תגובות הורמונליות ופיזיולוגיות למצבי לחץ Flashcards
(169 cards)
1
Q
מי היה הנס סלייה?
A
אחד המייסדים של התחום העוסק בלחץ.
שאחד מספריו המוכרים הוא
the stress of life.
2
Q
הגדר לחץ
A
תגובה פיזיולוגית למצבים אותם אנו מפרשים כמסוכנים או מאיימים.
3
Q
הגדר
Stress Response
A
התגובה הפיזיולוגית עצמה
4
Q
הנס סלייה לקח בעח וחשף אותם לפרדיגמות לחץ ארוכות ובדק מה משתנה.
מה הוא מצא?
A
הוא מצא ששני דברים באופן עקבי משתנים:
- בלוטה שנקראת תימוס- נמצאת מעל הלב וקשורה למערכת החיסונית, והיא מתכווצתת במצב של לחץ כרוני
- בלוטת האדרנל- יש לה חלק חיצוני והוא מצב שהיא גדלה כתוצאה מלחץ.
5
Q
לאיזו מסקנה הגיע הנס סלייה?
A
שיש מערכת אחודה שפועלת תמיד באופן דומה בכל מצבי הלחץ, והוא חשב שתגובת לחץ היא אחידה ויש לה כל מיני תפקידים, ושהיא סוג של תגובה שאפשר להעלות או להוריד
6
Q
האם הנחת האחידות של סלייה נכונה?
A
לא.
היום אנחנו יודעים שהנחת האחידות היא לא נכונה, במצבים שונים יש תגובות שונות.
7
Q
סלייה דיבר על חזרה להומיאוסתזיס (חזרה לשיווי משקל, חזרה לאיזון).
האם רעיון זה נחשב נכון ומקובל כיום?
A
לא.
גם זה התברר כרעיון פחות נכון והוא פחות מקובל כיום.
8
Q
הגדר אלוסטזיס
A
מערכת שמשתנה לפי הצורך.
9
Q
כיצד נוצרת תגובה ללחץ?
A
תגובה ללחץ היא אוסף של תגובות שונות שלא תמיד קורות בצורה אחידה, ושהן משתנות אינדיבידואלית וכתלות במצב לחץ. מה שלתגובות הלחץ כן יש במשותף הוא שינויים שמתרחשים במספר בלוטות בגוף.
10
Q
על פי מה ניתן לסווג גורמי לחץ?
A
- קצר טווח מול ארוך טווח וכרוני
- כרוני מול אקוטי
- מידת השליטה על הסיטואציה
- גורם ידוע מול לא ידוע
- גורם פנימי מול חיצוני
- חומרת הלחץ
11
Q
ממה תגובות ללחץ מושפעות?
A
- גנטיקה ואפיגנטיקה (מערכת העצבים המרכזית)
- ניסיון חיים
- היסטוריה פיזיולוגית
- אישיות
12
Q
תגובות הלחץ שלנו אדפטיביות.
נכון או לא נכון?
A
נכון
13
Q
למה סטרס טוב?
A
תגובת הסטרס היא תגובה הישרדותית, טבעית ואדפטיבית, שעוזרת לנו להתמודד עם מצבים מסוכנים ומשפרת את סיכויי ההישרדות שלנו.
14
Q
הגדר
Hypothalamus-Pituitary-Adrenal (HPA) axis
A
מערכת שנקראת
HPA
היפותלמוס>בלוטת פיטוייטרי (יותרת המוח) > בלוטת אדרנל מעל הכליות שבתוכה יש קורטקס (החלק החיצוני) ואת המדולה (החלק הפנימי).
במצבי לחץ כל המערכת הזאת פועלת
15
Q
הגדר קורטיזול/קורטיקוסטרול
A
הפרשה סיסטמית - מגיעה לכל הגוף.
קורטיזול נחשב להורמון הלחץ הכי משמעותי, והוא יחסית קל למדידה (ברוק, בדם, בשתן) זה הורמון יציב שאפשר למדוד את הרמות שלו יחסית בקלות.
יש לקורטיזול יש גם
negative feedback
16
Q
הגדר
negative feedback
A
מפסיקה את הפעילות של HPA בשלוש רמות. 1. פיטוטארי 2. אמיגדלה 3. ?
17
Q
מדוע חשוב שתהיה תגובת נגד?
בהקשר לקורטיזול
A
קורטיזול - מחצית החיים שלו היא 40 דקות, לוקח 40 דקות עד שהגוף מפרק אותו ויורד לרמת של חצי. זה אומר שהאפקט הוא יחסית ארוך, אך רוצים שתהיה מערכת מווסתת - המטרה היא שתגובת הלחץ לא תהיה גבוהה מדי ולא תישאר זמן ארוך מדי. חשוב לדעת שלמערכת הזאת יש נגטיב בשביל הוויסות.
18
Q
הגדר מערכת סימפטטית
A
חלק מהמערכת האוטונומית, במצבי לחץ מופעלת מערכת סימפטטית, דרך גרעינים בהיפותלמוס והיא מפעילה מגוון של תגובות בגוף דרך שני תת מנגנונים
19
Q
אילו שני תת מנגנונים נמצאים בשימוש במערת הסימפטטית?
A
- עצבוב ישיר של איברי הגוף על ידי המערכת הסימפטטית
2. עצבוב שיוצא ונכנס לתוך המדולה של בלוטת האדרנל
20
Q
למה המערכת הסימפטטית נקראת סימפטטית?
A
המערכת נקראת סימפטטית - כי היא הדדית,, הגלגיונים הסימפטטיים מחוברים אחד לשני ומאקטבים אלה את אלה, יש חיבור הדדי, וזה גורם לכך שהפעלה סימפטטית מופעלת בכל הגוף,אז חוץ מקצב הלב והנשימה, יש גורמים נוספים שמשתנים
21
Q
הגדר תגובה סימפטטית
A
מערכת עם תגובה מהירה מאוד
22
Q
מה מחצית החיים של הורמון נוראדרנלין ?
