חלק שלישי- היענות הריאה Flashcards

(56 cards)

1
Q

מה הם הגורמים שתורמים להתנהגות של הריאות להמתח ואז לחזור אלסטית?

ההתנהות האלסטית של הריאות

A

היענות- compliance

Elastic recoil

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

היענות הריאה

A
  • מתייחס לכמות המאמץ הנדרש על מנת למתוח או להרחיב את הריאות. האנלוגיה היא עד כמה קל או קשה לנפח בלון. (לשם השוואה- יותר קשה לנפח בלון פי 100 מאשר לנפח את הריאה)
  • פונקציה של שינוי בנפח של חומר כתוצאה משינוי בלחץ(כח) שמפעילים על החומר. ככל שההעינות גדולה, יהיה דרוש פחות לחץ עבור הגדלת הנפח.
  • אפשר להגדיר גם- הקלות בה ניתן למתוח חומר מסויים. ככל שצריך להשקיע פחות כח כדי למתוח את החומר כך ההעינות שלו גבוהה יותר.
  • באופן ספציפי, היענות הריאה נמדדת בכמות השינוי בנפח הריאה כתוצאה משינוי במפל הלחצים הטרנסמורלי (שהוא הכח שמותח את הריאות).
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

חסרונות היענות ריאה נמוכה יותר

A
  • ככל שהיענות הריאה נמוכה יותר, כך הלחץ הטרנסמורלי שיש להפיק במהלך שאיפה כדי ליצור התרחבות ריאה נורמלית גדול יותר.
  • על מנת להגדיל את הלחץ הטרנסמורלי במהלך שאיפה יש להפוך את הלחץ בין קרומי האדר ליותר נמוכים מבדרך כלל מתחת ללחץ האטמוספרי (כלומר, מתחת ל756)
  • זה מושג על ידי הרחבה יותר גדולה של חלל הצלעות על ידי כיווץ חזק יותר של שרירי השאיפה- כלומר, ריאה עם הענות נמוכה יותר דורשת יותר השקעה ועבודה של שרירים על מנת להמתח.

כלומר, ככל שהעינות הריאה נמוכה יותר נדרשת יותר עבודה על מנת להפיק רמה מסויימת של התנפחות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

Elastic recoil-

A

מתייחס לכמה בקלות הריאות חוזרות לגודלן המקורי, אחרי המתיחה שלהן.

האלסטיות הזו אחראית להחזרת הריאה לנפח שלהן לפני השאיפה, כאשר שרירי השאיפה נרפים בסוף של השאיפה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

ההתנהגות האלסטית של הריאה תלויה בעיקר משני גורמים:

A

כמות גדולה של סיבי אלסטין ברקמות החיבור של הריאה

יותר חשוב- מתח הפנים של נאדיות הריאה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מתח הפנים של נאדיות הריאה

A

השכבה הנוזלית הדקה שמרפדת כל נאדית ריאה יוצרת מתח פנים.

בהשקה של מים ואוויר מולקולות המים על פני השטח מחוברות זו לזו בחוזקה יותר מאשר מולקולות האוויר (קשרי מימן)

המשיכה הלא שווה יוצרת כח שנקרא מתח פנים על פני המים.

מתח הפנים נוצר מכיוון שבשכבה החיצונית של נוזל (מים), אין כוחות שמבטלים את הוקטורים, ולכם הוקטור של הכח בין מולקולות המים שעל פני השטח חזקים יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

האפקט הכפול של מתח הפנים של נאדית הריאה

A
  • שכבת המים מתנגדת לכל כח שמגדיל את שטח הפנים שלה. כלומר, היא מתנגדת להתרחבות של נאדיות הריאה בגלל שמולקולות המים מתנגדות להפרדה שלהן.
    בהתאמה- ככל שמתח הפנים של נאדיות הריאה גדול יותר, כך היענות הריאה יותר נמוכה.
  • שנית, שטח הפנים הנוזלי
    (liquid surface)
    נוטה להתכווץ כמה שיותר בגלל שמולקולות המים שעל פני שטח הפנים שנמשכות בחוזקה זו לזו, מנסות להיות כמה שיותר צמודות זו לזו.
    לכן, מתח הפנים של הנוזל בתוך נאדיות הריאה נוטה להקטין את גודל נאדיות הריאה, ו”מוחץ” את מולקולות האוויר בפנים. (כמו בלון)

