השליטה של המערכת האוטונומית על קצב הלב

Question 1

וויסות פעילות הלב ע״י מערכת העצבים האוטונומית -

Answer 1

• הלב מושפע ממערכת העצבים האוטונומית, הסינפסות בין הנוירונים לשריר הלב הן כימיות (שחרור נוירוטרנסמיטור), והן תורמות לוויסות עוצמת וקצב ההתכווצות.
• פעילות חשמלית (דפולריזציה) עצמונית מיוצרת בקוצבים ובעקבותיה פעילות מכנית (כיווץ), ולאחריה רפולריזציה – כך מערכת העצבים האוטונומית מווסתת את הפעילות החשמלית והמכנית של הלב, מאפשרת את השינוי בקצב הלב בהתאם לפעילות.

Question 2

מושגים בסיסיים

Answer 2

כרונוטופי- קשור לקצב הלב.

אינוטרופי- קשור לכח הכיווץ של הלב.

Question 3

השפעת המערכת הסימפטטית על הלב

Answer 3

• עובדת במצבי סטרס ועוררות.
• נוירטרנסמיטור – נוראדרנלין ואדרנלין (מופרש מיותרת הכליה). ע”י סינפסה אדרנרגית.

Question 4

הרצפטורים לנוירואדרנלין

Answer 4

• אלפא 1-נמצאים על כלי הדם באיברים הפנימיים. בזמן מאמץ, הפעלת הרצפטור תגרום לכיווץ כלי הדם, כך שתהיה ירידה בזרם הדם לאיברים הפנימיים. בנוסף הוא גם גורם להרחבת האישונים ולסגירת שלפוחית השתן. כיווץ כלי הדם גורם לעליית התנגדות ההיקפית ולעליית לחץ הדם.
• אלפא 2- נמצאים על גבי העצב הפרה-סינפטי, בתהליך של פידבק שלילי מעכבים את שחרור הנוירוטרנסמיטר נוראדרנלין כדי להגביל את עוררות המערכת (וויסות עצמי של המערכת האוטונומית). נמצאים במרכז וויסות לחץ הדם במוח.
• בתא 1- נמצאים בכל חלקי הלב (בקוצבים ובשריר), ומעלים את עוצמת ההתכווצות (אפקט אינוטרופי) ואת קצב הלב (אפקט כרונוטופי). הוא נמצא גם בכליה ומגביר את שחרור הרנין. נתמקד בו כשנדבר על הלב.
• בתא 2- נמצאים על השריר החלק בכלי דם שבשרירי השלד. גורמים לואזודילטציה והרפיית השריר, ובכך מאפשרים זרימת דם מוגברת לשרירים וכן את הורדת ההתנגדות הפריפרית. בנוסף הוא מרפה את שרירי הרחם והסימפונות, מגביר את ייצור נוזל העין ומשפיע על הכבד כך שיעלה את רמת הסוכר בדם ויצור אנרגיה.
• * כל הרצפטורים הם מטאבוטרופים הפועלים דרך ייצור שליחים שניוניים, והשפעתם יכולה להיות מעוררת או מעכבת.

Question 5

התהליך בתעלות -תעלות הנתרן תלויות מתח פאני

Answer 5

על ממברנת תאי הקוצבים יש רצפטור אדרנרגי

בשעת סטרס, מגיע נוראדרנלין לרצפטור ונקשר אליו. הקישור מפעיל שרשרת תהליכים שניוניים בתוך התא עד שתפתח תעלתפאני

פתיחת התעלה גורמת לכך שיותר נתרן ייכנס לתא, ואז שלב הדפולריזציה יהיה מהיר וחד יותר – הדופק יעלה.

Question 6

התהליך בתעלות האשלגן -

Answer 6

יפתח מהר יותר את תעלות האשלגן בתוך התא, ובכך מזרז גם כך את הרפולריזציה. כאמור על מנת שהלב שהתקופה הרפרקטורית שלו ארוכה יפעל מהר גם הרפלוריזציה צריכה להיות מהירה יותר על מנת להגביר את קצב כיווץ הלב.

