Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

פתולוגיה > חלק 1 > Flashcards

חלק 1 Flashcards

1
Q

סוגי שינויים ברקמה

A
  1. שינוי מורפולוגי (צורני):
  2. שינוי פונקציונלי (תפקודי)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

שינוי מורפולוגי

A
  • Gross lessions
  • Histologic lesions
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

שינוי תפקודי

A
  • סימנים קליניים
  • שינויים ביוכימיים/המטולוגיים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

סדר פעולות של עבודת פתולוגים

A
  • תיאור התופעה
  • אבחנה
  • עיבוד
  • קיבוע
  • שיקוע
  • צביעה
  • חיתוך
  • פתוגנזה
  • אתיולוגיה
  • משמעות קלינית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

תיאור התופעה

A

שינויים מורפולוגים שצריך לזהות ולטפל בהם מתארים ע”י:

  • צורה shape
  • ממדים size
  • צבע color
  • מוצקות consistency
  • פיזור distribution
  • ריח smell
  • משקל weight
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

האבחנה המורפולוגית כוללת:

A
  • הרקמה או האיבר המעורבים בתהליך
  • זמן התמשכות הנגע או התהליך
  • פיזור הנגע
  • חומרת הנגע
  • סוג התא או התפיט המעורב
  • תהליך של שגשוג תאים או שינוי במבנה שלהם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

חיתוך

A
  • לוקחים חתיכה מהרקמה הרקובה (חותכים חתיכה עם סכין או עם מחט).
  • החתיכה היא כל כך דקה עד שהיא שקופה כדי שיוכל לעבור דרכה אור, לכן ניתן לבדוק את הרקמה עם מיקרוסקופ אור. ישנם גם מכשירים מיקרוסקופים שעובדים על מנגונונים אחרים כמו במיקרוסקופ אלקטרוני.

* יש לזכור את יחידות המידה של המיקרוסקופים השונים למבחן ובעיקר את היחס ביניהם (מי גדול ממי ובכמה).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

קיבוע

A
  • קיבוע- שומרים את חתיכת הרקמה שלקחנו בפורמלין כדי שהיא תהיה במצב הכי קרוב למצב שהיא הייתה בו בגוף. רקמה שלא נשמור עליה בתנאים אידיאליים- תירקב.
  • חתיכת הרקמה צריכה להיות בפורמלין יומיים. לכן, גם כאשר מוציאים רקמה בתהליך פתוח- ניתוח- הכירורג שם את הרקמה ישר בתוך צנצנת פורמלין (זה מבטיח שהרקמה תישאר כמעט ללא שינוי למשך שנים רבות).
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

איזו רקמה לא תישאר אחרי תהליך הקיבוע?

A

לאחר הקיבוע בתהליך רגיל לא תהיה יותר רקמת שומן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

אופן פעולת הפורמלין

A

הפורמלין מקבע את הקשרים בין כל מיני חלבונים (בעיקר בין שיירי ליזין) ולא מאפשר התפתחות חיידקים. הקישור בין החלבונים אינו פוגע במיוחד במבנה שלהם, וכך הם שומרים על תכונותיהם האנטיגניות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

שיקוע

A

שמים אותה בתוך צנצנת עם פראפין- שמקשיח את הרקמה כדי שיהיה אפשר לחתוך אותה לחתיכות דקות מאד מבלי להסתכן בקריעה של הרקמה או שיבוש התכונות הפיזיות שלה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

חיתוך

A

חיתוך לפיסות רקמה דקיקה. החיתוך לפיסות רקמה דקיקות נעשה כדי שהרקמה תהיה כמעט שקופה כך שקרני האור יוכלו לחדור אותה. התוצר הוא חתכים בעלי עובי רצוי בד”כ 5-10 מיקרומטר המודבקים על זכוכית נושא
(glass slide).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

