ילדים

Question 1

שלבי התפתחות הריאות בעובר

Answer 1

• phase 1- embryonic period
• phase 2- pseudoglandular period
• phase 3- canalicular period
• phase 4

Question 2

• phase 1- embryonic period

Answer 2

• משבוע 3-5
• בסופו הפיצולים העיקריים של הריאה קיימים ונראה חלוקה לשני ברונכוסים ראשיים

Question 3

• phase 2- pseudoglandular period

Answer 3

• שבוע 6-16
• 4עד שבוע 16 מתפתחים כל הדורות של דרכי האוויר מהטרכיאה ועד הברונכיולות הסופיות.
  מתחילה התפתחות של רקמה סחוסית
  שבוע 10- מופיעה הסילייה

Question 4

• phase 3- canalicular period

Answer 4

• משבוע 17-24
• מתפתחות ברונכיולות רספירטוריות ובועיות
• הגבול אוויר-דם מתחיל להופיע
• בשבוע 24- מתחיל להיווצר הסורפקטנט ולכן משבוע זה העובר יכול לחית מחוץ לרחם

Question 5

עיקר היווצרות הסורפקטנט

Answer 5

שבועות 30-34

Question 6

מה עושים במקרה של לידה מוקדמת?

Answer 6

נותנים זריקת סטרואידים שמאיצים את ייצור הסורפקטנט

Question 7

phase 4

Answer 7

כל המנים קיימים וממשיכים להתפתח.
חלק מהברונכיאולות הסופיות הופכות לרספירטוריות.
נוצרות סקרלות שמאוד דומות לבועיות.

Question 8

מה מייחד סקרלות?

Answer 8

מאוד דומות לנאדיות אבל בעלות אפילת עבה יותר- רקמה שיכולה לאפשר חלוף גזים

Question 9

מה קורה לאחר השלב הרביעי בהתפתחות?

Answer 9

מבנה הריאות הושלם אך גם לאחר הלידה ההתפתחות הריאתית נמשכת.
מספר הנאדיות הולך וגדל מ20 מיליון ועד 300 מיליון בועיות בגיל 8.
אם ילד עבר כריתה של אונה ריאתית- עד גיל 8 נוכל לראות הווצרות של רקמה ריאתית דשה. לאחר גיל 8 הרקמה תתפוס את המקום ללא היווצרות של בועיות חדשות

Question 10

fetal lung liquid

Answer 10

• בתוך הריאות של העובר קיים נוזל שדומה בנפחו לנפח הפוקנציונלי.
• המבנה הריאתי נבנה סביב אותו נוזל
• בלידה טבעית- בית החזה עובר סחיטה והנוזל נפלט החוצה
• קיסרי- לעתים צריך לעשות שאיבה. שכיחו תגדולה לסיבוכים ריאתיים בלידה קיסרית.

Question 11

התפתחות הסרעפת

Answer 11

• מתחילה את התפתחותה משבוע 3 ומסיימת את התפתחותה בשבוע 10

Question 12

נשימה עוברית

Answer 12

• ניתן לצפות בא.ס בטרימסטר השלישי בתנועות נשימה כהכנה לנשימה עצמאית מחוץ לרחם.

Question 13

הבדלים אנטומים בין מבוגר לילד

Answer 13

• תינוקות נושמים מהאף
• גודל הטרכיאה
• קירות הברונכוסים
• הנקודה הצרה ביותר בדרכי האוויר
• רקמות לימפתיות
• איברים פנימיים
• מבנה הצלעות
• אורוור
• סיליה

Question 14

הסיבה שבגינה תינוקות נושמים מהאף

Answer 14

1. הלשון שלהם גדולה ביחס לחלל הפה
2. הבדל אנטומי בעצבוב של דרכי הנשיהמ שנותן לילד אפשרות לנשום ולאכול בו זמנית עד גיל 3-4 חודשים. מכאן שחסימה באף תגרום לקושי באכילה.

Question 15

גודל הטרכיאה

Answer 15

• מבוגר- 15 ממ
• ילד- 5 ממ
• הקוטר דרכו זורם האוויר בילד הוא 1 ממ לעומת מבוגר שם זה 11 ממ

קוטר צר=התנגדות גבוהה= עבודת נשימה עולה

Question 16

באיזה שלב מערכת הנשימה של ילד נהיית דומה לזה של מבוגר?

