שיטות הזנה

Question 1

מהי הזנה אנטרלית?

Answer 1

הזנה אלטרנטיבית המבטיחה הזנה דרך מערכת העיכול

Question 2

Total enternal nutrition
הוא כאשר מטופל לא יכול לעכל מזון דרך:
1. מערכת העיכול העליונה והמעי הדק
2. מערכת העיכול התחתונה והמעי הגס

Answer 2

1. מערכת העיכול העליונה והמעי הדק

Question 3

תמנה 4 מטרות של הזנה אנטרלית.

Answer 3

1. אספקת תזונה ותרופות למטופלים שלא יכולים לאכול דרך הפה או לבלוע בלי שהם שואפים מזון או נוזלים לריאות.
2. אמצעי לשאיבת תכולת הקיבה כדי שהקיבה לא תתנפח, שלא יהיו בחילות/הקאות (אחרי ניתוח למשל).
3. דגימה תכולת הקיבה לצורך בדיקת מעבדה.
4. לשטיפה של הקיבה במקרה של הרעלה או מנת יתר של תרופות.

Question 4

מהן סוגי דרכי הזנה?

Answer 4

קמג”ג:

1. צינור הזנה לקיבה nasogastric tubes
2. צינור הזנה למעי הדק nasointestinal tubes
3. גסטרוסטומי gastrostomy tubes
4. ג’ג’נוסטומי jejunostomy tubes

Question 5

?מוחדר nasogastric כיצד צינור

Answer 5

דרך אחד הנחיריים- דרך הלוע- אל מערכת העיכול

Question 6

nasogastric תתאר את צינור ה

Answer 6

זהו צינור עם קוטר רחב שמאפשר העברת נוזלים לקיבה או הסרת תכולת הקיבה.

Question 7

למה צינורות הזנה קטנים וגמישים יותר משמשים?

Answer 7

לרוב להזנה ישירה למעי.

Question 8

למי מיועד הכנסת צינור ההזנה לקיבה ולמי לא מומלץ לתת אותו?

Answer 8

מיועד להזנת מטופלים בעלי ריקון קיבה תקינה ושזקוקים להזנה קצרת טווח.
הוא לא מומלץ לאנשים בלי רפלקס שיעול ובליעה תקינים מכיוון שהסיכון להכנסת הצינור בטעות לריאות הוא גבוה בהרבה אצלם.

Question 9

מהו אומדן ההכנסה של הזנה אנטרלית?

Answer 9

1. לוודא אם יש היסטוריה של ניתוחי אף או בעיה במחיצת האף ובמצב הנחיריים.
2. בדיקה של רפלקס הבליעה
3. הערכת המצב הנפשי והיכולת של המטופל להשתתף בתהליך.

Question 10

מה מומלץ לעשות בצינורית רחבה ובצינורית דקה?

Answer 10

בצינורית דקה- מומלץ להשתמש בחוט הנעה - guidwire
בצינורית רחבה- יש להשרות אותה במים חמימים שתהיה גמישה יותר אך יש כאלו שיעדיפו לקרר מחשש שגמישות יתר תגרום לקיפול הצינורית וקושי בהחדרה.

Question 11

כמה רחוק יש להכניס את הצינור?

Answer 11

יש להשתמש בצינורית עצמה כדי לסמן את המרחק מקצה האף של הלקוח לקצה התנוך ואז מקצה התנוך עד קצה הקסיפויד.

Question 12

מהם שלבי הכנסת הצינור?

Answer 12

1. ישיבת המטופל בתנוחת פאולר גבוהה עם כרית
2. הנחת מגבת או כרית חד פעמית לרוחב החזה
3. הצגה עצמית ואימות זהות המטופל
4. מתן הסבר למטופל על התהליך
5. לסכם אם המטופל שהוא יכול ללחוץ בכפתור או להרים יד אם קורה משהו
6. היגיינת ידיים
7. שמירה על פרטיות
8. אומדן נחיריים
9. בקשה מהמטופל לנשום דרך נחיר אחד תוך כדי סגירת השני
10. בחירה לצורך ההכנסה בנחיר שזרימת האוויר שלו גדולה יותר
11. שימון קצה הצינור בחומר מסיס במים להקלת ההחדרה
12. הכנסת הצינור בתנועה סיבובית ולחץ קל

Question 13

כיצד עושים קיבוע של הצינור?

Answer 13

הצמד את הצינור לגשר האף- פצל את הדבק
לשניים והעבר את שני החלקים מתחת ומסביב
לצינורית. המטרה היא לאפשר מצד אחד זרימת אוויר
טובה מהנחיר ומצד שני למנוע גירוי של הרירית באף.