A
רמתו יורדת תוך חצי דקה/דקה. מגיב מהר והולך מהר.
23
Q
מאיפה מופרש אדרנלין במערכת הסימפטטית?
A
מהמדולה של האדרנל
האדרנל מפריש החוצה אדרנלין בכמויות גדולות
24
Q
מה מאפשר
fight or flight?
A
העצבוב הסימפטטי גם מצר וגם מרחיב את כלי הדם באיזורים הרלוונטים
25
כיצד עובדת מכונת אמת?
במצב לחץ, כשמערכת הסימפטטית מעצבבת את כלי הדם אפשר למדוד פעילות עצבית - כמו מכונת אמת. המוליכות הזו משתנה, כתוצאה מפעילות עצבית סימפטטית שמגיעה לכלי הדם, ומכונת האמת יכולה לזהות תגובה סימפטטית. המכונה מגיבה לתגובה של אדם - כשהוא נבהל או כשהוא מזהה משהו חדשני, שמפתיע אותו, וכך אפשר לדעת האם אדם משקר (כי רוב האנשים נרגשים כשהם משקרים).
26
מהן השפעות שונות של אפינפרין ונורואפינפרין?
1. הרחבה של אישונים.
2. עלייה בקצב לב
3. עלייה בלחץ דם
4. זירוז פירוק גלוקוז
5. עלייה ברמות נורואפינפרין במוח
6. התייבשות הפה
7. הזעה בבלוטות הידיים והרגליים
8. רעד שרירים
9. הרחבת כלי דם בגפיים תוך כדי הצרת כלי דם במערכת העיכול
27
אפינפרין/נורואפינפרין גורמים להזעה מוגברת בבית השחי.
נכון או לא נכון?
לא נכון.
הזעה בבית השחי קשורה לקירור הגוף לא למצבי לחץ
28
במערכת הסימפטטית יש מערכת של
negative feedback
נכון או לא נכון?
לא נכון
29
אילו גורמים מגבילים לחץ כרוני במערכת הסימפטטית?
1. רצפטורים של אדרנלין מתרגלים לאדרנלין כתוצאה מחשיפה ארוכה ומגיבים פחות
2. הלחץ הפסיכולוגי הולך ונהיה קל עם הזמן
30
אחרי כמה זמן מתקבלת תחושה של כאב?
התחושה של כאב מתקבלת רק כחצי שנייה לאחר שקרתה החוויה הכואבת
31
הגדר
Stress Induced Analgesia (SIA) – אלחוש תלוי לחץ.
במצבי לחץ תחושת הכאב עוברת הנמכה ובכך למוח יש אפשרות להתעלם מכאב
32
בלוטת הפיטואטרי היא חלק ממערכת שיכוך כאב.
נכון או לא נכון?
נכון
33
מה עושה בלוטת הפיטואטרי ?
מפרישה משפחת חומרים אופיאטיים וחומרים נוספים שקשורים לתגובות לחץ
34
מאיפה מופרשים
Met-Enkaphalin,
Leu-Enkaphalin
?
מופרשים מהמדולה בבלוטת האדרנל כאשר המערכת הסימפתטית מעודדת את הפרשתם.
35
הגדר אוקסיטוצין,
הורמון שמופרש מהפטיטורי
| במצבי לחץ
36
מה ההבדל בין המערכת הסימפטטית והפרה סימפטטית?
המערכת הסימפטטית פועלת במצבי לחץ
המערכת הפרה סימפטטית פועלת במצבי רוגע
37
מתי המערכת הסימפטטית והפרה סימפטטית פועלות יחד?
על פי רוב הן נוגדות, במצבים ספציפיים המערכות הללו פועלות יחד, אצל זכרים בזמן של מין - סימפט׳ גורמת זקפה ופרה גורמת לשפיכה.
38
הגדר צנזורה של המוח
במצבי לחץ המוח לוקח לעצמו את הזכות להשפיע על האינפוט החושי שנכנס לתוכו. המוח עושה צנזורה על האינפוט החושי, עושה מאמצים לדגום.
39
הגדר
| stress induced analgesia
מצב טבעי ונפוץ וגם אחרי פעילות גופנית מואצת, כי גם בה יש הפעלה של הצירים האלה והפרשה של בטא-אנדורפין, המוח בעצם עוצר את הפעילות העצבית של הולכת כאב באמצעות כמה מנגנונים.
40
מה קורה כשלוקחים מורפין לאורך זמן?
נוצרת סבילות למורפין. הסבילות הזו נוצרת כלפי מורפין, ומסתבר שגם מנגנונים פנימיים שעובדים דרך מנגנונים אופייטיים גם הם מפתחים סבילות, אם ניחשף עוד פעם ללחץ תהיה ירידה באנלגזיה, וכך פחות ופחות.
41
הגדר אנלגזיה
דוגמה למנגנון שפועל דרך מנגנון אופייטייים
42
מהן בעיות ב-SIA?
נוצרת סבילות למורפיום וגם למנגנונים האופיאטיים של הגוף. עם חשיפות ממושכות ללחץ תתפתח סבילות.
גם צריכת מתוקים ואהב למתוקים באופן כללי היא בין היתר מנגנון אופיאטי במוח.
43
איך מזהים האם מנגנון של הגוף הוא אופייטי?
| ישנם 4 קריטריונים
1. מורפין (אופיאטיים בכללי) גורם לתופעה
2. נוצרת סבילות להפעלת המנגנון הזה
3. מורפין cross-tolerance
4. נלוקסון יכול לחסום את האפקטים הללו.
44
הגדר מורפין
| cross tolerance
אם ניקח אדם שאוהב לאכול שוקולד,, ואני אגרום לו לצרוך מורפין, ואצור טולרנטיות למורפין, הוא פחות ייהנה מהמתוק, טולרנטיות שנגרמה ממורפין ועוברת לדברים אחרים.