צביעה

A
  • צובעים את הרקמה כדי שנוכל לראות אותה ע”י שני חומרים עיקריים -
    • המוטוקסילין-צבע בסיסי ולכן צובע אתהאזורים החומציים בתא כמו הגרעין. המוטוקסילין הוא חומר בסיסי ולכן נמשך לחומצות הגרעין שבתא וצובע אותם בסגול.
    • אאוזין-צבע חומצי ולכן צובע אתהאזורים הבסיסיים בתא- הציטופלסמה (אלא אם יש בה חומר חומצתי- כמו סידן, ואז היא תצבע בהמוטוקסילין)- צובע בצבע ורוד בהיר.
    • אזורים שקופים- מים, שומן, פחמימות.
  • לאחר תהליך הצביעה ניתן לראות אזורים באיבר שיש בהם רקמות יותר בסיסיות או חומציות. ככל שהרקמה יותר חזקה ונוקשה יש בה יותר חומר מילוי ופחות תאים נראה צבע יותר ורוד ושקוף ולהיפך.
  • נזכור שבתהליך הרגיל אין שומן בבדיקה הפתולוגית ולכן צריך לעשות תהליך אחר כדי לבדוק פתולוגיות שקשורות לשומן כמו בדיקת תסחיף שומן בכלי הדם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

דוגמא לאיזור חומצי בתא

A

חומצות הגרעין

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

דוגמא לאיזורים בסיסים בתא

A

הציטופלזמה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

האם כל דבר נצבע?

A

לא כל דבר יכול להיצבע ע”י המטוקסילין או אאוזין.
דם למשל, נצבע ע”י
Writ’s Stain = Peripheral Blood Smear.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

צביעת סידן

A

סידן הוא חומצי למרות שנמצא בציטופלזמה ולכן ייצבע סגול

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

היפרכרומטיזם-

A

כשיש יותר מדי צבע, זה אומר שיש לנו יותר מדי כרומטין מה שמצביע על כך שהתאים מתרבים יתר על המידה (ויותר במדויק יש הרבה גרעיני תאים כי הם מכפילים את עצמם).
יכול להיות במצב פיזיולוגי (לדוג’ לפני מחזור) או מצב פתולוגי (לדוג’ בגידול סרטני).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q
  • היסטולוגיה בסיסית, תאים וסיבים:
A
  • האברים בנויים מתאים שנמצאים בתווך הבין תאי
    (intercellular matrix)
  • התווך הזה עשוי סיבים מוצקים ו”חומר בסיס”
    (ground substance)
    נוזלי או ג’לאטיני.
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

תפקיד התווך הבין תאי

A
  • התווך הבין תאי מספק לתאים תמיכה, הגנה ודרך לדיפוזיה בין התאים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מי מייצר ומתחזק את התווך הבין תאי?

A

התאים מייצרים ומתחזקים את החומר הבין תאי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

למה איברי תינוקות יראו שונה תחת מיקרוסקופ אור?

A

מי שמייצר את התווך הבין תאים הינם התאים עצמם. לכן, אברי תינוקות תחת המיקרוסקופ יראו שונה לגמרי מאחר שהם חסרי ה
ground substance
לעומת האיבר של האדם הבוגר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

Pathogenesis

A
  • מה התהליך שהוביל למחלה שקרתה? מוביל אותנו ל
  • Etiology
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

Etiology

A
  • הדבר הראשון בתהליך שגרם לכל מה שקרה .
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

Clinical Significance

A
    • האם הדבר הזה שקורה מפריע לחולה ומסכן אותו או שהוא יכול להמשיך ולחיות עם זה כרגיל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

סוגי רקמות -

A
  • כל איברי הגוף הם תמהיל של 4 סוגי הרקמות - שריר, אפיתל, עצבים ושומן.
    *
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

תאי אפיתל

A
  • תאים שצמודים אחד לשני כדי לכסות איזשהו משטח, ולהגן על שלמות המשטח ומניעה מנוזלי המשטח לנזול החוצה.
  • כל איבר שאחראי על הפרשה בגוף מצופה באפיתל.
  • ישנם סוגים רבים של תאי אפיתל בעלי צורות שונות. רקמות אפיתל הן בעלות בלוטות ריר, דוגמא: דרכי נשימה, עיכול, עור.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

איזה חלקים בגוף תאי אפיתל אינם מצפים?