Answer 16

סביבות גיל 13-14, שכבי החזה של ילד נראה כמו של מבוגר.

Question 17

השלכות קליניות לגודל הטכיאה

Answer 17

• סכנה לבצקת טרכיאלית באיזור מיתרי הקול משנית לאחר אקסטובציה.
• לא נטפל בילד שעה אחרי אקסטובציה כי נפחד מספאזם- שיוסיף הצרות לטריכאה המוצרת גם ככה

Question 18

קירות ברונכוסים

Answer 18

• בילד יש יותר בלטות, סחוס ורקמות חיבור ופחות שרירים
• הסחוס שיש לו לא כל כך קשיח- סכנה לקריסה.
• לילד יש פחות שרר חלק- אינהלציה עובדת על שריר זה ולכן יעילוהת אצל ילדים פחותה.

Question 19

איך נותנים אינהלציה לילדים?

Answer 19

• עד גיל 6-8 חודשים ניתן לשים את התינוק באוהל שבתוכו יש אינהלציה.
• המשאף הרגיל מתחבר ל”חדר אוויר”- שמים את המסיכה על הפנים של המטופל, לוחים על המשאף והילד לוקח 10 נשימות דרך המסיכה

Question 20

הנקודה הצרה ביותר

Answer 20

• מבוגר- איזור מירי הקול
• ילד- איזור הקריקואיד- איזור נמוך יותר עם הרבה סיליה כך שחסימה יכולה להגרם הרבה יותר מהר.

Question 21

רקמות לימפתיות

Answer 21

אצל ילדים יש הרבה רקמות לימפתיות- שקדים ושקד שלישי שלעתים קרובות מוגדלים.

Question 22

איברים פנימיים

Answer 22

• אצל ילד גדולים יחסית.
• הלב ובלוטת התימוס שאחראית למערת הלימפה גדולים יחסית.
• הלב תופס כ50 אחוז מהארך הטרנסברסלי של בית החזה

Question 23

בלוטת התימוס

Answer 23

נספגת באיזור גיל 12 ואת תפקידה תופס מח העצם

Question 24

הבלים מבניים הצלעות

Answer 24

• צלעות התינוק הוריזונטליות ולכן אין לו את תנועתיות ידית הדלי.
• חולשה יחסית של השרירים הבין צלעיים כך שהילד סומך בעיקר על הסרעפת.
• המרווח הבין צלעי נראה גדול יותר אצל ילדים בגלל שהצלעות הוריזונטליות וגם בגלל שההתגרמות של הצלעו תעדיין קטנה. הן מאוד סחוסיות ולכן המרחק בינהן נראה גדול יותר

Question 25

מה גורם לצלעות לשנות את הזווית?

Answer 25

• מעבר לשלב העמידה- סביבות גיל שנה

Question 26

סרעפת

Answer 26

• אצל ילדים שטוחה ולכן פחות יעילה.
• הילד אמנם מתבסס על הסרעפת כשריר נשימה אבל גם היא פועלת לרעתו.

Question 27

אוורור

Answer 27

• הזווית ההוריזונטלית של האחז של הסרעפת בשילוב עם הענות גבוהה של בית החזה- בגלל הצלעות והסחוסים, גורמים לכך שיש בסך הכל אוורור ונועתיות פחות טובים של בית החזה בזמן שאיפה.

Question 28

מדוע האוורור פחות טוב?

Answer 28

• בזמן שאיפה נהיה לחץ שלילי בבית החזה- בגלל שכלוב בית החזה יותר סחוסי וחלש הלחץ השלילי במצבים פתולוגיים יכול לגרום לריטרקציה של בית החזה.

