שרירים- מבנה וכיווצם Flashcards
(72 cards)
1
Q
במנה שריר שלד-מעטפות
A
- Epimysium - עוטפים את כל השריר
- Perimysium- עוטפים על פסיקולה
- Endomysium- עוטפים כל סיב שריר
אלו רקמות חיבור חוץ תאיות, אשר יחד עם החבלונים המבניים שתוף סיב השריר נחשבים לרקמה הלא מתכווצת של השריר.
כל שלושת העטיפות הן רקמת המשכית אחת
2
Q
מבנה שריר שלד- החלק הפנימי
A
- facicles- עשרות צרורות
- muscle fibers- מאות סיבים
- myufibril- אלפי מיופיברילים
- myofilament- מיליונים
3
Q
מספר תאי שריר
לפי גיל
A
- שריר צעיר- 300-900 אלף
- שריר זקן- 100-350 אלף
4
Q
השוואה בין תא שריר לתא רגיל מבינת רכיבים
A
5
Q
Sarcolama
A
ממברנת התא.
6
Q
Sarcoplasma
A
הנזל התוך תאי.
7
Q
גרעיני שריר השלד
A
: שריר השלד הוא רב גרעיני כדי לאפשר ייצור רב של מ-רנא אשר מאפשר ייצור חלבונים בכמות עצומה- הנדרשת לכיווץ ותחזוקת השריר.
8
Q
Sarcoplasmic reticulum
A
- מקבילה לרשת האנדופלזמטית.
בסיב השריר, בנוסף לתפקידה בייצור החלבונים, היא מהווה מחסן ליוני סידן. ממברנת ה
SR
מכילה תעלות ומשאבות סידן, וברגע שמתסים הכיווץ הן מחזירות את הסיגן פנימה.
9
Q
תפקיד המיטוכונדריה
A
ייצור מולקולות
ATP
10
Q
תפקיד הריבוזומים
A
אחראים לבניית חלבונים
11
Q
T tubul
A
- קיפולים של הסרקולמה לתוך התא, כדי שפוטנציאל הפעולה שמגיע מהעצב יוכל להכנס עמוק לתוך החלבונים ולהפעיל את כל השריר בבת אחת.
12
Q
סרקומר
A
- היחידה הפונצקיונלית בכל סיב שריר- הכל הפועל של השריר.
- הסרקומריפ מסודרים במקביל ובטור לעל רוחב ואורך הסיב.
- הסידור של הסרקומרים בטור- קובע את אורך סיב השריר.
- סידור הסרקומרים במקביל- קובע את עובי סיב השריר.
13
Q
תמונה של רכיבי סיב השריר
A
14
Q
כמה אחוזים מסיב השריר הם החלבונים?
A
- כ-25 אחזוים חלבונים
- כ-75 אחוז מים
15
Q
סוגי החלבונים בשריר
A
- כ-75 אחוז מחלבוני השריר הם מיופילמנטים מתכווצים מבך כל החלבון בסיב בודד. אקטין מיוזין וטיטין
- כ-25 אחוז הם חלבונים מבניים= קוסטמרים. אשר שומרים על מבנה ושלד התא, מסייעים לצימוד עירור-כיווץ, העברת כוחות, שליחת מסרים.
16
Q
תפקידי החלבונים המבניים
A
- העברת כוחות מהסרקומר לסיב
- שליחת מסרים
- שמירה על מתח פסיבי בסיב בזמן מתיחה (טיטין)
- שמירה על המנח של הסרקומרים אחד ביחס לשני ולסרקולמה- דיסטרופין ודסמין
17
Q
סוגי חלבונים מבניים:
A
- קומפלקס טרופונין- חובב הסידן
- טרופומיוזין- תפקיד חשוב בכיווץ
- טיטין- רב פעלים
- נבולין- מסייע לעיגון האקטין בקו הזד
- דסמין- מחבר את קו הזד של סרקומר אחד לשני ולסרקולמה על ידי עוגנים קטנים הנקראים אנקירין. הוא יוצר חיבורים בין מיופיברילים שכנים.
- דיסטרופין- מחבר אקטין לממברנת תא שריר ומשם לאנדומיזיום
18
Q
איזה חלבונים בדרך כלל נפגעים במחלות ניוון שרירים?