תכונה זו, יחד עם האפקט של סיבי האלסטין, מייצר את ההחזר האלסטי של הריאות כאשר שלב השאיפה נגמר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

ההשעפה השלילית של מתח פנים גבוה מדי בנאדיות ריאה

A

הכוחות הקוהסיביים בין מולקולות המים כל כך חזקים, כך שאם הנאדיות היו מצופות בשכבת מים בלבד, מתח הפנים על נאדיות הריאה היה כל כך חזק והיה גורם לקריסת הריאות.

בנוסף, הענות הריאה הייתה מאוד נמוכה, כך שמאמץ שרירי מתיש היה נחוץ להשיג מתיחה והתנפחות של הנאדיות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הפיתרון למתח הפנים הגבוה של נאדיות הריאה

A

מתח הפנים העצום של המים בצורה נורמלית מאוזן על ידי סורפקטנט ריאתי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

Pulmonary surfactant

A
  • הסורפקטנט הוא קומפלקס של תערובת ליפידים וחלבונים המופרשים על ידי
    type 2 alveolar cell.
  • התערובת חודרת בין השכבות של מולקולות המים המדפנת את הנאדיות ומפחיתה את מתח הפנים של נאדיות הריאה.
  • בגלל שהכוחות הקוהסיביים בין מולקולות המים ובין מולקולות הסורפקטנט חלשים מאוד, הסורפקטנט מקטין את היקף של קשרי המימן בין מולקולות המים בשכבת המים-אוויר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

על ידי הורדת מתח הפנים של נאדיות הריאה, לסורפקטנט הריאתי מספק שני יתרונות חשובים:

A
  • מגדיל את היענות הריאה, ומקטין את העבודה הדרושה לניפוח הריאה
  • מקטין את נטיית הריאה לקרוס חזרה כך שהן לא קורסות מיד.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

חשיבות הסורפקטנט על יציבות הריאה

A

התפקיד של הסורפקטנט בהקטנת הנטייה של הנאדיות בהחזרה האלסטית, ומכאן מקטין את קריסת הנאדיות חשוב בלשמר את יציבות הריאה.

החלוקה של הריאה לכמות עצומה של שקי אוויר קטנטנים, מספקת יתרון עצום בהגדלת שטח הפנים לחילופי חמצן ופחמן דו חמצני. אבל גם יוצר בעיה של לשמר על היציבות של כל נאדיות הריאה.

ניזכר שהלחץ שנוצר על ידי מתח הפנים של הנאדיות מכוון פנימה, לוחץ על האוויר שבתוך נאדיות הריאה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

law of laplace

A

אם נדמה את הנאדית לבועה עגולה, לפי
law of laplace.
הגודל של הכח (הלחץ) שגורם לקריסה פנימה הוא בקשר ישיר למתח הפנים ובקשר הפוך לרדיוס הבועית:

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

פיזור הסורפקטנט והשפעתו על נאדיות הריאה

A
  • בגלל שהלחץ הוא ביחס הפוך לרדיוס, ככל שהנאדית קטנה יותר, כך הרדיוס שלה קטן יותר וכך גדלה הנטייה שלה לקרוס במתח פנים נתון.
  • בהתאמה- אם שתי נאדיות ריאה בגדלים לא שווים תחת אותו מתח פנים, מחוברות על יד אותו מוליך אוויר, הנאדית הקטנה יותר, בגלל שהיא מייצרת יותר לחץ, היא בעלת נטייה לקרוס ולרוקן את האוויר שלה לתוך הנאדית הגדולה יותר.
  • נאדיות קטנות בדרך כלל לא קורסות ומפוצצות נאדיות גדולות יותר, בגלל הסורפקטנט הריאתי שמקטין את מתח הפנים של נאדיות קטנות יותר מאשר נאדיות גדולות. זאת בגלל שנאדיות הריאה הקטנות צפופות יותר וקורובות זו לזו.
  • ככל שנאדית הריאה גדולה יותר, כך הסורפקטנט מפוזרים יותר ובעלי אפקט פחות חזק בהפחתת מתח הפנים.
  • הסורפקטנט הריאתי גורם להשוואה של הכח הגורם לקריסה של נאדיות קטנות לאלו של הגדולות ומקטין למינימום את הנטייה של נאדיות קטנות לקרוס ולרוקן את האוויר שבתוכן לנאדיות הגדולות יותר.
  • נוכחות הסורפקטנט הריאתי עוזר בייצוב גודל הנאדיות ועוזר להן להשמר פתוחות וזמינות להשתתף בחילופי גזים.
  • הסורפקסטנט נוצר יחסית בשלב מאוחר בחיים העובריים. לכן אצל פגים שנולדו לפני שלב זה והריאת לא הספיקו להבשיל- מופיעות בעיות נשימתיות.
  • חוסר בסורפסקנט גורם לפגיעה קשה בהענות הריאה ומכך לקריסה של הריאות לתוך עצן, לפגיעה בחילף הגזים בנדיות, ונתמלאות נאדיות במים- בצקת.

*נשים לב שמתח פנים נוצר כתוצאה ממגע של מים עם אוויר!

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

באילו מצבים עבודת הנשימה יכול לגבור ולדרוש יותר אנרגיה?

A

במהלך נשימה שקטה, שרירי הנשימה עובדים במהלך השאיפה על מנת להרחיב את הריאות כנגד הכוחות האלסטיים וכדי להתגבר על התנגדות האוויר, בעוד הנשיפה היא פסיבית.

בדרך כלל היענות הריאה היא גבוהה והתנגדות האוויר נמוכה, כך שרק בערך 3 אחוז מצריכת האנרגיה על ידי הגוף משומש לנשימה שקטה.

עבודת הנשימה יכולה לגבור בארבע סיטואציות:

  • כאשר היענות הריאה יורדת.
  • כאשר התנגדות האוויר גדלה.
  • כקריסה אלסטית גדלה
    elastic recoil
  • כאשר יש צורך בונטילציה מוגברת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מהי הכמות המקסימלית של אוויר שאדם יכול להחזיק בריאות?

A
  • גברים- 5.7
  • נשים- 4.2
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מהי כמות האוויר בריאות בסיום שאיפה שקטה?

A

הריאות יכילו עדיין בערך 2200 מל של אוויר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מצב הריאות בנשימה שקטה בהתייחס לקיבולת המקסימלית ומינימלית

A

בדרך כלל בנשימה שקטה, הריאות לא קרובות לקיבולת המקסימלית, וגם לא מתרוקנות לנפח המינימלי שלהן.

מכאן שהריאות נשארות מעט מנופחות במעגל הנשימה- כמו בלון שקל יותר לנפח כשהוא כבר קצת מנופח, לריאות קל יותר להתמלא (היענות טובה יותר) כשהן לא מתחילות מנפח 0 (תלוי ברדיוס הרי)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

כמה אוויר נשאף במהלך נשימה שקטה טיפוסית?

A

במהלך נשימה טיפוסית בתנאי מנוחה, בערך חצי ליטר של אוויר נשאף, ואותה הכמות ננשפת, כך שנפח הריאות משתנה מ2200 מל ל2700 מל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מה נפח הריאות במהלך שאיפה מקסימלית?

האם הוא יכול להתרוקן לחלוטין?