Question 29

סיליה

Answer 29

• אצל תינוקות ובמיוחד פגים- הסיליה לא מפותחת, התעלות הקולטרליות לא מפותחים עד גיל 2-3 שנים.
• בגלל כמות הבועיות המועטה, שטח הפנים לשחלוך גזים יורד.
• ילד- 2.8 מטר רבוע
• ילד- 32 מטר רבוע
• מבוגר- 75 מטר רבוע

Question 30

הבדלים פיזיולוגיים בין מבוגר לילד

Answer 30

• ההעינו תהריאתית של תינוק קטנה משל מסוגר, במיחד בפגים כשיש חסר בסורפקטנט
• הענות בית החזה בתינוק גבוהה לעומת מבוגר- לכן בית החזה של תינוק לא יכול להתנגד טוב ללחץ השלילי ושלמור על נפח פונקציונלי.
• נשימה סרעפתית
• מטבוליזם
• השפע היפוקסיה
• זמן שינה
• לחץ סגירת הבועיות
• יחסי אוורור-פרפוזיה

Question 31

מצוקה נשימתית אצל תינוקות

Answer 31

• תינוק לא יכול להגדיל את נפח הריאה ולכן יגביר את קצב נשימותיו= טכיפניאה. נשים לב שטכיפניאה אצל תינוק שנולד גבוה גם כך ויש להכיר את המדדים בגילאים השונים.
• נשימת כנפי אף כדי להקטין את ההתנגדות ולהגדיל את זרימת האוויר.
• רטרקציות בין צלעיות.
• תינוק במצוקה נשימתית על רקע לבבי יהיה לרוב בפשיטה של הצוואר.ו

Question 32

head bobbing

Question 33

סיבי שריר של הסרעפת

Answer 33

• הסרעפת אצל מבוגרים כוללת 50 אחוז סיבים מסוג טוני.
• בתינוק 25 אחוז
• ואצל פג 10 אחוז

מכאן שהסרעפת של ילדים מתעייפת מהר יתר

Question 34

קצב מטבולי אצל ילדים

Answer 34

מהיר יותר- צריכת החמצן גבוהה יותר והיפוקסמיה תגיע מהר יותר

Question 35

השפעת היפוקסיה אצל ילדים

Answer 35

• תגרום להאטת קצב לב והתכוצות של כלי דם בריאה.
• אצל מבוגר קורה הפוך- הגברת קצב לב והרחבות כלי דם.
• זה חשוב לנו כמטפלים- אם מטפלים בפג ובמהלך טיפול יש ברדיקרדיה יש לעצור את הטיפול.

Question 36

שינה

Answer 36

• תינוקות יכולים לישון עד 20 שעות ביום
• 80 אחוז מהזמן שינה שלהם הוא REM
• בזמן שנת רם יש ירידה בטונוס= אינהיביציה של השרירים הבין צלעיים, מה שגורם לירידה ב
  FRC
  כי בית החזה שוקע.
• אם מסתכים על תינוק ישן שנת רם רואים את הפנים שלו תנועות בלתי רצוניות ולעצים תנועה פרדוקסלית של בית החזה וזה תקין.
• נשימה פרדוקסלית אצל תינוק ישן- תקין

Question 37

לחץ סגירת הבועיות

Answer 37

• דומה ללחץ ה
  FRC
  כלומר כשהילד מוציא אוויר לאחר נשימה בנפח מתחלף יש מיקרו תמטים בריאות.
• כל בועית שנמאצת בתמט היא יותר קשה לפתיחה- כלומר המצב ההתחלתי התקין הוא לרעתו של הידל.

Question 38

מדוע אצל ילדים הרבה פעמים נשמע אנחות בנשימה מאומצת

Answer 38

• התינוק יוצר סוג של
  PEEP
  ומעלה את הלחץ בבית החזה. הוא מפעיל את הבטן במקום שהנשיפה היה פסיבית
• שכיבה על הבטן תיצור לחץ על איברי הבטן שידחפו את הסרעפת- כך שהסרעפת תהיה פחות שטוחה דבר שישפר את הוצאת האוויר וישפר את יעילותה

Question 39

יחסי אוורור-פרפוזיה
שכיבה על הצד- מבוגר

Answer 39

• מטופל שוכב על הצד כך שבית החזה הוריאה נתמכת על גבי המיטה.
• בחלק התחתון יש פחות לחץ בגל כח הכובד לעומת החלק העליון והבועיות יהיו יותר קטנות ויאפשרו שינוי בנפחם בצורה טובה יותר מכאן שהאוורור שלהם יהיה טוב יותר בחלק התחתון.
• מבחינת סרעפת- מאפשרת לריאה בחלק התחתון אוורור טוב יותר מכיוון שהיא עגולה יותר בחלק התחתון. איברי הבטן דוחים את הסרעפת לצורה כיפתית יותר בחלק התחתון.

