Question 13

כיצד נתפס תדר נמוך יותר?

Answer 13

כצליל בס, צליל נמוך יותר.

Question 14

מבחינה פיזיקלית יש אי תלות בין שני הפרמטרים שמרכיבים את גל הקול, אך מבחינה תפיסתית יש תלות גדולה!

נכון או לא נכון?
הסבר

Answer 14

נכון

סף השמיעה שלנו תלוי בחיבור בין העוצמה והתדר.

Question 15

האם יש עוצמה מסויימת שהיא הסף לשמיעה?

אם כן, מהי?
אם לא, הסבר.

Answer 15

אין עוצמה מסוימת שהיא הסף לשמיעה, אלא זה רק בשילוב עם תדר מסוים.

Question 16

היכולת התפיסתית שלנו הכי חדה בטווח תדרים מסוים

מהו טווח זה?

Answer 16

טווח התדרים הזה הוא הטווח של הדיבור האנושי (לא במקרה).

Question 17

הגדר
The Audibility Curve

Answer 17

הקו הירוק = סף השמיעה.
האזור הירוק = טווח השמיעה
הקו הכחול = סף התחושה בגוף (תחושה של גל הקול למשל מרמקולים חזקים וכו׳) .
- מעבר לעוצמה הזאת יש כאב מעוצמת גל הקול, קריעה של עור התוף וחרשות.

טווח השמיעה האנושי הוא בין 20 ל-20,000 הרץ, ויש בעלי חיים שיכולים לשמוע טווח יותר גדול.

Question 18

הגדר
Equal loudness curves

Answer 18

אינסוף קווים (אדומים) שלאורכם חשים את אותה עוצמה אודיטורית של גל הקול מבחינת שמיעה .

Question 19

השמיעה בעוצמה מסויימת תלויה במה?

Answer 19

בתדר

Question 20

אם לגל קול יש רק שתי תכונות עוצמתיות של תדר ועוצמה, אז למה לא כל כלי הנגינה נשמעים אותו דבר?

Answer 20

עד כה דיברנו על גל קול נקי
(Simple sound )
שיש לו תדר ועוצמה, ועבורו באמת נשאר קבוע. בעולם האמיתי, רוב הצלילים שסביבנו הם צלילים מורכבים
(Complex sound).

Question 21

כיצד מקבלים את ה
complex sounds?

Answer 21

אפשר לפרק את גל הקול להרמוניות- לגלי הקול הפשוטים שמרכיבים אותו
(simple sounds).

כשמרכיבים את כולם ביחד מקבלים את ה
complex tone .

Question 22

הגדר
Fourier analysis

Answer 22

האוזן עושה ניתוח של הקומפוננטות - גלי הקול שמרכיבים את הצליל המורכב

Question 23

הגדר כרומה

Answer 23

כל צליל הוא תדר מסוים, אך יש גם ׳כרומה׳- גוון מסוים שהוא יותר ספציפי מתדר.
אותו תו נשאר אך התדר משתנה לאורך הגבהים השונים של התדרים (על אותו
x
עם
y
שונים).
הגוונים השונים של הצלילים השונים מטפסים בהדרגה בתדר.

Question 24

הגדר
timbre

Answer 24

ה”אופי/צבע” של הצליל.
מורכב מהמבנה ההרמוני של הצליל
(Harmonic structure).

לכל כלי נגינה יש את המבנה ההרמוני שלו. גם ההתחלה והסוף משתנים בין כלי נגינה.

Question 25

הגדר
tone build-up

Answer 25

ההתחלה של הצליל

Question 26

הגדר
tone decay

Answer 26

הסוף של הצליל, דועך בהדרגה

Question 27

מהן המטרות של מערכת השמע?

Answer 27

1. קליטת גירוי הקול ע”י הרצפטורים.
2. המרת תנודות הקול לסיגנאל חשמלי.
3. עיבוד הסיגנאל החשמלי כדי לקבל תחושת עוצמת קול, תדר, מקור הקול וכו’.