A
בדרך כלל פוגעות בחלבוני החיבור.
למשל פגיעה בדיסטרופים בדושן
את מקומו תופסת רקמת חיבור לא פונקציונליץ
19
Q
synctium
A
תא רב גרעינים.
מכיוון שסיב שריר=תא שריר הוא בעל גרעינים רבים, הוא נקרא סינקטיום.
20
Q
nuclear domain
A
- הטריטוריה שעליו אחראי גרעין מסויים
21
Q
nuclear domain
תפקידים
A
- כל גרעין בסיב השריר, אחראי ושולט על איזור מוגדר, בהקשר של ביטוי חלבונים וסנטוז חלבונים.
- לביטי החלבונים יש איזשהו סף, אם נתאמן ונגיע לשיא של אימון ושיא של היפרטורפיה, סף הגודל שעליו גרעין יכול לשלוט הוא 2000 מיקרון בריבוע. כלומר, אם סיב השריר ימשיך לעבור היפרטרופיה ויגדל, יהיה צורך בגרעינים נוסיפם מהרזרבות בשריר ואילו הם תאי הלווין שנמצאים בתרדמת.
22
Q
היפרטרופיה
A
- הוספת ברקומרים במקביל המעבים את סיב השריר
23
Q
אטרופיה
A
במצב של אטרופיה- בניסוי עכברים רואים שהגרעין נשאר. ואם יש גרעין אז תהליך ההיפרטרופיה בפעם הבאה יקרה מהר יותר.
אצל בני אדם זה לא מוחלט ומחקרים הראו שמישהו שלא היה לו גרעין- הגרעין יעבור אפופטוזיס.
24
Q
מבנה סיב שריר
A
- כל סיב שריר מכיל מיופיברילים- מבנה תוך תאי צילינדרלי בקוטר 1 מיקרומטר שנמתח לאורך כל סיב השריר. מיופיבריל הוא הלאמנט המתכווץ ומכיל בערך 75 אחוז מנפח של סיב השריר.
- כל סיב שריר מורכב מסידור זהה של מיופילמנטים שלדיים
- המיופיברילים מורכבים מפילמטים עבים ודקים
25
המיופלימנטים
* thick filament- מורכב מהחלבון מיוזין
* thin filament- מורכב מהחלבון אקטין
26
אורכי האקטין ומיוזין
* אורך אקטין מצד לצד- 2 מיקרון
* אורך המיוזין מצד לצד- 1.6 מיקרון
27
אורך סרקומר במנוחה, בכיווץ מירבי ובמתיחה מירבית
* אורך סרקומר במנוחה- עד 3 מיקרון
* אורך סרקומר במתיחה יכול להגיע ל4 מיקרון
* אורך סרקומר בכיווץ מירבי יכול להגיע ל1 מיקרון
28
A band
I band
במבט תחת מיקרוסקופ, המיופיבריל נראים כרצועה כהה ורצועה בהירה
* A band- רצועה כהה
* I band- רצועה בהירה
הסידור של הרצועות האלה יוצר את המראה המשורטט
29
A band
* עשוי ממערום של פילמנט עבה וחלק מהפילמנט הדק שנמצא בחפיפה עם הפילמנט העבה.
* הפילמנט העבה נמצא רק ברצועה הזו לכל אורכה
* אליו מחוברים זנבות המיוזין- אשר נמצאים במרחקים ומרווחים קבועים
30
I band
* השארית של הפילמנט הדק שלא חופף עם הפילמנט העבה
* קצוות הסרקומר, בקצוות נמצאים קווי הזד אלינם מתחברים האקטינים אשר הולכים לכיוון המרכז
31
H zone
האיזור הבהיר יותר שנמצא באמצע הרצועה
A
שאליו הפילמנט הדק לא מגיע
אורכו משתנה בכיווץ.
32
M Line
האיזור האמצעי שנוצר על ידי חלבונים תומעים שמחזיקים את הפילמנטים העבים יחד. נמצא באמצע רצועה
A
33
Z line
נמצא במרכז הרצועה
I
ואנכי לה
כולל את חלבוני המבנה:
* טלטונין
* טלין
* דסמין
* מיוטילין
* פילמין
כולם מעגנים את קו הזד למיופיבריל השכן ולממברנת התא.