A

במהלך שאיפה מקסימלית, נפח הריאות יכול לקטון ל1200 מל בזכרים ו1000 בנשים, אך לעולם לא יתרוקנו לחלוטין, בגלל שמעברי האוויר הקטנים קורסים במהלך שאיפה מאומצת בנפח ריאות נמוך, וחוסמים את המעבר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מה הם היתרונות בעובדה שריאות לא יכולות להתרוקן לחלוטין

A
  • היתרון בחוסר היכולת לרוקן לחלוטין את הריאות הוא שגם במאמץ נשימתי מאומץ, חילופי הגזים יכולים להמשיך בין הדם שזורם בריאות ולאוויר שנשאר בנאדיות.
    כתוצאה מכך, תכולת הגזים בדם שיוצא מהריאות לסיפוק רקמות הגוף נשאר קבוע לאורך מחזור הנשימה.
    לעומת זאת, אם הריאות היו מתמלאות ומתרוקנות עם כל נשימה, כמות החמצן שנלקח הופחמן דו חמצני שנזרק היה משתנה תדירות.
  • יתרון נוסף לחוסר ריקון המוחלט של הריאות בכל נשימה הוא הפחתת העבודה של תהליך הנשימה. ניזכר שנדר פחות מאמץ על מנת לנפח נאדית ריאה מנופחת חלקית מאשר נאדית שלגמרי קרסה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q
  • *עקומת**
  • *P/V**
A

– מתארת את ההיענות של הריאות שמשתנה בהתאם לנפח הריאות – כלומר כמה כוח צריך להשקיע כדי לנפח את הריאות בכל מצב נפח נתון.

יש נפח ממנו הכי אידיאלי להתחיל לנשום – נפח בו יש היענות טובה של הריאות
(FRC)
.החל מנפח מסויים ההיענות יורדת, וגם אם נשקיע הרבה לחץ בניפוח הריאות הן לא יתנפחו בצורה משמעותית
(TLC).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

ספירומטר

A

השינויים בנפח הריאה במאמצים נשימתיים שונים יכולים להמדד בספירומטר- מכשיר המורכב מתוף מלא אוויר שצף בתא מלא מים. בעוד האדם שואף ונושף אוויר מהתוף ולתוף דרך צינור שמחבר את הפה לחלל האוויר, התוף צף ושוקע במיכל המים. תהליך ה מתועד בסיפרוגרמה שמכיילת את השינויים בנפח הריאות.

מחברים את מכשיר הספירומטר לפה, וכל תנועת נשימה נרשמת על הנייר. מכשיר זה מייצר גרף שמראה את נפח הנשימה ביחס לזמן.

24
Q

Tidal volume TV-

נקרא נפח מתחלף

A

האוויר שנכנס או יוצא מהריאות במהלך נשימה אחת. ערך ממוצע תחת תנאי מנוחה- 500 מל.