Question 28

האוזן מחולקת לשלושה חלקים

מהם?

Answer 28

1. האוזן החיצונית
2. האוזן האמצעית
3. האוזן הפנימית

Question 29

איפה נמצאים החלקים הכי קריטיים של האוזן ?

Answer 29

החלקים הכי קריטיים של האוזן נמצאים בחלקים הפנימיים שלא רואים- האוזן הפנימית.

Question 30

מהי האוזן החיצונית?

Answer 30

האוזן החיצונית היא החלקים שאנחנו רואים- אפרכסת האוזן והתעלה שמובילה לתוך האוזן האמצעית.

Question 31

מה התפקיד של האוזן החיצונית?

Answer 31

התפקיד של האוזן החיצונית הוא להיות משפך שמרכז את כגל הקול לתוך העיבוד המשמעותי שלו שקורה באוזן הפנימית.

Question 32

הגדר עור התוף
(Tympanic Membrane)

Answer 32

נמצא בתווך. עושה הגברה של גל הקול וריכוז שלו.

ההגברה המשמעותית ביותר של גל הקול מתבצעת באמצעות שלוש העצמות הקטנות שפועלות כמו מעין מערכת מנופים. כמו מנוף מכני תפקידן לזרוק הלאה את גל הקול ולהגביר אותו.

Question 33

מדוע ההגברה של עור התוף חשובה?

Answer 33

ההגברה חשובה מאחר ועוברים מסביבה של אוויר לסביבה מימית באוזן הפנימית. במעבר הזה בין תווך של גז לתווך של מים יש ירידה משמעותית בעוצמה של גל הקול ולכן חייב את ההגברה על ידי העצמות הקטנות של האוזן האמצעית.

Question 34

הגדר האוזן הפנימית-
Cochlea (שבלול)

Answer 34

מכילה רצפטורים שהופכים את גל הקול לסיגנל חשמלי.

הרצפטורים הם תאי השיערה-
hair cells -the receptors.

Question 35

כמה רגישים תאי השערה?

Answer 35

הרגישות של התאים מאוד גבוהה: יכולים לזהות תנועה של 100 פיקומטרים (גודל של מולקולה בודדת). סנסטיביות גדולה מאוד של תא השיערה.

Question 36

הגדר
The place principle (von Bekesy)

Answer 36

טון בעל תדירות מסויימת ירעיד באופן מקסימלי אזור ספציפי על הממברנה הבאזילרית.

Question 37

הגדר
Tonotopic mapping

Answer 37

אם נפרוס את השבלול נראה שהחלק החיצוני מגיב לתדרים יותר גבוהים:
הספציפיות לתפיסה של תדרים שונים תלויה בנקודה שבה נמצאים בשבלול השמיעתי. הדבר נובע מתכונות פיזיקליות נטו- המבנה הארכיטקטוני של החומר קובע איזה תדר יוגבר בצורה מקסימלית.

Question 38

הגדר תדר תהודה

Answer 38

תדר שמוגבר בצורה מקסימלית.

Question 39

במערכת הויזואליות יש ספציפיות לפי המיקום של הגירוי במרחב ולפי האוריינטציה של הגירוי.
בשמיעה התפיסה היא ספציפית לתדרים.

נכון או לא נכון?

Answer 39

נכון

Question 40

ניסוי: מדדו את סף השמיעה בתדרים שונים.
לאחר מכן חזרו על המדידה של הסף השמיעתי אבל בסמוך לכך שמשמיעים
masking tone-
צליל חזק מאוד שעושה מאסקינג בתדר מאוד מסוים בעוצמה מאוד חזקה.

מה מצאו?

Answer 40

ראו שהסף עולה, כלומר מצליחים לשמוע פחות טוב כאשר יש masking.

האפקט ממוקד לתדר בו יש את ה
masking tone-
אם התדר רחוק מספיק אין בכלל שינוי בסף.

