חלק שני Flashcards
(28 cards)
Pressure gradiant-
מפל הלחצים. אוויר נוטה לנוע ממקום שבוע יש לחץ גבוה למקום שבו יש לחץ נמוך.
לחץ אטמוספרי-
הלחץ שמופעל על אובייקט על ידי האוויר שבאטמוספירה. בגובה פני הים הוא שווה ל760 מיליליטר כספית. לחץ אטמוספרי פוחת ככל שעולים מעל גובה פני הים בגלל שסמיכות האוויר פוחתת וגובר ככל שיורדים מתחת לגובה פני הים.
Intra-alveolar pressure-
הלחץ בנאדיות הריאה. בגלל שהנאדיות מתקשרות עם האטמוספירה דרך דרכי הנשימה (כלומר, אין מחסום, המעבר הוא חופשי), אוויר יעבור דרך דרכי הנשימה בהתאם למפל הריכוזים כל עוד יהיה הפרש לחצים. המעבר ימשיך עד להגעה של שיווי משקל.
Interpleural pressure-
הלחץ בשקי הריאה
(plural cavity)
. בדרך כלל הלחץ בשקי הריאה נמוך מהלחץ האטמוספרי- 756 מילימטר כספית. נהוג להגיד שהלחץ האטמוספרי הוא 0, ואז מה שמתחת אליו הוא לחץ שלילי. ולכן במקרה הזה
הלחץ בין קרומי האדר לא יגיע לשיווי משקל מכיוון שאין פתח בין הקרומים לסביבה.
Why the Intrapleural Pressure Is Subatmospheric
בגלל אלסטיות הריאות, הן ינסו להמשך פנימה הרחק מכלוב הצלעות. (כזכור, הצלעות נמצאות במצב נורמלי במצב מתוח. אם היינו מוציאים את הריאות מכלוב בית הצלעות הן היו מתכווצות בגל התכונה האלסטית שלהן)
הלחץ הטרנסמורלי, מונע מהריאות להמשך הרחק מכלוב הצלעות.
התוצאה של ההתרחבות הזו של חלל קרומי האדר מספיקה לגרום לצניחה של 4 ממ כספית. הצניחה הזאת מתרחשת בגלל שהחלל של קרומי האדם מלא בנוזל, שלא יכול להתרחב ולמלא את הנפח. ולכן נוצר ואקום בחלל שנוצר כתוצאה מהמשיכה הזו לשני הצדדים שלא יכול להתמלא על ידי הנוזל, וגורם לצניחה של הלחץ מתחת ללחץ האטמוספרי.
נשים להדדיות בין הלחץ הטרנסמורלי וללחץ בין קרומי האדר. הריאות נמתחות על ידי גרדיאנט הלחץ הטרנסמורלי שקיים בגלל שהלחץ בין קרומי האדר הוא קטן מהלחץ האטמוספרי. בלחץ בין קרומי האדר, בתורו, הוא סאבאטמוספרי בגלל שהריאות המתוחות נוטות להמשך הרחק מכלוב הצלעות (שגדול יותר מנפח הריאות במצבן הלא מתוח), וזה גורם לצניחה של הלחץ הבין קרומי מתחת ללחץ האטמוספרי.
transmural pressure gradient
זהו מפל לחצים על צינור או ספרה, ומחושב כהפרש הלחצים בין הסביבה הפנימית לחיצונית. אם הלחץ חיובי (כלומר בפנים הלחץ גבוה מבחוץ) תהיה התפשטות, ואם הלחץ הנוצר שלילי, תהיה קריסה.
מפל הלחצים בין הריאות לכלוב הצלעות מותח את הריאות כדי למלא את חלל כלוב הצלעות.
חלל כלוב הצלעות גדול יותר מהריאות במצבן הלא מתוח. אך לחץ מסוג-
transmural pressure gradient
מחזיק את הריאות וכלוב הצלעות די קרוב, ומותח את הריאות כדי למלא את החלל של כלוב הצלעות.
לחץ בנאדיות הריאה משתווה עם זה של האטמוספירה- 760 ממ כספית, בעוד הלחץ שבין קרומי הריאה הוא 756 ממ כספית. כך שהלחץ נטו הוא כלפי חוץ.
הלחץ נטו שנוצר כתוצאה מהפרש לחצים נקרא
transmural pressure gradiant
בגלל הלחץ הזה, הריאות תמיד נדחפות למילוי החלל של כלוב הצלעות, לא משנה מה גודלו.
הצלעות עוקבות אחרי ההתרחבות. כלומר- הצלעות עוקבות אחר תנועת כלוב הצלעות.
לחצים בחלל הפלאורלי
Pneumothorax
בדרך כלל, אוויר לא נכנס לחלל האדר, בגלל שאין מעבר ישיר בין החלל לאטמוספירה או לנאדיות הריאה.
אם כלוב צלעות מאיזשהי סיבה עבר תקר, אוויר יזרום במורד מפל הלחצים מהלחץ הגבוה שבאטמוספירה וייכנס לחלל האדר.
