דימות מח

Question 1

למה צילום מוח לא התאפשר עד שנות ה80

למה צילום מוח לא התאפשר עד שנות ה80?

Answer 1

• לא התאפשר עד שנות ה80- כי ראו רק עצמות. כי רנטגן היה בשימוש

Question 2

איזו צילום יעדיפו היום לגולגולת?

Answer 2

• כיום כבר לא עושים צילום גולגולת אלא ישר צילום סיטי

Question 3

איזה צילום נמצא עדיין בשימוש?

Answer 3

צילום מערות הפנים. סינוסיטיס.

Question 4

אנגיוגרפיה –

Answer 4

צינתור. קיים משנות ה-70, ומאפשר להזריק חומר ולראות את כלי הדם במוח (אפשר לראות מפרצת).

Question 5

למי כן אפשר לעשות אולטרסאונד למח?

Answer 5

לידלים עד גיל חצי שנה- כי העצמות עוד לא התחפרו

ילדים עם מצוקה נשימתית

Question 6

האם רפואה גרעינית מאימה למח?

Answer 6

לא, המוח צורך הרבה גלוקוז ולכן ייראה תמיד שחור

Question 7

FMRI -

Answer 7

שיטת דימות מוחי המשמשת למדידת פעילותם של אזורים במוח בעת ביצוע מטלות שונות

ניתן לראות את תפקוד המוח, מראים למטופל תמונות מסוימות וניתן לראות איך המוח מגיב בזמן אמת

Question 8

למה חשוב לשים לב בזמן הדמיות של המח?

Answer 8

לאזורים השונים במוח ומיקומם
חשוב בעת הדמיות,
גידול ב
Frontal
שונה מגידול ב
Parietal.

Question 9

האמצעים המומלצים מבחינת דיוק לדימות מוח

Answer 9

סיטי

אמ אר איי

Question 10

אולטרסאונד מוח לתינוקות

Answer 10

לאחר הלידה עושים אולטרסאונד לתינוקות כיוון שהמרפס פתוח וניתן לראות את מוחו של התינוק, עושים זאת לפגים ולתינוקות שעברו טראומה. באולטרסאונד מוח ניתן לראות את החדרים ותקינותם.

Question 11

פתולוגיות שרואים באולטרסאונד של תינוקות

Answer 11

• דימום- כנראה שהייתה טראומה,
• הידרוצפלוס (הרחבת חדרים – “ראש מים”) כנראה שמשהו עבר על המוח של התינוק במהלך ההיריון.

Question 12

MRI

עוברי

Answer 12

ניתן לעשות
MRI
עוברי ולראות את כל אברי התינוק, זו בדיקה טובה מפני שאין קרינה והוא יותר מדויק מאולטרסאונד – תלוי מי עושה את בדיקת האולטרסאונד.

Question 13

צבעי אולטרסאונד מח

Answer 13

• אפור- מח
• שחור- נוזל

Question 14

מה יקרה בעת חסימת נוזל ה
CSF?

Answer 14

• רואים דימום בחדרים עקב אזורים לבנים במרכז התצלום,
• והידרוצפלוס עקב השחרה גדולה מסביב לחדרים.
• במצב כזה תאי המוח לאחר לידה “סובלים” וגם אם התינוק יחיה יהיו לו בעיות מוטוריות ותפקוד.

Question 15

סיטי מח

Answer 15

• הבדיקה מאוד מהירה
• -המכונה מצלמת בחתך אחד – בחתך אקסיאלי, ומייצרת לבד את החתכים מכל הכיוונים האחרים (קורונרי סגיטלי וכו’)
• המכשיר עושה את כל העיבוד לשאר החתכים.

Question 16

CT angio

Answer 16

• בדיקה עם חומר ניגוד למח
• כשנשים חומר ניגוד נראה את אנטומיית המוח וגם את כלי הדם

Question 17

CT angio

במקרה של טראומה

Answer 17

במקרה טראומה מבצעים תחילה ללא חומר ניגוד מכיוון שחומר ניגוד יכול להראות כמו דם ולתת את אותה התמונה

Question 18

לסיטי יש שלוש חלונות- רזולוציות

Answer 18

המכשיר מייצר 3 תמונות שונות ברזולוציות שונות – לכל חתך בודד, כך שבכל חלון/ רזולוציה נוכל לראות דבר אחר:

• Soft tissue window – חלון המראה רקמות רכות.
• Bone window – חלון המראה עצם (מאפשר לראות שברים).
• Brain window – למציאת פתולוגיות במוח.

