סיבוכים לאחר ניתוחים Flashcards

Question

כללי מניעת זיהום

Answer 1

שימוש בכפפות, הגיינת ידיים, המנעות ממגע עם הפצע עצמו.

Answer 2

* אינה פגיעה נדירה * יכולה להתרחש בניתוח עצמו, ובמקרה של עצבים שטחיים אפילו כתוצאה מהמנח בזמן הניתוח.

Answer 3

דפורמציות טרום ניתוחיות שמשפיעות על העצב. לדוגמא: בוולגוס ניכר בברך לפני ניתוח עלול להגרם בזמן הניתוח בעת ניסיון לתיקון הדפורמציה מתח על העצב הפרונאלי שעלול לגרום לפגיעה בו

Answer 4

* שבר פריקה של ראש הירך- sciatic * פלאטו טיביאלי- deep peroneal * צוואר ההיומרוס\פריקת כתף- Axilary * היומרוס- Radial * סופרקונדילר- median anterior interosseus * קונדייל מדיאלי- ulnar * מונטגיה- posterior interossues radial

Answer 5

הפרונאלי.

Answer 6

* נאורופרקסיה- פגיעה תפקודית אך לא אנטומית ויש צפי להתאוששות מלאה של העצב. * אקסונותמזיס ונויורותמזיס הן פגיעות קשות יותר- בהן יש פגיעה אנטומית.

Answer 7

* פעמים רבות האבחון מתאחר, במיוחד כאשר משתמשים בבלוק אפידורלי או מקומי * החשד יעלה רק כיומיים לאחר הניתוח. * המטופל יתלונן על נימול, תחושת תרדמת, חולשה וכאב. * מבדקים אלקטרודיאגנוסטיים.

Answer 8

* מניעה * במקרה של פגיעה- חשיפת העצב ושחרור כירורגי שלו יעשו רק במקרים של חשד ללחץ על הצעב או לתפירה שלו על ידי המנתח. ניתוח ייעשה רק לאחר ניסיון לטיפול שמרני במשך כמה חודשים. * סוג הניתוח תלוי בסיבה לחוסר התפקוד של העצב. * הניתוחים מלווים באלקטרופיזיולוגיה כדי להחליט על החומרה וסוג הניתוח.

Answer 9

תעשה בכל מפגש טיפולי בשבוע הראשון לפחות לאחר הניתוח, וזאת מכיוון שפגיעה עצבית עלולה להופיע במספר "תחנות" בזמן

Answer 10

* בזמן הטראומה * בזמן הרדוקציה- כליאה של העצב בזמן הרדוקציה או מתיחה שלו * בזמן הניתוח * מיד אלרח הניתוח- עקב נפיחו תאו המטומה * מספר ימים אלחר הניתוח- עקב זיהום * בשלב מאוחר יותר לאחר הניתוח- עקב הצטלקות העצב או המעטפות שלו\ רקמה צלקתית שלוחצת עליו או התפתחות הטרופיק אוסיפיקציה

Answer 11

חלק אינטגרלי מהבדיקה היא ב דיקה תקינות העצב\עצבים פריפריאליים שעלולים להפגע כתוצאה מ: - ירידה בתחושה/ העדר תחושה - תחושות נימול - כאב לא ספציפי - ירידה מוטורית

Answer 12

- סדים למניעת קיצור ושמירה על תנוחה ועל בטיחות המטופל - תנועות פאסיביות ותרגילים עצמיים לשימור טווח התנועה - - טכניקות לפסיליטציה של השריר במדיה והפגיעה היא חלקית - גירוי חשמלי לשריר - SEMG- במידה והפגיעה חלקית

Answer 13

פגיעה עקב הכנסת משתל/ קיבוע יכולה לקרות תוך כדי הניתוח או לאחריו. שכיחים במחלות כמו אוסטאופרוזיס, פגט, שימוש כרוני בסטרואידים.

Answer 14

סימנים שיחשידו לשבר יהיו: כאב, רגישות , נפיחות, דפורמציה וירידה בטווח התנועה. האבחון ייעשה ע"י הדמיית רנטגן.

Answer 15

המצב הרפואי והתפקודי של המטופל, סוג השבר ומיקומו, ואיכות העצם

Answer 16

איחוי מוקדם וניוד המטופל

Answer 17

החזרה פתוחה וקיבוע פנימי או במקרים של החלפת מפרק- החלפת המשתל

Answer 18

- כאב שמתגבר בתנועה/ נשיאת משקל - סימנים כמו רגישות, נפיחות, דפורמציה וירידה בטווח תנועה - ירידה חדה ביכולת תפקודית ביחס לטיפול קודם - סיפור של נפילה/ מעידה/ חבלה או תנועה שגרמה כאב חד )מלווה הרבה פעמים ב"רעש" של שבר.