45
הגדר
| stimulus produced analgesia
נכנסים עם אלקטרודה למוח לאזור של נקרא
PAG
ושם אפשר לגרות חשמלית ולקבל חסימה של תחושת הכאב. מקבלים מצב שבו החולדה לא מרגישה כאב. הפסקה חד משמעית מוחלטת של תחושת כאב.
46
כשמפעילים את
PAG
יש שני אזורים
מהם?
1. אזור שמפעיל אנלגזיה דרך מנגנון אופייטי
| 2. אזור אחר שעובד דרך מנגנונים לא אופייטיים
47
SIA
יכולה להיות אופייטית וגם לא וזה תלוי בפרדיגמת הלחץ.
נכון או לא נכון?
נכון
48
גם בני אדם בעזרת הפעלה של גרעינים יכולים להגיע למצב של חוסר תחושת כאב.
נכון או לא נכון?
נכון
49
מה משותף בין דיקור סיני והיפנוזה?
התגלה שבשתי הטכניקות הללו לעיתים יהיה שיתוק כאב, חלקם דרך מנגנון אופיאטי ולעיתים לא
50
Stressors
הם גורמי לחץ.
ניתן לסווגם לכמה תכונות
מהן?
1. חיצוני או פנימי
2. Chronicity
3. Severity
4. Controllability
5. Predictability
51
הגדר
| Chronicity
כרוני (מתמשך) או אקוטי (קצר מועד)
52
הגדר
| Severity
עוצמה גבוהה או נמוכה
53
הגדר
| Controllability
האם יש לנו שליטה על גורם הלחץ או האם האדם תופס את עצמו כמסוגל להתמודד איתו
54
הגדר
| Predictability
האם אנו יכולים לצפות את מצב הלחץ.
55
סטרט ברמות מתונות משפר גם ביצועים גופניים קוגניטיביים בכך שהוא מגביר עוררות.
נכון או לא נכון?
נכון
56
מה רואים בעקומת הסטרס-ביצועים ?
בסטרס נמוך וגבוה הביצועים שלנו לא משהו, ברמות מתונות של סטרס יכולת הביצוע שלנו עולה.
57
השינוי הפיזיולוגי המתרחש בעקבות סטרט הוא קצר או ארוך?
בעיקרו קצר
58
מתי סטרט הופך להיות בעייתי?
כשהוא ממושך
59
בעולם של היום, רובנו נמצאים ברמה כזו או אחרת של סטרס כרוני
נכון או לא נכון?
נכון
60
הגדר סטרס כרוני
| Toxic Stress
אנחנו נמצאים כל הזמן ברמות מסוימות סטרס, לא מטורפות אבל גבוהות מהרגיל, כמו אש קטנה שפועלת כל הזמן
61
סיליה חקר לחץ כרוני אצל חיות במצבים חברתיים כמו ירידה במעמד החברתי בלהקה ובמצבים טבעיים כמו חשיפה ממושכת לקור. נמצאה תגובה די אחידה אצל חיות אלה
מהי?
1. הצטמקות בלוטת התימוס-תיירואיד, שנמצאת מעל הלב ואחראית לתפקודים שונים של מערכת החיסון
2. התעבות הקורטקס [החלק החיצוני] של בלוטת האדרנל.
62
מה חקר רוברט ספלוסקי?
חוקר בשם רוברט ספולסקי הראה שקופים שסובלים מרמות גבוהות של סטרס מתים בגיל צעיר יותר, באופן שמקביל לבני אדם. הוא ניסה להבין למה בע"ח מורכבים מבחינה קוגניטיבית מגיעים לרמות גבוהות של סטרס, לעומת בעלי החיים הפחות מורכבים.
63
כיצד רוברט ספלוסקי הגדיר לחץ בבני אדם?
גירוי אברסיבי, הגוף שלנו מגיב באותה צורה כאילו הממותה רודפת אחרינו אפילו שזו לא סכנת חיים. זה המחיר שאנחנו משלמים על יכולות קוגניטיביות גבוהות.
64
איך עובדים המנגנוניים הפיזיולוגיים של לחץ?
אנחנו קולטים גירוי שהאמיגדלה מזהה אותו בתור גירוי מאיים (לרבות מחשבות מדאיגות) ← האמיגדלה מתחילה לפעול וכך מפעילה כמה אזורים, ביניהם ההיפותלמוס ← שמתניע את התהליכים הגופניים של סטרס - תהליכים קטבוליים שתפקידם להוציא אנרגיה ממאגרי האנרגיה שלנו ולשרוף אותה
65
מנגנונים פיזיולוגיים של לחץ פועלים דרך שתי מערכות שונות במקביל
מהן?
1. בתיווך תגובה אנדוקרינית של בלוטת האדרנל (יותרת הכליה) – ציר ה-
HPA,
2. בתיווך מערכת העצבים הסימפתטית -
SNS.
בשני המקרים מקבלים הפרשה של הורמוני לחץ שהשחרור שלהם גורם לכל התהליכים של שריפת האנרגיה.
66
לאיזה משפחה שייך קורטיזול?
משפחת הגלוקוקורטיקואידים
67
הגדר משפחת הגלוקוקורטיקואידים
משפחה של הורמונים שמופרשים מבלוטת האדרנל שיש להם תפקיד חשוב מאוד בתהליכים המטבוליים בגוף, בעיקר כחלק מתגובת סטרס.
68
בין השפעות הקורטיזול נמצא מה?
▪ זירוז פירוק גלוקוז.
▪ זירוז פירוק חלבונים והפיכתם לגלוקוז.
▪ הגברת זמינות שומנים לטובת הפקת אנרגיה.
▪ הגברת זרימת דם.
▪ דיכוי הפרשת הורמוני מין: הפחתת רגישות הגונדרות להורמון LH
▪ דרך השפעה על המוח משפיע על תגובות התנהגותיות: אם תקרוסנה בלוטות האדרנל החיה עשויה למות כתוצאה מחשיפה לגורם לחץ
69
במצבי לחץ ההשפעות החשובות של גלוקוקורטיקואידים הן מה?