Question 19

מתי נשתמש בסיטי

Answer 19

הסתכלות על עצמות ושברים קטנים

Question 20

חסרונות הסיטי מח

Answer 20

• הרבה קרינה
• אם לא מדובר בטראומה עדיף אמ אר איי

Question 21

מה היתרון של סיטי לעומת אמ אר איי

Answer 21

מכשיר מהיר מאוד שיעול להציל חיים. לעומת אמ אר איי שלוקח 40 דקות

Question 22

סיטי מוח של אדם צעיר אל מול בוגר

Answer 22

• אצל אדם צעיר רואים חדרים דקים
• אצל אדם זקן רואים אטרופיה מוחית והחדרים יותר גדולים ומורחבים. דילול של תאי המוח. כל יום 3000 תאי מוח הולכים.

Question 23

הידרוצפלוס–

Answer 23

• חדרים מורחבים עקב הצטברות נוזלי מוח, יש גורם שעושה חסימה. במקום לרדת למטה, הוא ייצטבר.

Question 24

באיזה צבע יראה הנוזל של המח בסיטי

Answer 24

• הנוזל ייראה שחור ב-סיטי , וכשהוא נשאר בחדרים הם מתרחבים.

Question 25

מה יכולים להיות הגורמים להינדרוצפלוס? ומה ההשלכות?

Answer 25

* יכול להיות עקב גידול או סטנוזיס (היצרות כלי דם). * הידרוצפלוס גורם לנזק מוחי - תאי המוח רגישים ללחץ. נראה הפרעות בתפקוד.

Question 26

בצקת –

Answer 26

* רקמה בצקתית שמתנפחת ולוחצת על החדרים. יכול להגרם גם כתוצאה מדם שנשפך – מטראומה או ממדללי דם. יכולה להיגרם עקב גידול או אוטם * , רואים שהקו האמצעי סוטה, התאים בצקתיים. יש מחלות שיכולות לגרום לתאים ניורונאליים בצקתיים.

Question 27

אוטם

Answer 27

* **חוסר באספקת דם לאזור מסוים במוח**. מוח שעבר אוטם לא יתחדש- התאים שם מתים. * יש אנשים עם אוטמים קטנים יותר, ובנוסף יש **חשיבות מיהו העורק** שעובר את האוטם.

Question 28

מה הם הגורמים האפשריים לאוטם

Answer 28

יכול להגרם בגלל **תסחיף****.** שיגיע ממקום אחר ויחסום את אספקת הדם\חמצן לתאי המוח.

Question 29

תוך כמהזמן התאים מתים באוטם?

Answer 29

תוך 6 שעות התאים מתים

Question 30

חלונות הזמנים באוטם

Answer 30

* * בשמונה שעות הראשונות של האוטם לא רואים כלום, לוקח לאוטם 24 שעות להראות סימנים. לאחר 48 שעות רואים כבר אוטם גדול עם בצקת ונזק מוחי.

Question 31

CVA שבץ מוחי

Answer 31

–**איבוד תפקוד פתאומי.** אם שמים לב ישר שקרה משהו, אפשר לקחת את האדם למיון ויזריקו מדללי דם ואפשר להציל אותו.

Question 32

שני סוגי שבץ מוחי

Answer 32

1. **שבץ הנגרם עקב חסימה של כלי דם** המספק דם למוח (כ-85% מהמקרים). דוגמאות לגורמים לחסימה – מחלה חסימתית של כלי דם קטנים (אוטם לקונרי), תרומבופיליה וארטריטיס. 2. **שבץ הנגרם כתוצאה מפריצה של כלי דם**- במוח (דימום מוחי). הגורמים יכולים להיות תסחיף ממקור לבבי ומחלת טרשת של כלי דם גדולים.

Question 33

**TIA**-

Answer 33

**אירוע מוחי חולף דמוי שבץ** שנמשך 24 שעות. נגרם עקב הפרעה ב**אספקת דם זמנית למוח**. מטופל יכול להגיע לרופא משפחה ולתאר תסמינים של שבץ שקרו לו יום קודם.

Question 34

תסמינים שבץ מוחי

Answer 34

* הופעה פתאומית של **חולשה, שיתוק או רדימות** – בעיקר בפלג גוף אחד (בפנים, ביד וברגל). * הופעה פתאומית של **קושי בדיבור או בהבנה**. * הופעה פתאומית של **קושי בראיה** בעין אחת או שתיהן. * הופעה פתאומית של **חוסר שיווי משקל,** או הפרעה **בקואורדינציה**. * **כאב ראש** פתאומי עז מסיבה לא ברורה.

Question 35

גורמי סיכון לשבץ מוחי

Answer 35

* **ניתנים לשליטה** (ע"י תרופות וכו')- מחלות לב, פרפור פרוזדורים, סוכרת ורמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם. * **אינם ניתנים לשליטה** (יל, מין, מוצא, היסטוריה משפחתית וכו' * **וחלקם ניתנים לשליטה וקשורים לאורח חיים** (כגון עישון, פעילות גופנית וכו').