אצל אבי רשום 600

25
* *Inspiratory reservs volume** * *IRV-**
הנפח הנוסף של אוויר שיכול להשאף מעל ה TV. מושג על ידי כיווץ מקסימלי של הסרעפת והשרירים הבין צלעיים החיצוניים. ושרירי העזר ערך ממוצע= 3 ליטר
26
**Inspiratory capacity** **IC-**
הנפח המקסימלי של אוויר שיכול להשאף בסיום נשיפה שקטה נורמלית IC=IRV+TV ערך ממוצע=3.5 ליטר.
27
* *Expiratory reverse volume** * *ERV-**
נפח האוויר הנוסף שיכול **להנשף** באופן אקטיבי מעבר לנשיפה הפסיבית על ידי שרירי הנשיפה, בסיום ה TV הטיפוסי. ערך ממוצע= 1 ליטר.
28
**Residual volume RV-**
**Residual volume RV-** הנפח המינימלי של האוויר שנשאר בריאות אפילו אחרי נשיפה מקסימלית. ערך ממוצע=1200 ליטר. לא יכול להמדד באופן ישיר מכיוון שהנפח הזה של האוויר לא זז לתוך או מחוץ לריאות.
29
* *Functional residual capacity** * *FRC-**
נפח האוויר בריאות בסוף נשיפה פסיבית רגילה. ערך ממוצע=2.2 ליטר. FRC=ERV+RV
30
**Vital capacity VC-**
נפח האוויר המקסימלי שיכול להנשף החוצה בפעם אחת אחרי שאיפה מקסימלית. ערך ממוצע- 4.5 ליטר.
31
**Total lung capacity TLC-**
נפח האוויר המקסימלי שהריאות יכולות להחזיק. ערך ממוצע- 5.7 ליטר. TLC=VC+RV
32
**Forced expiratory volume in 1 sec FEV1-**
נפח האוויר שיכול להנשף במהלך השנייה הראשונה של הנשיפה. בדרך כלל 80 אחוז מה VC.
33
respiratory rhythm
בדקה אנו מכניסים ומוציאים אוויר כ-12 פעמים
34
pulmonary ventilation נקרא גם **Minute ventilation**
נפח האוויר שנשאף וננשף במהלך דקה שווה למכפלת ה: tidal volume and respiratory rate
35
**Respiratory rate-**
מספר הנשימות לדקה.
36
alveolar ventilation
מושג שמתייחס לכמות נפח האוויר שנכנס לתוך הנאדיות במהלך דקה
37
מה ההבדל בין ונטילצית הריאות לונטילצית הנאדיות?
**Pulmonary ventilation is the volume of air entering into the lungs in unit time whereas alveolar ventilation is the volume of air entering into the alveoli at the same time**.
38
מדוע ונטילצית הנאדיות קטנה יותר מזו של הריאות?
* בגלל “שטח מת” אנטומי
39
anatomical dead space
* לא כל האוויר הנשאף מגיע עד לאתר השחלוף בנאדיות. חלק נשאר בדרכי האוויר שם הוא לא זמין לחילופי גזים. * נפח של מעברי האוויר בבוגר, הוא 150 מל בממוצע. והוא נחשב ל**-** * *anatomic dead space.** * השטח המת משפיע על יעילות הונטילציה הריאתית- למרות ש500 מל של אוויר עובר לתוך הריאות ומחוץ לריאות, רק 350 מל של אוויר עובר בפועל בין האטמוספירה ונאדיות הריאה. * בסוף השאיפה, מעברי האוויר מלאים ב150 מל של אוויר אטמוספרי חדש. * במהלך השאיפה שלאחר מכן, 500 מל של אוויר ננשפים החוצה לאטמוספירה. * ה150 מל הראשונים להנשף הם ה150 מל ה"טריים" שנשארו במעברי האוויר ולא נעשה בהם שימוש. * ה350 מל הנוספים הם האוויר ה"ישן" מנאדיות הריאה שהשתתף בשחלוף הגזים. * מתוך ה500 מל שנשפים החוצה, 350 מל של אוויר יוצר לאטמוספירה ו150 של אוויר ("ישן") נשאר במעברי האוויר. * בשאיפה הבאה, 500 מל של אוויר ייכנסו לנאדיות. 150 הראשונים הם ה"ישנים" שנשארו בשטח המת וה350 הנוספים זה אוויר חדש שנשאף מהאטמוספירה. * סימולטנית- 500 מל של אוויר נכנס מהאטמוספירה. 350 מגיע לנאדיות ו150 נשאר במעברי האוויר ויינשף מבלי שהיה בו שימוש.
40
physiology deadspace- alveolar dead space
* ה ההתאמה בין אוויר לדם היא לא תמיד מושלמת בגלל שלא כל הנאדיות עוברות ונטילציה בצורה שווה אל מול הדם (מעבר נוזל דרך כלי הדם לרקמות) * כאשר ישנם אזורים בריאה אשר הם מאווררים אך אינם מקבלים אספקת דם לשחלוף הגזים עם הדם * באנשים בריאים "השטח המת" של נאדיות הריאה הוא קטן ובעל חשיבות זניחה. אך הוא יכול לעלות לרמות קטלניות בסוגי מחלות ריאתיות שונות.