בפעילות של מערכת החיסון - מתפקדים כחומרים אנטי-דלקתיים (משככי כאב), ובפעילות המטבוליזם.
70
קורטיזול משתחרר גם לקראת הבוקר כשתפקידו לעזור לנו להתעורר, זה דפוס מחזורי שבו הוא גבוה במחזור הדם בבוקר, לאורך היום זה יורד עד הבוקר הבא.
נכון או לא נכון?
נכון
71
באופן כללי ללא גלוקוקורטיקואידים חשיפה לסטרס
לא תשפיע עלינו באופן שונה
נכון או לא נכון?
לא נכון
באופן כללי ללא גלוקוקורטיקואידים חשיפה לסטרס יכולה להיות קטלנית
גם אצל בע"ח וגם אצל בני אדם, אם מוציאים את בלוטת האדרנל חייבים לתת להם תחליף הורמונלי סינתטי לקורטיזול, אחרת הם פשוט עלולים למות.
72
מהו זמן מחצית החיים של הקורטיזול ?
הוא 40 דקות מהרגע שגורם הלחץ נעלם, ומדובר ביחסית הרבה זמן.
73
. כשמדובר בלחץ כרוני זמן מחצית החיים של קורטיזול הוא?
8 שעות
74
מה עושה ציר ה-
| HPA?
מחבר בין ההיפותלמוס לבין בלוטת יותרת המוח הקדמית לבין בלוטת האדרנל (שלה שני חלקים – מדולה, פנימי וקורטקס, חיצוני, כשהאחרון מתרחב במצבי לחץ), שממנה משחורר לבסוף הקורטיזול.
75
מי שתופס ומגיב לגורמי הלחץ הם אילו איזורים במוח?
החלקים העליונים של המוח – האיזורים הסנסורים והמוטורים
76
אילו חלקים במוח מעבדים את המידע שהתקבל מגורמי לחץ?
החלקים התחתונים באיזור ההיפותלמוס. כשההיפותלמוס תופס תגובת לחץ, איזור ה
PVN
מופעל, וההיפותלמוס מפריש הורמון.
77
מהו ההורמון שההיפותלמוס מפריש בתגובה ללחץ?
CRH: corticotropic releasing factor
78
הגדר
| Corticosterone
הורמון לחץ שנפוץ אצל בעלי חיים
| קיים גם אצל בני אדם אבל ברמה נמוכה.
79
אילו איזורים מפעיל
CRH
בתור נוירומודולטור?
במצב לחץ
1. ציר ה-HPA
2. המערכת הלימבית:
האמיגדלה וה-
PAG
80
מה קורה כאשר מזריקים
CRH
למוח של חולדות?
יש השפעות התנהגותיות שונות, כמו רכישה מהירה יותר של התניית פחד והשפעה ארוכה יותר של
Stress Response
בתגובה לרעשים וגירויים לא נעימים אחרים. מצב שני, ההזרקה גם מפחיתה את רמות החרדה בתגובה לגורמי לחץ שונים.
81
כמה זמן לוקח להיפותלמוס לזהות את גורם הלחץ?
שניות בודדות
82
אחרי כמה זמן משוחרר ה-
| ACTH?
30
| שניות מרגע זיהוי גורם הלחץ
83
אחרי כמה זמן משוחרר ה-
| ACTH?
30
| שניות מרגע זיהוי גורם הלחץ
84
בציר ה-HPA
קיים מנגנון בקרה של משוב שלילי
מה תפקידו?
אומר מתי אפשר להפסיק לשחרר את הקורטיזול
מטרת המערכת היא לשלוט ברמת הפעילות כדי שלא תגיע לרמות גבוהות מדי, וכדי שהתהליך יעצור בשלב מסוים.
85
בציר ה-HPA
קיים מנגנון בקרה של משוב שלילי
איך הוא פועל?
הקורטיזול, בתור ההורמון הסופי, הוא שאחראי על המשוב השלילי, מתחבר לרצפטורים של קורטיזול בהיפותלמוס ובהיפופיזה הקדמית ונותן סיגנל שאומר לעצור: השפעה שלילית על שחרור ה
CRF,
השפעה שלילית על שחרור ה
ACTH,
והשפעה חיובית על האמיגדלה – כך שזו מייצרת השפעה שלילית על ההיפותלמוס.
86
מה קורה אם יש פגיעה במשוב השלילי?
אם יש פגיעה במשוב השלילי יש לנו ציר סטרס לא מווסת, ואז תגובות הסטרס ממושכות מדי.
87
אצל מי בדרך כלל יש פגיעה במשוב השלילי?
אצל אנשים שסובלים מדיכאון ובעיקר מהפרעות חרדה
88
למשוב שלילי יש השפעה כאשר גורם הלחץ הוא קצר טווח, אך אין השפעה מורגשת כאשר הלחץ הוא כרוני
נכון או לא נכון?
לא נכון
למשוב שלילי אין שום השפעה כאשר גורם הלחץ הוא קצר טווח, אך השפעה מורגשת כאשר הלחץ הוא כרוני
89
מהי השפעת גלוקוקורטיקואידים על הגוף?
1. הפחתת הפעילות של המערכת החיסונית
2. השפעה על מטבוליזם
3. קורטיזול הוא אנטי דלקתי טבעי
4. היבט שלילי
5. משפיעים פחות או יותר על כל מערכת בגוף
90
הגדר גלוקונאוגנסיס
השפעת גלוקוקורטיקואידים על המטבוליזם.
הקורטיזול הופך את הגליקוגן שנמצא במאגר בכבד לגלוקוז, בשביל לתת לגוף כוח מידי להפעיל את השרירים. מנגנון זה נקראה גלוקונאוגנסיס; יצירה חדשה של גלוקוז. גם הכבד אחראי לכך בין היתר, דרך השפעת הקורטיזול. זהו המנגנון שמאפשר את תגובת ברח או הילחם.
91
איזה היבט שלילי קיים להשפעת גלוקוקורטיקואידים על הגוף?