Question 41

ניסוי: מדדו את סף השמיעה בתדרים שונים.
לאחר מכן חזרו על המדידה של הסף השמיעתי אבל בסמוך לכך שמשמיעים
masking tone-
צליל חזק מאוד שעושה מאסקינג בתדר מאוד מסוים בעוצמה מאוד חזקה

מה המסקנה מהניסוי?

Answer 41

שהתפיסה השמיעתית ספציפית לתדר מסוים.

Question 42

הגדר
Energetic Masking

Answer 42

מיסוך שנוצר מתחרות בין צליל המטרה לממסך בפריפריה של המערכת האודיטורית. כלומר: תוצאה של חפיפה באיזורי הפעילות בשבלול או בעצב באודיטורי.

Question 43

מה גורם לפגיעה בשמיעה?

Answer 43

1. סף השמיעה הולך ומתדרדר עם הגיל כתוצאה משחיקה של תאי השיערה, הרצפטורים.
2. חשיפה ממושכת לרעש בעוצמות גבוהות גורמת לשחיקה מואצת של תאי השערה באוזן

Question 44

האם שמיעה באוזניות פוגעת השמיעה?

Answer 44

כן

Question 45

הגדר שתלי שבלול

Answer 45

היום יש שתלי שבלול שמגבירים את גלי הקול ומשדר לתוך שתל באוזן הפנימית שיוצר את ההגברה.

Question 46

הגדר העיבוד המוחי של השמיעה

Answer 46

העצב האודיטורי מוביל לעיבוד ב
A1 primary auditory cortex
שהוא גם בי לטרלי ועובר בצורה קונטרה-לטרלית.

גם כאן יש הגברה של הפיזיולוגיה שמתחילה מרמת איבר החוש, הגברה של רמת הספציפיות לתדרים במוח.

גם פה יש התמיינות אנטומית פיזיולוגית לתדרים השונים.
האזור של התדרים הנמוכים מדבר עם הבסיס של האוזן הפנימית וכן הלאה

Question 47

במה דומה מערכת השמיעה למערכת הראייה?

Answer 47

כמו במערכת הראייתית יש את מסלולי ה-
where ו- what
וההתמיינות נעשית אחרי האזור הראשוני.

Question 48

כמו במערכת הראייתית יש את מסלולי ה-
where ו- what
וההתמיינות נעשית אחרי האזור הראשוני. גם
כאן נעשו ניסויים דומים של דה-אקטיבציה(הוצאה מפעילות) למסלולים השונים

מה מצאו?

Answer 48

כאשר עושים דה-אקטיבציה לאזור מסוים שנמצא אנטומית במסלול ה-
what
לא ניתן לזהות מהם הצלילים,

וכאשר עושים דה-אקטיבציה לאזור במסלול ה-
where
אפשר לזהות מהו הצליל אבל אי אפשר לזהות מה מקור הצליל.

double dissociation

Question 49

מהו אחד האתגרים הגדולים של המערכת השמיעתית ?

Answer 49

זיהוי במרחב- אחד האתגרים הגדולים של המערכת השמיעתית הוא להבין מאיפה הגיע גל הקול.

Question 50

כיצד עובד ארגון שדה שמיעתי?

Answer 50

1. מיקום צליל
2. Auditory Grouping
3. אינטראקציה בין ראייה לשמיעה

Question 51

הגדר
auditory grouping

Answer 51

אפקטים של קיבוץ אודיטורי: איך יודעים לזהות בין צלילים שמגיעים ביחד (לזהות את הצליל של הגיטרה מתוך שיר).

Question 52

כיצד ניתן לזהות את מיקום הצליל
-sound localization
?

Answer 52

1. רמזים דו אוזניים
   Binaural
2. רמזים חד אוזניים
   Monaural

Question 53

הגדר רמזים דו אוזניים

Answer 53

שני מקורות מידע מגיעים מהמיקום השונה של האוזניים.

Question 54

מהם הדברים השונים בין שתי האוזניים כאשר מדברים על רמזים דו אוזניים?