34
סרקומר
* היחידה הבסיסית בכל סיב שריר- הכח הפועל על השריר.
הסרקומרים מסודרים במקביל ובטור לאל אורך הסיב.
* זו יחידת הכיווץ הקטנה ביותר וגודלו מוגדר בין שני קווי זד.
* הסדר נשאר מופתי על ידי חלבוני השריר
* הסקרומר מכיל רצועה אחת שלמה של
A,
ושני חצאים משני הצדדים של
I
35
טיטין
מתחבר מקו זד עד קו האמצע
36
Cross bridges- גשרי רוחב.
* השם של מנגנון החלקת האקטין על פני המיוזין והתכווצות השריר. ברגע שמתבצע הכיווץ כל מה שנמצא במרכז מתקרב אחד לשני וכך השריר מתקשר.במצב מנוחה יש גם קשרי רוחב, אין דבר כזה שהאקטין והמיוזין לא קשורין בכלל.
* תחת מיקרוסקופ אלקטרונים ניתן לראות את גשרי הרוחב המשתרעים מכל פילמנט עבה לעבר הפילמנטים הדקים בסביביה שלהם באיזורים שבהם הם חופפים.
* בתלת מימד, הפילמנט הדק מסודר בצורה של משושה מסביב לפילמנט העבה. גשרי הרוחב מקרינים מכל פילמנט עבה אחד לכל ששת הפילמנטים הדקים המקיפים אותו.
* כל פילמנט דק, מוקף בעצמו בשלושה פילמנטים עבים.
* סיב שריר אחד יכול להכיל כ16 ביליון פילמנטים עבים ו32 ביליון פילמנטים דקים. וכולם מסודרים בדוגמה הזאת בתוך המיופיבריל.
בקיצור- לכל מיוזין קשר עם 6 פילמנטים של אקטין
לכל אקטין קשר עם 3 פילמנטים של מיוזין
37
מיוזין
* כל פילמנט עבה מורכב מכמה מאות מולקולות של מיוזין הארוזות יחד במנה מאורגן.
* מולקולות המיוזין היא חלבון שמורכב משני תתי יחידות זהות שנראות כמו מקלות גולף- המולקולות נקראות מיוזין 2
* הזנב של שתי תתי היחדיות שזור זה בזה כמו שני מקלות גוף שנככרו, עם שני ראשים שבולטים החוצה.
* ראשי המיוזין פונים לכיווץ האקטין והזנות לכיווץ קו האמצע.
* הראשים מסודרים לאורך הסיב ברווחים קבועים, בהתאמה למיקומי אתרי הקישור לאקטין.
* המיוזין יכול להתכופף בנקודות ציר בשני מקומות: אחר לאורך הזנב והשני בצוואר
* הראשים הם אלה שיוצרים את גשרי הרוחב בין הפילמנט הדק לעבה.
* לכל גשר רוחב יש שני אתרים חשובים לתהליך הכיווץ: אתר קשירה לאקטין ואתר קשירה לאנזים
ATPase
38
הרכב הפילמנט הדק
* אקטין
* טרופומיוזין
* טרופונין
39
האקטין
* האקטין הוא החלבון המבני העיקרי של הפילמנט הדק. צורתו כדורית.
* G-actin: שלד הפילמנט הדק מורכב על ידי חיבור של מולקולות אקטין לשני גדילים שהתלפפו אחד על השני- אלפא הליקס. כמו שני גדילי פנינים.
* לכל מולקולת אקטין יש אתר קשירה למיוזין ליצירת גשרי רוחב.
* במצב מנוחה של השריר, אקטין לא יכול להתחבר למיוזין ליצירת קרוס ברידגס בגלל שני החלבונים האחרים וצורה שבה הם ממוקמים בפילמנט.
40
טרופומיוזים
* מולקולה דמוית חוט שנמצאת מקצה לקצה לצד הנקיק של ספירלת האקטין. בצורה הזאת הטרופומיוזין מכסה את האתר הפעיל. במצב זה, טרופומיוזין מכסה את האתר של האקטין שנקשר עם גשרי ברוחב, וחוסם את האינטראקציה שמובילה לכיווץ השריר.
