לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

Question 1

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

נושא השיר

Answer 1

הדובר מביע בשיר את עמדתו כלפי שירתו, מציג את מקורות יצירתו, תהליך היצירה ואת התייחסותו אל קהל קוראיו.

Question 2

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

משמעות שם השיר

Answer 2

האור מסמל את מכלול היסודות החיוביים המתקשרים לעשיית השירה.

טענתו היא שבכל אלה לא זכה מן ההפקר, הם שלו בלבד.

Question 3

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

אמצעים אומנותיים

Answer 3

נושא השיר - שיר ארספואטי, כלומר עוסק באומנות השירה, ביצירה.
הכותרת - (משמעות שם השיר).
מטאפורות:
מתחום הכורים - שמנקרים וחוצבים עמוק באדמה כך גם הדובר חצב וניקר בסלע שהוא מטונימיה ללבו שהתקשה עקב נסיבות חייו, תהליך היצירה דורש חיטוטים בנפש ובפצעים הטראומתיים שבלב.
מתחם האור - בבית השני מופיע הניצוץ, שהוא שלב לפני הפקת אור, הדובר טוען שהניצוץ (יסוד השירה) הוא שלו בלבד.
הוא צריך לחצוב עמוק בלבו כדי להוציא את הניצוץ (הכישרון) לאור.
״פטיש צרותי הגדולות״ - מטאפורה לגודש של קשיים, לחצים ומצוקות קיומיות של הדובר.
״יתפוצץ לבבי״ - הכוונה שהיצירה כרוכה בכאב.
מבנה השיר - מבנה השיר הוא כיאסטי.
בשני הבתים הראשונים הוא מהכלל אל הפרט.
בשני הבתים האחרונים הוא מהפרט אל הכלל.
בכך אומר הדובר שאף על פי ששירתו היא שלו בלבד, היא הופכת עם הזמן לנחלת הכלל.
מוטיב האור - מופיע בכל בית בגרסאות שונות.
מוטיב זה מתאר את תהליך יצירת השיר.
מוטיב הלב - מופיע בכל בית וקשור למוטיב האור.
מוטיב זה מתאר את תהליך יצירת השיר.
כדי להוציאו מלב הדובר יש צורך במאמץ רב, לעומת זאת הוא נכנס ויוצא מלב הקוראים בקלילות, משם הוא נעלם.

Question 4

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

ניתוח השיר בית א׳

Answer 4

מדבר על מקורות שירתו של הדובר.
הדובר מתגונן ומדגיש את מקוריות שירתו וטוען שהיצירה שלו היא הנכס הרוחני, הבלעדי שלו, שעמל קשות למענה.
הוא לא לקח אותה ממקור חיצוני אלא היא נובעת מלבו, מתוכו.
המילים ״סלעי״, ״צורי״, ״נקרתי״ ו״חצבתי״ ממחישות את התהליך הקשה והמפרך ביצירה, והן מטאפורות מתחום הכורים, שמנקרים וחוצבים עמוק באדמה הקשה כדי להוציא משם אוצרות, כך הדובר זכה באור שירתו, הוא חצב וניקר בסלע שמטונימי ללבו שהתקשה עקב נסיבות חייו, כדי להוציא משם את שיריו.
הוא מתאר לנמענים שתהליך היצירה דורש חיטוטים בנפש ובפצעים הטראומתיים שבלב.

Question 5

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

ניתוח השיר בית ב׳

Answer 5

מדבר על תהליך יצירת השיר.
בהמשך לבית א׳ הוא מתייחס לקוראים ולמבקרים בשיר בעמדה של התגוננות, התנצלות כלפיהם שטענו שהוא חקיין ומשתמש בתרבות זרה לכתיבת שיריו.
טענתו היא שהשירה שלו מקורית והוא עמל קשות למענה.
הדובר מתאר את תהליך יצירת השיר במטאפורות מתחום האור ומתחום הכורים.
בבית השני מופיע הניצוץ שהוא שלב לפני הפקת אור, הדובר טוען שהניצוץ (יסוד שירתו) הוא שלו בלבד.
הניצוץ בלב המשורר מטונימי למקור שירתו והדובר צריך לחצוב, לעמול קשה כדי להוציא את הניצוץ לאור, בדומה לעבודה המייגעת של הכורים.

Question 6

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

ניתוח השיר בית ג׳

Answer 6

מדבר על תהליך יצירת השיר.
הדובר מציג את המניע החיצוני בתהליך הכתיבה, הבא לידי ביטוי במטאפורה: ״פטיש צרותי הגדולות״ מטאפורה שכוונתה לגודש של קשיים, לחצים ומצוקות קיומיות של הדובר.
הצרות מכבידות על הלב וגורמות לשיברונו, הבא לידי ביטוי במטאפורה: ״יתפוצץ לבבי״ מטאפורה שכוונתה שהיצירה כרוכה בכאב שמלווה את תהליך היצירה וגורם להתפרצות הכישרון.
מוטיב הלב ומוטיב האור מתארים את תהליך היצירה, הניצוץ יוצא מן הלב על ידי פטיש הצרות, מגיע לעין והופך לחרוז.

Question 7

לא זכיתי באור מן ההפקר - ח״נ ביאליק

ניתוח השיר בית ד׳

Answer 7

מדבר על תהליך יצירת השיר.
מוטיב הלב ומוטיב האור מתארים את תהליך יצירת השיר, החרוז מצית אש בלב הקוראים, גורם לבערה בקרבם ולבסוף נעלם.
השיר יוצא מלב הדובר ומגיע אל לב הקוראים.
ההבדל הוא שכדי להוציאו מלב הדובר, יש צורך במאמץ רב, לעומת זאת הוא נכנס ויוצא מלב הקוראים בקלילות, משם הוא נעלם ללא עקבות.