האריזה המאקרוסקופית של השרירים

Question 1

צורות עיקריות של שרירי הגוף

Answer 1

• fusiform- הסיבים הולכים באופן ישר מגיד אל גיד. יש בטן לשריר. למשל בייספס.
• paralle-שריר מקביל- סרטוריוס\רקטוס אבדומיניס
• convergent- שריר מתכנס. כלומר מסת שריר שמתכנסת אל גיד. פקטורליס מזור
• pennate- שריר נוצתי. מתאפיינים בכך שמתחברים אל גיד מרכזי
• circular- מאופיינים בכך שהולכים בצורה מקבילה ומעגלית ומתחברים במקום אחד.
  orbicularis oris

Question 2

סוגי שריר נוצתי

Answer 2

• Unipennate - Palmar Interosseous
• Bipennate - Rectus Femoris
• Multipennate - Deltoid

Question 3

מבנים של שרירים שונים-צורת שרירין

Answer 3

• מרובע- שרירים קצרים עם סיבים מקבילים.
• triangular- שריר מתכנס. אדקטור מגנוס
• cruciate- שרירים מקבילים שנעים באלכסון. ס.ק.מ, אדוקטור לונגוס, מסטר
• ספירלי- סיבים מקבילים מסובבים. סופינטור.

Question 4

מבני שריר יוצאי דופן

Answer 4

• שריר הלשון
• שריר הסרעפת

Question 5

שריר הלשון

Answer 5

• שריר יוצא דופן מסוג Muscular Hydrostat = - שרירים הידרוסטטיים.
• אלו שרירים שנראה בבע”ח נטולי שלד.
• אלו שרירים שבנויים כשתי וערב בשכבות וכיוונים שונים שמאפשרים שליטה על צורה ותנועה.
• זו רקמת שריר ללא שלד גרמי תומך - מחובר רק בצד אחד- צילינדר.

Question 6

שריר הסרעפת

Answer 6

 שריר שלד עם מבנה מיוחד ותפקידים מיוחדים - תפקיד עצבי ונשימתי.
 מבנה מתכנס - בא מהרבה מקומות לנקודה אחת.

Question 7

ארכיטקטורת השרירים

Answer 7

• הסידור של סיבי השריר, בתוך השריר, ביחס לציר הכח.
• מבנה הסרקומרים זהה בכל השרירים אך הארגון בצורות מורפולגיות שונה

Question 8

המשתנים העיקריים של הארכיטקטורה

Answer 8

• אורך הסיבים- בדרך כלל הוא יהיה הייצוג של כל האלמנטים בפנים. אורך הסיב מעיד על גודל תנועה. הטווח שניתן לכווץ.
• pennation angle- במידה ומדובר על שריר נוצתי. בשריר מקביל הזווית שווה לאפס.
• cross sectional area- מעיד על כמות החלבונים המתכווצים שיש בו= כמה הוא חזק. יחס ישיר.

Question 9

שצי צורו תהשריר השכיחות

Answer 9

• fusifoem muscle- דמויי כישור. מחודד בשני קצוותיו או בעל סיבים מקבילים.
• pennate muscle- דמויי נוצה. נסיבים מתחברים לגיד מרכזי או אפונוירוזה באלכסון.

Question 10

ההבדל בין שריר נוצתי לשריר מקביל

Answer 10

• שריר נוצתי- שריר שמאפשר יותר כח, חוזק. בעל יותר סיבים סיחידת שטח. אלו סיבים קצרים שמחוברים לגיד מרכזי. שינו ימינורי באורך.
• שריר מקביל- מאפשר מהירות גדוהל יותר. בעלסיבים ארוכים אשר הסרקומרים בתוכם מסוגרים בטור- מאפשר יכולת כיווץ מהירה יותר. יהיה שינו ימשמעותי באורך. שטח חתך קטן יותר.

Question 11

זווית הנוצה

Answer 11

• הזווית הנוצרת בין סיבי השריר לבין הגיד אליהם מתחברים סיבי השריר.
• כאשר הסיבים מחוברים במקביל לגיד- זווית הנוצא היא 0. כלומר כל הכח של הכיווץ עובר לגיד ומשם למפרק.
• ברוב שרירי הגוף הנוצתיים, זווית הנוצה בין 0-30 מעלוץ

Question 12

תכונה של זווית הנוצה

Answer 12

היא אלמנט פלסטי- משנה בהתאם לשינויים בנפח השריר - ככל שמכניסים יותר מיופיברילות , מגדילים את נפח השריר, הזווית גדלה.

Question 13

חישוב הכח של כח רכיב

Answer 13

הרכיב שתורם לכח הוא רק הרכיב המקביל לגיד
על מנת לחשב רכיב זה:
עושים קוסינוס של הזווית נוצה.
* זווית 30 מעלות- 86 אחוז מכ חהשריר מועבר לגיד באופן מקביל ויוצר תנועה, והשאר מתבזבז. ברוב שרירי הנוצה בגוף הזווית היא בין 0-30
* זווית של 45 מעלות ומעלה- 70 אחוז מכח הסיב מועבר. מתחת ל70 אחוז זה כבר לא “משתלם, זה לא פונקציונלי.