41
טרופונין
קומפלקס חלבוני שמורכב משלוש יחידות פוליפפטידיות
1. יחידה אחת נקשרת לטרופומיוזין
2. יחידה אחת קשורת אקטין
3. יחידה שלישית קושרת סידן
42
השפעת הסידן על הטרופונין
* כאשר הטרופונין לא קשור לסידן, החלבון הזה מייצב א תהטרופומיוזין בפוזיציה החוסמת שלו.
* כאשר סידן נקשר לטרופונין, הקונפיגרוציה של החלבון משתנה כך שהטרופומיוזין מחליק מהפוזיציה החוסמת שלו, מה שיאפשר חיבור בין האקטין למיוזין.
הסידן נקשר אליו ומשנה את צורתו המרחבית- מושך את הטרופומיוזין- אחת ההיקשות למיוזין נחשף והמיוזין יכול להצמד אליו.
43
שחרורו המהיר של סיגן מתרחש בגלל עבודה משותפת של
* sarcoplasmic retinaculum
* T-tubule system
* מיטוכונדריות
44
sarcoplasmic retinaculum
רשת הנמצאת סביב כל מיופיבריל, המהווה מחסן ליוני סידן.
45
T-tubules system
התרחבות של הממברנה החודרת לתוך המרכז של כל סיב שריר
הטריאדה המקודשת:
* terminal cisternae- יש שניים כאלה בטריאדה. בס.ר יש מחסני סידן המרוכזים בחלק המעובה של הרשת- החלק המעובה נקרא סיסטרנה טרמינלית.
* T tubule- אחד כזה בטריאדה. קיפולים של הסרקולמה לתוך התא ותפקידם להעביר את פוטנציאל הפעולה לכל חלקי השריר. זוהי למעשה וגינציה (מעטה) של הסרקולמה, הנכנסת לתוך התא ומקיפה את המיופיברילים. בין כל שני סיסטרנה של הס.ר עוברת תעלת כזו
46
השפעת הדיפולריזציה
* פוטנציאל פעולה מולך לאורך הסרקולמה ונכנס לתוך הקיפולים- צינורויות הטי
* חלבונים הרגישים למתח בתעלות הטי מרגישים את שינויי המתח וגורמים לפתיחה של תעלות סידן מהסיסטרנות הסמוכות
* סידן פורץ החולה לתוך התאים וגורם לטרופונין לזוז מהמצב החוסם ולכיווץ להתחיל
47
תאוריית הפילמנטים המחליקים
* שנ יזוגות חוקרים, אחד בבריטניה והשני בארצות הברית, בדקו איך שריר מתכווץ, כאשר שני החוקרים הגיעו לאותם מסקנות
* המסקנה- כאשר שריר מתכווץ ומתארך, הפילמנטים מחליקים זה על זה.
* הם לקרו סיב בודד ומתחו אותו וראו שהשינויים באורך הסרקומר מקורם ברצועת ה
I and H
ואילו רצועת ה
A
נשארת יחסית קבועה.
* אורך הסרקומרים נשאר קבוע
* בגלל שהפילמנטים הדקים מתקדמים לקו האמצע והם מחבורים לקו הזד- אז קוי הזד מתקרבים אלו לאלו.
* התקצרות הסרקומר גורמת להתקצרות של המיופיבריל שגורמת התקצרות של כל השריר.
48
תאוריית הפילמנטים המחליקים- איזה כיווץ יכולה להסביר ואיזה כיווץ לא?
* התאוריה מסבירה לחלוטין א תהכיווץ הקונצנטרי והאיזומטרי
* לא מתייחס לכל המבנים הקשורים בכיווץ אקסצנטרי.
ניתן להעמיס על שריר פי 60 אחוז יותר בכיווץ אקססצנטרי לעומת קונצנטרי. עובדה זו הייתה ידועה בשטח, ותאוריית ההחלקה של הפילמנטים לא הצליחה להסביר למה זה קורה.
49
מתי היום הולד תהרשמי של תאוריית הפילמנטים המחליקים?
22.5.1954
50
איך נקראו שני זוגות החוקרים?