Answer 19

בכל חשד לשבר יש להפסיק את הטיפול עד לסיום תהליך האבחון

Answer 20

תסמונת מדור נוצרת עקב עלייה בלחץ בתוך מדור סגור. עליית הלחץ גורמת ירידה בסרקולציה באותו איזור ועלולה להביא למוות של רקמות. המדור השכיח ביותר להפגע הוא המדור הקדמי של השוק אך ניתן לראות גם במדורים אחרים כמו באמה שברים בעצם הטיביה אחראים ל40 אחוז ממקרי סמונת המדור

Answer 21

הפתופיזיולוגיה לא ברורה לחלוטין אך ככל הנראה קשורה במפל הלחצים בין העורקים לורידים הלחץ בתוך המדור גורם לעליה בלחץ בורידים. עליה זו גורמת לירידת מפל הלחצים בין הורידים לעורקים ולירידה בפרפוזיה של הרקמות. כתוצאה מהירידה בניקוז הורידי מתחילה להתפתח בצקת, מה שגורם לעליה נוספת בלחץ התוך מדורי ולקריסה של מערכת הלימפה

Answer 22

האבחון הוא באמצעות בדיקת הלחץ התוך מדורי סימנים מחשידים על פי חמשת הפי * pain * פרהסטזיה * pulssless * חולשת שרירים * Pale

Answer 23

הסרת כל לחץ חיצוני לעיתים ניתן חמצן כדי להעשיר את הדם בחמצן שיגיע לרקמות. כאשר הלחץ ממשיך מבצעים פאסיאוטומיה לשחרור הלחץ

Answer 24

* חמשת הפי * לאחר שברים בשוק יש לבדוק כרוטינה תחושה ומוטוריקה של העצב הפרונאלי העמוק

Answer 25

* מצבים אופיינים להחלפות מפרקים או, בשכיחות נמוכה יותר החלפות חלקיות (בעיקר מפרק הירך) * הדיסלוקציות יתרחשו בדרך כלל סמוך לניתוח ובכל מקרה לרוב עד 3 חודשים ממנו

Answer 26

* לקויות נוירומוסקולריות- ספסטיות או שיתוק מייצבים * לקויות קוגניטיביות- חוסר יכולת לשמור על התוויות נגד * החלפת מפרק מלאה לאחר שבר * הגישה הניתוחית כנראה גם משפיעה על הסיכון לפריקה- בגישה האחורית הסיכון לפריקה גבוה יותר.

Answer 27

* - כאשר המרכיב האצטבולרי מונח במנח לא מדוייק, הדבר מגביר את הסיכון לפריק. * מרכיב נוסף -גודל המשתל של ראש הירך. * מידת הפגיעה הרקמה הרכה סביב המפרק.

Answer 28

* המטופל יחוש כאב פתאומי וחוסר יציבות לשאת משקל על הצד הפגוע * ייתכן וישמע קליק * ייתכן הבדל באורך הרגליים * תתכן הפרעה בטווח תנועה * צילום רנטגן יאשר/ ישלול את החשד

Answer 29

**תכנון מדויק של הניתוח *** מיקום המשתל * גודל המשתל *גישה ניתוחית **לאחר הניתוח *** הדרכה של המטופל להמנע מתנוחות/ תנועות שיסכנו את המשתל **במקרה של פריקה** ייעשה נסיון לרדוקציה סגורה , אם לא ניתן תתבצע רדוקציה פתוחה והחולה יהיה במחוך/ גבס ספייקה למשך 6 /שבועות במקרים בהם **המשתל הוא הגורם לפריק**ה לעיתים יבצעו רוויזיה.

Answer 30

- הופעת כאב ומגבלה תנועתית באופן חד - קיצור או שינוי מנח הגפה - ירידה חדה בטווח התנועה

Answer 31

בחשד לפריקה אין לבצע טיפול פיזיותרפי הכולל תזוזה של המפרק עד השלמת הברור

Answer 32

* Heterotopic ossification (HO) * Complex regional pain syndrome (CRPS) * non union

Answer 33

ייצור עצם בתוך רקמה רכה ולא ברקמת העצם

Answer 34

התפתחות רקמת עצם בתוך השריר, לאחר טראומה לשריר, שיוצרת תגובה דלקתית

Answer 35

* פעמים רבות יראו בצילום סימנים לפתולוגיה ללא משמעות קלינית- לא תיגרם הפרעה לתנועה