A

תאי אפיתל מכסים כל שטח בריא בגוף פרט למפרקים ושיניים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

תאי שריר

A

יש גרעיני תאים שצמודים לדפנות סיבי השריר, ועיקר נפח תא השריר הם סיבי המיוזין והאקטין.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

היסטוכימיה בסיסית

A
  • שיטה בה ניתן לצבוע מרכיב מסוים ברקמה בצבע מיוחד.
  • מה שחשוב להבין שהמוטוקסילין ואאוזין לא משמשים לצביעה של כל הרקמות ולעיתים יהיה שימוש בצבעים אחרים.
  • לדוג’ כאשר רוצים לזהות שפך דם ישן צובעים ברזל בחום ואח”כ ניתן לצבוע בבדיקה ספציפית רק את הברזל בכחול. בגופינו אין מטאבוליזם טוב של ברזל, ולכן תתכן שקיעה של ברזל באזורים שונים. .
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

המוסידרוזיס-

A
  • שקיעת ברזל שאינה מלווה בבעיה בתפקוד האיבר.
32
Q

המוכרומאטוזיס-

A

שקיעת ברזל שקשורה לבעיות בתפקוד האיבר

33
Q

אנטיגן

A

היא מולקולה המעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים, וכמו כן משמשת לסימון תאים שונים במערכות החי ובמערכות חיסוניות בפרט.

מקור המונח אנטיגן באנגלית, והוא מורכב מחלקן הראשון של שתי מילים: תחילת המילה Antibody,
שפירושה בעברית “נוגדן”, ומתחילת המילה
Generate,
שפירושה “לייצר”, כלומר: יוצר נוגדנים.

האנטיגן מפעיל את מערכת החיסון בעזרת הדטרמיננטה האנטיגנית (מכונה גם אפיטופ) שלו. הגוף מזהה את הדטרמיננטה כלא-עצמית (זרה), ותאים שונים המשתתפים בתגובת מערכת החיסון מתחילים לפעול נגדו.

אפיטופ הוא אזור של רצף חלבוני קטן באנטיגן, שאליו נקשר נוגדן באופן ייחודי, ובכך מעורר תגובה חיסונית.

34
Q

אימונו היסטוכימיה –

A
    • כאשר רוצים לצבוע מרכיב מסוים ברקמה שאין לו צביעה מתאימה (כמו לימפוציטים), ניתן להשתמש באנטיגן (חומר מלאכותי) לנוגדן המסוים שרוצים לבדוק.
  • את האנטיגן צובעים בצבע מסוים, ואז גם הנוגדן ייצבע ויהיה ניתן להבחין בו במיקרוסקופ. ניתן להשתמש באימונו היסטוכמיה בשיטה של פלורסנטיה לצביעה.
35
Q

focal

A
  • Focal- תהליך מוקדי, סולידי מוגבל למקום אחד.
36
Q

diffuse

A

משהו אחיד מפושט, מפוזר. למשל אזור נמקי רחב.

37
Q

disseminated

A
  • מוקדים רבים על פני שטח גדול, מפוזר ומפושט בהמון מוקדים.
38
Q

systematic

A

משהו קשור למערכת אחת

39
Q

Generalized

A

משהו שקשור לכל כל הגוף.

40
Q

לכל מחלה / פתולוגיה ארבעה אספקטים:

A
  1. סיבה- Etiology
  2. מנגנון התפתחות- Pathogenesis
  3. שינוי- אבחנה / תיאור
  4. תוצאה תפקודית- Clinical Significance
41
Q

שינויים פתולוגים בתא -

A

שינויים בתא נגרמים בגלל שינויים חיצוניים (אכלנו רעל וכו’).

