תפוקת הלב Flashcards

1
Q

שני הגורמים שמשפיעים על תפוקת הלב:

A
  • קצב הלב.
  • נפח פעימה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגורמים השמפיעים על קצב הלב:

A
  • עצבוב אוטונומי.
  • הורמונים- יתר פעילות של בלוטת התריס מעלה, תת פעילות מורידה.
  • טמפרטורה- חום מעלה, קור מוריד (קשור אני מניח לכלי הדם)
  • אלקטרוליטים- סידן מעלה, אשלגן מוריד
  • רמת כושר
  • גיל- אצל צעירים דופק גבוה יותר ואצל מבוגרים נמוך יותר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מהו קצב הלב הממוצע במנוחה?

A

70 פעימות בדקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מהו תפוקת הלב בממוצע במנוחה?

A

כ 5 ליטר בדקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

Cardiac reserve-

A

ההפרש בין תפוקת הלב במנוחה לתפוקת הלב המקסימלית במאמץ.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הגורם העיקרי שמשפיע על קצב הלב-

A

המערכת האטונומית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מיהו העצב הפרסימפטטי שמשפיע על קצב הלב ולהיכן מגיע בלב?

A

ואגוס. מספק בעיקר את העליות, בעיקר את הקוצב הראשי והמשני. עצבוב פראסימפטטי לחדרים הוא מצומצם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

עיצוב סימפטטי ללב-

A

עליות, כולל הקוצב הראשי והמשני, ועצבוב עשיר לחדרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

איך הם משפיעים על המערכת?

A

על ידי שינוי הפעילות של הרצפטורים שכורמים לשליחים משניים בתאים של הלב.
אצטיל כולין נקשר לרצפטור מוסריני כולינרגני ומצוות לחלבון גי איניבטורי שמפחית את הפעילות.
נורואפינפרין נקשר לבתא 1 שמצוות חלבון גי אקסיטטורי שמאיץ את הפעילות של פתיחת התעלות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

איך הם משפיעים על המערכת?

A

על ידי שינוי הפעילות של הרצפטורים שכורמים לשליחים משניים בתאים של הלב.
אצטיל כולין נקשר לרצפטור מוסריני כולינרגני ומצוות לחלבון גי איניבטורי שמפחית את הפעילות.
נורואפינפרין נקשר לבתא 1 שמצוות חלבון גי אקסיטטורי שמאיץ את הפעילות של פתיחת התעלות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

השפעת המערכת הפראסימפטטית על הקוצב הראשי:

A

אצטיל כולין מוריד את קצב הלב בעיקר על ידי הגברת החדירות לאשלגן בתאי הקוצב של הקוצב הראשי.
דבר זה גורם להיפרפוריזציה ולכן נדרש יותר מעבר של ונים על מנת להגיע לפוטנציאל סף
בנוסף זה נוגד את הפעילות האוטונומית של הפחתת האשלגן בשלב פוטנציאל הקוצב (האשלגן מופחת במקביל לכניסה של סידן ונתרן) ולכן יידרש יותר אשלגן ונתרן מהרגיל. זה מפחית את קצב הירי הספונטני ומאריך את הזמן שנדרש להגיע לפוטנציאל סף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

השפעת המערכת הפראסימפטטית על הקוצב המשני:

A

מנמיך את האקסיביליות שלו ומאריך את זמן ההולכה (על ידי הגברת החדירות לאשלגן)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

השפעת מערכת הפר סימפטטית על הכיווציות:

A

בעיקר של העליות. לא של החדרים. השפעה על התאים המתכווצים על ידי הפחתת שלב הפלטו על ידי האטה של זרם הסידן פנימה. מטרת שלב הפלטו לאפשר כיווץ מלא יותר של הלב. ולכן הפחתה של שלב זה תיצור כיווץ פחות מלא.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

השפעה סימפטטית על הקוצב הראשי:

A

האצת הדיפולריזציה כך שוטנציאל הסף מגיע מהר יותר. על ידי השפעה על תעלות הנתרן ותעלות הסידן מסוג T. תדירות הירי עולה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

השפעה סימפטטית על הקוצב המשני:

A

הגברת הזרמת הסידן פנימה דרך תעלות
L
וכך האות עובר מהר יותר..