הלחץ בתוך חלל קרומי הריאה והלחץ בתוך הנאדיות משתווה ללחץ האטמוספרי, ומכאן שהלחץ הטרנסמורלי לא קיים יותר.
מבלי כח שימתח את הריאות, הן קרוסות לגודלן הלא מתוח.
מה גורם לאוויר להכנס ולצאת מהריאות=נאדיות?
בגלל שאוויר זורם במורד מפל הלחצים, הלחץ בנאדיות חייב להיות נמוך מהלחץ האטמוספרי על מנת שאוויר יזרום לתוך הריאה במהלך השאיפה, וחייב להיות גדול יותר כדי שאוויר יזרום החוצה במהלך הנשיפה.
שינוי בנפח הריאה יכול לשנות את הלחץ בתוך נאדיות הריאה- בהתאם לחוק בויל.
חוק בויל
ללא שינוי בטמפרטורה, הלחץ שנוצר על ידי גז במיכל סגור, תלוי בקשר ישיר לנפח הגז. כלומר, מכפלת הנפח בלחץ של כמות קבועה של גז אידיאלי בטמפרטורה קבועה, היא קבועה. או במילים אחרות- בהינתן כמות קבועה של גז הנמצא בטמפרטורה קבועה, ככל שנגדיל את הלחץ המופעל עליו, כך יירד נפחו ולהיפך.
איך תסביר את חוק בויל בהקשר של הכנסת וכניסת אויר מהריאות ומי אחראי לשינויים אלה?
שינויים בנפח הריאה, ובהתאם שינויים בלחץ בתוך נאדיות הריאה, מובאים באופן לא ישיר על ידי פעילות שרירי הנשימה. שרירי הנשימה לא פועלים באופן ישיר על הריאות כדי לשנות את נפחן. במקום זאת, הם משנים את נפח כלוב בית הצלעות, ויוצרים שינוי בנפח הריאות בהתאמה בגלל שכלוב הצלעות והריאות קשורים זה לזה על ידי מפל הלחצים הטרנסמורלי.
מהם שינוי הלחצים במהלך שאיפה רגילה?
- הלחץ בנאדיות הריאה צונח למינוס ארבע
- הלחץ בחלל הפלאורלי צונח למינוס 8 בגלל שהריאות מפעילות כח חזק יותר כלפי פנים
בגלל צניחה זו, האוויר יזרום במורד מפל הריכוזים עד להשוואה.
שינויי הלחצים במהלך נשיפה שקטה
בנשיפה שקטה, הסרעפת חוזרת למצבה ההתחלתי ומקטינה את נפח כלוב הצלעות, ומכאן שהלחץ גדל.
זהו תהליך פסיבי
- בנאדיות הריאה הלחץ עולה בממוצע לארבע
- הלחץ בקרומי הריאות חוזר למצב הרגיל שלו של מינוס ארבע
האוויר יפסיק לזרום החוצה כאשר המערכת תגיע לשיווי משקל
אין שינוי בלחץ בין קרומי האדר
forced expirium
- הלחץ בחלל הפלאורלי הופך לחיובי, יכול להגיע כגם עד 30-50
- הלחץ בנאדיות הריאה עולה גם כן בממוצע 4 יחידות יותר מהלחץ בחלל הפלאורלי
air flow eqeition
מה הוא הגורם העיקרי המשפיע על התנגדות האוויר?
- הגורם העיקרי המשפיעה על התנגדות האוויר הוא רדיוס של מוליך האוויר.
- במערכת בריאה, הרדיוס של המוליך הוא גדול מספיק כדי שההתנגדות תהיה זניחה.
- לכן, מפל הלחצים בין נאדיות הריאה לאטמוספירה הוא הגורם העיקרי שקובע את קצב זרימת האוויר.
- בדרך כלל, שינויים קטנים של קוטר מובילי האוויר מושגים על ידי המערכת האוטונומית. כדי להתאים לצרכי הגוף.
- גירוי פראסימפטטי במצבי רוגע, ידרוש פחות אוויר, ויוביל לכיווץ השרירים החלקים של הסימפונות- מה שיוביל להתנגדות גבוהה יותר וייצור- bronchoconstriction.
- גירוי סימפטטתי, יביא ל
bronchodilation.
ויקטין את התנגדות האוויר על ידי הרפיית השרירים החלקים שעל הסימפונות.
גורמים המשפיעים על ההתנגדות
- אורך- ככל שהצינור ארוך יותר, ההתנגדות גדולה יותר (יחס ליניארי). האורך של דרכי הנשימה לא משתנה במצב תקין.
- צמיגות החומר שעובר בצינור- ככל שהחומר יותר צמיגי, ההתנגדות גדולה י ותר. בצינורות בדרכי הנשימה מוזרם בדרך כלל אוויר.
- רדיוס- ככל שהרדיוס קטן יותר, ההתנגדות גדולה יותר. היחס בחזקת 4. והוא השחקן המשמעותי בהקשר של התנגדות האוויר.
