סיפור על סבתא - אריה סיוון

Question 1

סיפור על סבתא - אריה סיוון

תקציר העלילה

Answer 1

השיר הוא מונולוג דרמטי שבמרכזו אמו של הדובר שבחרה לעלות ולשבת בארץ.
השיר פותח בפנייה אל אחד מילדיו של הדובר לו הוא מספר מה היה המקום בו סבתו התיישבה בעבר.
בעבר: היה פה חול בתולי, ציפורים מצייצות ונלחמות ביניהם על שטחי המחייה, החול הבתולי מטונימי למרחב הישראלי המוצג כראשוני וקסום.
בהווה: הכביש, הבתים ואילנות הסרק.
כל התמימות, האמונה בשחר החדש, החול הבתולי והציפורים המצייצות הם שגרמו לסבתא להתיישב דווקא במקום הזה בו בסופו של דבר צמחו כבישים והאילנות הפכו לאילנות סרק.
לא יותר נוף בתולי וטבע טהור, אלא בתים ובטון.
כאן עולה העמדה הדו-משמעית, מתוקף נימת הדברים השליליים, כי החול הבתולי נגזל והפך לשטח בנוי.
העמדה הדו-משמעית צוברת נפח באמצעות תיאור הסבתא.
היא מייצגת את ציבור החלוצים, אך טועה לחשוב ומפרשת את ציוצי הציפורים כסימפוניות מופלאות, בעוד הן בעצם ציוצי מלחמה.
התמימות של הסבתא לחשוב שהמקום מברך את בואה, מתפקדת כלעג אירוני על המפעל הציוני.
באמצעות הציפורים מציירת המטאפורה את המלחמה: ״מלחמה על שטח המחייה״ משפט ששימש את הגרמנים כשפלשו לפולין ולרוסיה במלחמת העולם השנייה.
״השחר הבוקע מחדש״ משפט ששימש את התנועות הקומוניסטיות.
השיר פותח ומסיים בפניה ישירה ובכך מתגלה מונולוג דרמטי, המחדיר עניין ומתח.
שתי תמונות הנוף המנוגדות בשיר של העבר וההווה והניגודים בשיר מדגישים את הפער בין תמימות ילדותית לאלימות, בין ההתבגרות וההתפכחות ומטעינים את השיר בנופך אירוני.
שתי השורות האחרונות מעצימות את האירוניה.
הסבתא בתמימותה פרשה לא נכון את ציוצי הציפורים, לכן היא התיישבה במקום הזה והשאר ידוע לכולם, מלחמה מתמשכת על שטח המחייה.
השיר מסתיים בכך שהדובר מניח שבנו יודע את ההמשך כי בנו מייצג את העתיד-שייך לדור הבטון והאבן.
שתי השורות האחרונות בשיר מחדירות את הקול הביקורתי החותר תחת התמונה הפסטורלית של המפעל הציוני.
הדבר מאפשר התבוננות מפוקחת במרחב הישראלי (מחאה פוליטית).

Question 2

סיפור על סבתא - אריה סיוון

אמצעים אומנותיים

Answer 2

• השיר פותח ומסיים בפנייה ישירה ובכך מתגלה מונולוג דרמטי, המחדיר עניין ומתח.
• הביטוי ״המקום הזה״ חוזר בשיר שלוש פעמים, כאשר ההימנעות מנקיבה מפורשת של שם המקום קוראת להסתכלות מרוחקת וביקורתית על המרחב.
• הניגודים בשיר מדגישים את הפער בין תמימות ילדותית לאלימות, בין התבגרות וההתפכחות ומטעינים את השיר בנופך אירוני.
• הטון האירוני המפוכח, המעלה תמונה של תקיפה תוך לחימה על שטחי מחייה, חותר תחת התמונה הפסטורלית ומחדיר לשיר מחאה פוליטית.

שתי משפטים בשיר בעלי משמעות עמוקה:
• ״מלחמה על שטח המחייה״ - משפט ששימש את הגרמנים כשפלשו לפולין ולרוסיה במלחמת העולם השנייה.
• ״לכבוד השחר הבוקע מחדש״ - משפט של התנועות הקומוניסטיות שבשיר מתקשר לאמו של הדובר שחשבה שציוץ הציפורים שנלחמות על שטח המחייה הן סימפוניות מופלאות שמציינות את העתיד, את השחר החדש שאולי עולה רק למענה.