חלק ראשון Flashcards
(42 cards)
מהי דימות
- הוא כל תהליך יצירת (או שחזור) דמות או צורה של עצם, ובפרט ייצוג ויזואלי של העצם - כלומר תמונה שלו.
- לקבל תמונה עם הפרדה בין רקמות
רנטגן
צילום רדיוגרפי, המתבצע בעזרת קרני רנטגן. עקב כושר החדירה הגבוה של הקרניים נוצר על לוח הצילום שיקוף ברור של עצמים צפופים בלבד כגון עצמות ומתכות, ואילו גופים רכים יותר מאפשרים לקרינה לעבור דרכם כמעט ללא בליעה.
משמעות גווני צבעים בצילום רנטגן
- לבן – עצמות (שריר הלב)
- לבן בוהק - מתכת – בתמונה דוג’ למטבע שבלע אדם
- שחור – אוויר (ריאה)
- אפור כהה – שומן (השומן כולל גם אוויר, לכן הוא יותר שחור מהרקמה הרכה)
- אפור בהיר- נוזל או רקמה רכה. (שריר\נוזל)
צילום חזה ניתן לחלק לאזורים הבאים:
- אזור ריאה
- אזור mediastinum שבו נמצא הלב
- אזור הסרעפת ובית החזה שעשוי מקשת הצלעות.
זוויות הצילום רנטגן
-
צילום רגיל-
posterior anterior
הקרינה באה מאחורה, הקסטה (מה שקולט את הקרניים ומייצר את התמונה) מקדימה.
הסיבה היא שאנחנו רוצים שהאיבר שאנחנו בודקים יהיה הכי קרוב לקסטה - צילום לטרלי- מסובבים ב-45 מעלות. בגלל שרנטוגן פועל על שקיפות. איברים אחרים יסתירו איברים מסויימים ולכן חשוב לקבל גם מבט לטרלי
כיוון הקרינה
הוא הכיוון שממנו נראה את הצילום
מה נראה בצילום רנטגן באיזור החזה
-
צלעות –
- צלעות אמיתיות 1-7 מתחברות מקדימה לסטרנום.
- צלעות מדומות 7-10 מתחברות מקדימה לסחוס של הצלע שמעליהן.
- צלעות צפות לא מתחברות לשום דבר מקדימה.
- שרירים בין צלעיים - שרירים בכלל לא נראה ברנטגן.
- מכשירים תוך גופיים- בחולים מאושפזים נראה לעיתים בצילומים את המכשירים שהם מחוברים אליהם
- ריאות - בריאות יש נאדיות- אם הן מלאות באוויר (צבע שחור) זה תקין,
איך נבדיל בין צילום ריאות מקדימה או מאחורה
ברגע שהצורה של הצלעות יותר לרוחב – הצילום מצולם מאחורה. ברגע שהצורה יותר קשתית – זה אומר שהצלעות מצולמות מקדימה
פתולוגיות נפוצות שניתן לראות בצילום חזה
- מים (אפור בהיר) מסביב ללב,
- נוזל (אפור בהיר) בחלל הפלאורלי- חזה אוויר,
- שברים בצלעות (הפסקה של הצבע הלבן) ,
- תמט של הריאה
- , דלקת ריאות (אפור בהיר באחת או יותר מהאונות)
- ,גידולים(רואים טוב לצילום לטרלי , אבל הכי טוב בסיטי.
למי כדאי לבחור צילום בטן?
לחולה המתלונן על כאבי בטן או כאבי גב ניתן לבחור לבצע צילום בטן.
סוגי פתולוגיות בצילום בטן
- אבנים- הסתיידויות. זה יהיה בצבע לבן
-
חסימה – חסימת מעי ממשהו שאכלו, גידול וכו’
למעלה המעיים מאוד מורחבים ולמטה אין בהם אוויר בכלל - אוויר חופשי- אומר שיש חור באחד האיברים וצריך לטפל בזה.
- גופים זרים
אוויר חופשי
לא אמור להיות מפוזר, אלא רק במעיים
הסתיידויות-
- יתקינות- למשל הסתיידות של אישה שיש לה מיומה.
- או פתולוגיות- בדלקת כרונית בלבלב יש הרבה הסתיידויות.
מה ההבדל בין שיקוף לצילום?
- בצילום יש יותר קרינה.
- בשיקוף זה תלוי כמה משקפים וכמה זמן לוקח שיקוף. בשיקוף מכניסים את אותו אדם תחת מצלמה שמשקפת כמו בשיקוף בשדה תעופה, שמעבירים את התיקים לראות מה יש בפנים
ריאות- אונות ותפרים
- שלוש אונות:
superior, mid and inferior - שניסוגי תפרים:
- transverse fissure- בריאה ימנית בלבד. בין אונה עליונה לאמצעית
- oblique fissure- בשתי הריאות, בין אונות אמצית ועליונה לתחתונה
אולטרסאונד
למה פותח
מה ניתן לראות, למה משמש
- בשנות ה70
- פותח לתת מענה לקרינה של הצילום
- בשנות ה80-90 הרזולוציות השתפרו עד לעור עצבים ורקמות עדינות
- בדיקת אולטרהסאונד משמשת לדימות ש_ל שרירים ורקמות רכות_ והיא שימושית ברפואה לסריקת איברים
חומרי ניגוד
יקרים אבל עוזרים בפיענוח
הדיות
יכולת להחזיר הד ,
לכל איבר יש הדיות משלו, מה שיוצר את ההבדל ביניהם לטובת ההדמייה.
אולטראסאונד- איך פועל ומתי יהיה רלוונטי?
האולטרסאונד עובד באופן שאנו משדרים גלי קול לגוף האדם והוא מחזיר גלי קול ומקבלים תמונה של האיבר בגוף. באמצעות גלי קול אנו מקבלים תמונה.
- האולטרסאונד יהיה רלוונטי לבדיקות כלי דם ושרירי שלד ורקמות רכות
מתמר
המכשיר שדרכו משדרים את גלי הקול, והוא גם קולט את ההד והופך אותו לאות חשמלי שמומר לתמונה
סוגי מתמרים
- לינארי- משתמשים בו בבדיקות של רקמה רכה- טוב לדברים שטחיים.
- convex- הוא בצורת מניפה- אפשר לראות איברים של 20 ס”מ למשל כבד. המטופל שוכב על הגב והגלי קול נכנסים דרך הבטן.
כיוונים בצילום אולטרסאונד
- הנבדק שוכב על הגב -
- בצד ימין של התמונה כיוון הראש.
- בצד שמאל התמונה כיוון רגליים.
- אנחנו צופים לעומק הגוף.
דופלר
בדיקה לכלי דם. ניתן להדליק צבע במכשיר האולטרסאונד ולגלות כלי דם, זרימה, מהירות של כלי הדם וכו’.
הצבעים מסמנים את כיווני הזרימה-
- אדום – זרימה לכיוון המתמר.
- כחול – זרימה לכיוון ההפוך מהמתמר.