Answer 36

בניתוחים להחלפת ירך נמצא שבגישה קדמית ולטראלית שכיחות גבוהה יותר ביחס לגישה האחורית

Answer 37

* רוב המקרים הם א-סימפטומטיים * במקרים סמפטומטיים התלונות יהיו כאב, הפחתה בטווח תנועה, גירו ישל איזורים סמוכים. * האבחון ייעשה על ידי צילום

Answer 38

* מניעה- במצבים של סיכון גבוה ניתן לשקול הקרנה בעצומה נמוכה ונוגדי דלקת לא סטרוידליים * במצבים בהם הפתולוגיה מפריעה לתפקוד יבצעו ניתוח וכריתה

Answer 39

* ירידה בטווחי התנועה לאחר שחל בהם שיפור * תחושת אנד פיל מסוג נוקשה * כאב לא ספציפי * וכחות גורמי סיכון כגון איבוד הכרה בעת הטראומה, פגיעה נוירולוגית או חבלה רב מערכתית

Answer 40

בחשד להתפתחות המפתולוגיה, יש להפנות את המטופל להמשך אבחון. בנתיים לנסות לשמר יכולות תפקודיות ותנועתיות.

Answer 41

* מתואר כתגובת כאב לא פרופרציונאלית לגירוי. הכאב אינו ממוקד ואינו תואם למהלך עצבי * . תופעות נוספות הן: נפיחות, תגובות וואזומוטוריות, היפראלגזיה, אלודיניה, קונטרקטורות ואוסטאופורוזיס * **סיבוך קשה מאוד לטיפול**

Answer 42

נעשה באופן קליני, לאחר שלילת מצבים נוספים כמו זיהום, תגובה דלקתית, שבר, דיויטי וממאירות בהדמייה ייראה שינוי רק לאחר מספר שבועות

Answer 43

הטיפול מורכב וכולל שליטה בכאב ושימור תפקוד, והטיפול ייעשה בצוות רב מקצוע

Answer 44

- כאב בילתי נסבל ולא פרופורציונאלי למידת הגירוי - עליה בגרף הכאב במקום התמתנות וירידה - נסיגה בתפקוד - חוסר סבילות למגע טיפולי - סימנים כגון: נפיחות, הזעה, שינויי צבע וטמפרטורה ושינויים במרקם העור.

Answer 45

חיבור העצם לאחר שבר מתחיל להתהוות כבר בימים הראשונים לאחר השבר. במקרים רבים לאחר 10 ימים כבר ייראה קאלוס ראשוני ולאחר שישה שבועות נאה חיבור של השבר.

Answer 46

העדר חיבור 3-6 חודשים לאחר השבר

Answer 47

יוגדר בהעדר חיבור 6-9 חודשים לאחר השבר.

Answer 48

* גורמים מקומיים-אספקת דם ירודה, פער בין חלקי השבר, זיהום, נזק ניכר לרקמה רכה, קיבוע לא מתאים * גורמים כלליים- עישון, סכרת, צריכת אלכוהול, גיל מבוגר

Answer 49

גורמים שקשורים למארח: עישון, גיל, מין, שימשו באלכוהול, סוכרת, שימוש בסטרואידים וכו. גורמים ביולוגיים- אספקת דם, זיהום, מידת כיסוי רקמה רכה וכו. גורמים מכאנים: סוג השבר, סוג הקיבוע, מידת האימוביליזציה.

Answer 50

* Atrophic- אין ייצור קאלוס. בצילום השוליים של חלקי השבר ייראו מעוגלים. * היפרטרופי- יש היווצרות של קאלוס אך השבר לא מתאחה. לעתים קרובות בגלל קיבוע לא מספק של השבר. בצילום נראה ריבוי קאלוס. בשני המקרים חשוב לנסות לשפר את איכות הקיבוע או לגרום ליציבות טובה יותר של הקיבוע.

Answer 51

- כאב באיזור השבר- בעיקר כאב מכני בעת תזוזה/ נשיאת משקל - האבחון ייעשה בהדמיה

Answer 52

* ניתן להטמיע בטיפול טכנולוגיות לעידוד חיבור שבר כמו ליפוס * ולהשתמש בעקרונות טיפוליים מעודדי צמיחת עצם- כמו נשיאת משקל מבוקרת * אין צורך להפסיק את הטיפול אך יש לנטר את העומסים על מנת לעודד את חיבור השבר אך ללא הפעלת עומס שיוצר כאב עז ומעכב את החיבור

Answer 53

* סיבוכים במערכת הנשימה- למעט תסחיף שומן * פצע לחץ * פקקת ורידים עמוקה

Answer 54

כתוצאה מתהליך ההרדמה או כתוצאה מהפגיעה\הניתוח האורטופדי עצמו.