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

השפעה סימפטטית על התאים המתכווצים:

A

מגביר את כח הכיווץ על ידי הגברת החדירות לסידן, דרך פתיחה ממושכת של תעלות מסגוג
L.
הגברת הסידן מאפשרת יותר קישור בין אקטין למיוזין.
בנסוף היא מאיצה את שלב ההרפיה על ידי הגברת פעילות משאבות סרקה שמסירות סידן מהציטוזול.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

הגורמים המשפיעים על נפח הפעימה:

A

preload
afterload
contractility
בנוסף:
גודל הלב
רמת כושר

18
Q

חוק פרנק סטרלינד:

A

הלב יפמפם החוצה את אותו נפח של דם שחזר אליו. העקומה אומרת שככל שהנפח בסוף הדיאסטלה גבוה יותר אורך הסרקומר וכח ההתכווצות ההתחלתי של סיבי השריר יגדלו. עד גבול מסויים בו ערכי נפח הפעימה לא יגדלו.

19
Q

קשר בין לחץ לנפח בחדר שמאל:

A

ככל שהלחץ עולה גם הנפח יעלה באופן ליניארי עד גבול מסויים. כשהחדר מגיע לנפח המקסימלי שלו ההענות שלו תרד (כלומר, הוא כבר פחות יגיב בחיוב למיתחה שלו) ומנקודה זו גם אם הלחץ יעלה הנפל לא ימשיך לעלות.

20
Q

מחלות בהן ההענות יורדת בשלב מוקדם יותר, ולכן הפרילואד נמוך יותר:

A
  • מחלות בשריר הלה- גורמות ללב להיות נוקשה וצלקתי, ולכן הוא לא מתמלא עד הסוף.
  • מחלות פריקארד- הצטברות נוזל בשכבה שמונעת מהלב להמלא.
  • constrictive pericarditis- דלקת בפריקרדג שמונעת מהלב להתרחב.
21
Q

LVEDV (left ventricle end-diastolic volume)

A
  • – אורך הסרקומר בחדר השמאלי ב-
    end-diastole.
    ככל שהסרקומר יותר ארוך (עד גבול מסויים), פוטנציאל הכיווץ גדל וכך ייצא יותר דם בפעימה – עלייה ב-
    SV.
    עד גבול מסויים בו ה-
    SV
    אף ייפגע ויירד.
22
Q

LVEDP (left ventricle end-diastolic pressure) –

A

העלייה בלחץ ובנפח של חדר שמאל עד סוף הדיאסטולה היא לניארית (עד גבול מסויים בו הלחץ ממשיך לעלות והנפח לא יכול יותר לעלות). לכן גם ככל שה-
LVEDP
עולה ה-
SV
עולה.

23
Q

preload

A

זהו הכח שמותח את שריר הלב לפני הכיווץ. הכח הזה מורכב מהנפח שממלא את הלב מההחזר הויריד. בגלל הסידור המולקולרי של האקטין והמיוזין בלב- ככל שהלב יימתח יותר- כך הוא יתכווץ יותר

24
Q

מדידת ה-preload

A
  • נעשית בעזרת מכשיר שנקרא
    swan-Ganz catheter
    שמודד את ה-
    LEVDP.
  • מדובר בקטטר שמכניסים דרך אחד הורידים הגדולים
    (subclavian vein או jugular vein)
    ומתקדמים איתו עד שמגיעים ל-
    pulmonary artery.
    כשמגיעים לעורק הריאתי מודדים את הלחץ בעזרת בלונית שנמצאת בקצה הקטטר. מדידה זו נותנת לנו את הלחץ של החדר השמאלי
25
Q

הגורמים המשפיעים על פרהלואד:

A
  • נפח הנוזלים= נפח הדם.
  • החזר ורידי
  • כיווץ עלייתי
  • זמן הדיאסטולה
26
Q

נפח הדם= לחץ דם ורידי

A

לחץ דם ורידי. כאשר יש איבוד דם או לחלופין הדם מוזרם למקומות בגוף בהם יש אזודילטציה בגלל דלקת, פחות דם יחזור אל הלב. גם במצב בו יש איבוד נוזלים (התייבשות), נפח הדם קטן ופחות דם יחזור אל הלב.