Question 7

• התהליך בתעלות סידן -

Answer 7

על שריר הלב עצמו יש גם כן את ה רצפטור האדרנרגי

הנוראדרנלין נקשר לרצפטור ומפעיל שרשרת תהליכים שניונית (מעט שונה מהקודמת), שתגרום לפתיחת תעלות סידן מבפנים. כדי להגדיל את עוצמת התכווצות שריר הלב צריך יותר סידן. סידן נוסף נכנס מהממברנה, כך שיותר סידן משתחרר בסופו של דבר מה-SR. ככל שיש יותר סידן יהיו יותר קשרים בין האקטין למיוזין, ועוצמת התכווצות השריר
(וה-Stroke Volume)
תעלה.

הסידן גם גורם לדפולריזציה של תאי הקוצב.

Question 8

השפעה על ה-SA -

Answer 8

1. שחרור נוירטרנסמיטור נוראדרנלין נקשר לרצפטורים על גבי תאי הקוצב ראשי
2. שחרור אדרנלין מיותרת הכליה גם הוא יכול להיקשר ל על גבי תאי הקוצב הראשי ומגביר את התהליך
3. הגברת קצב הלב (טכיקרדיה), מעל 100
   * *bpm**.

Question 9

הפעלת רצפטור בתא 1

Answer 9

הפעלתו בורידים מגדילה את ההחזר הורידי, תגרום לכיווץ והקשחת הוריד, כך שהלחצים יעלו ולדם יהיה קל יותר לחזור ללב. בכך המערכת הסימפתטית עוזרת להגדיל את ה-PL (הנפח שיגיע אל הלב), שמגדיל בתורו את עוצמת ההתכווצות.

Question 10

השפעת המערכת הפראסימפטטית על הלב

Answer 10

• עובדת במצבי מנוחה.
• הולכת ברובה על גבי עצב הואגוס.
• מגיעה אל ה-
  SA & AV node
  ואל העליות.
• המערכת הפאראסימפתטית מתווכת ע״י הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין, ויוצרת סינפסה כולינרגית עם איבר המטרה.
• המערכת בעלת רצפטורים מוסקרינים הנמצאים בתאי המטרה (האיברים הפנימיים), בעליות הלב ובקוצבים
  (AV & SA)
• . הם לא נמצאים על גבי חדרי הלב.

Question 11

התהליך בתעלות
I_f-

Answer 11

על ממברנת תאי הקוצבים יש רצפטור מוסקריני.

בשעת מנוחה, מגיע אצטיל כולין לרצפטור ונקשר אליו. הקישור מפעיל שרשרת תהליכים שניוניים בתוך התא כך שפחות תעלות פאני יפתחו.

הנתרן ייכנס לתא בקצב איטי יותר, הדפולריזציה תקרה לאט יותר – הדופק איטי יותר.

Question 12

התהליך בתעלות אשלגן –

Answer 12

קישור האצטיל כולין לרצפטור המוסקריני שמפעיל שרשרת תהליכים שניוניים בתוך התא כך שתעלות האשלגן יפתחו בצורה מואצת.

ככל שיפתחו יותר תעלות אשלגן הוא ייצא בכמות גדולה יותר לחוץ התא, מה שמאריך את הרפולריזציה, ויכול אף לגרום להיפרפולריזציה.

בעקבות זאת יהיה קשה יותר לגרום לפריצת פו״פ חדש בקוצב, מה שגורם לדופק איטי יותר

Question 13

התהליך ב-
SA –

Answer 13

שחרור נוירטרנסמיטור אצטיל כולין מהואגוס.

הפעלת רצפטור מוסקריני

• *M**2 ב-
• *SA**.

הורדת קצב הלב (ברדיקרדיה), מתחת ל-60
bpm.

Question 14

התהליך התעלות הסידן

Answer 14

התהליך התעלות הסידן – פתיחה מופחתת.