Answer 55

* דלקת ריאות * תמט

Answer 56

* הפגיעה האורטופדית עלולה לגרום לסיבוך במערכת הנשימה שעשוי להיות פטאלי * בטראומות גדולות, ובשברים בעצמות ארוכות טיפות שומן מהעצם השבורה עלולות להכנס לזרם הדם להגיע לריאות. נוצרת פגיעה ראתית שמלווה בתהליכים דלקתייםשגורמת היפוקסיה

Answer 57

הסימפטומים מופיעים בדרך כלל 12-40 שעות לאחר הפגיעה ומתחלקים לסימפטומים נשימתיים- קוצר נשימה עד ירידה בחמצון ואי ספיקה נשימתית נוירולוגיים- שינויים במצבי ההכרה סימנים בבדיקה הגופנית- פטכיות בעור בצילום ריאות- ממצאים של פתיתי שלג.

Answer 58

- מצב בלבולי/ שינוי הכרתי - קוצר נשימה - פטכיות עוריות

Answer 59

טיפול פיזיותרפי: בחשד לתסחיף שומני יש להפסיק את הטיפול. אין מקום לטיפול נשימתי, לאחר התייצבות הטיפול יתמקד בניידות ומניעת תחלואה מישנית. **לא ניתן למוע התפתחות תסחיף שומן באמצעות טיפול פיזיותרפי**

Answer 60

התסחיף נגרם כתוצאה מפקקת ורידים עמוקה תסחיף ניתק מהטרומבוס ומגיע לראות. הפגיעה עלולה להיות פטאלית- 0.005 אחוז לאחר ניתוחים אורטופדיים. האבחון כולל בדיקת דיויטי, צילום ריאות או סיטי ובדיקות דם.

Answer 61

- קוצר נשימה - טכיפניאה - שיעול- לעיתים עם ליחה דמית - עלפון - כאב בחזה

Answer 62

יופסק עד אבחון וייצוב המטופל

Answer 63

הטיפול יכול להפשיע על ידי הורדת הסיכון ל DVT מניעת דלקת ריאות\תמט

Answer 64

- גיל מבוגר - הרדמה כללית - בעלי מחלות רקע במערכת הנשימה - מטופלים שעברו ניתוח ממושך - פגיעה רב מערכתית - מטופלים עם שברים בצלעות בנוסף לפגיעה בגפיים - מטופלים שאינם ניידים

Answer 65

- התוויות נגד שמקשות על תנועה וניידות ספונטנית - כאב שגורם להמנעות מתנועה - - פחד: פחד מלגרום כאב בזמן תנועה ופחד להזיק להליך הניתוחי בעקבות תנועה - טשטוש ומצב רפואי לאבילי שלא מאפשר תנועה חופשית

Answer 66

- גיל מבוגר - מצב תזונתי ירוד- אלבומין נמוך מ3.5 גרם - עישון - סוכרת - - בצקת - מחלות שונות - low BMI

Answer 67

- דרגה 1 - אודם בעור בלבד, שעה לאחר הקלת הלחץ. - דרגה 2 - היווצרות שלפוחית או חתך שטחי. - דרגה 3 - כיב המגיע עד לרקמות עמוקות מתחת לעור )שומן ושריר(. - דרגה 4 - פצע לחץ המערב עצם או מפרק.

Answer 68

בעיקרו נעשה ע"י הסתכלות על העור וזיהוי הפצע.

Answer 69

סולם נורטון

Answer 70

מתייחס לחמישה תחומים: 1. מצב פיזי 2. מצב מנטלי 3. ניידות 4. פעילויות יום-יומיות 5. שליטה בסוגרים בהתאם לציון נקבעת רמת הסיכון לפיתוח פצעי לחץ: * סיכון נמוך- 17-20 * סיכון בינוני 13-16 * סיכון גבוה- נמוך מ1

Answer 71

* הטיפול העיקרי הוא ניוד המטופל והדרכה לניעות וניידות עצמאית במידת האפשר מבחינה בטיחותית * שינויי תנוחה וסידור תנוחה שמפחיתה לחץ מאזורים גרמיים יסייעו גם הם במניעה * ניטור מצב העור ואיתור נגעים ראשוניים חשוב מאד כדי להתחיל טיפול מוקד

סיבוכים לאחר ניתוחים Flashcards

(97 cards)