עוד אבוא אל ספך - נתן אלתרמן Flashcards
(5 cards)
עוד אבוא אל ספך - נתן אלתרמן
נושא השיר
השיר עוסק בהחמצת מערכת היחסים בין הדובר לאהובתו.
הדובר נודד בעולם וחווה חוויות, אך בגלל דרך חיים זו הוא נאלץ להחמיץ את אהובתו המצפה לבואו ובלעדיו חייה קודרים.
עוד אבוא אל ספך - נתן אלתרמן
ניתוח השיר בית א׳
הדובר מביע את רגשותיו העמוקים אל הנמענת האהובה
מסעותיו הרבים של הדובר בעולם ניתקו את הקשר הפיזי בין הדובר לאהובתו, אך הקשר הנפשי והרוחני עדיין קיים.
הדובר מבטיח לנמענת שהוא עוד יגיע אליה ויחדש את מערכת היחסים ביניהם במעשים ובמילים הטובות שישנן, אך עדיין לא נאמרו.
הדובר יגיע אל ביתה המייצג את קו הגמר של סיום נדודיו ב״שפתיים כבות״ ובידיים צונחות ״אצניח אליך ידיים״, השפתיים והידיים הן סינקדוכה לגופו התשוש.
מצטיירת תמונה של אדם שמסעותיו התישו אותו וכבר אין בו כוח ובסופם הוא מגיע אליה כבוי, באפיסת כוחות והוא יודע שהיא תקבל אותו בכל מצב.
האנאפורה ״עוד״ וריבוי הפעלים מביעים את נחישותו שעוד יעשה למענה מה שהחמיצו ולא הספיקו.
אמנם הוא לא הספיק לומר לה ״את כל המילים הטובות״, אך הן יאמרו על ידו, כלומר הוא שומר לה את מילות האהבה המובחרות שיבטאו את רגשותיו החמים כלפיה.
החזרה על המילה ״עוד״ ועל המילה ״שישנן״ והפסיחה יוצרות תחושה של שבועה ונדר מחייב שהוא יממש את הבטחתו ואת אהבתם הנצחית.
עוד אבוא אל ספך - נתן אלתרמן
ניתוח השיר בית ב׳
הדובר מתאר את ביתה העצוב של האהובה העומד בניגוד לחוצות שבהן מתהלך הדובר
בשתי השורות הראשונות מופיע תיאור ביתה של האהובה, תיאור הבית הוא מטונימיה למצבה הנפשי.
כמו ביתה היא דלה, קודרת ועצבותה אינסופית בגלל הריחוק מאהובה.
בשתי השורות האחרונות הדובר, בנימה של צער וחרטה, מצטדק בפניה מדוע לא הספיק לממש את היחסים עמה.
התוף בשירת אלתרמן מייצג את הקצב המלא חיות ועולה של החוצות, של הערים הגדולות שבהן מתהלך הדובר.
עולם החוצות הססגוני עומד בניגוד בולט לביתה החשוך, הבודד וחסר החיים של האהובה.
הדובר רואה בנדודיו גזירת גורל שנכפתה עליו ואינה מאפשרת לו בחירה חופשית, הוא מכור לצורת חיים זו, ומשום כך החמיץ את האהובה.
עוד אבוא אל ספך - נתן אלתרמן
ניתוח השיר בית ג׳
הדובר מתאר את כוחה והשפעתה של הנמענת עליו
המילה ״אך״ מסמלת ניגוד, מקשרת לבית הקודם ומסבירה מדוע על אף העולם הקסום של החוצות הדובר מתגעגע אל הנמענת.
יד אישה מסתורית וזרה הזכירה לו באופן מפתיע וכואב את אהובתו.
השימוש במטאפורה שדמות האהובה ״פולחת״ באופן חד, כואב ואלים כמו סכין מדגיש את כאבו וגעגועיו הרבים.
דמות האהובה מעלה אצלו ״זכר נשכח״, אוקסימורון המלמד שהיא אמנם רחוקה פיזית, אך זכרה חי וכואב ולכן הוא אינו יכול להתנתק ממנה נפשית.
האנאפורה והפסיחה בסוף מדגישות את המילה ״הדממה״, שהיא רגע של שקט פנימי והדממה הזאת מוקדשת לה.
עוד אבוא אל ספך - נתן אלתרמן
אמצעים אומנותיים
• סינקדוכה - ״שפתיים כבות״ ובידיים צונחות ״אצניח אליך ידים״, השפתיים והידיים הן סינקדוכה לגופו התשוש.
• אנאפורה - במילה ״עוד״ מדגישה את נחישותו שעוד יעשה למענה מה שהחמיצו ולא הספיקו.
האנאפורה והפסיחה בסוף מדגישות את המילה ״הדממה״, שהיא רגע של שקט פנימי והדממה הזאת מוקדשת לה.
• חזרה - על המילה ״עוד״ ועל המילה ״שישנן״ והפסיחה יוצרות תחושה של שבועה ונדר מחייב שהוא יממש את הבטחתו ואת אהבתם הנצחית.
• מטונימיה - תיאור הבית הוא מטונימיה למצבה הנפשי של האהובה.
כמו ביתה היא דלה, קודרת ועצבותה אינסופית בגלל הריחוק שלה מאהובה.
• ניגוד - עולם החוצות הססגוני עומד בניגוד בולט לביתה החשוך, הבודד וחסר החיים של האהובה.
• מטאפורה - שדמות האהובה ״פולחת״ באופן חד, כמו סכין מדגיש את כאבו.
• אוקסימורון - ״זכר נשכח״, אוקסימורון המלמד שהיא אמנם רחוקה פיזית, אך זכרה חי וכואב ולכן הוא אינו יכול להתנתק ממנה נפשית.