Question 40

יחסי אוורור פרפוזיה בילד

Answer 40

• בחלק התחתון בגלל שינויים פיזיולוגים אצל ילדים, הבועיות יהיו במצב של מיקרו תמטים כך שיהיה קשה לפתוח אותם והאוויר יעבור לאיזור עם התנגדות נמוכה יותר בחלק העליון.
• בית חזה “פלאפי” לא יתרחב כנגד המיטה להיווצרות של לחץ שלילי

Question 41

בחלק הזה יש שקופית עם מדדים קליניים והבדים בין קבוצות גיל

Question 42

הטיפול הפיזיותרפי אצל תינוקות

Answer 42

• הטפול יהיה קצר יותר. הטיפול בילדים גורם לסטרס ויש לכך השלכות על מדדים
• הטכניקות של הטיפול לא נראות נעימות להורה- לכן יש להסביר להורה מה אנחנו עושים, אפשר להדגים עליו ולהסביר שהבכי של התינוק זה בגלל הלח ולאו דווקא כאב.

Question 43

הטיפול הנשימתי בילדים- קריטריונים

Answer 43

• הערכה
• קביעת מטרות
• טיפול
• הערכה מחדש

Question 44

הבדלים במתן חמצן בין ילדים למבוגרים

Answer 44

• בירידה קלה של סטורציה סביבות 94 אחוז- יכול להסתפק בחמצן סביבתי. שמים את הצינור לידו ודרכו מתקבלת כמות החמצן.
• אם לא מספיק- עוברים למשקפיים דרך האף.
• מתן חמצן בהוד
• אם זה לא מספיק- NIV
• אם אין ברירה- טובוס דרך האף או דרך הפה- קודם דרך הפה, ואז דרף האף.
• טרכיאוסטום- אם הילד לא מסתדר עם טובוס דרך האף.

Question 45

סוגי
NIV
ילדים

Answer 45

• nasal bipapa
• מכשיר ואקוטר
• מסיכה שנותנת מתן חמצן באחוזים גבוהים בלחץ חיובי בלי טובוס

Question 46

הערכה

Answer 46

אצל תינוקות נסתכל על השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, האם השיג אבני דרך שתואמים לגילו.
* מישוש- כמו מבוג. רק עם אצבעות
* ניקוש- לא עושים\האזנה- אותו דבר עם סטטוסקופים ייעודיים
* תפקוד- בהתאם לאבני דרך
* בדיקות מיוחדות- תבחין זיעה אם יש חדש לס.פ, ספירומטריה.

Question 47

אינדיקציות לטיפול

Answer 47

• הפרשות
• תמט, דלקת ריאות- לא באופן אוטומטי
• ילדים עם ניוון שרירי מקבלים טיפול פיזיו לפחות פעם ביום. ברוב המקרים על ידי ההורים.
• RDS, BPD- כשיש קושי בפינוי הפרשות
• CF
• ברונכיאקטזיות
• לםני ואחר אקסטובציה. לפני כדי שיגיע לאקסטובציה בורה כי טובה, אחרי כדי לפנות הפרשות
• לאחר ניתוח.
• מחלות רסטרקטיביות- האוורור הריאתי ויכולת השיעול שלהם נפגעים ויש להם החמרות נשימתיו מאוד קשות על רקע פנאומוניה.