מכאן שמעל זווית זו לא משתלם להגדיל את השריר, עשו מחקרים על באדי בילדרים וראו שזווית בשריר הטרייספס של 53 מעלות, השריר אומנם נראה גדול אך הכוח שלו כבר לא יעיל

Question 14

fascicle length

Answer 14

• מדד לאורך הסיבים, בהנחה שאורך הסיבים נמשך לכל אורך הפסיקולה.
• ככל שהסיב יותר ארוך, מהירות הכיווץ שלו גבוההה יותר.
• שרירים מקבילים- ארוכים יותר ומהירים יותר
• שרירים נוצתיים- סיבים קצרים יותר ואיטיים יותר

אורך הסרקומר תמיד באותו הגודל, השוני הוא מספר הסרקומרים בטרו ובמקביל

Question 15

כמה שריר מסוגל להתקצר מאורכו?

Answer 15

כ50-60 אחוז מאורכו.

Question 16

מדדים למסת שריר- סוגי שטח חתך

Answer 16

• שטח חתך פיזיולוגי- ממוקם אנכית לכל הסיבים של השריר. PCSA
• שטח חתך אנטומי- ממוקם אנכית לציר האורך של השריר
  ACSA

Question 17

שטח חתך של שריר כישורי או מקבילי

Answer 17

בשריר כישורי או מקביל- שני חתכי הרוחב חופפים.

Question 18

מדדים למסת שריר

Answer 18

• ככל ששריר עבה יותר- תהיה בו מסת שריר גדולה יותר. היום מבינים שזה מורכב יותר כי ייתכן שהשריר לא מכיל רק סיבי שריר אלא רקמות שומן וחיבור.
• שריר מקביל- שטח חתך אנטומי ופיזיולוגי אל סיבי השריר זהים
• שריר נוצתי- שטח החתך הפיזיולוגי לא ישר. לכן במדידות משתמשים בשטח חתך אנטומי למסת השריר ולחוזקו.

Question 19

מדידות של המשתנים העיקריים

Answer 19

דיסקציות או אולטרסאונד הדמייתי

Question 20

אופן היחס למדידות בדיסקציות

Answer 20

• נזכור משודבר באנשים מבוגרים
• יכול להיות שהתרחשו שינויים כתוצאה מהשימור וכמובן שלרוב אלו אנשים לא היפרטרופים אלא דווקא סרקופניים. אך עדין זה נותן לנו מדד ויחסים בין זוויות ואורכים בשרירים שונים

Question 20

מדידות שרירים גפה תחתונה

Answer 20

מקרי קיצון של תפקוד אל מול מבנה

Question 21

פלסטיות של גאומטריית השריר האנושי

Answer 21

• לשריר יש יכולת אדירה לשינוי ארכיטקטוני של 3 המאפיינים- רוחב, זוית נוצה, וגם אורך – כל עוד השריר לא מנוון
• סוגי פעילות שונים, משפיעים על ארכיטקטורת השריר
• מקובל- שינויים בשריר בתגובה לאימון מעמיס יצרו היפרטרופיה (גידול בזווית הנוצה ושטח החתך האנטומי) עד לפלאטו.
• לא ברור אם אימון מעמיס גורם גם לתוספת סרקומרים.

Question 21

מדידות נוספות

Answer 21

Question 22

פלסטיות-

Answer 22

• במהלך החיים- זוויות קטנות, מגיעות לשיא בבגרות. אימוביליזציה וירידה במסת שריר מלווה בירידה בזווית.
• בתגובה לאימון- אימוני כח מגדילים את שטח החתך וזווית הנוצה גדלה. אימוני כח כמעט לא תורמים להתארכות סיב השריר.
• סרקומרגנזיס- עלייה במספר הסרקומרים בטור כתובה לכוחות מתיחה פסיבים ע להשריר. בדרך כלל מתיחה פסיבית לא תספיק. אבל אימו ןאקסצנטרי יכול להפעיל עומס שיכול לגרות סרקמרקגנזיס.

Question 23

Muscle adaptation by serial sarcomere addition 1 year after femoral lengthening

Answer 23

* סרקומרגנזיס כתובה למתיחה פסיבית מתמשכת. * ניתוח למישה יבת 16 להארכת הפימור לאחר עצירת התארכותו. * לאחר 8 חודשים- הפימור התארך ב4 סנטימר והפסיקולות של הוסטול לטרליס התארכו ב10 סנטימטר. * ראו שאורך כל סרקומר התקצר, אבל שסך הכל היה עלייה באורך הסיב- מכאן שנוספו עוד סרקומרים. * **הוכחה לקיום סרקומרגנזיס בבני אדם**

Question 24

Regulation of extracellular matrix elements and sarcomerogenesis in response to different periods of passive stretching in the soleus muscle of rats

Answer 24

בדקו על עכברי0- 10 סטים של מתיחות פסיביות, כל סט דקה, עם 30 שניות מנוחה בין סטיןם למשך 10-15 יום. נצפה סרקומרגנזיס אחרי 15 יום.