לתא יש סף הסתגלות מסוימת (הוא יכול להתאים את עצמו לשינויים שנכפו עליו), אך כשהשינוי עובר את סף ההסתגלות של התא- נגרם נזק בלתי הפיך ומוות תאי.

  • לא כל שינוי ברמת התא הוא פתולוגי יכול להיות שינוי למשל התפתחות של טרשת, אך היא לא מסכנת חיים ולא מצריכה התנהגות מיוחדת מצד החולה, ולכן התוצאה התפקודית תהיה זהה ולא יהיה שינוי.
42
Q

שינויים אדפטיביים של התא

A
  • היפרטרופיה
  • היפרפלסיה
  • אטרופיה
  • מטא פלסיה
  • היפופלסיה
43
Q

היפרטרופיה

A
  • עלייה בנפח התאים ולא במספרם, מתרחשת כאשר יש עומס ודרישה מוגברים. ליתר דיוק יש גדילה של סיבי שריר חדשים, אבל היא מינימאלית. הגדילה העיקרית היא בנפח התאים הקיימים.
  • היפרטרופיה פיזיולוגית: היפרטרופיה ברחם בהריון .
  • היפרטרופיה פתולוגית- היפרטרופיה של שריר הלב– עלייה בנפח התאים בלב בעקבות יתר לחץ דם.
  • פעילות גופנית כמו ריצה הינה עבודה בריאה ללב, מכיוון שהדרישה החמצונית המוגברת שבה הלב נדרש לעבוד יותר חזק היא לפרק זמן מוגבל, ולאחר הריצה הדרישה החמצונית חוזרת לקדמותה- ולכן אין סכנה להיפרטרופיה של הלב. לעומת זאת, כשיש אדם שעושה
    Body Building-
    אז השרירים שלו גדלים לממדים מאד גדולים, ואז הדרישה החמצונית המוגברת לא מפסיקה ולכן הלב כל הזמן עובד יותר ויש סכנה להיפרטרופיה של הלב, היצרות מוגזמת של דפנות החדר השמאלי- מה שיכול לגרום לדום לב.
44
Q

היפרפלסיה

A
  • עלייה במספר התאים באיבר בעקבות גירויים מסוימים.
  • היפרפלסיה פיזיולוגית- לדוג’ אצל נשים מניקות יש היפרפלסיה בשדיים. היפר פלסיה פיזיולוגית יכולה להיות קומפנסטורית, כלומר כשיש גירוי מסוים והגוף מגיב לגירוי הזה לדוג’ כאשר אוכלים משהו מר יהיו יותר בלוטות טעם בלשון.
  • היפרפלסיה פתולוגית – לדוג’ כאשר יש דימום לנשים בגיל הפוריות. אצל רוב הגברים בגלל הורמונים (יכול לקרות עם הגיל) בגיל מסוים, יש היפרפלסיה של בלוטת הערמונית, ואז יציאת השתן נחסמת- או לא יוצא בכלל או יוצא לאט או יוצא אבל לא עד הסוף.
45
Q

אטרופיה

A
  • דלדול של איבר- הקטנה של איבר- הקטנה של הרקמה- ירידה במספר התאים ואו
    בנפח התאים. קודם תהיה ירידה בנפח התאים ואז במספרם.
  • אטרופיה פיזיולוגית- לדוג’ במבנים עובריים- כמו בלוטת התימוס דוג’ נוספת היא אטרופיה של רחם ושדיים לאחר לידה.
    *
46
Q

בלוטת התימוס

A

(בלוטה שיושבת בבית החזה כשאנו ילדים, ובסביבות גיל 8-9 הבלוטה הזו נעלמת).