41
איך מחשבים את ונטילצית הנאדיות?
42
השפעת תבניות נשימהעל ונטילצית הנאדיות
אם אדם במכוון נושם עמוקות (לדוגמה *TV* של 1200 מיליליטר) ובצורה איטית (קצב נשימה של 5 נשימות בדקה)= ונטילציתת הריאות היא 6 ליטר, אבל ונטילציית הנאדיות היא 5.24 ליטר בהשוואה לנשימה שקטה של 4.2 ליטר לדקה) אם אדם נושם במכוון בצורה שטחית ונטילציית הריאות עדיין תהיה 6 ליטר לדקה, אך ונטילציית הנאדיות תהיה 0 ליטר לדקה) כך שלמעשה האדם רק יכניס ויוציא אוויר מהשטח המת האנטומי מבלי שלמעשה אוויר אטמוספרי יעשה חילוף בנאדיות- רק שם הוא יכול להיות שימושי.
43
היפרונטילציה
**נשימת יתר** או **אוורור יתר** (ב[אנגלית](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA): **Hyperventilation;** היפרוונטילציה, בראשי תיבות: **HV**) היא [נשימה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94) מהירה מאוד המביאה לסילוק של [פחמן דו-חמצני](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%95-%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%A0%D7%99) (CO2) המדרדרת את רמתו בדם. לעיתים קרובות תסמונת נשימת יתר נוצרת ממצבי [חרדה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94) או [דחק](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%A7) והיא חופפת עם התקף פאניקה שב[הפרעת פאניקה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%94). התופעה מתרחשת גם במצבים קשורים לשהייה בגובה רב, אחרי [חבלת ראש](https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9&action=edit&redlink=1), [אירוע מוחי](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99), הפרעות נשימתיות כמו [אסתמה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%9E%D7%94),[דלקת ראות](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA), [פנאומותורקס](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A1), הפרעות של כלי הדם והלב כמו [תסחיף ריאתי](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%A3_%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%99), ב[חום גבוה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94), [אנמיה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%94), [תופעות לוואי](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99) לתרופות מסוימות. אדם בריא נושם בין 12 ל-20 נשימות בדקה. [קצב נשימות](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94) תקין מאפשר לגוף להעשיר את הדם בכמות ה[חמצן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%9F) הנדרשת ולפנות מהדם את הפחמן הדו-חמצני המיוצר בגוף. מצב של נשימה מהירה ושטחית לאורך זמן גורם לפינוי מוגבר של הפחמן הדו-חמצני מהגוף, וכתוצאה מכך לירידה ברמתו התקינה בדם. ירידה זו גורמת לירידה ב[חומציות](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94) של הדם (עליה ב-[pH](https://he.wikipedia.org/wiki/PH), [בססת](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A1%D7%A1%D7%AA) אדם שנמצא בהיפרוונטילציה נושם הרבה יותר מ-7.2 ליטר בדקה, לדוגמה 20 ליטר בדקה הבעיה היא שהמצב זה לאו דווקא נכניס מספיק חמצן- כי אמנם הנשימה הריאתית מהירה, אך הנשימה הנאידת לא.
44
היפוונטילציה
