תהליך איסוף הנתונים Flashcards

1
Q

תהליך איסוף הנתונים

A
  • איסוף מידע
  • זיהוי בעיות
  • תכנית טיפול ראשונית
  • מעקב, שינוי וסיום
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

איסוף מידע

A
  • רשומה רפואית- בסיום נעילה השערות לבעיות צפויות, רציונל להתערבות, גורמי סיכון\סיבוכים, אמצעי זהירות שיש לנקוק בשל מחלו תרקע או תרופות שנוטלים.
  • ראיון- מטרות להבין מהמטופל מה מפריע לו ומה מגביל אותו
  • בדיקה- ממצאים תפקודים ופיזיקליים להערכת השפעת המחלה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

זיהוי בעיות

A
  • לאחר איסוף המידע יש לאתר את גורמי היסכון לסיבוכים ובעיות וכן גורמים מקדמי זיקום
  • הגדרת בעיות- בין אם קשורות לטיפול פיזיו ובין אם לא.
  • כדאי להכין רשימת בעיות לפי סדר חשיבות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

תוכנית טיפול ראשונית

A
  • לאחר הצבת מטרות, יש לבצע תעדוף ולקבל החלטה כיצד מתחילם טיפול. טיפול “ראשוני”- זה מאוד דינאמי.
  • מטופל הוא שותף פעיל בתהליך הצבת מטרות
  • יכולות להיות קצרות וארוכות טווח.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מעקב, שינוי, סיום

A
  • הערכה חוזרת של בעיות\מטרות באמצעות כלי מדידה אובייקטיבים וסובייקטיסים ורענון מטרות ובעיות.
  • סיום טיפול- אם המטרות הושגו או מסיבות אחרות.
  • הכנת מכתב סיכום טיפול.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

קטגוריות לאיסוף נתונים

A
  • קבלה רפואית
  • קבלה סיעודית
  • דוח ניתוח
  • מעקב אשפוז- follow up
  • ייעוצים- פיזיותרפיה, תזונה, רופאים מומחים
  • בדיקות- הדמיה, מעבדה, תפקודי ריאות
  • אילו נתונים עוד חסרים להשלמת התמונה?
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

קבלה רפואית

A
  • האינפורמציה לגבי תאריך הקבלה למחלקה- כמה זמן עבר מהרגע שהוא הגיע למחלקה ועד הטיפול הפיזיו.
  • איזו מחלקה הוא מטופל
  • האם הגיע למיון או ישר לחדר נתיוח
  • סיבת הפנייה
  • אבחנה עיקרית
  • נראה את הסיכום ומחלות הרקע של המטופל
  • תלונות סובייקטיביות של המטופל
  • אומדן רפואי- סימנים חיוניים (דופק, לחץ דם, חום וכו)
  • ממצאים פיזיקלים בבדיקה ביום שהמטופל הגיע.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

קבלה סיעודית

A
  • הנתונים והאומדן שנעשה על ידי הצוות הסיעודי.
  • מידע שלא נמצא בקבלה רפואית- עם מי מתגורר? משפחה תומכת או לא? מקת ניידות, שימוש באביזר עזר, סכנה לנפילות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

דוח ניתוח

A
  • באיזה יום נעשה הניתוח
  • מועד תחילת ההרדמה וסיומה (ההרדמה יכולה להיות ארוכה יותר מהניתוח)- ככל שמשך ההרדמה ארוך יותר הסיכון לפתח סיבוכים הוא גבוה יותר. (מעל שלוש שעו תזה דורם סיכון לסיבוכים)
  • תנוחת הניתוח- האם יש איזורים מסויימים שבסיכון לסיבוכים נשימתיים.
  • סוג ההרדמה- כללית או אפידורלית. כללית מעלה את הסיכון לסיבוכים פוסט ניתוחיים.
  • אינפורמציה לגבי הנקזים וכמה. ככל שמספר הנקזים גבוה יותר זה גורם להפרעה מגבלתית.
  • האם יצא מהניתוח שהוא עבר אקסטובציה (חזר לנשום בכוחות עצמו) או לא עבר אקסטובציה והוא עובר מורדם ומונשם להתאוששות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מעקב באשפוז
follow up

A
  • סיכום על פי תאריכים של אותם ביקורי רופאים במחלקה במהלך היום.
  • אינפורמציה לגבי שינוי בטיפול תקופתי
  • התוויות נגד לטיפול
  • האם יש שיפור או נסיגה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