47
Q

אטרופיה פתולוגית- סיבות

A
  • ירידה ברמת העצבוב לאיבר – לדוג’ בירידה בנפח המוח אצל קשישים.
  • ירידה בעומס העבודה – לדוג’ בירידה בנפח השריר באיבר שהיה בגבס.
  • תת תזונה – לדוג’ ירידה באחוזי השומן בגוף.
  • ירידה בהפרשה אנדוקרינית – הורמונים – לדוג’ אצל נשים וגברים בגיל הבלות.
  • לחץ מקומי.
48
Q

מטא פלסיה

A
  • שינוי הפיך בו תא מסוג אחד נהפך לתא בוגר מסוג אחר. התא החדש הוא תא שמסוגל לעמוד טוב יותר בגירוי ספציפי.
  • בעישון- העשן והחומרים הרעילים שנמצאים בעשן, הם גורמים לגירוי באפיתל שבדרכי הנשימה. הם גורמים לסטרס בתאים, והתאים הופכים לאפיתל שטוח (במקום אפיתל עמודי), שעומד טוב יותר בפני הגירוי שנוצר מהעישון.
  • בצרבת- מיצי הקיבה עולים לושט. תאי האפיתל בקיבה הם תאי אפיתל עמודיים שעמידים בחומציות מאד גבוהה. אם לאדם יש צרבת בתדירות גבוהה, תאי האפיתל בושט (שהם תאי אפיתל שטוחים- שלא עמידים בפני רמת חומציות כזו) הופכים לתאי אפיתל עמודיים כדי לעמוד בגירוי של חומציות מיצי הקיבה.
  • תא אחד יכול להפוך לתא מסוג אחר לגמרי- אם שריר סופג הרבה מכות, אז לאט לאט חלק מתאי השריר יהפכו לתאי שלד, ואז בצילום רנטגן נראה חלקים לבנים בתוך רקמת השריר- אלו הם תאי העצם.
49
Q

היפופלסיה

A
  • היפו פלסיה – איבר שלא התפתח בחיים העובריים או לאחר הלידה.
50
Q

חומרה של נזק תאי

A
  • נזק תאי יכול להיות הפיך ויכול להיות בלתי הפיך- זה תלוי במספר גורמים:
  1. עוצמת הגירוי- לדוג’ אם נאכל משהו ממש רותח- יכולה להיות צלקת בלשון. אם נאכל משהו חם קצת יותר ממה שאנו רגילים- תהיה כווייה (נזק של תאים) אבל זה יעבור.
  2. משך החשיפה- לדוג’ שריר שסופג מכות- אם הוא ספג מכה מספר פעמים בודדות- לא תהיה הפיכה של תאי שריר לתאי עצם, אך אם הוא יספוג מכות רבות- נתחיל לראות תאי שריר שהופכים לתאי עצם.
51
Q

דוגמאות לגורמים לנזק תאי

A
  • זיהומים
    • הפרעות תזונתיות- רעב.
52
Q

אנמיה

A

מחסור בתאי דם אדומים- מחסור בהמוגלובין- מחסור בחמצן בתאים

53
Q

גבהים

A
  • שינויי בלחץ האטמוספירי.
54
Q

היפוקסיה

A

ירידה באספקת החמצן לתאים. לדוג’ הרעלת
CO

חד תחמוצת הפחמן מונע מההמוגלובין לקשור את החמצן. דבר דומה עושה ציאניד. בגלל שהזיקה שלו להמוגלובין גבוהה משמעותית מזה של החמצן

55
Q

איסכמיה -

A
  • ירידה באספקת הדם לרקמה. לדוג’ בעיות לב- קריש דם, היצרות של
  • איכמיה נחשבת חמורה יותר מהיפוקסיה מכיוון שבנוסף לחמצן לא מגיעים לתאים גם חומרי הזנה אחרים
56
Q

גורמים כימיים-

A

רעל שמנצל את חומרי האנרגיה של התא כדי ליצור שומן, חומרים שגורמים נזק לממברנות של התאים.