חשיפה כרונית לקורטיזול עלולה לגרום לירידה כרונית ביכולות חשיבה וזכרון [לכן יש חשיבות למשוב השלילי]
92
הגדר השפעות פרה-נטליות של סטרס
הסטרס של האם יכול לעבור לעובר ולהשפיע על היכולת המוחית שלו להתמודד עם סטרס
93
ציר ה-
HPA
הוא פלסטי
נכון או לא נכון?
נכון
94
באיזה תקופות בחיים מתעצבות רמות הפעילות של ציר ה-
| HPA?
רמות הפעילות שלו מתעצבות בעוברות, בינקות ובילדות.
התגובתיות שלו יכולה להשתנות כתלות בסביבה שבה אנחנו חיים (כולל הסביבה העוברית), לעלות או לרדת.
95
איך חוקרים סטרס בבני אדם?
אי אפשר פשוט לחשוף נשים בהיריון לסטרס, אז עושים מחקרים מתאמיים – מוצאים נשים בהיריון עם סטרס ועוקבים אחרי ההתפתחות של הילדים, רואים בד"כ איך הם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהפרעות שונות ואכן יש שינויים מוחיים כמו למשל במערכת הלימבית.
96
אפשר לקחת נניח חולדות בהיריון, לחשוף אותן לסטרס באופן מכוון ולראות מה קורה לצאצאים.
מה נמצא?
באופן עקרוני ההשפעה דומה למה שקורה אצל בני אדם - מחקר כלשהו הראה שהצאצאים מפרישים יותר גלוקוקורטיקואידים.
97
האם אפשר ללמד מחדש את ציר הסטרס?
מסתבר שאי אפשר לשקם אותו יותר מדי, בעיקר אחרי גיל מסוים.
98
גם לסביבה ההורית יש השפעה על התגובתיות לסטרס
נכון או לא נכון?
נכון
99
חוקר בשם מייקל מיני לקח חולדות, הכניס אותן להיריון, עקב אחרי ההתנהגות ההורית אחרי הלידה וחילק את האימהות לשתי קבוצות - אימהות טובות ואימהות פחות טובות, לפי שני קריטריונים של התנהגות אימהית טובה של חולדות
מהם אותם קריטריונים?
1. Arched Back Nursing
| 2. Grooming/Licking
100
הגדר
| Arched Back Nursing
הנקה בגב קמור, כך שיותר קל לגורים להגיע לפטמות בשביל לינוק וגם יותר גורים יכולים להגיע. זו נחשבת צורת ההנקה האידאלית עבור צאצאי חולדות, וזו תנוחה מאוד קשה גופנית עבור האמא.
101
הגדר
| grooming/licking
טיפוח של הצאצאים, האמא לוקחת את התינוק בידיים, מרימה אותו לפה ומלקקת ומניקה אותו. זה חשוב מאוד להתפתחות שלהם.
102
מהו ה-
open field test
של מיני?
לוקחים את החולדה, שמים אותה בתוך קופסה גדולה שהיא לא מכירה ובודקים כמה היא חוקרת את הסביבה החדשה.
אם היא לא נמצאת בסטרס, היא תחקור ממש לעומק;
אם הסטרס גבוה, היא תשב בחשש בפינה.
103
מה מצאו במבחן ה-
open field test
של מיני?
הצאצאים של האימהות הטובות יצאו לחקור בכיף, הצאצאים של הפחות טובות היו הרבה יותר הססניים.
104
האם האפקט שמצא מיני הוא אפקט ארוך טווח?
כן
הפרידו את הצאצאים מהאימהות כבר בגיל 3 שבועות, מה שמראה עד כמה חזקה יכולה להיות ההשפעה
105
האם מיני מצא שינויים ברמה האפיגנטית?
כן
מסתבר שאותם 3 שבועות הצליחו להשפיע על האופן שבו הגנים מתבטאים ברמת הסטרס.
106
בניסוי אחר מיני החליף בין אימהות
| מה הוא מצא?
ראה איך זה משתנה בהתאם (צאצא של אם טובה שגדל עם אם לא טובה מתפתח בצורה לא תקינה, ולהיפך),
כלומר הסביבה ההורית היא זו שאכן קובעת פה ולא הגנים.
107
יש למערכת הסימפתטית את היכולת להגיע כמעט לכל מקום בגוף ולגרום להפעלה יחסית אחידה.
נכון או לא נכון?
נכון
108
הגדר
| Sympathetic nervous system (SNS)
מערכת זו מעצבבת את כל איברי הגוף החיצוניים, את כל כלי הדם ואת כל האיברים הפנימיים. היא בדרך כלל משפיעה על כל הגורמים בו זמנית ובאותו כיוון פעולה, ומכאן מגיעה שמה.
109
מהם הגנגיליונים הסימפטטים ?
צבירי תאי עצב שמשמש כתחנת ביניים לאקסון שמגיע מעמוד השדרה ועד לאקסון אחר שיגיע לאיבר המטרה
110
הגנגיליונים הסימפטטים מחוברים אחד לשני כך שכל גנגיליון משפיע אחד על השני, או כהפעלה או כעיכוב.
נכון או לא נכון?
נכון
111
אחד מהגנגיליונים הסימפטטים מתחבר אל תוך המדולה של בלוטת האדרנל, שהיא האיבר היחיד שמקבל סיגנל ישירות מהמוח.
מדוע עצב זה חריג?
משום שהוא עובר דרך הגנגיליון אבל אין לו שם סינפסה.
112
?בפעולת מערכת העצבים הסימפטטית, מדוע האצטילכולין מפעיל את איבר המטרה באופן ישיר
בגלל שהגוף מעדיף למנוע מצב שאותו נוירוטרנסמיטר יגרום לייצור עצמי – הוא מייצר את עצמו עוד ועוד
113
אילו נוירוטרנסמיטרים משתתפים בפעולת מערכת העצבים הסימפטטית?
1. אצטילכולין
2. נורואדרנלין
3. אדרנלין
114
מהן ההשפעות של נוראפינפרין ואפינפרין, שמשתחררים גם באיברי המטרה וגם בכל הגוף, בגלל בלוטת האדרנל?
