מאזן חומצה בסיס Flashcards
(42 cards)
חישוב ריכוז יוני המימן החופשי בפלזמה
על כל עלייה ב0.1 נכפיל 40 0י 0.8
על כל ירידה נכפיל 40 פי1.25
מה ריכוז המימן, ביקרבונאט ופד”ח התקין ?
- מימן- 38-44 ננומולר
- לחץ חלקי של פד”ח 35-45 מ”מ כספית
- ביקרבונאט- 22-26 מילי אקוויולנט
הקשר בין מילימול למיליאקוויולנט
מיליקוויולנט נמדד על פי הערכיות. אם יש מולקולה דו ערכית אז 2 מילימול יהיו 4 מיליאקוויולנט
מהי הכמות של חומצה שנוצרת מפחממות ושומנים ביום
15000meq
מהי הכמות של חומצה לא נדיפה שנוצרת ביום ממטבוליזם של חלבונים
50-150 meq
הקשר בין PH חוץ תאי לתוך תאי
- הPH בתוך וחוץ התא לא חייב להיות זהה
- אם כי השינויים שמשפיעים על PH מחוץ לתא ישפיעו גם בתוך התא
- יש שוני בPH בין תאים
- הדלתא שווה
שימוש בבופרים
דרך של הגוף לשמור על רמת החומציות המתאימה לו. הבופר נקשר ליוני מימן ומנטרל אותם כאשר יש חריגה מערך הPH התקין
חוץ תאיים :
- חומצה קרבונית יודעת לקשור ולשחרר חומצה בעת הצורך
- חומצה פוספורית יודעת לקשור יום מימן
- אלבומין (טעון שלילית)
תוך תאי
- המוגלובין
בעצמות :
- המלחים שבעצמות יודעים לצאת ולקשור מימן- בחמצת כרונית יש סכנה לרככת
משוואת הנדלסון האסלבך
- משוואה שמראה שאם חצי מהבופר פנוי לקשירת מימן וחצי לא זה מתי שהpka שווה לרמת החומציות הרצויה
למה ביקרבונאט נחשב בופר טוב ?
- למרות הPKA השונה הוא יודע ליצור CO2 שמתפנה שנשימה
- יש הרבה ממנו.
מה קורה כשאר עושים בופריזציה של חומצה חזרה
כאשר שמים בתמיסה חומצה חזקה היא נותנת פרוטון ונשארת בסיס כלשהו. הפרוטון נקשר לביקרבונאט והבסיס נקשר לנתרן. החומצה הקרבונית מתפרקת למים ופדח (המתפנה בריאות) ומלח.
בופריזציה של בסיס חזק ?
להשלים
bone buffering- תהליך ומה קורה לעצם ?
בחמצת העצם משחררת מלח אשלגן\נתרן\סידן שיודע לקשור את המימן וליצור מלח.
- העצם הופכת חלשה
- מעלה את הסידן בסרום בצורה משמעותית- יכול ליצור אבנים בכליות
רגולצייה של PH על ידי הנשימה
כאשר מרכז הנשימה מרגיש שינוי בPH לכיוון החומצי הוא מעלה את תפוקת הנשימות- כך יותר co2 מתפנה וכתוצאה מכך יותר ביקרבונאט פנוי לקשור מימן
בבססת המוח יוריד את קצב הנשימה- יגרום לעודף פדח שיהפוך על פי עקרון לה שטלייה לחומצה וביקרבונאט.
יכולת הספיגה של ביקרבונט בכליה
26 מיליאקווילנט לליטר- כל מספר מעל היא תאבד
מנגנון בו הביקרבונאט נספג
- הביקרבונאט מגיע ללומן של הטובול נקשר למימן חופשי
- בעזרת carbonic anhydrase iv הנמצא על הבראש בורדר הוא הופך לפד”ח ומים.
- הפד”ח נכנס לתא
- הפדח ומיםבתוך התא פוגשים את carbonic anhydrase 2 שהופך בחזרה לביקרבונאט ומימן.
- המימן יוצא ללומן עם אנטי טרנספורט של נתרן
- הביקרבונאט נספג לדם עם נתרן
מנגנון הפרשה של חומצה לא נדיפה
- פדח ומים פוגשים anhydrase 2
- האנזים יוצר H2CO3 שהופך לביקרבונאט ומימן
- הביקרבונאט נספג דרך אנטי פורטר עם כלור והמימן יוצא כנגד המפל ריכוזים.