ייעוצים

A
  • דיווח של רופאים מקצועיים או אנשי צוות נוספים שהוזמנו לתת יעוץ לאותו מטופל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

בדיקות

A
  • מעבדה- שם נחפש מידע לגבי רמת המוגלובין, טסיות, אלבומין, קרישה, רמות נתרן אשלגן. בטיפול נמרץ נחפש בדיקות של גזים בדם. להכיר את הנורמות.
  • הדמיה
  • תפקודי ריאות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

לגבי בדיקות מעבדה
מה חשוב לנו

A
  • חשובה לנו המגמה
  • מה היה בקבלה ומה יש עכשיו
  • מה הדלתא
  • זה ישפיע על סוג הטיפול שנעשה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

נורמות של מדדי מעבדה- חזרה

A
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

טיפול תרופתי- סוגים והשפעות

A
  • קבוע- תרופות שעלולות להפשיע על הטיפול הפיזיו
  • נוכחי- חמצן
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

התוויות נגד לטיפול פיזיותרפי נשימתי

A
  • תסחיף ריאתי סימפטומתי- מטופל כזה יקבל מיד טיפול אנטיקואגולנטי. מרגע הטיפול אנחנו צריכים לראות שהסימפטומים נעלמים ורק אז נוכל להגיע ולטפל במטופל. הטיפול לחולי תסחיף ריאתי לא סימפטומי יהיה למטרות אחרות. אין לנו דרך לטפל בזה ישירות. אין אמצעי בטיפול הפיזיו שיכול לעזור בהמסת הכריש.
  • תפליט פלאורלי סימפטומי- הצטברות נוזלים בקרומי הריאה. מפריעים להתפשטות הריאה ויגבילו את הנפח הריאתי. לא כל תפליט ריאתי יביא לקליניקה. הטיפול הפיזיותרפי לא נועד להקטנת התפליט. הדרך לטפל בזה בדרך כלל זה נקז, ניתן לטפל אחרי ניקוז בעזרת הנקז.
  • חזה אוויר- עם סימפטומי הוא חייב להיות מנורז ורק אז נקיים טיפול.
  • בצקת ריאות סימפטומטית. קליניקה מאוד דומה לתסחיף ריאתי.
  • סטרידור- קול נשימה פתולוגי שהוא סימן לבצקת במיתרי הקוך. ברגע שיש בצקת כזו נוצרת הפרעה לזרימת האוויר בשאיפה ונשיפה מסכנת חיים. המטופל חייב לעבור טיפול רפואי. כל טיפול פיזיו כרוך בהעלאה בצריכת החמצן ואם קיימת הפרעה בזרימת האוויר אנחנו מכניסים את המטופל למצוקה נוספת.
  • טרומבוציטופניה- ירידה משמעותית ברמת הטסיות בדם. רמתם התקינה בין 140-450 אלף. מדברים על מצב שמתחת ל20 אלף. לא נקיים שום טיפול שכרוך במגע וניידות מחשש לדימומים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

סימפטומים לתסחיף ריאתי

A
  • קוצר נשימה במנוחה
  • כאבים בחזה
  • כיחלון
  • ירידה ברמת סטורציה
  • שיעול יבש וטורדני
  • תחושת עייפות מאוד גדולה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

סימפטומים לתפליט פלאורלי

A
  • עלייה בקצב נשימה
  • ירידה בעומק הנשימה- שיוביל לעלייה בעבודת הנשימה
  • תבנית נשימה אפיקלית
  • יכול לגרום לירידה בסטורציה
  • עלייה בתחושת קוצר נשימה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

ראיון

A
  • ראיון הוא חלק מהבדיקה כבר. בזמן הראיון אנחנו ערים לאיכות הדיבור, שפת גוף, נינוחות, אורך המילים ומספר המילים, מוטיבציה וכדומה. (“אינפורמציה בלתי מילולית”)
  • מי המטופל שאנחנו הולכים לראיין? במחלקה כירורגית או ביום החמישי לאחר הניתוח, או מטופל ביתי למשל.
  • היקף הראיון, עומקו וסוג השאלות (פתוחות או סגורות), יותאמו למצבו של המטופל.
  • כל ראיון יתייחס לבירור אודות הסימפטומים הנשימתיים- כמה זמן נמשך, מה מקל, מה מחמיר, מה המגמה וכדומה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