1. זירוז פירוק גלוקוז
2. עלייה בזרימת דם לשרירים באמצעות הגברת קצב פעילות הלב ועלייה בלחץ הדם, עליית קצב הנשימה – חמצון הדם.
3. במקביל לשחרור בגוף, עליה ברמות נוראפינפרין במוח – ההשפעה המוחית תומכת בתגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות לסטרס.
4. התייבשות הפה ועליה בהזעה בבלוטות הידיים והרגליים
5. רעד שרירים
6. הרחבת כלי הדם בגפיים תוך הצרת כלי הדם במערכת העיכול, שאינה חיונית במצבי לחץ הישרדותיים.
7. הגדלת האישונים
115
במה עוזר זירוז פירוק גלוקוז?
מסייע לתגובת הילחם או ברח.
116
שחרור הנויפרנפרין במוח נשלט על ידי איזה נתיב?
הנתיב בין האמיגדלה ל
locus coeruleus,
שם יש נוירונים שמשחררים נויפרנפרין.
117
כמה זמן לוקח למערכת הסימפטטית להגיב לאחר זיהוי גורם לחץ?
המערכת מגיבה תוך שברירי שניה מאחר והיא עובדת על עצבוב ישיר.
118
מהי מחצית החיים של אדרנלין ונורואדרנלין?
מחצית החיים של אדרנלין ונוראדרנלין היא בין 2-5 דקות, כלומר ההשפעה יחסית קצרה וחוזקה תלוי בעוצמת הגירוי.
119
האם יש למערכת העצבים הסימפטטית מנגנון של משוב שלילי ?
| למה?
אין
בעיקר כי פעילותה נפסקת כעבור מספר דקות, בגלל שזמן מחיצית החיים של האדרנלין הוא קצר.
120
אילו מנגנונים מאזנים קיימים במערכת הסימפטטית עבור מצבי לחץ כרוני?
במצבי לחץ כרוני, יש מספר מנגנונים מאזנים שלא נמצאת במערכת עצמה. אחד מהם נמצא ברצפטורים של האדרנלין: כשהם מופעלים, באופן כרוני חלקם נכנסים לתוך התא וחלקם עוברים הביטואציה ולכן פחות מגיבים אליו. המנגנונים לא עוצרים את המערכת, אלא מגבילים את השפעתה.
121
ישנה אינטראקציה בין פעילות המערכת הסימפתטית לבין ציר ה
HPA
באופן של משוב שלילי - הן מחלישות את ההפעלה אחת של השנייה
נכון או לא נכון?
לא נכון
ישנה אינטראקציה בין פעילות המערכת הסימפתטית לבין ציר ה
HPA
באופן של משוב חיובי - הן מחזקות את ההפעלה אחת של השנייה
122
כיצד המערכת הסימפטית וציר ה-
HPA
מחזקות אחת את השנייה?
כאשר מופעלת המערכת הסימפתטית מופרשים אפינפרין ונואפינפרין שבין היתר גורמים להפרשה מוגברת של
ACTH.
מהצד השני, כאשר מופרש קורטיזול (או קורטיקטסטרון בבע"ח) מתקיימת הפרשה מוגברת של אפינפרין ונואפינפרין מהמדולה.
123
המערכת הסימפתטית מגיבה מהר לעומת ציר ה-
HPA
שמגיב לאט יחסית אבל נשארת פעילה לאורך זמן רב יותר.
נכון או לא נכון?
נכון
124
לחץ אקוטי משפר את ביצועי הגוף ולחץ כרוני גורם לנזק
נכון או לא נכון?
לא נכון
האורגניזם נבנה כך שהוא מותאם ללחץ כרוני [קור, רעב, מאבקי כוח] ולכן בנוי להתמודד איתם, בשונה מלחץ מתמשך למשך תקופה ארוכה, לו יש השפעות על הגוף ועלולים להגרם נזקים למערכת החיסון ולמערכת העיכול.
125
מדוע התחושה של כאב מתקבלת רק כחצי שנייה לאחר שקרתה החוויה הכואבת?
תחושת הכאב מועברת על ידי סיבי עצב מאוד איטיים (אקסונים ללא מיילין)
126
הגדר
| Stress Induced Analgesia (SIA) – אלחוש תלוי לחץ
במצבי לחץ תחושת הכאב עוברת הנמכה ובכך למוח יש אפשרות להתעלם מכאב
המוח באופן מכוון גורם לכך שמידע על כאב לא יגיע מהפיפריה אל המוח.
127
הגדר
| tale flick latency
על ידי הדלקת מנורה חמה ליד הזנב של החולדות, בוחנים מתי הן מרחיקו את הזנב מהמנורה, בעצם מתי הן מתחילות להרגיש כאב
רפלקס ספינלי, של עמוד השדרה, ללא התערבות המוח
128
הגדר פרדיגמת
| hot-plate
שמים את החולדה על משטח חם, כשבדרך כלל לאחר כ-8 שניות נהיה לה חם והיא מרימה את הרגל ושמה אותה בפה
129
הגדר
| paw lick latency
מדובר בתגובה של גזע המוח ולא של עמוד השדרה
130
בניסוי, קבוצה אחת של חולדות חשפו למצב של לחץ פסיכולוגי (על ידי ריח של חתול/הכנסה של חולדה חדשה לסביבה) וקבוצה אחרת לא חשפו.
מה מצאו?
בקרב הקבוצה שחשפו ללחץ סף הכאב של החולדות על הפלטה החמה היה גבוה יותר בצורה משמעותית, כלומר הן נשארו על הפלטה יותר זמן.
131
בשלב המשך בוחנים שתי קבוצות נוספות: אחת קיבלה זריקה של נלוקסון (אנטגוניסט למורפיום; אם מורפיום משכך כאב אז נלוקסון גורם לתחושתיות של כאב) והשנייה נחשפה למצב לחץ ורק אז קיבלה זריקה של נלוקסון.