אדם שנמצא בהיפוונטילציה נושם הרבה פחות מ-7.2 ליטר בדקה ## Footnote הוא מצב בו [מערכת הנשימה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94) אינה מצליחה לספק את צורכי האוורור הנדרש. במצב של דיכוי נשימתי (בדרך כלל פחות מ-8 נשימות בדקה), רמת הפחמן דו-חמצני בדם גבוהה ([היפרקפניה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94)) ומתחיל תהליך הנקרא [חמצת נשימתית](https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%AA_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1)
45
נפחי הריאות ובית החזה
* הריאו ת כאמור שואפו ת תמיד לרדת לנפח אפס )בשל תכונת האלסטיות שלהן - ובשל תכונות ביטול מתח הפנים שתיארנו( לא משנה באיזה נפח התחלתי היא. * Chest Volume בבית החזה לעומת זאת הסיפור אחר. כלומר את בית החזה – עוטפים שרירים רבים שהנטייה שלהם היא אחרת משל הריאה )שהנטייה שלה להגיע לנפח 0 (. החזה רוצה להגיע לנפח מסוים כאשר הוא מתחת לנפח הזה - הוא רוצה להתרחב ושהוא מעל לנפ ח הזה הוא רוצה להתכווץ. * לעומתן על בית החזה פועלים שרירים שפועלים למתיחתו לכיוון ההתרחבות.
46
השפעת נטיית הריאות ובית החזה על היענות הריאה -
כאשר הנפח הריאה גדול מאוד, מעל ה FRC אז יש כוחות משותפים של הריאה וכלוב בית החזה כלפי פנים. כלומר ההחזר האלסטי של הריאה גדל מאוד ולכן נדרש יותר מאמץ כדי לנפח את הריאה עוד. כי הוקטור שצריך לייצר על מנת לסתור את כוחות אלה גדול כאשר הנפח של הריאה קטן מאוד, אז היא במצב האידיאלי שלה. אבל השרירים של בית החזה רוצים למשוך את כלוב הצלעות ולהרחיבן. ולכן יהיה יותר קשה להוציא עוד אוויר כי יש לחץ שמושך לכיוון הנגדי
47
ערכי ה frc ושינוי בערכיהם
ערך ה- FRC משתנה מאדם לאדם, ויכול גם להשתנות בעקבות מצבים שונים. **ה-** **FRC** **מהווה בערך 60% מה-** **TLC**. אצל אישה בהיריון – הבטן לוחצת על הסרעפת ומעלה אותה. זה מקטין את נפח ה- FRC , ומקשה על הנשימה. גם אצל אנשים מאוד שמנים הבטן לוחצת על הסרעפת וגורמת להקטנת ה- FRC. אחרי שאנחנו אוכלים ארוחה רצינית קשה לנשום בגלל העלאת הסרעפת למעלה. כשאדם לא מצליח להוריד את הסרעפת לגמרי בעקבות כאב (לדוגמה אחרי ניתוח), זה מקטין את ה- FRC ויכול ליצור בעיות ודלקות בדרכי הנשימה. אפילו כשאנחנו משנים מנח מעמידה לישיבה ה- FRC יכול להשתנות. שינוי ב FRC יוצר שינוי במאזן הכוחות ודורש השקעת אנרגיה גבוהה יותר
48
מתי ה FRC נמוך יותר מהנורמה?
במצב בו יש לחץ על הבטן )לדוג' אחרי ארוחה גדולה, הריון, לאחר ניתוח בטני ( - הלחץ הזה דוחף את הסרעפת למעלה באופן תמידי, כלומר, כוח הכיווץ של בית החזה לאחר Inspirium יהיה יותר חזק מהנורמה, ולכן, הכיווץ יעשה בצורה יותר מהירה. מכיוון שהכיווץ יעשה בצורה יותר מהירה, ניתן להגיד כי פח ות אוויר יצא מאשר ב- Expirium רגיל, כלומר, ה- FRC יהיה נמוך יותר מהנורמה. מ- FRC נמוך יותר, צריך להשקיע יותר כוח כדי להגדיל את נפח הריאות עבור השאיפה הבאה )על פי גרף היענות הריאות(, ולכן כאשר סובלים מלחץ בבטן עלולים לסבול מקשיי נשימה.
49
מתי ה FRC יהיה גבוה מהנורמה?
לדוגמא, אצל אנשים חולי נפחת )אמפיזמה(, האוויר לא יוצא כמו שצריך - ב- Expirium . כלומר, ה- FRC של החולים האלה יהיה גדול יותר מהנורמה. כאמור, לאחר Expirium בית החזה רוצה להתרחב, ולכן לאותם אנשים לא תהיה בעיה בשאיפה אך מכיוון שה- FRC שלהם גבוה יותר, יהיה להם יותר קשה להוציא אוויר מאשר לאדם רגיל כי כאשר הנפח גדול יותר, היענות הריאה פחות טובה
50