Question 36

אבחון שבץ

Answer 36

* אומדן פיזיקלי מלא ובדיקה נוירולוגית מקיפה לפי הסימנים הקליניים והנוירולוגיים – **CT** או **MRI**. * **CTA** – **CT** **Angio-** אנגיוגרפיה * **US** **doppler –** לבדיקת זרימת הדם למוח. בהתחלה נעשה בדיקת אנגיו (**CTA**), ואחריה בדיקת **US** **doppler** – שמאפשר לזהות את מידת ההיצרות של כלי הדם עפ"י מהירות הזרימה

Question 37

בדיקת US דופלר

Answer 37

* מקבלים תמונה הדומה לאק"ג, בה נראה את הפולסים של העורקים ששווים לפולסים של הלב. * כשהמהירות היא מתחת ל125 ס"מ לשנייה – המצב תקין. * במצב של היצרות- הלחץ גדל והמהירות זרימה גדלה * כל היצרות נותנת האחוז של החסימה – הרופא מקבל את המידע האם יש חסימה ומה אחוז החסימה. (לפי טבלה מוגדרת).

Question 38

טיפול שבץ

Answer 38

* טיפול בלחץ תוך גולגולתי ע"י תרופות. * צנרור תוך-קני להשגת נתיב פתוח. * טיפול בנוגדי קרישה. * כריתת החלק הפנימי של הקרוטיד (בהתקפים איסכמיים חולפים ובשבץ קטן). * **הטיפול העיקרי הוא בגורמי הסיכון (ובמיוחד אלו שניתנים לשליטה)**

Question 39

דימום במוח

Answer 39

* כלי דם שמתפוצץ גורם לתאי המוח באזור למות והתפקוד של האדם יורד לרמת צמח. (בגלל חוסר אספקת גם לאיזור)

Question 40

מי בסיכון לדימומים מוחיים?

Answer 40

כלי דם של אדם בן 80 פלוס לא חזקים ואם לחץ הדם עולה זה יכול לגרום לדימום, זה ייתכן עקב מפרצת. במקרה כזה אין הרבה מה לעשות. ניתן לנקז מעט תלוי במיקום.

Question 41

טראומת ראש

Answer 41

* הדימום הכי נפוץ נובע מטראומה. רובם גברים מתחת לגיל 30.. * בזעזוע מוח המח זז במהירות ונחבט בגולגולת.

Question 42

איזו בדיקה תיבחר בטראומה של הראש?

Answer 42

* הבדיקה תהיה סיטי- בגלל שהיא מהירה.

Question 43

איך ניתן לרפא תאים שבאי תפקוד (לא במוות)?

Answer 43

ניתן לרפא תאים באי תפקוד (שלא מתו) בתא לחץ, עקב החמצן הרב שיש בתא לחץ

Question 44

שני סוגי טראומות

Answer 44

* **Open trauma** – חלק מהמוח בחוץ. לא גורם לדימומים בצד השני (הסכנה היא שחתיכות עצם עלולות לנוע ולפגוע במוח). הבעיה זה שיכול להיות משהו שנכנס לבפנים. * **Close trauma** – יש דימומים. דם מצטבר בין המוח לעצם ולוחץ על המוח.

Question 45

בטראומה סגורה יש שני סוגי דימומים

Answer 45

* **Subdural** בצורת חצי ירח, פחות לוחץ על המוח. יכול להיות כרוני או אקוטי. ניתן לזהות כמה זמן עבר מתחילת הדימום. בין העצמות למוח. (בלי חומר ניגוד – רואים את הדם) גם פה אם עושים מוקדים מידי, לא נראה כמעט כלום ואז בסוף הרוב ייספג. * **Epidural** לוחץ יותר על המוח, גורם לבצקת, צריך לטפל מיד.

Question 46

יש כמה שלבים לסיטי מבחינת הזמן

Answer 46

* **אקוטי-** מיד אחרי הפגיעה. זו טעות כי לא בהכרח יראו את עוצמת הדימום * **סאבאקוטי-** אחרי 8-12 שעות * **כרוני-** הדימום יכול להספג ברובו *

Question 47

מה “עדיף” שבר סגור או פתוח

Answer 47

* עדיף שבר סגור אם יש טיפול מידי שכולל ניקוז נוזלים. * . אם יש דימום ואין טיפול קרוב – עדיף שבר פתוח (שלא יפעל לחץ על המוח).

Question 48

מתי עושים סיטי בטראומות?

Answer 48

* בשברים ובטראומות – עושים CT. * אם זה זעזוע מוח – יש כאלה שעושים CT ויש כאלה שמעדיפים לחכות 24 שעות ולראות אם מצבו של המטופל ישתפר.

Question 49

גידולים- **SOL (Space Occupying Lesion)**תהליך תופס מקום.

Answer 49

רואים סטייה של קו האמצע, לחץ והידרוצפלוס – סימנים קלאסיים של גידול