סוגי מטופלים

A
  • אקוטים- נתכנן ראיון קצר יותר בהיקפו, אולי נמעיט בשאלות פתוחות.
  • כרוניים\ לא אקוטי- אפשר לקיים ראיון ארוך יותר ומקיף יותר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

סימפטומים נשימתיים שנתייחס אליהם

A
  • תחושת קוצר נשימה
  • שיעול
  • נוכחות של ליחה
  • תחושה של כאבים באיזור בית החזה
  • צפצופים
  • (בכל ראיון עלינו להתייחס על איכות השינה של מטופל- לא נח מספיק וזה יכול להשפיע על מהלך היום ועל הטיפול. לשאול גם איך הוא ישן, מבחינת תנוחה וכאלה)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

סוגי מגבלות נשימתיות

A
  • הפרעות חסימתיות- ריאה גדולה יותר, מנופחת. מצבים שהבם לידי ביטוי להפרעות בזרימת אוויר. אין בעיה להכניס אוויר בהתחלה, אלא בהתרוקנות הריאה. בהתדרדרות המחלה תיתכם שתהיה השפעה על האינספיריום
  • הפרעות רסטרקטיביות- הפרעה מגבלתית. אין קושי בזרימות. האוויר יוצר בקלות החוצה אבל קיים קושי להכנסי אוויר. בעיה בנפחים של הריאה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

סוגי הפרעות רסרקטיביות

A
  • ריאתיות- למשל תמט, דלקת ריאות
  • חוץ ריאתיות- כל אותם פתולוגיות שעוטפות את בית החזה ומפריעות להתרחבותו- לדוגמה תפליט פלאורלי, חזה אוויר, פתולוגיות מבניות של בית החזה, מצבים נוירולוגיים ומוסקולוסקלטיליים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

הפרעות חסימתיות

A
  • COPD
  • ברונכיאקטזיות
  • CF
  • אסטמה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

דוגמה להפרעה רסטרקטיבית

A
  • פיברוזיס ריאתי
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

דוגמאות למחלות נשימתיות מסווגות

A
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

איך תסחיף ריאתי משפיע על רסטרקטיביות?

A
  • אם התסחיף מספיק גדול הוא יכול לחסופ כלי דם ריאתיים ולגרום לנמק בריאה, חלק הזה של הריאה לא יהיה פונקציונלי ומכאן שיצור הגבלה.
28
Q

תסנין

A
  • הצבטרות נוזל בתוך הבועיות. יש הסננה של הנוזלים לתוך הנאדיות
  • מהווים התוויה לטיפול פיזיותרפי
  • הגבולות בתסנין יהיו מטושטשים יותר לעומת תפליט- שם יש פלס של נוזל מאוד ברור
29
Q

תפליט

A
  • הצטברות נוזלים בין קרומי הריאה ויגרום להפרעה רסטרקטיבית חוץ ריאתית. עם ישפיעו על גודל הריאה.
  • מהווים התווית נגד לטיפול פיזיותרפי
30
Q

סימנים חיוניים

A
  • אבסולטים ויחסיים
  • דופק: 60-100.
  • לחץ דם בין 60-90 דיאסטולי ל90-120 סיסטולי
  • חום: 36.5-37.5
  • קצב נשימות: 6-12
31
Q

גורם מגביל למאמץ אצל חולים עם מחלות ריאה כרוניות

A
  • קוצר נשימה.
  • בגלל שהם בכושר גופני ירוד- יהיו להם כאבי רגליים והם ירצו להפסיק את הבדיקה בגלל תשישות של הרגליים. במצב כזה הכלול בטיפול תרגול שמשפר את החוזק של השרירים בפריפריה כדי לשפר ולייעל את ניצול החמצן של השרירים ולהפחית את הכאב במאמץ.
32
Q

לסיכום- בסיום תהליך איסוף הנתונים (רשומה וראיון), אנחנו רוצים

A
  • להבין עד כמה המצב של המטופל יציב (או לא)
  • נוכחות התוויות נגד לטיפול
  • הצורך באמצעי זהירות שיש לנקוט
  • האם קיימים גורמי סיכון לפתח בעיות עתידיות
  • התוויות לטיפול פיזיותרפי
  • יכולת ונכונות המטופל לטיפול- כמה המטופל שברירי וכמה הוא מוכן לקבל טיפול פיזיו
33
Q

התוויות לטיפול פיזיותרפי

A
  • ריבוי הפרשות בדרכי האוויר
  • ירידה בנפחי ריאה- כמו אדם לאחר ניתוח בטן או ריאות
  • עלייה ב-WOB. עבודת הנשימה
  • אי ספיקה נשימתית
34
Q

אי ספיקה נשימתית- איך נגדיר?