מה מצאו?
הממצאים הראו ראו שמצב הלחץ ביטל את השפעת הנלוקסון, כלומר, מצב הלחץ העלה את סף הכאב, הרגישות לכאב הייתה נמוכה יותר – החולדות נשארו זמן רב יותר על הפלטה.
132
```
הפרדיגמה הוט פלייט בוחנת את סף הכאב של החולדה
(pain threshold)
ולא את תחושת הכאב שלה
(pain sensation),
למרות שאלו צדדים שונים של אותו מטבע.
```
נכון או לא נכון?
נכון
133
העצירה של הולכת אינפורמציית הכאב נעשית בשלוש רמות
מהן?
ברמה המקומית, בעמוד השדרה ובגזע המוח.
134
הגדר אופיואידים
חומרים אנדוגניים (חומר שנמצא בתוך אורגניזם ומיוצר על ידי האורגניזם עצמו) של הגוף שפועלים כמו מורפיום (וחוץ משיכוך גורמים גם לאופוריה).
135
בין החומרים שגילו שגורמים לשיכוך כאב הם:
1. β-endorphin
| 2. Met-Enkaphalin, Leu-Enkaphalin
136
מאיפה מופרש
β-endorphin?
מתי?
מופרש מבלוטת יותרת המוח בעת הפעלת ה
| HPA.
137
מאיפה מופרשים
Met-Enkaphalin, Leu-Enkaphalin?
מתי?
מופרשים מהמדולה בבלוטת האדרנל כאשר המערכת הסימפתטית מעודדת את הפרשתם.
138
מהו זמן מחצית החיים של האופייטים הטבעיים ?
להבדיל ממורפיום, זמן מחצית החיים של האופייטים הטבעיים קצר, בדומה לזמן מחצית החיים של אדררנלין.
139
מצאו בגזע המוח של בני אדם אזורים עצביים של שיכוך כאב שמאפשרים לגוף לא לחוש כאב באופן זמני, אזורים אשר המוח מפעיל באופן אקטיבי
נכון או לא נכון?
לא נכון
זה נכון לגבי בעלי חיים בלבד
140
מה קורה אם מגרים את האיזור
PAG
באופן חשמלי?
אם מגרים אותו חשמלית הוא מפעיל מערכות שיכוך כאב עצביות.
141
גם בבני אדם מצאו אזורים מוחיים שניתן להשתיל בהם אלקטרודה שתעביר סיגנל חשמלי שיכול לשכך כאב לשעות עד ימים (רק במקרים מאוד חריגים כאשר תרופות לא עובדות).
נכון או לא נכון?
נכון
142
ברמה הגופנית, סטרס כרוני גורם לבעיות בריאותיות כתוצאה ממה?
| אצל מי זה נפוץ?
כתוצאה מהחשיפה הממושכת לקורטיזול והורמוני סטרס אחרים ממשפחת הגלוקוקורטיקואידים.
זה קורה בעיקר אצל אנשים עם נסיבות חיים קשות או אנשים שעובדים בעבודות מלחיצות בטירוף
143
אילו בעיות בריאותיות יכולות להיגרם כתוצאה מסטרס כרוני?
▪ לחץ דם גבוה כרוני (גורם סיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.
▪ פגיעה בשרירים.
▪ בעיות פוריות.
▪ בעיות בגדילה (למשל אצל ילדים – נשארים נמוכים).
▪ סכרת.
▪ פגיעה בתגובות דלקתיות (מעכב ריפוי רקמות לאחר פציעה).
▪ דיכוי של מערכת החיסון (פגיעות למחלות זיהומיות).
144
עשו גם איזה מחקר שבו בחנו יכולת החלמה מפצעים אצל אנשים עם ובלי סטרס כרוני. לקחו קרובי משפחה של חולי אלצהיימר, האנשים שמטפלים בהם, עשו להם חור קטן ביד, בדקו כמה זמן לוקח לפצע להחלים בהשוואה לקבוצת ביקורת
מה מצאו?
מצאו שלפצע של המטפלים לקח הרבה יותר זמן להחלים באופן מובהק.
145
ברמה המוחית, מהו אחד האיזורים שהכי נפגעים מחשיפה לסטרס?
ההיפוקמפוס
146
חשיפה לסטרס אקוטי משמעותי פוגעת בתהליכי זיכרון ולמידה
נכון או לא נכון?
נכון
147
כיצד סטרס אקוטי משמעותי פוגע בתהליכי זיכרון ולמידה?
רמות קורטיזול גבוהות גורמות לירידת כמות הגלוקוז שנכנס לתא ->
אם יש פחות גלוקוז בתא, יש פחות
reuptake,
כלומר יותר גלוטומט במרחב החוץ תאי ->
התאים עוברים דה פולריזציה, כך שכמויות גבוהות יותר של סידן נכנסות דרך רצפטורי ה
NMDA
שנמצאים באיזור זה -<
כפי שלמדנו, רמות גבוהות מדי של סידן יכולות לגרום להרס התא ->
הרס מואץ של תאים ב
CA1,
מואץ בעקבות לחץ מתמשך [קורה באופן טבעי בזקנה] ->
בעיות בזכרון.
148
אצל בע"ח ראו שחשיפה ממושכת לקורטיזול הופכת נוירונים באזור
CA1
לרגישים יותר לבעיות באספקת דם
מה זה אומר לגבי בני אדם?
בהשלכה לבני אדם זה מגביר סיכון בטווח הארוך לבעיות קוגניטיביות לעת זקנה.
149
הגדר נוירוגנזה
היכולת לייצר נוירונים חדשים, מה שנקרא נוירוגנזה; זה תהליך חשוב מאוד שקשור לבריאות מוחית.
150
מהו אחד האזורים היחידים במוח ששומר על היכולת לייצר נוירונים חדשים?
ההיפוקמפוס
151
קורטיזול פוגע בנוירוגנזה בהיפוקמפוס
נכון או לא נכון?