* Rolf Niedergerke & AndrewF Huxley- אנגלינ
* Jean Hanson & Hugh Huxley- ארה"ב
51
המנגנון של ההחלקה
acto-myosin cross-bridge cycle
* הפילמנט הדק מכל צד של הסרקומר מחליק פנימה על גבי הפילמנט העבה הנייח לכיווץ מרכז הרצועה במהלך הכיווץ-
A
* בעודם מחליקים פנימה, את מושכים את קווי הזד שלהם הם מחוברים קרוב יותר אחד לשני והסרקומר מתקצר.
* נשים לה שגם הפילמנט הדק וגם הפילמנט העבה לא משנים את אורכן- במקום זאת, הכיווץ מושג על ידי הגברה של החפיפה מכיוון שהפילמנט הדק מחליק קרוב יותר אחד לשני בין שני הקצוות
52
power stroke
* במהלך הכיווץ, כשהטרופונין והטרופמיוזין נמשכים על יד יהסיגן, רא שהמיוזין מהפילמנט העבה יכול להקשר למולקולות האקטין שנמצאים בפילמנטים המקיפים אותו.
* המיוזין שיוצר את גשרי הרוחב "הולך" לאורך האקטין כדי למשוך אותו פנימה יחסית לפילמנט העבה הנייח.
תיאור:
* שני ראשי המיוזין של כל מולקולת מיוזין פועלים באופן עצמאי, כאשר רק ראש אחד מחובר לאקטין בזמן נתון.
* כאשר האתר הפעיל על האקטין חשוף, המיוזין יוצר כיפף בנקודת ציר על הזנב, ומרים את ראש המיוזין כדי לעזור בקשירה של גשר הרוחב למולקולת האקטין הקרובה.
* בקשירה, ראש המיוזין נוטה 45 מעלות פנימה. הכיפוף בציר הצוואר יוצר תנועת חתירה- אשר מושכת את הפילמנט הדק לכיוון מרכז הסרקומר. כמו חתירה במשוט של סירה.
* פעולה זאת נקראת פאוור סטרוק של גשרי הרוחב.
* כל פאוור סטרוק מושך פילמנט דק באחוז קטן מההתקצרות הכללית.
* מה שגורם למעשה להתקצרות הו מעגל מחזורי של קישור גשרי רוחב וכיפוף.
* בסיום מחזור אחד כזה, הקישור בין גשרי הרוחב של המיוזין ומולקולת האקטין מפסיק. גשר הרוחב חוזר לזווית המקורית שלו ונקשר למולקולת אקטין הבאה בתור.
* גשר הרוחב נוטה שוב פנימה ומושך את הפילמנט הדק הלאה, מתנתק, וחוזר על התהליך שוב.
* התנועה מזכיר קצת משיכה בחבל.
* בגלל הדרך שבה המולקולות מסודרות בפילמנט העבה, כל גשר רוחב "חותר" לכיוון המרכז של הסרקומר, כך שכל ששת הפילמנטים הדקים שמקיפים את הפילמנט העבה נמשכים פנימה סימולטנית.
* בכל זמן נתון במהלך כיווץ, לא כל הפילמנטים שקשורים לפילמנט הדק עושים את פעולת הכיווץ. חלק מחוברים ומתכווצים וחלק חוזרים לקונפיגורציה המקורית שלהם להכנה לקישור למולקולת אקטין נוספת. בצורה הזאת, חלק מהקרוס ברידג מחזיקים וחלק משחררים על מנת שהפילמטים לא יחליקו חזרה לפוזיציית מנוחה בין סטרוק לסטרוק.
סיכום השלבים בקצרה
1. הקשרות
2. פאוור סטרוק
3. התנתקות
4. הקשרות
53
תפקיד ה
ATP
* לגשרי הרוחב של המיוזין יש שני אתרים מיוחדים
1. אתר קישור לאקטין
2. אתר אנזימתי שיכול לקשור אטפ ולפרק אותו ולשחרר אנרגיה.
54
the contraction cycle
בתחילת הכיווץ, הרשת הסרקופלזמטית משחררת יוני סידן לסרקופלזמה. שם הם נקשרים לטרופונין. הטרופונין מזיז את הטרופומיוזים וחושף את אתר הקישור.
מרגע שאתר הקשירה חופשי- סייקל הכיווץ מתחיל.