A

אי ספיקה נשימתית (עלייה חדה ברמות פחמן דו חמצני או ירידה בסטורציה מתחת ל90)

35
Q

מה חשוב שנשאל בראיון?

A
  • על חמשת הסימפטומים הנשימתיים השכיחים
36
Q

חמשת הסימפטומים הנשימתיים השכיחים:

A
  • שיעול
  • צפצופים- wheezing
  • קוצר נשימה- דיספניה
  • ליחה
  • כאבי חזה
  • (איכות השינה)
37
Q

קוצר נשימה- הגדרה כללית

A
  • מודעות לתחושת המאמץ בנשימה= תחושת קוצר נשימה.
  • אדם בריא לא משקיע מאמץ בנשימה.
38
Q

מה חש האדם בקוצר נשימה ברמה סובייקטיבית
ומה קורה ברמה הפיזיולוגית?

A
  • במצבי קוצר נשימה- ברמה הסובייקיטית הוא מודע לתחושת המאמץ של תהליך הנשימה.
  • מבחינה פיזיולוגית- הדרישה הנשימתית גוברת על קיבולת מערכת הנשימה. הגוף לא מצליח לספק את אותה מכות של חמצן שהגוף דורש.
39
Q

האם כל קוצר נשימה נובע מדה-סטורציה?

A
  • לא כל קוצר נשימה נובע מירידה בחמצן. (בסטורציה)- ההסבר קשור לשינויים בביומכאניקה. למשל השינוי באורך סיבי השריר כתוצאה מחזה חביתי שגורם למכאנורצפטורים לאותת למרכז הנשימה.
40
Q

מה נרצה לעשות בדיווח על קוצר נשימה?

A
  • בדיווח על קוצר נשימה נרצה למדוד רמות סטורציה במנוחה ומאמץ ולראות האם ירידה ברמת החמצן מהווה סיבה לתחושת קוצר נשימה. אם נראה שרמות הסטורציה תקינות נוכל להסיק מכך שהסביבה היא ביומכאנית או חוויה של סטרס או סיבה אחרת שגורמת לרמות פדח בדם העורקי לעלות.
41
Q

תחושה שמטופלים מדווחים עליהן במצב של קוצר נשימה

A
  • “הנשימה דורשת מאמץ”
  • “אני מרגיש שאין לי אוויר”
  • “אני לא מצליח לקבל מספיק אוויר”
  • לרוב קשור לרמת מאמץ גופני.
  • יכולים להעיד על מצב של חרדה.
42
Q

כשמטופל אומר שהוא חווה קוצר נשימה, נשאל

A
  • על הקשר בין קוצר נשימה למאמץ- פעילות אירובית
  • פעולות יום יומיות שיכולות לגרום לקוצר נשימה
43
Q

פעולות יומיומיות שיכולות לגרום לקוצר נשימה

A
  • שימוש בגפיים עליונות
  • התכופפות קדימה
44
Q

למה בשימוש בגפיים עליונות לפעמים מרגישים בקוצר נשימה?

A
  • בגלל שרירי העזר של הנשימה שקשורים לגפיים העליונות- טרפז עליון, סרטוס אנטריור, לטיסימוס וכדומה.
  • משתמשים בשרירי עזר לנשימה להפעלת חגורת הכתפיים.
  • נשאל בראיון על אותם פעולות.
45
Q

התכופפות קדימה

A
  • בסופי הטווחים הלחץ של איברי הבטן מפעיל לחץ על הריאות ומצמצם את הנפח של בית החזה ומטופלים אלה יחוו מהר קוצר נשימה.
46
Q

למה נשים לב בהסתכלות?
הסימנים המעידים על חומרת המחלה- סרטונים של חולי
COPD

A
  • עוצמת קול- האם הקול חלש יותר, האם יש יותר הפסקות בדיבור ללקיחת אוויר?
  • רמת הנינוחות ושפת גוף
  • שימוש באביזרי חמצן
  • תזוזה של הגוף ושל הגפיים
  • שימוש ניכר בשרירי נשימה
47
Q

כיצד נעריך את קוצר הנשימה?