Answer 54

1. הבדל הזמנים בין שתי האוזניים
   Inter-aural Time Difference (ITD)
2. הבדלי עוצמה בין שתי האוזניים
   Inter-aural Level Difference (ILD)

Question 55

הגדר הבדל הזמנים בין שתי האוזניים
ITD

Answer 55

ההבדל בזמן ההגעה של גל הקול. זמני התנועה של הגל משפיעים בתפיסה אודיטורית (ולא בתפיסה וויזואלית בגלל מהירות האור).

Question 56

הגדר הבדלי עוצמה בין שתי האוזניים
ILD

Answer 56

ההבדל בעוצמה של גל הקול. יש הנחתה של העוצמה בגלל שנוצר מעין צל שגל הקול לא מצליח להכנס אליו. לכן גל הקול מגיע בעוצמה קצת יותר נמוכה.

האפקט יותר דומיננטי בתדרים הגבוהים.

בתדרים הנמוכים החזית של הגל האיטי רחבה יותר ולכן הקפיצות של אורך הגל מאפשרות לעקוף את ה
acustic shadow
ואין שוני בין שתי האוזניים.

Question 57

הגדר רמזים חד אוזניים

Answer 57

הזיהוי מתאפשר בעיקר בעזרת מבנה האפרכסת- מאפשר בעיקר את ההבדלים בזיהוי גובה במרחב ממנו הגיע גל הקול.

Question 58

ניסוי: נתנו לנבדקים למפות את המקום ממנו הגיע גל הקול במטריצה.
לאורך כל הניסוי- הצמתים הכחולים מייצגים את המיקום ממנו הגיע גל הקול, והנקודות האדומות הן המיקום שהנבדק חשב שממנו הגיע גל הקול.
לפני שהתחיל הניסוי הייתה אבחנה די טובה- הנקודות האדומות (התגובה) נמצאות מאוד קרוב לנקודות הכחולות (הגירוי).
בניסוי הכניסו לאפרכסת של האוזן מתקן שמשבש את מבנה האפרכסת של האוזן.

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 58

במדידה עם השיבוש רואים שכל היכולת קרסה לתוך ממד אחד- הנבדקים מצליחים לזהות את הימין שמאל של הנקודות, אבל ממד הגובה נעלם לגמרי.

Question 59

ניסוי: נתנו לנבדקים למפות את המקום ממנו הגיע גל הקול במטריצה.
לאורך כל הניסוי- הצמתים הכחולים מייצגים את המיקום ממנו הגיע גל הקול, והנקודות האדומות הן המיקום שהנבדק חשב שממנו הגיע גל הקול.
לפני שהתחיל הניסוי הייתה אבחנה די טובה- הנקודות האדומות (התגובה) נמצאות מאוד קרוב לנקודות הכחולות (הגירוי).
בניסוי הכניסו לאפרכסת של האוזן מתקן שמשבש את מבנה האפרכסת של האוזן.

מה הייתה המסקנה מהניסוי?

Answer 59

זיהוי גובה הצליל תלוי מאוד במבנה אפרכסת האוזן.

Question 60

ניסוי: נתנו לנבדקים למפות את המקום ממנו הגיע גל הקול במטריצה.
לאורך כל הניסוי- הצמתים הכחולים מייצגים את המיקום ממנו הגיע גל הקול, והנקודות האדומות הן המיקום שהנבדק חשב שממנו הגיע גל הקול.
לפני שהתחיל הניסוי הייתה אבחנה די טובה- הנקודות האדומות (התגובה) נמצאות מאוד קרוב לנקודות הכחולות (הגירוי).
בניסוי הכניסו לאפרכסת של האוזן מתקן שמשבש את מבנה האפרכסת של האוזן.

מה קרה ביום ה19 של הניסוי?
מה קרה לאחר סיום הניסוי?

Answer 60

זיהוי גובה הצליל תלוי מאוד במבנה אפרכסת האוזן.
כאשר הנבדקים הסתובבו עם המתקן הזה כמה ימים בתוך האוזן, הם למדו את היכולת הזאת מחדש, עד כדי כך שביום ה-19 של הניסוי היכולת כבר מאוד דומה ליכולת לפני הניסוי.