Question 14

איזה מידע רלוונטי צריך לתעד מהקיבוע?

Answer 14

הכנסת הצינור, האמצעי לקביעת
מיקום נכון ותגובות המטופל (למשל אי נוחות, שיתוף
(…פעולה

Question 15

תמנה 5 בדיקות למיקום הצנרת

Answer 15

מדידת חומציות של הנוזל הנשאב: •
מהקיבה התוכן חומצי-
PH = 1-4 )אך עשוי להיות
גבוה אם מקבל תרופות
נוגדות חומצה(.
לשאיבה מהמעי הדק בד"כ
PH>= 6 . בערכים מעל 5 -
לבצע צילום.

צילום:
יעילה ביותר אך עלות
גבוהה יחסית, לכן עדיף
קודם להשתמש בשיטות
הרגילות, לעקוב אחר
המטופל ולזהות סימני
מצוקה.
במקרים של שיעול,
הקאות לשקול הפסקה.

בדיקת אורך
צינורית:
אם נחשף כעת יותר
מהצינור, יש להטיל ספק
במיקומו של הקצה

האזנה עם
סטטוסקופ:
הנחת סטטוסקופ מעל
האפיגסטריום של המטופל
והזרקה של 10 30 מ"ל
אוויר לצינורית בזמן
האזנה לקול המתקבל.
שיטה זו אינה מבטיחה את
מיקום הצינור.

אומדן נוזל
שנשאב:
לא תמיד אפשרי מאחר
ונוצר לחץ שלילי על
הצינור. כאשר מצליח –
הפרשה ירוקה או לבנה
מהקיבה, ומהמעי- נוזל
מרתי בעל צבע ירוק
צהוב או חום..

Question 16

מהי התכנית לטיפול יומיומי בצינורית של האף?

Answer 16

החלפת הקיבוע כנדרש
שטיפת הצינורית ע”פ הצורך (בכל הפסקה ולאחר מתן תרופות)
אומדן ניקוי הנחיר ושימון במקרה של יובש
טיפולי פה (המטופל נושם מהפה, ולא אוכל)
רישום מדויק של input ו-output
תיעוד ודיווח (סוג הצינור שהוכנס , תאריך ושעת הכנסה, האם יש ניקוז, צבע וכמות תכולת הקיבה, הרגשת המטופל)

Question 17

איזה צינור ארוך יותר למעי הדק או לקיבה?

ואיך צינור המעי הדק מוחדר?

Answer 17

צינור nasoenteric / nasointestinal הוא ארוך יותר(לפחות 40 ס”מ במבוגר), מוחדר
דרך נחיר אל המעי הדק העליון.

Question 18

מה הקריטריונים למטופלים עם סיכון לאספירציה?

Answer 18

1. פגיעה ביכולת השיעול ורפלקס הבליעה
2. ירידה במצב הכרה
3. אי שקט, אגיטציה
4. חוסר יכולת להשתתף בהליך ההכנסה

Question 19

איזה צינורים משמש לתמיכה תזונתית לטווח הארוך?

1. nasogastric tubes
2. nasointestinal tubes
3. gastrostomy tubes
4. jejunostomy tubes

Answer 19

gastrostomy tubes
jejunostomy tubes

משמשים לתמיכה תזונתית לטווח הארוך, בדרך
כלל יותר מ- 6 עד 8 שבועות.

Question 20

איזה סוגי הזנה יש?

Answer 20

.ניתן לתת הזנה לסירוגין (בולוס) או רציפה

Question 21

כמה זמן הזנה בבולוס מספיקה וכמה זמן הזנה רציפה מספיקה?

Answer 21

בבולוס- למשך 30 דקות

ברציפה- עד 24 שעות או 12 שעות

Question 22

מה המנה ההתחלתית בבולוס וברציפה?

Answer 22

בבולוס- עד 120 מ”ל

ברציפה- 60 מ”ל

Question 23

לאן הזנה בבולוס ניתנת ולאן הזנה רציפה ניתנת?

Answer 23

בולוס- לקיבה

רציפה- למעי

Question 24

כיצד הזנה בבולוס ניתנת וכיצד הזנה רציפה ניתנת?

Answer 24

בולוס- מזרק גדול
רציפה- באמצעות משאבת
עירוי (המכונה משאבת קנגורו) המבטיחה קצב זרימה קבוע.

Question 25

מהם הדגשים בהזנה רציפה?