מורכב מארבעה שלבים:
1. הידרולזיה של אטפ- על ראש המיוזין יש אתר שפועל כאנזים המפרק אטפ לאדפ וקבוצת פוספט. האנרגיה שמיוצרת כתוצאה מפירוק זה נאגרת על ראש המיוזין לשימוש מאוחר יותר במהלך הכיווץ. אפשר להגיד שראש המיוזין מעורר. כאשר המיוזין מעורר הוא נמצא במצב זקור ובזוית של 90 מעלות ביחס לפילמנטים ובעל אוריינטציה אידיאלית כדי להקשר למולקולת האקטין.
**בשלב זה תוצרי הפירוק עדיין על ראש מיוזין**
2. חיבור של מיוזין לאקטין- המיוזין המעורר מתחבר אל אתר הקישור שלו על האקטין ומשחרר את קבוצת הפוספט. כאשר ראש המיוזין מתחבר לאקטין במהלך המחזור, אפשר להגיד על ראש המיוזין שהוא במצב של גשרי-רוחב. למרות שלמולקלת מיוזין יש שני ראשים, רק ראש אחד מחובר לאקטין בזמן נתון.
3. פאוור סטרוק- מרגע שנוצרו גשרי הרוחב, ראש המיוזין יוצר סיבוב על הציר ומשנה את הזווית מ90 מעלות ל45 מעלות מה שגורם לשמיכה של האקטין לכיוון המרכז, ומייצר מתיחות=כח בתהליך. האנרגיה שנדרשת לתהליך של הפאוור סטרוק מוצאה מהאנרגיה האגורה בראש המיוזין המעורר. מרגע שהפאוור סטרוק קרה- האדפ השתחרר מראש המיוזין.
4. התנתקות המיוזין מהאקטין- בסיום הפאורו סטרוק, גשר הרוחב נשאר מחובר בנוקשות עד שתגיע מולקולה חדשה של אטפ. ברגע שמולקולה של שטפ תתחבר לאתר הקישור, ראש המיוזין יתנתק מהאקטין
55
Acto-Myosin Cross – Bridge Cycle
ארבעת השלבים
* binding- חיבור בין אקטין ומיוזין ליצירת גשרי רוחב. ראש המיוזין הטעון בתוצרי הפירוק של אטפ נקשר לאתר הקישור של האקטין
* power stroke- משיכה של האקטינים לכיוון מרכז הסרקומר. המיוזין משחרר את תוצרי הפירוק ומתכופף בחזרה למצב הנייטרלי שלו- מזיז את האקטין לכיוון מרכז הסרקומר
* detachment- ניתוק גשרי הרוחב עם חיבור אטפ חדש.
* myosin activation+ rebinding- מולקולת האטפ מתפרקת לתוצרי הפירוק, וזה מאפשר לראש להזדקף חזרה.
56
ציוות עירור-כיווץ
* מתייחס לקישור של פוטנציאל פעולה שגורם לשחרור סידן ומיד אחריו לכיווץ כתוצאה מפילמנטים המחליקים.
57
עצבוב
* alpha motor neuron- העצב המוטורי. כל עצב מוטורי מעצבב מספר סיבים שכולם מסוג מסויים.
* motor unit- העצב וכל הסיבים שהוא מעצבב
58
תפקיד השריר
1. מערכת סנסורית המזהה ומעבירה סינגלים הקשורים לתפקוד
2. מערכת מוטורית המייצרת כוחות
59
הכח בשריר יכול ליצור מספר סוגי כיווץ
1. ליצור תנועה- כיווץ קונצנטרי
2. להקפיא תנועה- כיווץ איזומטרי
3. לרסן תנועה- כיווץ אקסצנטרי
60
עמוד 38 במצגת של תמרה- אצל יעל עמוד 20
61
סוגי מתח בשריר
* מתח אקטיבי- מהקשרים בין אקטין למיוזין
* מתח פסיבי- מהרכיבים הלא מתכווצים של השריר
סך כל ההכח הפועל על העצמות והמפרקים- שילוב של הרכיב האקטיבי והפסיבי.
62
המרכיבים האלסטיים הלא מתכווצים של השריר
* רכיבים אלסטים בטור- גידים וטיטין. הם בטור עם החלבונים המתכווצים.
* רכיבים אלסטיים במקביל- מקביל לחלבונים המתכווצים. אלו מעטפות השריר
✔ כששריר מתקצר = גם רקמת החיבור מתקצרת (תרגילי מתיחה).
