חלק שני Flashcards
(29 cards)
1
Q
CT- Computed tomography
A
- Tomo = חתכים.
- הומצא בשנות ה-70, גילוי הסי טי אפשר לראות דברים במוח, דימומים קלים וכו’.
- הרזולוציה השתפרה מאוד וגם מהירות הבדיקה השתפרה מאוד.
- כמעט אי אפשר לפספס כלום בבדיקה הזאת.
2
Q
מהלך בדיקת סיטי
A
- מכניסים אדם למכונה כשהוא שוכב על הגב. המכשיר מצלם את האדם מסביב לגוף ועושים חתכים רבים של הגוף- כך מקבלים תמונה דו ממדית בה רואים את האיבר שלא ניתן לראות בצילום רגיל.
- רואים תמונה נמוכה, יחסית בגובה כליות.
- נותנים חומר ניגוד שמפריד בין כלי דם לאברים אחרים - יוד בדר”כ
3
Q
מאפיין הסיטי
מה הוא בודק
A
סמיכות
4
Q
משמעות הצבעים
A
לפי הסמיכות- מים שחור, ואיבר לפי הסמיכות שלו. בין לבן לאפור.
5
Q
חומר ניגוד אופייני לסיטי
A
יוד
6
Q
שני אופנים למתן חומר ניגוד
A
- הזרקה – על מנת לראות את כלי הדם.
- שתייה – על מנת לראות את המעיים.
7
Q
מתי לא נותנים חומר ניגוד
A
בטראומה לא נותנים חומר ניגוד – כי הוא נראה כמו דם ואז אפשר להתבלבל בפיענוח
8
Q
למה כשיש אבנים בכליות לא עושים
סיטי
A
האבן לבנה, ולכן לא נראה את החומר ניגוד כי הוא גם ייראה לבן.
9
Q
whole body ct
A
- ניתן לראות כלי דם,
CT angio
– ניתן לשחזר את הלב והאאורטה. כל גבר מעל גיל 65 עושה אולטרסאונד של האאורטה. הרבה פעמים מטופלים מגיעים עם כאבי גב, וכדי לשלול מפרצת של האאורטה עושים אולטרסאונד.
10
Q
יתרונות
CT
A
- זמינות – בדיקה זולה ולא מחכים זמן רב לבדיקה.
- מהירות – 60-70 שניות כדי לצלם את כל הגוף.
- בדיקה לא יקרה מאוד בזכות הקופות חולים
-
בדיקה עדיפה בטראומה- מדגים היטב הסתיידויות, רקמות רכות. רק
CT
יכול להראות את כל השברים של כל העצמות. - אפשר לעשות למחוסר הכרה
- המכשיר מסתובב מסביב לגוף 360 מעלות ותמונה תלת מימדית
- הרזולוציה טובה משמעותית (סי טי אחד שווה ל20 צילומי חזה)
11
Q
חסרונות סיטי
A
-
קרינה מייננת
X ray ו-Detector
– זו קרינה סביבתית. סגנון קרינה שיכולה לגרום למוטציה (תאים שיכולים להפוך לתאים סרטניים), אך בינתיים לא הצליחו להוכיח את הקשר הישיר בין השניים. - לוגיסטיקה – זה לא מכשיר נייד שאפשר להזיז ממקום למקום וזאת פרוצדורה להביא את המטופלים לחדר הבדיקות.
- חומר ניגוד עלול לגרום לתופעות לוואי- חומר יוד שמזריקים ולא יודעים אם לאדם יש אלרגיה או לא ובאיזו רמה. באלרגיה חמורה יכול לגרום לשוק – נדירה.
12
Q
אמצעי זהירות לקרינה
A
- Justification - צריכה להיות סיבה מוצדקת לבדיקה.
- Optimization – הבדיקה צריכה להיות אופטימלית, יעילה וטובה.
-
Dose limit – להגביל את כמות הקרינה. מצד שני צריך להבין כי גם במהלך היום יום שלנו אנחנו חשופים לקרינות סביבתיות ולעיתים שמשווים את מכשירי ה
CT
לקרינה הסביבתית או לצילומים אחרים שהקרינה לא כל כך הרבה יותר גדולה.
13
Q
קונטרא אינדיקציות לשימוש ביוד
A
- אי ספיקה כלייתית
(CR מעל 1.3)
– חייבים לתת טיפול בסטרואידים קודם אם חייב לעשות לו סיטי. - אלרגיה ליוד.
- עבר של תגובות לחומר ניגוד.
- אסטמה.
- סיפור של אלרגיות לתרופות רבות.