Answer 25

יש לנתק את הצינור לפחות כל 4-6 שעות, ולשאוב תוכן מהקיבה . לאחר מכן יש לשטוף
את הצינורות עם 30 עד 50 מ”ל מים. הרציונל: בדיקת ספיגה ווידוא מיקום נכון של
הצינור.
לרוב אם יש שאיבה של יותר מ- 75 עד 100 מ”ל יש לשקול הפסקה
למניעת זיהום קלקול המזון, אין לתלות לתמיסת ההאכלה יותר מ- 12
בארץ ע”פ הנוהל מקובל להחליף כל 24 שעות. החלפה בתדירות כזו מפחיתה את
הסיכון.

Question 26

?evaluation מהו

Answer 26

תחושת מלאות לאחר הזנה
(דפוס הצואה (גזים, שלשול
תפוקת שתן
טורגור של העור 
עליה או אובדן של המשקל

Question 27

?מה האומדן להוצאת צינור ההזנה

Answer 27

הנחת מגבת על החזה למקרה שתהיה הפרשה
העברת המטופל לתנוחת ישיבה
לוודא הוראה של רופא 
אין בחילות והקאות כסוגרים את הצינור
עטיית כפפות ומתן הסבר למטופל 
בזמן משיכת הצינור לבקש מהמטופל לקחת נשימה עמוקה ולהחזיק אותה. כך נשמר גלוטיס
סגור ומפחית סיכון לאספירציה של הפרשות.
זריקת כל הצנרת והכפפות לפח. לשמור על נושא של העברת .זיהומים
.תיעוד ודיווח של הפעולה
.טיפול פה

Question 28

?מהי הזנה פראנטלית

Answer 28

מכונה גם תזונה טוטאלית (TPN או hyperalimentation)
ניתנת כעירוי לווריד(דקסטרוז, מים, שומן, חלבונים,
.(אלקטרוליטים, ויטמינים

Question 29

?האם הזנה פראנטלית ניתנת לוורידים מרכזיים או היקפיים

Answer 29

הם מוזרקים רק לוורידים מרכזיים בעלי זרימה גבוהה, שם

.הם מדוללים ע”י הדם

Question 30

?TPN מתי נותנים

Answer 30

תת תזונה קשה
כוויות קשות
ניתוחים גדולים שבהם לא ניתן לקחת דבר דרך הפה במשך יותר 
מחמישה ימים
אי ספיקת כבד
אי ספיקת כליות

Question 31

TPN הרכב ה

Answer 31

הרכב- תמיסות TPN כוללות 10% - 15% מי דקסטרוז בתוספת של:
חומצות אמינו
ויטמינים
(מינרלים, אשלגן, נתרן, כלור, סידן, פוספט, מגנזיום אבץ)
ניתן להוסיף חומצות שומן חיוניות למניעת מחסור או להשלמת קלוריות עבור מטופלים
בעלי צרכים קלוריים גבוהים.

Question 32

?TPN מה הסיכון הכי גדול בהזנה זו

Answer 32

הסיכון הגדול בהזנה זו- זיהומים.
על האחות להקפיד תמיד על טכניקה אספטית כירורגית בעת החלפת צינורות, חבישה
שקית המזון…
מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לחוסר איזון בנוזלים, אלקטרוליטים וגלוקוז דורשים
הערכה ושינוי תכופים של הרכב תערובת ה- TPN

Question 33

?מה לעשות כדי למנוע היפרגליקמיה

Answer 33

בכדי למנוע היפרגליקמיה- עליה חדה ברמת הסוכר, יש להתחיל קצב מתן בהדרגה.
נדרשת הסתגלות ע”י הגדלת תפוקת האינסולין מהלבלב.

Question 34

?PPN מה היא תזונה

Answer 34

.תזונה היקפית שמחוברת לוורידים הקטנים יותר
יכולה להכיל ליפידים. לדוגמה, תחליב של 20% ליפידים יכול לספק כמעט 2,000
קק”ל ליום דרך וריד היקפי.
נחשב כטיפול בטוח ונוח. החיסרון העיקרי הוא שכיחות גבוהה של דלקת בווריד.
ניתנת למטופלים אשר זקוקים לתוספות לזמן קצר.
•
משמש בתדירות גבוהה יותר למניעת חסרים תזונתיים מאשר לתיקונם.
ניתן להמשיך טיפול בבית המטופל .

Question 35

?אם לא הושגו התוצאות מה האחות צריכה לבדוק

Answer 35

האם זוהתה הסיבה לבעיה?
האם המשפחה נכללה בתוכנית? האם בני משפחה תומכים?
האם המטופל חווה תסמינים הגורמים לאובדן תיאבון )למשל כאב,
בחילה, עייפות(?
האם התוצאות המצופות לא היו מציאותיות עבור אדם זה?
האם נשקלו העדפות המזון של הלקוח?
האם משהו מפריע לעיכול או לספיגת חומרים מזינים )למשל שלשול