57
Q

טראומה פיזית-

A

מכנית, חום, קור, קרינה.

58
Q

תגובה אימונית

A
  • תגובה שמטרתה לחסל מזיקים בגוף, אך לפעמים פוגעת גם בגוף עצמו.
59
Q

מורפולוגיה של נזק תאי הפיך

A
  • התנפחות תא + אברונים - ניתן לראות במיקרוסקופ אור. שיבוש במשאבת הנתרן אשלגן שבממברנת התא גורמים למים להיכנס לתא, וכתוצאה מכך התא מתנפח. זה יכול לקרות בשל פגיעה בייצור של
    ATP
  • ואז האנזימים במשאבות לא עובדים כי אין להם מאיפה לקבל אנרגיה.
  • Blebbing
    (בליטות) של ממברנה
  • התנתקות ריבוזומים מ
    ER
  • נזק לשלד, פגיעה בייצור חלבונים
  • שינוי שומני
60
Q

מהם מנגנוני הנזק התאי

A
  1. פגיעה בייצור של
    ATP.
  2. פגיעה בשלמות המיטוכונדריה- פגיעה בתהליכי נשימה ואנרגיה.
  3. פגיעה בשלמות הממברנה- מובילה לחדירה של חומרים שונים כמו סידן. יש משאבות סידן שגם הן עובדות על אנרגיה, וגם הן יכולות להיפגע. כאשר הסידן עולה בריכוזו בתוך התא- נוצרות כל מיני בעיות- פירוק חלבונים תוך תאיים, עיכול של כל מיני תוצרי מזון שלא אמורים להתפרק.
  4. פגיעה בייצור חלבוני המבנה של התא –
    Oxidative Stress
    - פוגע בחלבונים, ליפידים, חומצות גרעין.
  5. פגיעה במנגנון שכפול התא– ייתכן עקב קרינה רדיואקטיבית, רדיקלים חופשים, חומרים כימים ועוד. מנגנונים אלו קשורים להזדקנות של התאים שינויים ממאירים ומוות תאי.
61
Q

מהיכן מגיעים הרדיקלים החמצניים?

A

תהליכים מטבולים רגילים, קרינה, מיוצרים ע״י לויקוציטים בזמן דלקת לאחר שבלעו חיידק, מטבוליזם של תרופות מסוימות ועוד. יכולה להיות פגיעה מסוג אחד שתוביל לפגיעה מסוג אחר..

62
Q

מה יקרה בהיעדר חמצן?

A

מעבר לגליקוליזה אנאירובית והצטברות חומצות בתא.

63
Q

מהי השפעת החומציות בגוף?

A

אנזימים פועלים בטווחים מוגדרים של טמפרטורה וחמציות. שינויים בחומציות מופילים לפגיעה בפעילות אנזימטית

64
Q

מהי ההשפעה של מחסור ב
ATP?

A

פגיעה במנגנוני ההעברה האקטיבים של התא

פגיעה במשאבות נתרן אשלגן בקרום התא – מוביל לעליה בלחץ אוסמוטי וחדירת מים התנפחות

65
Q

מאפיינים לנזק בלתי הפיך:

A
  • חוסר יכולת להפסיק את הנזק למיטוכונדריה גם לאחר הפסקת הנזק הראשוני.
  • בעיות חמורות בתפקוד הממברנות.
66
Q

שני סוגי מוות תאי:

A
  • necrosis
  • apoptosis
67
Q

necrosis

A

נמק- נגרם בעקבות נזק בלתי הפיך של תאים. התפרקות ממברנת התא.