מכאן ששני הגורמים המשפיעים ביותר על זרימת האוויר הם ההתנגדות ומפל הלחצים.
איך נשפיע על זרימת האוויר במקרה של גדילה בהתנגדות?
- אם יש בעיה בהתנגדות (היא גדלה) יש צורך בהגדלת הפרש הלחצים כדי לשמור על זרימת האוויר.
בזמן שאיפה, השרירים שלנו מסוגלים להוריד את הלחץ בחלל קרומי הריאות עד למינוס30-50.
- יש עוד איברים באיזור בית החזה שמושפעים מהלחץ השלילי בחלל הקרומים- הלב, אבי העורקים, הושת, דרכי הנשימה התחתונות.
שינויי הזרימה ב
inspirium
- כאשר אנו מפעילים את השרירים על מנת להגדיל את נפח רהריאות, אנו הופכים את הלחץ בחלל כלוב הצלעות ליותר שלילי.
- כאשר הלחץ יותר שלילי יש מפל לחצים גדול יותר שמותח את הריאות שעוקסות אחר הצלעות.
- מכאן שנפח הריאות גדל והלחץ שלו נהיה שלילי יותר.
- הלחץ לא אחיד בכל מערכת הנשימה. ולכן ככל שעולים מעלה, הלחץ הולך וקטן עד שהוא משתווה עם זה שבחוץ.
- לכן לאורך דרכי הנשימה התחתונות יש מפל לחצים שגורם להרחבתן
- נשים לב שיש מפל לחצים גם בין דרכי הנשימה העליונות לסביבבה החיצונית שדווקא גורמת להיצרותן.
- יחד עם זאת לא נ וצרת התנגדות גדולה ולכן השאיפה היא תהליך שאפילו לחולי אסטמה לא בעייתי.
שינויי הזרימה בשלב הנשיפה
דרכי הנשימה מתכווצות בזמן נשיפה, מה שמעלה את ההתנגדות ומוריד את זרימת האוויר.
לאנשים עם בעיות נשימה כמו חולי אסטמה, קשה יותר דווקא בשלב הוצאת האוויר בגלל העלייה בהתנגדות
EPP (equal pressure point) –
- נקודה בדרכי הנשימה בה יש לחץ שווה בין החלל הפלאורלי ודרכי הנשימה. מעל נקודה זו דרכי הנשימה יתכווצו מעט, ההתנגדות תגדל והזרימה תרד.
- The equal pressure point is the point at which pressure inside the airway equals pressure outside (intrapleural pressure). Above the equal pressure point there is a tendency for airway collapse (which is opposed by cartilaginous support in larger airways and traction by alveolar elastic recoil in smaller airways).3 ביולי 2013
- *
שינויי הזרימה בשלב הנשיפה המאומצת
- הכיווץ החזק של שרירי הבטן והעלאת הסרעפת יוצרים לחץ חיובי בחלל הפלאורלי ולחץ חיובי עוד יותר בדרכי הנשימה– מפל הלחצים גדל בנשיפה מאומצת.
- בזמן נשיפה (רגילה ומאומצת) ככל שעולים מעלה בדרכי הנשימה, הלחץ נהיה קטן יותר. כי הוא מתחיל להשתוות לזה שבחוץ
- דרכי הנשימה מתכווצות בזמן נשיפה מאומצת – לכן הרדיוס קטן וההתנגדות עולה.
- ההשפעה של העלייה בהתנגדות גוברת על ההשפעה של העלייה במפל הלחצים, ולכן בזמן נשיפה זרימת האוויר יורדת.
- לאדם הבריא הירידה בזרימה לא אמורה להפריע, אבל אצל אנשים שגם ככה יש להם התכווצות בדרכי הנשימה (לדוגמה חולי אסתמה) הכיווץ כן ישפיע עליהם.
FEV1
הנפח שאני מוציא בשנייה הראשונה בנשיפה מאומצת
peak flow
- הפלואו המקסימלי בנשיפה מאומצת, הוא יהיה תמיד בהתחלה ויירד עם הנשיפה
- בשאיפה, כשאין התנגדות גבוהה אפשר לייצר פלואו גבוה ולהכניס כ-6 ליטרים של אוויר יחסית במהירות.
- אנשים עם היצרות בדרכי הנשימה לא יכולים להגיע לאותה זרימה כמו של אדם בריא – ה
-peak flow
שונה ביניהם. - בנשיפה, ככל שהאוויר יוצא הפרש הלחצים קטן יותר והפלואו יורד עד שמגיע לאפס.
- הפלואו מתחיל בשנייה הראשונה במהירות של 500 ליטר בדקה, ועם הזמן יורד.
- אם היינו ממשיכים באותו קצב של פלואו בנשיפה, היינו יכולים להוציא יותר אוויר.
- ישנו מכשיר שנקרא
peak flow meter,
נמדד בליטר לדקה. המכשיר מאפשר לראות מגמות שיפור/החמרה בנשימה לפי עלייה/ירידה ב-peak flow.