A
  • Word counting- בין נשימה אחת לשנייה.
  • VAS- בסולם מ0 עד 10 לאיזה תחושת קוצר נשיהמ אתה מגיע, ומה קרוה במנוחה.
  • Modifies BORG scale- יש הסברים ליד כל מספר מה הוא מסמן.
  • Breathing pattern- התבוננות בתבנית הנשימה, קצב הנשימות, הסתכרנות של בית החזה עם הבאן.
  • MRC dyspnea scale- פחו תכיח בקליניקה אלא בספרות מקצועית. מדורג מ1 עד 5 כאשר 1 זה נורמלי, קוצר נשיהמ שמגיע במאמצים מאוד גבוהים כמו פעילות ספורט אינטנסיבית.
48
Q

סוגים יחודיים של קוצר נשימה

A
  • Orthopnea- קוצר נשימה שמופיע בכל פעם שמטופל נשכב במיטה על הגב ונעלם במנח ורטיקלי. בדרך כלל ישתמשו במספר כריות בשינה. לכן אפשר לשאול- האם מסוגל לשכב במנח אופקי או משתמש ביותר מכרית אחת.
  • Trepopnea- קוצר נשימה שמופיע בשכיבה על הצד ובדרך כלל יהיה קשור לפתולוגיות חד צדדיות. כמו תפליט או תסנין פלראורלי. בחלק התחתון תהיה ירידה באוורור בגלל הלחץ מהמיטה, אבל תהיה פרפוזיה מאוד גדולה למטה ולכן יהיה מיס מאץ. בדרך כלל יופיע על הצד שבו יש בעיה.
  • PMD- paroxysmal nocturnal dyspnea. מקרה ספציפי של קוצר נשימה בלילה. שגורם למטופל להתעורר בלילה.
49
Q

סיבות לאורטופנאה

A

יכול לקרות על רקע חולשה של הסרעפת, בעיה לבבית או מיימת מה שגורם לסטייה צפאלית של איברי הבטן דבר שגורם ללחץ מוגבר על הסרעפת.
כתוצאה מכך יש ירידה בנפח ריאתי.

50
Q

שיעול

A
  • רפלקס הגנתי פיזיולוגי.
  • זה לא רפלקס מוחלט כי אפשר לעשות שיעול מודע ולדכא אותו.
51
Q

ארבעת שלבי השיעול

A
  • איריטציה- גירוי שמעלה את הרצון להשתעל
  • אינספירציה- שאיפה עמוקה
  • קומפרשן- סגירה של אפגילוטיס וכיווץ שרירי הבטן והעלאת הלחץ
  • פליטה- שחרור אפיגלוטיס ושחרור מאוד מהיר של ההפרשות החוצה
52
Q

מה הסיבות שהשיעול לא מספיק חזק?

A
  • לפי שלבי השיעול- נרצה להבין באיזה משלבי השיעול יש בעיה
53
Q

איך נתאר שיעול- הקריטריונים

A
  • יעילות- חוזק\מהירות הזרימה. שיעול שנשמע כמו שיעול, שיעול הוא בדרך כלל כפול.
  • איכות- לח\ יבש.
  • מידת השליטה- יכולת הפקתו של השיעול.
54
Q

שיעול פרודקטיבי- שילוב של:

A
  • שיעול אפקטיבי- שיעול יעיל
  • שיעול לח
  • מצליח לפנות את הליחה
55
Q

סוגי שיעול

A
  • המומפיטיז- שיעול דמי. מאופיין מטופלים עם ברונכיאקטזיות, סיסטיק פיברוזיס, אחרי הוצאת טובוס. קצת נקודות דמיות. שיעול דמי חזק- מצב שמחייב פנייה לרופא ובירור.
  • שיעול לאחר אוכל- מאפיין מטופלים נוירולוגים שמחייב בירור רפואי. סיכון גבוה לאספירציות.
  • שיעול בשינה- אופייני לחולי אסטמה, כי כשהולכים לישון יש יותר היצרות של דרכי נשימה. יבש וטורדני.
  • שיעול בנשימה עמוקה- אופייני לדלקות ריאה, מחלות אינטרסציציאליות.
  • שיעול בוקר- אופייני למעשנים, סינוסיטיס, פוסט נזל סינדרום
  • שיעול כרוני- נמשך מעל 3 שבועות. כדאי להפנות לבירור. יכול להיות סימן מקדים לתהליך תופס מקום מבערכת הנשימה.
56
Q