לאחר שהוציאו את המתקן, השמיעה חזרה בצורה מיידית ליכולת המקורית והמיפוי חוזר להיות מדויק.
יש יותר משאבים באמצעות הרמזים הדו אוזניים להבחין בין ימין שמאל, ואילו למעלה למטה שנובע מרמזים חד אוזניים מעט יותר קשה להבחנה.

Question 61

הגדר
Stream Segregation

Answer 61

הבעיה של מערכת השמיעה
Stream Segregation

הפרדה בין הצלילים השונים- הפרדה בין ״זרמים אודיטוריים״.
יש חוקים שמכתיבים את יכולת ההבחנה או הקיבוץ של העולם הסביבתי שסביבנו.

Question 62

על פי אלו עקרונות עובד קיבוץ אודיטורי?

Answer 62

1. דמיון
2. קרבה
3. המשכיות טובה

Question 63

הגדר דמיון

Answer 63

צלילים דומים מקובצים יחד.

דמיון בין איכות
(Timbre)
וגובה הצליל
(Pitch).

Question 64

נבחין בין שני רעשים. לאחר מכן נכניס מסכות שמקשות על הבחנה בין שני צלילים. כאשר מוסיפים את הרעש הממסך והופכים את זה לזרם אודיטורי מה קורה?

Answer 64

התודעה יודעת לזהות את ההבדל בין הסיפור של הממסכים ששונה מהצלילים השונים וכך חוזרת היכולת לזהות את ההבדלים בין שני הצלילים.

o הדברים האלה קורים בצורה אוטומטית

Question 65

הגדר קרבה

Answer 65

צלילים שמקורם מאותו מקום או שזמן ההתחלה שלהם
(onset time )
סמוך יקובצו ביחד

Question 66

הגדר המשכיות טובה

Answer 66

• צלילים שנשארים קבועים או משתנים בצורה רציפה מגיעים בדרך כלל מאותו המקור.

The Picket Fence Effect

Question 67

הגדר
The Picket Fence Effect

Answer 67

• כשיש רעש מסוים בין הצלילים זה מאוד מפריע, אבל כאשר יש את המרווח המתאים מצליחים להתעלם מהרעש ולשמוע את הצלילים שמאחורי הרעש.

לא מדוייק לפי מה שכתוב בסיכום של הקריאה

Question 68

אינטראקציה בין ראיה לשמיעה יכולה לעזור או להפריע.

נכון או לא נכון?

Answer 68

נכון

Question 69

הגדר
The McGurk Effect
אפקט מקגורק

Answer 69

אשליה שמיעתית המטעה את חוש השמיעה על ידי מידע חזותי הסותר אותו. האשליה מתרחשת כאשר אדם חשוף למידע חזותי וקולי שאינם זהים ומקבל תפיסה שגויה לגבי הקול הנשמע.

Question 70

הגדר
Rubber hands ‘feel‘ touch that eyes see

Answer 70

אשליה שמראה את האינטרקציה בין ראייה לשמיעה. ניתן למדוד את המצב התודעתי של מתי הנבדקים חושבים שהיד שלהם ומתי לא.

Question 71

השמיעה גם משפיעה על התפיסה החזותית

נכון או לא נכון?
מה תומך בטענה זו?

Answer 71

נכון

הניסוי עם הכדורים:
מראים שני כדורים שפוגעים אחד בשני וממשיכים- פעם כשאין רעש ופעם כשיש קליק באמצע.

Question 72

מהי התפיסה הדומיננטית ביותר עבורנו בחיי היומיום?

Answer 72

תפיסה ויזואלית

Question 73

מהו תפקידה של האוזן הפנימית?

Answer 73

התמרת אנרגיה מכאנית לחשמלית

Question 74

רום הקול
loudness
של גירוי אודיטורי נקבע בעיקר לפי מה?

Answer 74

אמפליטודת הגל

Question 75

איזו אנלוגיה קיימת בין מערכת הראייה למערכת השמיעה?

Answer 75

פוטורצפטורים - תאי השערה