14
Q
MRI
MRI – magnetic resonance imaging
A
- אחד המכשירים הכי חדשים בתחום הדימות (שנות ה-80 בערך).
- הוא מאוד טוב לעמוד שדרה, מוח, כתף, ברך, מפרקים לעומת זאת הוא הרבה פחות טוב לטראומה.
- מאפשר לראות את האיברים במדויק.
15
Q
מישורי ההדמיה של מרי
A
- קורונרי .
- סגיטלי .
- הוריזונטלי = אקסיאלי (למעלה למטה) - כמו ב-
CT.
16
Q
עקרונות הבדיקה
A
הבדיקה מבוססת על שדה מגנטי.
המכשיר הוא מגנט ענק - עוצמת המגנט – פי 10,000 מעוצמת כוח הכבידה.
17
Q
מהלך הבדיקה
A
- החולה מוכנס לליבת המגנט.
- על גופו משדרים גלי רדיו - המשפיעים על הסדר של (פרוטון בגרעין של מימן) יוני המימן בגוף.
- רלקסציה – הזמן שלוקח ליוני מימן לחזור לסידורם המקורי. התהודה של גלי הקול משפיעה על כל אדם בצורה שונה. מהרגע שמדליקים את המגנט, לכל אחד יש את המהירות שלו להגעת גלי המגנט, ולכל בן אדם יש את הזמן שהוא חוזר למצבו הרגיל – וזאת בשל המצאות כמות שונה של יוני מימן בכל רקמה.
למשל, כמות המימן בכבד היא לא אותה הכמות כמו במוח, ושונה בין אדם לאדם. השוני בין הרקמות וכמות המימן נותן את התמונה השונה. במהלך הרלסקציה היונים שולחים אותות. - איסוף הסיגנל שנוצר - המגנט קולט את האותות (סיגנלים) שנשלחו על ידי הפרוטונים שעברו רלקסציה, ועל פי הם מייצר תמונה. ההבדל בזמנים של הרלקסציה יוצר קונטרסט (כמו צבע שונה בצילום) בין המבנים השונים ובין רקמות תקינות ולא תקינות. שינוי הרצף של פולס גלי הרדיו שמשדרים או שנאספים, קובע את סוג הקונטרסט בתמונה שנוצרה.
- עיבוד מחשב.
- קבלת תמונה - עם הפרדה בין רקמות.
18
Q
זמני רכישת התמונות= קליטת האותות
A
- T1 – זמן הקליטה הראשון של מדידה של זמני רלקסציה.
- T2 – זמן הקליטה השני של מדידה של זמני רלקסציה.
- Proton density – זמן רכישת התמונה.
19
Q
חומר הניגוד ב
MRI
ועל מה הוא משפיע
A
-
gadolinium GD - גדוליניום
חומר ניגוד משפיע על זמן הרלקסציה – נכנס לתוך התאים ויכול להראות את ההבדל בין רקמה תקינה ולא תקינה. - ללא תופעות לוואי. יש הטוענים שהוא יכול לגרום להפרעות בתפקודי כליות (בגלל זה לפני הבדיקה שואלים את המטופל אם יש לו הפרעות בתפקוד הכליות).
- חומר ניגוד זה לא מזיק בכלל לעומת החומרים שמשתמשים ב
CT. .
20
Q
האם תמיד משתשמים בחומר ניגוד בבדיקת תהודה מגנטית?
A
לא
, תלוי מה הצורך. בגידולים – חשוב להשתמש בגדוליניום, אבל נניח לרצועות לא חייבים.
21
Q
חשיבות הזמנים השונים
A
- בכל אחד מזמני הקליטה תתקבל תמונה מעט שונה – בצבעים מעט שונים (האותות שהפרוטונים שולחים משתנים עם הזמן. התמונה שתתקבל בזמן קליטה 1 תהיה שונה מהתמונה שתתקבל בזמן קליטה 2.
- הזמנים השונים נותנים את האפשרות להבדיל בין רקמה בריאה לחולה – יש יותר צבעים שעושים את הקונטרסט בין הרקמות. אם לא יבצעו/ יבדקו את כל הזמנים של הרלקסציה, אפשר לפספס פתולוגיה חשובה.
22
Q
אינדיקציות לשימוש ב
MRI
A
- CNS- Demyelination disease.