27
Q

החזר ורידי:

A
  • כמות הדם שחוזרת ללב מושפעת מ
    נשימה, שרירי שלד.
  • הגורם העיקרי שמשפיע על אורך שריר הלב= פרילואד הוא המילוי הדיאסטולי.
  • ההחזר הויריד מוגבר על ידי השפעה סימפטטית על ידי כיווץ והקשחת הורידים על מנת שיפמפו יותר דם חזרה אל הלב.
28
Q

זמן דיאסטולה-

A

בטכיקרדיה אין מספיק זמן ללב להתמלא ולכן הפרילואד יורד. ואילו בברדיקרדיה יהיה פרילואד מוגבר.

29
Q

אפטרלואד:

A

. הכח שתא שריר מתכווץ בודד צריך להפעיל על מנת לגבול על הלחץ העורקי ולהתכווץ. זוהי ההתנגדות שעליה תא שריר צריך להתגבר על מנת להזרים דם.

פרופורציונלי ללחץ דם עורקי

30
Q

הגורמים שמשפיעים על אפטר לואד:

A
  • לחץ דם גבוה.
  • טרשת עורקים.
  • ואזוקונסטריקן.
31
Q

חוק
laplace-

A

מתייחס לעומס שיש על קיר הלב. יגדיר לנו מהו אפטרלואד.

זה אותו חוק כמו המתח פנים

32
Q

הגורמים המשפיעים על האפטרלואד:

A

ככל שהלחץ הטרנמורלי גבוה יותר- הלץ עולה.
ככל שהרדיוס גדול יותר- הלחץ יעל.
ככל שעובי השריר גדול יותר (התנגדות ללחץ), הלחץ יירד.

33
Q

קונטרקטיליות:

A

פוטנציאל הכיווץ של סיבי השריר. היא מדד לכמות הדם שהלב מוציא ביחידת זמן. זהו ההספק. כמה חזק המיוקרד יתכווץ על כל פרילואד נתון.
אלו גורמים אינוטרופים שמושפעים על ידי מערכת העצבים הסימפטטית והפרהסימפטטית.

34
Q

הגורמים שיגבירו את הכיווציות:

A
  • גירוי סימפטטי
  • אפינפרין ונוראפינפרין
  • סידן ציטוזולי גבוה
  • סידן גבוה בדם
  • הורמון טיירודי
  • גלוקגון
35
Q

גורמים שיפחיתו כיווציות:

A
  • גירוי פרסימפטטי
  • אצטיל כולין
  • היפוקסיה
  • עודף אשלגן
36
Q

תרופות אינוטרופיות שליליות:

A
  • חוסמי בתא,
  • CCB
  • אשלגן
  • הידרניום.
37
Q

תרופות אינוטרופיות חיוביות:

A
  • אפינפרין
  • דופמין
  • דוביוטמין
  • דיקסוזין
  • אטרופין
  • סידן
38
Q

Ejection fraction

A

מדידת הקונטרקטיליות. כמות הדם שהלב פימפם על נפח הדם בסוף הדיסטולה שלו.

39
Q

איך נמדוד בפועל?

A

על ידי אקולב או מיפוי לב.

40
Q

ערכים של הפרקציה:

A
  • נורמלי- בין 50-65 אחוז.
  • מתחת לנורמל- בין 36 ל49 אחוז. הלב לא מפמם מספיק דם על מנת להתאים לצרכי הגוף.
  • נמוך- מתחת ל36. מצביע על כך שהלב חלש ומפמפם מעט דם יחסית לצורכי הגוף.
41
Q

פעולת האטרופין

A

האטרופין הוא אנטגוניס לרצפטור של האצטיל כולין.

.כאשר ייקשר אליו ימנע קישור של אצטיל כולין

בהקשר של הלב- יפחית את פעולתו של עצב הואגוס על הלב, ויגביר קצב.