✔ כששריר מתארך = רקמת החיבור תורמת לייצוב מבנה הסיבים ולהגנה מקרע
63
PASSIVE LENGTH-TENSION CURVE
מתיחה של הרכיבים האלסטיים
* בתחילת המתיחה, המרכיבים האלסטיים רפויים עד לנקודה קריטית שממנה יש התארכות ועלייה במתח הפסיבי, הגורמת עלייה בנוקשות עד לקרע.
* המתח הפסיבי מגן על השריר במתיחה מוגזמת או מהירה. עוזר לייצב את מבנה הסיב כשהאקטין והמיוזין לא יכולים לפתח מתח עקב המרחב בינהם.
64
Blix Magnus Gustav
* הציע את התאוריה הקושרת אורך של סיבים לכוח המגוייס
ACTIVE LENGTH-TENSION CURVE
לקח שרירים של צפרדעים ומתח וכיווץ אותם. וא מדד את הכוח שהשריר יכול לגייס באורכים שונים והוא שם לב שככל שהוא מותח את השריר הכוח של השריר הולך ועולה עד לנקודה מסוימת שבה הכוח הולך ויורד. הוא הציע תיאוריה שקושרת את אורך הסיבים לכוח שהם יכולים לגייס.
65
ACTIVE LENGTH-TENSION CURVE
* הכח המתפתח בשריר קשור לאורכו
* ממצב מקוצר של 1 ננומטר שבו יש חפיפה מלאה של הפילמנטים,
* עולה המתח בהדרגה עד לשיא של מתח אופטימלי של בערך 2-2.2 ננומטר,
* ומעבר לכך המתח ירד עד אורך של 3.65 ננומטר- אורך בו הסיב לא מגיב ולא ניתן לפתח מתח כתגובה לגירוי הסיב.
המסקנה הייתה שככל שאורך השריר עולה, המתח שהוא מסוגל לייצר בתגובה לגירוי עולה עד לנקודה אופטימלית, ממנה כל עלייה נוספת באורך מלווה דווקא בירידת מתח.
66
היכן מופיע הכח האופטימלי?
האופטימלי מופיע בשליש האמצעי מספקטרום אורכי השריר
67
THE TOTAL LENGTH-TENSION CURVE
* כשעקומת המתח האקטיבי חוברת לעקומת
המתח הפסיבי, מתאפשרת שמירה על כוח לאורך
טווח תנועה גדול יותר.
* באורך הקצר שולט הכוח האקטיבי עד לשיא
באורך המנוחה.
* עם ההתארכות, עולה המתח הפסיבי ויורד
האקטיבי. מתאפשר שימור כוח למרות שיכולת
הכיווץ האקטיבי יורדת
68
Isometric Length-Tension Relationship
* הכוח האיזומטרי מייצג את סכום הכוח הפסיבי והאקטיבי, תלויי האורך.
* שיא הכח האיזומטרי נמצא באיזור אורך המנוחה של השריר- בשליש האמצעי של טווח התנועה.
* הכוח האיזומטרי משמש כסמן לחוזק קבוצת שרירים סינרגיסטים ומדד לקביעת סטטוס ושינוי- MMT
69
Torque –Angle Curve
* חוזק איזומטרי כפונקציה של הזווית
* העקומה מייצגת את דרך העבודה של השריר במצב הקצר, אמצעי והארוך.
* לכל קבוצת שרירים צורה אופיינית לעקומה בהתאם לצרכים התפקודיים של המפרק עליו הם פועלים.
70
Torque –Angle Curve
מכופפי מרפק
ואבדוקטורים
* בכפיפה מרפק- בזווית של בין 60-90 ניתן לייצר את הכי הרבה כח.
בהרחקת ירך- ניתן לייצר את הכי הרבה כח מזווית שלילית של מינוס עשר. כלומר שהירך קצת באדוקציה.
71
Torque –Angle Curve
ארבע ראשי
המגמה היא שמזווית של 90 מעלות יש עלייה עד לפיק סביבות 45 מעלות, ואז ירידה משמעותית.
72
Torque –Angle Curve
המסטרינג
המגמה היא שמבערך מצב מיושר מלא שם ניתן לייצר הכי הרבה כח, ככל שמכופפים את הברך כח השריר יורד