- CVA- Primary brain tumor
- Spine- Demyelinating disease , Discopathy , Cord tumors
-
Orthopedic – ligaments, meniscus
soft tissue and brain tumors עם חומר ניגוד -
Body MRI – confirmation of uncertain diagnoses
tumors - previous reaction for yod
- בגלל שאין קרינה בטוח לשנים בהריון
(ילדים צריך להרדים)
23
Q
יתרונות
MRI
A
- איכות תמונה טובה יותר – קונטרסט טוב בין הרקמות
- הדמיה ב 3 מישורים
- ללא קרינה מייננת
- חומר ניגוד לא מסוכן
- מעולה לכתף.
24
Q
חסרונות
MRI
A
- בדיקה ארוכה, איטית – מעט בדיקות
- בדיקה יקרה
- לא זמין – לא בהרבה בתי חולים (היום יותר זמין)
- לא מדגים הסתיידויות ורקמת עצם בפרטי פרטים
25
השוואה בין שלושת סוגי הדימות למעט רנטגן
* עבור בדיקת עמוד שדרה, מוח, כתף, ברך, מפרקים עדיף תהודה מגנטית **כל הדברים ה"מיוחדים"**
* עבור **בדיקה שגרתית** לחזה, בטן ואגן ללא פתולוגיה ספציפית עדיף סיטי
* לאחר טראומה עדיף- סיטי יהיה יותר מהיר וזמין.
* עבור צילומי מוח - אולטרסאונד לא מתאים כי **לא חודר עצמות** ,סיטי מתאים אבל יש קרינה, לכן אמ אר איי הכי טוב למוח- במצבים שאינם טראומה ואז המהירות יותר חשובה.
26
רפואה גרעינית
* שימוש בחומרים רדיואקטיביים לצורך צילום וטיפול.
* **_ברפואה גרעינית האדם הוא זה ששולח את הקרינה והמכשיר הוא זה שקולט._**
* מזריקים לאדם את החומר הרדיואקטיבי, החומר נכנס לכל מיני איברים בגוף והמכשיר קולט את הקרינה שהחומר פולט ומתרגם אותה לתמונה.
* **בבדיקות של האיברים השונים, מזריקים איזוטופים שונים** – כל איבר יודע לקלוט איזוטופ מסוג מסוים, לכן בבדיקה של איבר ספציפי יזריקו את האיזוטופ המתאים לו.
* האיזוטופים "חיים" הכי קצת זמן
* **רואים את ההצבטרות הסצפציפת לפתולוגיה מסויימת.**
* הקרינה נקלטת חיצונית ע"י מצלמות מיוחדות הנקראות **מצלמות גמא**.
* במיפוי עצמות רואים את כל העצמות ואת הכליות ושלפוחית השתן (דרכם יצאו החומרים הרדיואקטיביים שהוזרקו).
* לדוגמא, טקנציום
(TC)–
מצטבר בבלוטת התריס.
27
יתרונות וחסרונות ברפואה גרעינית
* **יתרונות** - בעל רגישות גבוהה וניתן לסרוק את כל הגוף.
* **החיסרון** – סגוליות נמוכה – אי אפשר לדעת אם מודבר בדלקת או בגידול. היא לא תזהה בבירור מה השינוי בדיוק. נראה רק משהו לא תקין.
28
**_PET- positron emission tomography_**
* סוג של מיפוי.
* משתמש באיזוטופים הקולטים פוזיטרונים.
* **בהדמייה של גידולים,** מזריקים לחולה גלוקוז מסומן (חומר המבוסס על גלוקוז)– הנקלט ברקמות הגוף באופן יחסי לקצב המטבוליזם של הרקמות.
* **בגידול תאים קצב המטבוליזם שלהם גבוה יותר מרקמה תקינה.** לכן, הם קולטים את מרבית החומר המוזרק (מרבית הגלוקוז).
* **המוח הוא האיבר שצורך הכי הרבה סוכר בגוף.** לכן במיפוי נראה את המוח בשחור.
* **הבדיקה לא מתאימה לגידול בכליה** – עדיף להשתמש בבדיקות האחרות. הכליה תמיד תיראה שחורה במיפוי, מכיוון שהחומר המוזרק יפונה דרכה אל מחוץ לגוף – לכן לא ניתן יהיה לזהות בה גידולים.
* **מזהה גרורות ובלוטות לימפה** – לימפומה
29
**_PET-CT fusion_**
האיחוד בין
PET- נתן את הרגישות, הסוג
CT- נותן את הסגוליות, המיקום
## Footnote
ב
PET
יש המון קרינה כיוון שמוזרקת כמות גדולה של החומר על מנת למפות את כל העצמות. למרות עובדה זו, זמן מחצית החיים של האיזוטופ שהוזרק לעצמות הוא מאוד קצר - לכן הנזק לא יהיה כל-כך גדול ומשמעותי.
גורם לבדיקה להיות **ספציפית**