הרחיבו
נכון
זה קשור לסיכון מוגבר לדיכאון
ההיפוקמפוס נהיה קטן יותר
152
כשחשפו עכברה בהיריון למצבי סטרס מצאו בעיות בתפקוד של אילו איזורים של הצאצא?
כשחשפו עכברה בהיריון למצבי סטרס מצאו בעיות בתפקוד של ההיפוקמפוס אצל הצאצא. נמצא שהלחץ המתון המתמשך גרם לעליה בנפח האמיגדלה של הולדים – השפעה על רמת הפחד.
153
מה מצאו כשהסירו לעכברות את בלוטות האדרנל לפני ההיריון, ומקביל הזריקו להם כמויות קטנות של גלוקוקורטיקואידים כדי לשמור על בריאותן לאחר חשיפה ללחץ?
מצאו שלאחר החשיפה ללחץ במהלך ההיריון התנהגות הוולדים לא שונה מהנורמה.
154
לאילו מצבים יש השפעה ארוכת טווח על תפקוד ההיפוקמפוס?
1. סטרס בשלב מוקדם של החיים
| 2. לחץ קצר אך אקוטי
155
מה קורה כשרמות הסטרס יוצאות מכלל שליטה ואנחנו נכנסים לרמות מאוד גבוהות של חרדה?
אחת התוצאות האפשריות היא
| PTSD
156
אי אפשר לפתח
PTSD
כשרק מסתכלים על האירוע מהצד.
נכון או לא נכון?
לא נכון
אפשר לפתח
PTSD
כשרק מסתכלים על האירוע מהצד.
157
מהי אחת הסיבות שבגללה קשה מאוד לטפל ב-
| PTSD?
הרבה שסובלים מזה מעדיפים לא לצאת מהבית, מהסביבה הבטוחה שלהם ולחשוף את עצמם לעולם בו כל הדבר נוראי הזה יכול לעלות מחדש בכל רגע נתון - כך הם לפעמים מתנתקים לגמרי מהעולם
זה נכון גם לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול תרופתי
158
מהו הגורם הסביבתי ל-
| PTSD?
הגורם הסביבתי זה האירוע הטראומטי עצמו או לפעמים מספר האירועים הטראומטיים
159
מהו הגורם הגנטי ל-
| PTSD?
הגנטיקה קובעת עד כמה נהיה פגיעים להתפתחות ההפרעה.
היא משפיעה אפילו על עצם הסיכוי להיות חלק מהסיטואציה הטראומטית ללא קשר להשפעה על הסיכוי לפתח את ההפרעה, פשוט דרך האישיות שלנו.
160
לנשים יש סיכוי גבוה יותר לפתח פוסט טראומה מאשר גברים
נכון או לא נכון?
נכון
161
מה הפונקציה של ההיפוקמפוס בהתפתחות
| PTSD?
כמו שראינו בזיכרון ולמידה ההיפוקמפוס עוזר לנו לקודד קונטקסט, הוא בעצם עוזר לנו לחבר את הזיכרון לקונטקסט שבו הוא נוצר. כך שאם ההיפוקמפוס מתפקד כמו שצריך, הוא מבין שהאירוע הטראומטי התרחש בקונטקסט ספציפי לזמן ומקום. לכן, כשניתקל בגירויים "בטוחים" שלא קשורים להקשר של האירוע ההיפוקמפוס יעכב את הפעילות של האמיגדלה, והגירויים האלה לא יעוררו תגובות חרדה. אם לעומת זאת ההיפוקמפוס קטן יותר ולא מתפקד כמו שצריך, היכולת לחבר זיכרון לזמן ומקום ספציפיים לא מוצלחת במיוחד, כך הזיכרון יכול להתעורר בהקשרים אחרים שאינם קשורים ללמידה המקורית.
162
כיצד משפיעים הקשרים בין הקורטקס הפרה-פרונטלי לאמיגדלה
על התפתחות
PTSD?
קשר חלש יותר ← הקורטקס הפרה-פרונטלי פחות מעכב את האמיגדלה וכך הפגיעות ל-
PTSD
גבוהה יותר
163
מה קורה כאשר מראים לאנשים עם PTSD
| פנים מבוהלות?
יש פעילות גבוהה יותר מהממוצע באמיגדלה, ונמוכה יותר מהממוצע בקורטקס הפרה פרונטלי
164
מהו הטיפול הנפוץ ביותר עבור PTSD ?
CBT
165
מהם טיפולים נוספים ל-
| PTSD?
1. קבוצות תמיכה
2. תרופות ממשפחת
SNRIs
3. TMS
166
האם יש מנגנון מוחי שאפשר לנבא לפי התפקוד שלו האם האדם יהיו רגיש יותר או פחות לסטרס?
. מה שמסביר את זה ברמה המוחית זה קשרים חלשים יותר בין הקורטקס הפרה-פרונטלי לאמיגדלה אצל מי שיש לו זמן התאוששות ארוך יותר (עמידות נמוכה). כשהקישוריות חזקה מספיק הקורטקס הפרה-פרונטלי יכול לעשות אינהיביציה חזקה מספיק לאמיגדלה, זה נותן יכולת ויסות רגשי גבוהה יותר וכשזה חלש יותר יש בעיה עם הוויסות.
167
האם הקשרים בין הקורטקס הפרה פרונטלי לאמיגדלה קבועים?
| אם לא, איך ניתן לשנות אותם?
הם לא קבועים
אפשר לשנות אותם עם קצת עבודה על טכניקות של ויסות סטרס.
168
מתי נראה את ההתפתחות הסופית של הקשרים בין האמיגדלה לקורטקס הפרה פרונטלי?
לוקח גם לקשרים האלה הרבה זמן להתפתח ובעצם רואים את ההתפתחות הסופית רק לקראת סוף גיל ההתבגרות, לכן ילדים ובני נוער לא ממש מוצלחים בוויסות רגשי.
169
הגדר נלוקסון
(אנטגוניסט למורפיום; אם מורפיום משכך כאב אז נלוקסון גורם לתחושתיות של כאב)