- כדי שכמות המימן לא תהיה גבוהה מדי בשתן וכך נוכל להפריש יותר מימן יש בסיס כמו NH3 וH2PO4 שיכולים לקבל מימן ולהוציא אותו בשתן.
- על כל פרוטון שמופרש ביקרבונאט נספג ועוזר לייצב את הPH
איך principal cells עוזרים בהפרשת חומצה לא נדיפה ?
- בצד הבאזולטראלי יש כניסה של אשלגן לתאים ומעבר של נתרן לדם.
- וכתוצאה מכך יותר נתרן נכנס דרך הENAC
- הלומן נהיה שלילי
- כך יותר קל לאינטרקלייטד סלס להפריש מימן
חמצת נשימתית
- גורמת להצטברות co2
- הצטברות זו גורמת לכדוריות דם לייצר ביקרבונאט- סמן לחמצת נשימתית.
- בופריזציה מיידית תהיה תוך תאית עם המוגלובין (על כל 10 ממ כספית של פד”ח הביקארבונט עולה ב1.5 מיליאקוויולנט בדם אם אין בופריזציה מיידית)
- בשלב מאוחר -תהיה הפרשה מוגברת של מימן בכליה. שתגיע לשיא יעילותה לאחר שלושה ימים.
הפרשה מוגברת של אלדוסטרון, הוצאה של יוני מימן ומחזור של ביקרבונאט.
בשלב כרוני על כל 10 ממ כספית פדח הביקרבונאט עולה ב3.5
בססת נשימתית
- בגלל היפרונטילציה הלחץ החלקי של פד”ח יורד. (כשהחמצן בדם יורד, תרופות, הריון, אס”ק כבד, הפרעות נוירולוגיות)
- התגובה התאית המיידית היא לשחרר יוני מימן מתוך התא (במצב אקוטי תהיה ירידה בביקרבונאט ב2 מיליאקוויולמט על כל עשר בלחץ חלקי
- והתגובה היותר מאוחרת היא להפריש ביקרבונאט בכליה ולאצור יוני מימן. על כל ירידה בעשר ממ כספית- תהיה ירידה של 4\5 ביקרבונאט
פרזנטציה של בססת נשימתית
- היפרוונטילציה
- הירדמות של האצבעות והשפתיים (אלבומין משחחר יוני מימן, קושר סידן במקום ויוצר היפוקלצמיה,)
- התקפי היסטריה
- כאבי ראש, סחרחורת, חוסר יציבות
- ספאז
חמצת מטבולית
- נובעת מהפרשה ביתר של ביקרבונאט או ייצור ביתר של יוני מימן חופשיים
- פיצוי נשימתי- עלייה בקצב הנשימה
- פיצוי מטבולי מאוחר- הפרשה עודפת של יוני מימן ומחזור ביקרבונאט
- במצב של חמצת\ בססת מטבולית לא מבדילים בין מצב אקוטי לכרוני מכיוון שהקומפנסציה מיידית
- על כל ירידה של מיליאקוויולנט ביקרבונאט נצפה לירידה של 1.1-1.3 של פד”ח
האם יש דבר עודף קומפנסציה ?
- אם יש חמצת מטבולית- והפד”ח לא ירד כמו שהיינו מצפים- יש בנוסף לחמצת המטבולית גם חמצת נשימתית
- אם הפד”ח ירד לעומת זאת יותר מדי יש בעיה של בססת נשימתית בנוסף
בססת מטבולית
נובע מרמות גבוהות של ביקרבונאט בסרום-
יש הפעלה של הבופרים שמשחררים מימן- ואז פיצוי נשימתי על ידי הורדה של קצב הנשימה.
על כל עלייה של 1 מיליאקוויולנט לליטר ביקרבונט- מצפים לעלייה של0.7-0.8
anion gap
- מוגדר קטיונים פחות אניונים
- בגלל שלא את כל הקטיונים והאניונים מודדים מגדירים אותו כנתרן פחות כלור וביקרבונאט
- הפער אמור להיות 10-12 מיליאקוויולנט
- שינויים כתוצאה מאובדן יוני מימן או ירידה בביקרבונאט ישאירו אניון גאפ תקין כי כלור יעלה במקום