מחלות מפרקים Flashcards
(9 cards)
אוסטאוארתריטיס
שם כולל לתהליכים פתולוגיים הגורמים לפגיעה מפושטת בסחוס המפרקי.
ראשוני - תהליך בו הסחוס המפרקי נשחק ונהרס מסיבה לא ידועה
שניוני - הסחוס נפגע פגיעה משנית ממצבים שונים - השכיחים הם טראומה, מחלה ראומטית, נמק אווסקולרי. שכיח פחות - זיהום - מחלות מטבוליות כמו גאוט ופג’ט, מחלות אנדוקריניות כמו אקרומגליה, גידולים ומצבים דמויי גידול, המופיליה ועוד.
אוסתאוארטריטיס ראשוני
נקרא גם אוסטאוארתרוזיס.
שם נוסף הוא מחלת מפרקים ניוונית.
זוהי מחלת המפרקים השכיחה ביותר והסיבה השכיחה ביותר להגבלה בתפקוד בקרב בני 65 ומעלה - בין 10-20% מהם מפתחים סימפטומים הקשורים למחלה.
יכול לפגוע במפרק אחד או שניים בלבד, או בכמה מפרקים.
המפרקים הגדולים שנפגעים הם הירך והברך, והקטנים -
DIP, PIP
first carpometacarpal
metatarsophalangeal
ומפרקי הפאסט של עמוד השדרה הצווארי והמותני.
התהליך הפתולוגי של הסחוס מתקדם לאט במשך שנים.
בתגובה לפגיעה בסחוס מופיעים שינויים בעצם שמתחתיו הכוללים בניה של עצם חדשה, הופעת חללים ויצירת בליטות עצם בשולי המפרק - אוסטאופיטים.
בבדיקה לעיתים ניתן למצוא עדות לתהליך דלקתי במפרק עם חום מקומי ותפליט תוך מפרקי - בעיקר בתקופות בהן הכאב מתגבר.
אוסטאוארתריטיס משני לאחר חבלה
צורה שכיחה של א”א משני, עם גיל הופעה ממוצע צעיר יותר משל א”א ראשוני.
כל מפרק יכול לפתח א”א אחרי חבלה, בקרסול ומרפק זו הסיבה השכיחה ביותר לפתולוגיה במפרק.
התהליך נגרם בשל פגיעה ראשונית בסחוס בזמן הטראומה - קרע, מחיצה, הפרדה מהעצם. הפגיעה הראשונית מביאה להאצה בשחיקת הסחוס ולפגיעה מתמשכת.
א”א לאחר חבלה יכול להתפתח במשך חודשים עד שנים לאחר החבלה. המהלך הקליני בדרך כלל סוער יותר מבמחלה ראשונית
אוסטאוארטריטיס משני - במחלה ראומטית
RA
מחלה סיסטמית כרונית הנגרמת מתגובה אוטואימונית ומדלקת של רקמת הסינוביה במפרקים ובגידים. המחלה גורמת לפגיעה סימטרית במפרקים רבים וטיפוסית למפרקים הקרטנים של כפות הידיים.
1. בשלב הראשון יש סינוביטיס עם עיבוי, גודש והסננה של תאים לבנים - המפרקים נפוחים, חמים וכואבים
2. הסחוס המפרקי נהרס ע”י רקמת סינוביה משגשגת הנקראת פאנוס. בשולי המפרק ובאזור החיבור של רקמת הסינוביה לעצם נוצרים מכתשים בעצם - ארוזיות מרג’ינליות.
3. בשל הפגיעה בסחוס המפרקי, בקופסית המפרק, ברצועות ובשרירים, מופיעות דפורמציות ולעיתים חוסר יציבות.
אוסטאוארטריטיס משני - נמק אווסקולרי
מצב פתולוגי הפוגע פגיעה ראשונית בעצם שמתחת לסחוס, ופגיעה משנית בסחוס.
התהליך הפתולוגי מתחיל מנמק של מקטע עצם -
מנגנון זה שכיח ב3 אזורים -
- שבר עם תזוזה של ראש הירך
- שבר עם תזוזה של עצם הסירה - סקאפואיד בשורש כף היד
- שבר עם תזוזה של צוואר התלוס
נמק אווסקולרי מופיע גם באופן אדיופתי וגם כתגובה משנית למתן סטרואידים, צריכהת אלכוהול, הפרעות קרישה, אנמיה חרמשית, מחלת גושה ועוד.
המיקום השכיח לנמק אווסקולרי לא טראומטי הוא מפרק הירך או הברך.
גאוט
מחלה הנגרמת מהפרעה במטבוליזם של פורין הגורמת להיפראוריצמיה - מצב נפוץ באוכלוסיה ורוב המקרים אסימפטומטים.
גאוט ראשוני - יותר שכיח בגברים לבנים, מופיע כתוצאה מייצור יתר של חומצה אורית או מהפרשה מופחתת שלה.
גאוט משני - לא שכיח ומופיע בעקבות מחלות אחרות כמו מחלות מיאלופרוליפרטיביות וא”ס כליות.
בגאוט גבישים של אורט שוקעים בסחוס המפרקי וברקמות הרכות שסביב המפרק, בעיקר מפרקים קטנים בכפות הרגליים והידיים. בהמשך מופיעה תגובה דלקתית חריפה עקב גירוי התאים הלבנים שבולעים את הגבישים. הגבישים מצטברים גם ברקמות רכות כמו גידים, בורסות, ומתחת לעור (באפרכסת האוזן).
צברים אלה של חומר דמוי גיר נקראים טופוס - ולעיתים העור שמעל הטופוס מתכייב והתוכן נשפך החוצה.