Question 48

השפעות הניתוח

Answer 48

• בזמן הרדמה מערכת הנשימה מורדמת כולל הסיליה.
• יש הצטברות של הפרשות.
• ילד לאחר ניתוח הוא כאוב ומאוד קשה לגייס אותו לשיעול.
• ינשום מבר ושטחי ככל שהצלקת גבוהה יותר ולכן הסיכון לפתח תמט אחרי ניתוח הוא מאוד גדול.
• במקום שבו יש תמט אין אוורור- יש הצטברות של הפרשות מה יוצר קרקע פורייה לחיידקים ולכן הופעה של חום לאחר ניתוח יכולה להיו סממן לסיבוך נשימתי.
• זיהום יכול גם לקרות בגלל החתך הניתוחי

Question 49

קונטרא אינדיקציות יחסיות

Answer 49

• כשלא צריך טיפול
• ילד לא יציב המודניאמית
• דימום ריאתי
• בצקת ריאות
• לחץ תוך גוגולתי מוגבר
• אסטמה בשלב חריף

מדוע יחסי? יש מקרים שעלי לשקול טיפול. יעילוץ מול נזק

Question 50

ק.א מוחלטת

Answer 50

• גוף זר
• תסחיף ריאתי
• חזה אוויר לא מנוקז- בחזה אוויר מנוקז מומלץ לטפל.
• PLT- תרומבוציטים. חשש מדימום בגלל טכניקות מנואליות.

Question 51

הטיפול הפסיבי הנשימתי בילדים

Answer 51

• clapping- אם סית זחה קטן נעשה מודיפיקליות עם האצבעות.
• shaking, vibration- בעכיקר ויברציות. יש גם מעין ויברטורים קטנים שעושים רטט שההורה יכול לטפ לבילד.
• שבלייה- טכניקה מצויינ תלילדים. עובדת על קיבוע בית החזה העליון ועידוד נשימה סרעפתית. בעיקר חולי ס.פ
• manual hyper inflation
• אמבו- מכניסים אוויר בלחץ ועוזבים וזה מחקרה את השיעול.
• מתיחות
• שאיבה- רק כשצריך ולא כרוטינה. נשאב לאותם ילדים שיש להם שיעול פרודקטיבי ולא אפקטבי.
• סידור תנוחתי לילדים

Question 52

סידור תנוחתי לילדים

Answer 52

• צריך 20 דקות- קשה לגייס ילדים
• לא שמים ילד במנח של טרנדלנבורג
• ניתן לעשות מודיפקציות לילדים

Question 53

מדוע לא שמים ילדים בטרנדלנבורג

Answer 53

• העלאת הלחץ התוך גולגלתי
• רפלוקס- חזרה של תוכן קיבה לכיוון הוושת.

Question 54

התאמות תנוחתיות

Answer 54

• השכבה גבוהה אם יש הצטברות ליחה באיזורים עליונים
• השכבה על הצד

Question 55

דגשים לטכניקות פסיביות אצל ילדים

Answer 55

• החזקת ראש- עד גיל 5 חודשים הילד לא מחזיק את הראש בכוחות עצמו.
• מיקום ביצוע טכניקה- בית החזה קטן מאוד.
• תזמון עם אכל ואינהלציות
• קושי במעקב אחר הנשיפה- בגלל שתינוק נושם באופן תקין בקצב גבוה יותר, אנחנו יכולים לגרום בטעות להפחתה בקצב ודה סטורציה. לכן הטיפולים קצרים יותר
• הדרכת הורים- רק בילדים כרוניים

Question 56

תזמון אוכל ואינהלציות

Answer 56

• לא נבצע טיפול שעה לאחר אוכל
• תזמון אינהצליות- עדיף לעשות אחרי טיפול אינהלציה של מרחיבי סימפונות ולפני אינהלציה של סטרואידים\אנטיביוטיקה

Question 57

טיפול פסיבי בילד מונשם ומורדם

Answer 57

• על טפול בילד מונשם עם הפרשות מסתיים בסקשן

Question 58

נטיפול האקטיבי

Answer 58

• יכול להיות מגיל שנה-שנתיים.
• הטיפול דורש מאיתנו להכיר את עולמות התוכן של הילדים כדי לגרום לגיוס שיתוף פעולה.

Question 59

טכניקות טיפול

Answer 59

1. כל הפעלה- תלוית גיל. הליכה, הקפצות, הרצות, משימות תלויות זמן וכדומה.
2. ACBT- ילדים גדולים ובני נוער
3. טריפלו, פלאטר, קניליפלחו
4. בועות עם מים- דורש שאיפה חזקה יותר, הארכת אקספיריום, השאיפה יוצרת מעין ויברציות ואקספיריום מאומץ.