השלכות של שיעול מתמשך

A
  • כאבי ראש ושרירים
  • היחלשות רצפת אגן- אופייני לנשים בדרך כלל
  • שברים בצלעות- על אחת כמה וכמה בשילוב עם סטרואידים
  • איבוד הכרה
  • שבר דחיסה בעמוד שדרה- אופייני לאנשים שלוקחים סטרואידים תקופה ממושכת
  • בקע מפשעתי- אופייני לגברים בדרך כלל
57
Q

כיח

A
  • צבע- דם, ירוק- דלקת, לבן- אלרגי, אסטמות, אפור- אופייני לאנשים מעשנים או עובדים במפעלים, חום- דלקתיים כרונים כמו ברונכיאטקזיות וכדומה.
  • מרקם- ליחה סמיכה יותר קשה לניוד וזה גורם מגביל בפינוי הפרשות.
  • כמות
  • ריח
  • מגמה- יציב או לא, וכדומה
58
Q

צפצופים

A
  • מופיעים כשיש הפרעה לזרימת האוויר.
  • הטיפול הפיזיותרפי לא יכול לעזור להפחית את הצפצופים.
59
Q

משאף

A
  • דורש קורדינציה מסויימת
  • מטופלים מסויימים מתקשים בקורדינציה- מבורגים מאוד או ילדים, יש שימוש בספייסרים. שזה משאף שמחובר למיכל סגור למסיכת פנים בגדלים שונים, אפשר לשחרר את התרופה לתוך הספייסר ויכול להמשיך ולנשום כרגיל והוא ישאף את התרופה מהאוויר במיכל הסגור.
60
Q

חלוקת כאבים בחזה

A
  • פולמונרי- מוסקולוסקלטלי (קשור לתנוחות מסויימות), פלאורלי (בדרך כלל קשור לנשימה עמוקה) , טרכאלי. ה
    ריאה כשלעצמה היא לא איבר מעוצבב ולא תגרום לכאבים.
  • אחר- לבבי, מדיאסטינום.
61
Q

מה נרצה לדעת לגבי כל אחד מהסימפטומים?

A
  • תדירות
  • משך הסימפטומים
  • חומרת הסימפטומים
  • גורמים מקלים וגורמים מקלים
  • מגמה
62
Q

באיזה מהרשומים מטה המטופל לא ידגים עבודת נשימה מאומצת?

A
  • פרליטיק אילאוס- מצב אופייני לאחר ניתוחי בטן. ירידה משמעותית בפעילות המעיים עד כדי שיתוק. ברגע שהמעיים מאבדים את הפרלסטטטיקה אז הטונוס שלהם פוחת והמעי נשאר רחב כל הזמן. אם המעי נשאר רחב אז הוא תופס יותר נפח, נוצרת עלייה בלחץ התוך בטני אשר לוחץ על החלל הטורקלי. התנגדות לתנועת הסרעפת שתביא למאמץ נשימתי.
  • המוגלובין 7 בעקבות דימום- יש איבוד בפרפוזיה וירידה בלחץ החלקי של החמצן ועבודת הנשימה תתגבר.
  • אמפיאמה- תפליט מוגלתי. יש מעטפת סביב הריאה שמלאה בנוזל שמהווה התנגדות להתרחבות הריאה. בנוסף במצב דלקתי יש עלייה בדרישה לחמצן.
  • בססת מטבולית- יש חומציות בסיסית יותר וגוף ינסה לאגור את הפחמן דו חמצני על ידי האטת קצב הנשימות כפיצוי על הבססת.
63
Q

חום סובפיבריל

A

טווח בין 37-37.5
לא חום גבוה אבל יכול להית סימן לתהליכים סרטניים, תהליכים דלקתיים בעוצמה נמועה והם מחייבים מעקב.

64
Q

עמדים 20-22 בסיכום הגדול

A
65
Q

חזרה על מאזן חומצה בסיס- עמוד 31 בסיכום הגדול

A