התקף חריף של גאוט מתחיל בפתאומיות ונמשך כמה ימים. לעיתים המטופל מספר על חבלה קלה באזור או על צריכת אלכוהול טרם ההתקף.
מיקום שכיח הוא המטוטרסופלנג’יאל -
MTP
והתקף בו נקרא פודגרה.
במפרקים גדולים ההתקף החריך של גאוט גורם לנפיחות, אודם, חום מקומי וכאב עז כחיקוי לזיהום חריף. הצילום בדרך כלל תקין.
אבחנה וודאית - דיקור המפרק ובדיקת הנוזל המפרקי במיקרוסקופ אור מקוטב שמדים גבישים כהים דמויי סיכה.
התקפים חוזרים של גאוט יכולים לגרום לפגיעה בסחוס המפרקי ולהרס העצם הסבכונדרלית - שיכולה להוביל להתפתחות של דפורמציה והגבלת תנועה.
טיפול בהתקף חריף כולל מתן
NSAIDS + קולכיצין
ניתן בנוסף לבצע שאיבה של נוזל תוך מפרקי כדי להקל על הלחץ במפרק, ולהזריק פנימה סטרואידים.
טיפול מניעתי כרוני הוא מתן אלופורינול - אך הוא לא ניתן בהתקף חריף!.
CPPD
מופיעה בדרך כלל מסיבה לא ידועה - משערים שמדובר בהפרעה מטבולית מקומית בסחוס. שקיעת הגבישים מתבטאת בשלושה מצבים קליניים שקיימת ביניהם חפיפה:
1. chondrocalcinosis
הופעת גבישים מסוידים בסחוס. מצב זה שכיח וטיפוסי שיופיע במבוגרים במיניסקוס בברך, בדרך כלל בלי סימפטומים.
בצילום יש פס הסתיידות אופייני של הסחוס.
- pseudogout
נגרמת מגירוי דלקתי של המפרק ע”י גבישי
CPPD.
המחלה טיפוסית לנשים בגיל העמידה וגורמת לסינוביטיס אקוטי, בעיקר בברך. לעיתים יש סיפור של חבלה מקדימה. בהתקף חריף מופיעים סימני דלקת פרקים חריפה, אך בעוצמה פחותה מבגאוט. ללא טיפול המצב נמשך מספר שבועות ודועך.
האבנה בעזרת דיקור נוזל מפרקי המציג במיקרוסקופ אור מקוטב גבישים בצורת טרפז.
הטיפול הוא:
NSAIDS + הזרקת סטרואידים - chronic pyrophosphate arthropathy
מופיעה בדרך כלל בנשים מבוגרות וגורמת לפגיה בכמה מפרקים גדולים. המחלה מזכירה א”א ראשוני אך מערבת גם מרקים כמו קרסול ומרפק בהם א”א ראשוני נדיר. בצילום רואים הסתיידות של הסחוס, של קופסית המפרק ושל הרצועות. השקיעה הזו בלתי הפיכה ואין טיפול ספציפי.
hemophilic arthropathy
דימום תוך מפרקי חוזר הנגרם בשל המופיליה גורם לגירוי רקמת הסינוביה שהופכת למעובה וכהה בשל שקיעת המוסידרין, ולהתפתחות דלקת כרונית.
RAהתהליך גורם להרס הסחוס ומזכיר את התהליך ב
עם הופעת פאנוס. הפאנוס יכול לפגוע גם בעצם הסובכונדרלית וליצור חללים בעצם בשולי המפרק. ייתכן גם דימום לתוך השרירים הגורם ליצירת רקמת צלקת בשריר, לקיצור השריר ולקונטרקטורה במפרק.
פגיעה בעצבים פריפריים גם יכולה להופיע כתוצאה מהדימום.
מופיע בזכרים בגלל צורת ההורשה.
בדרך כלל אחרי חבלה קלה יש דימום מפרקי כבד, המפרק מתמלא דם והופך להיות נפוח חם וכואב. א”א משני מתפתח בהדרגה - בדרך כלל בצורה סימטרית.
הטיפול בדימום חריף כולל מתן פקטור קרישה כמה שיותר מוקדם וקיבוע המפרק בסד.
בשל פגיעה כרונית במפרקים לעיתים נדרשים ניתוחים כגוןם הארכת גידים שחרורם לשיפור קונטרקטורה או פרוצדורות גרמיות כמו קיבוע המפרק או החלפתו.
Neuropathic arthropathy - charcot’s disease
מחלה שלא נגרמת מפתולוגיה ראשונית בסחוס המפרקי, בעצם או ברקמות רכות - אלא מפגיעה עצבית ומחוסר תפקוד סנסורי בתחושת המצב - פרופיוצפיה ובכאב.
המחלה מתוארת בחולי עגבת, וגם צרעת הייתה סיבה שכיחה להופעתה בעבר.
היום הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת הסכרת - הגורמת לנוירופתיה פריפרית.
המחלה מתאפיינת בתהליך הרסני של המפרק המתקדם במהירות. המשטח המפרקי מתפורר ופיסות סחוס ועצם מתפזרות בתוכו וסביבו. בהמשך מופיעים תת פריקות ופריקות ועיוות ניכר בצורת המפרק.
בשלב החריף המפרק חם ונפוח כחיקוי לזיהום. בניגוד לזיהום - הנעת המפרק לא גורמת לכאב.
חריקות בהנעת המפרק וחוסר יציבות מופיעים בתוך ימים עד שבועות.
כיום ארתרופתיה נוירופתית שלא בכף הרגל היא תופעה נדירה.