**כמעט ברוב הזמן יש לנו לחץ שלילי (נמוך מ-1 אטמוספירה) בבית החזה** – כמו ואקום שרוצה למשוך פנימה אוויר (ועוד דברים כמו דם). יש גם מצבים בהם הלחץ בבית החזה יהיה חיובי – בנשיפה מאומצת או בשיעול. **נקודת ה-FRC היא רגע לפני שמתחילים inspiration**. נקודה זו מהווה שיווי משקל בין הריאות שרוצות להתכווץ ובית החזה שרוצה להתרחב, ואין צורך בהפעלת השרירים בזמן ה-FRC. **בזמן ה-FRC, קיים** **שיווי משקל בין הסביבה הפנימית והחיצונית**. אין מפל לחצים ואין תנועה של אוויר בין החוץ לפנים. כשאנו מתחילים בשאיפה הסרעפת והשרירים הבין-צלעיים מתכווצים – הסרעפת יורדת מטה והשרירים הבין-צלעיים מרחיבים את הצלעות החוצה ומעלה. **הפעלת השרירים מגדילה את הנפח (volume) בחלל הפלאורלי ויוצרת לחץ שלילי**. נוצר מפל לחצים בין החלל הפלאורלי לאוויר שבחוץ, וכך אוויר נכנס מבחוץ כדי לאזן בין הלחצים. למעשה, **עוד לפני שאנחנו מתחילים בשאיפה יש בחלל הפלאורלי (intrapleural pressure) לחץ שלילי, אך בדרכי הנשימה הלחץ הוא אפס – שווה ללחץ של האטמוספירה**. כשאנו מתחילים בשאיפה, השרירים מתכווצים ומורידים את הלחץ, ואז **גם הלחץ בדרכי הנשימה נהיה שלילי** – נוצר מפל לחצים ונכנס אוויר.
51
ממה מושפע זרימת הדם?
זרימת הדם מושפעת מהלחץ שנוצר בלב ומהלחץ שנוצר בבית החזה
52
ממה מושפע זרימת הדם?
זרימת הדם מושפעת מהלחץ שנוצר בלב ומהלחץ שנוצר בבית החזה
53
**זרימת הדם מהלב השמאלי לגוף**
– כדי להוציא דם מהלב השמאלי לאבי העורקים, הלב מתכווץ והלחץ שלו עולה. הדם שנמצא בחדר שמאל זורם מהלחץ הגבוה שבלב אל מקום עם לחץ נמוך יותר.
54
ההחזר הורידי- מהם הגורמים שתורמים להחזר הדם מהפריפריה אל העלייה הימנית?
**ההחזר הורידי** – הדם זורם מהפריפריה אל הלב הימני בעזרת מפל לחצים שנוצר בזכות שלושה גורמים: 1. venous valve – מסתמים שנמצאים בורידים ברגליים. 2. Pumping actions– כיווץ השרירים הרצוניים ברגליים תורמת לזרימת הדם למעלה. 3. בעזרת הלחץ השלילי בחלל הפלאורלי! בשאיפה גדולה אנו גורמים ללחץ שלילי בבית החזה, וזה גורם להגדלת כמות הדם שחוזר אל הלב הימני (בגלל מפל הלחצים הדם זורם מעלה לכיוון הריאות). As a result of respiratory activity, the pressure within the chest cavity averages 5 mm Hg less than atmospheric pressure. As the venous system returns blood to the heart from the lower regions of the body, it travels through the chest cavity, where it is exposed to this subatmospheric pressure. Because the venous system in the limbs and abdomen is subject to normal atmospheric pressure, an externally applied pressure gradient exists between the lower veins (at atmospheric pressure) and the chest veins (at less than atmospheric pressure). This pressure difference pushes blood from the lower veins to the chest veins, promoting increased venous return (❙ Figure 10-28). This mechanism of facilitating venous return is called the respiratory pump because it results from respiratory activity. Increased respiratory activity, the skeletal muscle pump, and venous vasoconstriction, all enhance venous return during exercise.
55
**Respiratory arrhythmia** –
הדופק שלנו כל הזמן עולה ויורד. השינויים בדופק מתרחשים בעקבות שינויים בנשימה. כשאנו שואפים שאיפה גדולה מוזרם הרבה דם אל הלב הימני ומהלב הימני אל הריאות. במצב כזה הלב יכול לעבוד יותר לאט ולכן הדופק יירד. בשאיפה קטנה יותר, נוצר לחץ פחות שלילי בבית החזה ופחות דם זורם. במצב כזה הדופק יעלה כדי שיוזרם מספיק דם.
56
חישוב היענות
נפח לחלק ללחץ היענות נורמלית נחשבת ל100-200 מילילטר לממ כספית