68
Q

מאפייני
ncrosis

A

מאפיינים -

  • דנטורציה של חלבונים
  • עיכול אינזמתי על ידי הליזוזומים של התאים עצמם
  • אין ממברנה תקינה – מרכיבים מהתא דולפים החוצה.
69
Q

דוגמאות למצבים של נמק -

A
  • אוטם בשריר לב- ירידה באספקת הדם לשריר הלב- יש איסכמיה- והיא גורמת לנמק בשריר הלב- תאים מתים ונזק בלתי הפיך.
  • שבץ מוחי- הפרעה באספקת הדם למוח.
  • חשיפה ממושכת לקור- כיווץ כלי דם- אי אספקת דם לאזור- נמק
  • טיפול בקרינה- הפרעה באספקת החמצן לרקמה או היצרות של כלי דם- נמק.

כשהרקמה נהרסת תאי דם לבנים בולעים את השאריות ולעיתים גורמים לשקיעת סידן.

70
Q

apoptosis

A

מוות תאי “מתוכנן” ע״י פירוק של דנ״א וחלבונים (עקב מחלה/ פיזיולוגית- תא שתוכנן למות בשלב מסוים כמו תאים לבנים). מוות תאי “מתוכנן” ע״י פירוק של דנ״א וחלבונים.
הממברנה נשמרת, כלומר תוכן התא לא יוצא החוצה, הוא לא מתפזר בסביבה שלו. כך הוא יכול ליצור מקטעים קטנטנים שכולם עטופים בממברנה. המקטעים האלה נבלעים ע״י תאים פגוציטים.

71
Q

אפופטוזיס פיזיולוגי

A

- אפופטוזיס פיזיולוגי – לדוג’ לאחר הפסקת גירוי הורמונלי (רחם לאחר לידה, שד לאחר הנקה), תאי דלקת בתום תהליך דלקתי.

72
Q
  • אפופטוזיס פתולוגי –
A

נזק לדנ״א (קרינה/ציטוטוקסי/אפוקסי באמצעות רדיקלים חופשיים או ישירות).
הצטברות חלבונים לא מקופלים נכון (גנטי או רדיקלים חופשיים).
זיהומים (בעיקר ויראליים). אדנו וירוס או
HIV.
איברים פרנכימליים (בעקבות חסימת צינוריות לבלב כליב פרוטיד).

73
Q

מצבים נוספים של נזק תאי מצטבר שאינם גורמים למוות תאי –

A

Cellular Accumulations- מחלות אגירה

יש שני סוגים:

  • אגירת חומרים נורמליים- מים, ליפידים חלבונים וכו
  • אגירת חומרים אבנורמליים- שיוצרו בתא או הגיעו מבחוץ
74
Q

גורמים למחלות אגירה

A
  1. חומר אנדוגני תקין מיוצר מהר מדי ולכן אין מספיק פינוי. לדוגמא, כאשר שותים הרבה אלכוהול, מצטבר הרבה שומן בכבד. אם מפסיקים לאט לאט הכבד יצליח לפנות.
  2. חלבון לא תקין מיוצר - אין אפשרות לפינוי (כי אין אנזימים שיודעים לפנותו).
  3. פגם באנזים האמור לפנות/ לפרק את החומר (בעיקר מחלות תורשתיות).
  4. חומר לא תקין שאין אנזים האמור לפנותו. בגלל שאין אנזים מתאים שיכול לפנות אותו, נוצרת הצטברות של החומר.
75
Q

דוגמאות למחלות אגירה

A
  • אגירת שומנים - לדוג’ טיי זקס מחלה גנטית נפוצה אצל אשכנזים.
  • אגירת כולסטרול -Cholesterol and Cholesteryl esters – כולסטרול משמש ליצירת פוספוליפידים והצטברות (רובד טרשתי) נראית במספר תהליכים פתולוגיים.
  • אגירת גליקוגן - Glycogen – לדוג’ במצבים של מטבוליזם לא תקין של גלוקוז או גליקוגן DM - metabolic dysfunction של הכבד/לב/כליה. ישנם גם מחלות אגירת גליקוגן כתוצאה בעיות אנזימתיות בייצור או פירוק.

פתולוגיה (10 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions